I

מביטים לאחור אל הזמן בו היינו עם אלוהים:

ידענו תרועות צחוק ודמעות צער.

ימינו בחברת אלוהים היו כל כך מאושרים.

הם העניקו לנו זיכרונות שלא נשכח לעולם.

הו אלוהים! במשך שנים רבות של אספות,

האמיתות שלך טיהרו את נפשותינו משחיתות.

כעת שאנו מבינים את האמת, אנו שונים והפכנו לאנשים חדשים.

אהבתך הזכה הכתה שורשים עמוק בליבנו.

מילותיך התגבשו לכדי אמונה ואהבה בקרבנו.

רגשותינו כלפיך חותרים עמוק, איננו מסוגלים לשאת פרידה ממך.

אבל בקרוב אתה עתיד לעזוב אותנו.

אז איך לא נהיה חסרי התלהבות?

II

חיית בקרבנו יומם ולילה.

מדי יום ביטאת את האמת כדי להשקות אותנו.

הפגנו שחיתות כה רבה, והכאבנו לך.

היית סובלני וסבלני, המשכת להוביל אותנו.

הו אלוהים! נשאת כאב וצער כדי להושיע אותנו.

ראית ששיעור קומתנו הוא כשל ילד, ודאגת מאוד.

שיתפת איתנו את האמת בסבלנות, תמכת בנו וסיפקת את צרכינו.

היית איתנו בניסיונות ובמצוקה.

עוררת בנו השראה להבין את האמת ולשאת לך עדות.

שפטת וטיהרת אותנו וכל זאת כחלק מחסדך.

נהנינו מאהבתך עד מאוד, איך נוכל שלא לאהוב אותך?

אהבתך מדרבנת אותנו הלאה, לעולם לא נצטער שאהבנו אותך.

III

משימתך תמה, עד מהרה תשוב לציון.

לא נוכל לשאת לראותך בלכתך.

נזכרנו בשנים עברו, כיצד הובלת אותנו צעד אחר צעד.

תמונות מן העבר הופיעו לנגד עינינו.

שפטת אותנו, וניקית אותנו מטבענו המושחת.

הצלת אותנו, לקחת אותנו מפני רדיפתו של התנין האדום הגדול.

דבריך הורו לנו את הדרך, ואפשרו לנו להיות איתנים בעדותנו.

לאחר שנשאנו מצוקה וניסיונות קשים, התפתחו חיינו.

אהבתך כה גדולה, מה רב יופייך.

אתה ראוי לשבח האדם ועבודתו.

חסד גאולתך חרות עמוק על לוח ליבי.

דעתי נחושה, לבצע את חובתי ולשאת עדות יפה ומהדהדת.

אהבתך תישאר בליבי לעד, ואני אוקיר ואוהב אותך תמיד.