מאת פאנגפאנג, סין

במשפחתי, כולנו מאמינים בישוע אדוננו, ובעוד שאני הייתי מאמינה רגילה בכנסייה שלנו, אבי היה אחד מעובדי הכנסייה. בפברואר 2004, קיבלתי עליי את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, וזמן קצר אחר כך הטפתי את בשורת המלכות לאחותי הצעירה ביותר. תכננתי במקור לשאת עדות על עבודתו של אלוהים באחרית הימים בפני אבי, לאחר שהצטיידתי בכמה מדבריו ואמיתותיו של אלוהים. אך להפתעתי, כשאבי שמע שקיבלתי את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, הוא איבד את העשתונות וניסה לפגוע באמונה שלי ולהכשיל אותה.

באחד הערבים, אבי בא זועף לביתי ואמר לי בכעס, "מעולם לא האמנתי שתתעלמי מהעצות שלי ומהעצות של מנהיג הכנסייה שלנו ותתחילי להאמין בברק ממזרח! כדאי שתמהרי לביתו של מנהיג הכנסייה, תחזרי בתשובה ותבקשי מאלוהים לסלוח לך על חטאיך!" עניתי לו, "אבא, קראתי הרבה מדברי האל הכול יכול ואני באמת מאמינה שזהו קולו של אלוהים. האל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר, ואני בטוחה באמונתי. עידן החסד כבר תם, וכעת אנו בעידן המלכות. אלוהים בא לעשות עבודה חדשה ולקחת אותנו למשתה חתונת השה. האם לא נאמר בכתבי הקודש: 'אֵלֶּה הֵם הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַשֶּׂה לְכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ' (ההתגלות י"ד 4).? בכך שאני מאמינה באל הכול יכול, אני הולכת בעקבותיו של השה... " אבל לא משנה מה אמרתי, אבי לא היה מעוניין לשמוע דבר וחצי דבר, והוא המשיך להתעקש לקחת אותי לפגישה עם מנהיג הכנסייה שלנו. בעלי גם הצטרף אליו והפעיל עליי לחץ. הבעת פניו של אבי בישרה לי שהוא נחוש בדעתו להחזיר אותי לכנסייה הישנה שלי. הבנתי שמעורבים בכך רגשות חזקים, והם הפעילו עליי לחץ רציני, כך שלא יכולתי להימנע מלהרגיש מתוחה במקצת. אז נשאתי תפילה שקטה לאלוהים וביקשתי ממנו הגנה והדרכה. כצפוי, ובלי לתת לי לומר דבר נוסף, אבי שיכנע את בעלי להסיע את כולנו למקום המפגש של הכנסייה הישנה שלי. כשנכנסתי לחדר וראיתי 60 או 70 אנשים מחכים שם - כולל אחותי הצעירה ביותר, שנלקחה לשם על ידי חמותה - הבנתי שכל הפגישה הזו כבר תוכננה מראש ושהם הולכים להפעיל על שתינו לחץ כקבוצה. כולם בחדר הביטו באחותי ובי באופן מוזר, וכמה מהם הצביעו עלינו והתלחשו. מנהיג הכנסייה שלנו מיהר לעברנו והחל מייד לדחוק בנו להפסיק להאמין באל הכול יכול. ואז הוא התחיל לגנות ולהשמיץ את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ללא רסן. הוא אפילו אמר כל מיני שקרים, כמו: "אנשים שמצטרפים לברק ממזרח לעולם אינם יכולים לעזוב. ואם הם בורחים, חותכים להם את האף ועוקרים את עיניהם..." אמירת השקרים האלה והסתת הקהילה על ידי מנהיג הכנסייה הכעיסו והסעירו את אבי ואת חמותה של אחותי עוד יותר, והם אילצו אותנו לעצום את עינינו וביקשו מהמנהיג לומר תפילה עבורנו. למרות שנגעלתי ממה שהם עשו ולמרות שלא אמרנו כלום כשמנהיג הכנסייה התפלל עבורנו, השקרים שהוא ביטא כבר הותירו בי רושם עמוק.

כשחזרתי הביתה, עדיין יכולתי לשמוע את השקרים הנוראיים האלה מהדהדים באוזניי ומערערים את שלוות נפשי. אפילו לא יכולתי להתרכז בדברי אלוהים. חשבתי על הקשר המתמשך שלי עם האחות ג'אנג מכנסיית האל הכול יכול, וכיצד היא תמיד הייתה הגונה וישרה, הן בדיבורה והן בהתנהגותה. האחות ג'אנג גם הפגינה אהבה רבה באופן שבו שיתפה איתנו, והיא לא דמתה כלל לתיאורים של מנהיג הכנסייה. אך הדבר החשוב ביותר היה שדברי האל הכול יכול הם האמת ושהם מלאי סמכות ועוצמה. שום בן אנוש לא היה יכול לבטא מלים כאלו, וחשבתי שאלו מוכרחות להיות אמירותיו של אלוהים. אז מדוע היו כל כך הרבה שמועות מפחידות ביחס לכנסיית האל הכול יכול? וכך, כל הלילה התהפכתי במיטה ולא יכולתי לישון, ומחשבותיי נעו מהחיובי לשלילי וחוזר חלילה, שוב ושוב. למחרת הרגשתי מנומנמת ותשושה - מוטרדת באופן שקשה לבטאו במלים - ולא התחשק לי לעשות דבר. אחותי הצעירה ביותר הגיעה, ומהר מאוד התברר שהיא לא הצליחה לעמוד בלחץ של מנהיג הכנסייה ושל חמותה. היא כבר לא העזה להאמין באל הכול יכול, וכעת היא דחקה בי לזנוח גם כן את אמונתי באל הכול יכול. אמרתי לה בדאגה, "אחותי, אני יודעת שאת מודאגת וגם אני מבולבלת ונסערת מאוד, בדיוק כמוך. אבל התלבטתי הרבה בבעיה הזאת וגם התפללתי לאלוהים שידריך אותי. ואין זה משנה מה מנהיג הכנסייה והאנשים האחרים אומרים, יש דבר אחד שאנחנו יכולות להיות בטוחות בו, והוא שלא ייתכן שדברי האל הכול יכול נאמרו על ידי בן אנוש. אני בטוחה שהדברים הללו הם קולו של אלוהים. קראתי פעמים רבות את "המגילה שפתח השה", והספר הזה חושף את התעלומות של תוכנית הניהול בת ששת אלפים השנים של אלוהים. קריאת הספר לימדה אותי שישנם שלושה שלבים בעבודתו של אלוהים לישועת האנושות, וכי עבודת המשפט במלים של אחרית הימים היא העבודה שתושיע את בני האדם אחת ולתמיד. רק עבודת המשפט יכולה לאפשר לנו לנער מעלינו באמת את הכבלים של אופיינו החוטא ולזכות בטיהור, על מנת שנוכל להילקח מעלה אל מלכות השמיים. תוכנו של הספר תואם לחלוטין את נבואותיו של האל בכתבי הקודש, והוא מכיל אמיתות שלא ניתן למצוא בכתבי הקודש. רק אלוהים יכול היה לדעת את האמיתות והתעלומות הללו. לכן אני בטוחה כל כך שדבריו של האל הכול יכול הם קולו של אלוהים ושהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר, אשר ייחלנו לו כל כך! אחותי, האמונה שלנו אינה שגויה. עשי מה שתעשי, אבל אל תוותרי בקלות כזאת על הדרך האמיתית!" אחרי שאחותי הצעירה ביותר הלכה, הרגשתי עצובה מאוד וחשבתי: "האל הכול יכול הוא ללא ספק ישוע אדוננו שחזר. זה פשוט כל כך אמיתי ונכון. אז מדוע מנהיג הכנסייה ומשפחתנו אינם מאפשרים לנו להאמין בו?" בדיוק כשחשבתי על כך, הטלפון הנייד של בעלי צילצל. זה היה אבי, והוא רצה שאלך מייד לביתו. ידעתי ללא ספק שאבי עומד להציק לי שוב, אז אמרתי שאני לא רוצה ללכת, אבל בעלי תפס אותי וגרר אותי למכונית. כשהגעתי לביתו של אבי, ראיתי שאחותי הצעירה ביותר וחמותה כבר שם. כשאבי ראה אותי, פניו הקשיחו והוא אמר, "אתמול מנהיג הכנסייה התפלל לישוע אדוננו לכפר על חטאיכן. אבל אף אחת מכן עוד לא התוודתה על חטאיה וחזרה בתשובה. קראתי לשתיכן לכאן היום כדי שתוכלו לשאת תפילה של תשובה מוחלטת בפני האל, וכדי שלעולם לא תאמינו עוד באל הכול יכול..." כששמעתי את כל זה, הרגשתי שנמאס לי לגמרי. חשבתי לעצמי: "בכך שקיבלתי את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, אני הולכת בעקבותיו של השה ומברכת על חזרתו של האל. היכן החטא בכך? אני לא מתכוונת לשקר ביודעין ולדבר שטויות". כשהוריי והחמות של אחותי ראו שאני לא מתכוונת לשאת תפילת תשובה, הם החלו להפעיל עליי לחץ. הם החלו להכפיש את האל הכול יכול ולחלל את שמו, ולחזור על אותם שקרים נוראים כדי לאלץ אותי להתוודות ולחזור בתשובה. כל השקרים ההם שהוטחו בי והלחץ מצד משפחתי גרמו לי לחוש קוצר נשימה, והתחלתי להרגיש מסוחררת וחלשה. חשבתי לעצמי: "אם הם ימשיכו ללחוץ עליי בכל יום, לא אוכל ליצור קשר עם האחים והאחיות וגם לא אוכל לקרוא את דברי אלוהים כיאות. אני לא חושבת שאצליח ללכת בדרך המסוימת הזו של אמונה באלוהים..." באותו רגע, הורי והחמות אחזו בי ואילצו את אחותי ואותי לעצום את עינינו ולחזור בתשובה. התנהגותם האגרסיבית העציבה אותי מאוד ולא יכולתי למנוע מהדמעות להיקוות בעיניי. כשבכיתי, התפללתי לאלוהים: "הו ישוע אדוננו, אני יודעת שחזרת כאל הכול יכול, אבל כרגע אין לי את האומץ להאמין בך. אני מבקשת ממך שתסלח לי ותמחל לי על חטאיי". כשהגעתי לנקודה זו בתפילתי, התייפחתי כל כך עד שלא יכולתי להמשיך, וכך תפילתי הסתיימה. לאחר מכן, פתאום הרגשתי מאוד רפת שכל, אומץ לבי נעלם לחלוטין ולא יכולתי לחוש את נוכחותו של אלוהים כלל. הרגשתי מאוד לא בנוח ואמרתי לאחותי הצעירה ביותר, "לפני תפילת התשובה ההיא הרגשתי שעדיין יש לי מעט כוח, אבל אחרי שאמרתי אותה, הרגשתי מרוקנת לגמרי, כאילו שרוח הקודש עזבה אותי. למעשה, אמונה באל הכול יכול היא הליכה בעקבות אלוהים, ובכך שנשאנו תפילת תשובה בגדנו באלוהים".

העימות בלבי נמשך לאחר שהגעתי הביתה. קראתי כל כך הרבה מדבריו של האל הכול יכול והכרתי בכך שהם אמירותיו של אלוהים. ידעתי שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר, ושאי-קבלתו מהווה בגידה באלוהים - דבר שלא רק ימנע ממני להשיג ישועה, אלא גם יוביל לגינוי מצד אלוהים. אבל אם הייתי מתעקשת להאמין באל הכול יכול, מנהיג הכנסייה ואבי היו ללא ספק ממשיכים להציק לי ולא הייתי זוכה עוד לעולם ליום אחד של שלווה. הרגשתי באמת שאין לי אומץ להתמיד באמונתי. ראשי הסתחרר, התמודדתי עם קושי לאן שרק פניתי, ולא היה לי מושג מה עליי לעשות. ראשי זימזם וחשתי שאני קרובה להתמוטטות עצבים. רציתי שהאחות ג'אנג תבוא כדי שאוכל להחזיר לה את הספר של דברי האל, ובכך אפטר מחיי הסבל האלה.

כמה ימים אחר כך, האחות ג'אנג הגיעה לחנות כדי לתמוך בי. הייתי עצבנית מאוד כי חששתי שבעלי יראה אותה ויספר לאבי. וכך, קצרת נשימה, סיפרתי לה את כל מה שקרה בימים האחרונים. הוצאתי בחיפזון את הספר של דברי האל שהסתרתי תחת כמה ארגזי סחורה ונתתי לה אותו. אמרתי לה, "אחות, הוריי ובעלי מתנכלים לי, והמנהיגים והאחים והאחיות מהכנסייה הישנה שלי מקשים עליי כל כך עד שאני מרגישה שחוקה לגמרי מרוב חרדה. אני לא יכולה לשאת את זה יותר, אז בבקשה קחי מכאן את הספר הזה". האחות ג'אנג הביטה בי ואמרה בכנות רבה, "אחותי, קיבלנו את עבודתו החדשה של אלוהים באחרית הימים, ולכן ההפרעה והלחץ האלה מצד מנהיגים דתיים ובני משפחה הם למעשה קרב המתנהל במישור הרוחני! ישוע אדוננו אמר: 'אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם עַל הָאָרֶץ. לֹא בָּאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם אֶלָּא חֶרֶב' (מתי י' 34). 'וְיִהְיוּ אֺיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ' (מתי י' 36). ניתן לראות מדברי האל שביאתו של אלוהים אל פני האדמה כדי לבצע את עבודת הישועה תגרום בהכרח לקרב במישור הרוחני. זאת משום שאנשים שמאמינים באלוהים באמת ובתמים ואוהבים את האמת ינהו אחר אלוהים כאשר ישמעו את אימרותיו. דבר זה בהכרח יעורר עוינות בקרב כל מי שמאסו באמת, בקרב שונאי האמת והמתנגדים לאלוהים. כתוצאה מכך, יתגלו שני הצדדים - החיובי, השייך לאלוהים, והשלילי, השייך לשטן - וכל האנשים ייבדלו לפי סוגם. כאלה הן כול-יכולתו של אלוהים וחוכמתו! כשישוע אדוננו החל לראשונה לבצע את עבודתו, רבים מפשוטי העם היהודי ששמעו את דבריו של ישוע אדוננו והיו עדים לכוחו הגדול התחילו להאמין שישוע אדוננו הוא המשיח שנחזה, וכך הם נהו אחריו. אבל כל הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים היהודים, שראו את פשוטי העם נוטשים אותם והולכים בעקבות ישוע אדוננו, החלו לפברק שמועות רבות ולהפיצן כדי להונות את פשוטי העם. הם אמרו שישוע אדוננו מסתמך על בעל-זבוב, מלך השדים, כדי לגרש שדים, וכי הוא זולל וסובא ואוהב לשתות יין. וכאשר ישוע אדוננו קם לתחייה, הם שיחדו את החיילים הרומאים בכסף כדי להמציא ולהפיץ שמועה שגופתו של ישוע אדוננו נגנבה על ידי תלמידיו. אלה היו כמה מהדרכים שבהן ניסו למנוע מאנשים לקבל את ישועתו של ישוע אדוננו. ומה קרה בסוף לכל היהודים שהאמינו למה שאמרו מנהיגיהם הדתיים ולא העזו ללכת אחרי ישוע אדוננו? לא רק שהם איבדו את ישועת האל, הם גם נענשו וקוללו בידי אלוהים: ישראל שועבדה במשך 2,000 שנה בקירוב, והיהודים הוגלו לכל רחבי העולם, שם רבים מהם נרדפו והומתו. זו הייתה התוצאה הנוראה שנגרמה משום שהם צלבו את האל ופגעו קשות בטבעו של האל. כיום, אלוהים התגלם שוב כבשר ודם על מנת לעשות את עבודתו, וההיסטוריה חוזרת על עצמה כעת. מנהיגי הדת של ימינו הם ממש כמו הפרושים של פעם: הם רואים בבירור את המציאות שבה אלוהים בא לבצע את עבודתו, מבטא אמיתות ומושיע אנשים. אבל מכיוון שאין להם שום אהבה לאמת, הם מתכחשים לעבודתו של אלוהים באחרית הימים ומגנים אותה. כדי להגן על משרותיהם ולשמור על פרנסתם, הם מפברקים שמועות המתנגדות לאלוהים ומגנות אותו, ומשתמשים בשמועות אלה כדי להונות אנשים ולשלוט בהם. הם אפילו משתמשים באנשים ללא ידיעתם ומסיתים אותם להפעיל לחץ על מאמינים שקיבלו את הדרך האמיתית. והם מנסים בטירוף להפריע לאנשים ולמנוע מהם לפנות לאל הכול יכול, ובכך להרוס את הסיכוי האחרון של אותם אנשים לישועה. אחותי, עלינו להיות מסוגלות לראות בבירור שמדובר בקרב רוחני ולזהות את התוכניות הערמומיות של השטן". אחרי שהקשבתי לשיתוף של האחות ג'אנג, הכל התברר לי לפתע: מאז ימי קדם, הדרך האמיתית תמיד נרדפה, ואני אכן מצויה בעיצומו של קרב רוחני! מנהיגי הכנסייה הישנה שלי ממציאים שמועות ומגנים את עבודתו של אלוהים באחרית הימים, והם רודפים אותי ומטרידים אותי שוב ושוב כדי למנוע ממני להאמין באל הכול יכול. כל זאת משום שהם שונאים את האמת והם אויבי האל. השיתוף של האחות עזר לי להבין מדוע הדברים האלה קורים לי, אולם עדיין הרגשתי חלשה מאוד ופוחדת מדי מכדי להשאיר אצלי את הספר של דברי האל. ידעתי שאבי והאחרים יבואו לבית שלי ויקימו מהומה אם אעשה זאת, ושהם יקשו על חיי המשפחה שלי, ולכן היססתי להשאיר אצלי את הספר. כשהאחות ג'אנג ראתה שאני לכודה בין הפטיש לסדן, היא נתנה לי מספר טלפון ואמרה, "אחותי, מה דעתך שאקח איתי את הספר של דברי אלוהים לביתי ואשמור עליו בשבילך? בכל פעם שיתחשק לך לקרוא בו, פשוט התקשרי אליי ואני אביא אותו מייד". הסכמתי וליוויתי את האחות ג'אנג לדלת. בדיוק באותו רגע, בעלי הגיע בריצה, הצביע על האחות ג'אנג וצעק, "קחי את הספר הזה ולכי מכאן, עכשיו. ואל תחזרי לכאן, אחרת תשמעי באמת מה אני חושב!" כשהתבוננתי באחות ג'אנג מתרחקת, הרגשתי נסערת ומוטרדת מאוד באופן שקשה לתאר.

בתחילה, חשבתי שהחזרת הספר של דברי האל לאחות ג'אנג תגרום לכך שאבי יפסיק להציק לי ושאשוב לחיות חיים שלווים כמו פעם. למעשה, קרה בדיוק ההיפך: לא רק שלא חשתי שום שלווה בלבי, אלא במקום זאת הרגשתי ריקנות בלתי מוסברת. הרגשתי אפרוריות בכל מה שעשיתי, ודבריו של האל הכול יכול והמזמורים של דברי האל המשיכו למצוא את דרכם אל תוך ראשי בכל שעות היום והלילה. ידעתי שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר, וכי הדברים שהאל הכול יכול מביע הם האמת. עם זאת, הדברים שאמר לי מנהיג הכנסייה והסצנות שבהן אבי והאחרים הציקו לי ותקפו אותי המשיכו להבזיק במוחי. סבלתי קשות והרגשתי כאילו נפלתי לתהום עמוקה שאיני יכולה לטפס ולצאת ממנה. לא יכולתי לאכול או לישון כראוי, והרגשתי לחוצה כל כך כאילו הראש שלי עומד להתפוצץ. בעיצומו של כל הכאב הזה, כרעתי ברך והתחננתי לאלוהים: "הו אלוהים, האל האחד האמיתי, אשר ברא את השמיים ואת הארץ ואת כל היצורים החיים! אני חשה כאב גדול ומרגישה אבודה מאוד ברגע זה. אני יודעת שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר, אבל שיעור קומתי דל כל כך ובכל פעם כשאני חושבת על ההטרדות וההתקפות מצד אבי, אני חוששת מדי ללכת אחריך. אלוהים, אני תקועה בצומת דרכים ואיני מסוגלת לקבל החלטה. אני לא יודעת מה לעשות, אז בבקשה הדרך אותי והובל אותי..." במהלך התפילה ובלי ששמתי לב לכך, התחלתי לפתע לחשוב על הדברים הבאים של האל הכול יכול: "אל לכם לפחד מדברים כאלה ואחרים. יהיו הקשיים והסכנות שבפניכם אשר יהיו, אתם יכולים להישאר יציבים בפניי ולא לתת לדבר לחסום את דרככם, כדי שרצוני יוכל להתגשם. ...אל תפחדו. עם תמיכתי, מי יכול לחסום את המסלול? זכרו זאת! אל תשכחו!" ("פרק 10" ב'אמירותיו של המשיח בראשית' בספר 'הדבר מופיע בבשר'). דברי אלוהים העניקו לי פרץ כוח שהיה בו די כדי לחזק את לבי החרד. "כן!" חשבתי. "כאשר אלוהים מגבה אותי, ממה יש לי לפחד? מכיוון שכבר גמרתי אומר שזו הדרך האמיתית, אסור לי להניח לשום אדם, אירוע או דבר להגביל אותי. עלי לפרוץ מבעד לכוחות החושך וללכת אחר אלוהים בנחישות ובעקביות. כמאמינה באלוהים, אם אינני מסוגלת אפילו להודות באמונתי כשכוחותיו העוינים של השטן מתייצבים מולי, אז איזו מין מאמינה אני? האם בכך איני נכנעת לשטן ובוגדת באלוהים?" נזכרתי אז כיצד במהלך השיתוף של האחות ג'אנג היא אמרה לי שההטרדות מצד משפחתי ומצד מנהיג הכנסייה היו כולן חלק מקרב רוחני, וכי אם אבחר לעמוד לצידם, אזי אפול בדיוק למלכודת הערמומית של השטן. פירוש הדבר שאאבד לחלוטין כל סיכוי להיוושע ולהיכנס למלכות השמיים. אחר כך חשבתי על הסבל הרוחני שעברתי מאז שהאחות ג'אנג לקחה בחזרה את הספר של דברי האל. הרגשתי שאיני יכולה להתקיים בלי אלוהים וכי נטישת אלוהים מכאיבה אפילו יותר מכך שמשפחתי והכנסייה הקודמת שלי ינטשו אותי. אז הרמתי את הטלפון, התקשרתי לאחות ג'אנג ותיאמתי מקום מפגש איתה כדי שאוכל לקבל בחזרה את הספר של דברי האל.

לאחר מכן, בכל פעם כשבעלי לא היה בבית, ניצלתי את ההזדמנות לקרוא בשקיקה את דברי אלוהים ולשיר מזמורים. ככל שקראתי יותר את המלים, נהניתי מהן יותר, וככל ששרתי יותר מזמורים, הייתי רגועה ונינוחה יותר. אמונתי המקורית התחדשה, וכל הכאב והצרות שלי נעלמו כמו ערפל הבוקר. הייתה לי תחושה אינטימית שדברי אלוהים מסוגלים לקיים את חיי, ושאני יכולה להסתדר ללא שום דבר אחר פרט לאלוהים. שלושה חודשים מאוחר יותר, האחות ג'אנג לקחה אותי לכנסיית האל הכול יכול כדי להשתתף במפגשים.

באופן בלתי צפוי, בעלי גילה את דבר השתתפותי במפגשים בכנסיית האל הכול יכול וסיפר על כך לאבי. ערב אחד, הייתי בקומה העליונה, כשלפתע שמעתי מהומה גדולה בחצר. הסטתי את הווילונות וזיעה קרה כיסתה אותי כשראיתי את אבי וארבעה או חמישה מחבריו לעבודה בכנסייה ממהרים לעבר הבית ונראים כששים אלי קרב. לבי התחיל להלום בחזי, כרעתי במהירות על ברכיי וקראתי לאלוהים: "הו האל הכול יכול, אבי הביא את הבחורים מהכנסייה להתנכל לי שוב ואני ממש פוחדת. הו אלוהים, אתה יודע ששיעור קומתי דל, אז אנא תן לי אמונה ואומץ לב..." דבריו הבאים של אלוהים צצו לפתע בראשי: "האומץ שלי חייב למלא אתכם, וחייבים להיות לכם עקרונות בהתמודדותכם עם קרובי משפחה חסרי אמונה. אולם למעני, אסור לכם גם להיכנע לאף כוח חשוך. הסתמכו על חוכמתי כדי לצעוד בדרך המושלמת. אל תאפשרו למזימות של השטן להשתלט עליכם. הקדישו את כל המאמצים בהגשת לבכם אליי, ואני אנחם אתכם ואמלא את לבכם בשלווה ובאושר" ("פרק 10" ב'אמירותיו של המשיח בראשית' בספר 'הדבר מופיע בבשר'). דברי אלוהים העניקו לי אמונה וכוח, וכבר לא חשתי חלשה ומפוחדת. חשבתי: "אין זה משנה עד כמה הם יטרידו אותי, לא אפול שוב למלכודת של השטן ולא אניח להם להוליך אותי שולל. אלוהים ברא אותי. אמונה באלוהים והליכה בעקבות אלוהים הם חוקים בלתי ניתנים לשינוי של השמיים והארץ כאחד, ולאיש אין זכות להתערב בכך, אפילו לא לאנשים הקרובים אליי ביותר". כתוצאה מכך, הייתי מסוגלת לרדת למטה ולברך לשלום את אבי ואת חבריו לעבודה בצורה רגועה. ברגע שהם ראו אותי, כולם התחילו לדבר בבת אחת. חברה אחת שלהם לעבודה הביטה בי במבט של "דאגה אוהבת" ואמרה, "פאנגפאנג, את חכמה כל כך. אז איך זה שאת לא מסוגלת להבין את ההרגשה שלנו? כולנו רוצים בטובתך. אל תהיי עקשנית כל כך. בואי בפני אלוהים וחזרי בתשובה, טוב?" עניתי לה בשלווה רבה, "אחותי, איש מכם לא האזין לדרשות של הברק ממזרח, וגם לא קראתם את דבריו של האל הכול יכול. אני מפצירה בכולכם לחקור זאת כראוי ולא סתם לגנות את האל הכול יכול בעיוורון ולהתנגד לו. כל שעליכם לעשות הוא לקרוא את דבריו של האל הכול יכול, ואז תדעו האם האל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר או לא". היא ענתה, "אנחנו לא מעזים לקרוא את הספר הזה מכיוון שלתוכן שלו יש באמת כוח רב מדי שמושך אליו אנשים. קל כל כך להישאב לתוכו". אמרתי, "האל הכול יכול מסוגל להכניע את בני האדם בדיוק מפני שמה שהוא מבטא הוא אמת לאמיתה, ומכיוון שדבריו הם קולו של אלוהים. רק לדברי האל יש סמכות ועוצמה כאלו. הסיבה לכך שאנשים נמשכים לדברי אלוהים כאשר הם קוראים אותם היא שבאמצעות הקריאה הם יכולים להבין אמיתות ולקבל הזנה לחיים. מי יעזוב את מעיין מי החיים לאחר שמצא אותו?" לא הייתה להם תשובה לכך, אז הם רק השמיעו דברים רבים שחיללו את שמו של האל הכול יכול וניסו להפחיד אותי באומרם שאשפט בגיהינום אם לא אחזור בתשובה. אמרתי בנחישות, "אתם משמיצים את כנסיית האל הכול יכול ואומרים, 'אנשים שמצטרפים לברק ממזרח אינם יכולים לעזוב לעולם, ואם הם בורחים, כורתים את אפם ועוקרים את עיניהם'. אין שמץ של ראיה ממשית לטענה כזו. הכול שמועות והכפשות זדוניות! מצאו לי אדם אחד שחתכו את אפו או עקרו את עיניו. אם אינכם יכולים להציג ראיות של ממש, אז אתם חבורה של שקרנים שמטרתה רק להוליך אנשים שולל. בשורת המלכות של האל הכול יכול כבר התפשטה בכל רחבי סין, וכולם שמעו על כך עכשיו. בכנסיית האל הכול יכול יש כיום לפחות כמה מיליוני משיחים. כמובן שכאשר מטיפים את הבשורה, תמיד ישנם אנשים ששונאים את האמת ואינם מקבלים אותה. אבל האם ראיתם אי פעם מישהו שחתכו את אפו או עקרו את עיניו? אם היה אפילו אחד כזה, התקשורת הייתה מדווחת על כך מייד וזו הייתה שערורייה לאומית. הטרדתם את אחותי ואותי בכוונה תחילה עד שוויתרנו על אמונתנו. אבל נראה שאנחנו בסדר, לא? אתם מספרים שקרים כדי להוליך אנשים שולל. בכך שאני מאמינה באל הכול יכול, אני הולכת בעקבות אלוהים ובוחרת בדרך האמיתית. לא עשיתי שום דבר רע, אז אין לי על מה לחזור בתשובה. האמונה שלי באל הכול יכול לא תעורער לעולם, אז אם אתם לא רוצים להאמין, זה בסדר. אבל לכל הפחות אל תנסו למנוע ממני להאמין. לאף אדם אין יכולת להחליט מה יהיה בסופי, משום שגורלו של כל אדם ואדם נתון בידי האל. רק על ידי עמידה בקצב של עבודת האל וקבלת עבודתו באחרית הימים, בני האדם יזכו בייעוד סופי טוב. אז אל תחזרו להציק לי שוב". רק סיימתי לבטא את המלים האלו, ואבי הזדקף במהירות ובפתאומיות ואיים עליי בטון אגרסיבי: "אם תמשיכי להאמין באל הכול יכול, את לא הבת שלי!"

כששמעתי את האיום של אבי לסיים את מערכת היחסים בינינו, הרגשתי עצובה למדי וחשבתי: "האמיתות שהביע האל הכול יכול הן אכן מה שהרוח אומרת לכנסיות. אז מדוע אינך מקשיב להן, ובמקום זאת מקשיב לשמועות ולשקרים שמפיצים מנהיגי הכנסייה? איך אתה יכול לנהוג כמותם ולשנוא אותי על כך שאני מאמינה באל הכול יכול, ולהיות מוכן אפילו לסיים את מערכת היחסים בינינו?" ככל שחשבתי על כך, נעשיתי עצובה יותר. אבל פתאום חשבתי על פיסקה מדברי אלוהים: "אלוהים ברא את העולם הזה והביא לתוכו את האדם, יצור חי שאלוהים העניק לו חיים. לאחר מכן, האדם זכה בהורים ובקרובי משפחה, וכבר לא היה לבד. מהרגע שבו האדם ראה לראשונה את העולם החומרי הזה, גורלו היה להתקיים בהתאם לייעוד שקבע לו אלוהים. נשימת החיים שמפיח אלוהים בכל יצור חי תומכת בצמיחתו עד בגרות. במהלך התהליך הזה, איש אינו מרגיש שהאדם גדל בהשגחת האל. במקום זאת, כולם סבורים שהאדם גדל בחיק הוריו האוהבים, ושאינסטינקט החיים שלו הוא שמכוון את צמיחתו. זאת משום שהאדם אינו יודע מי העניק לו את חייו ומאין הם באו, וקל וחומר שהוא אינו יודע איך אינסטינקט החיים מחולל נסים" ("אלוהים הוא מקור חיי האדם" ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי אלוהים אפשרו לי להבין שלמרות שגופי הפיזי הגיע מהוריי, אלוהים הוא מקור חיי. "בלי מתנת החיים של אלוהים", חשבתי, "גופי היה פשוט פיסת בשר נרקבת. והעובדה שאני חיה היום היא אך ורק בזכות טיפולו והגנתו של אלוהים. אחרת, הייתי נבלעת על ידי השטן מזמן. אלוהים הוא מקור חיי, לא הוריי, ואני יכולה להפסיק כל מערכת יחסים, למעט זו עם אלוהים. לא רק שהוריי אינם מעוניינים לחפש או לחקור את שובו של אדוננו, הם גם מתייצבים במאת האחוזים מאחורי מנהיגי הכנסייה בכך שהם משמיצים ומכפישים את עבודתו של אלוהים ומנסים לאלץ אותי לבגוד באלוהים. זה מוכיח שמהותם מתנגדת לאלוהים ועוינת אותו. אבל אני לא מתכוונת להיות מוכתמת על ידיהם ולהתנגד לאלוהים. אני מתכוונת להתייצב לצדו של אלוהים, וגם אם הוריי יתכחשו לי, עדיין אאמין באלוהים עד יומי האחרון, אעמוד איתנה ואשא עדות על אלוהים". אז אמרתי לאבי, "אבא, כשמדובר באמונה באלוהים, אני מצייתת לאלוהים, לא לבני אדם. וגם לא אסטה מדרכי בשל רגשות. לו דבריך היו תואמים את האמת ואת רצון האל, הייתי מקשיבה לך. אבל אם אתה אומר לי לבגוד באלוהים, לעולם לא אעשה כדבריך!" כשהם ראו עד כמה גישתי בלתי מתפשרת, הם נדו בראשיהם, קמו על רגליהם ועזבו במבט מדוכדך. באותו רגע חשתי שניצחתי, ולא יכולתי שלא לשבח את אלוהים ולהודות לו בלבי: "הו האל הכול יכול, אתה כול יכול. מילותיך הן שהעניקו לי אמונה ואומץ, וכך השטן הובס תבוסה מוחלטת ומשפילה".

למרות שאנשי הקהילה הדתית לא שבו להטריד אותי, מנהיג הכנסייה המשיך להסית את הוריי להתנכל לי. מידי כמה ימים הם הגיעו לביתי כדי להפציר בי לשנות את דעתי, והם תמיד התעקשו שאלך לביתו של המנהיג לחזור בתשובה. יום אחד, הוריי הגיעו ואבי ניסה להשתמש בקטעים שרירותיים מכתבי הקודש כדי להוליך אותי שולל, ואילו אימי נעמדה בצד והפצירה בי בדמעות ללכת לביתו של המנהיג ולחזור בתשובה. זה העציב אותי מאוד לראות את אמי נסערת כל כך. חשבתי על כך שהיא איבדה את אימה בגיל שלוש, ואחר כך אימה החורגת התעללה בה. היא סבלה רבות בחייה ועכשיו היא מזדקנת, ואני לא הייתי בת מסורה במיוחד, בייחוד באופן שבו אני גורמת לה דאגה עכשיו. ואז התבוננתי בפניו המזדקנות של אבי ובשערו המאפיר, ונעשיתי עצובה עוד יותר, ועד מהרה הזלתי דמעות. בדיוק כשהתחלתי להיחלש, חשבתי על פיסקה מדברי אלוהים: "בכל שלב בעבודתו של אלוהים בקרב בני האדם, נדמה כלפי חוץ שזהו מגע בין בני אדם, כאילו שהעבודה הזו היא מעשה ידי אדם או פרי התערבות של האדם. עם זאת, מאחורי הקלעים, כל שלב בעבודה וכל דבר שמתרחש הוא הימור שעושה השטן בפני אלוהים, אשר דורש מבני האדם לעמוד איתן בעדותם על אלוהים. קחו את ניסיון איוב כדוגמה: מאחורי הקלעים, השטן הימר עם אלוהים, ומה שקרה לאיוב היה מעשים של בני אדם והתערבותם של בני האדם. מאחורי כל מהלך שאלוהים עושה בקרבכם, השטן מהמר עם אלוהים – מאחורי הכל ניטש קרב" ("רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי אלוהים עזרו לי להבין שעל פני השטח נדמה שהוריי מתנכלים לי, אבל במישור הרוחני, זהו השטן שמהמר כנגד אלוהים. זה היה כמו אז כשאיוב התנסה בניסיונותיו של אלוהים, ואשתו, שגילמה את התפקיד של אחת ממשרתי השטן, אמרה לו: "עֹדְךָ֖ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּתֶ֑ךָ בָּרֵ֥ךְ אֱלֹהִ֖ים וָמֻֽת" (איוב ב' 9). אך מכיוון שאיוב היה ירא אלוהים וסר מרע, הוא נזף באשתו וכינה אותה אישה בורה ועקשנית. הוא לא חטא במלותיו. הוא נשא עדות על אלוהים לנוכח השטן, ובעיני יהוה אלוהים הוא היה אדם מושלם. עכשיו הוריי, שהאמינו לכל השקרים המוחלטים שמנהיגי הכנסייה סיפרו, מטרידים אותי, וגם זה אחד מפיתויו של השטן. השטן ידע שהוריי יקרים לי וניצל את ההזדמנות כדי לנסות להשפיע עליי. השטן קיווה לשווא להשתמש באמפתיה שלי כלפי הוריי כדי לגרום לי להתכחש לאלוהים ולבגוד בו, דבר שמראה עד כמה השטן מרושע ובוגדני! אבל לא התכוונתי לתת לשטן את הסיפוק לראות את התוכניות שלו מתגשמות. לא התכוונתי לאכזב ולהעציב את אלוהים, אז גמרתי אומר להתייצב לצד האל. עקב כך, למרות כל מה שהוריי אמרו וככל שהם דחקו בי, נטיית לבי לא השתנתה ולו במעט. כשהוריי ראו שדעתי נחושה, הם עזבו במבט מדוכדך.

זמן מה אחר כך, מנהיג הכנסייה אילץ את אבי לעמוד מול כל חברי הכנסייה שלו ולהודיע שגורשתי מהכנסייה. המנהיג גם גרם להוריי להתרחק ממני. כתוצאה מההטרדות מצד מנהיג הכנסייה והוריי, בעלי החל לרדוף אותי בטירוף. בכל פעם שחזרתי הביתה ממילוי חובותיי לכנסייה, הוא היכה אותי או העליב אותי בצעקות, ולפעמים הוא אפילו נעל אותי מחוץ לביתנו. הוא גרם נזק לקורקינט החשמלי שלי או לאופניים שלי, ופעם אחת הוא אפילו לקח אותי לתחנת המשטרה. הוא התעלל בי עד שחשתי מותשת פיזית ונראיתי שחוקה לגמרי, וגם שכנינו בכפר החלו ללעוג לי ולהשמיץ אותי. במצב הזה, רוחי נחלשה והתחלתי להרגיש שקשה לי מדי להאמין באלוהים. לא ידעתי איך להמשיך, ולכן לעתים קרובות כרעתי על ברכיי בפני אלוהים, התפללתי ובכיתי, והתחננתי לאלוהים שייתן לי אמונה וכוח. ואז, יום אחד, קראתי את דברי אלוהים האלה: "בני האדם שאלוהים מתייחס אליהם כאל 'מתגברים' הם אלה שעדיין מסוגלים לשאת עדות, לשמר את האמון שלהם ואת מסירותם לאלוהים כשהם נתונים להשפעתו של השטן ומצויים תחת מצור של השטן, כלומר, כשהם מוצאים עצמם בתוך כוחות החושך. אם הנך מסוגל עדיין לשמור על לב טהור בפני אלוהים ולקיים את אהבתך האמיתית לאלוהים, בלי קשר לנסיבות, אזי הנך נושא עדות בפני אלוהים, וזהו הדבר שאלוהים מכנה להיות 'מתגבר'. אם עיסוקך בחיפוש מצוין כשאלוהים מברך אותך, אך אתה נסוג ללא ברכותיו, האם זהו טוהר? מאחר שאתם בטוחים שהדרך הזו נכונה, עליכם לצעוד בה עד הסוף. עליכם לשמר את מסירותכם לאלוהים. מאחר שראית שאלוהים עצמו בא אל פני האדמה כדי להפוך אותך למושלם, עליך להעניק לו את לבך בשלמותו. אם תוכל להמשיך להיות חסיד אל בלי קשר למה שאלוהים יעשה, אפילו אם הוא יועיד לך תוצאה שלילית בסוף, יהיה זה שימור הטוהר שלך בפני אלוהים" ("עליכם לשמר את מסירותכם לאלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'). מדברי אלוהים הבנתי שבאחרית הימים, אלוהים יהפוך קבוצה של אנשים למתגברים. אלוהים יתיר לשטן לפתות אנשים, ובין אם יהיו אלה הדיכוי של הממשלה הסינית הקומוניסטית, ההטרדות מהקהילה הדתית, נטישת קרובי המשפחה או הלעג והעלבונות מצד הציבור הרחב, אנו המאמינים חייבים לעבור את הניסיונות האלה בפועל, מכיוון שרק המאמינים שיוכלו לציית לאלוהים, להישאר נאמנים לאלוהים ולשאת עדות על אלוהים בכל מצב שהוא, יהפכו למתגברים בידי אלוהים. אלוהים אירגן את המצבים הקשים האלה כדי להביא אותי לידי שלמות, לראות אם אני באמת בוטחת בו, ולראות אם אני באמת מאמינה בו, באמת מצייתת לו ובאמת נאמנה לו. לאחר שהבנתי את רצון האל, התייצבתי בפני אלוהים והתחייבתי: יהיו הקשיים או הדיכוי שבפניהם אעמוד אשר יהיו, תמיד אאמין באלוהים בנחישות, תמיד אמלא את חובתי כאחת מיצירי האל על מנת לרצות את אלוהים, ואשא עדות מנצחת על אלוהים אל מול השטן. לאחר מכן, למרות שבעלי המשיך להתנכל ולהפריע לי ללא הרף, עדיין התפללתי לאלוהים לעיתים קרובות, ביקשתי את אלוהים, הצטיידתי בדברי אלוהים בכל יום, וכבר לא חשתי סבל בלבי. אלוהים גם פתח לי דרך מוצא: בעלי נענש על ידי אלוהים בכמה הזדמנויות על שרדף אותי כך כאחוז טירוף, ובעקבות זאת הוא לא העז עוד להכות אותי או לחבל באופניים שלי. כאמצעות ההתנסויות הללו, חזיתי בכול יכולתו ובריבונותו של אלוהים ובמעשיו הנפלאים. ראיתי ששום כוח אפל אינו יכול לגבור על סמכותו ועוצמתו של אלוהים, וחוויתי באופן אישי את העובדה שכל עוד נסתמך בכנות על אלוהים ונתמודד עם כל מה שקורה תוך הסתמכות על דברי אלוהים, אזי אלוהים יפלס לנו דרך קדימה ויוביל אותנו לגבור על השפעתו האפלה של השטן. לאחר שחוויתי את כל הרדיפות והסבל האלה, למרות שגופי הפיזי סבל מעט, עדיין הרגשתי שהרווחתי הרבה מאוד. האמונה שלי באלוהים הלכה והתחזקה, וכל זה היה ברכתו של אלוהים בעבורי. תודה לך, האל הכול יכול!

כעבור שנה, הלכתי עם האחות ג'אנג למקום העבודה של אחותי הצעירה ביותר ונשאתי עדות בעבורה שוב על עבודתו של אלוהים באחרית הימים. אחותי קיבלה זאת, וכשראיתי אותה לוקחת את הספר של דברי אלוהים, הבנתי לעומק עד כמה קשה לאדם להיוושע על ידי אלוהים. רצונו של אלוהים להושיע את האדם אמיתי כל כך! לא יכולתי לעצור את הדמעות של הכרת התודה שזלגו על פניי, ולבי נסק למרומים בתודות ובשבח לאל! בשנת 2006, אחותי הצעירה ביותר ואני חברנו יחד והטפנו את בשורת המלכות לאחותנו השנייה, ובעקבות זאת הצלחנו להביא עוד כמה מקרובי משפחתנו האחרים בפני האל הכול יכול. הדבר איפשר לי לראות שלמרות הטירוף של מנהיגי הדת בבידוי שקרים ובהפרעה למאמינים אמיתיים ובהטרדתם, בשורת המלכות של אלוהים תתפשט ואיש לא יוכל לעצור זאת. צאן האלוהים לבטח ישמע את קולו וישוב בפני כיסא הכבוד שלו. כפי שהאל הכול יכול אומר: "המלכות מתפשטת בקרב בני האדם, היא מתגבשת בקרב בני האדם, היא קמה בקרב בני האדם – אין אף כוח בעולם שיכול להשמיד את מלכותי" ("פרק 19" ב'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר').