147 שיר על היקשרות מקרב לב

ישנו אחד והוא האל בהתגלמותו.

כל מה שהוא אומר ועושה – זו האמת.

אני אוהב מאוד את צדקתו וחכמתו.

לראות אותו, להישמע לו – זוהי באמת ברכה.

לבו ואהבתו כבשו אותי.

עכשיו אני רץ אחריו ואיני מחפש עוד.

אני מעיד למענו ולכן סובל תלאות, אך הרגשתי מתוקה.

אני אוהב את אהובי, את אלוהים, ונאמן לו.

אהבתי היא שלו עכשיו, ואני מלא שמחה.

לתת את כולי, לחיות למענו – אלו חיי.

היכולת לאהוב אותו ולשרת אותו היא כבוד.

אלוהים רוצה שנכריז ונעיד עליו.

אני הוגה במחשבותיו, דואג לדאגותיו, מתחשב בלבו.

שביעות רצונו היא משאלתי היחידה.

אהיה משרת בבית האל ואמלא את חובתי.

להעיד למען אלוהים ולפאר את שמו – זהו אושר אמיתי.

לבו ואהבתו כבשו אותי.

עכשיו אני רץ אחריו ואיני מחפש עוד.

אני מעיד למענו ולכן סובל תלאות, אך הרגשתי מתוקה.

אני אוהב את אהובי, את אלוהים, ונאמן לו.

קודם: 146 יחד אל מול הרוח והגשם נאמנות עד מוות

הבא: 148 נכנסים לעידן האהבה לאלוהים

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה