ברגע יוצא דופן זה, בתקופה מלהיבה שכזאת,

בשמים מעל, ועל פני האדמה, כולם שרים, שרים שיר הלל.

בזאת, מי אינו מתרגש? בזאת, ליבו של מי אינו שמח?

כשניצבים בפני רגע זה, מי לא יזיל דמעה?

השמים, אינם עוד השמים הקודמים, הם שמי המלכות.

הארץ, אינה עוד הארץ הקודמת. היא מקום קדושה.

לאחר גשם אדיר, העולם העכור הישן השתנה לחלוטין.

הרים וימים משתנים ...

האדם משתנה גם הוא, הבריאה כולה משתנה...

הו הרים דוממים, קומו וריקדו עבור האל!

הו מים עומדים, זרמו קדימה!

הו אנושות חולמת, קומי וצאי למרדף!

האל הגיע, האל הוא המלך.

אנשים יראו את פני האל במו עיניהם,

ישמעו את קול האל במו אוזניהם,

ויחיו בעצמם את חיי המלכות...

כמה נפלאה, כמה מתוקה היא ...

בלתי נשכחת...

בזעמו הלוהט של האל, הדרקון הגדול האדום כאש מתפתל.

בשיפוטו המלכותי של האל, מתגלות פניו האמתיות של השטן.

תחת מילותיו המחמירות של האל,

האדם מרגיש עמוק את בושתו, לא יודע היכן להסתתר.

נזכר איך לעג וזלזל באל,

התהדר בעצמו כל הזמן, הימרה את פיו בכל רגע.

הסתכלו עכשיו, הסתכלו שוב היום, מי אינו מזיל דמעה?

מי אינו מאשים את עצמו?

ברחבי כל היקום, כולם מתמלאים דמעות,

מתמלאים צלילי שמחה, מתמלאים מילים של צחוק,

התלהבות חסרת גבולות.

גשם קל יורד, מטפטף, סערת שלג כבד.

עננים עושים מירוץ בשמים,

הימים שבארץ גועשים וקוצפים.

האדם מוצף בצער ושמחה.

חלקם צוחקים בעונג, וחלקם מזילים דמעה, חלקם מריעים בשמחה.

נדמה שכולם שכחו. האם זהו יום אביב גשום?

או יום קיץ פורח? או יום קציר שופע בסתיו?

או יום חורף קפוא וקר? איש לא יודע...

בני האל רוקדים משמחה, אנשי האל קופצים משמחה.

המלאכים בעבודתם, מנחים את האדם.

אנשים על פני האדמה עובדים בחריצות, וכל ברואי העולם מתרבים.

הו הרים דוממים, קומו וריקדו עבור האל!

הו מים עומדים, זרמו קדימה!

הו אנושות חולמת, קומי וצאי למרדף!

האל הגיע, האל הוא המלך

עיבוד של "המנון המלכות" מ'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'