שאלת עד מתי אאמין בך.

עניתי שאתן את נעוריי ואלווה אותך.

ליחשוש הגיע ממעמקי ליבי,

הרעיד את האדמה וגרם להרים להתנודד.

נשבעתי אמונים עם לחיי הרטובות,

אך לא הכרתי בצביעותי שלי.

עם הזמן, שינויים גדולים החלישו רגשות אלה,

ואותן שבועות הפכו לשקרים.

סוף סוף אני מבין, כמה מעט הענקתי.

ניסיוני להשיב תודה היה מילים ריקות מתוכן.

מתעורר מחלומי, אני דואג לשלומי.

איך להשיב את הישועה האבודה?

מתעורר מחלומי, אני דואג לשלומי.

איך להשיב את הישועה האבודה?

כשנפגשנו, מרדתי בך.

אני לא רוצה לזכור את הרגעים הישנים האלה.

התמסרותי ללא שום נאמנות

גרמה לך אף יותר כאב.

נעוריי, עבדת קשה עבורי,

אך ללא שום הכרת תודה.

השנים חלפו והרווחתי אך מעט.

מי יוכל לדעת את החרטה שבתוכי?

סוף סוף אני מבין, כמה מעט הענקתי,

בנסיוני להשיב תודה מילותיי היו ריקות מתוכן.

מתעורר מחלומי, אני דואג לשלומי.

איך להשיב את הישועה האבודה?

מתעורר מחלומי, אני דואג לשלומי.

איך להשיב את הישועה האבודה?

ממהר לפה, ממהר לשם,

לא מסוגל להתחבר אל ליבך,

נפגשנו פעם במקרה, אבל לא זיהיתי אותך,

ונותרתי עם אף יותר חרטה.