המהפך של אדם שחטא

2019 אפריל 15

טונג שין, מחוז פוג'יין

נולדתי באזור כפרי. אני צאצא של שושלת איכרים צנועים, ובנוסף לזה המשפחה שלנו קטנה, ולכן תכופות נהגו להתעלל בנו. כשהייתי בן 13, ילד הוכה על ידי מישהו מחוץ לכפר. תושבי הכפר האשימו את אבי שהוא כביכול הסית לכך, והם אמרו שיערכו חיפוש בביתנו ויחרימו את רכושנו, ייקחו את החזירים שלנו ואף יכו את אבי. היה גם מקרה שבו כפרי אחר ניכס לעצמו את רשת הדייגים שלנו. כשאבי הלך להחזיר אותה, הכפרי היכה אותו בהסתמכו על כוחו סמכותו והשפעתו. אבי נאלץ לאכול רק פשטידה צנועה, שכן הוא ידע שאין לו לא כסף ולא השפעה. אמי אמרה לאחיי ולי שבעתיד יהיה עלינו להילחם ולעמוד על שלנו, ולעולם לא לחיות חיי דיכוי כאלה. הייתי צעיר וסלדתי מחוסר הצדק בחברה. הייתי נחוש להתבלט בעתיד, לזכות לכבוד ולעולם לא להיכנע לדיכוי. לכן למדתי במרץ רב, אך לא הייתי חכם מספיק ולא הצלחתי להתקבל לאוניברסיטה כלשהי; לכן החלטתי להתפתח בצבא והתגייסתי בקלות באמצעות קשרים.

עם גיוסי, השתדלתי לבצע את כל העבודה הקשה והמלוכלכת ולהראות כמה יוזמה יש לי, כדי להרשים את המפקדים וכדי שיקדמו אותי בעתיד. אולם למרות מאמציי הבלתי נלאים, לא הצלחתי לזכות אפילו בדרגה של מפקד כיתה. בנוסף לכך, החיילים כל הזמן צחקו עליי והתעללו בי בגלל בגדיי המרופטים והחסכנות שלי, וזה הגביר עוד יותר את רצוני להתבלט. מאוחר יותר שמעתי בעצתו של חבר מהכפר, שאמר שהערכות וקידום בצבא אינם תלויים בעבודה קשה אלא בהענקת מתנות. על אף שזה עורר בי סלידה, נאלצתי לבחור בדרך זו של קידום. לכן החלטתי לקחת את כל חסכונותיי כדי לתת למפקדיי מתנות וליצור קשרים; אחרי זה אפשרו לי סוף-סוף להירשם לאקדמיה הצבאית. אך בתום לימודיי באקדמיה, הוצבתי כטבח בקנטינה, מכיוון שלא היה לי די כסף לתת מתנות, ומאוחר יותר הייתי אפסנאי, אבל רק בתואר. כעבור כמה שנים של חיי צבא הבנתי שפקידים אף פעם אינם מענישים את נותני המתנות ושלא ניתן להשיג דבר בלי להתחנף אליהם. אם אתה רוצה לשמור על דריסת רגל, עליך לנסות הכול כדי להרוויח כסף ולתת מתנות. אם לא כן, לא תשיג דבר, ולא חשוב כמה אתה מוכשר. כדי לממש את שאיפותיי, התחלתי להרוויח כסף ולגייס משאבים בכל מקום: כשקניתי מזון, דיווחתי בכוונה על מחיר גבוה יותר ועל כמות מזון גדולה יותר, וכך הרווחתי בשחור עוד קצת כסף; לאחר שראיתי אפסנאים אחרים מוכרים אורז, מכרתי בחשאי משאית שלמה של אורז מהצבא והרווחתי עליה כמה אלפי יואן, וכך הלאה. על אף שאני מאמין בישוע משחר ילדותי וידעתי היטב שהדברים שעשיתי הם בגדר פשע, וקינן בי חשש מתמיד שיום אחד אתפס ואורשע, הרצון להתקדם הניע אותי לעשות דברים בניגוד למצפוני. לאחר שחסכתי מעט כסף, התחלתי להחמיא למפקדיי ולתת להם מתנות בהתאם למה שאהבו. בכל פעם שמפקד בא לראות אותי, נהגתי לצאת איתו לשתות ולשיר, להתרועע עם פרוצות... עשיתי הכול כדי להתחנף אליהם. ניסיתי להחמיא להם בכל דרך אפשרית. בכל פעם שהמפקדים נזקקו לעזרה, שמחתי להציע את שירותיי. ניסיתי להתקרב אל כל מי שהיו לו קשרים טובים עם המפקדים, כדי לקבל מהם המלצה חיובית. באותן שנים התקדמתי במהירות לתפקיד של מפקד גדוד באמצעות סוג זה של פילוסופיה עממית. בסופו של דבר הצלחתי להתבלט, ויכולתי לחזור הביתה עטור תהילה! בכל פעם שחזרתי הביתה לאחר מכן, תושבי הכפר נהגו להתגודד סביבי, להתחנף אליי ולהחמיא לי, וזה הזין את יהירותי. שאיפותיי ורצונותיי התרבו אז. כמו שאומרים: "אדם הופך לפקיד רשמי כדי ליהנות מאוכל טוב ומבגדים יפים", "שררה משיגים כדי לנצלהה לפני שהיא נעלמת", וגם "אין דבר כזה, פקיד רשמי לא מושחת". אז התחלתי ליהנות מזכויות היתר של פקיד רשמי. קיבלתי דברים חינם בכל מקום, ואם ביקשו את עזרתי, הייתי מבקש מתנות. ולא עזרתי, אם המתנות לא היו ראויות. התחלתי לחשוק באוכל ובבגדים משובחים, והתחלתי להתנהג ביהירות. לאור העובדה שהייתי כמו "בן הטיפוחים" של מפקדים חשובים כמו המפקד והפּוֹלִיטְרוּק, יהירותי גברה כל כך שרדיתי באנשים בזכות הקשרים החזקים שבהם נפנפתי, וביקשתי מתנות מהכפופים לי בשמם של אותם מפקדים. כך הידרדרתי והפכתי מבן כפר נוצרי פשוט לאדם חמדן, רמאי ויהיר.

כאדם מושחת שחטא, אף השלכתי את האופי הנורא שלי על אחרים. לעתים קרובות חשדתי, ללא סיבה מוצדקת, שאשתי היפה שעבדה בחברה זרה בוגדת בי; חשד זה גרם לעימותים בינינו והניכור בינינו הלך וגבר. בשנת 2006, אשתי הגיעה לקצה גבול יכולתה ופתחה בהליך גירושין; חשתי שזו חרפה גדולה ולא הסכמתי להתגרש. תכופות חשבתי על חיי בשעות הלילה המאוחרות. חשבתי לי: משנות ילדותי גמרתי אומר להתבלט, ולאשתי ולי יש קריירות מוצלחות. התנאים בבית שלנו טובים מכל הבחינות, ואנשים אחרים מקנאים בנו; אז למה אני חי בכזה כאב, ולמה הגענו למצב שאשתי רוצה להתגרש ממני? גם הבן שלנו סובל איתנו. האם חיי מתנהלים כמו שאני רוצה? לשם מה בדיוק אני חי? כשהתחלתי להרגיש אבוד ומבולבל, אשתי קיבלה את ישועת האל הכול יכול באחרית הימים. הודות למפגשים ולשיתופים תכופים עם אחיות ואחים, האופטימיות שלה הלכה וגברה. היא הפסיקה להתווכח איתי, ולא הזכירה עוד את נושא הגירושין. במקום זאת היא הייתה עסוקה בהטפת הבשורה ובמילוי חובתה. בהמשך, בעידודן של אשתי ואמי, התחלתי גם אני להאמין באל הכול יכול.

בזכות החיים בכנסייה הבנתי שאלוהים הוא קדוש וצודק, ושהוא שונא ביותר את הזוהמה והשחיתות של בני האדם. חשבתי על ההרגלים המושחתים שפיתחתי בצבא ושבוודאי לא אוכל להיוושע על ידי אלוהים מבלי לשנות את טבעי, ולכן התחלתי לקרוא ברעבתנות את דברי האל, בתקווה שאמצא בהם פתרון. יום אחד קראתי את דברי האל הבאים: "מאחר שהאדם נולד לתוך ארץ כה מזוהמת, החברה פגעה בו אנושות, הוא הושפע ממוסר פיאודלי, ולמד ב'מוסדות להשכלה גבוהה.' החשיבה הנחשלת, המוסר המושחת, ההשקפה הנבזית על החיים, הפילוסופיה הנתעבת, הקיום חסר התוחלת, ואורח חייכם ומנהגיכם המושחתים – כל הדברים האלה פלשו באופן חמור לתוך לבו של האדם, חתרו תחת מצפונו והתקיפו אותו באופן חמור. כתוצאה מכך, האדם מרוחק עוד יותר מאלוהים ומתנגד לו עוד יותר" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים). דברי האל חשפו את הסודות החבויים עמוק בליבי; הזדעזעתי עמוקות. במהלך שנות שירותי בצבא פעלתי על פי "הכללים הבלתי כתובים" של העולם כדי להתבלט. עשיתי דברים רבים שהעיקו על מצפוני. התעשרתי שלא ביושר וחייתי חיים אפלים ומושחתים – התמכרתי לחטא דרך קבע, ולא התביישתי בכך. ואז, לא רק שדברי האל אפשרו לי להבחין בין טוב לרע, אלא הם גם גרמו לי לראות בבירור מהו מקור הנפילה שלי לחטא והשחיתות שלי. הסתבר שפורענות זו באה מהשטן. השטן הוא זה שהפך ארץ זו לביצה של רוע ורשעות, שבה בני אדם חלשים וישרים דוכאו ונאבקו כדי להתקיים, ואילו החזקים, בעלי ההשפעה והרודנים שגשגו והצליחו. חברה זו הייתה מלאה בשקרים וברעיונות מופרכים, כמו "כל אחד ידאג לעצמו, והשאר לשטן", "אדם הופך לפקיד רשמי כדי ליהנות מאוכל טוב ומבגדים יפים", "שררה משיגים כדי לנצלה לפני שהיא נעלמת", וגם "אין דבר כזה, פקיד רשמי לא מושחת" וכן הלאה. הולכתי שולל על ידי פתגמים נוראים אלה, ובגלל הדיכוי סביבי איבדתי את דרכי, זנחתי עקרונות אנושיים, חיפשתי ללא נקיפות מצפון תפקידים בכירים ושקעתי ברפש של חטא. בסופו של דבר הפכתי לאדם מרושע שחיפש רק עושר, ניצל לרעה את סמכותו כדי לזכות ברווח אישי ומעל בכספי ציבור. מהשיפוט בדברי אלוהים ראיתי את הזעם העצום ואת הקדושה המדהימה של אלוהים, והבנתי שאסור היה לפגוע בטבעו הצודק. התחרטתי על מעשיי הרעים וליבי התמלא פחד. הרגשתי שאלמלא נושעתי בזמן על ידי אלוהים וחולצתי מביצת הרוע, הוא היה מקלל ומעניש אותי על מה שעשיתי. תודה לאלוהים שאפשר לי לראות שוב את האור ולהבין את העקרונות האנושיים. מאותו רגע לא עשיתי יותר דברים אלה שהמיטו חרפה על שמו של אלוהים.

ככל שהבנתי יותר את האמת, חוויתי ישועה רבה ועמוקה יותר מאלוהים. בשנת 2009 מלאו 20 שנה לשירותי בצבא. על פי התקנות הלאומיות, הייתי רשאי להשתחרר ולחפש עבודה בעצמי. הייתי נחוש לסור מרע ולעשות טוב, לכן השתחררתי מהצבא ובחרתי לעבור לעבודה אזרחית ולהקדיש את ליבי ואת נשמתי לעבודה למען אלוהים. אולם המפקד שלי ניסה לשכנע אותי להישאר וביקש ממני לחשוב על כך שוב לעומק, ומפקד אחר מבוגר יותר בתפקיד בכיר הבטיח לקדם אותי לתפקיד סגן מפקד חטיבה אם אמשיך לעבוד קשה. היססתי מעט – זאת הייתה ההזדמנות שפיללתי לה יומם וליל! לא הצלחתי להשתחרר מהרעיון של התפקיד הזה, ולכן ביקשתי עזרה מאלוהים והתפללתי: "הו, אלוהים, תמיד חלמתי לקבל תפקיד בכיר. כעת יש לי ההזדמנות, ואיני יודע מה להחליט. מי ייתן שאזכה להארה שלך ולהנחייתך!" לאחר מכן חשבתי על דברי האל, "אם מעמדכם רם, אם שמכם מכובד, אם אתם שופעים בידע, אם יש לכם נכסים רבים ואם רבים תומכים בכם, והדברים האלה לא מונעים מכם להתייצב בפני אלוהים, לקבל את השליחות והתפקיד שהוא מטיל עליכם ולעשות את מה אלוהים מבקש מכם, הרי שכל מעשיכם יהיו המשמעותיים ביותר בעולם והצודקים ביותר בקרב בני האדם. אם תדחו את הזמנתו של אלוהים כדי לשמר את מעמדכם ואת המטרות האישיות שלכם, אלוהים יקלל את כל מעשיכם ואפילו יתעב אותם" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים שולט בגורל האנושות כולה). "בני האדם באים אל העולם, ונדיר שהם נתקלים בי. בנוסף, נדיר שיש להם ההזדמנות לחפש את האמת ולזכות בה. מדוע אתם לא מוקירים את הזמן היפהפה הזה כנתיב הנכון לעיסוק בחיים האלה?" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברים לצעירים ולזקנים). כל אחד מדבריו של אלוהים פגע במצפוני ונעלמו היסוסיי. הייתה לי הזכות להיתקל בעבודה על הארץ בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם וההזדמנות היקרה מפז לחפש את האמת ולעבוד למען אלוהים. איזו התעלות וחסד מאלוהים! איזו קריירה בעולם עשויה להיות משמעותית כל כך כמו לעבוד למען הבורא? גם לו נמצאת בתפקיד הרם ביותר והיית הפקיד הרשמי הבכיר ביותר, אילולא הכרת את אלוהים ושינית את טבעך, אלוהים היה מעניש אותך לבסוף. לרבים מבעלי התפקידים המכובדים אירע אסון והם מתו בטרם עת, ופקידים רמי דרג רבים הגיעו לשפל המדרגה וסופם היה נורא. באשר לי, אני נאבקתי וניסיתי נואשות להתבלט כפקיד רשמי, וזה הרס אותי במידה כזאת שהייתי מוכתם ומזוהם וחייתי את חייו של מי שבקושי היה אנושי. אלוהים החזיר אותי אז מהדרך הרעה, והראה לי בצורה ברורה את הדרך לחיים אנושיים. כיצד אוכל עדיין לקחת את הסיכונים האלה ולחזור להרגליי הישנים? במחצית הראשונה של חיי הייתי נתון לעינויים ולתכסיסים של השטן, והם גרמו לי כאב רב. לא יכולתי להשתעבד לשטן במחצית השנייה של חיי, שינצל אותי וישחית אותי. היה עליי לשנות את אורח חיי, ללכת בהתמדה בעקבות אלוהים, לבחור בדרך של רדיפת האמת ולחיות חיים בעלי משמעות. לכן קיבלתי החלטה נחושה למצוא עבודה בעצמי ולהשתחרר סופית מהצבא. אולם, מכיוון שהשחיתות שלי מהשטן העמיקה בי כל כך, הרעיון הארסי להתבלט ולהיות אדם חשוב הושרש עמוק בליבי ומנע ממני תכופות לבחור בדרך הנכונה. אלוהים ביצע בי עבודות נוספות של שיפוט וטיהור כדי להוביל אותי אל הדרך האמיתית בחיים, וקיבלתי מאלוהים ישועה עוד יותר גדולה.

לאחר שמילאתי את חובתי בכנסייה זמן מה, ראיתי שחלק ממנהיגי הכנסייה היו צעירים למדי ואחד מהם היה חבר שלי, וזה גרם להרגיש לא נוח. חשבתי: אף אחד מהתפקידים שלכם בעולם הגשמי לא היה בכיר כמו שלי, אך התפקידים הנוכחיים שלכם בכנסייה בכירים משלי. אם אתם מסוגלים להיות מנהיגים, אז אני מסוגל לכך עוד יותר! לכן עבדתי קשה למטרה זו; קמתי מדי בוקר בחמש כדי לקרוא את דברי האלוהים, והצבתי לעצמי מטרות – להאזין לפחות שעתיים ביום לדרשות ולשיתופים על ההיווכחות בחיים, ללמוד שלושה שירים מדי שבוע ולתכנן ללמוד את כל השירים של דבר האל. עבדתי עוד יותר קשה בביצוע חובתי בכנסייה. כל עוד היה מדובר במשהו שאני מסוגל להתמודד איתו בכנסייה, הייתי מזדרז לעשותו גם אם היה קשה ומעייף. בינתיים, התהדרתי בפני האחיות והאחים בניסיון ובמיומנויות שצברתי בצבא, הרמתי את האף בשיחות עם מנהיגי הכנסייה או זלזלתי במרומז בגישה שלהם לסוגיות או לטיפול בבעיות. כך שעטתי קדימה, מתאמץ נואשות לצבור מוניטין בתקווה לקבל בהקדם האפשרי תפקיד רשמי בכנסיה. ב-2011 מוניתי לבסוף למנהיג בכנסייה, כפי שציפיתי. התרגשתי מאוד והתכוננתי להצטיין ולהגיע להישגים גדולים ורבים כדי להרשים אחרים. אולם אשתי הזכירה לי פעמים רבות שאיני מתאים להנהיג אחרים, והציעה לי להתפטר. בלית ברירה התפטרתי והמלצתי על אחות מסוימת להיות מנהיגה. אולם לא השלמתי עם זה בליבי. כעבור זמן מה גיליתי אצל המנהיגה חסרונות בהתמודדות עם בעיות, ושאפתנותי התעוררה מחדש. הצעתי לה במרומז ליטול את האשמה ולהתפטר, כדי שזה יאפשר לי להיבחר בבחירות הבאות. אולם האחיות והאחים ששמעו על כך ניתחו את התנהגותי וקבעו שאני ערמומי ושאפתן מדי, ושתמיד רציתי להשתלט על הכנסייה, ולכן הם פיטרו אותי מתפקידי כראש קבוצה. פשוט לא יכולתי לקבל זאת. הייתי אדם מוכשר כל כך; איך ייתכן שאפילו לתפקיד ראש קבוצה לא התאמתי! במהלך חודשים חשתי תסכול רב בליבי ולא הייתי מרוצה מהאחיות והאחים שלי, ולכן לא הרביתי לדבר במפגשים. עלטה שלטה ברוחי ולא הצלחתי למצוא את אלוהים. בתוך כל הכאב הזה, ביקשתי מאלוהים להוציאני מהעלטה. ויום אחד קראתי את דברי האלוהים, "כיום, בחוויותיהם של בני האדם, כל שלב בעבודתו של אלוהים הוא כהתקפת נגד המכוונת כלפי תפיסותיהם של בני האדם, הוא מעבר לבינתם של בני האדם ומעבר לציפיותיהם. אלוהים מספק את כל מה שבני האדם צריכים, ומה שהוא מספק מנוגד מכל הבחינות לתפיסותיהם של בני האדם... באמצעות התקפתו של אלוהים כנגד תפיסותיכם, אתם לומדים לקבל את טיפולו של אלוהים, ורק כך תוכלו להיפטר מהשחיתות שלכם" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק מי שמכיר את אלוהים יכול לשאת עדות על אלוהים). "אם לא תישמעי לי כעת, את תקוללי בסוף – האם תהיי מאושרת אז? את לא שמה לב לדרך החיים, אלא רק מתמקדת במעמד שלך ובתואר שלך. מה טיב חייך? ...אתם לא מתמקדים בעיסוק בהשגת שינוי אישי והיווכחות. אתם תמיד מתמקדים ברצונות ראוותניים ובדברים שמגבילים את אהבתכם לאלוהים ומונעים מכם להתקרב אליו. האם הדברים האלה יכולים לחולל בכם שינוי? האם הם יכולים להכניס אתכם אל המלכות?" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מדוע אינך מוכן להיות ניגוד?). דבריו המחמירים של אלוהים פילחו את ליבי, וגרמו למרדן שבי להרגיש בוש ומבוכה. רק אז הבנתי שכל הדברים שקרו לי לאחרונה, על אף שלא רציתי בהם, לא נגרמו על ידי בני אדם הדי להערים עליי קשיים. אלא הם היו השיפוט שלי בידי האל, והישועה שלי מבעוד מועד. עבודתו של אלוהים באותה עת נועדה לשנות את החשיבה ואת נקודות המבט הישנות של בני האדם, להושיע אותם מהשפעתו של השטן ושיזכו מאלוהים באמת ובחיים מאלוהים כדי שיזכו לחיים מדהימים. אני לא בחרתי בדרך הנכונה ולא שאפתי לזכות באמת כדרך חיים, אלא רדפתי אחרי מעמד ותהילה ואפילו השתמשתי בתכסיסים ובמזימות, בדומה לניסיוני להפוך לפקיד רשמי או לאדם חשוב. האם זה לא נגד את עבודתו של אלוהים ואת רצונו להושיע את האנושות? איך אוכל לזכות באמת ולחיות חיים מלאי משמעות אם אמשיך לרדוף אחרי הדברים האלה? לולא שיניתי כיוון, האם זה לא היה הורס אותי והופך אותי ליעד לעונש מאלוהים עם סיום עבודתו? באמצעות כל האנשים סביבי, אלוהים גזם היבטים שלי וטיפל בי ללא רחם, לקח ממני את מעמדי, וניפץ את שאיפותיי ורצונותיי כדי למנוע ממני לבחור בדרך הלא נכונה, כדי לתקן את נושאי העניין המוטעים שלי וכדי לגרום לי לשנות כיוון. אז הבנתי את הטבע הצודק והקדוש של אלוהים, שאלוהים בוחן כל כוונה, מניע ואף כל מחשבה ופעולה שלי. אלוהים ביצע בי ישועה אמיתית ובו בזמן הפגין את רוממותו ומלכותיותו. לאחר שזיהיתי את החסד שבישועת אלוהים, לא הרשיתי יותר לעצמי לעסוק בסבך של אובדן מעמד, והתעורר בי הרצון לרדוף אחר האמת. אלוהים אהב אותי כל כך שהוא ניסה להושיע אותי, ולא יכולתי לאכזב אותו. היה עליי לציית להסדריו של אלוהים, ואם כמנהיג או פשוט היה עליי לרדוף אחר האמת ולבצע את חובתי על הצד הטוב ביותר.

לאחר חצי שנה דאג מנהיג הכנסייה שאמשיך בחיי הכנסייה שלי בכנסייה אחרת, שבאותה עת נערכו בה הבחירות להנהגת הכנסייה. כשנוכחתי שאני מאמין באלוהים זמן רב יותר מכל האחיות והאחים, הרגשתי שמחה גדולה וחשבתי: הנה ההזדמנות שלי. אני יכול סוף-סוף להפגין את יכולותיי כמנהיג. אחר הכול, יש לי ניסיון חיים עשיר יותר והתחלתי להאמין באלוהים מוקדם יותר. אני האדם המתאים ביותר לתפקיד. בעודי מתכונן להציג את עצמי כראוי בפניהם, אחת האחיות מהכנסייה הקודמת שלי הועברה לכנסייה זו כדי להצטרף לבחירות. חששתי שהיא תגלה את השערורייה הקודמת שעוררתי במאבק לתפקיד, שעלולה הייתה להביך אותי, לכן היה עליי לוותר על התוכנית הראשונית שלי. החלטתי לנסות להיבחר כראש קבוצה, ולאחר מכן לפלס את דרכי מעלה שלב אחר שלב. לא שיערתי שלא אבחר לתפקיד ראש קבוצה, אלא יטילו עליי לבצע עבודות שוליות שנגעו למסירת ספרים של דברי אלוהים לאחיות ולאחים. אני, מפקד גדוד מכובד, רץ ממקום למקום כדי לבצע מטלות קטנות. היה לי קשה להשלים עם זה. אולם לאחר שעברתי את השיפוט והייסור של אלוהים, הבנתי שהדבר נבע מחוקי האל ומהסדריו. אלוהים טיפל ברצוני לרדוף אחר מעמד, ולכן ויתרתי על רצוני ונשמעתי לו. אך לאחר זמן מה, המקום המפגש שלנו התגלה על ידי המשטרה, ולכן הכנסייה סידרה לי להיפגש במקום אחר עם שתי אחיות בכירות. לגבי מנהיגת הכנסייה, היא לא יכלה להגיע לעתים קרובות כדי לבצע את חובתה להשקות אותנו, כי המפלגה הקומוניסטית של סין רדפה אותה. באותה עת לא יכולתי לסבול את זה יותר: לא רק שעליי לבצע עבודות שוליות, עליי להיפגש עם בכירות בדרך נמוך יותר. איך הגעתי למקום הזה? ככל שהמשכתי לחשוב על כך, הרגשתי נורא יותר. הרגשתי אפילו שאין עוד טעם לחיות. בכאבי, התפללתי בלהט לאלוהים וביקשתי לקבל ממנו הארה. יום אחד קראתי את דברי האלוהים: "מה השיטה הראויה ביותר לעיסוק בנתיב של היום? כאיזו דמות עליכם לראות את עצמכם בעיסוקכם? עליכם לדעת כיצד להתמודד עם כל דבר שקורה לכם כעת, בין שמדובר בניסיונות או בסבל, בייסורים חסרי רחמים או בקללות – עליכם לשקול את כל הדברים האלה בקפידה" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלו שאינם לומדים ונותרים בורים: האינם בהמות?). מדברי האל הבנתי שהונעתי על ידי אופיי השטני והיהיר שלי, סטיתי מרצונו של אלוהים ובחרתי בדרך הלא נכונה של רדיפה אחר תהילה ותפקידים. לכן רק חובות של בעלי "תארים רשמיים" נחשבו בעיניי ובזתי לחובות אחרות, ואפילו תיעבתי אחיות ואחים בדרג נמוך שכן הרגשתי שהימצאותי בחברתם פגעה במעמדי. המעמד, התהילה והעושר עלו לי לראש. בכל מקרה, לא ידעתי שבבית אלוהים כל החובות שוות, והאחיות והאחים שלי וגם אני, היינו כולנו ברואים בעלי מעמד זהה. מעמדי הגבוה בעולם הגשמי לעולם לא ישנה עובדה זו. כשחשבתי על כך הוקל לי מאוד. אולם ידעתי שתהילה ומעמד הן החולשות הקטלניות שלי, לכן התפללתי לאלוהים בחיפוש אמיתות נוספות כדי לפתור בעיה זו. מאוחר יותר שמעתי דרשה שכללה שיתוף לגבי היווכחות בחיים, בזו הלשון: "האם לדעתכם בני אדם מייחסים משמעות למילוי תפקידים ולטיפוחם? עליכם לראות בבהירות את המעמד והתהילה ולא לייחס להם חשיבות. הם ריקים מתוכן וחסרי משמעות. תפקיד בכיר אינו מבטיח לכם חסדים וברכות. אם אין לכם טבע טוב, תפקיד בכיר עלול להמיט עליכם שואה. אם לא תחפשו את האמת, תפקיד זה יהיה לכם למקור של המון רוע. ללא האמת לא תוכלו לראות דברים בבהירות, ותפקידים אלה עלולים להרוס אתכם בקלות. ...לא תוכלו להיות מנהיגים בלי לחפש את האמת; תפקיד זה עלול רק להרוס אתכם. אם תחפשו את האמת, בכוחה של המנהיגות להפוך אתכם למושלמים" ('דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'). "בני אדם נראים טובים כשהם חסרי סמכות, אך ברגע שהיא בידם, הם יחשפו מי הם באמת. כיצד ביכולתה של הסמכות לחשוף בני אדם? כאשר אדם הוא אדם רגיל, הוא נראה צנוע, מכובד והגון. מרגע שבידו סמכות מסוימת, הוא סוטה מדרך הישר. איזו מין בעיה זו? לכל בני האדם שהושחתו על ידי השטן יש אופי זהה" ('דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'). עיניי נפקחו לפתע לשמע דברים אלה, וראיתי את הריק ואת חוסר המשמעות של הרדיפה אחרי מעמד. ייחוס ערך למעמד ואי חיפוש האמת עלולים להביא רק להרס האדם. נראה לדוגמה את התנסותי בצבא – שנאתי את הפקידים הרשמיים המושחתים כשהייתי חייל פשוט. אולם כשזכיתי במעמד גבוה יותר, נהייתי פקיד רשמי מושחת באמת. בעלי התפקידים הבכירים נראו טובים וישרים לפני שזכו במעמד גבוה. אך ברגע שקיבלו לידיהם סמכות, הם החלו להתנהג בצורה רודנית ולבצע אינספור פשעים. די בעובדות אלה כדי להמחיש שאחרי שהשטן משחית את בני האדם, הם יהיו נתונים לעינויים ולתכסיסים שלו; אם הם לא יחפשו את האמת ולא ישנו את טבעם, הם עלולים לסטות מדרך הישר ולעשות רע לאחר שיזכו בסמכות ובמעמד, אם בעולם הגשמי ואם בבית אלוהים, ובסופו של דבר ייענשו בצדק על ידי אלוהים. כשחשבתי על כך, חשתי גם פחד וגם הכרת תודה. התברר שהתסכולים החוזרים ונשנים שלי היו הישועה שלי, שנעשתה מתוך אהבה אליי! מכיוון שבמשך שנים רבות התאמצתי להתקדם מתפקיד לתפקיד, הורעלתי על ידי הרעלים של השטן. ניתן לומר שהייתי שילוב של יהירות, ערמומיות, אנוכיות וחמדנות. לאחר שכבר האמנתי באלוהים, ייחסתי ערך רב מדי למעמד ולא ממש חיפשתי את האמת. לכן על אף שבשלב זה זכיתי כבר במעט מהאמת והיה בי פחד מסוים מאלוהים, לו נמצאתי בתפקיד בכיר הייתי הופך לשאפתן ומתנהג בצורה רודנית כפי שעשיתי בצבא, ובסופו של דבר הייתי נענש על העלבת טבעו של אלוהים. הודות להארה מאלוהים הצלחתי לראות בבירור את המהות וההשלכות של רדיפה אחר תהילה ומעמד, ויותר מכך, הצלחתי לראות את החשיבות שבחיפוש האמת.

לאחר מכן התחלתי לרכז את מאמציי בדברי האל. השתוקקתי מאוד שדברי אלוהים יהיו החיים שלי, ולא התייחסתי לחובות שיש לבעלי "תארים רשמיים", ולא זלזלתי יותר בחובות אחרים. הרגשתי שלכל חובה קיימת משמעות משלה, שהכול נשלט ונקבע מראש בידי האל, ושחובתי הייתה אחריות שעליי לשאת. כשהשתוקקתי לדברי אלוהים בכל ליבי וניסיתי למלא את חובותיי, לא רק שהבנתי אמיתות רבות שלא הבנתי לפני כן, אלא גם נהניתי מנוכחותו של אלוהים לעתים קרובות למדי. קיבלתי את הנאורות והמנהיגות של רוח הקודש, והדבר גרם לי להרגיש מאוזן ושמח במידה שלא תתואר. לאחר זמן מה מצאתי את עצמי שומר על פרופיל נמוך כשהתרועעתי עם אחרים, הפסקתי להתרברב על התפקידים שמילאתי בצבא ולא התהדרתי בהם יותר. לא חשוב מי הצביע על חסרונותיי, הייתי מציית תחילה ואחר כך מהרהר בדברים. הצלחתי להתייחס כשווים אל אחיות ואחים בעלי השכלה נמוכה ובדרגה נמוכה בכנסייה, והפסקתי לחשוב שאני טוב מהם. חיש מהר השתנו דעותיי מאוד על רדיפת מעמד ותהילה, ופיתחתי אדישות כלפיהם ולא הוגבלתי או נשלטתי על ידם. כשראיתי שאחיות ואחים שהאמינו באלוהים פחות זמן ממני נבחרו כמנהיגים של הכנסייה, חשתי מעט קנאה. אך הצלחתי להשתחרר מזה באמצעות תפילה. הרגשתי נבוך כשחשבתי על כך שנהגתי להיאבק כדי להשיג תהילה ורווח; הרגשתי שזה היה מכוער ולא אנושי. עכשיו אשתי ואני ממלאים את חובותינו בבית יחד. אמנם הן אינן משמעותיות, אבל אני מרגיש סיפוק ושמחה. גם בני מאמין כעת באל הכול יכול, ובכך הפכה משפחתנו למשפחה נוצרית שדברי אלוהים שולטים בה. לא משנה דברי מי תואמים את האמת, אנו נקשיב לאותו אדם. גם אם מתגלה טבע מושחת, אנו יכולים להבין, להבליג ולסלוח זה לזה, ולבחון את עצמנו בהתאם לדברי האל שהופכים את משפחתנו לשמחה יותר ועוד יותר. אני בהחלט מרגיש שהאל הכול יכול הוא ששינה אותי ואת אשתי, שהציל את נישואיי ואת משפחתי ולמעלה מזה, הושיע אותי משחיתות קיצונית והפך אותי מאדם יהיר, רע ומושחת המחפש תהילה לאדם הרודף את האור והצדק, שיש לו מטרות אמיתיות בחיים. כשאני קורא את דברי האל הבאים, מתעוררים בי כל מיני רגשות: "כל מה שאלוהים עשה בעבודתו הוא אהבה, ללא כל שנאה לאדם. גם הייסורים והמשפט שראיתם הם אהבה, אהבה אמיתית וממשית יותר. אהבה זו מובילה את האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים. ...כל העבודה שאלוהים עשה נועדה למען הובלתם של בני האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים, כדי שיוכלו להיות להם חיים אנושיים רגילים, מפני שהאדם לא יודע איך לחיות את חייו. ללא הנחייה כזו, תוכלו לחיות רק חיים ריקים מתוכן, חיים חסרי ערך וחסרי משמעות, ולא תדעו כלל כיצד להיות בני אדם רגילים" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (4)). כן, ללא ישועת האל, לא הייתי בוחר בדרך הנכונה בחיים; הייתי מידרדר יותר ויותר והופך לחלאת אדם מושחתת שאלוהים היה מקללו בסופו של דבר. השיפוט הצודק של אלוהים הוא שהושיע אותי, והזיכוך חסר הפשרות שלו ששינה אותי. זה מאפשר לי להבין מה מכוער ומה קדוש, ולהבין גם מהי גדולתו, יופיו וטובו של אלוהים ואת השפלות והרשעות של השטן. לעולם לא אלך שוב בעקבות השטן, ובכל ליבי אחפש רק את האמת, אשתחרר מהשחיתות של השטן ואחיה חיי אנוש אמיתיים. על אף שחוויתי את הסבל של הרבה ייסורים וזיכוכים, זכיתי בדרך חיים רבת-ערך ביותר המאפשרת לי להיוולד מחדש ולהיווכח בדרך האמיתית בחיים.

השנה חזרתי ליחידה שבה עבדתי, כדי לבצע כמה מטלות פרוצדורליות. ראיתי שכל עמיתיי הקודמים ומפקדיי הקודמים קודמו. כשעמיתיי לשעבר ראו אותי, הם אמרו: אילולא עזבת את הצבא, היית מתקדם". לא התרגשתי וחשבתי: מה יתרום לי תפקיד בכיר? אם אתה חי ללא מטרה, כיוון או משמעות כאדם, ורק מתפלש באותו רפש של רוע, האין אלה חיים משפילים ביותר? האם אינך בסך הכול העבד של השטן, כלי המשחק שלו? בסוף תסבול מהעונש ומהנקמה הצודקים של אלוהים! הגם שאין לי תפקיד בכיר, איני מתחרט כלל. כי אני חווה בליבי באמת ובתמים שלווה ורוגע, וזהו אושר אמיתי. רק להיות הברייה שעליך להיות, לציית לאלוהים ולסגוד לו, מהווים חיים אנושיים אמיתיים. ורק בדרך זו תוכל לזכות בעתיד מזהיר!

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

תוכן דומה

חוויית שיתוף הבשורה

התחלתי לשתף את הבשורה אחרי שקיבלתי את עבודת אחרית הימים של האל הכול יכול. החלטתי בשקט שאמלא את חובתי היטב ולא משנה באלו קשיים אתקל כך...

חשיבות התיאום בשירות

מאי ג'יאה העיר ג'ינאן, מחוז שאנדונג לאחרונה, הכנסייה פרסמה הסכם עבודה הדורש ממנהיגי הכנסייה מכל הרמות לחבור לשותף (עמית שיעבוד לצדם). באותו...

לנוכח המחלה הסופנית של בני

לפני שנתיים התפתח פתאום אצל הבן שלי כאב עז במותניים. הלכנו לבדוק את זה, והרופא אמר שתוצאות הבדיקות מעוררות דאגה, ושעלינו ללכת לבית החולים...

היה שלום מרוץ העכברים

קיבלתי על עצמי את תפקיד השקיית המצטרפים החדשים לפני כמה שנים. הרגשתי שזה היה כבוד מאלוהים. ידעתי גם שזו חובה חשובה מאוד, אז רציתי להשקיע...

השאר תגובה