סיצ'יו העיר סויהואה, מחוז חיילונגג'יאנג

בכל פעם שאני רואה את הפסקה הבאה מדברי אלוהים, "אם תמיד הייתם נאמנים אליי ותמיד אהבתם אותי, אך תסבלו ייסורים של חולי, את קשיי החיים ואת נטישתם של חבריכם וקרובי משפחתכם, או אם תחוו כל אסון אחר בחיים, האם נאמנותכם ואהבתכם כלפיי יישארו בעינן?" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)). אני מרגישה עצובה במיוחד – תחושה של אומללות מזדחלת בתוכי ולבי מביע את התמרמרותו האילמת: אלי היקר, איך אתה יכול להרשות לאלה שנאמנים לך ואוהבים אותך לסבול כך? כתוצאה מכך, התקשיתי להבין את כוונתו של האח מלמעלה שאמר, "דרישתו האחרונה של אלוהים מן האדם היא אוהבת וכנה".

לאחרונה, האחות שעמה תיאמתי פעולות אובחנה בפעילות יתר של בלוטת התריס. בהדרגה מצבה הגיע לידי כך שהיא נאלצה לאכול שש ארוחות ביום. בשל המתח הנלווה למחלתה כוחה הותש בהדרגה, והיא חייתה כל יום בדיכאון, חולשה ותשישות. גופה פשוט לא היה מסוגל לעמוד ברצונה למלא את חובותיה, ומחלתה הלכה והחמירה. לא יכולתי להבין מדוע זה קורה. "האחות הזו עזבה את משפחתה ומשרה בשכר גבוה עם תנאים מצוינים כדי להקדיש את זמנה לחובותיה, והיא הייתה נאמנה מאוד. איך ייתכן שלמרות כל מה שנתנה, הוטל עליה הסבל של המחלה הזו בתמורה? ..." לא חשפתי את רגשותיי כלפי חוץ, אולם לבי סער – בכל פעם שמישהו היה מעלה את הנושא, הייתי מאבדת את שלוותי.

זמן לא רב לאחר מכן, אני ואחותי פנינו לכיוונים שונים, אבל מעולם לא שכחתי אותה. יום אחד שאלתי את המנהיג שלי מה שלום אחותי. המנהיג אמר: "בהתחלה מצבה היה בכי רע, והיא סירבה לזהות את עבודת האל. מאוחר יותר היא שינתה במודע את מצבה וביקשה את כוונת האל בתוך ייסורי מחלתה. באמצעות דברי אלוהים, היא החלה להכיר את עצמה והבינה שלא הייתה לה אמונה אמיתית. באמונתה עדיין היה יסוד של 'חליפין', רצון לזכות בברכות בזכות אמונתה באלוהים. היא גם זיהתה יסודות רבים אחרים של מרדנות בתוך עצמה. מרגע שהבינה דברים אלה לגבי עצמה, בריאותה השתפרה בצורה דרמטית. היא מתאוששת מדי יום. היא חזרה לאכול שלוש ארוחות ביום וכעת מצבה טוב בהרבה. היא אפילו מסוגלת לסייע לאחים ולאחיות שבמשפחה המארחת אותה להסתגל למצבם..." כששמעתי את החדשות הטובות האלה, נדהמתי באמת. חשבתי שייסורי מחלתה של אחותי ישחקו את נחישותה ויגרמו לה סבל רב. בשל פגעי מחלתה, חשבתי שנוכחותה בהמשך הדרך תלך ותדעך. אפילו חשדתי שהיא לא תהיה מסוגלת להמשיך. כיום, נוכח מצבה האמיתי, נותרתי בפה פעור. לא זו בלבד שהיא לא איבדה את האמונה, אלא בזכות הזיכוך של מחלתה, היא ממש למדה להבין את עבודתו של אלוהים ולזהות את שחיתותה שלה. היא למדה מניסיונה ושיפרה את חייה. האם המחלה הזו לא הייתה ביטוי של אהבת האמת של אלוהים ושל ישועתו האמיתית לאדם?

מאוחר יותר, קראתי את הקטע הבא מתוך הדרשה: "חמש, אלוהים אומר, 'אם תמיד הייתם נאמנים אליי ותמיד אהבתם אותי, אך תסבלו ייסורים של חולי, את קשיי החיים ואת נטישתם של חבריכם וקרובי משפחתכם, או אם תחוו כל אסון אחר בחיים, האם נאמנותכם ואהבתכם כלפיי יישארו בעינן?' הדרישה הזו אינו מבחן קטן עבור האנושות. ... על איזה יסוד מבוססות נאמנותו של אדם לאלוהים ואהבתו כלפי אלוהים? איך ניתן להוכיח שאדם באמת נאמן לאלוהים? איך ניתן להראות שאדם באמת ניחן באהבה כלפי אלוהים? יש להוכיח את הדברים האלה דרך עמידה בניסיונות וזיכוך. ... כשאתם נתקלים בניסיון כזה, המטרה הראשונה של אלוהים היא לחשוף אתכם כדי לראות נאמנותכם ואהבתכם הן אמיתיות. מטרתו השנייה היא לטהר אתכם, משום שנאמנותכם ואהבתם אינן טהורות לגמרי. אם אתם מודעים לנקודות הבלתי הטהורות האלו שנחשפות כשאתם נתקלים בניסיונות שונים, הן ייטהרו. אם אנשים ניחנים בנאמנות אמת לאלוהים ואהבת אמת לאלוהים, לא משנה מה יקרה להם ובאילו ניסיונות הם ייתקלו, הם לא ייכשלו, אלא ימשיכו להיות נאמנים לאלוהים ולאהוב אותו באדיקות. אלו שנאמנותם ואהבתם אינן טהורות לחלוטין, אלא כוללות רצון לקבל משהו בתמורה, לא יעמדו איתן בניסיונות שייקרו בדרכם וייכשלו. אנשים כאלה ייחשפו בקלות, הלא כן?" ("דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים"). רק לאחר קריאת קטע זה מן השיתוף הבנתי שתמיד שפטתי את עבודתו של אלוהים במונחי חשיבתי הכבולה לבשר. טעיתי לחשוב שאהבתו של אלוהים מורכבת ממתנות חסד שופעות והבטחות של אושר ושלום גופניים. מעולם לא חשבתי שסבל הוא צורה של ברכת האל. רק לאחר שלמדתי על חווייתה של אחותי, הבנתי שהזיכוך שבסבל הוא ביטוי אמיתי לאהבתו של אלוהים. אלוהים יוצר מצבים מסוימים ומטיל מצוקות על בניו ובנותיו – בין אם מדובר במחלה גופנית, קשיים כלכליים או כל קושי אחר – לא מתוך כוונה רעה, אלא מתוך חסד אהבתו. במטרה לטפל בשחיתות ובמגרעות של האדם, אלוהים יוצר כל מיני מצבים כדי לנסות לזכך אותו. הוא פועל באמצעות הסבל הזה כדי לטהר, לשנות מהיסוד את האדם ולתת לו חיים. על אף שבשרו של האדם חייב לעבור קשיים אדירים בתהליך הזיכוך – דבר העלול להתפרש כגורל מר או כדבר רע – זה מגלה פגמים רבים, כוונות והשקפות שגויות, רצונות מוגזמים, ומטרות לא נכונות שבהם מחזיק האדם במסגרת אמונתו באלוהים. כך האדם יכיר את עצמו ויוכל לנהל מערכת יחסים תקינה יותר ויותר עם אלוהים, כדי שיטפח אט-אט אהבה לאלוהים בלבו. יתרונות שכאלה אינם ניתנים להשגה באמצעות חיים של נוחות. כשאדם סופג את הלקחים שהפיק מייסורי ניסיונותיו ומהרהר בדרך שבה בחר, הוא סוף-סוף מבין שמשפטו וייסוריו של אלוהים, מכותיו ומשמעתו, היו נסוכים כולם באהבתו האינסופית. אהבתו של אלוהים אינה רק מזינה ורחומה. היא אינה כרוכה רק בהענקת יתרונות חומריים, אלא גם בזיכוך, במכות ובהטלת משמעת מצערים ומכאיבים.

אלי היקר, תודה לך על שעבדת באמצעות כל ההיבטים של סביבתי כדי לתקן את חשיבתי המגוחכת והמוטעית ועל שאפשרת לי לראות שאפילו אם אהבתך אינה עולה בקנה אחד עם רעיונותינו, מטרת ביטוייה היא תמיד לשפרנו ולהושיענו. מעשי אהבתך תמיד נסוכים בעבודת לבך הכנה וחוכמתך הבלתי נתפשת. הבנתי גם שקודם לכן לא היה לי שמץ של הבנה אודותיך ולא תפשתי שאהבתך מוסווית לעתים קרובות בתוך מצבים. אלי היקר, לכבוד האהבה שאתה חולק עם האנושות, אני מניחה בפניך תשבחות ותודות! אני מקווה שגם אני אזכה יום אחד לאהבה שכזו. אם תורעף עליי אהבה כזו, אני נודרת שאקבל כל מידה של סבל, כך שאוכל לחוות את אהבתך ולהעיד עליה.