התחלתי לשתף את הבשורה אחרי שקיבלתי את עבודת אחרית הימים של האל הכול יכול. החלטתי בשקט שאמלא את חובתי היטב ולא משנה באלו קשיים אתקל כך שהכבשים של אלוהים יוכלו לשמוע את קולו ולבוא לפניו.

בפברואר 2018, פגשתי ברשת את האח מל מהפיליפינים. הוא היה בבית ספר לכמורה ובהתחלה דיברנו הרבה על דברים כמו העלמות הנבונות והכסילות, מהי הילקחות, וכך הלאה. כשעלה הנושא של מי יכול להיכנס למלכות, שאלתי את האח מל, "אתה חושב שכל אלה מאיתנו שמאמינים באדוננו ייכנסו למלכות השמיים בסוף?" הוא אמר בגאווה, "בוודאי. באיגרת אל האפסים ב, ח-ט, פאולוס אומר, 'הֵן בַּחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה; וְזֺאת לֹא מִיֶּדְכֶם, כִּי אִם מַתְּנַת אֱלֹהִים הִיא. אֵין זֶה נוֹבֵעַ מִמַּעֲשִׂים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה אִישׁ.' אנחנו מוצדקים על-ידי אמונה ואנחנו ניוושע אם נחזיק מעמד עד הסוף. כשאדוננו יחזור הוא ייקח אותנו ישר אל תוך המלכות. אם יש לנו ספקות כלשהם בנוגע לזה, זו הכחשה של ישועת ישוע אדוננו וחוסר אמונה." אחרי שהוא אמר את זה, שאלתי אותו, "אתה אומר שאנחנו מוצדקים על-ידי אמונה ונושעים על-ידי חסד, כדי שנוכל להיכנס אל המלכות. האם יש לזה בסיס בכתבי הקודש? האם ישוע אדוננו אמר את זה? האם רוח הקודש אמרה את זה? כתבי הקודש מזכירים הצדקה וישועה על-ידי אמונה, אבל לא אומרים שאלה דברים שיכניסו אותנו למלכות. אין בסיס לאמירה הזו. האם היא לא רק תפיסה אנושית?"

מל היה המום ומלמל בשקט, "הצדקה על-ידי אמונה לא אומרת כניסה לממלכה?" ואז שלחתי לו כמה פסוקים מכתבי הקודש: "לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (מתי ז' 21). "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תָּשׁוּבוּ וְתִהְיוּ כִּילָדִים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם" (מתי י"ח 3). "מִרְמָה לֹא נִמְצְאָה בְּפִיהֶם, נְקִיִּים הֵם מִדֺּפִי" (ההתגלות י"ד 5). "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" (ויקרא י"א 45). ואז אמרתי, "דברי האל ברורים מאוד לגבי התנאים לכניסה אל המלכות. אדוננו הוא קדוש, והוא דורש מאיתנו להיות טהורים, כנים, ותמימים כמו ילדים קטנים, לגרש מעלינו שחיתות ולהיטהר, ולהיהפך לאנשים שמצייתים לאלוהים ועושים את רצונו. רק זה מכשיר אדם למלכות. והאם מילאנו את הדרישות האלה? האם אתה מעז לומר שאתה אף פעם לא משקר? האם אתה מעז לומר שאתה משוחרר לחלוטין מחטא ומטוהר?" מל לא אמר דבר. המשכתי בשיתוף שלי: "אם נתוודה ונכה על חטא לאדוננו, נוצדק על-ידי אמונה וניוושע על-ידי חסד; עד כאן הכול נכון. אבל מהי באמת המשמעות של הצדקה על-ידי אמונה והיוושעות על-ידי חסד? כולנו יודעים שבעידן החוק, אלוהים העניק הכוונה לחייהם של אנשים על-ידי קביעת חוק ומצוות שמשה מסר, אבל עד סוף העידן ההוא, אף אחד לא הצליח לשמור על החוק. כולם חטאו יותר ויותר. כולם היו בסכנת גינוי או מוות על-פי החוק. זה היה ההקשר להתגלמות בבשר ודם של אלוהים וצליבתו כקורבן על חטאי האדם והצלת האדם מפני החוק. לאחר מכן, כל עוד אנשים קיבלו את ישוע אדוננו כמושיע שלהם והתוודו והיכו על חטא, החטאים שלהם נסלחו ולא גינו אותם על אי שמירת החוק. זה אמר שאדוננו לא ראה אותנו עוד כחוטאים, יכולנו להיקרא צדיקים הודות לגאולת אדוננו, והיינו ראויים לבוא לפני אלוהים בתפילה וליהנות מהחסד, מהשלווה ומהשמחה שהעניק אדוננו. משום כך הצדקה על-ידי אמונה והיוושעות על-ידי חסד פירושן שחטאינו נסלחים באמצעות אמונה ואיננו מגונים תחת החוק. אבל זה לא אומר שאנו חופשיים מחטא או טהורים, שאנו צדיקים גמורים או ראויים למלכות."

מל ענה בפליאה, "אז הצדקה על-ידי אמונה רק אומרת שחטאינו נסלחים ושאדוננו לא רואה אותנו כחוטאים, אבל לא שאנחנו צדיקים ויכולים להיכנס למלכות. הכומר שלנו מעולם לא דיבר על זה." ואז הקראתי לו את הפסוקים הבאים מדברי האל הכול יכול. "עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם בקרב המאמינים נותר חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, ושעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: אם הם האמינו, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (2)). "על אף שייתכן שהאדם נגאל וחטאיו נמחלו, המשמעות היחידה של הדבר היא שאלוהים אינו זוכר את העבירות שהאדם ביצע ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם, כאשר האדם שחי כבשר ודם לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת שלו. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. באופן זה, גם אם קורבן החטאת יעיל לעולם עבור האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שטבעו של האדם עדיין מושחת. ...לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. אין לו דרך לזהות את האופי שמושרש בו עמוקות, ועליו להסתמך על השיפוט באמצעות דבר האל כדי להשיג תוצאה זו. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה ולהתקדם מנקודה זו" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)). "אתם רק יודעים שישוע ירד אל פני האדמה באחרית הימים, אך כיצד בדיוק הוא ירד? חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכלו להיות כלבבו של אלוהים? אתה, שעדיין יש לך את זהותך הישנה – נכון שישוע הושיע אותך, ושאינך נחשב עוד לחוטא בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בך חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיו קדושים אם לא השתניתם? בתוככם, אתם רדופי טומאה, אנוכיים ונבזים, אבל אתם בכל זאת מבקשים לרדת יחד עם ישוע – אין לכם סיכוי! החמצתם שלב באמונתכם באלוהים: רק נגאלתם, אך לא השתניתם. כדי שתהיה כלבבו של אלוהים, על אלוהים לעשות בך באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלת, לא תהיה מסוגל להשיג קדושה. כך, לא תהיה זכאי לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים. זאת מכיוון שהחמצת שלב בעבודתו של אלוהים לניהול האדם – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. הנך חוטא שזה עתה נגאל ולפיכך אינך מסוגל לרשת ישירות את הירושה של אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בנוגע לתארים וזהות).

אחרי שהקראתי את דברי אלוהים, אמרתי בשיתוף: "בעידן החסד, ישוע אדוננו עשה את השלב של עבודת הגאולה בהתאם לצרכי האנושות. הוא ביטא את דרך החרטה כדי שאנשים יוכלו להתוודות ולהכות על חטא בהתאם לידע שלהם על חטא, יחפשו לאהוב את אדוננו, יהיו מלח ואור, יאהבו לרעיהם כמותם וכך הלאה. אנשים למדו התנהגויות טובות כתוצאה מעבודת הגאולה. כשאנו נגאלים בידי ישוע אדוננו, חטאינו נסלחים והוא לא רואה אותנו כחוטאים. אבל זה לא אומר שאנחנו משוחררים מחטא ומטוהרים, מכיוון שהאופי החוטא שלנו עדיין טבוע בנו, ואנו תמיד מגלים את טבענו המושחת כמו שחצנות, רמאות, הונאה, רוע ואכזריות. לדוגמה, אם יש לנו כישרון או חוזק, או איזו איכות, אנחנו חושבים שאנחנו מדהימים. אנחנו מתנשאים ומזלזלים באחרים. כשאנחנו עושים ויתורים או סובלים קצת בעבודה, אנחנו לא יכולים אלא להשוויץ ולהתרברב כדי שאחרים יעריצו אותנו. כשאנחנו רואים שמישהו יותר טוב מאיתנו, אנחנו מסוגלים לקנא בו ולשנוא אותו. כשמשהו נוגע לאינטרסים שלנו, אנחנו מסוגלים לשקר ולרמות. לנוכח מצוקות, ניסיונות, אסונות מחלה או משבר משפחתי, אנחנו לפעמים מבינים לא נכון או מאשימים את אלוהים, או אפילו מכחישים אותו ובוגדים בו. כל הדברים האלה מראים שאנחנו עדיין כבולים בידי חטא ואנחנו עדיין מסוגלים לחטוא ולהתנגד לאלוהים. במשך אלפיים שנה, כולם חיו במעגל אכזרי של חטאים ווידוי ואף בן אדם לא היה משוחרר ממנו. זה ניכר בבירור. אם נשווה את עצמנו למה שאדוננו דורש, לא לשקר, להיות נטולי חסרונות, ולהיות מטוהרים, אנחנו אפילו לא קרובים לזה. אין לנו סיכוי לפאר או לשאת עדות לאלוהים. איך יכולים אנשים כמונו להיכנס אל המלכות? ישוע אדוננו אמר, 'אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל עוֹשֵׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא לַחֵטְא. וְאֵין הָעֶבֶד שׁוֹכֵן בַּבַּיִת לְעוֹלָם; הַבֵּן שׁוֹכֵן לְעוֹלָם' (יוחנן ח' 34-35). אז אם אנחנו רוצים להיות מטוהרים ולהיכנס אל המלכות, אנחנו צריכים שאלוהים יחזור באחרית הימים ויעבוד כדי לפטור אותנו מחטא כדי לפתור את הטבע השטני שלנו, ולעקור מאיתנו לחלוטין את החטא ואת התנגדותנו לאלוהים."

אחרי השיתוף הזה, מל אמר שעכשיו הוא מבין, שישוע אדוננו עשה רק את עבודת הגאולה, ושלמרות שאנחנו מוצדקים על-ידי אמונה, אנו עדיין חוטאים וכבולים בחטא, ולפיכך לא באמת יכולים להיכנס אל המלכות. למרות זאת, אחרי שחשב על זה קצת, הוא שאל, "אבל אמרת שאדוננו יעשה שלב נוסף של עבודת הישועה באחרית הימים. זה נראה כמו הכחשה של ישועת ישוע אדוננו. החטאים שלנו נסלחו באמצעות האמונה שלנו, אז גם אם אנו לא צדיקים, ישועת אלוהים היא מושלמת. השלמת העבודה של ישוע אדוננו דאגה לזה, כך שאין יותר ישועה. אנחנו לא יכולים להיוושע פעם נוספת אחרי שכבר נושענו. האם זה לא יאמר שישועת אדוננו היתה חסרת תועלת? אחות, נדמה שיש לך את הספקות האלה רק בגלל שאין לך אמונה בישועת אדוננו."

כששמעתי את זה, חשבתי, "האח מל די צעיר אבל יש לו כמה תפיסות חזקות. הוא מסכים שהצדקה על-ידי אמונה לא מקנה לאדם כניסה למלכות, אבל הוא לא מסוגל לקבל את עבודת הישועה של אלוהים באחרית הימים." התפללתי לאלוהים וביקשתי את הנחייתו. אחרי שהתפללתי, אמרתי למל, "כתבי הקודש מנבאים שאלוהים יעשה שלב נוסף של עבודה באחרית הימים. באיגרת השנייה אל הקורינתים א, י: 'הוּא הִצִּילָנוּ מִמָּוֶת חָמוּר כָּל כָּךְ וְעוֹד יָשׁוּב וְיַצִּילֵנוּ; בּוֹ אָנוּ תּוֹלִים תִּקְוָתֵנוּ כִּי יוֹסִיף לְהַצִּילֵנוּ.' וגם באיגרת אל העברים ט, כח: 'כָּךְ גַּם הַמָּשִׁיחַ, אַחֲרֵי שֶׁהֻקְרַב פַּעַם אַחַת לָשֵׂאת חֲטָאֵי רַבִּים, יוֹפִיעַ שֵׁנִית – שֶׁלֹּא לְעִנְיַן הַחֵטְא – לַמְחַכִּים לוֹ לִישׁוּעָה.' באיגרת פטרוס הראשונה א, ה, נאמר: 'לָכֶם הַשְּׁמוּרִים בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים, בִּזְכוּת אֱמוּנָה, אֱלֵי יְשׁוּעָה הָעֲתִידָה לְהִגָּלוֹת בְּעֵת קֵץ.' ובבשורה על-פי יוחנן יב, מז-מח נאמר: 'אִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתָם, אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אוֹתוֹ; כִּי לֹא בָּאתִי לִשְׁפֺּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם. מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.' באיגרת פטרוס הראשונה ד, יז, נאמר: 'שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים.' הפסוקים האלה מזכירים: 'כִּי יוֹסִיף לְהַצִּילֵנוּ', 'יוֹפִיעַ שֵׁנִית – שֶׁלֹּא לְעִנְיַן הַחֵטְא – לַמְחַכִּים לוֹ לִישׁוּעָה', 'אֱלֵי יְשׁוּעָה הָעֲתִידָה לְהִגָּלוֹת בְּעֵת קֵץ', וגם 'עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים.' זה אומר שאלוהים יעשה שלב נוסף בעבודה באחרית הימים, לא כדי לגאול את האנושות מחטאינו, אלא כדי לשפוט, לטהר ולהושיע אותנו לחלוטין. עבודת הגאולה של ישוע אדוננו פוטרת אותנו מחטאינו ובאחרית הימים אלוהים יעשה את עבודת השיפוט כדי לפתור את אופיינו החוטא אחת ולתמיד, כדי לשחרר אותנו לחלוטין מחטא ולטהר אותנו."

ואז מל אמר בפליאה, "אז מסתבר שאלוהים עומד לעשות את עבודת השיפוט והטיהור באחרית הימים ושיש שלב נוסף של ישועה. תאמרי לי, איך אלוהים עושה את עבודת השיפוט?"

אז חלקתי את השיתוף הזה: "באיגרת אל העברים ד, יב נאמר: 'שֶׁהֲרֵי דְּבַר הָאֱלֹהִים חַי וּפוֹעֵל, וְחַד הוּא מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְחוֹדֵר עַד לְהַבְדִּיל בֵּין נֶפֶשׁ לְרוּחַ וּבֵין פְּרָקִים לְמֺחַ הָעֲצָמוֹת, וּבוֹחֵן מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב וְכַוָּנוֹתָיו.'" ואז הקראתי לו כמה מדברי האל. האל הכול יכול אומר, "המשיח של אחרית הימים משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. אלוהים, בעבודת השיפוט שלו, לא מבהיר את אופי האדם במילים ספורות בלבד, אלא חושף, מטפל וגוזם לטווח הארוך. כל השיטות השונות האלו של החשיפה, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות שיפוט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי אודות אלוהים, ויותר מכך, להכיר את אלוהים באמת" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת). "העבודה שאלוהים עושה בעידן הזה היא בעיקר אספקת הדברים הדרושים לחיי בני האדם, חשיפת המהות של אופיו של האדם וטבעו המושחת וחיסול התפיסות הדתיות, החשיבה הפיאודלית והחשיבה המיושנת וכן חיסול הידע והתרבות של האדם. כל הדברים הללו חייבים להיטהר באמצעות חשיפתם בדברי אלוהים. באחרית הימים, אלוהים משתמש במילים ולא באותות ומופתים כדי להפוך את בני האדם למושלמים. הוא משתמש בדבריו כדי לחשוף את בני האדם, לשפוט אותם, לייסר אותם ולהפוך אותם למושלמים, כדי שבאמצעות דברי האל, בני האדם יראו את חוכמתו וחביבותו של אלוהים ויבינו את טבעו של האל וכדי שיחזו במעשיו של אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת עבודתו של אלוהים כיום). אחרי שהקראתי, המשכתי בשיתוף שלי. "באחרית הימים, ישוע אדוננו שחזר, האל הכול יכול, התגלם בבשר ודם ובא לעולם והוא משתמש באמת כדי לעשות את עבודת השיפוט. הוא מבטא את כל האמיתות שמטהרות ומושיעות לחלוטין את האנושות, חושף ומנתח את טבעם השטני של האנשים, חושף את התפיסות וההבנות המגוחכות שלנו לגבי אלוהים, כמו גם את הפילוסופיות, הרעלים, ונקודות המבט השטניות שאנו מחזיקים בתוכנו. כך נוכל להבין כל מיני סוגים של אמיתות, נכיר את טבעו הצודק של אלוהים, מהותו הקדושה והיפה, ואת כל יכולתו וחוכמתו. דברי האל חושפים שחיתויות שלא הבחנו בהן בעבר, ואנו משיגים ידע על אלוהים ועל עצמנו באמצעות מה שנחשף בדבריו. טבענו המושחת מטוהר אז בהדרגה ומשתנה. מרגע שקראנו הרבה מדברי האל הכול יכול, הבנו כמה אמיתות, והשגנו יכולת הבחנה מסוימת של תפיסותינו לגבי הצדקה על-ידי אמונה וישועה על-ידי חסד, אנחנו רואים שהרצון להיכנס למלכות למרות הזוהמה והשחיתות שלנו הוא יהיר ולא הגיוני. ואז אנחנו מתחילים להכות על חטא לאלוהים בכנות, וזה אומר שאנחנו מתחילים לקבל את השיפוט של דברי האל."

אחרי ששמע זאת, מל חייך ואמר, "באמת יש לי תחושה שאלוהים שופט אותי. במחשבה לאחור על כל שנות האמונה שלי בישוע אדוננו, חשבתי שזה שאני מוצדק על-ידי אמונה ונושע על-ידי חסד אומר שאני יכול להיכנס למלכות ולא היה לי ספק שזאת אמת. עכשיו אני רואה שהאמונה שלי היתה מושתתת על תפיסות ודמיונות ולא התיישבה עם רצון האל כלל."

אמרתי, "נכון. אלמלא דברי האל הכול יכול גילו לנו את כל זה, אף אחד מאיתנו לא היה מבין זאת." לאחר מכן, הקראתי לו פסקה נוספת של דברי האל הכול יכול. "מדוע עבודת הכיבוש היא השלב האחרון? האין זאת בדיוק כדי לחשוף את סופם של בני האדם מהמעמדות השונים? האין זאת כדי לאפשר לכל אדם להראות את אופיו האמיתי ואז לעבור מיון לפי סוגו, במהלך עבודת הכיבוש של הייסורים והמשפט? במקום לומר שזהו כיבוש האנושות, אולי מוטב לומר שהדבר מראה מה יהיה סופם של כל המעמדות השונים של בני האדם. מדובר בשיפוט חטאיהם של בני האדם, ואחר כך בחשיפת הסוגים השונים של בני האדם, ובכך להחליט האם הם רשעים או צדיקים. לאחר עבודת הכיבוש, באה העבודה של פיצוי הטוב והענשת הרע. בני אדם שנשמעים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו עד היסוד, יועברו לשלב הבא של הפצת עבודת האל לתבל כולה. אלה שלא נכבשו יושמו בחשכה ויפקוד אותם אסון. כך ימוינו בני האדם על פי סוגם. הרשעים יקובצו עם הרוע ולעולם לא יראו עוד אור יום, והצדיקים יקובצו עם הטוב, על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)). אמרתי לו, "באמצעות שיפוט וחשיפה על-ידי דברי האל, טבעם המושחת של האנשים מטוהר והם נעשים צדיקים גמורים. הם יכולים להיות מוגנים ולשרוד את האסונות הגדולים ולהיכנס למלכות האל. אבל אלה שחושבים רק על חסד ועל ישועתם בזמן שהם דוחים את עבודת השיפוט של אלוהים באחרית הימים ייחשפו ויחוסלו על-ידי אלוהים. הם יתייפחו כשהאסונות יגיעו. זה מגשים את הנבואה בספר ההתגלות כב, יא: 'הַמְעַוֵּל – שֶׁיּוֹסִיף לַעֲשׂוֹת עָוֶל; הַטָּמֵא – שֶׁיִּטָּמֵא עוֹד; הַצַּדִּיק – שֶׁיִּצָּדֵק עוֹד; הַקָּדוֹשׁ – שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ עוֹד.' כך יופרדו הצדיקים מאלה שאינם צדיקים, ואז אלוהים יתחיל לתגמל את הטובים ולהעניש את הרעים, ויטפל באנשים בהתאם למעשיהם."

מל השיב בשמחה, "אז עבודת השיפוט באחרית הימים היא לא רק לטהר אנשים, אלא גם לחשוף סוגים שונים של אנשים. עבודת האל חכמה מאוד! הדברים שהכומר שלנו תמיד הטיף להם, הצדקה על-ידי אמונה וישועה על-ידי חסד, אינם נכונים. מעולם לא היתה לי יכולת הבחנה. פשוט נצמדתי לתפיסות האלה במחשבה שישועת אדוננו כבר הושלמה ושאין יותר ישועה, ושאנחנו יכולים להיכנס אל המלכות עם אותן הצדקה וישועה. מביך לחשוב על זה עכשיו. אני נושא תודה לחמלה של אדוננו, שאיפשר לי לשמוע זאת. אני מוכן לקבל את עבודת השיפוט של האל באחרית הימים."

התרגשתי לראות שהוא רצה לקבל את עבודת השיפוט של האל באחרית הימים. אבל הופתעתי כשנפגשנו כמה ימים מאוחר יותר ומל סיפר שהוא הלך לבית של הכומר שלו בסוף השבוע וחלק איתו את השיתוף שלי. הכומר אמר שאני טועה, שהצדקה על-ידי אמונה וישועה על-ידי חסד הן נכונות, ושאין שום צורך להישפט בידי האל באחרית הימים. הוא גם אמר למל לנתק איתי קשר. יכולתי לראות שהוא די מדוכדך כשהוא סיפר את זה וראיתי שהוא היה עכשיו לא בטוח לגבי קבלת השיפוט של האל באחרית הימים. התפללתי מיד לאלוהים, וביקשתי ממנו להנחות אותי בעדותי. ואז עלתה במחשבתי פסקה מדברי האל. "כאשר אתם נושאים עדות על אלוהים, עליכם בעיקר לדבר יותר על האופן שבו אלוהים שופט את בני האדם ומטיל עליהם ייסורים, וכן על הניסיונות שהוא משתמש בהם כדי לזכך בני אדם ולשנות את טבעם. עליכם גם לדבר על היקף השחיתות שהתגלה בחווייתכם, על הדברים שסבלתם וכיצד אלוהים כבש אתכם בסופו של דבר, דברו על היקף הידע האמיתי שלכם לגבי עבודתו של אלוהים, וכיצד עליכם לשאת עדות על אלוהים ולגמול לו על אהבתו. עדותכם צריכה להכיל דברי טעם, אך עליכם לנסח אותה בצורה פשוטה. אל תדונו בתיאוריות ריקות. דברו באופן ישיר וכן; דברו מהלב. כך צריכה להיות חווייתכם. אל תצטיידו בתיאוריות נבובות שנשמעות עמוקות במאמץ להתרברב – כך תיראו די שחצנים וחסרי היגיון. עליכם לדבר יותר על דברים אמיתיים הנובעים מניסיונכם הממשי, דברים אמיתיים ומהלב – זה הכי מועיל לאחרים, ומה שהכי מתאים עבורם לראות" ("רק אם האדם יעסוק בחיפוש האמת, הוא יוכל להשיג שינויים בטבעו" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). זה נכון. נשיאת עדות היא לא רק לספר לאנשים על עבודת אחרית הימים של האל. המפתח הוא להשתמש בחוויות של עצמנו כדי להעיד שעבודת השיפוט של האל באמת יכולה לטהר ולהושיע אנשים. חשבתי שמכיוון שחוויתי שיפוט של האל, למה שלא אספר לו על החוויה האישית שלי? המחשבה הזו הרגיעה אותי וסללה לי דרך קדימה.

אמרתי למל, "אלוהים עושה שלב נוסף של ישועה באחרית הימים. אדוננו חוזר ועושה את עבודת השיפוט וזאת עובדה שאיש אינו יכול להכחיש. אחרי שהשטן השחית אותנו, אופיינו גורם לנו לא לאהוב את האמת ואיננו יכולים לנהוג לפיה. אנשים מסוימים יכולים לשלוט בעצמם, או שהם צמים ומתפללים, אבל אף אחד לא יכול לחמוק מחטא לחלוטין. כמו שאומרים, 'קל יותר להזיז הרים ונהרות מלשנות את אופי האדם.' מבלי לקבל את עבודת השיפוט והטיהור של האל באחרית הימים, האופי השטני שלנו יישאר טבוע בנו בחוזקה ויכול לגרום לנו לחשוף את הטבע השטני שלנו בכל רגע או אפילו לגרום לנו להתנגד ולהתמרד נגד אלוהים. קח אותי, לדוגמה. הייתי בן אדם די שחצן. היתה לי איכות מסוימת ועשיתי הרבה דברים וויתורים כדי לשרת את אדוננו. תמיד הרגשתי שאני מישהי שמשמחת את אלוהים, אבל כששמעתי עדות שישוע אדוננו חזר ועושה את עבודת השיפוט של אחרית הימים, סירבתי לקבל אותה. חשבתי שאנחנו מוצדקים על-ידי אמונה ונושעים על-ידי חסד. אז בזמנו פשוט אמרתי בלי לחשוב על זה בכלל, 'בשום אופן. אלוהים לא יעשה עבודה נוספת. אנחנו לא צריכים לקבל את עבודת השיפוט שלו.' לאחר מכן האחים והאחיות המשיכו לשתף על דברי האל הכול יכול והתפיסות שלי סוף סוף תוקנו. אחרי שקיבלתי את עבודת אחרית הימים של האל הכול יכול, יום אחד במהלך ההתמסרות שלי, קראתי כמה פסקאות מדברי האל הכול יכול שגרמו לי לחוש בושה אמיתית. האל הכול יכול אומר, 'אל תחשבו שאתם עילויים מלידה, נמוכים רק מעט מהשמיים אבל גבוהים בהרבה מפני האדמה. אתם רחוקים מלהיות פקחים יותר מאחרים ואפשר אפילו לומר שאתם יותר מטופשים מכל אדם בעל תבונה על פני האדמה, כיוון שאתם כל-כך מעריכים את עצמכם, ולעולם לא לוקים ברגש נחיתות, כאילו שאתם תופסים כל פרט זעיר במעשיי. למעשה, אתם בני אדם חסרי תבונה באופן בסיסי, כיוון שאין לכם מושג מה אני מתכוון לעשות, ועל אחת כמה וכמה אינכם מודעים למעשיי כיום. לכן אני אומר שאינכם שווים אפילו לאיכר זקן העובד את אדמתו, איכר שאין לו מושג קל שבקלים לגבי חיי האדם, ועם זאת הוא שם את כל יהבו על ברכות השמיים כאשר הוא עובד את אדמתו' (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלו שאינם לומדים ונותרים בורים: האינם בהמות?). 'הרפו מדעותיכם לגבי מה ש"לא ייתכן"! ככל שבני האדם מאמינים יותר שדבר מה לא ייתכן, כך סביר יותר שהוא יתרחש, משום שחוכמת אלוהים מרוממת מהשמיים, מחשבות אלוהים רמות ממחשבות האדם, ועבודתו של אלוהים מתעלה על מגבלות חשיבתו ורעיונותיו של האדם. ככל שדבר מה יותר "לא ייתכן," כך יש לחפש יותר אחר האמת. ככל שדבר מה חורג יותר מרעיונותיו ודמיונו של האדם, כך הוא כולל יותר את רצונו של אלוהים' (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש). 'אם ברצונכם להיות עדים להופעתו של אלוהים, אם אתם שואפים לצעוד בעקבות אלוהים, עליכם קודם כל להתעלות על רעיונותיכם. אסור לכם לדרוש שאלוהים יעשה דבר כזה או אחר, ועל אחת כמה וכמה לתחום אותו במגבלותיכם ולהגביל אותו לרעיונותיכם. במקום זאת, עליכם לדרוש מעצמכם כיצד עליכם לחפש אחר עקבותיו של אלוהים, כיצד עליכם לקבל את הופעתו של אלוהים, וכיצד עליכם להישמע לעבודתו החדשה של אלוהים. זה מה שהאדם צריך לעשות. מאחר שהאדם הוא לא האמת והאמת לא ברשותו, עליו לחפש, לקבל ולציית' (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש)."

ואז סיפרתי לו, "הקריאה בדברי האל הכתה בי עמוקות. ראיתי כמה הייתי שחצנית. כשעבודת אחרית הימים של האל באה אלי לא חיפשתי או חקרתי אותה ולא קראתי את דברי האל בכנות כדי לראות אם הם היו קולו. פשוט אמרתי בשחצנות שאלוהים לא יעשה עבודה נוספת כאילו שהיה לי חלון אל עבודת האל. אני סתם עוד בן אדם שהשטן השחית. כיצד יכולתי אני להבין את עבודת האל? אלוהים הוא הבורא וכל עבודה שהוא עושה היא בהתאם לתוכנית הניהול שלו. כאילו שאלוהים יהיה צריך לבקש ממני אישור לעבודה שלו, ויעשה אותה בהתאם לתפיסות שלי! הקביעה שלי 'בשום אופן' תחמה את אלוהים, וגם הראתה שהתנגדתי וגיניתי את האל. זה היה כמו הפרושים, שתמיד חיכו לבוא המשיח, אבל כשישוע אדוננו הופיע ועבד, הם לא הכירו בו. הם שפטו וגינו אותו על בסיס התפיסות שלהם ואפילו תלו אותו עם מסמרים על הצלב. בסופו של דבר הם פגעו בטבעו של האל ונענשו על-ידו. ההתנהגות שלי לא היתה שונה מזו של הפרושים שהתנגדו לישוע אדוננו! כשהבנתי את זה, הבנתי גם שהנאה מחסדו של אדוננו ועשיית כמה מעשים טובים הם לא תחליף לשינוי טבע. מבלי להישפט ולהיטהר בידי אלוהים, השחצנות שלי היתה מרימה את ראשה ברגע שמשהו שלא מצא חן בעיני קרה, אפילו עד כדי אובדן היגיון. חשבתי שאני מגינה על הדרך האמיתית ומסורה לאלוהים, בזמן שבעצם התנגדתי וגיניתי את האל. הייתי נטולת הבחנה לחלוטין. זה כל כך מפחיד. השגתי כמה הבנות לגבי הטבע השחצני שלי באמצעות השיפוט של דברי האל ואז כשעמדתי להראות את השחצנות שלי, הייתי קוראת את דברי השיפוט והייסורים של האל ומהרהרת במעשיי. לפני ששמתי לב, נהייתי צנועה יותר והשבתי לעצמי חלק מהמצפון ומההיגיון המולדים שלי. נהייתי מסוגלת לחפש את האמת כשקרה משהו שלא אהבתי במקום לשפוט ולתחום דברים באקראי, או לדבוק בעקשנות בדעות שלי. השגתי גם יראה רבה יותר לאלוהים ולאט קיבלתי צלם אנוש. התחלתי להבין ששיפוט וייסורים מביאים שינוי הדרגתי וטיהור, ושזהו תהליך השינוי של אופיינו השטני באמצעות דברי האל. דברי האל נוקשים וממוקדים, אך זוהי אהבתו הגדולה והעמוקה אף יותר לאנושות. כמו שאומרים, 'תרופה מרה מרפאה את מכאוביך.' אלוהים שופט וחושף אותנו באופן הזה כדי לשנות טוב יותר את אופיינו המושחת. אלוהים עושה זאת מכיוון שהוא אוהב אותנו כל כך. מרגע שהבנתי את כל זה, הייתי מוכנה לקבל עוד שיפוט וייסורים מדברי האל ולהשליך את השחצנות שלי מוקדם ככל האפשר, להביא לידי ביטוי צלם אנוש. התחלתי גם להבין שעבודת השיפוט של האל באחרית הימים היא בדיוק מה שאנחנו צריכים בחיים ושרק סוג כזה של שיפוט יכול להושיע אותנו מחטא. שיפוט וייסורים הם באמת ישועת האל עבורנו ואהבה נעלה יותר מחסד או מקורבן חטא."

לאחר ששמע את השיתוף שלי, מל אמר בשמחה, "בכל שנות אמונתי בישוע אדוננו, מעולם לא שמעתי אף חבר כנסייה מדבר על השחיתות שלו-עצמו. הם רק משוויצים בכמה הם טובים. כולם נוהגים בסובלנות אחד עם השני על פני השטח, אבל כשהאינטרסים שלהם מעורבים בעניין, כל האהבה נעלמת. כעת אני רואה שזה בגלל אופיינו השטני, ושבלי לחוות את השיפוט והזיכוך של דברי האל, לעולם לא נכיר את עצמנו או נקשיב לדברי האל ונתמסר לו. וגם לא נהיה מסוגלים באמת לאהוב אחרים כאת עצמנו. שיפוט וייסורים הם אכן ישועת אלוהים לאנושות, וזה מה שאנחנו צריכים. דברי האל הכול יכול הם אכן האמת. לא אקשיב יותר לאנשים אחרים. אאמין רק באל הכול יכול ואקבל את דבריו!" מיד כשאמר זאת, שינה את שם הקבוצה שלנו בצ'אט ל"זו משפחתי האמיתית." האיש הבוגר הזה פרץ בבכי ואמר, "מצאתי את אלוהים; מצאתי את משפחתי. כל מקום בו אני יכול לקרוא את דברי האל הוא המשפחה שלי!" התרגשתי מאוד לשמוע אותו אומר את זה.

חוויית שיתוף הבשורה שלי עם מל העניקה לי הבנה מעמיקה שללא הבנת האמת, אנשים עלולים ללכת שבי אחרי כל מיני תפיסות דתיות ורעיונות מופרכים. אנחנו באמת צריכים לסמוך על אלוהים, להקריא להם את דברי האל ולשתף על האמת, ותוך שימוש בהבנות האמיתיות שקיבלנו מחוויית עבודת האל, לשאת עדות לישועה שלו. אנשים צריכים להבין את האמת ולפתח יכולת הבחנה של התפיסות שלהם כדי לבוא בפני אלוהים באמת. חוויתי גם כמה קשה עבודת האל לישועת האנושות. אני רוצה לעבוד לצד האל ולהביא בפני האל אנשים נוספים עם אמונה אמיתית כדי להביא לו נחמה.