133 עלינו להיפגש שוב יום אחד
I
כשאנו עם אלוהים
אנו צוחקים, מחייכים – זה כה מתוק.
אלוהים מדבר כדי להשקותנו
והוא מעניק לנו את האמת.
דברי האל בליבנו,
חרותים, חרותים.
כל כך הרבה חיבה עם אלוהים
אנו חולקים, אנו חולקים.
אלוהים יעזבנו בקרוב,
עבודתו עומדת להסתיים.
טרם גמלתי לו
על אהבתו ונדיבות ליבו.
אלוהים! האל הכול יכול!
אלוהים! האל הכול יכול!
אתה עומד ללכת;
כיצד לא אהיה שרוי בצער?
II
אני חושב על חובותיי
- כמו בסכין, לבי נחתך.
פגעתי בך כל כך;
תמיד אצטער על רשלנותי, על מרדנותי.
אתה מטיל עליי
משמעת שוב ושוב,
מעוררני מהקהות שוב ושוב.
המשפט משחרר אותי משחיתות
ואני חי בצלם אנוש.
כשאתה מטהר ומושיע,
ליבי מתקרב אליך כל כך.
אלוהים! האל הכול יכול!
אלוהים! האל הכול יכול!
אתה עומד לעזוב;
לא אוכל לשכוח כל מה שחלקנו.
III
אתה שב לציון,
ואנו מייחלים להיות איתך שוב.
אמנם רחוקים נהיה,
אך עלינו להיפגש שוב יום אחד.
דבריך עמנו,
חרותים בנו.
אנו מתגעגעים לאהבתך
החרותה בליבנו.
טבעך – קדוש, צודק,
ראוי לשבחנו.
עלינו למלא את השליחות ולהעיד עליך כל ימינו.
אלוהים! האל הכול יכול!
אהבתך, האל הכול יכול,
היא בליבנו, חקוקה.
נאהב אותך כל ימינו.
אלוהים! האל הכול יכול!
אהבתך, האל הכול יכול,
היא בליבנו, חקוקה.
נאהב אותך כל ימינו.
