569. אלוהים התגלם כבשר ודם במקום הנחשל והמטונף מכולם, ורק בדרך זו אלוהים יכול להראות בבירור את טבעו הקדוש והצודק במלואו. וכיצד מתגלה טבעו הצודק של אלוהים? הוא מתגלה כאשר הוא שופט את חטאי האדם, כאשר הוא שופט את השטן, כאשר הוא סולד מחטאים וכאשר הוא מתעב את האויבים שמתנגדים לו ומתמרדים נגדו. הדברים שאני אומר כעת נועדו לשפוט את חטאי האדם, לשפוט את רשעותו של האדם ולקלל את מרדנותו של האדם. נוכלותו וערמומיותו של האדם, דבריו ומעשיו של האדם – כל הדברים שאינם עולים בקנה אחד עם רצון האל חייבים לעבור שיפוט, ומרדנותו של האדם תוּקע כחטא. דברי האל סובבים סביב עקרונות המשפט. אלוהים משתמש בשיפוט של רשעותו של האדם, בקללה של מרדנותו של האדם ובחשיפת פניו המכוערים של האדם כדי להפגין את טבעו הצודק. קדושה מייצגת את טבעו הצודק של אלוהים, וקדושתו היא למעשה טבעו הצודק. הטבע המושחת שלכם הוא ההקשר לדבריי כיום – באמצעותן אני מדבר ושופט ומבצע את עבודת הכיבוש. רק זוהי העבודה האמיתית, ורק כך קדושת האל יכולה לזרוח במלוא הדרה. אם לא יהיה בך שמץ של טבע מושחת, אלוהים לא ישפוט אותך ולא יראה לך את טבעו הצודק. כיוון שטבעך מושחת, אלוהים לא יניח לך, וכך מתגלה קדושתו. לו אלוהים היה רואה את היקף הטינופת והמרדנות של האדם אך לא היה מדבר או שופט אותך ולא היה מייסר אותך על רשעותך, אזי הייתה זו הוכחה לכך שהוא אינו אלוהים, כיוון שלא הייתה בו שנאה כלפי החטא. הוא היה מטונף בדיוק כמו האדם. כיום אני שופט אותך בגלל הטינופת שלך, ואני מייסר אותך בגלל השחיתות והמרדנות שלך. איני מציג לראווה את כוחי בפניכם או מדכא אתכם במכוון. אני עושה דברים אלו מפני שאתם, שנולדתם בארץ מטונפת זו, הזדהמתם באופן כה חמור מהטינופת. פשוט איבדתם את היושרה והאנושיות שלכם והפכתם לדמויי חזירים, שנולדו בפינות העולם המטונפות ביותר. מסיבה זו אני שופט אתכם ושופך עליכם את חרון אפי. בדיוק בגלל השיפוט הזה אתם מסוגלים לראות שאלוהים הוא האל הצודק ושאלוהים הוא האל הקדוש. בדיוק בגלל קדושתו וצדקתו של אלוהים, הוא שופט אתכם ושופך עליכם את חרון אפו. בזכות יכולתו לחשוף את טבעו הצודק לנוכח מרדנותו של האדם ובזכות יכולתו לחשוף את קדושתו לנוכח הטינופת של האדם, די בכך כדי להוכיח שהוא אלוהים בכבודו ובעצמו, שהוא קדוש וזך, אך שהוא חי בארץ הטינופת. אם אדם מתבוסס ברפש עם אחרים ואין בו שמץ קדושה וטבע צודק, אזי הוא אינו כשיר לשפוט את רשעותו של הזולת ואינו מתאים לבצע את השיפוט של הזולת. לו האדם היה שופט את זולתו, האם לא היה זה כאילו סטר לעצמו בפרצוף? איך יכולים בני אדם מטונפים באותה מידה להיות כשירים לשפוט את הדומים להם? רק האל הקדוש בכבודו ובעצמו מסוגל לשפוט את האנושות המטונפת בכללותה. איך ייתכן שאדם ישפוט את חטאיו של אדם אחר? איך אדם יכול לראות את חטאיו של אדם אחר, ואיך אדם יכול להיות כשיר לגנות חטאים אלו? לו אלוהים לא היה כשיר לשפוט את חטאי האדם, אזי איך הוא היה יכול להיות האל הצודק בכבודו ובעצמו? כשנטיות הטבע המושחתות של בני האדם מתגלות, אלוהים מדבר כדי לשפוט את בני האדם, ורק אז בני האדם רואים שהוא קדוש. כאשר הוא שופט את האדם ומייסר אותו על חטאיו, בעודו ממשיך וחושף את חטאיו של האדם, אף אחד ושום דבר לא יכול להימלט ממשפט זה. הוא שופט כל דבר מטונף, ורק עקב כך אפשר לומר שטבעו צודק. אלמלא כך היה, איך ניתן היה לומר שאתם ניגודים גם בשם וגם כעובדה?

...קדושת האל מתגלה באמצעות אנשים הבאים מהארץ המטונפת. כיום, אלוהים משתמש בטינופת, שאותה חושפים אותם אנשים מהארץ המטונפת, ועורך משפט, וכך מתגלה מהותו במשפט. מדוע הוא שופט? הוא יכול לומר את דברי המשפט מפני שהוא סולד מחטא. איך הוא היה יכול להתמלא חמה אלמלא תיעב את מרדנותה של האנושות? לו לא היה בו גועל ולא דחייה, ולו היה מתעלם ממרדנותם של בני האדם, הייתה זו הוכחה לכך שהוא מטונף כמו האדם. אלוהים יכול לשפוט את האדם ולייסרו מפני שהוא מתעב טינופת, ואת מה שהוא מתעב אין בו. לו היו גם בו התנגדות ומרדנות, הוא לא היה מתעב את בני האדם שמתנגדים ומתמרדים. לו עבודת אחרית הימים הייתה מתבצעת בישראל, לא הייתה לה משמעות. מדוע עבודת אחרית הימים מתבצעת בסין, במקום החשוך והנחשל ביותר? כדי לגלות את קדושתו וצדקתו של האל. בקצרה, ככל שהמקום חשוך יותר, כך מתגלה ביתר בהירות קדושת האל. למעשה, כל זה נועד למען עבודתו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כיצד השלב השני בעבודת הכיבוש נושא פרי

570. כבר מזמן ראיתי בבהירות את מעשיהן השונים של הרוחות הרעות. ואנשים שרוחות רעות משתמשות בהם (אלה שכוונותיהם רעות, שמשתוקקים לתענוגות בשרים או לעושר, שמהללים את עצמם, אלה שמשבשים את חיי הכנסייה ועוד) כבר נחשפו בידי אחד אחד. אל תניחו שהכול יגמר לאחר גירוש הרוחות הרעות. הרשו לי לומר לכם! מכאן ואילך, אסלק את האנשים הללו בזה אחר זה, ולעולם לא אשתמש בהם! כלומר, לא אשתמש באף אדם שרוחות רעות השחיתוהו – אנשים כאלה ייבעטו החוצה! אל תחשבו שאין לי רגשות! דעו זאת! אני האל הקדוש ולא אשכון במקדש מזוהם! אני משתמש רק באנשים ישרים וחכמים שנאמנים לי לחלוטין ושמסוגלים להתחשב בעול שאני נושא. זאת מפני שהועדתי אנשים כאלה מראש ואף רוח רעה אינה פועלת עליהם כלל. הרשו לי להבהיר דבר אחד: מכאן ואילך, רוחות רעות פועלות על כל אלה שרוח הקודש אינה פועלת עליהם. אחזור על כך: איני רוצה ולו אדם אחד שרוחות רעות פועלות עליו. הם יושלכו כולם אל השאול יחד עם גופם הגשמי!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 76

571. הבשר שרוח האל לובשת הוא בשרו של אלוהים עצמו. רוח האל היא עליונה, היא כול-יכולה, קדושה וצודקת. בדומה לכך, גם בשרה עליון, כול-יכול, קדוש וצודק. בשר כזה יכול לעשות רק את מה שצודק ומועיל לאנושות, את מה שקדוש, מהולל ועוצמתי. הוא אינו מסוגל לעשות דבר שמנוגד לאמת, למוסר ולצדק, לא כל שכן דבר שבוגד ברוח האל. רוח האל קדושה, ולפיכך השטן אינו מסוגל להשחית את בשרה. המהות של בשרה שונה מזו של בשר האדם. זאת מכיוון שהשטן משחית את האדם, לא את אלוהים. השטן אינו יכול בשום אופן להשחית את בשרו של אלוהים. לפיכך, על אף שהאדם והמשיח שוכנים באותו מרחב, רק האדם נכבש, מנוצל ונלכד על ידי השטן. המשיח, לעומת זאת, חסין לעולמי עד להשחתתו של השטן, מפני שהשטן לעולם לא יהיה מסוגל להתעלות לגבהים העליונים, ולעולם לא יוכל להתקרב לאלוהים. כיום, על כולכם להבין שרק האנושות, אשר הושחתה באופן זה בידי השטן, היא שבוגדת בי. בגידה לעולם לא תהיה סוגיה שנוגעת כלל וכלל למשיח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)

572. לאלוהים עצמו אין יסודות של מרדנות. המהות שלו טובה. הוא הביטוי של כל היופי והטוב, כמו גם של כל האהבה. גם בבשר, אלוהים אינו עושה דבר הממרה את פיו של אלוהים האב. אפילו אם פירוש הדבר הקרבת חייו, הוא יהיה מוכן לעשות זאת בלב שלם והוא לא יבחר באפשרות אחרת. אין באלוהים אלמנטים של צדקנות או חשיבות עצמית או של יהירות והתנשאות. אין בו אלמנטים של נוכלות. כל דבר שממרה את פיו של אלוהים בא מהשטן. השטן הוא מקור כל הכיעור והרשע. הסיבה שיש לאדם איכויות הדומות לאלו של השטן היא שהשטן השחית את האדם ועיבד אותו. השטן לא השחית את המשיח ולכן המשיח ניחן רק בתכונות האל ולא בתכונות של השטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

573. קדושתו של אלוהים היא המהות המושלמת של אלוהים ואהבת האל חסרת האנוכיות, שכל שאלוהים נותן לאדם הוא חסר אנוכיות, וביום הזה קדושתו של אלוהים היא ללא רבב וללא דופי. המהויות האלה של אלוהים הן לא רק מילים שהוא משתמש בהן כדי להציג את זהותו – הן גם משמשות את אלוהים לטיפול בכל אדם בשקט ובכנות. במילים אחרות, מהות האל היא לא ריקה מתוכן והיא לא תיאורה או דוקטרינה, והיא בהחלט לא סוג של ידע. היא לא סוג של חינוך עבור האדם, כי אם הגילוי האמיתי של מעשי האל עצמו. היא מהות הנחשפת של מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

574. למה מתייחסת קדושתו של אלוהים שדיברתי עליה? חשבו על כך שנייה אחת. האם יושר לבו של אלוהים הוא קדושתו? האם נאמנותו של אלוהים היא קדושתו? האם חוסר אנוכיותו של אלוהים היא קדושתו? האם ענוותו של אלוהים היא קדושתו? האם אהבתו של אלוהים כלפי האדם היא קדושתו? האם האופן שבו אלוהים מעניק לאדם אמת וחיים ללא מגבלה הוא קדושתו? כולם כאלה. כל מה שאלוהים מגלה הוא ייחודי. היא לא קיימת באנושות המושחתת והיא לא יכולה להיראות בה. אף שמץ ממנה לא יכול להיראות במהלך התהליך שבו השטן משחית את האדם, ולא בטבע המושחת של השטן ולא במהות או באופי של השטן. כל מה שיש לאלוהים ומה שאלוהים הינו הוא ייחודי ורק לאלוהים עצמו יש מהות כזו – רק אלוהים עצמו הוא בעל מהות כזו. ...מהות הקדושה היא אהבת אמת, אך יותר מכך היא מהות האמת, הצדק והאור. המילה "קדוש" ראויה לשימוש רק ביחס לאלוהים. אין דבר בכל הבריאה שראוי להיקרא קדוש. על האדם להבין זאת.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

575. כשאלוהים בא אל פני האדמה, הוא לא היה שייך לעולם, והוא לא התגלם כבשר ודם כדי ליהנות מהעולם. המקום שבו העבודה הייתה חושפת את טבעו והייתה משמעותית ביותר הנו המקום שבו הוא נולד. בין אם מדובר בארץ קדושה או מטונפת, ובלי קשר למקום שבו הוא עובד, הוא קדוש. הוא ברא את כל הדברים בעולם, אם כי השטן השחית את הכול. אולם כל הדברים עדיין שייכים לאלוהים. כולם נתונים בידיו. הוא בא לארץ מטונפת ועובד בה כדי לחשוף את קדושתו. הוא עושה זאת רק למען עבודתו, כלומר הוא סובל השפלה אדירה כדי לעבוד כך, על מנת להושיע את בני האדם בארץ המטונפת הזו. הדבר נעשה על מנת לשאת עדות, למען האנושות כולה. עבודה כזו מראה לבני האדם את צדיקותו של אלוהים, והיא מטיבה להפגין את עליונותו של אלוהים. גדולתו וזקיפות קומתו מתבטאות בישועה של קבוצת בני אדם ממעמד נמוך שהאחרים בזים להם. העובדה שהוא נולד במדינה מטונפת אינה מוכיחה כלל שהוא ממעמד נמוך. היא פשוט מאפשרת לכל הבריאה לחזות בגדולתו ובאהבתו האמיתית לאנושות. ככל שהוא פועל כך יותר, כך הדבר מגלה יותר את אהבתו הטהורה לאדם, שאין בה רבב. אלוהים קדוש וצודק. אפילו שהוא נולד בארץ מטונפת, ואפילו שהוא חי בקרב בני האדם האלה מלאי הטינופת, בדיוק כפי שישוע חי בקרב חוטאים בעידן החסד, האם כל פרט ופרט בעבודתו לא נעשה למען הישרדות האנושות כולה? האם היא לא נועדה כולה כדי שהאנושות תוכל לזכות בישועה אדירה? לפני אלפיים שנה, אלוהים חי עם חוטאים במשך כמה שנים. הוא עשה זאת למען הגאולה. כיום, הוא חי בקרב קבוצה של בני אדם מטונפים ממעמד נמוך. הוא עושה זאת למען הישועה. האם כל העבודה הזו לא נועדה למענכם, בני האנוש? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חי וסבל עם חוטאים במשך כל כך הרבה שנים לאחר שנולד באבוס? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חזר כבשר ודם בפעם השנייה, נולד בארץ הזו, שבה מתקהלים שדים, וחי עם בני האדם שהשטן השחית אותם באופן יסודי? האין אלוהים נאמן? איזה חלק בעבודתו לא נועד למען האנושות? איזה חלק ממנה לא נועד למען גורלכם? אלוהים קדוש – זו עובדה נצחית. טינופת לא מזהמת אותו, על אף שהוא בא לארץ מטונפת. פירוש הדבר של כל זה הוא שאהבתו של אלוהים לאנושות חסרת אנוכיות לחלוטין, ושהסבל וההשפלה שהוא חווה אדירים ביותר!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חשיבות ישועתם של צאצאי מואב

576. דעותיך, מחשבותיך, התנהגותך, דבריך ומעשיך – האין כל הביטויים האלו מסתכמים בהיותך ניגוד לצדקתו וקדושתו של האל? האין הביטויים שלך מעידים על טבעך המושחת, שדברי האל חושפים אותו? מחשבותיך ודעותיך, מניעיך והשחיתות המתגלה בך מראים את טבעו הצודק של אלוהים, כמו גם את קדושתו. גם אלוהים נולד בארץ המטונפת, אבל הוא נותר ללא רבב. הוא חי באותו עולם מטונף כמוך, אבל הוא ניחן בהיגיון וביכולת הבנה והוא מתעב את הטינופת. ייתכן שאינך מסוגל אפילו להבחין בטינופת כלשהי בדבריך ובמעשיך, אבל הוא מסוגל, והוא מורה עליה עבורך. אותם דברים ישנים שלך – חוסר התרבות, התובנה והתבונה שלך, ודרכי החיים הנחשלות שלך – נחשפות כעת לאור על-ידי ההתגלויות העכשוויות. רק הודות לבואו של אלוהים אל פני האדמה כדי לעבוד, בני האדם חוזים בקדושתו ובטבעו הצודק. הוא שופט ומייסר אותך וגורם לך לרכוש הבנה. לפעמים אופייך השטני בא לידי ביטוי, והוא מורה עליו עבורך. הוא מכיר את מהות האדם כאת כף ידו. אלוהים שוכן ביניכם, אוכל את אותו מזון כמוך וחי באותה סביבה – ועם זאת, הוא מבין יותר ממך. הוא יכול לחשוף אותך ולזהות את מהותה המושחתת של האנושות. יותר מכול הוא מתעב את פילוסופיות החיים ואת נוכלותו וערמומיותו של האדם. הוא בייחוד שונא את יחסי הבשר שבין בני האדם. גם אם אינו בקי בפילוסופיות החיים של האדם, הוא יכול לראות בבירור ולחשוף את הטבע המושחת שנגלה בבני האדם. בעבודתו, אלוהים מדבר ומלמד את האדם באמצעות הדברים האלו ומשתמש בהם כדי לשפוט את בני האדם ולבטא את טבעו הצודק והקדוש. כך הופכים בני האדם לניגודים לעבודתו של האל. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול לחשוף במערומיהם את נטיות הטבע המושחתות בני האדם ואת כל פניו המכוערים של השטן. למרות שהוא לא מעניש אותך ורק משתמש בך כניגוד לצדקתו ולקדושתו, אתה חש בושה ואינך מוצא מקום להסתתר בו, כי אתה כה מטונף. הוא מדבר באמצעות הדברים שנחשפים באדם, ורק כאשר דברים אלו מתגלים, בני האדם נעשים מודעים לגודל קדושתו של האל. הוא אינו מעלים עין אפילו מהזוהמה הקטנה ביותר בבני האדם, אפילו מהמחשבות המזוהמות שבלבם. אם דבריהם ומעשיהם של בני האדם אינם עולים בקנה אחד עם רצונו, הוא לא סולח להם. אין בדבריו מקום לטינופת של בני האדם או לשום דבר אחר – על הכול להתגלות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כיצד השלב השני בעבודת הכיבוש נושא פרי

577. לעולם לא תראו שאלוהים מחזיק בהשקפות דומות לגבי דברים, כמו שיש לאנשים, ויתרה מזאת, לא תראו אותו משתמש בנקודות המבט של האדם, בידע שלו, במדע שלו, בפילוסופיה שלו או בדמיונו של האדם כדי לטפל בדברים. תחת זאת, כל דבר שאלוהים עושה וכל מה שהוא חושף קשור לאמת. כלומר, כל מילה שהוא אמר וכל פעולה שהוא ביצע קשורות לאמת. אמת זו אינה תוצר של פנטזיה כלשהי חסרת בסיס. אמת זו ודברים אלה נאמרים על ידי אלוהים מתוקף תמציתו של אלוהים וחייו. מאחר שדברים אלה והתמצית של כל הדברים שאלוהים עשה הם אמת, אנו יכולים לומר שתמציתו של אלוהים קדושה. במילים אחרות, כל מה שאלוהים אומר ועושה מביא חיוניות ואור לבני האדם, מאפשר לאנשים לראות דברים חיוביים ואת המציאות של הדברים החיוביים האלה, ומצביע על הדרך עבור האנושות, כדי שזו תצעד בדרך הישר. כל הדברים האלה נקבעים על-ידי תמציתו של אלוהים ועל-ידי תמצית קדושתו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ה'

578. כשתתפסו את קדושתו של אלוהים, תוכלו באמת להאמין באלוהים. כשתתפסו את קדושתו של אלוהים, תוכלו באמת להבין את המשמעות האמיתית של הדברים "אלוהים עצמו, הייחודי." תפסיקו לדמיין שאתם יכולים לבחור ללכת בדרכים אחרות ותפסיקו להיות מוכנים לבגוד בכל מה שאלוהים הסדיר עבורכם. מכיוון שמהות האל קדושה, פירוש הדבר הוא שרק באמצעות אלוהים תוכלו ללכת בדרך הנכונה והמוארת בחיים. רק באמצעות אלוהים תוכלו לדעת מהי משמעות החיים, רק באמצעות אלוהים תוכלו להביא לידי ביטוי אנושיות אמיתית, להחזיק באמת ולדעת את האמת, ורק באמצעות אלוהים תוכלו לזכות בחיים מהאמת. רק אלוהים עצמו יכול לעזור לכם לסור מרע ולהושיע אתכם מהפגיעה והשליטה של השטן. מלבד אלוהים, אף אחד ושום דבר לא יכולים להושיע אתכם מים הייסורים כדי שלא תסבלו עוד: מהות האל היא שקובעת זאת. רק אלוהים עצמו מושיע אתכם בחוסר אנוכיות כזו, רק אלוהים אחראי לעתידכם, לגורלכם ולחייכם והוא מסדיר את הכל למענכם. זהו דבר שאף יציר נברא או ישות שלא נבראה יכולים להשיג. מכיוון שאף יציר נברא או ישות שלא נבראה לא יכולים להיות בעלי מהות אלוהית כזו, לאף אחד ולשום דבר אין היכולת להושיע אתכם או להוביל אתכם. זו החשיבות של מהות האל עבור האדם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

579. מלכתחילה הצבתי לאדם רף גבוה מאוד. אם הנאמנות שלכם באה עם כוונות ותנאים, אני מעדיף שלא לקבל נאמנות מעושה כזאת, מפני שאני מתעב את כל מי שמרמה אותי בכוונותיו וסוחט אותי בהצבת תנאים. אני רוצה שהאדם יהיה נאמן אליי בלבד, ושיעשה הכל למען המילה האחת וכדי להוכיח את המילה האחת: אמונה. אני בז לדברי החנופה שלכם, שמטרתם לשמח אותי. אני תמיד נוהג בכם בכנות גמורה ולכן אני רוצה שגם אתם תתייחסו אליי באמונה אמיתית.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם אתם מאמינים באלוהים באמת?

580. עליכם לדעת אילו בני אדם אני רוצה. בני אדם טמאים לא מורשים להיכנס למלכות – בני האדם הטמאים לא מורשים לטנף את האדמה הקדושה. על אף שעשיתם עבודה רבה ועבדתם שנים רבות, בסופו של דבר, אם אתם עדיין מזוהמים ללא תקנה, דין השמיים לא יסבול את רצונכם להיכנס למלכותי! מאז ייסוד העולם ועד היום, מעולם לא אפשרתי לחנפנים להיכנס בקלות למלכותי. זהו כלל שמימי ואיש לא יכול להפר אותו! עליכם לחפש חיים. כיום, בני האדם שיהפכו למושלמים שייכים לאותו סוג שפטרוס היה שייך אליו: הם בני האדם ששואפים לשנות את טבעם שלהם, ואשר מוכנים לשאת עדות על אלוהים ולמלא את חובתם כברוא אל. רק בני אדם כאלה יהפכו למושלמים. אם אתם דואגים רק לגמול ולא שואפים לשינוי בטבע חייכם, כל המאמצים שלכם יהיו לשווא. זו אמת שאי-אפשר לשנות!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

581. יש לאלוהים הוויה ורכוש משל עצמו. כל מה שהוא מביע וחושף הוא ייצוג של מהותו ושל זהותו. אף אדם לא יכול להחליף את הווייתו, רכושו, מהותו או זהותו. טבעו כולל את אהבתו כלפי האנושות, את הנחמה שהוא נותן לאנושות, את שנאתו כלפי האנושות, ואף יותר מכך, טבעו כולל הבנה עמוקה של האנושות. לעומת זאת, אישיותו של האדם יכולה להיות אופטימית, מלאת חיים או קשוחה. טבעו של אלוהים הוא טבעו של המושל של היצורים החיים בקרב כל הדברים, אדון הבריאה כולה. טבעו מייצג כבוד, עוצמה, אצילות, גדולה ומעל לכל, עליונות. טבעו הוא הסמל של סמכות ושל כל מה שצודק, יפה וטוב. מעבר לכך, זהו סמל לכך שהחושך או כל כוח אויב לא יכולים להביס את אלוהים או לפלוש אליו, וכן סמל לכך שאף יציר נברא לא יכול לפגוע באלוהים (ולכך שאלוהים לא יסבול פגיעה כזו). טבעו הוא סמל העוצמה העליונה. אף בן אדם או בני אדם לא יכולים או רשאים להפריע לעבודתו או לטבעו. אולם האישיות של האדם אינה אלא סמל לעליונותו הקלה של האדם על הבהמה. כשלעצמו, אין לאדם סמכות, עצמאות או יכולת להתעלות על זהותו. יש לו רק מהות פחדנית שנתונה לשליטתם של כל אדם, התרחשות או דבר. האושר של אלוהים נובע מהקיום וההופעה של הצדק והאור ומהשמדת החושך והרוע. הוא מתענג משום שהוא נתן לאנושות את האור וחיים טובים. האושר שלו הוא אושר של צדק, סמל לקיום של כל הדברים החיוביים, ולמעלה מכך, סמל מבשר טובות. כעסו של אלוהים נובע מקיומו של עוול, ומההפרעות שהדבר גורם, אשר פוגעות באנושות שלו. הוא נובע מקיום הרוע והחושך, מקיום הדברים המגרשים את האמת ואף יותר מכך, מקיום הדברים המתנגדים למה שטוב ויפה. כעסו הוא סמל לכך שכל הדברים השליליים כבר לא קיימים, ומעבר לכך, הוא סמל לקדושתו של אלוהים. צערו נובע מהאנושות, שיש לו תקוות עבורה, אך אשר נפלה אל תוך החשכה. זאת משום שהעבודה שאלוהים עושה על בני האדם לא עומדת בציפיותיו, ומשום שהאנושות שהוא אוהב לא יכולה כולה לחיות באור. הוא חש צער על האנושות התמימה, על האדם הישר אך הבור, ועל האדם הטוב שחסרות לו עמדות משל עצמו. צערו הוא סמל לטובו ולרחמיו, סמל ליופי ולאדיבות. אושרו נובע, כמובן, מהבסת אויביו ומזכייה בתום הלב של האדם. מעבר לכך, הוא נובע מהגירוש וההשמדה של כל כוחות האויב, ומכך שהאנושות מקבלת חיים טובים ושלווים. אושרו של אלוהים שונה משמחתו של האדם – זו תחושה של איסוף פירות נאים, תחושה חזקה אף יותר משמחה. אושרו של אלוהים הוא סמל לכך שהאנושות נחלצת מסבל מכאן ואילך, וזהו סמל לכך שהאנושות נכנסת לעולם של אור. מצד שני, רגשות האנושות מופיעים כולם למען טובתה האישית, ולא לשם צדק, אור, או מה שיפה, וודאי שלא לשם חסדי שמיים. רגשות האנושות אנוכיים, והם שייכים לעולם החושך. הם לא קיימים למען רצונו של אלוהים, וודאי שלא לשם תוכניתו, ולכן לעולם אין לדבר על האדם ועל אלוהים באותה נשימה. אלוהים נעלה ומכובד תמיד, ואילו האדם שפל וחסר ערך לעולמים. זאת משום שאלוהים תמיד מקריב קורבנות ומקדיש את עצמו לאנושות, בעוד האדם תמיד לוקח דברים וחותר רק למען עצמו. אלוהים תמיד עמל למען הישרדות האנושות, אך האדם לעולם לא תורם דבר למען האור או הצדק. אפילו אם האדם מתאמץ זמן מה, הוא לא יכול לעמוד במכה הקטנה ביותר, מפני שמאמצו של האדם הוא תמיד למען עצמו ולא למען הזולת. האדם תמיד אנוכי, ואילו אלוהים תמיד חסר אנוכיות. אלוהים הוא המקור לכל מה שצודק, טוב ויפה, ואילו האדם הוא היורש של כל הכיעור והרוע, והוא זה שמבטא אותם. אלוהים לעולם לא ישנה את תמציתו המורכבת מצדק ויופי, אך האדם בהחלט מסוגל לבגוד בצדק ולהתרחק מאלוהים בכל רגע ובכל מצב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים

582. חוסר סובלנותו של אלוהים לפגיעה הוא מהותו הבלעדית. חרון אפו של אלוהים הוא טבעו הבלעדי. מלכותיותו של אלוהים היא מהותו הבלעדית. העיקרון שמאחורי כעסו של אלוהים מדגים את הזהות והמעמד שיש רק לו. אין צורך להזכיר כי זהו גם סמל למהותו של אלוהים עצמו הייחודי. טבעו של אלוהים הוא מהותו הפנימית. הוא אינו משתנה כלל בחלוף הזמן, ואינו משתנה בכול פעם שמשתנה המיקום. טבעו הפנימי הוא מהותו הפנימית. אין זה משנה על מי הוא מבצע את עבודתו, מהותו אינה משתנה, וכך גם לא טבעו הצודק. כאשר מכעיסים את אלוהים, הדבר שאותו הוא שולח הוא טבעו הצודק. בעת הזו, העיקרון שמאחורי כעסו אינו משתנה, וכך גם לא זהותו ומעמדו הייחודיים. הוא אינו מתרגז בגלל שינוי במהותו או מפני שטבעו הפיק גורמים שונים, אלא מפני שהתנגדות האדם לו פוגעת בטבעו. התגרותו המבישה של האדם באלוהים הינה קריאת תגר חמורה על זהותו ומעמדו של אלוהים עצמו. מנקודת מבטו של אלוהים, כשהאדם קורא עליו תיגר, האדם מערער עליו ובוחן את כעסו. כשהאדם מתנגד לאלוהים, כשהאדם מערער על אלוהים, כשהאדם בוחן ללא הרף את כעסו של אלוהים – וזוהי גם העת שבה החטא משתולל – חרון אפו של אלוהים יתגלה ויציג את עצמו באופן טבעי. הבעת חרון אפו של אלוהים מסמלת אם כן שכול הכוחות הרעים יחדלו מלהתקיים. היא מסמלת שכול הכוחות העוינים יושמדו. זוהי ייחודיות טבעו הצודק של אלוהים, וזוהי ייחודיות חרון אפו של אלוהים. כשיש קריאת תיגר על כבודו וקדושתו של אלוהים, כשכוחות הצדק נחסמים ואינם נראים לעין האדם, אלוהים שולח את חרון אפו. בשל מהותו של אלוהים, כול הכוחות שעל פני האדמה, אשר קוראים תיגר על אלוהים, מתנגדים לו ומערערים עליו, הינם רעים, מושחתים ובלתי צודקים. הם באים מן השטן ושייכים לו. מכיוון שאלוהים הינו צודק, שייך לאור וקדוש ללא פגם, כול הדברים הרעים, המושחתים והשייכים לשטן ייעלמו עם שחרור חרון אפו של אלוהים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ב'