הדבר מופיע בבשר

תוכן

עבודה והיווכחות (8)

אמרתי כל כך הרבה פעמים שעבודתו של אלוהים באחרית הימים נועדה לשנות את רוחו של כל אדם ואדם – לשנות את נפשו של כל אדם ואדם – כך שישוקם לבו, שסבל טראומה קשה. כך תשוחרר נפשו, שרוע פגע בה באופן כה עמוק. הדבר נועד לעורר את רוחם של בני האדם, להפשיר את לבם הקפוא ולאפשר להם להשיב לעצמם את הנעורים. זה רצונו הגדול ביותר של אלוהים. הניחו בצד דיבורים על המידה שבה חייו וחוויותיו של האדם נשגבים ועמוקים. כשלבם של בני האדם יתעורר, כשהם יתעוררו מחלומם ויבינו היטב את הנזק שגרם התנין הגדול האדום כאש, עבודת כהונתו של אלוהים תושלם. היום שבו עבודתו של אלוהים תושלם הוא גם היום שבו האדם יתחיל באופן רשמי לצעוד בנתיב של אמונה נכונה באלוהים. במקביל לכך, כהונתו של אלוהים תגיע לסופה: עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם תיגמר לגמרי, והאדם יתחיל באופן רשמי למלא את החובה שעליו לבצע – הוא ימלא את כהונתו. אלה שלבי עבודתו של אלוהים. לפיכך, עליכם לגשש בחיפוש אחר נתיב ההיווכחות שלכם על בסיס ידיעת כל הדברים האלה. זה כל מה שעליכם להבין. היווכחותו של אלוהים תשתפר רק כשיהיו שינויים במעמקי לבו, מכיוון שעבודתו של אלוהים היא ישועתו המלאה של האדם ממקום ההתקהלות הזה לשדים – האדם שנגאל, שעדיין חי תחת כוחות החושך, ואשר מעולם לא הצליח להתעורר. הדבר נועד לכך שהאדם ישתחרר מאלפי שנות חטא ושאלוהים יאהב את האדם, יכה אפיים ארצה את התנין הגדול האדום כאש, יקים את מלכות האל ויביא נחת ללבו של אלוהים מוקדם יותר. הוא נועד לתת דרור ללא גבול לשנאה שממלאת את חזכם, להשמיד את החיידקים המעופשים האלה, לאפשר לכם לעזוב את החיים האלה שזהים לחייהם של פר או סוס, לא להיות עוד עבדים, לא להיות אסקופה נדרסת או עבד נרצע של התנין הגדול האדום כאש. אתם כבר לא תהיו שייכים לאומה הנכשלת הזו, כבר לא תהיו שייכים לתנין התנין הגדול האדום כאש והמרושע, וכבר לא תהיו עבדיו. אלוהים יקרע את קן השדים לגזרים ללא ספק, ואתם תעמדו לצדו של אלוהים – אתם שייכים לאלוהים ולא שייכים לאימפריית העבדים הזו. אלוהים מתעב את החברה החשוכה הזו זה מכבר עד לשד עצמותיו. הוא חורק בשיניו ברצון נואש לדרוס ברגלו את הנחש הישן הזה, המרושע והנתעב, כדי שהוא לעולם לא יקום שוב, ולעולם לא יתעלל שוב באדם. הוא לא יסלח לו על מעשיו בעבר, הוא לא יסבול את האופן שבו הוא הונה את האדם, והוא יתחשבן איתו על כל אחד מחטאיו לאורך העידנים. אלוהים לא יהיה רחמן כלל ועיקר כלפי ראש כנופיית הרוע הזה.[א] הוא ישמיד אותו כליל.

במשך אלפי שנים, זו הייתה ארץ של זוהמה. היא מטונפת באופן בלתי נסבל ומוכה באומללות. רוחות רפאים משוטטות בה בכל פינה, משטות בבני האדם, מוליכות אותם שולל ומעלות האשמות חסרות שחר.[ב] הן אכזריות וחסרות רחמים, והן דורסות את עיר הרפאים הזו ומותירות אותה גדושה בגוויות. צחנת הריקבון ממלאת את הארץ ומתפשטת באוויר, והיא מוגנת היטב.[ג] מי יכול לראות את העולם מעל הרקיע? השטן כורך את גופו של האדם באופן הדוק, עוקר את שתי עיניו וחותם היטב את פיו. שר השדים השתולל במשך כמה אלפי שנים, ממש עד היום. הוא עדיין משגיח לקרוב על עיר הרפאים, כאילו הייתה "ארמון שדים" בלתי חדיר. בו-בזמן, חבורת כלבי השמירה הזו נועצת מבטים בוהקים, בפחד עמוק שאלוהים יתפוס אותם באופן לא צפוי, ימחה אותם לגמרי ויותיר אותם ללא מקום של "שלווה ואושר". איך ייתכן שתושבי עיר רפאים כזו ראו אי-פעם את אלוהים? האם הם אי-פעם נהנו מקסמו ומחביבותו של אלוהים? איזו הערכה יש להם לעניינים של העולם האנושי? מי מהם יכול להבין את רצונו הנלהב של אלוהים? אם כן, מה הפלא שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נשאר חבוי לגמרי? בחברה חשוכה כמו זו, שבה שדים הם חסרי רחמים ואכזריים, איך ייתכן ששר השדים, שהורג בני אדם כהרף עין, יסבול את קיומו של אלוהים, שהוא חביב, אדיב וגם קדוש? כיצד ייתכן שהוא יריע וימחא כפיים לבואו של אלוהים? המשרתים האלה! הם גומלים לאדיבות בשנאה, הם בזים לאלוהים זה מכבר, הם עולבים באלוהים, הם פראיים עד מאוד, הם לא מתייחסים לאלוהים כהוא זה, הם בוזזים ושודדים, הם איבדו כל תודעה, ואין להם זכר לאדיבות, והם מפתים אנשים תמימים להיות חסרי דעת. אבותיהם של הקדמונים? מנהיגים אהובים? הם כולם מתנגדים לאלוהים! ההתערבות שלהם הותירה את כל הדברים מתחת לשמיים במצב של חשיכה ותוהו ובוהו! חופש דת? הזכויות והעניין הלגיטימיים של האזרחים? אלה כולם תכסיסים לחיפוי על חטא! מי אימץ לחיקו את עבודתו של אלוהים? מי הקריב את חייו הוא דימם למען עבודתו של אלוהים? במשך דורות רבים, מהורים לילדים, האדם העבד הפך את אלוהים לעבד ללא גינונים מיותרים – איך ייתכן שזה לא יעורר זעם? אלפי שנות שנאה מרוכזות בלב, אלפי שנות חטאים חקוקות בלב – איך ייתכן שזה לא יעורר תיעוב? התנקמו בשם אלוהים, חסלו לגמרי את עוינותו, אל תניחו לה עוד להשתולל ללא רסן, ואל תתירו לה עוד לעורר צרות כאוות נפשה! עכשיו הוא הזמן: האדם אזר את כוחותיו זה מכבר, הוא הקדיש את כל מאמציו ושילם כל מחיר לשם כך – כדי לקרוע את פרצופו הדוחה של השד הזה ולאפשר לבני האדם שהתעוורו ואשר עברו כל סבל וכל מצוקה, להתעלות על כאבם ולהפנות עורף לשטן המרושע הזה. מדוע להציב מכשול כה בלתי חדיר לעבודתו של אלוהים. מדוע לנקוט תכסיסים כדי להוליך שולל את בני האדם של אלוהים? איפה החירות האמיתית והזכויות והעניין הלגיטימיים? איפה ההגינות? איפה הנוחות? איפה החום? מדוע להשתמש במזימות של רמאות כדי לשטות בבני האדם של אלוהים? מדוע להשתמש בכוח כדי להסתיר את בואו של אלוהים? מדוע לא להתיר לאלוהים לשוטט בחופשיות על פני האדמה שהוא ברא? מדוע לרדוף את אלוהים עד שאין לו מקום להניח את ראשו? איפה החום בקרב בני האדם? איפה קבלת הפנים בקרב בני האדם? מדוע לגרום לכמיהה נואשת כזו באלוהים? מדוע לגרום לאלוהים לזעוק פעם אחר פעם? מדוע לכפות על אלוהים לדאוג לבנו האהוב? מדוע החברה החשוכה הזו וכלבי השמירה העלובים שלה לא מאפשרים לאלוהים לבוא ולהתהלך בעולם שהוא ברא? מדוע האדם שחי בכאב ובסבל לא מבין? למענכם, אלוהים סבל ייסורים אדירים. בכאב אדיר, הוא העניק לכם את בנו האהוב, את בשרו ודמו – אם כן, מדוע אתם ממשיכים להעלים עין? מול כולם, אתם דוחים את בואו של אלוהים ומסרבים להיות חברים של אלוהים. מודע אתם כל כך חסרי מצפון? האם אתם מוכנים לסבול את העוולות בחברה חשוכה כזו? מדוע במקום למלא את בטנכם באלפי שנות עוינות, אתם מתמלאים בשטויות של "שר השדים"?

כמה גדולים הם המכשולים לעבודתו של אלוהים? האם מישהו ידע אי-פעם? כשבני האדם כלואים בבית סוהר של אמונות תפלות עמוקות, מי מסוגל להכיר את פניו האמיתיים של אלוהים? עם ידע תרבותי נחשל שכזה, שהוא כה רדוד ומגוחך, איך ייתכן שהם יבינו את הדברים שאלוהים אומר? אפילו כשמדברים אליהם ומזינים אותם פנים אל פנים, מִפֶּה לְפֶה, איך ייתכן שהם יבינו? לפעמים נדמה שדברי האל נופלים על אוזניים ערלות: בני האדם לא מגיבים כהוא זה. הם מנערים את ראשם ולא מבינים דבר. איך ייתכן שזה לא יהיה מדאיג? "ההיסטוריה התרבותית והידע התרבותי העתיקים והרחוקים"[ד] האלה טיפחו קבוצת בני אדם כה חסרת תועלת. התרבות העתיקה הזו – המורשת היקרה הזו – היא ערימת אשפה! היא הפכה זה מכבר לכתם נצחי שלא ניתן להעלותו על דל שפתיים! היא לימדה בני אדם את התכסיסים והשיטות להתנגדות אלוהים, ו"ההנחיה העדינה והמסודרת" של החינוך הלאומי הפכה את בני האדם למרדנים אף יותר כלפי אלוהים. כל חלק מעבודתו של אלוהים קשה עד מאוד, וכל שלב בעבודתו של אלוהים על פני האדמה מקשה עליו מאוד. כמה קשה עבודתו של אלוהים על פני האדמה! שלבי עבודתו של אלוהים על פני האדמה כרוכים במצוקה רבה: אלוהים מתכנן בקפדנות ושוקל במדויק את חולשתו, חסרונותיו, ילדותיותו, בורותו וכל כולו של האדם. האדם הוא כמו נמר של נייר שאיש לא מעז להציק לו או להתגרות בו. לנוכח המגע הקל שבקלים, הוא נושך בחזרה, או נופל ארצה ומאבד את דרכו, ונדמה שעם אובדן הריכוז הקל שבקלים, הוא חוזר לסורו, או מתעלם מאלוהים, או רץ אל אביו החזיר ואל אמו הכלבה כדי להתענג על הדברים הטמאים של הגוף. איזו משוכה אדירה! הלכה למעשה בכל שלב בעבודתו, אלוהים עובר ניסיון, וכמעט כל שלב מביא איתו סכנה אדירה. דבריו כנים וישרים והם ללא רשעות, אך מי מוכן לקבל אותם? מי מוכן להישמע לו לגמרי? זה שובר את לבו של אלוהים. הוא עמל יומם וליל למען האדם, הוא חרד לחייו של האדם, והוא אוהד את האדם בחולשתו. הוא סבל התפתלויות רבות בדרך בכל שלב בעבודתו, למען כל דבר שהוא אומר. הוא נמצא תמיד בין הפטיש והסדן, וחושב על חולשתו, מרדנותו, ילדותיותו ופגיעותו של האדם יומם וליל... פעם אחר פעם. מי ידע זאת מעולם? במי הוא יכול לבטוח לספר לו את סודותיו? מי יהיה מסוגל להבין זאת? אלוהים מתעב בכל מאודו את חטאיו של האדם, ואת חוסר עמוד השדרה וחוסר חוט השדרה של האדם, והוא דואג בכל מאודו לפגיעות של האדם, ושוקל את הנתיב שנפרש לפני האדם. כשהוא מביט בדבריו ובמעשיו של האדם, הדבר תמיד ממלא אותו ברחמים ובכעס, והמראה הזה תמיד ממלא את לבו בכאב. אחרי הכל, האנשים התמימים הפכו למחוספסים ואדישים. מדוע אלוהים תמיד חייב להקשות עליהם? האדם החלוש נעדר כל התמדה. מדוע אלוהים תמיד חייב להחזיק כעס כה עז כלפיו? כבר אין לאדם החלש וחסר האונים כל חיות. מדוע אלוהים תמיד חייב לגעור בו על מרדנותו? מי יכול לעמוד באיומים של אלוהים שבשמיים? אחרי הכל, האדם שברירי, ומתוך מצוקה אדירה, אלוהים דחף את כעסו לעומק לבו, כדי שהאדם יוכל להרהר בעצמו לאט-לאט. אולם האדם, המצוי בצרה כזו חמורה, לא מעריך כהוא זה את רצונו של אלוהים. שר השדים הזקן רמס את האדם תחת רגליו, אך האדם כלל לא מודע לכך, והוא תמיד מציב את עצמו במנוגד לאלוהים, או שיחסו לאלוהים פושר. אלוהים אמר דברים כה רבים, אך מי התייחס אליהם אי-פעם ברצינות? האדם לא מבין את דברי האל, אך הוא נותר רגוע וללא כמיהה, והוא מעולם לא הכיר באמת את מהותו של השטן הזקן. בני האדם חיים בשאול, בגיהינום, אך הם סבורים שהם חיים ב"ארמון שעל קרקעית הים". התנין הגדול האדום כאש רודף אותם, אך הם חושבים שמדינת התנין אוהדת[ה] אותם. השטן לועג להם אך הם נהנים מהאמנויות העילאית של הבשר והדם. אילו מסכנים מטונפים ועלובים הם אלה! האדם נקלע למצב מצער, אך הוא לא יודע זאת, ובחברה החשוכה הזו, הוא סובל תאונה אחר תאונה,[ו] אך הוא מעולם לא היה ער לכך. מתי הוא ייפטר מאדיבותו כלפי עצמו ומטבעו המשועבד? מדוע כל כך לא אכפת לו מלבו של אלוהים? האם הוא מאשר בשקט את הדיכוי והמצוקה שהוא סובל מהם? האם הוא לא מייחל ליום שבו הוא יוכל לשנות את החושך לאור? האם הוא לא מייחל לתקן שוב את העוולות לכיוון של צדק ואמת? האם הוא מוכן להביט מבלי לנקוף אצבע בזמן שבני אדם נוטשים את האמת ומעוותים את העובדות? האם הוא מוכן להמשיך לסבול את היחס האכזרי הזה? האם הוא מוכן להיות עבד? האם הוא מוכן לרדת לטמיון בידיו של אלוהים ביחד עם כל נכסיה של המדינה הנכשלת הזו? איפה הנחישות שלכם? איפה השאפתנות שלכם? איפה הכבוד העצמי שלכם? איפה היושר שלכם? איפה החירות שלכם? האם אתם מוכנים להקריב את חייכם למען התנין הגדול האדום כאש, שר השדים? האם אתם מוכנים להניח לו לענות אתכם למוות? תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, ובני האדם הרגילים, הסובלים צרה כזו, זועקים לשמיים ומתלוננים על פני האדמה. מתי האדם יהיה מסוגל להרים את ראשו? האדם כחוש וצנום – איך ייתכן שהוא מקבל את השטן האכזרי והעריצי הזה? מדוע הוא לא נותן את חייו לאלוהים בהקדם האפשרי? מדוע הוא עדיין מהסס כשהוא יכול לסיים את עבודתו של אלוהים? לפיכך, מאחר שהוא סובל מהתעמרות ודיכוי חסרי מטרה, הוא מעביר את כל חייו לריק. מדוע הוא כל כך ממהר להגיע וכל כך נחפז ללכת? מדוע הוא לא מחזיק בדבר מה יקר כדי לתת אותו לאלוהים? האם הוא שכח את אלפי שנות השנאה?

ייתכן שבני אדם רבים מתעבים את חלק מדברי האל, או שייתכן שהם לא מתעבים אותם אך גם אין להם כל עניין בהם. כך או כך, העובדות לא יכולות להפוך להיקש מגוחך. אסור לאיש לומר דברים שסותרים את העובדות. אלוהים התגלם כבשר ודם הפעם כדי לעשות את העבודה הזו, כדי לחתום את העבודה שהוא טרם השלים, כדי לסגור את העידן, לשפוט את העידן, להושיע את החוטאים הגדולים מהעולם של ים הצרה וכדי לחולל בהם שינוי גמור. היהודים צלבו את אלוהים, ובכך הם שמו סוף ל"מסעותיו של אלוהים ביהודה". זמן קצר לאחר מכן, אלוהים חזר והופיע בקרב בני האדם, והגיע בשקט למדינה של התנין הגדול האדום כאש. למעשה, הקהילה הדתית במדינה היהודית תלו זה מכבר את צלמו של ישוע על קירותיהם, ומפיהם, בני אדם קראו "האדון ישוע המשיח". הם לא ידעו שישוע קיבל זה מכבר את ציוויו של אביו לחזור אל בני האדם כדי לסיים את השלב השני של עבודתו שלא הושלמה. כתוצאה מכך, בני האדם הופתעו כשהם ראו אותו: הוא נולד בעולם שבו חלפו תקופות רבות, והוא הופיע בקרב בני האדם כאדם בעל מראה רגיל ביותר. למעשה, בחלוף העידנים, בגדיו וכל מראהו השתנו, כאילו הוא נולד מחדש. איך בני האדם יכלו לדעת שזהו אותו אדון ידוע המשיח שירד מהצלב וקם לתחייה? אין בו זכר לפציעה, כפי שישוע לא דמה כלל ליהוה. ישוע של היום כבר מזמן לא נושא את הזכר לזמנים שעברו. איך ייתכן שבני האדם יכירו אותו? "תומא" הדו-פרצופי תמיד מפקפק בכך שהוא ידוע שקם לתחייה – הוא תמיד רוצה לראות את הצלקות מהמסמרים בידיו של ישוע כדי להניח את דעתו. מבלי לראות אותן, הוא תמיד יעמוד על עננה של חשד, והוא לא מסוגל לנטוע את רגליו על "קרקע מוצקה" ולהיות חסיד של ישוע. "תומא" המסכן – איך הוא יכול היה לדעת שישוע בא לעשות את העבודה שהטיל עליו אלוהים האב? מדוע ישוע צריך לשאת את צלקות הצליבה? האם צלקות הצליבה הן האות של ישוע? הוא בא לעבוד למען רצונו של אביו. מדוע שהוא יהיה לבוש ומעוטר כיהודי מלפני כמה אלפי שנים? האם הדמות שאלוהים לובש כבשר ודם יכולה לעכב את עבודתו של אלוהים? של מי התיאוריה הזו? אם כך, כשאלוהים עובד, האם הוא חייב לפעול בהתאם לדמיונו של האדם? הדבר היחיד שאלוהים חותר אליו הוא שתהיה לעבודתו השפעה. הוא לא מציית לחוקים, ועבודתו לא כפופה לכללים – איך ייתכן שהאדם יעלה זאת בדעתו? איך ייתכן שתפיסותיו של האדם יאפשרו הבנה של עבודתו של אלוהים? לכן מוטב שתירגעו כראוי: אל תדאגו מזוטות ועל תעשו עניין מדברים שחדשים לכם – הדבר ימנע מכם לשים את עצמכם ללעג ולגרום לאנשים לצחוק עליכם. אתם מאמינים אלוהים מזה כל השנים, אך אתם עדיין לא מכירים את אלוהים. בסופו של דבר, צנחתם אל תוך הייסורים – אתם, "התלמידים המצטיינים,"[ז] שייכים לדרג של מי שמקבל ייסורים. מוטב שלא תשתמשו באמצעים מתחכמים כדי להפגין את התכסיסים חסרי החשיבות שלכם. האם קוצר הראייה שלכם יכול באמת לתפוס את אלוהים, שיכול לראות מעולם לעולם? האם החוויות השטחיות שלכם יכולות לחשוף לגמרי את רצונו של אלוהים? אל תהיו יהירים. אחרי הכל, אלוהים לא שייך לעולם הזה – לכן, איך ייתכן שעבודתו תהיה כפי שאתם מצפים שהיא תהיה?

הערות שוליים:

א. המילים "ראש כנופיית הרוע" מתייחסות לשטן הזקן. הביטוי הזה מביע שנאה עזה.

ב. המילים "מעלות האשמות חסרות שחר" מתייחסות לשיטות שבהן השטן פוגע בבני אדם.

גֹֹ. המילים "מוגנת היטב" מציינות שהשיטות שבהן השטן פוגע בבני האדם אכזריות במיוחד, ושהן שולטות בבני האדם עד כדי כך שהם לא יכולים לזוז לשום כיוון.

ד. המילה "הרחוקים" משמשת בלעג.

ה. המילה "אוהדת" משמשת כדי ללעוג לבני אדם שנראים כאילו הם עשויים מעץ ושאין להם מודעות עצמית.

ו. המילים "סובל תאונה אחר תאונה" מציינות שבני האדם נולדו בארץ של התנין הגדול האדום כאש ושהם לא מסוגלים להרים את ראשיהם.

ז. המילים "התלמידים המצטיינים" משמשות כדי ללעוג לבני האדם שעוסקים בחיפוש אחר אלוהים בקנאות.