דברי אלוהים רלוונטיים:

בראשית, אלוהים היה במנוחה. לא היו בני אנוש או כל דבר אחר על פני האדמה באותה עת, ואלוהים לא עשה עדיין שום עבודה. אלוהים החל בעבודת הניהול שלו רק לאחר שהאנושות החלה להתקיים ולאחר שהיא הושחתה. מנקודה זו והלאה, אלוהים לא נח עוד, אלא החל לעמול בקרב האנושות. מנוחתו של אלוהים אבדה משום השחתתה של האנושות וכן משום המרד של הארכי-מלאך. אם אלוהים לא יביס את השטן ולא יושיע את האנושות שהושחתה, הוא לעולם לא יוכל עוד לבוא למנוחה. כשאין לאדם מנוחה, אין מנוחה גם לאלוהים. כשאלוהים יבוא למנוחה פעם נוספת, גם האדם יבוא למנוחה. חיי המנוחה הם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה, וללא רשעות בלתי פוסקת. כלומר אין בהם הטרדות מצד השטן (המילה "שטן" מתייחסת כאן לכוחות עוינים), השחתה בידי השטן או פלישה של כל כוח שמתנגד לאלוהים. כל הדברים פועלים לפי מינם ועובדים את אדון הבריאה. השמיים והארץ שלווים לחלוטין. אלה הם חיי המנוחה של האנושות. כשאלוהים יבוא למנוחה, לא תישאר עוד רשעות על פני האדמה, ולא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים כלשהם. בנוסף, האנושות תבוא למישור חדש. היא לא תהיה עוד אנושות שהשטן השחית, אלא אנושות שזכתה בישועה לאחר שהשטן השחית אותה. יום המנוחה של האנושות יהיה גם יום המנוחה של אלוהים. אלוהים איבד את מנוחתו משום אי-יכולתה של האנושות לבוא למנוחה, לא משום שהוא לא יכול היה לנוח במקור.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

אלה העובדות: לפני שהארץ הייתה קיימת, המלאך הראשי היה האדיר ביותר מבין מלאכי השמיים. היה לו סמכות שיפוט על כל המלאכים בשמיים. זו הסמכות שאלוהים העניק לו. פרט לאלוהים, הוא היה האדיר ביותר מבין מלאכי השמיים. מאוחר יותר, אחרי שאלוהים ברא את האנושות, המלאך הראשי ביצע בגידה גדולה אף יותר כנגד אלוהים. אני אומר שהוא בגד באלוהים כי הוא רצה לנהל את האנושות ולגבור על סמכותו של אלוהים. המלאך הראשי הוא שפיתה את חוה לחטוא והוא עשה זאת משום שרצה לבסס את מלכותו על פני האדמה ולגרום לבני האדם להפנות עורף לאלוהים ולציית למלאך הראשי במקום זאת. המלאך הראשי ראה שדברים רבים כל כך יכולים לציית לו – המלאכים יכולים, כמו גם כל האנשים על פני האדמה. הציפורים והחיות, העצים, היערות, ההרים, הנהרות וכל הדברים על פני כדור הארץ היו תחת השגחתם של בני האנוש – כלומר, אדם וחוה – ואילו אדם וחוה צייתו למלאך הראשי. המלאך הראשי התאווה, אפוא, להתעלות על סמכותו של אלוהים ולבגוד באלוהים. לאחר מכן, הוא הנהיג מלאכים רבים למרד נגד אלוהים, ומאוחר יותר אלה הפכו לסוגים שונים של רוחות טמאות. האין זה נכון שהתפתחות האנושות עד ימינו נגרמה על ידי השחתתה בידי המלאך הראשי? בני האדם הם כפי שהנם כיום רק בגלל שהמלאך הראשי בגד באלוהים והשחית את האנושות. ...האנושות וכל דבר על פני האדמה מצויים כעת בתחומו של השטן ורובצים בתחום של הרשעים. אלוהים רוצה לחשוף את מעשיו בפני כל הדברים כדי שאנשים יכירו אותו ובכך הוא יביס את השטן ויכניע את אויביו לחלוטין. המכלול של עבודה זו מושג על-ידי חשיפת מעשיו. כל הבריאה שלו מצויה בתחום של השטן, לכן אלוהים רוצה לחשוף בפניהם את כול-יכולתו ובכך להביס את השטן. אם לא היה שטן, אלוהים לא היה צריך לחשוף את מעשיו. לולא ההטרדה מצד השטן, אלוהים היה בורא את האנושות ומנהיג אותה לחיים בגן עדן. מדוע, לפני בגידתו של השטן, אלוהים מעולם לא חשף את כל מעשיו בפני המלאכים או המלאך הראשי? אם, בזמן בראשית, כל המלאכים והמלאך הראשי היו מכירים את אלוהים ומצייתים לו, אלוהים לא היה מבצע את מהלכי העבודה חסרי המשמעות ההם. בגלל קיומם של השטן והשדים, גם בני האנוש התנגדו לאלוהים והם מלאים וגדושים בטבע מרדני. לכן אלוהים רוצה לחשוף את מעשיו. מכיוון שאלוהים רוצה לנהל מלחמה בשטן, עליו להשתמש בסמכות שלו ובכל מעשיו כדי להביס אותו. בדרך זו, עבודת הישועה שהוא מבצע בקרב בני האנוש תאפשר להם לראות את חוכמתו ואת כול-יכולתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

משום שהרקיע מעל האנושות קודר ואפל ואין בו שום ניצוץ של בהירות והעולם האנושי שרוי בעלטה מוחלטת, כזו שמי שחי בה אינו יכול לראות את ידו המושטת אל מול פניו או את השמש כשהוא מרים את ראשו. הדרך תחת רגליו בוצית ומלאת מהמורות והיא מתעקלת ומתפתלת. הארץ כולה זרועה גוויות. הפינות החשוכות מלאות בשרידי המתים ובפינות הקרות והמוצללות דחוסים המוני שדים המתגוררים שם. בנוסף, בכל מקום בעולמם של בני האדם, המוני שדים באים והולכים. צאצאיהם של בהמות שונות מכוסים בזוהמה נלחמים במאבק אכזרי שקולותיו מעוררים אימה בלב. בזמנים כאלה, בעולם כזה, וב"גן עדן ארצי" כזה, היכן נחפש את רגעי האושר שבחיים? לאן נלך למצוא את יעד החיים? האנושות, שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, פועלת מהרגע הראשון בצלם השטן. יתר על כן, האנושות היא התגלמות השטן ומשמשת ראיה שנושאת עדות רמה וברורה על השטן. איך ייתכן שגזע אנושי כזה, חלאות אדם מנוונות כאלה, צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת יישאו עדות על אלוהים? מהיכן מגיע כבודי? היכן ניתן להתחיל לדבר על עדותי? זאת מכיוון שהאויב שניצב נגדי כבר השחית את האנושות, כבר לקח את האנושות – את האנושות שבראתי לפני זמן רב ואשר הייתה מלאה בכבודי ובביטוי שלי – והכתים אותה. הוא חטף ממני את כבודי וכל מה שהוא הטמיע באדם הוא רעל עם מנה גדושה של כיעורו של השטן ומיץ מפרי עץ הדעת. בראשית בראתי את האנושות, כלומר בראתי את אבי האנושות, אדם. הייתה לו דמות והיה לו צלם והוא היה גדוש חיוניות ומלא חיים ובנוסף, כבודי היה לו לחברה. זה היה היום המהולל שבו בראתי את האדם. לאחר מכן, נוצרה חוה מגופו של אדם וגם היא הייתה אם האנושות. כך מלאו האנשים שבראתי בנשמת החיים שלי והיו גדושים בכבודי. בראתי את אדם במו ידיי והוא היה ייצוג של צלמי. לכן, הפירוש המקורי של "אדם" היה היותו ברוא שלי, שהוטמעו בו החיוניות והכבוד שלי, בעל צורה וצלם, עם רוח ונשמת חיים. הוא היה היציר הנברא היחידי שניחן ברוח ושיכול היה לייצג אותי, להיות בצלמי ולזכות בנשמת אפי. בראשית, חוה הייתה בת האנוש השנייה בעלת נשמת החיים שהחלטתי לברוא, כך שהפירוש המקורי של "חוה" היה היותה ברייה שתמשיך את כבודי, שתהיה מלאה בחיוניות ויתרה מזאת, שכבודי מוטמע בה. חוה נוצרה מאדם וגם היא הייתה בצלמי, מפני שהיא הייתה בת האנוש השנייה שנבראה בצלמי. הפירוש המקורי של "חוה" היה היותה בת אנוש חיה עם רוח, עור ועצמות, העדות השנייה שלי וכן צלמי השני בקרב האנושות. הם היו אבי האנושות ואם האנושות, האוצר הטהור והיקר של האדם, ומהרגע הראשון הם היו ברואים חיים בעלי רוח. אולם השטן לקח את צאצאי אבות האנושות, רמס אותם ושבה אותם ודרדר את העולם האנושי לעלטה גמורה וגרם לצאצאים אלה לחדול להאמין בקיומי. הדבר המתועב עוד יותר הוא העובדה שכאשר השטן משחית ורומס בני אדם, הוא גוזל באכזריות את כבודי, את עדותי, את החיוניות שהענקתי לבני האדם, את הנשמה והחיים שנפחתי בהם, את כל כבודי בעולם האנושי ואת כל דם לבי שהשקעתי באנושות. האנושות אינה נמצאת עוד באור. בני האדם איבדו את כל מה שהענקתי להם והשליכו מעליהם את הכבוד שנתתי להם. איך הם יוכלו להכיר בכך שאני אדון כל הברואים? איך הם יוכלו להמשיך להאמין בקיומי בשמיים? איך הם יוכלו לגלות את הביטויים של כבודי על פני האדמה? איך יוכלו הנכדים והנכדות האלה לקבל את האל שאבותיהם עבדו כאדון שברא אותם? הנכדים והנכדות מעוררי הרחמים האלה "העניקו" לשטן בנדיבותם את הכבוד, את הצלם ואת העדות שהענקתי לאדם וחוה ואת החיים שהוענקו לאנושות ואשר בהם היא תלויה כדי להתקיים. הם כלל אינם שמים לב לנוכחותו של השטן ונותנים לו את כל כבודי. האין זה המקור להגדרה המילים "חלאת אדם"? איך אנושות כזו, שדים רשעים שכאלה, גוויות מהלכות שכאלה, דמויות כאלה של השטן, אויבים כאלה שלי יכולים להכיל את כבודי? אני אשיב לעצמי את כבודי, אשיב לעצמי את העדות שלי הקיימת בקרב בני האדם ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב – אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליך לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים שנשאו את צלמי ואת כבודי. במקור, הם לא השתייכו לשטן ולא נרמסו, אלא היו ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. על כן, אני מודיע לאנושות שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הקדושים האהובים שלי שאינם שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, הם יסבו לי עונג ואראה בהם את כבודי. אולם אינני חפץ באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן כיום, זו שכבר איננה הבריאה המקורית שלי. מאחר שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אני אכבוש לחלוטין את הניצולים מקרב האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה רק בעדותי מימוש של עצמי ומושא הנאה שלי. זה רצוני.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מה פירושו להיות אדם אמיתי