פרק 120

ציון! עלזי ושמחי! ציון! שירי בקול! חזרתי עטור ניצחון, חזרתי מנצח! כל העמים! מהרו ועמדו לפי הסדר! כל יצירי הבריאה! עצרו, כי דמותי ניצבת מול היקום כולו ומופיעה במזרח העולם! מי מעז לא לכרוע ברך ולסגוד לי? מי מעז לא לקרוא לי האל האמיתי? מי מעז לא להביט למעלה ביראה? מי מעז לא להלל? מי מעז לא לעלוז ולשמוח? אנשיי ישמעו את קולי, בניי ישרדו במלכותי! הרים, נהרות וכל הדברים יריעו עד בלי קץ וידלגו אנה ואנה ללא הרף. בעת ההיא, איש לא יעז לסגת ואיש לא יעז להתקומם ולהתנגד. זה המעשה הנפלא שעשיתי, ועוד יותר מכך, זו עוצמתי האדירה! אגרום לכל דבר לירוא אותי בלבו, ואף יותר מכך, אגרום לכל דבר לשבחני. זו המטרה העילאית של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלי, וכך ציוויתי. אפילו אדם אחד, אפילו חפץ אחד ואפילו אירוע אחד לא יעז להתקומם ולהתנגד לי. כל אנשיי ינהרו אל ההר שלי (במילים אחרות, אל העולם שאברא בעתיד), והם יישמעו לי, שכן יש בי מלכותיות, משפט וסמכות. (הדברים מתייחסים לתקופה שבה אהיה בגוף. יש לי גם סמכות בבשר, אך היות שאין לגבור על מגבלות הזמן והמרחב בתוך הבשר, לא ניתן לומר שזכיתי בתהילה מלאה. למרות שאני משיג את הבנים הבכורים כבשר, לא ניתן לומר שזכיתי בתהילה. רק כאשר אשוב לציון ואשנה את מראי, ניתן יהיה לומר שיש לי סמכות – היינו שזכיתי בתהילה.) דבר לא יהיה לי קשה. הכול יושמד בהבל פי, ובהבל פי הכול ייברא ויובא לידי שלמות. כזו היא עוצמתי האדירה וכזו היא סמכותי. היות שאני מלא בעוצמה ובסמכות, אין אדם שיכול להעז להפריע לי. כבר ניצחתי את הכול, כבר ניצחתי את כל בני המרדות. אני מקבץ את כל בניי הבכורים כדי לחזור לציון איתי. אינני שב לציון לבדי. לפיכך, הכול יראו את בניי הבכורים וכך יפתחו יראה כלפיי בלבם. זו מטרתי בכך שהשגתי את הבנים הבכורים, וזו הייתה תוכניתי מאז בריאת העולם.

כאשר הכול יהיה מוכן, יהיה זה היום שבו אשוב לציון, ויום זה ייזכר בכל העמים. כאשר אשוב לציון, כל הדברים עלי אדמות ישתתקו, ותשרה עליהם שלווה. כאשר אשוב לציון, הכול יחזור למראהו המקורי. אז אחל בעבודתי בציון. אעניש את הרשעים ואתגמל את הטובים, ואיישם את הצדק שלי ואוציא לפועל את משפטי. אשתמש בדבריי כדי להגשים את הכול ואגרום לכל אדם ולכל דבר לטעום את טעם ידי המייסרת, ואגרום לכל האנשים לחזות במלוא תפארתי, במלוא חוכמתי ובמלוא שפעתי. איש לא יעז לקום ולחרוץ משפט, שכן הכול מתבצע בי. בכך כולם יראו את מלוא כבודי ויטעמו את טעם נצחוני השלם, שכן הכול בא לידי ביטוי בי. כך ניתן לראות את עוצמתי האדירה ואת סמכותי. איש לא יעז לפגוע בי ואיש לא יעז להפריע לי. הכול לגביי יתפרסם בגלוי. מי יעז להסתיר דבר-מה? אין ספק שלא אגלה רחמים כלפי אותו אדם! על חדלי אישים כאלה לקבל ממני עונש חמור, ויש לסלק חלאות כאלה משדה הראייה שלי. אני אמשול בהם במוט ברזל ואשתמש בסמכותי לשפוט אותם ללא שמץ של רחמים ומבלי לחוס כלל על רגשותיהם, שכן אני אלוהים בכבודו ובעצמו, שאין בו רגשות, שהוא מלכותי ושאין לפגוע בו. על כולם להבין זאת ולראות זאת, פן יוכו ארצה ויושמדו בידיי "ללא כל סיבה או היגיון", שכן המוט שלי יכה ארצה את כל אלו שפוגעים בי. לא אכפת לי אם הם מכירים את הצווים המנהליים שלי או לא, לא תהיה לכך כל חשיבות מבחינתי, שכן דמותי אינה יכולה לסבול פגיעה מצד איש. זו הסיבה לכך שנאמר שאני אריה. כל מי שאגע בו, אכה אותו ארצה. זו הסיבה לכך שנאמר שזהו חילול הקודש לומר שאני אלוהי החמלה, טוב-הלב והאהבה. במהותי, איני שה אלא אריה. איש אינו מעז לפגוע בי, ואת כל מי שיפגע בי אעניש מיידית במוות, ללא כל רחמים. די בכך להראות מהו טבעי. לכן, בעידן הסופי, קבוצה גדולה של אנשים תפרוש, ויהיה קשה לאנשים לסבול זאת, אך מצדי, אני נינוח ומאושר, ואיני רואה בכך משימה קשה כלל. כזהו טבעי.

אני מקווה שלכל בני האדם יהיה לב כנוע, כדי להישמע לכל מה שבא ממני. אם יעשו זאת, אין ספק שארעיף ברכות גדולות על האנושות, שכן, כפי שאמרתי, אלו שמתואמים איתי יישמרו, ואילו אלה העוינים אותי יקוללו. כך ציוויתי, ודבר אינו יכול לשנות זאת. הדברים שקבעתי הם דברים שהגשמתי, ומי שיפעל נגדם יסבול ייסורים באופן מידי. בציון, יש לי את כל הדרוש לי ואת כל מה שאני משתוקק לו. בציון, לא קיים ולו רמז לעולם, ובהשוואה לעולם, זהו ארמון עשיר ואדיר-ממדים, אך איש מעולם לא נכנס אליו, ולכן בדמיונם של בני האדם הוא אינו קיים כלל. החיים בציון אינם דומים לחיים עלי אדמות. עלי אדמות, החיים הם אכילה, לבישת בגדים, משחק ורדיפת תענוגות, ואילו בציון הדברים שונים מאוד. אלה הם חיים של אב ובנים אפופי אושר, שממלאים תמיד את מלוא מרחב היקום, אך תמיד מתאחדים בהרמוניה. עכשיו, כאשר הדברים הגיעו לידי כך, אומר לכם היכן נמצאת ציון. ציון היא מקום משכני, מקום הימצאה של דמותי. לפיכך, ציון היא בהכרח מקום קדוש שחייב להיות רחוק מן העולם הזה. לכן אני אומר שאני בז לבני אדם, לדברים ולעניינים של העולם הזה, ושאני מתעב את האכילה, המשחקים ורדיפת התענוגות של הבשר, שכן מהנים ככל שיהיו התענוגות הארציים, לא ניתן להשוותם לחיים בציון. זהו הבדל של שמיים וארץ, ואין שום דרך להשוות ביניהם. הסיבה לכך שקיימות חידות רבות על פני האדמה שהאדם אינו מסוגל לפותרן היא שבני האדם לא שמעו כלל על ציון. ובכן, היכן בדיוק נמצאת ציון? האם היא על כוכב אחר, כפי שאנשים מדמיינים זאת? לא! זו רק פנטזיה אנושית. בני אדם מחשיבים את הרקיע השלישי שהזכרתי כדבר בעל משמעות שנחזתה מראש, אך ההבנה של בני האדם על סמך השקפותיהם היא ההיפך הגמור מהכוונה שלי. הרקיע השלישי שמוזכר כאן אינו כזב כלל ועיקר. זו הסיבה לכך שאני אומר שלא אשמיד את השמש, את הירח, את הכוכבים ואת הגופים השמיימיים ושלא אשמיד את השמיים ואת הארץ. האם אני יכול להשמיד את מקום מושבי? האם אני יכול לחסל את הר ציון? האין זה מגוחך? הרקיע השלישי הוא מקום מושבי – זהו הר ציון, וזה דבר מוחלט. (מדוע אני אומר שזה מוחלט? משום שבני האדם אינם מסוגלים להבין כלל את מה שאני אומר עכשיו, הם רק יכולים לשמוע זאת. היקפה של החשיבה האנושית פשוט אינו יכול לכלול זאת, ולכן לא אוסיף עוד לדבר על ציון, שמא אנשים יתייחסו לכך כאל בדיה).

לאחר שאשוב לציון, תושבי העולם הזה ימשיכו להללני כפי שעשו בעבר. אותם נותני-שירות נאמנים עדיין ימתינו כדי לתת לי שירות, אך אז תפקידם כבר יגיע לקצו. הדבר הטוב ביותר שהם יכולים לעשות הוא להרהר על הנסיבות לנוכחותי עלי אדמות. באותה התקופה אחל להמיט אסונות על אלו שיסבלו מהם, אך הכול מאמינים שאני אל צודק. בהחלט לא אעניש את אותם נותני-שירות נאמנים, והם רק יקבלו ממני חסד. שכן אמרתי שאעניש את כל עושי-הרע ושאלה שיעשו מעשים טובים יקבלו ממני טובות הנאה חומריות, ובכך יומחש להם שאני אלוהי הצדק והנאמנות בכבודו ובעצמו. בשובי לציון, אחל לפנות לכל אומה מאומות העולם. אני אביא את בני ישראל אל הישועה ואייסר את המצרים. זה השלב הבא בעבודתי. עבודתי בזמן ההוא לא תהיה זהה לזו שאני עושה כיום: היא לא תעבוד בבשר, אלא היא תתעלה לחלוטין מעל הבשר, וכפי שאמרתי, כך ייעשה, וכפי שציוויתי, כך יקום. כל מה שנאמר, כל עוד נאמר מפי, יתגשם מיידית במציאות. זו המשמעות האמיתית של אמירת דבריי ושל התגשמותם בו-זמנית, שכן דבריי עצמם הם הסמכות. כעת אני מדבר על אי-אילו דברים כלליים כדי לתת לבני האדם עלי אדמות רמזים אחדים, כדי שלא יגששו באפילה בלי כל הכוונה. בבוא העת אני אארגן את הכול, ואסור לאיש לפעול בזדון, פן אכה אותו בידי. בדמיונם של בני האדם, כל דבריי מעורפלים, שכן, אחרי הכול, החשיבה האנושית מוגבלת, והמרחק בין החשיבה האנושית לבין הדברים שעליהם דיברתי גדול כמרחק בין השמיים לארץ. לפיכך, איש אינו יכול להבין זאת. הדבר היחידי שניתן לעשות הוא להיות מתואמים עם דבריי. זהו מהלך בלתי נמנע של הדברים. אמרתי כך: "באחרית הימים, החיה תופיע כדי לרדוף את אנשיי, ואלו שיפחדו מהמוות יסומנו בחותם, כדי שהחיה תישא אותם משם. החיה תהרוג את אלה שראו אותי". המילה "חיה" בדברים אלו מתייחסת ללא ספק לשטן, אשר מוליך את האנושות שולל. במילים אחרות, כאשר אחזור לציון, קבוצה גדולה של נותני-שירות תפרוש, כלומר, החיה תישא אותם משם. ברואים אלה ילכו כולם אל הבור ללא התחתית כדי לספוג ממני ייסורי נצח. ב"אלה שראו אותי" הכוונה לאותם נותני-שירות נאמנים שאותם כבשתי. ב"ראו אותי" הכוונה לכך שכבשתי אותם. ב"ייהרגו בידי החיה" הכוונה לשטן, אשר שלא יעז לקום ולהתנגד לי לאחר שכבשתי אותו. במילים אחרות, השטן לא יעז לעשות כל עבודה שהיא על אותם נותני-שירות, ולפיכך נשמתם של אותם אנשים תיוושע. זאת בזכות יכולתם להיות נאמנים לי, כלומר אותם נותני-שירות נאמנים יוכלו לקבל את חסדי וברכתי. לכן אני אומר שנשמותיהם תיוושענה (אין זו התייחסות לעלייה אל הרקיע השלישי, שזו תפיסה אנושית בלבד). אך השטן יכבול שוב את המשרתים הרשעים, ואז הם יושלכו אל הבור ללא התחתית. זה עונשי להם. זה הגמול להם, וזו התשובה לחטאיהם.

ככל שקצב עבודתי מואץ, זמני עלי אדמות מתקצר והולך. יום שובי לציון מתקרב עוד ועוד. כשעבודתי עלי אדמות תגיע לקצה, תגיע שעתי לחזור לציון. איני רוצה כלל לחיות עלי אדמות, אך למען הניהול שלי, למען תוכניתי, נשאתי בכל הסבל. היום, כבר הגיע הזמן. אחיש את הקצב שלי, ואיש לא יוכל לעמוד בו. בין שבני אדם יכולים להבין זאת או לא, אספר לכם בפרוטרוט את כל מה שבני אדם אינם יכולים להבין, אך הנמצאים עלי אדמות צריכים לדעת. לפיכך, אני אומר שאני האל בכבודו ובעצמו, אשר מתעלה מעבר לזמן ולמרחב. אלמלא הייתה מטרתי לזכות בבנים הבכורים ובכך להביס את השטן, כבר הייתי חוזר לציון. אחרת, פשוט לא הייתי בורא את האנושות. אני בז לעולמם של בני האדם ואני מתעב אנשים שמתקיימים בנפרד ממני, עד כדי כך שאני שוקל להשמיד את האנושות כולה בבת אחת. אולם, בעבודתי יש סדר ומבנה, יש בה חוש של פרופורציה ומתינות, היא אינה אקראית. כל מה שאני עושה נועד להביס את השטן, ואף יותר מכך הוא נועד לאפשר לי להיות יחד עם בניי הבכורים בהקדם האפשרי. זו מטרתי.

קודם: פרק 119

הבא: מבוא

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה