898 אלוהים מתנחם כשבני האדם נוטשים את הטעויות שלהם
1 בלי קשר להתייחסותו של אלוהים לבני האדם, לשנאתו כלפיהם או לבוז שהוא חש כלפיהם, אם תגיע עת שבה הם יוכלו לעבור מפנה בחייהם, אלוהים יתנחם מכך עד מאוד. פירוש הדבר הוא שעדיין יש זכר לאלוהים בלבם של בני האדם, שהם לא איבדו לחלוטין את ההיגיון האנושי שלהם, שהם לא איבדו לגמרי את האנושיות שלהם, שהם עדיין מתכוונים להאמין באלוהים, ושיש להם כוונה מסוימת להכיר באלוהים ולשוב אליו. בלי קשר לזהותו של אדם שעזב את משפחת האל, אם הוא יחזור ולמשפחה הזו עדיין יהיה מקום בלבו, אלוהים יחוש קשר סנטימנטלי קל עמו ויתנחם במידה מסוימת. עם זאת, אם הוא לעולם לא ישוב, אלוהים יחשוב שזה מקרה מצער. אם הוא יוכל לחזור ולהתחיל להאמין באלוהים באמת ובתמים, לבו של אלוהים יתמלא במיוחד ברגשי תודה.
2 בעידן החסד, ישוע חש רחמים וחסד כלפי בני האנוש. אילו כבש אחד מתוך מאה היה אובד, הוא היה עוזב את התשעים ותשעה כדי לחפש אחר האחד שאבד. הדברים האלה אינם מעין שיטה מכאנית, והם לא כלל – הם מדגימים את כוונותיו של אלוהים כלפי בני האנוש, את כוונתו הבהולה להושיע אותם ואת האהבה העזה שהוא רוחש אליהם. האהבה שהוא רוחש לאנושות היא לא שיטת התנהלות, אלא מעין טבע או מנטליות מסוימים. לפיכך, בלי קשר לכמות החסרונות והתפיסות השגויות של שיש לבני האדם, אם הם יתעוררו, יתעשתו ויעברו מפנה בחייהם, אלוהים יתנחם במיוחד. בעולם הזה של הנאות חושניות, ובעידן הרע הזה, היכולת לעמוד איתן, להכיר באלוהים ולעלות שוב על דרך הישר, היא דבר מנחם ומלהיב למדי.
עיבוד של "אנשים שתמיד באים בדרישות לאלוהים הם הכי פחות הגיוניים" בספר 'תיעוד נאומיו של המשיח'
