219 הו אלוהים! איני ראוי לאהבתך
דמעות כה רבות הזלתי למען עצמי.
סבל כה רב סבלתי למען עצמי.
דרכים כה ארוכות צעדתי למען עצמי.
פעמים כה רבות צברתי רווחים והפסדים.
פעמים כה רבות כשתשוקותיי התרסקו,
חשבתי לנטוש את האל.
אך אהבתו שמרה אותי קרוב,
אצבעותיו שלובות בשלי.
הוא הוביל אותי הרחק מן הפאסיביות.
הוא הוביל אותי משם צעד אחר צעד.
לעיתים כה קרובות פניתי ללכת,
אך אהבתו שמרה אותי קרוב קרוב.
דבריו חרצו את נפשי החוטאת,
לא השאירו לי מקום להסתתר בבושה.
לעיתים קרובות פקפקתי ותהיתי.
לא יכולתי להתנגד לפיתוי השטן.
פעמים כה רבות ביקשתי תהילה ומעמד.
עיקש, לא הייתי מוכן לוותר עליהם.
הו אלוהים, זה מי שאני! אני לא ראוי לאהבתך.
לו דבריך לא היו מובילים ומנחים,
לא הייתי יכול להתקדם אף לא צעד אחד.
הו אלוהים! לעולם לא אעזוב אותך.
איני עוד פסיבי לא אחזור לסורי.
איישם את האמת, אחיה לפי דבריך.
הו אלוהים! ייסר ושפוט אותי, זכך אותי,
הפוך אותי לנקי כדי שאיוושע.
הו אלוהים! איני עוד פאסיבי, לא אחזור לסורי.
אנטוש את הבשר ואסבול להשגת האמת.
הו אלוהים! ייסר ושפוט אותי, זכך אותי.
אני מוכן להעיד בפניך צלול ומפורש.