1 כשכל בני האדם ישימו לב, כשכל הדברים יתחדשו ויקומו לתחייה, כשכל בני האדם יישמעו לאלוהים ללא נקיפות מצפון, וכשהם יהיו מוכנים לשאת על כתפיהם את תחומי האחריות הכבדים של עולו של אלוהים – זה הרגע שבו הברק ממזרח מופיע, מאיר ממזרח למערב, ומבעית את כל פני האדמה עם בואו של האור. ובאותו הרגע, אלוהים שוב מתחיל את חייו החדשים. כלומר ברגע הזה, אלוהים מתחיל את העבודה החדשה על פני האדמה ומכריז בפני בני האדם בכל התבל כי "כשהברק יוצא ממזרח – וזה גם בדיוק הרגע שבו אני מתחיל לדבר – ברגע שהברק יוצא, הרקיע כולו מואר, וכל הכוכבים מתחילים לשנות את צורתם."

2 פירוש הדבר הוא שבמזרח העולם, מהרגע שהעדות על אלוהים עצמו מתחילה ועד הרגע שבו הוא מתחיל לעבוד, וכן עד הרגע שבו האלוהיות מתחילה להחיל את ריבונותה בכל רחבי הארץ, זו אלומת האור הבוהקת של הברק ממזרח, שמאירה לעד אל התבל כולה. הרגע שבו מדינות העולם הופכות למלכות המשיח הוא גם הרגע שבו התבל כולה מוארת. עכשיו הוא הזמן שבו מופיע הברק ממזרח: אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מתחיל לעבוד, ויתרה מזאת, הוא מתחיל לדבר ישירות באלוהיות. אפשר לומר שהזמן שבו אלוהים מתחיל לדבר על פני האדמה הוא הזמן שבו מופיע הברק ממזרח. ליתר דיוק, הזמן שבו המים החיים זורמים מכס המלכות – כאשר מתחילות האמירות מכס המלכות – הוא בדיוק הזמן שבו מתחילות באופן רשמי האמירות של שבע רוחות האל.

3 בעת הזו, הברק ממזרח מתחיל להופיע, ומשום פערי הזמנים, רמת ההארה משתנה גם היא, ויש גם מגבלה להיקף האור. אולם ככל שעבודתו של אלוהים נעה, ככל שהתוכנית שלו משתנה, וככל שעבודתם של בניו ובני עמו של אלוהים משתנה, כך הברק מבצע את תפקידו הטבעי יותר ויותר, כך שהתבל כולה מוארת, ולא נשאר שמץ או זכר. זה מימושה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, וזה התוצר שאלוהים נהנה ממנו. כשאלומת האור מאלוהים תאיר את הארץ כולה, כל הדברים בשמיים ובארץ ישתנו במידה כזו או אחרת, והכוכבים ברקיע ישתנו גם הם, השמש והירח יתחדשו, ובני האדם על פני האדמה יתחדשו כתוצאה מכך – כל זאת עבודה שאלוהים עשה בין השמיים והארץ, וזה לא מפתיע כלל.

עיבוד של "פרק 12" מ'פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'