דברי אלוהים רלוונטיים:

כל הדברים בעולם משתנים במהירות עם מחשבותיו של האל הכול יכול ותחת מבטו. דברים שהאנושות לא שמעה עליהם מעולם מופיעים בפתאומיות, ואילו דברים שהאנושות מחזיקה בהם זה מכבר נעלמים מבלי דעת. איש לא יכול להעלות על הדעת את מיקומו של האל הכול יכול, ויתרה מזאת, איש לא יכול לחוש בהתעלותו ובגדולתו של כוח החיים של האל הכול יכול. התעלותו טמונה באופן שבו הוא יכול לתפוס את מה שבני האנוש לא מסוגלים לתפוס. גדולתו טמונה בכך שהאנושות זונחת אותו אך הוא מושיע את האנושות. הוא יודע את משמעותם של החיים והמוות. יתר על כן, הוא יודע מהם חוקי הקיום שהאנושות שנבראה צריכה לציית להם. הוא הבסיס לקיום האנושי והוא הגואל שיקים לתחייה את האנושות. הוא מכביד על לבבות שמחים במצוקה והוא מעודד לבבות עצובים בשמחה, וכל זאת למען עבודתו ולמען תוכניתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אנחתו של האל הכול יכול

במרחבי היקום והשחקים, יצורים אין סוף חיים ומתרבים, מצייתים לחוק החיים המעגלי ודבקים בכלל אחד קבוע. כל מי שמת לוקח איתו את הסיפורים של אלה החיים, וכל מי שחי חוזר על אותה היסטוריה טרגית של אלה שגוועו. על כן, חזקה על האנושות לשאול את עצמה: מדוע אנו חיים? ומדוע עלינו למות? מי שולט בעולם הזה? ומי ברא את האנושות הזו? האם הטבע באמת ברא את האנושות? האם האנושות באמת שולטת בגורלה שלה? ...האנושות פשוט אינה יודעת מי הריבון על התבל ועל כל צבא השמיים, קל וחומר שהיא אינה יודעת מה ראשיתה ועתידה של האנושות. האנושות רק חיה על כורחה תחת החוק הזה. איש אינו יכול להימלט ממנו ואיש אינו יכול לשנותו, מאחר שבכל צבא השמים ישנו רק אחד החי מעולם ועד עולם שהוא הריבון על הכול. הוא האחד שהאדם מעולם לא ראהו, האחד שהאנושות מעולם לא הכירה, שהאנושות מעולם לא האמינה בקיומו, ובכל זאת, הוא האחד אשר נפח נשמת חיים באבות האנושות והעניק לאנושות חיים. הוא האחד שמקיים ומזין את האנושות ומתיר לה להתקיים, והוא האחד שמכוון את האנושות עד עצם היום הזה. יתר על כן, בו לבדו תלויה האנושות לשם הישרדותה. הוא הריבון על הכול והמושל בכל היצורים החיים בתבל. הוא פוקד על ארבע עונות השנה והוא זה שמזמן את הרוח, את הכפור, את השלג ואת הגשם. הוא מעניק לאנושות את אור השמש ומביא את הלילה. הוא שפרס את השמים ואת הארץ, העניק לאדם את ההרים, את האגמים ואת הנהרות ואת כל היצורים החיים בתוכם. מעשיו נמצאים בכל מקום, עוצמתו נמצאת בכל מקום, חוכמתו נמצאת בכל מקום וסמכותו נמצאת בכל מקום. כל אחד מהחוקים והכללים האלה הוא ההתגלמות של מעשיו, וכל אחד מהם חושף את חוכמתו ואת סמכותו. מי יכול לפטור את עצמו מריבונותו? ומי יכול להשתחרר מתכנוניו? הכול קיים תחת מבטו ויתרה מכך, הכול חי תחת ריבונותו. עוצמתו ומעשיו לא מותירים לאנושות ברירה אלא להכיר בעובדה שהוא אכן קיים ושהוא הריבון על הכול. אין מלבדו דבר היכול לפקוד על התבל, קל וחומר שאין כל דבר היכול לקיים את האנושות ללא מנוח. בין אם אתה מסוגל או לא מסוגל לזהות את מעשי האל ובין אם אתה מאמין או לא מאמין בקיומו של אלוהים, אין ספק שגורלך נתון לקביעתו של אלוהים ואין ספק שאלוהים תמיד יחזיק בריבונות על הכול. קיומו וסמכותו אינם מותנים בשאלה אם האדם מכיר בהם או תופס אותם. רק הוא מכיר את עברו של האדם, את ההווה שלו ואת עתידו, ורק הוא יכול לקבוע את גורל האנושות. בין אם אתה מסוגל לקבל את העובדה הזאת ובין אם לאו, בקרוב האנושות תהיה עדה לכל זאת במו עיניה, וזו העובדה שאלוהים יממש במהרה. האנושות חיה ומתה תחת עינו הפקוחה של אלוהים. האדם חי למען ניהולו של אלוהים, וכשעיניו נעצמות בפעם האחרונה, גם זה קורה למען ניהולו של אלוהים. פעם אחר פעם, האדם בא והולך, הלוך ושוב. ללא יוצא מן הכלל, כל זה חלק מריבונותו של אלוהים ומתכנונו. ניהולו של אלוהים תמיד צועד קדימה ומעולם לא חדל. הוא יגרום לאנושות להיות מודעת לקיומו, לבטוח בריבונותו, לחזות במעשיו ולשוב אל מלכותו. זו תוכניתו וזו העבודה שהוא מבצע כבר אלפי שנים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נספח 3: האדם יכול להיוושע רק תחת ניהולו של אלוהים

דרך החיים אינה דבר שיכול להיות לכל אחד, ולא דבר שכל אחד יכול להשיגו בקלות. הסיבה לכך היא שהחיים יכולים לבוא רק מאלוהים – כלומר, רק אלוהים עצמו מחזיק במהות החיים, ואין שום דרך חיים ללא אלוהים עצמו. לכן רק אלוהים הוא מקור החיים והמעיין הנובע הנצחי של מי החיים. מאז שהוא ברא את העולם, אלוהים עשה עבודה רבה בכל הנוגע לחיוניות של החיים, עשה עבודה רבה שמעניקה את החיים לאדם ושילם מחיר כבד כדי שהאדם יוכל לזכות בחיים. זאת משום שאלוהים עצמו הוא חיי נצח ואלוהים עצמו הוא הדרך שבה האדם קם לתחייה. אלוהים לעולם לא נעדר מלב האדם, והוא תמיד שוכן בקרב בני האדם. הוא הכוח המניע של חיי האדם, היסוד לקיום האדם ומשאב עשיר לקיומו של האדם החל מלידתו. הוא גורם לאדם להיוולד מחדש ומאפשר לו לחיות בעוז בכל תפקידיו. הודות לעוצמתו ולכוח החיים הבלתי נדלה שלו, חי האדם במשך דורות רבים שבמהלכם העוצמה של חיי אלוהים הייתה עמוד התווך של קיום האדם, ואלוהים שילם מחיר שאף אדם רגיל לא שילם מעולם. כוח החיים של אלוהים יכול לגבור על כל עוצמה. יתרה מזאת, הוא עולה על כל עוצמה. חייו נצחיים, עוצמתו אדירה, ואף יציר נברא או כוח אויב לא יכול להתגבר בקלות על כוח החיים שלו. כוח החיים של אלוהים קיים ומקרין את אורו הבהיר, ללא קשר לזמן או למקום. השמיים והארץ יכולים לעבור תהפוכות, אך חייו של אלוהים לעולם לא משתנים. הכל חולף אך חיי אלוהים נותרים, מפני שאלוהים הוא מקור קיומם ושורש קיומם של כל הדברים. חיי האדם מקורם באלוהים, קיום השמיים הוא בזכות אלוהים, וקיומה של הארץ נובע מעוצמת החיים של אלוהים. שום דבר בעל חיוניות לא יכול להתעלות על ריבונות אלוהים, ושום דבר בעל מרץ לא יכול להיחלץ מגבולות סמכותו של אלוהים. לכן על כל הבריות באשר הן לציית לריבונותו של אלוהים ולחיות תחת פיקודו של אלוהים. לכן איש לא יכול להימלט משליטתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח

בטרם נוצרה האנושות, היקום – כול כוכבי הלכת, כול הכוכבים שבשמיים – כבר התקיימו. ברמת המאקרו, גופים שמימיים אלה סבבו במסלולם באופן סדיר, תחת שליטתו של אלוהים, במשך הקיום כולו, יהיה אשר יהיה מספר השנים שבהן התקיים הדבר. השאלות, איזה כוכב לכת מגיע לאן ומתי בדיוק; איזה כוכב לכת מבצע איזו משימה, ומתי; איזה כוכב לכת סובב באיזה מסלול, ומתי הוא נעלם או מוחלף – כול הדברים האלה נמשכים ללא כול טעות, ולו הקלה שבקלות. מיקומיהם של כוכבי הלכת והמרחקים ביניהם מצייתים כולם לדפוסים מחמירים, שאת כולם ניתן לתאר בעזרת נתונים מדוייקים. את המסלולים שבהם הם נעים, המהירות והדפוסים של מסלוליהם ההיקפיים, הזמנים שבהם הם נמצאים במיקומים שונים, ניתן לכמת במדוייק ולתאר בעזרת חוקים מיוחדים. במשך עידנים, צייתו כוכבי הלכת לחוקים האלה ומעולם לא סטו מהם ולו במעט. אין כוח שיכול לשנות או להפר את מסלוליהם או את הדפוסים שלהם הם מצייתים. כיוון שהחוקים המיוחדים השולטים בתנועתם והנתונים המדוייקים המתארים אותם נקבעו מראש על ידי סמכותו של אלוהים, הם מצייתים לחוקים האלה בעצמם, תחת ריבונותו ושליטתו של הבורא. ברמת המאקרו, לא קשה לאדם לגלות דפוסים, נתונים וכן כמה תופעות וחוקים משונים ולא מוסברים. אף שהאנושות אינה מודה כי אלוהים קיים, אינה מקבלת את העובדה שהבורא יצר כול דבר ושיש לו ריבונות על כול דבר, ויתרה מזאת, אינה מכירה בקיומה של סמכות הבורא, המדענים, האסטרונומים והפיסיקאים האנושיים מגלים יותר ויותר, שקיומם של כול הדברים ביקום והעקרונות והדפוסים אשר מכתיבים את תנועותיהם, כולם נשלטים על ידי אנרגיה אפלה עצומה ובלתי נראית. עובדה זו מאלצת את האדם להתמודד עם העובדה שיש כוח עליון בקרב דפוסים אלה של תנועה, אשר מתזמר הכל, ולהודות בכך. עוצמתו יוצאת דופן, ועל אף שאיש אינו יכול לראות את פניו האמיתיות, הוא שולט בכול דבר בכול רגע. אין אדם או כוח שיכולים לחרוג מריבונותו. כשהוא עומד מול עובדה זו, מוכרח האדם להכיר בכך שהחוקים השולטים בקיומם של כול הדברים אינם ניתנים לשליטה על ידי בני אדם, ואיש אינו יכול לשנותם. ויחד עם זאת, מוכרח האדם להודות כי בני האדם אינם יכולים להבין את החוקים האלה במלואם והם אינם מתרחשים באופן טבעי, אלא מוכתבים על ידי אדון ושליט. כול אלה הם ביטויים לסמכותו של אלוהים, שהאנושות יכולה לתפוש ברמת המאקרו.

ברמת המיקרו, כל ההרים, הנהרות, האגמים, הימים והיבשות שהאדם עשוי לראות על פני האדמה, כל עונות השנה שהוא חווה, כל הדברים השוכנים על פני האדמה, ובהם צמחים, בעלי חיים, מיקרואורגניזמים ובני אדם, כפופים לריבונותו ולשליטתו של אלוהים. תחת ריבונותו ושליטתו של אלוהים, כל הדברים נוצרים או נעלמים בהתאם למחשבותיו, נוצרים חוקים ששולטים בקיום שלהם והם גדלים ומתרבים בהתאם להם. אין אדם או דבר שהוא מעל לחוקים האלה.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא קבע גבולות להרים, למישורים, למדבריות, לגבעות, לנהרות ולאגמים. על פני האדמה יש הרים, מישורים, מדבריות, גבעות, וכן מקווי מים שונים? האין הם פני שטח שונים? אלוהים קבע גבולות בין כל פני שטח שונים. כשאנו מדברים על קביעת גבולות, המשמעות היא שלהרים יש קווי מתאר משלהם, למישורים יש קווי מתאר משלהם, למדבריות יש תחום מסוים ולגבעות יש שטח קבוע. יש גם מספר קבוע של מקווי מים, כגון נהרות ואגמים. כלומר, כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא חילק הכול בבירור רב. ...בתוך כל הסביבות הגיאוגרפיות והשטחים השונים האלה, שנבראו על ידי אלוהים, הוא מנהל הכול בדרך מתוכננת ומסודרת. לכן, כל הסביבות הגיאוגרפיות האלה עדיין קיימות מזה אלפי שנים, עשרות אלפי שנים, לאחר שנבראו על ידי אלוהים. כל אחת מהן עדיין ממלאת את תפקידה. על אף שבתקופות מסוימות הרי געש מתפרצים, בתקופות מסוימות מתרחשות רעידות אדמה, ויש תזוזות גדולות של הקרקע, אלוהים בהחלט לא יאפשר לשטח מסוג כלשהו לאבד את תפקידו המקורי. רק בזכות ניהול זה של אלוהים, שליטתו בחוקים אלה ואחיזתו בהם, כל הדברים האלה – שמהם האנושות נהנית ושאותם היא רואה – יכולים לשרוד על פני האדמה בצורה מסודרת. ...

(...)

...מלבד קביעת הגבולות לסביבות הגיאוגרפיות השונות, אלוהים קבע גבולות גם לעופות ולבעלי החיים השונים, לדגים, לחרקים ולכל הצמחים. הוא אף קבע חוקים. בזכות ההבדלים בין הסביבות הגיאוגרפיות השונות ובזכות קיומן של סביבות גיאוגרפיות שונות, לסוגים שונים של עופות וחיות, דגים, חרקים וצמחים, יש סביבות הישרדות שונות. העופות, החיות והחרקים חיים בין הצמחים השונים, הדגים חיים במים והצמחים גדלים באדמה. ...כל הדברים שאלוהים ברא – בין אם הם מקובעים למקום אחד או שהם יכולים לנשום דרך נחיריים – לכולם יש חוקים להישרדותם. זמן רב בטרם ברא אלוהים את היצורים החיים האלה, הוא ברא להם את בתי הגידול שלהם, את סביבות ההישרדות שלהם. ליצורים החיים האלה יש סביבות הישרדות קבועות משלהם, מזון משלהם, בתי גידול קבועים משלהם, מקומות משלהם המתאימים להישרדותם, מקומות עם טמפרטורות המתאימות להישרדותם. בצורה זו הם לא ישוטטו לכל עבר ולא יערערו את הישרדותה של האנושות או ישפיעו על חייהם של בני האדם. כך מנהל אלוהים את כל הדברים ומספק לאנושות את סביבת ההישרדות הטובה ביותר. לכל אחד מן היצורים החיים מבין כל הדברים יש מזון משלו שמקיים את חייו בתוך סביבת ההישרדות שלו. המזון הזה הוא שמקבע אותם בתוך סביבת ההישרדות שבה נולדו. בסביבה מסוג זה, הם עדיין שורדים, מתרבים וממשיכים הלאה בהתאם לחוקים שקבע להם אלוהים. בזכות החוקים הללו, בזכות הגזרה הקדומה של אלוהים, כל הדברים חיים בהרמוניה עם האנושות, והאנושות מתקיימת תוך תלות הדדית עם כל הדברים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ט'

מהרגע שבו אתה מגיח בבכי לעולם הזה, אתה מתחיל למלא את חובתך. אתה ממלא את תפקידך ומתחיל את מסע חייך למען התוכנית והייעוד של אלוהים. לא משנה מה הרקע שלכם והמסע הצפוי לכם, איש אינו יכול להימלט מהארגונים ומההסדרים שהותוו לו משמיים, ואיש אינו שולט בגורלו, מפני שאלוהים המושל בכל הוא היחיד המסוגל לבצע עבודה כזו. מראשית קיומו של האדם, אלוהים תמיד עובד כך – הוא מנהל את התבל ומכוון את כללי השינוי של כל הדברים ואת מסלולי התנועות שלהם. כמו כל שאר הדברים, האדם ניזון בשקט ובלא יודעין מהמתיקות, ומהגשם, ומהטל, הבאים מאלוהים. כמו כל שאר הדברים, האדם חי בלא יודעין תחת ידו המארגנת של אלוהים. לבו ורוחו של האדם מוחזקים בידו של אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתה מאמין בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים כאחד, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו לפי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכול.

כשהלילה יורד בשקט, האדם לא מודע לכך, מפני שלב אדם אינו יכול לתפוס כיצד הלילה יורד ומאין הוא בא. כשהלילה עוזב בחשאי, האדם מברך את בואו של אור היום. אולם השאלה מאין בא האור וכיצד הוא גירש את חשכת הלילה מובנת לאדם עוד פחות, והוא מודע לכך עוד פחות. חילופי היום והלילה האלה החוזרים והנשנים מעבירים את האדם מפרק זמן אחד למשנהו ומניעים אותו מהקשר היסטורי אחד למשנהו, וכן מוודאים את הגשמתן של עבודתו של אלוהים בכל תקופה ושל תוכניתו של אלוהים לכל עידן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים הוא מקור חיי האדם

מאז בריאת העולם, התחלתי להועיד ולבחור את קבוצת בני האדם הזו, כלומר אתכם כיום. בעצמי הסדרתי את מזגכם, איכותכם, מראכם, שיעור קומתכם, המשפחה שנולדתם אליה, עבודתכם ונישואיכם, כל כולכם, ואפילו את צבע שערכם, צבע עורכם ומועד לידתכם. אני מסדיר אפילו את הדברים שאתם עושים ואת בני האדם שאתם פוגשים מדי יום, ועל אחת כמה וכמה הסדרתי את התייצבותכם בפניי כיום. אל תטילו עצמכם לסערת רגשות. עליכם להתקדם ברוגע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 74

גורלם של האנושות והיקום שזור באופן הדוק בריבונותו של הבורא, קשור באופן שאינו ניתן להתרה לתזמורי הבורא. בסופו של דבר, לא ניתן להפרידו מסמכות הבורא. דרך חוקי כול הדברים, מגיע האדם לידי הבנה של תזמור הבורא וריבונותו. דרך כללי ההישרדות הוא תופש את שלטון הבורא. מגורלם של כול הדברים הוא מסיק מסקנות על הדרכים שבהן הבורא מפעיל עליהם את ריבונותו ושליטתו. ובמעגלי החיים של בני האדם וכול הדברים, האדם חווה באמת את התזמורים והסדרים שקובע הבורא לכול הדברים והיצורים החיים, ועֵד באמת לאופן שבו תזמורים וסדרים אלה באים במקום כול החוקים, הכללים והמוסדות הארציים, כול העוצמות והכוחות האחרים. לאור זאת מוכרחה האנושות להכיר בכך שאין ישות שנבראה, אשר יכולה להפר את ריבונותו של הבורא, שאין כוח שיכול להתערב באירועים ובדברים שנקבעו מראש על ידי הבורא, או לשנותם. על פי חוקים וכללים אלוהיים אלה, בני האדם וכול הדברים חיים ומתרבים, מדור לדור. האין זו ההתגלמות האמיתית של סמכות הבורא?

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

האל אוחז בריבונות על גורל האנושות כולה

(פרק נבחר מדברי אלוהים)

כחלק מהמין האנושי וכנוצרים אדוקים, זוהי אחריותנו ומחויבותנו להקדיש את נפשנו ואת גופנו למילוי שליחות האל, שכן כל הווייתנו באה מהאל, והיא מתקיימת בזכות ריבונותו. אם נפשנו וגופנו אינם מוקדשים לשליחות האל ולעניינה הצודק של האנושות, אזי נשמותינו יבושו בפני אלה שמסרו את נפשם למען שליחות האל, ועל אחת כמה וכמה בפני האל, המספק לנו הכול.

האל ברא את העולם הזה, הוא ברא את האנושות הזו, ויתרה מכך, הוא היה האדריכל של תרבות יוון העתיקה ושל הציוויליזציה האנושית. רק האל מנחם את האנושות הזו, ורק האל דואג לה יומם ולילה. התפתחות האדם והתקדמותו הם בלתי נפרדים מריבונות האל, וההיסטוריה והעתיד של האנושות אינם יכולים לחמוק מהסידורים שנעשו בידיו. אם אתה נוצרי אמיתי, אתה בוודאי תאמין שעלייתה ונפילתה של כל מדינה או אומה נתונות לסידוריו של האל. האל לבדו יודע את גורלה של כל מדינה או אומה, והאל לבדו שולט במהלך קיומה של האנושות הזו. אם האנושות רוצה גורל טוב, אם מדינה רוצה גורל טוב, על האדם להשתחוות לאל בסגידה, ולבוא בפניו כדי להכות על חטא ולהתוודות, אחרת גורלו ויעדו של האדם יהיו אסון בלתי נמנע.

הביטו לאחור אל התקופה שבה נח בנה את התיבה: האנושות הייתה מושחתת עד היסוד, בני האדם סטו מברכת האל, האל חדל לדאוג להם, והם איבדו את הבטחותיו. הם חיו באופל, ללא אורו של האל. אז הם הפכו להוללים מטבעם והתמסרו לשחיתות נתעבת. בני אדם כאלה לא יכלו עוד לקבל את הבטחת האל; הם לא היו ראויים לחזות בפני האל או לשמוע את קולו, כי הם נטשו את האל, השליכו הצדה את כל מה שהעניק להם, ושכחו את תורתו. לבם התרחק מהאל יותר ויותר, וככל שעשה זאת, הם התנוונו מעבר לכל היגיון ואנושיות והפכו לרעים יותר ויותר. אז הם התקרבו יותר ויותר למוות וזעמו ועונשו של האל ניחתו עליהם. רק נח סגד לאל וסר מרע, ולכן הוא היה מסוגל לשמוע את קולו של האל ולשמוע את הוראותיו. הוא בנה את התיבה על פי הוראות דברו של האל, ואסף אליה את כל מיני היצורים החיים. וכך, לאחר שהכול הוכן, האל המיט את חורבנו על העולם. רק נח ושבעת בני משפחתו האחרים שרדו את החורבן, כי נח סגד ליהוה וסר מרע.

כעת הביטו על העידן הנוכחי: אנשים צדיקים כמו נח, שיכלו לסגוד לאל ולסור מרע, חדלו מלהתקיים. אך האל עדיין רב חסד כלפי האנושות הזו ועדיין מוחל לה בעידן הסופי הזה. האל מחפש את אלה הכמהים להופעתו. הוא מחפש את אלה המסוגלים לשמוע את דבריו, את אלה שאינם שוכחים את שליחותו ושמוסרים לו את לבם וגופם. הוא מחפש את אלה הכנועים לפניו כתינוקות ואינם מתנגדים לו. אם אתה מקדיש את עצמך לאל, בלי ששום כוח יעצור בעדך, אזי האל יביט בך בעין יפה ויעניק לך את ברכותיו. אם יש לך מעמד רם, מוניטין רב, ידע רב, נכסים רבים ותמיכה של אנשים רבים, אך אתה נותר חופשי מהשפעתם של דברים אלה ועדיין בא בפני האל כדי לקבל את קריאתו ואת שליחותו, וכדי לעשות את מה שהאל מבקש ממך, אזי כל מה שתעשה יהיה המפעל המשמעותי ביותר עלי אדמות והמפעל הצודק ביותר של האנושות. אם אתה דוחה את קריאתו של האל למען מעמד ולמען מטרותיך שלך, כל מה שתעשה יהיה מקולל ואף מתועב בעיני האל. אולי אתה נשיא, מדען, כומר או בכיר, אבל לא משנה כמה רמה משרתך, אם בפועליך אתה מסתמך על הידע והיכולת שלך, אזי תמיד תהיה כישלון ולעולם יישללו ממך ברכות האל, כי האל אינו מקבל דבר ממה שאתה עושה, והוא לא מכיר בכך שהמפעל שלך צודק, או מקבל את העובדה שאתה פועל לטובת האנושות. הוא יאמר שכל מה שאתה עושה אינו אלא שימוש בידע ובכוח של האנושות כדי להדוף את הגנת האל מהאדם, ושאתה מכחיש את ברכותיו של האל. הוא יאמר שאתה מוביל את האנושות לעבר האופל, לעבר המוות, ולעבר תחילתו של קיום אינסופי שבו האדם איבד את האל ואת ברכתו.

מאז שהאנושות הגתה את מדעי החברה, המדע והידע מילאו את מחשבותיו של האדם. הם הפכו לכלים לשליטה באנושות, וכבר לא נותרו לאדם די מקום או תנאים הולמים לסגוד לאל. מעמדו של האל בלבו של האדם הלך ושקע. ללא מקום לאל בלבו של האדם, עולמם הפנימי של בני האדם אפל, חסר תקווה וריק. כתוצאה מכך, חוקרים בתחום מדעי החברה, היסטוריונים ופוליטיקאים רבים עברו אל קדמת הבמה והציגו תיאוריות במדעי החברה, את תורת האבולוציה האנושית ותיאוריות אחרות הסותרות את האמת בנוגע לבריאת האדם על ידי האל, וזאת כדי למלא את לבם ואת נפשם של בני האדם. וכך, מספרם של המאמינים בכך שהאל ברא את הכול הלך ופחת, ומספרם של המאמינים בתורת האבולוציה הלך וגדל. יותר ויותר אנשים מתייחסים לתיעוד עבודתו של האל ודבריו בעידן הברית הישנה כאל מיתוסים ואגדות. בלבם, בני האדם נעשים אדישים לכבודו ולגדולתו של האל, לקיומו, ולעיקר שלפיו האל ריבון על כל הדברים. הישרדותה של האנושות וגורלן של מדינות ואומות אינם חשובים להם עוד, והאדם חי בעולם חלול שעניינו רק אכילה, שתייה ורדיפת תענוגות... מעטים הם האנשים הנוטלים על עצמם לחפש היכן האל עושה את עבודתו כיום, או לחקור כיצד הוא אוחז בריבונות על יעדו של האדם וקובע אותו. וכך, מבלי שהאדם יודע זאת, הציוויליזציה האנושית הולכת ומתרחקת מהתאמה למשאלותיו של האדם, וישנם אף רבים החשים שמעצם כך שהם חיים בעולם כזה, הם פחות מאושרים מאלה שכבר מתו. אפילו בני אומות שנחשבו בעבר למתורבתות מאוד משמיעים קובלנות כאלה. גם אם שליטים וסוציולוגים מאמצים את מוחם כדי לשמר את הציוויליזציה האנושית, הרי שללא הנחיית האל אין בכך כל תועלת. איש אינו יכול למלא את הריקנות שבלב האדם, כי איש אינו יכול להיות חייו של האדם, ושום תיאוריה חברתית אינה יכולה לשחרר את האדם ממצוקת הריקנות. מדע, ידע, חירות, דמוקרטיה, הנאה ונוחות מביאים לאדם נחמה זמנית בלבד. גם עם הדברים האלה, באופן בלתי נמנע האדם עדיין חוטא ומתלונן על חוסר ההוגנות בחברה. קיומם של דברים אלה אינו יכול לעצור את כמיהתו ואת רצונו של האדם לחקור. זאת משום שהאדם נברא בידי האל, והקורבנות והחיפושים חסרי ההיגיון שלו יכולים רק להביא עליו יותר ויותר מצוקה, ולגרום לו להיות במצב מתמיד של חרדה, מבלי לדעת כיצד להתמודד עם עתיד האנושות או כיצד להתמודד עם הנתיב שלפניו, עד כדי כך שהאדם אף נעשה מפוחד מהמדע ומהידע, קל וחומר שהוא מפחד מתחושת הריקנות. בעולם הזה, אתה חסר יכולת לחלוטין לחמוק מגורל האנושות, ולא משנה אם אתה חי במדינה חופשית או במדינה ללא זכויות אדם. בין שאתה השליט ובין שאתה הנשלט, אתה חסר יכולת לחלוטין לחמוק מהרצון לחקור את גורלה, תעלומותיה ויעדה של האנושות, קל וחומר שאינך מסוגל לחמוק מתחושת הריקנות המבלבלת. תופעות כאלה, המשותפות לכל האנושות, מכונות בפי סוציולוגים תופעות חברתיות, אך שום אדם דגול אינו יכול לקום ולפתור בעיות כאלה. אחרי הכול, אדם הוא אדם, ושום אדם אינו יכול להחליף את מעמדו ואת חייו של האל. האנושות זקוקה לא רק לחברה הוגנת שבה כולם שבעים, שווים וחופשיים; האנושות זקוקה לישועת האל ולאספקת החיים שלו לאדם. רק כאשר האדם יקבל את אספקת החיים של האל ואת ישועתו, אזי צרכיו, רצונו לחקור והריקנות שבלבו ייפתרו. אם אנשיה של מדינה או אומה אינם מסוגלים לקבל את ישועתו והשגחתו של האל, אזי מדינה או אומה כזו תתדרדר לשקיעה, לאופל, וכתוצאה מכך היא תושמד על ידי האל.

אולי ארצך משגשגת כעת, אבל אם תאפשר לעמך להתרחק מהאל, אזי ארצך תגלה שיותר ויותר מברכותיו של האל נשללות ממנה, הציוויליזציה שלה תירמס יותר ויותר על ידי האדם, ובמהרה עמה יקום נגד האל ויקלל את השמיים. כך, מבלי דעת, ייהרס גורלה של מדינה. האל יקים אומות חזקות כדי להתמודד עם אותן אומות שקילל, ואף עשוי למחות אותן מעל פני האדמה. המפתח לשגשוגה או לחורבנה של מדינה או אומה הוא השאלה אם שליטיה סוגדים לאל, ואם הם מובילים את עמם להתקרבות לאל ולסגידה לו. אך בעידן הסופי הזה, מכיוון שאלה המחפשים את האל וסוגדים לו בכנות הולכים ומתמעטים, האל מעניק חסד מיוחד למדינות שבהן הנצרות היא דת המדינה. הוא אוסף את המדינות האלה יחד כדי ליצור את המחנה הצודק יחסית בעולם, בעוד שהמדינות האתאיסטיות ואותן מדינות שאינן סוגדות לאל האמיתי הופכות ליריבותיו של המחנה הצודק. כך, לא רק שיש לאל מקום בקרב האנושות שבו הוא יכול לבצע את עבודתו, אלא שהוא גם זוכה במדינות המפעילות סמכות צודקת, ומאפשר להטיל סנקציות והגבלות על אותן מדינות המתנגדות לו. למרות זאת, האל עדיין אינו מסוגל לזכות ביותר אנשים שיסגדו לו, כי האדם התרחק ממנו יותר מדי, ושכח את האל למשך זמן רב מדי, ועל פני האדמה הזאת ישנן רק מדינות הנוקטות צדק ומתנגדות לאי-צדק. אך הדבר הזה רחוק מלהגשים את משאלותיו של האל, כי אף שליט של מדינה כלשהי לא יתיר לאל למלוך על עמו, ושום מפלגה פוליטית של מדינה כלשהי לא תאסוף את אנשיה כדי לחלוק כבוד לאל; האל איבד את מקומו הראוי בלב כל מדינה, אומה, מפלגה שלטת, ואף בלב כל אדם. על אף שקיימים כוחות צדק בעולם הזה, כל שלטון שבו אין לאל מקום בלב האדם הוא שברירי מאוד, והזירה הפוליטית, החסרה את ברכת האל, שרויה באי-סדר ואינה מסוגלת לעמוד ולו במכה אחת. עבור האנושות, קיום בהיעדר ברכת האל שקול לקיום נטול שמש. בלי קשר למידת השקדנות שבה שליטים תורמים לעמם, בלי קשר למספר הוועידות הצודקות שהאנושות מקיימת יחד, שום דבר מזה לא יהפוך את הגלגל או ישנה את גורל האנושות. האדם מאמין שמדינה שבה אנשים שבעים ולבושים, ושבה הם חיים יחד בשלום, היא מדינה טובה, ושיש לה מנהיגות טובה. אך האל אינו חושב כך. הוא מאמין שמדינה שבה איש אינו סוגד לו היא מדינה שהוא ישמיד. מחשבותיו של האדם תמיד שונות מאוד מאלה של האל. לכן, אם ראש מדינה אינו סוגד לאל, אזי גורלה של מדינה זו יהיה טרגי מאוד, ולמדינה זו לא יהיה יעד.

האל אינו נוטל חלק בפוליטיקה של האדם, אך הוא שולט בגורלה של כל מדינה ואומה, הוא שולט בעולם הזה וביקום כולו. גורל האנושות ותוכניתו של האל קשורים זה בזה בקשר הדוק, ושום אדם, מדינה או אומה אינם יכולים לחמוק מריבונותו של האל. אם אדם רוצה לדעת את גורלו, עליו לבוא בפני האל. האל יגרום לאלה ההולכים אחריו וסוגדים לו לשגשג, ויביא דעיכה והכחדה על אלה המתנגדים לו ודוחים אותו.

היזכרו במתואר בכתבי הקודש, עת המיט האל חורבן על סדום, וחישבו גם כיצד הפכה אשת לוט לנציב מלח. היזכרו כיצד אנשי נינוה חזרו בתשובה והתוודו על חטאיהם בשק ואפר. היזכרו איזה סוף היה ליהודים לאחר שצלבו את ישוע לפני 2,000 שנה – הם גורשו מארץ ישראל ונמלטו למדינות ברחבי העולם, רבים נהרגו, והאומה היהודית כולה הייתה נתונה לכאב חסר התקדים של חורבן ארצם. הם צלבו את האל – ביצעו חטא מתועב – והכעיסו את צביון האל. הם נאלצו לשלם על מעשיהם ונאלצו לשאת בכל השלכות מעשיהם. הם גינו את האל, דחו את האל, ולכן היה להם רק גורל אחד: להיענש על ידי האל. זו הייתה התוצאה המרה והאסון שהמיטו שליטיהם על ארצם ואומתם.

כיום, האל שב לעשות את עבודתו בקרב בני האדם, והתחנה הראשונה בעבודתו היא הדיקטטורה בהתגלמותה: סין, המעוז האיתן של האתאיזם. דרך חוכמתו ועוצמתו, האל זכה בקבוצה של אנשים. במהלך תקופה זו, הוא נרדף על ידי המפלגה השלטת בסין בכל האמצעים והיה נתון לכל סוגי הסבל, ללא מקום להניח את ראשו, וללא מקום למצוא בו מחסה. למרות זאת, האל עדיין ממשיך בעבודה שהוא מתכוון לעשות: הוא מדבר ואומר דברים, והוא מפיץ את הבשורה. איש אינו יכול לתפוס את כול-יכולתו של האל. האל מעולם לא הפסיק את עבודתו בסין, מדינה הרואה באל אויב. במקום זאת, יותר אנשים קיבלו את עבודתו ודברו, כי האל מושיע כל אחד ואחד מבני האדם במידה הרבה ביותר האפשרית. כולנו מאמינים ששום מדינה או כוח אינם יכולים לעכב את מה שהאל רוצה להשיג, ושאלה המנסים לחסום את עבודת האל, המתנגדים לדבר האל, והמפריעים והמנסים לפגוע בתוכניתו של האל, ייענשו בסופו של דבר על ידי האל. כל אדם שיתנגד לעבודת האל יגורש על ידי האל לגיהינום; כל מדינה שתתנגד לעבודת האל תושמד על ידי האל; כל אומה שתקום להתנגד לעבודת האל תימחה מעל פני האדמה הזו ותחדל מלהתקיים. אני מפציר באנשי כל האומות, כל המדינות, ואף כל התעשיות להקשיב לקולו של האל, לחזות בעבודתו של האל, ולשים לב לגורל האנושות, ובכך להפוך את האל למושא הסגידה הקדוש ביותר, המכובד ביותר, הגבוה ביותר והיחיד בקרב האנושות, ולאפשר לאנושות כולה לחיות בתוך ברכותיו של האל, בדיוק כפי שצאצאי אברהם חיו תחת הבטחתו של יהוה, ובדיוק כפי שאדם וחווה, שהאל ברא בראשית, חיו בגן עדן.

עבודתו של האל גואה קדימה כגל אדיר. איש אינו יכול לעכב אותו, ואיש אינו יכול לבלום את צעדתו. רק אלה המקשיבים היטב לדבריו, והמחפשים אותו וכמהים לו, יכולים ללכת בעקבותיו ולקבל את הבטחתו. אלה שלא יעשו כן יהיו נתונים לאסון כבד ולעונש ראוי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו