האל הכול יכול אומר, "המשיח של אחרית הימים מביא חיים ומביא את דרך האמת התמידית והנצחית. האמת הזו היא הנתיב שבו האדם יזכה בחיים, הנתיב היחיד שבו האדם יכיר את אלוהים ושבו האדם יישא חן בעיני אלוהים. אם אתם לא מחפשים את דרך החיים שהמשיח מעניק באחרית הימים, לעולם לא תזכו באישורו של ישוע ולעולם לא תהיו ראויים להיכנס בשערי מלכות השמיים, משום שאתם גם בובות על חוט וגם אסירים של ההיסטוריה. בני אדם שנהלים ואותיות מכתיבים את מעשיהם ואשר כבולים להיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שיש להם רק מים עכורים שאליהם נצמדו במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. ...שלבי עבודתו של אלוהים הם רחבי היקף ורבי עוצמה, כמו גלים נשברים ורעמים מתגלגלים, אך אתם יושבים ומחכים להרס מבלי לפעול, נצמדים לטיפשותכם ונמנעים ממעשה. כיצד תוכלו להיחשב כך למי שהולכים בעקבותיו של השה? כיצד אתם יכולים להצדיק את האל שבו אתם נאחזים כאל שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן? וכיצד יכולות מילות ספריכם המצהיבים להעביר אתכם לעידן חדש? כיצד הן יכולות להוביל אתכם לחיפוש אחר שלבי עבודתו של אלוהים? כיצד הן יכולות להעלות אתכם לשמיים? הדברים שאתם אוחזים בידיכם הם אותיות, היכולות לספק רק נחמה זמנית, ולא אמיתות המסוגלות להעניק חיים. כתבי הקודש שאתם קוראים בהם יכולים רק להעשיר את שפתכם – לא דברי פילוסופיה שיכולים לסייע לכם להכיר את חיי האדם, ועל אחת כמה וכמה אינם הדרכים שיכולות להוביל אתכם לשלמות. האם הסתירה הזו לא גורמת לכם להרהר? האם היא לא מאפשרת לכם להבין את התעלומות הטמונות בה? האם אתם מסוגלים להביא את עצמכם לשמיים ולפגוש את אלוהים בעצמכם? אם אלוהים לא יבוא, האם אתם יכולים לקחת את עצמכם לשמיים כדי ליהנות משמחה משפחתית עם אלוהים? האם אתם עדיין חולמים כעת? אני מציע, לפיכך, שתפסיקו לחלום ותביטו במי שעובד כעת, במי שמבצע כעת את עבודת הושעת האדם באחרית הימים. אם לא תעשו זאת, לעולם לא תזכו באמת, ולעולם לא תזכו בחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח). דברים אלו של האל הכול יכול גרמו לי לחשוב על אמונתי בעבר. מפני שדבקתי בתפיסות דתיות ובנאמר בכתבי הקודש, כמעט והחמצתי את ישועתו של אלוהים באחרית הימים. אלוהים השתמש באמצעים מופלאים כדי לעזור לי להיות מספיק בת מזל לשמוע את קולו, ולקבל את פני אדוננו בשובו.

בוקר אחד, לפני כמה שנים, קמתי ממש מוקדם. פתחתי את כתבי הקודש במיטה וקראתי על ישוע אדוננו שהוקיע את הפרושים: "יֵשׁוּעַ נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְגֵרֵשׁ אֶת כָּל הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת מַחֲלִיפֵי־הַכְּסָפִים וְאֶת כִּסְאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים. אָמַר לָהֶם: 'הֵן כָּתוּב, "בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא", אַךְ אַתֶּם הוֹפְכִים אוֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִיצִים'" (מתי כ"א 12-13). אני מניחה שהייתי קצת עצובה באותו זמן. הרגשתי שמצבה הנוכחי של הכנסייה זהה למצבו של בית המקדש בסוף עידן החוק. הכמרים והבכירים בכנסייה אמרו כל הזמן שעל המאמינים לאהוב זה את זה, אבל הם עצמם התווכחו ביניהם ללא הרף, ורבו על המנחות. הם אפילו הסכימו לקבל שוחד תמורת תפילות, ולפעמים החליטו כמה זמן הם יתפללו בהתבסס על התשלום שהובטח להם. רוב חברי הכנסייה היו חלשים, ומעט אנשים הגיעו למפגשים. הכמרים והבכירים ניהלו את הדרשות באדישות, ולא חיפשו כיצד לרעות את צאנו של האל, אך מצד שני לא עייפו מניהול חתונות. הכנסייה צריכה להיות מקום של סגידה, אך היא הפכה להיות לא יותר מאולם חתונות. חשבתי לעצמי, "הכמרים סטו מדרכו של אדוננו. התחושה בכנסייה היא כמו במוסד חילוני. זה כמו מה שהיה בסוף עידן החוק, כשבית המקדש הידרדר. אז האם אדוננו יגלה את עצמו בפני כנסייה שכזו עם שובו?"

בדיוק כשחשבתי זאת, הטלפון שלי השמיע צפצוף, וכשניגשתי אליו, ראיתי שקיבלתי המלצה לצפייה בסרטון ביוטיוב, סרטון של כנסיית האל הכול יכול. הייתי מבולבלת מאוד. מעולם לא צפיתי בערוץ של הכנסייה הזו או עשיתי לו מנוי, אז למה שאקבל המלצה כזו? ואז נזכרתי שחודש לפני כן, חברה שלי לקחה אותי לשמוע שם דרשה. הדרשה הותירה עליי רושם רב, היא הייתה מרעננת ומאירת עיניים. היא תרמה לי הרבה. רציתי לדעת עליהם עוד, אבל הם כולם העידו שישוע אדוננו כבר חזר, ושהוא ביטא אמיתות רבות, וביצע את השיפוט באחרית הימים ושהספר הזה, "הדבר מופיע בבשר", הכיל את דברי האל הכול יכול. הם אמרו זאת בכל המפגשים שלהם, כשהם שיתפו על דברי האל הכול יכול. לא הצלחתי להבין את זה. הכמרים והבכירים אמרו לנו תמיד שכל דברי אלוהים וכל עבודתו נמצאים בכתבי הקודש, ושדבריו ועבודתו לא קיימים מחוץ להם. אז איך הם יכולים להעיד שאדוננו ביטא דברים חדשים? דור שלם של מאמינים ביסס את אמונתו על כתבי הקודש. האמונה באדוננו היא אמונה בכתבי הקודש. איך זה יכול להיות אחרת? בכל פעם שחברתי ביקשה ממני לבוא ולשמוע דרשות נוספות בכנסייה, סירבתי. לכן, כשראיתי את הקישור הזה מכנסיית האל הכול יכול בטלפון שלי, לא לחצתי עליו.

אבל להפתעתי, במשך הימים הבאים, קיבלתי שוב ושוב המלצות מיוטיוב לסרטים ומזמורים שזמינים בערוץ של הכנסייה. וחשבתי, "אני לא מנויה לערוץ שלהם, אבל אני כל הזמן מקבלת את ההודעות האלה. אולי אדוננו מנחה אותי? האם זהו רצונו שאצפה בערוץ של כנסיית האל הכול יכול?" לאחר שחשבתי זאת, התפללתי לאדוננו: "אדוננו! חייבת להיות סיבה לכך שהסרטונים ממשיכים לצוץ בטלפון שלי. הם מעידים על כך שכבר חזרת. האם זה נכון? האם עליי לצפות בסרטונים הללו? אדוננו, אנא הנחה אותי." זמן קצר לאחר מכן, נזכרתי בדברים אלו של ישוע אדוננו: "אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי הָרוּחַ, כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם" (מתי ה' 3). זה רציני! אז כשאשמע על בואו של אדוננו עליי לבקש בענווה רבה, לחקור זאת, ולהרהר בכך בקפידה, כדי לראות אם האל הכול יכול הוא אכן ישוע אדוננו שחזר. אם לא הייתי מבקשת זאת או חוקרת זאת, ואדוננו אכן חזר, לא אחמיץ בכך את ההזדמנות שלי לקבל את פניו? כשחשבתי זאת, החלטתי שאצפה בחלק מסרטוני הכנסייה. כשחקרתי את אתר האינטרנט הזה, ראיתי שיש בו מגוון של תכנים, כולל סרטים, מזמורים, סרטוני וידאו, סרטי מקהלה, ומאמרים שעסקו בעדויות. אחד המזמורים באתר, "אהובי, אנא חכה לי", המילים שלו היו מרגשות ורבות עוצמה. הן גרמו לי לחשוב על הזמן שביליתי בכנסייה צחיחה, מחפשת נואשות כנסייה שעובדת את רוח הקודש. ככל ששוטטתי יותר באתר, כך הוא הזין אותי יותר. רציתי להבין את הכנסייה וללמוד עליה עוד. אז מצאתי עוד סרטים רבים לצפות בהם באתר וצפיתי בכל אחד ואחד מהם.

יום אחד, צפיתי בסרט בשורה. הסרט בחן מקרוב את היחסים בין אלוהים לכתבי הקודש. לעולם לא אשכח את הקטע הזה מדברי האל: "מאז תחילת קיומם של כתבי הקודש, אמונת בני האדם באדוננו הייתה אמונה בכתבי הקודש. במקום לומר שבני אדם מאמינים באדוננו, מוטב לומר שהם מאמינים בכתבי הקודש. במקום לומר שהם התחילו לקרוא בכתבי הקודש, מוטב לומר שהם התחילו להאמין בכתבי הקודש. במקום לומר שהם חזרו אל אדוננו, מוטב יהיה לומר שהם חזרו אל כתבי הקודש. על כן, בני האדם עובדים את כתבי הקודש כאילו הם אלוהים, כאילו הם נשמת אפם, וכאילו לו איבדו אותם, הם היו מאבדים את חייהם. בני האדם חושבים שכתבי הקודש נעלים בדיוק כמו אלוהים, ויש אפילו כאלה שחושבים שהם נעלים יותר מאלוהים. אם אין לבני האדם את עבודתה של רוח הקודש, אם הם אינם יכולים להרגיש את אלוהים, הם יכולים להמשיך לחיות, אבל ברגע שהם מאבדים את כתבי הקודש או את הפרקים הידועים והאימרות הידועות מכתבי הקודש, הם כאילו איבדו את חייהם. ...מרבית בני האדם פשוט אינם מבינים מדוע הם צריכים להאמין באלוהים, אינם יודעים איך להאמין באלוהים, ואינם עושים דבר מלבד לתור בעיוורון אחר רמזים לפיענוח הפרקים מכתבי הקודש. בני אדם מעולם לא עסקו בכיוון עבודתה של רוח הקודש. לכל אורך הדרך, הם לא עשו דבר מלבד ללמוד ולחקור את כתבי הקודש באופן נואש, ואיש מעולם לא מצא עבודה חדשה יותר של רוח הקודש מחוץ לכתבי הקודש. איש מעולם לא נפרד מכתבי הקודש ואיש מעולם גם לא העז לעשות כן" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (1)). אחרי שצפיתי בחלק הזה, חשבתי, "זו בדיוק הגישה שבה אני נוקטת כלפי כתבי הקודש. אני מרגישה שהם מייצגים את אדוננו, שאמונה בו היא אמונה בכתבי הקודש, ולכן לא ניתן להפריד בין השניים. אבל מה שאני לא מבינה הוא זה: כתבי הקודש מהווים את עדותו של אדוננו, ואת בסיס האמונה שלנו. כמשיחיים, אנו מבססים את אמונתנו על כתבי הקודש כבר אלפיים שנה. האם ייתכן שזהו בעצם לא רצונו של האדון? מה באמת קורה כאן?"

אז המשכתי לצפות בסרט, וחיפשתי תשובות לשאלות האלה. הדמות ששיתפה בבשורה הקריאה קטע נוסף מדברי אלוהים: "הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה בכתבי הקודש. רבים מהם אף מאמינים שאסור לי לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם מייחסים חשיבות רבה מדי למילים ולביטויים, עד כדי כך שהם משתמשים בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים לתאום למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע של אותה עת, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה, עד כדי כך שתלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו שאינו מציית לחוקי התנ"ך ושאינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ובאותה עת לא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי שמירה של כתבי הקודש" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לחפש דרך לִתְאום למשיח). לאחר ההקראה, הם המשיכו בשיתוף. הם אמרו שהמאמינים סבורים שאמונה באדוננו משמעה אמונה בכתבי הקודש, אבל זו השקפה מוטעית. הם גם אמרו, "כשישוע אדוננו הטיף ועבד, חסידיו ניתקו עצמם מהכתובים: הם קיבלו את דבריו ואת עבודתו. האם נוכל לומר באמת שהם לא האמינו באדון? הפרושים של היהדות נצמדו כולם לכתובים, אבל צלבו את ישוע אדוננו, שביצע את עבודת הגאולה. וביטא את האמת. מה הייתה הבעיה שם? האם היצמדות לכתובים משמעה שאתם מכירים את אדוננו? האם היא מראה שאתם דבקים בדרכו? שאתם יראים ממנו ונשמעים לו? אלוהים הוא אדון החיים, הוא אדון הבריאה כולה, בעוד שכתבי הקודש הם לא יותר מתיעוד עבודתו הקודמת ושל דבריו הקודמים של אלוהים. איך ניתן להשוותם לאלוהים? המאמינים הללו אומרים שהם מאמינים באדוננו, אך מבחינתם כתבי הקודש שווים לאלוהים. הם סוגדים לכתבי הקודש וכתבי הקודש מחליפים אצלם את עבודת אדוננו. האם בכך הם לא מפחיתים מערכו של אדוננו ומחללים את שמו? האם מי שדבק בכתבי הקודש מבלי לבקש את עבודת אדוננו, או את התגלמותו, הוא אכן חסיד של אדוננו? חשבו על מה שישוע אדוננו אמר לפרושים: 'אַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם; וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי. וְאִלּוּ אַתֶּם אֵינְכֶם רוֹצִים לָבוֹא אֵלַי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם חַיִּים' (יוחנן ה' 39-40). הוא גם אמר: 'אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים. אֵין אִישׁ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי' (יוחנן י"ד 6). ישוע אדוננו היה ברור מאוד לגבי היחס בין הכתובים לבין אלוהים. הכתובים רק מעידים על אלוהים, הם לא מייצגים את אדוננו, והם לא יכולים להחליף את עבודת הישועה שלו. אם ניצמד לכתבי הקודש, לא נזכה בחיי נצח. רק המשיח הוא הדרך, האמת והחיים. כדי לזכות בחיים, עלינו לבקש את אדוננו!"

כשסיימתי לצפות בסרט, הייתי נרגשת מאוד. כל מה שנאמר בו תאם לדבריו של ישוע אדוננו. הבנתי שכתבי הקודש אינם מייצגים את אדוננו. הוא זה שמצייד אותנו בחיים, לא כתבי הקודש. אמונה בכתבי הקודש אינה זהה לאמונה באדוננו! תמיד חשבתי שכתבי הקודש כן ייצגו אותו. האם לא ראיתי בהם סמכות גבוהה יותר משל אדוננו? כשחשבתי על זה הבנתי שהאמת בדברי האל הכול יכול תוכל לפתור את כל אי ההבנות. הייתי חייבת להמשיך לחפש ולחקור, אחרת אחמיץ את ההזדמנות לקבל את פני אדוננו. ואז החלטתי לחזור לכנסיית האל הכול יכול עם חברתי. כשהגענו לכנסייה, האחים והאחיות קיבלו את פנינו בחום, וערכו עימנו שיתוף סבלני. הסברתי להם את הבלבול שלי, ואמרתי, "במפגשים שלנו, הכמרים והבכירים תמיד אומרים, שכל עבודת האל וכל דבריו קיימים בכתבי הקודש, וכל מה שמחוץ להם לא יכול להכיל את עבודתו או את דבריו. אבל אתם נושאים עדות לכך שישוע אדוננו שב בדמות האל הכול יכול, ושהוא מבצע עבודה חדשה באחרית הימים, ומבטא דברים חדשים. אז מה באמת קורה כאן?"

בתגובה, האחות ג'או קראה מספר קטעים מדברי האל הכול יכול. "בני אדם רבים סבורים שהיכולת להבין ולפרש את כתבי הקודש כמוה כמציאת הדרך האמיתית, אך האם הדברים אכן פשוטים כל כך? איש לא מכיר את המציאות של כתבי הקודש: שהם אינם אלא תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים, שהם עדות על שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים ושהם אינם מספקים הסבר כלשהו על מטרות עבודתו של אלוהים. כל מי שקרא את כתבי הקודש יודע שהם מתעדים את שני השלבים בעבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק ועידן החסד. התנ"ך מעלה על הכתב את תולדות עם ישראל ואת תולדות עבודתו של יהוה מהבריאה ועד סוף עידן החוק. הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע על פני האדמה בארבעת ספרי הבשורה, וכן את העבודה של פאולוס. האין זה תיעוד היסטורי?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (4)). "הדברים המתועדים בכתבי הקודש מוגבלים. הם אינם יכולים לייצג את מכלול עבודתו של אלוהים. בכל ארבע הבשורות יש פחות ממאה פרקים, שבהם כתוב מספר מוגבל של התרחשויות, כגון קללת ישוע לעץ התאנה, שלוש ההתכחשויות של פטרוס לאדוננו, הופעתו של ישוע בפני התלמידים לאחר צליבתו ותחייתו, לימוד על צום, לימוד על תפילה, לימוד על גירושין, לידתו של ישוע ושושלת היוחסין שלו, מינוי התלמידים על ידי ישוע, וכן הלאה. אולם בני האדם מוקירים אותם כאוצרות יקרים, ואף מאמתים את העבודה של ימינו על פיהם. הם אף מאמינים שישוע עשה רק את העבודה הזאת בימי חייו, כאילו שאלוהים היה יכול לעשות רק כמות כזאת ולא יותר. האין זה מגוחך?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (1)). "בזמנו, ישוע רק נשא סדרה של דרשות בפני תלמידיו בעידן החסד. לדוגמה, הוא הסביר כיצד יש לנהוג, כיצד יש להתאסף יחד, כיצד יש לבקש דברים בתפילה, כיצד יש להתייחס לזולת, וכן הלאה. העבודה שהוא ביצע הייתה עבודת עידן החסד, והוא הסביר רק כיצד על תלמידיו וחסידיו לנהוג. הוא עשה רק את עבודת עידן החסד ולא את עבודת אחרית הימים. ...לעבודתו של אלוהים בכל עידן יש גבולות ברורים – הוא עושה רק את עבודת העידן הנוכחי והוא לעולם לא מבצע מראש את שלב העבודה הבא. רק כך עבודתו המייצגת של כל עידן יכולה לבוא לקדמת הבמה. ישוע רק דיבר על האותות של אחרית הימים, ורק אמר כיצד להיות סבלני וכיצד לזכות בישועה, כיצד להכות על חטא ולהתוודות, וכן כיצד לשאת את הצלב ולשאת סבל. הוא מעולם לא דיבר על הדברים שעל האדם להיווכח בהם באחרית הימים, והוא מעולם לא אמר כיצד לשאוף להשביע את רצונו של אלוהים. מכיוון שכך, תהיה זו טעות לחפש בכתבי הקודש אחר עבודתו של אלוהים באחרית הימים, הלא כן? במה תוכלו להבחין רק מאחיזת כתבי הקודש בידיכם? בין שמדובר בפרשן של כתבי הקודש או במטיף, מי יכול לחזות מראש את העבודה של היום?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, איך ייתכן שאדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו יקבל את החזונות של אלוהים?). "אם ברצונך לראות את העבודה של עידן החוק ולראות כיצד בני ישראל צעדו בדרכו של יהוה, עליך לקרוא את התנ"ך. אם ברצונך להבין את העבודה של עידן החסד, עליך לקרוא את הברית החדשה. אך כיצד תוכל לראות את העבודה של אחרית הימים? עליך לקבל את הנהגתו של אלוהים כיום ולהיווכח בעבודה של ימינו, משום שזו העבודה החדשה ואיש טרם תיעד אותה בכתבי הקודש. ...העבודה של ימינו היא נתיב שבו האדם מעולם לא צעד ודרך שאיש מעולם לא ראה. זו עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר – זו עבודתו הנוכחית של אלוהים על פני האדמה. ...מי יכול היה לתעד מראש כל פרט בעבודה של ימינו בלי להשמיט דבר? מי יכול היה לתעד בספר הישן והמעופש ההוא את העבודה הזו, העזה יותר והחכמה יותר, שסותרת את המוסכמות? העבודה של ימינו איננה היסטוריה, ולכן, אם אתה רוצה לצעוד בנתיב החדש של ימינו, עליך להיפרד מכתבי הקודש, ועליך להרחיק אל מעבר לספרי הנבואה או ההיסטוריה שבכתבי הקודש. רק אז תוכל לצעוד בנתיב החדש כראוי, ורק אז תוכל להיווכח במישור החדש ובעבודה החדשה" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (1)).

לאחר שהקריאה מדברי האל הכול יכול, האחות ג'או המשיכה בשיתוף ואמרה: "כל מי שמתמצא בכתבי הקודש יודע שהתנ"ך והברית החדשה מהווים רק תיעוד של עבודת האל בעידן החוק ובעידן החסד. הם מעידים על עבודת האל. כשאלוהים השלים שלב בעבודתו, אלו שהתנסו בו תיעדו את עבודתו ואת דבריו. תיעוד זה נכלל מאוחר יותר בכתבי הקודש. ידוע גם שכלל עבודתו ודבריו של האל בעידנים אלו לא תועדו במלואם בכתבי הקודש. דבריו של ישוע אדוננו בכתבי הקודש הם רק קצה הקרחון. ככתוב בבשורה על פי יוחנן: 'יֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, וְאִלּוּ נִכְתְּבוּ בִּמְפֺרָט חוֹשְׁבַנִי שֶׁהָעוֹלָם עַצְמוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָכִיל אֶת הַסְּפָרִים הַנִּכְתָּבִים' (יוחנן כ"א 25). היו מספר נבואות בעידן החוק שלא נכללו בכתבי הקודש. זה ידוע לכול. אז כשהכמרים והבכירים אומרים שכל דברי האל כלולים בכתבי הקודש, ושאין מדברי האל ומעבודתו שקיימים מחוץ להם, הם לא סותרים את העובדות? הם לא משקרים ומוליכים שולל? אלוהים הוא אדון הבריאה. הוא אדיר ושופע כול, איך יוכל ספר אחד לכלול את עבודתו ואת דבריו במלואם, אפילו אם מדובר בכתבי הקודש?" היא הקריאה אז את הדברים הבאים: "רָאִיתִי לִימִין הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא סֵפֶר כָּתוּב מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר, חָתוּם בְּשִׁבְעָה חוֹתָמוֹת" (ההתגלות ה' 1). "אָמַר אֵלַי אַחַד הַזְּקֵנִים: 'אַל תִּבְכֶּה. הִנֵּה נִצַּח הָאַרְיֵה מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֺׁרֶשׁ דָּוִד, לִפְתֺּחַ אֶת הַסֵּפֶר וְאֶת שִׁבְעַת חוֹתָמָיו'" (ההתגלות ה' 5). היא אמרה, "אז יש ספר כתוב מבפנים ומאחור, שחתום בשבעה חותמות, ורק אדוננו בשובו באחרית הימים יוכל לפתוח את הספר ולהתיר את חותמיו. רק כך נוכל לראות את הכתוב בפנים. נאמר פעמים רבות בספר ההתגלות: 'מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת' (ההתגלות ב', ג'). נבואות אלו מכתבי הקודש מוכיחות שהאדון ישמיע דברים נוספים בשובו. אז, האם ייתכן שעבודתו ודבריו של האדון בשובו תועדו מראש בכתבי הקודש? האם ייתכן שדברי האל בכתבי הקודש מחליפים את מה שרוח הקודש אומרת לכנסיות באחרית הימים? האם הם מחליפים את הספר שנפתח בידי השה? האם הם מחליפים את עבודת השיפוט של האל באחרית הימים?" לאחר ששמעתי את כל זה, חשבתי, "קראתי את כל הפסוקים הללו פעמים רבות, למה השאלות האלה מעולם לא צצו במוחי?" האחות המשיכה בשיתוף: "התיעוד בכתבי הקודש מכיל את עבודת האל בעבר. שנים רבות לאחר שהתנ"ך נוצר, ישוע אדוננו בא וביצע את עבודת הגאולה בעידן החסד. אז, האם עבודתו ודבריו נכנסו באופן אוטומטי לכתובים? דבריו ועבודתו של אלוהים קובצו יחד ורק אז הפכו להיות כתבי הקודש. האל הכול יכול הגיע באחרית הימים כדי לבטא אמיתות ולטהר את האנושות. האם אמיתות אלו יוכלו פשוט להכליל עצמן בתוך כתבי הקודש? אז הטענה שעבודת האל ודבריו כולם נמצאים בכתבי הקודש, וששום דבר מהם לא יכול להתקיים מחוץ להם, מהווה השקפה אבסורדית ומוטעית, תוצאה של תפיסות ודמיונות אנושיים."

השיתוף של האחות ג'או ממש האיר את עיניי. כל מה שהיא אמרה הסתדר עם העובדות. כתבי הקודש מתעדים את שני שלבי העבודה של אלוהים בעידן החוק ועידן החסד. הם מהווים עדות לעבודתו, אבל הם לא מייצגים את אדוננו, את עבודתו או את דבריו באחרית הימים. עבודתו ודבריו של ישוע אדוננו אפילו לא תועדו במלואם בכתבי הקודש, אז איך ניתן היה לתעד מראש בכתבי הקודש את דבריו ועבודתו של אלוהים באחרית הימים? שעיתי לדבריהם של הכמרים והבכירים, שהגבילו את עבודת ודברי האל למה שנמצא בכתבי הקודש, והאמנתי ששום דבר שקיים מחוץ להם לא מגיע מאלוהים. האם לא השתטיתי כעיוורת? האם לא כבלתי בכך את אדוננו וחיללתי את שמו? התמלאתי חרטה. למה לא קראתי בדברי האל הכול יכול עד עתה? לא הייתי צריכה ללכת בעיוורון אחר הכמרים והבכירים ולהגביל את עבודת האל בהתבסס על תפיסות. אלו באמת השקפות מזיקות!

האחת ג'או העלתה אז נושא נוסף: למה הסתמכות על כתבי הקודש מבלי לקבל את עבודתו ודבריו של האל באחרית הימים משמעה שאנשים לא יוכלו להיכנס למלכות האל? היא אמרה, "כתבי הקודש הם תיעוד של שני שלבים בעבודת האל. הם לא יכולים להחליף את השיפוט והטיהור של האנושות בידי האל באחרית הימים. במהלך עידן החוק, עיקר עבודתו של אלוהים הייתה ללמד את החוק ואת הדברות, ולהנחות את חיי האדם על פני האדמה. בעידן החסד, ישוע אדוננו ביצע את עבודת הגאולה. לאחר מכן הוא נצלב, כדי לגאול את האנושות מהשפעת השטן, לגאול אותנו מחטאינו ולהפוך אותנו ראויים להתפלל לאלוהים כך שנוכל ליהנות מחסדו. אולם, אופיינו החוטא ושורש בעיית החטא שלנו לא נפתרו. זו הסיבה שאנו תמיד משקרים, חוטאים, מורדים באלוהים ומתנגדים לו. אנו לא ראויים להיכנס למלכות האל. זו הסיבה שישוע אדוננו ניבא שהוא ישוב ויבטא אמיתות באחרית הימים כדי לשפוט את האדם ולהושיעו. בבשורה על פי יוחנן נאמר, 'עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת' (יוחנן ט"ז 12-13). ונאמר גם, 'מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן' (יוחנן י"ב 48). בואו של האל הכול יכול באחרית הימים כדי לבטא את האמת ולבצע שיפוט מגשים את נבואתו של ישוע אדוננו. האל הכול יכול ביטא מיליוני מילים, והמילים הללו מכסות הכול. תעלומות כתבי הקודש, נבואות הממלכה, יעדה של האנושות, ושורש התנגדותו של האדם לאלוהים, נחשפים. כמו כן, אלוהים חושף בבירור את האמיתות להן אנשים זקוקים כדי לזכות בישועה מלאה. זה כולל את הסיפור האמיתי על שלושת שלבי העבודה של אלוהים, את עבודת השיפוט של אלוהים באחרית הימים ואת גלגוליו של אלוהים. אלוהים חושף כיצד השטן משחית את האנושות, איך אלוהים עובד כדי להושיע את האדם, המהות והאמת שבהשחתת האנושות בידי השטן, מהם אמונת אמת, ציות ואהבה לאלוהים, איך להביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות, ועוד. האמיתות שהאל הכול יכול משמיע באחרית הימים הן הדרך שהוא מעניק לנו לחיי נצח. אם ניצמד לכתבי הקודש ונדחה את שיפוטו וטיהורו של אלוהים באחרית הימים, לעולם לא נצליח לזכות באמת, להתנער מהחטא, להיוושע ולהיכנס למלכות השמיים."

השיתוף של האחים והאחיות הראה לי שעבודת השיפוט של האל הכול יכול באחרית הימים מגשימה את הנבואות שבכתבי הקודש. דברי האל הכול יכול הם האמת, הם קולו של אלוהים, והם הדרך לחיי נצח שאלוהים מעניק לנו באחרית הימים! מפני שהקשבתי לתפיסות הדתיות של הכמרים והבכירים חשבתי שעבודתו ודבריו של אלוהים מוגבלים לכתבי הקודש. דחיתי את עבודת האל באחרית הימים. ללא ההזנה שבדברי האל הנוכחיים הידרדרתי לתוך האפלה. ללא רחמיו וישועתו של האל, אם הוא לא היה מראה לי את סרטוני היוטיוב של כנסיית האל הכול יכול, ואפשר לי לשמוע את קולו של אלוהים, הייתי ממשיכה לנהות אחר הכמרים, ולא הייתי מבקשת את עבודת האל באחרית הימים. אם זה היה קורה, הייתי יכולה לקרוא בכתבי הקודש במשך עשרות שנים מבלי לקבל את פני האדון. העובדה שיכולתי לזכות בישועתו של אלוהים באחרית הימים היתה בזכות הנחייתו. זו ישועתו המופלאה של אלוהים!