1 בלי קשר לשאלה מה קורה להם ועם מה הם מתמודדים, בני האדם תמיד מגינים על האינטרסים שלהם עצמם ודואגים לבשר והדם שלהם עצמם, והם תמיד מחפשים סיבות או תירוצים שמשרתים אותם. אין להם שמץ של אמת, וכל מה שהם עושים נועד להצדיק את הבשר והדם שלהם, וכל מה שהם עושים נעשה תוך התחשבות בסיכויים העתידיים שלהם עצמם. הם כולם תובעים חסד מאלוהים ומנסים להשיג כל יתרון אפשרי. ומדוע הם מציבים לאלוהים דרישות מופרזות? הדבר מוכיח שבני האדם תאבי בצע מטבעם. הם לא ניחנים בשום היגיון בפני אלוהים, ובכל מה שהם עושים – בין שהם מתפללים, או משתפים או מטיפים – בכל מה שהם עוסקים בשאיפה אליו, ובמחשבותיהם ורצונותיהם הפנימיים, הם מציבים לאלוהים דרישות ותובעים ממנו דברים, בתקווה לזכות בדבר מה ממנו. הדבר קשור לאופי האנושי.

2 העובדה שבני האדם מציבים לאלוהים יותר מדי דרישות ושיש להם יותר מדי רצונות ראוותניים הקשורים בו, מוכיחה שהם נעדרים את ההיגיון שהאנושות צריכה להתאפיין בו. הם מציבים את הדרישות ותובעים את הדברים האלה למען עצמם, או שהם מנסים להצדיק את עצמם ולחפש תירוצים. בדברים רבים, אפשר לראות שכל מה שהם עושים נעדר כל היגיון, וזו הוכחה מלאה להיגיון השטני של "איש איש לנפשו, והשטן ייקח את האחרון". איזו בעיה מוכיחות הדרישות המופרזות שבני האדם מציבים לאלוהים? הדרישות האלה מוכיחות את היקף השחיתות שהשטן גורם. פירוש הדבר הוא שבאמונתם באלוהים, בני האדם לא מתייחסים אליו כאל אל כלל וכלל. כלפי חוץ, אתם חסידי-אל, אך בגישתכם כלפיו, ובעניינים רבים וברבות מההשקפות שלכם, אתם לא מתייחסים אליו כאל בורא הכל.

עיבוד של "בני אדם באים בדרישות רבות מדי לאלוהים" בספר 'תיעוד נאומיו של המשיח'