I

כל הדברים שאלוהים ברא,

כל מה שזז וגם מה שלא,

עופות ודגים, פרחים ועצים,

חיות משק, חרקים, חיות הבר –

אלוהים ראה כי טוב

ובעיניו, לפי תכניתו,

הם היו פסגת השלמות

והם הגשימו את כל מה שאלוהים רצה.

II

שלב אחרי שלב התקדמה העבודה

שאלוהים תכנן לשם קידום תכניתו;

בזה אחר זה

הופיעו הדברים שהוא התכוון לברוא.

כל אחד מהם השתקפות, תולדה של סמכותו,

והיות שכך, כל היצירים לא יכלו

שלא להודות לאל על חסדו,

להודות לאל המקיים אותם.

III

ככל שמעשי האל המדהימים

החלו לבוא לידי ביטוי,

העולם נעשה יותר ויותר

רוחש חיים, עם כל ברואי האל.

הוא השתנה מתוהו,

השתנה מחושך

לבהירות ואור,

מדממה לחיים,

מדממת מוות לחיוניות ללא גבולות.

IV

ובכל יצירי הבריאה,

מגדול עד קטן,

מקטן ועד מיקרוסקופי,

לא היה ולו אחד שנוצר

שלא בסמכות הבורא, שלא בכוחו.

היה צורך, ערך קיומי ומולד

בקיומו של כל יציר ויציר,

ללא קשר לצורתו ולמבנהו –

כולם קיימים תחת סמכותו.

V

תחת סמכות הבורא,

כל היצירים ינגנו סימפוניה חדשה לשלטונו,

יפתחו בפְּרֶלוּד לעבודתו ביום החדש,

ובאותו הרגע

גם הבורא יפתח דף חדש

בעבודת הניהול שלו.

כן, הבורא יפתח דף חדש.

VI

כן, על פי החוק

של ניצני האביב, ההבשלה בקיץ,

הקציר בסתיו

והאחסון בחורף –

את כל זאת קבע הבורא –

כל הדברים יהיו כהד לתכנית הניהול של אלוהים,

ישמחו לקראת יומם החדש,

התחלה חדשה, מסלול חדש.

בקרוב הם יפרו וירבו עד אין קץ,

כדי לקדם בברכה כל יום חדש

תחת שלטון סמכותו.

הכול הוא כליל השלמות.

עיבוד של "אלוהים עצמו, הייחודי א'" בספר 'הדבר מופיע בבשר'