אמירותיו של המשיח של אחרית הימים-קטעים נבחרים

תוכן

מבחר מתוך שלושת קטעי דבר אלוהים על "חזון עבודתו של אלוהים"

1. יוחנן החל להפיץ את בשורת מלכות השמיים שבע שנים לפני הטבלת ישוע. בעיניהם של בני האדם, נדמה היה שעבודה שעשה היתה נעלה מעבודתו של ישוע מאוחר יותר, אך עם זאת, הוא היה בכל זאת רק נביא. הוא דיבר ועבד לא בתוך מקדש, אלא בערים ובכפרים שמחוץ לו. הוא עשה זאת, כמובן, בקרב העם היהודי, בפרט העניים. לעתים רחוקות בא יוחנן במגע עם אנשים מן הרבדים העליונים של החברה, והפיץ את הבשורה רק בקרב האנשים הפשוטים ביהודה כדי להכין את האנשים הנכונים לאדון ישוע ולהכין לו מקומות מתאימים לעבוד בהם. עם נביא כמו יוחנן שסלל את הדרך, יכול היה האדון ישוע לצאת לדרך הצלב מייד עם הגעתו. כשאלוהים התגלם בבשר ודם כדי לעשות את עבודתו, לא היה עליו לעשות את עבודת בחירתם של בני האדם, ולא היה לו צורך לחפש באופן אישי אנשים או מקום לעבוד בו. הוא לא עשה עבודה כזו כשהגיע; האדם הנכון כבר התכונן לקראתו טרם בואו... יוחנן עבד במשך שבע שנים, כלומר, הפיץ את הבשורה במשך שבע שנים. במהלך עבודתו, יוחנן לא עשה נסים רבים, כי עבודתו היתה סלילת הדרך, זו היתה עבודת הכנה. כל יתר העבודה, העבודה שישוע עמד לעשות, לא היתה קשורה אליו; הוא רק ביקש מבני האדם להתוודות על חטאיהם ולהתחרט, והטביל אנשים, כדי שיוכלו להיוושע. על אף שעשה עבודה חדשה, ופתח בפני האדם דרך שבה מעולם לא הלך בעבר, הוא בכל זאת רק סלל את הדרך לישוע. הוא היה רק נביא שעשה את עבודת ההכנה, ולא היה מסוגל לעשות את עבודתו של ישוע. על אף שישוע לא היה הראשון שדיבר על הבשורה של מלכות השמיים, ועל אף שהוא המשיך בדרך שאליה יצא יוחנן, בכל זאת לא היה אף אדם אחר שיכול היה לעשות את עבודתו, והיא היתה נעלה מעבודתו של יוחנן. ישוע לא יכול היה להכין לעצמו את הדרך; עבודתו בוצעה ישירות בשם אלוהים. ולפיכך, אין זה משנה כמה שנים עבד יוחנן, הוא עדיין היה נביא, ועדיין מי שסלל את הדרך. שלוש שנות העבודה שעשה ישוע עלו על שבע שנות העבודה של יוחנן, כי מהות עבודתו לא היתה זהה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

2. באותה עת, חלק מעבודתו של ישוע היה בהתאם לתנ"ך, חוקי משה ודברי יהוה בעידן החוק. ישוע עשה שימוש בכל אלה כדי לעשות חלק מעבודתו. הוא הטיף בפני האנשים ולימד אותם בבתי הכנסת, והשתמש בנבואות של נביאי התנ"ך כדי לנזוף בפרושים שהיו אויביו, והשתמש בדברי כתבי הקודש כדי לחשוף את מרדנותם וכך לגנותם. כי הם בזו למעשיו של ישוע; בפרט, הם שנאו את העובדה שחלק גדול מעבודתו של ישוע לא היה בהתאם לחוקים שבכתבי הקודש, ויתרה מכך, שהדברים שהוא לימד היו נעלים מדבריהם, ואף ממה שניבאו הנביאים בכתבי הקודש. עבודתו של ישוע היתה רק למען גאולת האדם והצליבה. לפיכך, לא היה צורך שיאמר דברים נוספים כדי לכבוש אדם כלשהו. חלק גדול מן הדברים שלימד את האדם נלקח מן הדברים שבכתבי הקודש, וגם אם עבודתו לא חרגה מכתבי הקודש, הוא בכל זאת הצליח להגשים את עבודת הצליבה. עבודתו לא היתה עבודת המלה, ולא למען כיבוש האנושות, אלא כדי לגאול את האנושות. הוא פעל רק כקורבן החטאת למען האנושות, ולא פעל כמקור המלה למען האנושות. הוא לא עשה את עבודת הגויים, שהיתה עבודת הכיבוש, אלא את עבודת הצליבה, עבודה שנעשתה בקרב מי שהאמין שיש אלוהים. אף שעבודתו התבצעה על יסוד כתבי הקודש, והוא השתמש במה שניבאו הנביאים משכבר הימים כדי לגנות את הפרושים, היה די בכך כדי להשלים את עבודת הצליבה. אילו העבודה של היום היתה עדיין מתבצעת על יסוד נבואותיהם של הנביאים משכבר הימים שבכתבי הקודש, היה זה בלתי אפשרי לכבוש אתכם, שכן התנ"ך אינו כולל תיעוד של המרדנות והחטאים שלכם, הסינים, הוא אינו כולל את תולדות חטאיכם. לפיכך, אילו עבודה זו נותרה עדיין במסגרת התנ"ך, לעולם לא הייתם נכנעים לה. התנ"ך מתעד רק את תולדותיהם המוגבלים של בני ישראל, שאין בהם אפשרות לקבוע אם אתם טובים או רעים, או לשפוט אתכם. תארו לכם שהייתי שופט אתכם בהתאם לתולדות בני ישראל – האם עדיין הייתם הולכים בעקבותיי כפי שאתם עושים היום? האם ידוע לכם עד כמה קשים אתם? לולא נאמרו דברים במהלך שלב זה, היה זה בלתי אפשרי להשלים את עבודת הכיבוש. כיוון שלא באתי כדי להיצלב, עליי לומר דברים נפרדים מן התנ"ך, כדי שתוכלו להיכבש.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

3. כל הדברים שנעשים היום מבוססים על ההווה, אך עדיין נשענים על יסודות עבודתו של יהוה בעידן החוק, ואינם חורגים מתחום זה. לשמור את לשונכם ולא לנאוף, לדוגמה – האם אלה אינם חוקי התנ"ך? היום, מה שנדרש מכם אינו מוגבל רק לעשר הדברות, אלא מצוות וחוקים נעלים יותר מבעבר, אך אין פירוש הדבר שמה שהיה בעבר בוטל, שכן כל שלב בעבודתו של אלוהים מתבצע על יסוד השלב שקדם לו... אילו היום, הייתם נדרשים רק לציית לדברות ולחוקי התנ"ך, בדומה לבני ישראל, ואף אילו הייתם נדרשים לשנן את החוקים שקבע יהוה, לא היתה כל אפשרות שתשתנו. אילו היה עליכם לציית רק לכמה מצוות מוגבלות אלה או לשנן אין ספור חוקים, אופייכם הישן היה נותר מוטבע בכם עמוקות, ולא היתה כל דרך לעקרו מן השורש. כך, הייתם נעשים מושחתים יותר ויותר, ואף לא אחד מכם היה נעשה ממושמע. כלומר, כמה מצוות פשוטות או אין ספור חוקים אינם יכולים לעזור לכם להכיר את מעשי יהוה. אינכם זהים לבני ישראל: על ידי ציות לחוקים ושינון המצוות, הם הצליחו להיות עדים למעשי יהוה ולהקדיש את עצמם לו נאמנה, אך אתם אינכם מסוגלים להשיג זאת, ולא רק שכמה מצוות מעידן התנ"ך אינן יכולות לגרום לכם למסור את לבכם או להגן עליכם, אלא במקום זאת הן יהפכו אתכם נרפים, ויורידו אתכם שאולה. כיוון שעבודתי היא עבודת כיבוש, והיא מכוונת למרדנותכם ואופייכם הישן, דבריהם הנעימים של יהוה וישוע רחוקים מדברי השיפוט החמורים של היום. ללא דברים קשים אלה, היה זה בלתי אפשרי לכבוש אתכם, "המומחים", שהיו מרדנים במשך אלפי שנים. חוקי התנ"ך איבדו מזמן את כוחם עליכם, והשיפוט של היום מרשים הרבה יותר מן החוקים הישנים. הדבר המתאים לכם ביותר הוא שיפוט, ולא הגבלות חסרות ערך על ידי חוקים, כי אינכם האנושות של ההתחלה, אלא אנושות שהושחתה במשך אלפי שנים. מה שעליך להשיג כעת הוא בהתאם למצבו הממשי של האדם היום, בהתאם לאיכות ולשיעור הקומה בפועל של האדם בימינו, ואינך נדרש לציית לדוקטרינה. זאת על מנת שניתן יהיה להשיג שינויים באופייך הישן, וכדי שתוכל להשליך מעליך את תפיסותיך.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

4. עבודתו של ישוע בזמנו היתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו; כל עוד האמנת בו, הוא היה גואל אותך; אם האמנת בו, לא היית עוד חוטא, שוחררת מחטאיך. זו היתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם, בקרב המאמינים, נותר חלק מרדני המתנגד לאלוהים, שעדיין היה צורך להרחיקו באיטיות. משמעותה של ישועה לא היתה כי האדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: בתנאי שהאמנת, לעולם לא תהיה עוד שייך לחטא... ישוע לא בא כדי להביא את האדם לשלמות ולזכות בו, אלא כדי לעשות שלב אחד של עבודה: להביא את הבשורה על מלכות השמיים ולהשלים את עבודת הצליבה – וכך, לאחר שנצלב, עבודתו באה לסופה המוחלט. אך בשלב הנוכחי – עבודת הכיבוש – יש לומר דברים רבים יותר, לעשות עבודה רבה יותר, וצריכים להתקיים תהליכים רבים. כך גם יש לגלות את מסתורי עבודתם של ישוע ויהוה, כדי שלכל בני האדם תהיה הבנה ובהירות באמונתם, כי זוהי עבודת אחרית הימים, ואחרית הימים היא סוף עבודתו של אלוהים, מועד סיומה של עבודתו. שלב זה של עבודה יבהיר למענך את חוק יהוה ואת גאולת ישוע, והוא נועד בעיקר כדי שתוכל להבין את כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, להעריך את כל משמעותה ומהותה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו, להבין את מטרת כל העבודה שנעשתה על ידי ישוע והדברים שאמר, ואף את אמונתך העיוורת והערצתך לכתבי הקודש. את כל זה יאפשר לך הדבר לתפוס. תגיע להבנה הן של העבודה שנעשתה על ידי ישוע, והן של העבודה של אלוהים היום; תבין ותראה את כל האמת, החיים והדרך. מדוע בשלב העבודה שנעשה על ידי ישוע, עזב ישוע מבלי להשלים את עבודתו של אלוהים? מפני ששלב עבודתו של ישוע לא היה עבודת הסיום. כשנצלב, באו גם הדברים שאמר אל סופם; לאחר צליבתו, הסתיימה עבודתו כתוצאה מכך. השלב הנוכחי שונה: רק לאחר שהדברים ייאמרו עד תום וכל עבודתו של אלוהים תושלם, עבודתו תסתיים. במהלך שלב העבודה של ישוע, נותרו דברים רבים שלא נאמרו, או שלא בוטאו במלואם. אך לישוע לא היה אכפת מה אמר ומה לא אמר, שכן כהונתו לא היתה כהונה של מלים, וכך לאחר שנצלב, הוא עזב. שלב זה של עבודה היה בעיקר למען הצליבה, ואינו דומה לשלב של היום. שלב זה של עבודה הוא בעיקר למען ההשלמה, ההבהרה והבאת העבודה כולה לסיומה. אם הדברים לא ייאמרו עד סופם, לא תהיה דרך לסיים עבודה זו, כי בשלב זה של עבודה, העבודה כולה מובאת אל סופה ומוגשמת בעזרת מלים. בזמנו, עשה ישוע עבודה רבה שלא היתה מובנת לאדם. הוא עזב בשקט, והיום יש עדיין רבים שאינם מבינים את דבריו, שהבנתם שגויה אך הם בכל זאת מאמינים שהיא נכונה, שאינם יודעים כי הם טועים. בסופו של דבר, יביא השלב הנוכחי את עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט, ויגרום להשלמתה. הכל יגיעו להבנה ולהכרה של תוכנית הניהול של אלוהים. התפיסות שיש לאדם, כוונותיו, הבנותיו השגויות, תפיסותיו על עבודתם של יהוה וישוע, דעותיו על הגויים ורעיונותיו המגוחכים, יתוקנו. והאדם יבין את כל הדרכים הנכונות בחיים, כל העבודה שנעשתה על ידי אלוהים וכל האמת. כשהדבר יקרה, יבוא שלב זה של עבודה לקצו.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

5. עבודתו של יהוה היתה בריאת העולם, זו היתה ההתחלה; שלב זה של עבודה הוא סופה של העבודה, והסיכום. בתחילה, עבודתו של אלוהים התבצעה בקרב העם הנבחר, ישראל, וזה היה שחר של תקופה חדשה במקום הקדוש מכל המקומות. שלב העבודה האחרון מתבצע בארץ הטמאה מכולן, כדי לשפוט את העולם ולהביא את העידן לסופו. בשלב הראשון, עבודתו של אלוהים נעשתה במקום הבהיר מכל המקומות, והשלב האחרון מתבצע במקום החשוך מכל המקומות, והחושך הזה יגורש, יובא האור וכל בני האדם ייכבשו. כשאנשי המקום הטמא והחשוך הזה מכל המקומות ייכבשו, והאוכלוסייה כולה תכיר בכך שיש אלוהים, שהוא האל האמיתי, וכל אדם ישוכנע לחלוטין, עובדה זו תשמש כדי לבצע את עבודת הכיבוש בתבל כולה. שלב זה של עבודה הוא סמלי: לאחר שעבודת העידן הזה תסתיים, עבודת 6,000 שנות ניהול תבוא אל קצה המוחלט. לאחר שתושבי המקום החשוך מכל המקומות ייכבשו, אין צורך לומר שכך יהיה גם בכל מקום אחר. לפיכך, רק עבודת הכיבוש בסין נושאת עמה סמליות בעלת משמעות. סין מגלמת בתוכה את כל כוחות החושך, והעם הסיני מייצג את כל מי ששייך לבשר, לשטן, לבשר ודם. הסינים הם שהושחתו יותר מכל על ידי התנין הגדול האדום כאש, שהתנגדותם לאלוהים היא העזה ביותר, שאנושיותם היא השפלה והטמאה ביותר, ולפיכך הם האב-טיפוס של האנושות המושחתת כולה... מדוע אמרתי תמיד שאתם נספח לתוכנית הניהול שלי? בעם הסיני, השחיתות, הטומאה, הרשעות, ההתנגדות והמרדנות, באות לידי ביטוי באופן המלא ביותר ומתגלות בכל צורותיהן השונות. מצד אחד, איכותם נמוכה, ומצד שני, חייהם והלך רוחם נחשלים, והרגליהם, סביבתם החברתית, המשפחה שאליה נולדו – כולם ירודים ונחשלים ביותר. גם מעמדם נמוך. העבודה במקום הזה היא סמלית, ולאחר שעבודת מבחן זו תתבצע במלואה, עבודתו המאוחרת יותר תתקדם בצורה טובה הרבה יותר. אם ניתן יהיה להשלים שלב זה של עבודה, הרי שהעבודה המאוחרת יותר מובנת מאליה. לאחר ששלב זה של עבודה יוגשם, והצלחה גדולה תושג באופן מלא, עבודת הכיבוש בתבל כולה תגיע לסופה המוחלט. למעשה, לאחר שהעבודה בקרבכם תנחל הצלחה, הדבר יהיה שווה ערך להצלחה בתבל כולה. זוהי המשמעות והסיבה לכך שברצוני לעשות מכם דוגמה מייצגת. מרדנות, התנגדות, טומאה, רשעות... כולן מצויות באנשים אלה, ובהם מיוצגת כל מרדנותה של האנושות – הם באמת משהו מיוחד. לפיכך, הם מוצגים כעיקר הכיבוש, ולאחר שייכבשו, הם יהיו באופן טבעי לדוגמה מייצגת לאחרים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

6. דבר לא היה סמלי יותר מן השלב הראשון שבוצע בישראל: בני ישראל היו הקדושים ביותר והמושחתים פחות מכל העמים, ולפיכך שחר התקופה החדשה בארץ זו טמן בחובו את החשיבות הרבה ביותר. ניתן לומר כי אבות האנושות באו מישראל, וכי ישראל היתה מקום הולדת עבודתו של אלוהים. בתחילה, העמים האלה היו הקדושים ביותר, כולם עבדו את יהוה, ועבודתו של אלוהים בהם הצליחה להניב את התוצאות הנפלאות ביותר... הם היו המושחתים פחות מכל האנושות, ובתחילה, היה בדעתם לשאת את עיניהם לאלוהים ולירוא אותו. הם נשמעו לדברי יהוה, תמיד שירתו בבית המקדש ולבשו גלימות כהנים או כתרים. הם היו העם הקדום ביותר שעבד את אלוהים, והמושא הקדום ביותר של עבודתו. אנשים אלה היו דוגמה מייצגת לכל האנושות. הם היו דוגמה ומופת לקדושה וצדיקות. אנשים כמו איוב, אברהם, לוט או פטרוס וטימותיוס – כולם היו בני ישראל, והקדושים שבדוגמאות המייצגות. ישראל היתה הארץ הקדומה ביותר שעבדה את אלוהים מקרב האנושות, וצדיקים רבים יותר באו ממנה מאשר מכל מקום אחר. אלוהים עבד בקרבם כדי שיוכל לנהל את האנושות טוב יותר דרך הארץ בעתיד. הישגיהם וצדיקות עבודת יהוה שלהם תועדו, כך שיכלו לשמש כדוגמה ומופת לבני אדם מחוץ לישראל במהלך עידן החסד; ומעשיהם קיימו כמה אלפי שנות עבודה, ממש עד היום.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

7. שמו של ישוע סימן את תחילתו של עידן החסד. כשישוע החל לקיים את כהונתו, החלה רוח הקודש להעיד בשם ישוע, ולא דובר עוד על שמו של יהוה, ובמקום זאת רוח הקודש החלה בעבודה החדשה בעיקר תחת שמו של ישוע. מאמיניו נשאו עדות לישוע המשיח, והעבודה שעשו היתה אף היא למען ישוע המשיח. משמעות סיומו של עידן החוק והתנ"ך היתה כי העבודה שהתבצעה בעיקר תחת שמו של יהוה באה אל קצה. לאחר מכן, שמו של אלוהים לא היה עוד יהוה, אלא הוא התקרא ישוע, ומכאן ואילך, רוח הקודש החלה את העבודה בעיקר תחת שמו של ישוע.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

8. כשישוע יבוא בשנית, העידן כבר יתחלף. אם כך, האם עדיין ניתן יהיה לקרוא לו ישוע? האם אלוהים ידוע רק בשם ישוע? האם לא ניתן לקרוא לו בשם חדש בעידן חדש? האם דמותו של אדם אחד ושם מסוים אחד יכולים לייצג את אלוהים בשלמותו? בכל עידן, אלוהים עושה עבודה חדשה ומתקרא בשם חדש; כיצד ייתכן שיעשה עבודה זהה בעידנים שונים? כיצד ייתכן שידבוק בישן? שמו של ישוע נלקח לעבודת הגאולה. אם כך, האם עדיין יתקרא באותו שם כשישוב באחרית הימים? האם עדיין יעשה את עבודת הגאולה? מדוע יהוה וישוע הם אחד, אך מתקראים בשמות שונים בעידנים שונים? האם הסיבה אינה שעבודתם בעידנים אלה שונה? האם שם אחד יכול לייצג את אלוהים בשלמותו? בדרך זו, על אלוהים להיקרא בשם שונה בעידן שונה, עליו להשתמש בשם כדי לשנות את העידן ולייצגו, כי שם אחד אינו יכול לייצג את אלוהים עצמו באופן מלא. וכל שם יכול לייצג רק את טבעו של אלוהים במהלך עידן מסוים ועליו לייצג רק את עבודתו. לפיכך, אלוהים יכול לבחור כל שם המתאים לטבעו, כדי לייצג עידן שלם. בין אם זה בעידן יהוה או בעידן ישוע, כל עידן מיוצד על ידי שם. לאחר עידן החסד, הגיע העידן האחרון וישוע כבר בא. כיצד ייתכן שעדיין יתקרא בשם ישוע? כיצד ייתכן שעדיין יקבל את צורתו של ישוע בקרב בני האדם? האם שכחת שישוע היה רק דמות של אדם מנצרת? האם שכחת שישוע היה רק גואל האנושות? כיצד ייתכן שייקח על עצמו את עבודת כיבושו והבאתו לידי שלמות של האדם באחרית הימים?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

9. בכל פעם שאלוהים יורד אל האדמה, הוא משנה את שמו, את מינו, את דמותו ואת עבודתו; הוא אינו חוזר על עבודתו, והוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן. כשבא בעבר, התקרא בשם ישוע; האם ייתכן שעדיין יתקרא בשם ישוע כשיבוא הפעם? כשבא בעבר, הוא היה זכר; האם ייתכן שיהיה שוב זכר גם הפעם? כשבא בעידן החסד עבודתו היתה להיצלב; כשיבוא פעם נוספת, האם עדיין יגאל את האנושות מחטא? האם עדיין ייצלב? האם זו לא תהיה חזרה על עבודתו? האם לא ידעת שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

10. יש האומרים שאלוהים אינו משתנה. הדבר נכון, אך הוא מתייחס להיעדר השינוי בטבעו ומהותו של אלוהים. שינויים בשמו ובעבודתו אינם מוכיחים שמהותו השתנתה; במלים אחרות, אלוהים תמיד יהיה אלוהים, והדבר הזה לא ישתנה לעולם. אם אתה אומר שעבודתו של אלוהים נשארת תמיד זהה, האם הוא יוכל לסיים את תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו? אתה רק יודע שאלוהים אינו משתנה לעולם, אך האם אתה יודע שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן? אילו עבודתו של אלוהים לא היתה משתנה לעולם, האם יכול היה להביא את האנושות עד היום? אם אלוהים אינו משתנה, מדוע הוא עשה כבר עבודה של שני עידנים? עבודתו תמיד מתקדמת, וכך טבעו מתגלה בהדרגה לאדם, והדבר שמתגלה הוא טבעו הפנימי. בתחילה, היה טבעו של אלוהים נסתר מהאדם, הוא מעולם לא חשף בגלוי את טבעו לאדם, ולאדם לא היה ידע על אודותיו, ולכן הוא גילה את טבעו לאדם בהדרגה בעזרת עבודתו, אך אין פירוש הדבר שטבעו משתנה בכל עידן. אין זה נכון שטבעו של אלוהים משתנה בהתמדה מפני שרצונו משתנה תמיד, אלא מכיוון שעבודתו של אלוהים מתבצעת בעידנים שונים, טבעו הפנימי בשלמותו מתגלה לאדם בהדרגה, כך שהאדם יכול להכירו. אך זו בשום אופן אינה הוכחה לכך שלאלוהים אין במקור טבע מסוים ושטבעו השתנה בהדרגה בחלוף העידנים – אמונה כזו היא שטויות. אלוהים מגלה לאדם את טבעו הפנימי המסוים, את אשא הינו, בהתאם לחלוף העידנים. עבודה של עידן בודד אינה יכולה לבטא את כל טבעו של אלוהים. לפיכך, המלים "אלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן" מתייחסות לעבודתו, והמלים "אלוהים אינו משתנה" מתייחסות למה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו באופן פנימי. בכל מקרה, אינך יכול להגדיר את עבודת ששת אלפי השנים בנקודה אחת, או להציגה במלים נייחות בלבד. כזו היא טיפשותו של האדם. אלוהים אינו כה פשוט כפי שהאדם מדמיין, ועבודתו לא תיעצר בעידן אחד. לדוגמה, יהוה לא תמיד יהיה שמו של אלוהים; אלוהים עושה את עבודתו גם תחת השם ישוע, שהוא סמל לכך שעבודתו של אלוהים תמיד מתקדמת.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

11. אלוהים תמיד יהיה אלוהים, ולעולם לא יהיה לשטן; השטן תמיד יהיה השטן; ולעולם לא יהיה לאלוהים. חוכמתו של אלוהים, נפלאותו של אלוהים, צדקתו של אלוהים ומלכותיותו של אלוהים לא ישתנו לעולם. מהותו, מה שיש לו ומה שהינו, לא ישתנו לעולם. אולם, עבודתו תמיד מתקדמת, תמיד מעמיקה, כי אלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן. בכל עידן אלוהים מקבל שם חדש, בכל עידן הוא עושה עבודה חדשה, ובעל עידן הוא מאפשר לברואים לראות את רצונו החדש וטבעו החדש. אם בני האדם אינם רואים את ביטוי טבעו החדש של אלוהים בעידן החדש, האם הם לא יצלבו אותו לנצח? ובכך, האם הם לא יגדירו את אלוהים?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

12. אלוהים אינו משכפל את עבודתו בכל עידן חדש. כיוון שהגיעה אחרית הימים, הוא יעשה את העבודה של אחרית הימים, ויגלה את מלוא טבעו באחרית הימים. אחרית הימים היא עידן נפרד, עידן שבו לדברי ישוע, עליכם לסבול אסון, לעבור רעידות אדמה, רעב ומגיפות, שיראו כי זהו עידן חדש, ולא עוד עידן החסד. אם, כפי שאנשים אומרים, אלוהים אינו משתנה לעולם, טבעו תמיד מלא חמלה ואוהב, והוא אוהב את האדם כמוהו ומציע לכל אדם ישועה ולעולם אינו שונא את האדם, האם יוכל אי-פעם להשלים את עבודתו? בבואו של ישוע, הוא נצלב והקריב את עצמו למען כל החוטאים על ידי הקרבה עצמית על המזבח. הוא כבר השלים את עבודת הגאולה וכבר הביא את עידן החסד לסיומו. אם כך, מה יהיה הטעם לחזור על עבודת העידן ההוא באחרית הימים? האם עשיית אותו הדבר עצמו לא תהיה הכחשת עבודתו של ישוע? אם אלוהים לא יעשה את עבודת הצליבה כשיבוא בשלב הזה, אך יישאר אוהב ומלא חמלה, האם יוכל להביא את העידן לסיומו? האם אל אוהב ומלא חמלה יכול לסיים את העידן? בעבודתו הסופית, סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ושיפוט, אשר חושף את כל הרשע, שופט בפומבי את כל העמים ומביא לידי שלמות את מי שאוהב אותו באמת. רק טבע כזה יכול להביא את העידן לסיומו.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

13. אחרית הימים כבר הגיעה. כל הדברים יסווגו על פי מינם ויחולקו לקטגוריות שונות על סמך טבעם. זהו הזמן שבו אלוהים מגלה מה יעלה בגורלם של בני האדם ומהו יעדם. אם בני האדם לא יעברו ייסורים ושיפוט, לא תהיה דרך לגלות את מרדנותם ורשעותם של בני האדם. רק בעזרת ייסורים ושיפוט ניתן לחשוף את סופם של כל הדברים. האדם מראה את אופיו האמיתי רק כשהוא מיוסר ונשפט. הרע ישוב אל הרע, הטוב ישוב אל הטוב, ובני האדם יסווגו על פי מינם. דרך ייסורים ושיפוט יתגלה סופם של כל הדברים, כך שהרע ייענש והטוב יזכה לגמול, וכל בני האדם ייעשו כפופים לריבונותו של אלוהים. יש להשלים את כל העבודה באמצעות ייסורים ושיפוט צודקים. מכיוון ששחיתותו של האדם הגיעה לשיאה ומרדנותו הייתה חמורה מדי, רק טבעו הצודק של אלוהים – שהוא בעיקר טבע של ייסורים ושיפוט המתגלה באחרית הימים – יכול לשנות את האדם מן היסוד ולהשלימו. רק טבע זה יכול לחשוף רוע וכך להעניש בחומרה את כל הרשעים. לפיכך, לטבע כזה יש החשיבות של העידן והגילוי וההפגנה של טבעו הם למען העבודה בכל עידן חדש. אלוהים אינו מגלה את טבעו באופן שרירותי וללא משמעות. אם כאשר סופו של האדם מתגלה באחרית הימים, אלוהים עדיין מעניק לאדם חמלה ואהבה בלתי נדלות, אם הוא עדיין אוהב כלפי האדם ואינו מעביר את האדם שיפוט צודק, אלא מפגין כלפיו סובלנות, סבלנות וסלחנות, אם הוא עדיין סולח לאדם למרות כל החטאים החמורים שהוא חוטא, ללא כל שיפוט צודק, האם יהיה אי-פעם סוף לכל ניהולו של אלוהים? מתי יוכל טבע שכזה להוביל את האנושות אל היעד הנכון? ניקח לדוגמה שופט, שהוא תמיד אוהב, טוב לב ועדין. הוא אוהב בני אדם ללא תלות בחטאים שחטאו, ואוהב וסבלני כלפי בני אדם, יהיו מי שיהיו. אם כך, מתי יוכל להגיע לפסק דין צודק? באחרית הימים, רק שיפוט צודק יכול לסווג את בני האדם ולהביא את האדם לעולם חדש. בדרך זו, העידן כולו מובא אל סופו דרך טבעו הצודק של אלוהים, טבע השיפוט והייסורים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

14. עבודתו של אלוהים לכל אורך ניהולו ברורה לחלוטין: עידן החסד הוא עידן החסד, ואחרית הימים היא אחרית הימים. יש הבדל ברור בין עידן לעידן, מפני שבכל עידן, אלוהים עושה עבודה המייצגת את העידן הזה. כדי שעבודת אחרית הימים תיעשה, מוכרחים להיות שריפה, שיפוט, ייסורים, חרון אף והרס, כדי להביא את העידן אל סופו. המושג אחרית הימים מתייחס לעידן האחרון. האם בעידן האחרון, אלוהים לא לביא את העידן אל סופו? ורק באמצעות ייסורים ושיפוט ניתן להביא את העידן אל סופו. מטרתו של ישוע היתה שהאדם יוכל להמשיך להתקיים, לחיות, ולהתקיים בדרך טובה יותר. הוא הושיע את האדם מחטא כדי שהאדם יחדל מן השחיתות התמידית ולא יחיה עוד בשאול ובגיהינום, ועל ידי הושעת האדם מן השאול והגיהינום, הוא אפשר לאדם להמשיך לחיות. כעת, הגיעה אחרית הימים. הוא ישמיד את האדם, יחסל אותו לחלוטין, ומשמעות הדבר היא שהוא יהפוך את כיוונה של מרדנות האדם. לפיכך, טבעו האוהב ומלא החמלה של אלוהים מימים עברו לא יוכל לסיים את העידן ולא יוכל להשלים את תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים. בכל עידן מופיע ייצוג מיוחד של טבעו של אלוהים, וכל עידן כולל עבודה שעל אלוהים לעשות. לפיכך, העבודה שנעשית על ידי אלוהים עצמו בכל עידן כוללת בתוכה ביטויים לטבעו האמיתי, ושמו והעבודה שהוא עושה משתנים עם העידנים; הם כולם חדשים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

15. בעידן החוק, עבודת הנחייתו של האדם נעשתה תחת השם יהוה, ושלב העבודה הראשון התבצע על פני האדמה. עבודת השלב הזה היתה לבנות את בית המקדש והמזבח, ולהנחות את עם ישראל ולעבוד בקרבו בעזרת החוק. על ידי הנחיית עם ישראל, הוא קבע בסיס לעבודתו על פני האדמה. מן הבסיס הזה, הרחיב את עבודתו אל מעבר לישראל, כלומר, החל מישראל, הוא הרחיב את עבודתו כלפי חוץ, כדי שדורות מאוחרים יותר ילמדו בהדרגה שיהוה הוא אלוהים ושיהוה ברא את השמיים והארץ וכל הדברים, יצר את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו בעם ישראל. ארץ ישראל היתה המקום הקדוש הראשון לעבודתו של יהוה על פני האדמה, ועבודתו המוקדמת ביותר של אלוהים על פני האדמה היתה בכל רחבי ארץ ישראל. זו היתה עבודת עידן החוק. בעבודת עידן החסד, היה ישוע האל שהושיע את האדם. מה שהיה לו ומה שהוא היה, הם חסד, אהבה, חמלה, הבלגה, סבלנות, ענווה, דאגה וסובלנות, וחלק גדול מאוד מן העבודה שעשה היה גאולת האדם. ובאשר לטבעו, היה זה טבע של חמלה ואהבה, ומכיוון שהיה אוהב ומלא חמלה, היה עליו להיצלב למען האדם, כדי להראות שאלוהים אוהב את האדם כמוהו, עד כדי כך שהקריב את עצמו, בשלמותו... בעידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע, ומשמעות הדבר היא שאלוהים היה אל שהושיע את האדם ושהוא היה אל אוהב ומלא חמלה. אלוהים היה עם האדם. אהבתו, חמלתו וישועתו ליוו כל אדם ואדם. האדם יכול היה לזכות בשלוווה ושמחה, לקבל את ברכתו, לקבל את חסדיו הגדולים והרבים, ולקבל את ישועתו, רק אם קיבל את שמו ונוכחותו. באמצעות צליבתו של ישוע, זכו כל חסידיו לישועה ונסלח להם על חטאיהם. בעידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע. במלים אחרות, עבודת עידן החסד נעשתה בעיקר תחת השם ישוע. בעידן החסד, אלוהים התקרא ישוע. הוא עשה עבודה חדשה מעבר לתנ"ך, עבודתו הסתיימה עם הצליבה, וזו היתה עבודתו בשלמותה. לפיכך, בעידן החוק שמו של אלוהים היה יהוה, ובעידן החסד, השם ישוע ייצג את אלוהים. באחרית הימים, שמו הוא האל הכול יכול – הכול יכול, ובעזרת עוצמתו הוא מנחה את האדם, כובש את האדם וזוכה בו, ובסופו של דבר, מסיים את העידן. בכל עידן, בכל שלב של עבודתו, טבעו של אלוהים ברור.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

16. אם עבודתו של אלוהים בכל עידן תמיד זהה, והוא מתקרא תמיד בשם זהה, כיצד האדם יכיר אותו? אלוהים מוכרח להתקרא יהוה, ומלבד אלוהים ששמו יהוה, אלוהים בכל שם אחר אינו אלוהים. או שאלוהים יכול להתקרא רק ישוע, ולא בכל שם אחר מלבד ישוע; מלבד ישוע, יהוה אינו אלוהים, וגם האל הכול יכול אינו אלוהים. האדם מאמין שאמת היא כי אלוהים הוא כל יכול, אך הוא אלוהים עם האדם; עליו להתקרא בשם ישוע, כי אלוהים עם האדם. לעשות זאת פירושו לציית לדוקטרינה, ולהגביל את אלוהים לתחום מסויים. לפיכך, העבודה שאלוהים עושה בכל עידן, השם שבו הוא מתקרא והדמות שהוא מקבל, וכל שלב בעבודתו עד היום, אינם מצייתים לכלל כלשהו ואינם כפופים למגבלות כלשהן. הוא יהוה, אך הוא גם ישוע, וכן המשיח והאל הכול יכול. עבודתו יכולה להשתנות בהדרגה, ובהתאם לכך חלים שינויים בשמו. אין שם אחד שיכול לייצג אותו באופן מלא, אלא כל השמות שבהם הוא מתקרא יכולים לייצגו, והעבודה שהוא עושה בכל עידן מייצגת את טבעו.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

17. נאמר שכשאחרית הימים מגיעה, האל שאתה רואה הוא עדיין ישוע, הוא רוכב על ענן לבן, יש לו עדיין המראה של ישוע והדברים שהוא אומר הם עדיין דברי ישוע: "ואהבת לרעך כמוך, עליך לצום ולהתפלל, לאהוב את אויביך כשם שאתה מוקיר את חייך שלך, להבליג בפני אחרים ולהיות סבלני ועניו. רק אז תוכל להיות תלמידי". אם תעשה את כל הדברים האלה, תוכל להיכנס אל מלכותי. האם זו אינה עבודת עידו החסד? האם זו אינה הדרך שעליה דובר בעידן החסד? מה אתם מרגישים כשאתם שומעים את הדברים האלה? האם אינכם מרגישים שזוהי עדיין עבודתו של ישוע? האם אין זה שכפול של עבודתו? האם הוא יכול לספק את האדם? ייתכן שאתם חשים כי עבודתו של אלוהים יכולה להישאר רק כפי שהיא, ואינה יכולה להתקדם עוד. יש לו רק עוצמה כה גדולה, אין לו עבודה חדשה לעשות והוא הגיע לגבולותיו. לפני אלפיים שנה היה עידן החסד, וכעבור אלפיים שנה הוא עדיין מטיף את דרך עידן החסד ועדיין גורם לאנשים להתחרט. אנשים יאמרו, "אלוהים, יש לך רק עוצמה כה גדולה. האמנתי שאתה כה חכם, אך אתה יודע רק הבלגה וסבלנות, אתה יודע רק כיצד לאהוב את אויביך ולא יותר מכך". במחשבתו של האדם, אלוהים יהיה לנצח כפי שהיה בעידן החסד, והאדם יאמין תמיד שאלוהים אוהב ומלא חמלה. האם אתה חושב שעבודתו של אלוהים תלך תמיד באותה הדרך הישנה? וכך, בשלב זה של עבודתו הוא לא ייצלב, וכל דבר שאתם רואים ונוגעים בו, לא יהיה דומה לכל דבר שדמיינתם ושמעתם.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

18. האם השם ישוע, "אלוהים עמנו", יכול לייצג את טבעו של אלוהים בשלמותו? האם הוא יכול לבטא את אלוהים באופן מלא? אם האדם אומר שאלוהים יכול להתקרא רק ישוע, ולא יכול להיות לו שם נוסף מפני שאלוהים אינו יכול לשנות את טבעו, דברים אלה הם חילול הקודש! האם אתה מאמין שהשם ישוע, אלוהים עמנו, יכול לייצג את אלוהים בשלמותו? אלוהים יכול להתקרא בשמות רבים, אך בין השמות הרבים האלה, אין ולו אחד שיכול לסכם בתוכו את כל אשר לאלוהים, אין ולו אחד שיכול לייצג את אלוהים באופן מלא. וכך, יש לאלוהים שמות רבים, אך השמות הרבים האלה אינם יכולים לבטא באופן מלא את טבעו של אלוהים, כי טבעו של אלוהים עשיר מדי, וחורג מעבר לידע של האדם... למלה מסויימת אחת או שם מסויים אחד אין הכוח הדרוש כדי לייצג את אלוהים בשלמותו. אם כך, האם אלוהים יכול לקחת לו שם אחד קבוע? אלוהים כה גדול וקדוש, מדוע אם כן אינך מתיר לו לשנות את שמו בכל עידן חדש? בכל עידן שבו אלוהים עושה את עבודתו בכבודו ובעצמו, הוא משתמש בשם המתאים לעידן כדי לסכם בו את העבודה שהוא עושה. הוא משתמש בשם המסויים הזה, שיש לו משמעות בהתאם לעידן, כדי לייצג את טבעו בעידן זה. אלוהים משתמש בשפת בני האדם כדי לבטא את טבעו... יבוא יום ואלוהים לא ייקרא יהוה, ישוע או המשיח – הוא ייקרא בפשטות הבורא. בעת ההיא, כל השמות שלקח לו על פני האדמה יגיעו לקצם. שכן עבודתו על פני האדמה תגיע לקצה, ולאחר מכן לא יהיה לו שם. כשכל הדברים יהיו תחת ריבונותו של הבורא, מדוע לקרוא לו בשם הולם מאוד, אך לא שלם? האם אתה עדיין מחפש כעת את שמו של אלוהים? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים מתקרא רק יהוה? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים יכול להתקרא רק ישוע? האם אתה יכול לשאת את חטא חילול הקודש נגד אלוהים? עליך לדעת שבמקור לא היה לאלוהים שם. הוא לקח לו שם אחד, שניים או שמות רבים, רק מפני שהיתה לו עבודה לעשות והיה עליו לנהל את האנושות. יהיה השם שבו הוא מתקרא אשר יהיה, האם הוא אינו נבחר על ידו באופן חופשי? האם הוא זקוק לך, יציר נברא, שתחליט על כך? השם שבו מתקרא אלוהים הוא בהתאם למה שהאדם יכול לתפוס ולשפת האדם, אך האדם אינו יכול לסכם את השם הזה. אתה יכול רק לומר שיש אלוהים בשמיים, שהוא מתקרא אלוהים, שהוא אלוהים עצמו, שיש לו עוצמה אדירה, החכם מדי, הנעלה מדי, הנפלא מדי, המסתורי מדי, הכול-יכול מדי, ואינך יכול לומר עוד דבר; אתה יודע רק זאת. בדרך זו, האם שמו של ישוע לבדו יכול לייצג את אלוהים עצמו? כשאחרית הימים מגיעה, על אף שזהו עדיין אלוהים שעושה את עבודתו, שמו מוכרח להשתנות, משום שזהו עידן שונה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

19. כשישוע בא לעשות את עבודתו, היה זה בהכוונתה של רוח הקודש; הוא עשה כרצון רוח הקודש, והדבר לא היה בהתאם לעידן החוק של התנ"ך ולא בהתאם לעבודתו של יהוה. על אף שהעבודה שישוע בא לעשות לא נועדה לציית לחוקי יהוה או למצוותיו, מקורם היה זהה. העבודה שעשה ישוע ייצגה את שמו של ישוע ואת עידן החסד; העבודה שעשה יהוה ייצגה את יהוה ואת עידן החוק. עבודתם היתה עבודתה של רוח אחת בשני עידנים שונים. העבודה שעשה ישוע יכולה היתה לייצג רק את עידן החסד, והעבודה שעשה יהוה יכול היתה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יהוה רק הנחה את עם ישראל ואנשי מצרים, וכל האומות מחוץ לישראל. עבודתו של ישוע ועידן החסד של הברית החדשה, היתה עבודתו של אלוהים תחת השם ישוע, כאשר הוביל את העידן. אם אתה אומר שעבודתו של ישוע התבססה על עבודתו של יהוה, והוא לא ביצע עבודה חדשה, וכל אשר עשה היה בהתאם לדברי יהוה, בהתאם לעבודתו של יהוה ולנבואות ישעיהו, הרי שישוע לא היה אלוהים שהתגלם בבשר ודם. אם ניהל את עבודתו בדרך זו, הוא היה שליח או עובד של עידן החוק.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

20. אם הדבר הוא כפי שאתה אומר, הרי שישוע אינו יכול לפתוח עידן ואינו יכול לעשות עבודה אחרת. באותו אופן, על רוח הקודש לעשות את עבודתה בעיקר דרך יהוה, וחוץ מאשר דרך יהוה, רוח הקודש אינה יכולה לעשות כל עבודה חדשה. האדם טועה כשהוא רואה את עבודתו של ישוע כך. אם האדם מאמין שהעבודה שנעשתה על ידי ישוע היתה בהתאם לעבודתו של יהוה ונבואות ישעיהו, האם ישוע היה אלוהים בהתגלמותו, או שהיה נביא? על פי השקפה זו, לא היה עידן חסד, וישוע לא היה התגלמות אלוהים, כי העבודה שעשה לא יכולה היתה לייצג את עידן החסד אלא רק את עידן החוק של התנ"ך. יכול היה להיות עידן חדש רק כאשר ישוע בא לעשות עבודה חדשה, השיק עידן חדש, פרץ דרך העבודה שנעשתה קודם לכן בישראל, לא ניהל את עבודתו בהתאם לעבודה שעשה יהוה בישראל, לא ציית לחוקיו הישנים, לא ציית לכללים כלשהם, ועשה את העבודה החדשה שהיה עליו לעשות.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

21. אלוהים עצמו בא כדי להתחיל עידן, ואלוהים עצמו בא כדי להביא את העידן לסיומו. האדם אינו מסוגל לעשות את עבודת התחלת העידן וסיום העידן. אם ישוע לא הביא את עבודתו של יהוה לסיומה, הדבר מוכיח שהוא היה רק אדם, ולא ייצג את אלוהים. בדיוק מפני שישוע בא וסיים את עבודתו של יהוה, המשיך מעבודתו של יהוה על ידי התחלת עבודתו שלו, עבודה חדשה, הדבר מוכיח שהיה זה עידן חדש ושישוע היה אלוהים עצמו. הם עשו שני שלבים שונים ונפרדים של עבודה. שלב אחד התקיים בבית המקדש, והשני התקיים מחוץ לבית המקדש. שלב אחד נועד להנחות את חיי האדם על פי החוק, והשני - להקריב קורבן חטאת. שני שלבים אלה של עבודה היו שונים זה מזה באופן שאין לטעות בו; זוהי החלוקה לעידן ישן וחדש, ואין פגם באמירה שאלה שני עידנים! מיקום העבודה בהם היה שונה, ותוכן העבודה בהם היה שונה, ומטרת העבודה בהם היתה שונה. לפיכך, ניתן לחלק אותם לשני עידנים: התנ"ך והברית החדשה, כלומר, העידן הישן והחדש... על אף שנקראו בשני שמות שונים, שני שלבי העבודה נעשו על ידי רוח אחת, ועבודת השלב השני היתה המשך של הראשון. כיוון שהשם היה שונה ותוכן העבודה היה שונה, העידן היה שונה. כשיהוה בא, היה זה העידן של יהוה, וכשישוע בא, היה העידן של ישוע. וכך, בכל פעם שאלוהים בא, הוא מתקרא בשם אחד, מייצג עידן אחד ופותח דרך חדשה; ובכל דרך חדשה, הוא מקבל שם חדש, דבר המראה שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן, ושעבודתו תמיד מתקדמת. ההיסטוריה נעה תמיד קדימה, ועבודתו של אלוהים נעה תמיד קדימה. כדי שתוכנית הניהול שלו, בת ששת אלפי השנים, תגיע לסיומה, עליה להמשיך להתקדם. בכל יום עליו לעשות עבודה חדשה, בכל שנה עליו לעשות עבודה חדשה; עליו לפתוח דרכים חדשות, להתחיל תקופות חדשות, להתחיל עבודה חדשה וגדולה יותר, ולהביא עמו שמות חדשים ועבודה חדשה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

22. אם, כפי שהאדם מדמיין, ישוע יבוא באחרית הימים, כשהוא עדיין מתקרא ישוע, ועדיין על ענן לבן, יורד אל בין בני האדם בדמותו של ישוע, האם זו אינה חזרה על עבודתו? האם רוח הקודש היתה דבקה בישן? כל הדברים שבהם האדם מאמין הם תפיסות, וכל הדברים שהאדם מקבל הם בהתאם למשמעות המפורשת ובהתאם לדימיונו; הם אינם תואמים את עקרונות עבודתה של רוח הקודש ואינם מתאימים לכוונותיו של אלוהים. אלוהים לא היה עושה כך; אלוהים אינו כה טיפש ומטופש, ועבודתו אינה כה פשוטה כפי שאתה מדמיין. על פי כל מה שהאדם עושה ומדמיין, ישוע יגיע על ענן ויירד אל ביניכם. אתם תחזו בו, וכשהוא רכוב על ענן, הוא יאמר לכם שהוא ישוע. אתם אף תחזו בסימני המסמרים שעל כפות ידיו ותדעו שהוא ישוע. והוא יושיע אתכם פעם נוספת ויהיה האל רב העוצמה שלכם. הוא יושיע אתכם, יעניק לכם שם חדש וייתן לכל אדם אבן לבנה, ולאחר מכן יותר לכם להיכנס למלכות השמיים ולהתקבל לגן העדן. האם אמונות כאלה אינן תפיסות של האדם? האם אלוהים עובד בהתאם לתפיסותיו של האדם, או שהוא עובד בניגוד לתפיסותיו של האדם? האם תפיסותיו של האדם אינן באות כולן מן השטן? האם כל בני האדם לא הושחתו על ידי השטן? אילו אלוהים היה עושה את עבודתו בהתאם לתפיסות האדם, האם אלוהים לא היה נעשה לשטן? האם לא היה זהה לברואים? כיוון שהברואים הושחתו כעת כל כך על ידי השטן, עד שהאדם נעשה להתגלמות השטן, אילו אלוהים היה עובד בהתאם לדברי השטן, האם לא היה משף פעולה עם השטן? כיצד יכול האדם להבין עד תום את עבודתו של אלוהים? לפיכך, אלוהים אינו עובד בהתאם לתפיסותיו של האדם ואינו עובד כפי שאתה מדמיין. יש האומרים שאלוהים עצמו אמר, כי יגיע על ענן. אמת היא שאלוהים אמר זאת בעצמו, אך האם ידוע לך שמסתורי האל אינם ניתנים להבנה על ידי האדם? האם ידוע לך שדברי אלוהים אינם ניתנים להסבר על ידי האדם? האם אתה כה בטוח שרוח הקודש האירה אותך ועשתה אותך לנאור? האם רוח הקודש הראתה לך זאת בדרך כה ישירה? האם אלה הן הוראותיה של רוח הקודש, או שאלה תפיסותיך? הוא אמר, "זאת אמר אלוהים עצמו". אך איננו יכולים למדוד את דברי אלוהים בעזרת תפיסותינו ומחשבותינו שלנו. באשר לדברי ישעיהו, האם אתה יכול להסביר את דבריו בביטחון מלא? האם אתה מעז להסביר את דבריו? כיוון שאינך מעז להסביר את דברי ישעיהו, מדוע אתה מעז להסביר את דברי ישוע? מי נעלה יותר, ישוע או ישעיהו? כיוון שהתשובה היא ישוע, מדוע אתה מסביר את הדברים שאמר ישוע? האם אלוהים היה מספר לך מראש על עבודתו? אין בריה שיכולה לדעת זאת, גם לא המלאכים שבשמיים, ולא בן האדם הנברא בצלם, כיצד אם כן יכול אתה לדעת? האדם פגום מדי. הדבר החיוני לך כעת הוא להכיר את שלושת שלבי העבודה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

23. מעבודתו של יהוה עד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע עד לשלב הנוכחי, שלושת השלבים האלה כוללים את מלוא היקף ניהולו של אלוהים, וכולם עבודתה של רוח אחת. מאז ברא את העולם, אלוהים ניהל תמיד את האנושות. הוא ההתחלה והוא הסוף, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שמתחיל עידן ושמביא את העידן לסיומו. שלושת שלבי העבודה, בעידנים שונים ובמקומות שונים, מתבצעים בוודאות על ידי רוח אחת. כל מי שמפריד בין שלושת השלבים האלה מתנגד לאלוהים. כעת עליך להבין שכל העבודה, מן השלב הראשון ועד היום, היא עבודתו של אלוהים אחד, עבודתה של רוח אחת, ובכך אין ספק.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'