דבר אלוהים היומי  מובאה 99

"ההתגלמות" היא הופעתו של אלוהים כבשר ודם. אלוהים עובד בקרב האנושות שנבראה בצלם בשר ודם. לפיכך, כדי שאלוהים יתגלם כבשר ודם, עליו להיות תחילה בשר ודם בעל אנושיות רגילה. זו הדרישה המוקדמת הבסיסית ביותר. למעשה, ההשלכה של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא שאלוהים חי ועובד כבשר ודם, שאלוהים בעצם מהותו הופך לבשר ודם – הופך לאדם. ניתן לחלק לשני שלבים את חייו ועבודתו בהתגלמותו כבשר ודם. הראשון הוא החיים שהוא חי לפני ביצוע כהונתו. הוא חי במשפחה אנושית רגילה, באנושיות רגילה לחלוטין, כשהוא נשמע למוסר ולחוקים הרגילים של חיים אנושיים, עם צרכים אנושיים רגילים (מזון, ביגוד, שינה, מחסה), חולשות אנושיות רגילות ורגשות אנושיים רגילים. במילים אחרות, במהלך השלב הראשון, הוא חי באנושיות לא אלוהית, רגילה לחלוטין, כשהוא עוסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. השלב השני הוא החיים שהוא חי לאחר שהוא החל לבצע את כהונתו. הוא עדיין שוכן באנושיות רגילה עם קליפה אנושית רגילה, בלי להראות כל סימן חיצוני של על-טבעיות. אולם הוא חי אך ורק למען כהונתו ובמשך הזמן הזה, אנושיותו הרגילה קיימת לחלוטין כדי לקיים את העבודה הרגילה של אלוהותו. זאת מפני שבעת הזו, אנושיותו הרגילה התבגרה עד כדי כך שהוא מסוגל לבצע את כהונתו. לכן, השלב השני של חייו הוא ביצוע כהונתו באנושיותו הרגילה, חיים הן של אנושיות רגילה והן של אלוהות מוחלטת. הסיבה לכך שבמהלך השלב הראשון לחייו הוא חי באנושיות רגילה לחלוטין היא שאנושיותו עדיין אינה מסוגלת לקיים את העבודה האלוהית בכללותה ושהיא עדיין לא בוגרת. רק לאחר שאנושיותו מתבגרת ונעשית מסוגלת ליטול על עצמה את כהונתו, הוא יכול להתחיל לבצע את הכהונה שעליו לבצע. מכיוון שכבשר ודם, עליו לגדול ולהתבגר, השלב הראשון של חייו הוא שלב של אנושיות רגילה. לעומת זאת, בשלב השני, מכיוון שאנושיותו מסוגלת לקחת על עצמה את עבודתו ולבצע את כהונתו, החיים שאלוהים בהתגלמותו חי במהלך כהונתו הם חיים של אנושיות ואלוהות מוחלטת כאחת. לו אלוהים בהתגלמותו החל את כהונתו ברצינות מרגע לידתו, לו הוא עשה אותות ומופתים על-טבעיים, אזי לא הייתה לו מהות גשמית. לפיכך, אנושיותו קיימת למען מהותו הגשמית. לא ייתכנו בשר ודם ללא אנושיות ואדם ללא אנושיות הוא לא בן אנוש. באופן זה, אנושיות בשרו של אלוהים היא תכונה פנימית של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. האמירה ש"כאשר אלוהים מתגלם כבשר ודם הוא כולו אלוהי וכלל לא אנושי", היא חילול הקודש מפני שקביעה זו פשוט לא קיימת והיא מפרה את עקרון ההתגלמות כבשר ודם. אפילו לאחר שהוא מתחיל לבצע את כהונתו, הוא עדיין חי באלוהות שלו עם קליפה חיצונית אנושית כאשר הוא עושה את עבודתו. העניין הוא שבאותה עת, אנושיותו משמשת למטרה אחת ויחידה – לאפשר לאלוהותו לבצע את העבודה בבשר ודם רגילים. לפיכך, הגורם המניע של העבודה הוא האלוהות ששוכנת באנושיות שלו. אלוהותו, ולא אנושיותו, היא שעובדת, אך אלוהות זו חבויה בתוך אנושיותו. עבודתו נעשית במהותה בידי אלוהותו המוחלטת ולא בידי אנושיותו. אולם זה שמבצע את העבודה הוא בשרו. אפשר לומר שהוא אדם וגם אלוהים, מפני שאלוהים הופך לאל שחי כבשר ודם עם קליפה אנושית ומהות אנושית, אך גם עם מהותו של אלוהים. מכיוון שהוא אדם עם מהותו של אלוהים, הוא נעלה על כל בני האדם שנבראו ועל כל אדם שיכול לבצע את עבודתו של אלוהים. על כן, בקרב כל מי שיש לו קליפה אנושית כמו שלו, בין כל מי שיש לו אנושיות, רק הוא אלוהים עצמו בהתגלמותו – כל היתר הם בני אדם נבראים. על אף שלכולם יש אנושיות, לבני האדם הנבראים אין דבר פרט לאנושיות, ואילו אלוהים בהתגלמותו שונה מהם. בבשרו יש לא רק אנושיות, אלא חשוב מכך, אלוהות. אנושיותו משתקפת במראה החיצוני של בשרו ובחיי היום יום שלו, אך קשה לתפוס את אלוהותו. מכיוון שאלוהותו באה לידי ביטוי רק כשיש לו אנושיות ומפני שהוא לא על-טבעי כפי שבני אדם מדמיינים, קשה מאוד לבני אדם לראותה. אפילו כיום קשה מאוד לבני אדם להבין לאשורה את מהותו האמיתית של אלוהים בהתגלמותו. אפילו לאחר שדיברתי על כך ממושכות, אני מניח שזו עדיין תעלומה בעיני רובכם. למעשה, הסוגייה הזו פשוטה מאוד: מכיוון שאלוהים מתגלם כבשר ודם, מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהות. השילוב הזה נקרא אלוהים עצמו, אלוהים עצמו על פני האדמה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 100

החיים שישוע חי על פני האדמה היו חיים רגילים של בשר ודם. הוא חי באנושיות הרגילה של בשרו ודמו. סמכותו – לעשות את עבודתו ולומר את דברו או לרפא חולים ולגרש שדים, לעשות דברים כה יוצאי דופן – לא באה לידי ביטוי, ברובה, עד שהחל את כהונתו. חייו לפני גיל עשרים ותשע, לפני שהוא ביצע את כהונתו, היו הוכחה מספקת לכך שהוא גוף גשמי רגיל בלבד. משום כך ומשום שהוא עדיין לא החל לבצע את כהונתו, בני אדם לא ראו בו שום דבר אלוהי ולא ראו יותר מבן אנוש רגיל, אדם רגיל – כשם שבאותה עת אנשים אחדים האמינו שהוא בנו של יוסף. בני האדם חשבו שהוא בנו של אדם פשוט ולא הייתה להם דרך לדעת שהוא התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. גם כאשר הוא עשה נסים רבים במהלך ביצוע כהונתו, רוב בני האדם עדיין אמרו שהוא בנו של יוסף, משום שהוא היה המשיח עם קליפה חיצונית של אנושיות רגילה. אנושיותו הרגילה ועבודתו התקיימו שתיהן כדי להגשים את חשיבותה של ההתגלמות הראשונה ולהוכיח שאלוהים התגלם כולו כבשר ודם והפך לאדם פשוט לחלוטין. האנושיות הרגילה שלו לפני שהוא החל בעבודתו הייתה הוכחה לכך שהוא בשר ודם רגילים. בנוסף לכך, העובדה שהוא עשה לאחר מכן הוכיחה אף היא שהוא בשר ודם רגילים, מפני שהוא עשה אותות ומופתים, ריפא חולים וגירש שדים כבשר ודם עם אנושיות רגילה. הסיבה לכך שהוא יכול היה לעשות נסים הייתה שבשרו טמן בחובו את סמכותו של אלוהים ושהוא היה הבשר שעטתה רוח האל. הייתה לו הסמכות הזו בזכות רוח האל ופירוש הדבר לא היה שהוא לא בשר ודם. ריפוי חולים וגירוש שדים היו העבודה שהיה עליו לבצע בכהונתו, הם היו ביטוי לאלוהיות החבויה באנושיות שלו, ובלי קשר לשאלה אילו אותות הוא עשה וכיצד הוא הפגין את סמכותו, הוא עדיין חי באנושיות רגילה ועדיין היה בשר ודם רגילים. עד לשלב שבו הוא קם לתחייה לאחר מותו על הצלב, הוא שכן בתוך בשר ודם רגילים. הענקת חסד, ריפוי חולים וגירוש שדים היו כולם חלק מכהונתו – כולם היו עבודה שהוא ביצע כבשר ודם רגילים. לפני שהוא הלך אל הצלב, הוא מעולם לא עזב את בשרו האנושי הרגיל, היו אשר היו מעשיו. הוא היה אלוהים עצמו והוא עשה את עבודתו של אלוהים עצמו, אך מכיוון שהוא היה התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, הוא אכל מזון ולבש בגדים והיו לו צרכים אנושיים רגילים, היגיון אנושי רגיל ושכל אנושי רגיל. כל הדברים האלה היו הוכחה לכך שהוא היה אדם רגיל וזו הייתה הוכחה לכך שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם הייתה בשר ודם עם אנושיות רגילה ולא על-טבעית. תפקידו היה להשלים את עבודת ההתגלמות הראשונה של אלוהים ולהגשים את הכהונה שעל ההתגלמות הראשונה לבצע. חשיבותה של התגלמות כבשר ודם היא בכך שאדם רגיל מבצע את עבודתו של אלוהים עצמו. כלומר שאלוהים מבצע את עבודתו האלוהית באנושיות, ועל ידי כך מביס את השטן. התגלמות כבשר ודם פירושה שרוח האל הופכת לבשר ודם, כלומר, אלוהים הופך לבשר ודם. העבודה שהבשר עושה היא עבודתה של רוח הקודש שמתממשת כבשר ודם ומתבטאת כבשר ודם. אף אחד מלבד אלוהים כבשר ודם לא יכול להגשים את כהונתו של אלוהים בהתגלמותו. כלומר, רק התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, האנושיות הרגילה הזו – ואף אחד מלבדה – יכולה לבטא את העבודה האלוהית. אילו במהלך ביאתו הראשונה של אלוהים בהתגלמותו לא הייתה לו אנושיות רגילה לפני גיל עשרים ותשע – אילו מיד לאחר שנולד הוא יכול היה לעשות נסים, אילו מיד לאחר שלמד לדבר הוא יכול היה לדבר בשפת השמיים, אילו ברגע שדרך לראשונה על פני האדמה הוא יכול היה לתפוס את כל העניינים הארציים ולהבחין במחשבותיו וכוונותיו של כל אדם – לא ניתן היה לכנות אדם כזה אדם רגיל ולא ניתן היה לכנות בשר ודם כאלה בשר ודם אנושיים. אם כך היה קורה עם המשיח, משמעותה ומהותה של התגלמותו של אלוהים היו אובדות. העובדה שיש לו אנושיות רגילה מוכיחה שהוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. העובדה שהוא עובר תהליך גדילה אנושי רגיל מוסיפה ומדגימה שהוא בשר ודם רגילים. יתרה מזאת, עבודתו מהווה הוכחה מספקת לכך שהוא דבר האל ורוח האל בהתגלמותם בבשר. אלוהים הופך לבשר משום צורכי עבודתו. במילים אחרות, השלב הזה של העבודה חייב להיעשות כבשר ודם, חייב להתבצע באנושיות רגילה. זהו התנאי המקדים ל"דבר המתגלם בבשר" ול"דבר המופיע בבשר" וזה והסיפור האמיתי מאחורי שתי ההתגלמויות של אלוהים. בני אדם עשויים להאמין שישוע עשה נסים כל ימי חייו, שעד לסוף עבודתו על פני האדמה הוא לא הראה סימנים לאנושיות, שלא היו לו צרכים אנושיים רגילים, חולשות או רגשות אנושיים, שהוא לא נזקק לצורכי החיים הבסיסיים, ושלא היו לו מחשבות אנושיות רגילות. הם מדמיינים שהיה לו רק שכל על-אנושי ואנושיות נשגבה. הם מאמינים שמכיוון שהוא אלוהים, הוא לא אמור לחשוב ולחיות בדומה לבני אנוש רגילים, שרק אדם רגיל, בן אנוש של ממש, יכול לחשוב מחשבות אנושיות רגילות ולחיות חיים אנושיים רגילים. כל אלה הן דעות ותפיסות אנושיות ותפיסות אלו מנוגדות לכוונות המקוריות בעבודתו של אלוהים. חשיבה אנושית רגילה מקיימת היגיון אנושי רגיל ואנושיות רגילה, אנושיות רגילה מקיימת את תפקודי הבשר הרגילים ותפקודי הבשר הרגילים מאפשרים את חיי הבשר הרגילים בשלמותם. רק על ידי עבודה כבשר ודם כאלה, אלוהים יכול להגשים את מטרת התגלמותו. אילו לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הייתה רק קליפת בשר חיצונית אולם הוא לא היה חושב מחשבות אנושיות, אזי לבשר והדם האלה לא היה היגיון אנושי, לא כל שכן אנושיות של ממש. איך ייתכן שגוף בשר ודם כזה ללא אנושיות יגשים את הכהונה שאלוהים בהתגלמותו צריך לבצע? השכל הרגיל מקיים את כל היבטי החיים האנושיים. ללא שכל רגיל, האדם לא היה אנושי. במילים אחרות, אדם שלא חושב מחשבות רגילות הוא חולה נפש ועל משיח שאין לו אנושיות אלא רק אלוהיות לא ניתן לומר שהוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אם כן, כיצד ייתכן שלאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא תהיה אנושיות רגילה? האין זה חילול הקודש לומר שלמשיח אין אנושיות? כל הפעילויות שבני אנוש רגילים עוסקים בהן נשענות על תפקודו של שכל אנושי רגיל. בלעדיו, בני אדם היו מתנהגים באופן חריג, הם אף לא היו מסוגלים להבדיל בין שחור ללבן ובין טוב לרע ולא היו להם אתיקה ועקרונות מוסר אנושיים. בדומה לכך, אילולא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם היה חושב כאדם רגיל, הוא לא היה גוף בשר ודם של ממש – בשר ודם רגילים. גוף בשר ודם כזה שאינו חושב לא היה מסוגל לקחת על עצמו את העבודה האלוהית. הוא לא היה מסוגל לעסוק באופן רגיל בפעילויות של בשר ודם רגילים, לא כל שכן לחיות יחד עם בני אדם על פני האדמה. על כן, המשמעות של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, עצם מהותה של ביאתו של אלוהים בבשר, הייתה אובדת. אנושיותו של אלוהים בהתגלמותו קיימת כדי לשמר את העבודה האלוהית הרגילה בבשר. חשיבתו האנושית הרגילה מקיימת את אנושיותו הרגילה ואת כל פעילויותיו הגשמיות הרגילות. ניתן לומר שחשיבתו האנושית הרגילה קיימת כדי לקיים את כל עבודתו של אלוהים בבשר. לולא היה לבשר הזה שכל אנושי רגיל, אלוהים לא היה יכול לעבוד בבשר והדברים שעליו לעשות כבשר ודם לעולם לא היו יכולים להתגשם. על אף שיש לאלוהים בהתגלמותו שכל אנושי רגיל, עבודתו לא מהולה במחשבה אנושית. הוא לוקח על עצמו את העבודה באנושות עם שכל רגיל, עם התנאי המוקדם שיש לו אנושיות עם שכל, ולא על ידי הפעלת מחשבה אנושית רגילה. יהיו מחשבותיו כבשר ודם נשגבות ככל שיהיו, עבודתו אינה מוכתמת בהיגיון או בחשיבה. במילים אחרות, עבודתו לא נהגית על ידי השכל של בשרו, אלא מהווה ביטוי ישיר לעבודה האלוהית באנושיותו. כל עבודתו היא הכהונה שעליו להגשים ודבר ממנה לא נהגה במוחו. לדוגמה, ריפוי החולים, גירוש השדים והצליבה לא היו תוצרים של שכלו האנושי ושום אדם עם שכל אנושי לא יכול היה להגשים אותם. בדומה לכך, עבודת הכיבוש של ימינו היא כהונה שאלוהים בהתגלמותו חייב לבצע, אך היא לא עבודה של רצון אנושי, אלא עבודה שהאלוהיות שלו צריכה לעשות – עבודה ששום בן אנוש בשר ודם לא מסוגל לה. לפיכך, על אלוהים בהתגלמותו להיות בעל שכל אנושי רגיל ובעל אנושיות רגילה, מפני שעליו לבצע את עבודתו באנושות עם שכל רגיל. זוהי מהות עבודתו של אלוהים בהתגלמותו – עצם מהותו של אלוהים בהתגלמותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 101

לפני שישוע ביצע את העבודה, הוא פשוט חי באנושיותו הרגילה. איש לא יכול היה להבחין בכך שהוא אלוהים ואיש לא גילה שהוא אלוהים בהתגלמותו. בני אדם הכירו אותו רק כאדם פשוט לחלוטין. אנושיותו הפשוטה והרגילה לחלוטין הייתה הוכחה לכך שאלוהים התגלם כבשר ודם ושעידן החסד הוא עידן עבודתו של אלוהים בהתגלמותו ולא העידן לעבודתה של הרוח. זו הייתה הוכחה לכך שרוח האל התממשה באופן מלא כבשר ודם ולכך שבעידן התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, גופו הגשמי יבצע את כל עבודתה של הרוח. המשיח בעל האנושיות הרגילה הוא גוף בשר ודם שהרוח מתממשת בו והוא בעל אנושיות רגילה, היגיון רגיל ומחשבה רגילה. "להתממש" פירושו שאלוהים הופך לאדם, רוחו הופכת לבשר. במילים פשוטות, הדבר מתרחש כשאלוהים עצמו שוכן בבשר בעל אנושיות רגילה ומבטא דרכו את עבודתו האלוהית – זו משמעותה של ההתממשות או ההתגלמות. במהלך ההתגלמות הראשונה של אלוהים, היה צורך שאלוהים ירפא חולים ויגרש שדים, מפני שעבודתו הייתה גאולה. כדי לגאול את האנושות כולה, היה עליו להיות סלחן ומלא חמלה. העבודה שהוא עשה לפני שהוא נצלב הייתה ריפוי חולים וגירוש שדים, דבר שבישר על כך שהוא מושיע את האדם מחטא ומזוהמה. מכיוון שהיה זה עידן החסד, היה צורך שהוא ירפא חולים ויעשה בכך אותות ומופתים שייצגו את החסד בעידן ההוא. זאת מפני שעידן החסד התמקד בהענקת חסד, שאותו מסמלים שלום, שמחה וברכות חומריות – כולם סימנים לאמונתם של בני האדם בישוע. כלומר ריפוי חולים, גירוש שדים והענקת חסד היו יכולות אינסטינקטיביות של גוף הבשר והדם של ישוע בעידן החסד. הן היו עבודתה של רוח האל שהתממשה כבשר ודם. אולם בשעה שהוא ביצע את העבודה הזו, הוא חי כבשר ודם ולא התעלה על הבשר. בלי קשר למעשי הריפוי שהוא ביצע, הוא עדיין ניחן באנושיות רגילה והוא עדיין חי חיים אנושיים רגילים. הסיבה לכך שאני אומר שבעידן התגלמותו של אלוהים, הבשר ביצע את כל עבודתה של הרוח היא שבלי קשר לעבודה שאלוהים עשה, הוא עשה אותה בבשר. אולם משום עבודתו, בני אדם לא ראו בבשרו גוף בעל מהות גשמית לחלוטין, מפני שבשר זה יכול היה לעשות נסים וברגעים מיוחדים, הוא יכול היה לעשות מעשים שהתעלו על הבשר. מובן שכל ההתרחשויות האלה חלו לאחר שהוא החל בכהונתו, כגון המבחן שעבר במשך ארבעים יום או כשצורתו השתנתה על ההר. על כן, במקרה של ישוע, המשמעות של התגלמות האל כבשר ודם לא הושלמה, אלא התגשמה רק באופן חלקי. החיים שהוא חי כבשר ודם לפני שהוא החל בעבודתו היו רגילים לחלוטין בכל המובנים. לאחר שהוא החל לעבוד, הוא שמר לעצמו רק את הקליפה החיצונית של בשרו ודמו. מכיוון שעבודתו הייתה ביטוי של אלוהיות, היא חרגה מהתפקודים הרגילים של הבשר והדם. אחרי הכול, אלוהים שהתגלם כבשר ודם היה שונה מבני אדם העשויים מבשר ודם. מובן שבחיי היום-יום שלו, הוא נזקק למזון, ללבוש, לשינה ולמחסה. הוא היה זקוק לכל הצרכים הבסיסיים הרגילים, ניחן בתחושות כמו בן אנוש רגיל וחשב כמו בן אנוש רגיל. בני האדם עדיין ראו בו אדם רגיל, אלא שהעבודה שהוא עשה הייתה על-טבעית. למעשה, בכל מה שעשה, הוא חי באנושיות שגרתית ורגילה וכל עוד הוא ביצע את העבודה, התחושה שלו הייתה רגילה במיוחד ומחשבותיו היו צלולות במיוחד, יותר ממחשבותיו של כל אדם רגיל אחר. אלוהים בהתגלמותו היה צריך להחזיק במחשבות ובתחושות כאלה, מפני שהעבודה האלוהית הייתה צריכה להתבטא על ידי בשר ודם שהתחושה שלו רגילה מאוד ושמחשבותיו צלולות מאוד – רק כך גופו העשוי בשר ודם היה יכול לבטא את העבודה האלוהית. לכל אורך שלושים ושלוש השנים וחצי שישוע חי על פני האדמה, הוא שמר על אנושיותו הרגילה, אך משום עבודתו במהלך כהונתו בת שלוש השנים וחצי, בני אדם חשבו שהוא נעלה מאוד ושהוא על-טבעי הרבה יותר מכפי שהיה בעבר. למעשה, אנושיותו הרגילה של ישוע נותרה ללא שינוי לפני שהוא החל בכהונתו ולאחר מכן. אנושיותו הייתה זהה לכל אורך הדרך, אך משום ההבדל בין התקופה שקדמה להתחלת כהונתו לבין התקופה שלאחריה, הופיעו שתי השקפות שונות בנוגע לבשרו. בלי קשר לשאלה מה בני האדם חשבו, אלוהים בהתגלמותו שמר על אנושיותו הרגילה המקורית כל הזמן, מפני שמאז שאלוהים התגלם כבשר ודם, הוא חי כבשר ודם, בשר ודם שניחנו באנושיות רגילה. בין אם הוא ביצע את כהונתו ובין אם לאו, לא ניתן היה למחוק את האנושיות הרגילה של בשרו ודמו, מפני שאנושיות היא המהות הבסיסית של הבשר והדם. לפני שישוע ביצע את כהונתו, גוף הבשר והדם שלו נותר רגיל לחלוטין ועסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. הוא לא נראה על-טבעי כלל וכלל ולא הראה סימנים פלאיים כלשהם. באותה עת, הוא היה רק אדם פשוט מאוד שעבד את אלוהים, על אף שעיסוקו היה כן וישר יותר מזה של כל אדם. כך באה לידי ביטוי אנושיותו הרגילה לחלוטין. מכיוון שהוא לא עשה שום עבודה לפני שהחל בכהונתו, איש לא היה מודע לזהותו ואיש לא יכול היה להבחין בכך שבשרו שונה מכל היתר, מכיוון שהוא לא עשה שום נס ולא ביצע שום דבר מעבודתו של אלוהים עצמו. אולם לאחר שהוא החל לבצע את כהונתו, הוא שמר על הקליפה החיצונית של האנושיות הרגילה ועדיין חי עם היגיון אנושי רגיל. עם זאת, מכיוון שהוא החל לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו, לקחת על עצמו את כהונת המשיח ולעשות עבודה שבני תמותה, בני אדם בשר ודם, לא מסוגלים לה, בני אדם הניחו שאין לו אנושיות רגילה ושהוא לא עשוי בשר ודם רגילים לחלוטין, אלא שהיה לו גוף בשר ודם לא שלם. משום העבודה שהוא ביצע, בני אדם אמרו שהוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם שאין לו אנושיות רגילה. זו הבנה שגויה, מפני שבני האדם לא תפסו את החשיבות של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. אי-ההבנה הזו נבעה מהעובדה שהעבודה שביטא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הייתה העבודה האלוהית שבאה לידי ביטוי בגוף בשר ודם שניחן באנושיות רגילה. אלוהים עטה בשר ודם, הוא שכן בבשר ודם ועבודתו באנושיותו הסתירה את הרגילות של אנושיותו. לכן, בני אדם האמינו שאלוהים לא ניחן באנושיות, אלא רק באלוהיות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 102

אלוהים בהתגלמותו הראשונה לא השלים את עבודת ההתגלמות. הוא השלים רק את השלב הראשון בעבודה שהיה צורך שאלוהים יעשה כבשר ודם. על כן, כדי לסיים את עבודת ההתגלמות, אלוהים שב אל הבשר, כשהוא מביא לידי ביטוי את כל הרגילות והמציאות של הבשר והדם, כלומר מביא לידי ביטוי את דבר האל בבשר ודם רגילים לחלוטין ובכך מסיים את העבודה שלא סיים כבשר ודם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם דומה במהותה לראשונה, אך היא ממשית ורגילה עוד יותר מהראשונה. כתוצאה מכך, הסבל שעוברת ההתגלמות השנייה כבשר ודם רב מזה של הראשונה, אך הסבל הזה הוא תוצאה של כהונתו של אלוהים כבשר ודם והוא שונה מסבלו של האדם המושחת. הוא נובע גם מהרגילות של בשרה ודמה של ההתגלמות. מכיוון שאלוהים מבצע את כהונתו כבשר ודם רגילים ומציאותיים לחלוטין, על הבשר והדם האלה לשאת קשיים רבים. ככל שבשרו ודמו יהיו רגילים יותר, כך הוא יסבול יותר בעת ביצוע כהונתו. עבודתו של אלוהים מתבטאת כבשר ודם רגילים מאוד שאינם על-טבעיים כלל וכלל. מכיוון שגופו רגיל ושעליו לשאת על כתפיו גם את העבודה להושיע את האדם, הוא סובל במידה רבה עוד יותר מכפי שהיה סובל גוף על-טבעי – וכל הסבל הזה נובע מהמציאות והרגילות של גופו. מהסבל שעברו שתי ההתגלמויות כבשר ודם בעת ביצוע כהונתן, ניתן לראות את מהותה של ההתגלמות כבשר ודם. ככל שהבשר ודם רגילים יותר, כך אלוהים נדרש לעבור קשיים גדולים יותר בעת ביצוע העבודה. ככל שהבשר ודם שמבצעים את העבודה הם ממשיים יותר, כך התפיסות של בני האדם נוקשות יותר וכך עלולות לפקוד את אלוהים סכנות רבות יותר. אולם ככל שהבשר ממשי יותר וככל שהוא ניחן בצרכים ובהיגיון מלא של אדם רגיל, כך הוא מסוגל יותר לקחת על עצמו את עבודתו של אלוהים בבשר. גופו של ישוע הוא זה שמוסמר אל הצלב, בשרו שאותו הקריב כקורבן חטאת. באמצעות בשר ודם עם אנושיות רגילה, הוא הביס את השטן והושיע לחלוטין את האדם מהצלב. כגוף של בשר ודם שלמים, התגלמותו השנייה של אלוהים מבצעת את עבודת הכיבוש ומביסה את השטן. רק גוף בשר ודם רגיל ומציאותי לחלוטין יכול לבצע את עבודת הכיבוש בשלמותה ולשאת עדות רבת עוצמה. כלומר, כיבוש האדם מקבל תוקף דרך המציאותיות והרגילות של אלוהים כבשר ודם ולא דרך נסים והתגלויות על-טבעיים. כהונתה של ההתגלמות הזו של אלוהים היא לדבר ובכך לכבוש את האדם ולהפוך אותו למושלם. במילים אחרות, עבודתה של הרוח המתממשת בבשר, חובתו של גוף הבשר והדם, היא לדבר ובכך לכבוש את האדם, לחשוף אותו, להפוך אותו למושלם ולהשמיד אותו לחלוטין. על כן, בעבודת הכיבוש תוגשם עבודתו של אלוהים כבשר ודם במלואה. עבודת הגאולה ההתחלתית הייתה רק תחילתה של עבודת ההתגלמות. גוף הבשר ודם שעושה את עבודת הכיבוש ישלים את עבודת ההתגלמות כולה. מבחינת מגדר, התגלמות אחת היא זכר והשנייה היא נקבה. בכך הושלמה משמעות התגלמותו של אלוהים והופרכו תפיסותיו של האדם לגבי אלוהים: אלוהים יכול להיות הן זכר והן נקבה ואלוהים בהתגלמותו הוא במהותו נטול מגדר. הוא ברא את האיש והאישה כאחד ובעיניו אין הבחנה בין המינים. בשלב הזה בעבודה, אלוהים לא עושה אותות ומופתים, כך שהעבודה תשיג את תוצאותיה באמצעות מילים. זאת ועוד, הסיבה לכך היא שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו הפעם היא לא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לכבוש את האדם על ידי דיבור. כלומר, היכולת המולדת שיש להתגלמות הזו של אלוהים כבשר ודם היא לומר דברים ולכבוש את האדם, לא לרפא חולים ולגרש שדים. עבודתו באנושיות רגילה איננה לעשות נסים, לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לדבר. לכן ההתגלמות השנייה כבשר ודם נראית לבני האדם רגילה הרבה יותר מהראשונה. בני אדם רואים שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם איננה שקר. אולם ההתגלמות הזו של אלוהים שונה מההתגלמות של ישוע ועל אף ששתיהן התגלמויות של אלוהים, הן לא זהות לחלוטין. לישוע הייתה אנושיות רגילה ופשוטה, אך הוא לווה באותות ומופתים רבים. בהתגלמות הנוכחית של אלוהים, עיני האדם לא יראו אותות ומופתים ולא ריפוי חולים או גירוש שדים, גם לא הליכה על המים או צום במשך ארבעים יום... היא לא עושה עבודה זהה לזו שעשה ישוע, לא מפני שגוף הבשר והדם שלה שונה במהותו מזה של ישוע, אלא מפני שכהונתה היא לא לרפא חולים ולגרש שדים. אלוהים לא הורס את עבודתו שלו ולא מפריע לעבודתו שלו. מכיוון שהוא כובש את האדם באמצעות דבריו הממשיים, אין צורך להכניע אותו בעזרת נסים. לכן השלב הזה הוא השלמת עבודת ההתגלמות. אלוהים בהתגלמותו שאתה רואה היום הוא לחלוטין בשר ודם ואין בו שום דבר על-טבעי. הוא נעשה חולה בדומה לאחרים וזקוק למזון וללבוש בדיוק כמו אחרים. הוא לגמרי בשר ודם. אילו הפעם אלוהים בהתגלמותו היה עושה אותות ומופתים על-טבעיים, אילו הוא היה מרפא חולים ומגרש שדים ואילו הוא היה יכול להרוג במילה אחת, כיצד ניתן היה לבצע את עבודת הכיבוש? כיצד ניתן היה להפיץ את העבודה בקרב אומות הגויים? ריפוי חולים וגירוש שדים היו העבודה של עידן החסד. הם היו השלב הראשון בעבודת הגאולה. עתה, לאחר שאלוהים הושיע את האדם מהצלב, הוא לא מבצע עוד את העבודה הזו. אילו באחרית הימים, הופיע "אל" זהה לישוע שהיה מרפא חולים, מגרש שדים ונצלב למען האדם, "האל" הזה, למרות היותו זהה לתיאורו של אלוהים בכתבי הקודש ועל אף שהאדם היה מקבל אותו בקלות, לא היה במהותו גוף בשר ודם שרוח האל עוטה, אלא רוח רעה. זאת מפני שעקרון עבודתו של אלוהים הוא לעולם לא לחזור על מה שכבר השלים. לפיכך, עבודת התגלמותו השנייה של אלוהים שונה מעבודתה של הראשונה. באחרית הימים, אלוהים מממש את עבודת הכיבוש בבשר ודם רגילים. הוא לא מרפא חולים והוא לא ייצלב למען האדם, אלא הוא פשוט אומר דברים כבשר ודם וכובש את האדם כבשר ודם. רק גוף בשר ודם כזה הוא התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. רק גוף בשר ודם כזה יכול להשלים את עבודתו של אלוהים כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 103

בין אם בשלב זה אלוהים בהתגלמותו סובל קשיים או מבצע את כהונתו, הוא עושה זאת כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות בבשר ודם, מפני שזוהי התגלמותו האחרונה של אלוהים. אלוהים יכול להתגלם כבשר ודם רק פעמיים. לא תיתכן פעם שלישית. ההתגלמות הראשונה הייתה זכר, השנייה נקבה, וכך דמותו של אלוהים כבשר ודם הושלמה במחשבתו של האדם. יתרה מזאת, שתי ההתגלמויות כבר סיימו את עבודתו של אלוהים כבשר ודם. בפעם הראשונה הייתה לאלוהים בהתגלמותו אנושיות רגילה כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות. גם הפעם יש לו אנושיות רגילה, אך משמעותה של ההתגלמות הזו שונה: היא עמוקה יותר ולעבודתה יש חשיבות עמוקה יותר. הסיבה לכך שאלוהים התגלם כבשר ודם פעם נוספת היא כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות. כשאלוהים יסיים לגמרי את השלב הזה בעבודתו, מלוא המשמעות של ההתגלמות, כלומר עבודתו של אלוהים כבשר ודם, תושלם ולא תהיה עוד עבודה לעשותה כבשר ודם. כלומר, מעתה והלאה, אלוהים לא יתגלם עוד לעולם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו. אלוהים עושה את עבודת ההתגלמות רק כדי להושיע את האדם ולהפוך אותו למושלם. במילים אחרות, בשום אופן אין זה רגיל שאלוהים יתגלם כבשר ודם, אלא רק למען העבודה. על ידי התגלמות כבשר ודם כדי לעבוד, הוא מראה לשטן שאלוהים הוא בשר ודם, אדם רגיל, אדם פשוט – אך הוא יכול למשול בעולם כמנצח, להביס את השטן, לגאול את האנושות ולכבוש את האנושות! מטרת עבודתו של השטן היא להשחית את האנושות ואילו מטרת עבודתו של אלוהים היא להושיע את האנושות. השטן לוכד את האדם בבור ללא תחתית ואילו אלוהים מחלץ אותו ממנה. השטן גורם לכל בני האדם לעבוד אותו, ואילו אלוהים גורם להם להישמע לריבונותו שלו, מפני שהוא אדון הבריאה. כל העבודה הזו מתגשמת דרך שתי ההתגלמויות של אלוהים. גוף הבשר והדם של אלוהים הוא במהותו איחוד בין אנושיות לאלוהיות והוא ניחן באנושיות רגילה. לפיכך, ללא התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, אלוהים לא יכול היה להצליח להושיע את האנושות וללא האנושיות הרגילה של בשרו, עבודתו כבשר ודם עדיין לא הייתה יכולה להשיג את התוצאות האלה. מהות התגלמותו של אלוהים היא בכך שמוכרחה להיות לה אנושיות רגילה. כל מצב אחר יהיה מנוגד לכוונתו המקורית של אלוהים בהתגלמותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 104

מדוע אני אומר שמשמעותה של ההתגלמות לא הושלמה בעבודתו של ישוע? מפני שהדבר לא היה לבשר באופן מלא. מה שישוע עשה היה רק חלק אחד מעבודתו של אלוהים כבשר ודם. הוא עשה רק את עבודת הגאולה ולא עשה את עבודת הזכייה באדם באופן מלא. לכן, אלוהים התגלם כבשר ודם פעם נוספת באחרית הימים. גם השלב הזה בעבודה נעשה כבשר ודם פשוטים בידי בן אנוש רגיל לחלוטין שאנושיותו אינה נעלה כלל ועיקר. במילים אחרות, אלוהים הפך לבן אנוש שלם. הוא אדם שזהותו היא זהות אלוהים, אדם שלם, גוף בשר ודם שלם, שמבצע את העבודה. עיניים אנושיות רואות רק גוף בשר ודם שאינו נעלה כלל ועיקר, אדם רגיל מאוד שיכול לדבר בשפת השמיים, שאינו מראה סימנים פלאיים כלשהם, לא עושה נסים, לא כל שכן חושף את האמת הפנימית אודות הדת באולמות כנסים גדולים. נדמה לבני אדם שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה לחלוטין מזו של הראשונה, עד כדי כך שנדמה שלשתיים אין שום דבר משותף ושלא ניתן לראות הפעם דבר מעבודתה של ההתגלמות הראשונה. על אף שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה מזו של הראשונה, הדבר לא מוכיח שמקורן לא זהה. השאלה אם מקורן זהה תלויה באופי העבודה שעושות שתי ההתגלמויות כבשר ודם, ולא בקליפות החיצוניות שלהן. במהלך שלושת שלבי עבודתו, אלוהים התגלם פעמיים ובשתי הפעמים עבודתו של אלוהים בהתגלמותו משיקה עידן חדש ופותחת בעבודה חדשה. ההתגלמויות משלימות זו את זו. עיניים אנושיות לא מסוגלות להבחין בכך ששתי ההתגלמויות כבשר ודם נובעות למעשה ממקור זהה. מיותר לציין שהדבר הוא מעבר ליכולתן של העין האנושית או המחשבה האנושית. אולם הן זהות במהותן, מפני שעבודתן נובעת מאותה רוח. לא ניתן לענות על השאלה אם שתי ההתגלמויות כבשר ודם באות ממקור זהה על פי התקופה והמקום שבהם הן נולדו או על פי גורמים דומים אחרים, אלא רק לפי העבודה האלוהית שהן מבטאות. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מבצעת שום דבר מהעבודה שישוע עשה, מפני שעבודתו של אלוהים לא מצייתת למוסכמות, אלא מפלסת נתיב חדש בכל פעם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מתכוונת להעמיק או לחזק את הרושם שעשתה ההתגלמות הראשונה בדעתם של בני האדם, אלא להוסיף על כך ולהביא זאת לידי שלמות, להעמיק את הידע של האדם לגבי אלוהים, להפר את כל הכללים הקיימים בלבם של בני האדם ולמחוק את הצלמים הכוזבים של אלוהים מלבם. ניתן לומר ששום שלב בודד בעבודתו של אלוהים עצמו לא יכול להעניק לאדם ידע מלא לגביו. כל אחד מהם נותן רק חלק ולא את השלם. על אף שאלוהים ביטא את טבעו באופן מלא, משום כושר ההבנה המוגבל של האדם, הידע שלו על אלוהים נותר עדיין לא שלם. בלתי אפשרי לבטא את טבעו של אלוהים במלואו בשפה אנושית. יתר על כן, איך שלב בודד בעבודתו של אלוהים יכול לבטא אותו באופן מלא? הוא עובד כבשר ודם במסווה אנושיותו הרגילה וניתן להכיר אותו רק על פי ביטויי האלוהיות שלו, ולא על פי הקליפה הגופנית שלו. אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לאפשר לאדם להכיר אותו באמצעות עבודתו המגוונת ואין בעבודתו שני שלבים הדומים זה לזה. רק כך האדם יכול לקבל ידע מלא על עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ללא הגבלה לפן בודד. על אף שעבודתן של שתי ההתגלמויות כבשר ודם שונה, מהותן של ההתגלמויות והמקור לעבודתן זהים. העניין הוא רק שהן קיימות כדי לבצע שני שלבים שונים של העבודה ושהן מופיעות בשני עידנים שונים. יהיה אשר יהיה, התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם חולקות מהות זהה ומקור זהה – זו אמת שאיש אינו יכול להכחיש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 105

האל בהתגלמותו כבשר ודם נקרא המשיח והמשיח הוא הבשר שעוטה רוח האל. בשר זה שונה מכל אדם העשוי בשר ודם. הבדל זה נובע מהעובדה שהמשיח איננו בשר ודם, אלא הוא התגלמותה של רוח האל. יש בו הן אנושיות רגילה והן אלוהות מוחלטת. אף בן אדם אינו ניחן באלוהות של המשיח. האנושיות הרגילה שלו מקיימת את כל הפעילויות הרגילות שלו בבשר, בעוד שהאלוהות שלו מבצעת את העבודה של אלוהים עצמו. בין אם זו האנושיות או האלוהות שלו, שתיהן מתמסרות לרצונו של האב שבשמיים. מהותו של המשיח היא הרוח, כלומר, האלוהות. לכן, המהות שלו היא של אלוהים עצמו. מהות זו לא תפריע לעבודתו ואין הוא יכול לעשות דבר שיהרוס את עבודתו שלו והוא גם לעולם לא ישמיע מילים המנוגדות לרצונו שלו. לכן, האל בהתגלמותו לעולם לא יעשה עבודה כלשהי שפוגמת בניהול שלו. על כל בני האדם להבין זאת. מהות העבודה של רוח הקודש היא להושיע את האדם והיא למען הניהול של אלוהים עצמו. בדומה לכך, העבודה של המשיח היא להושיע את האדם והיא למען רצון האל. בהתחשב בכך שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא מגשים את המהות שלו בתוך בשרו, כך שדי בבשרו כדי לבצע את עבודתו. לפיכך, כל העבודה של רוח האל מוחלפת בעבודה של המשיח בזמן ההתגלמות כבשר ודם, ובמרכזה של כל העבודה לאורך תקופת ההתגלמות כבשר ודם נמצאת העבודה של המשיח. לא ניתן למזג אותה עם עבודה מכל עידן אחר. ומאחר שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא עובד מתוך הזהות של בשרו. מאחר שהוא מגיע כבשר ודם, הוא מסיים בבשר את העבודה שעליו לעשות. בין אם זו רוח האל ובין אם זה המשיח, שניהם הם אלוהים עצמו ואלוהים עושה את העבודה שעליו לעשות ומבצע את הכהונה שעליו לבצע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

דבר אלוהים היומי  מובאה 106

מהותו של אלוהים עצמו מחזיקה בסמכות, אבל היא מסוגלת להתמסר במלואה לסמכות הנובעת ממנו. בין אם זו עבודת הרוח או עבודת הבשר, אלו לעולם לא יעמדו בקונפליקט זו עם זו. רוח האל היא הסמכות על כל הבריאה. הבשר עם מהות האל ניחן גם הוא בסמכות, אבל האל המתגלם כבשר ודם יכול לעשות את כל העבודה הנשמעת לרצון האב שבשמיים. אדם בודד לא יוכל לתפוס או להבין זאת. אלוהים עצמו הוא הסמכות, אבל בשרו יכול להתמסר לסמכותו. זה מה שמשתמע מהנאמר: "המשיח נשמע לרצונו של אלוהים האב". אלוהים הוא רוח והוא יכול לבצע את עבודת הישועה, כפי שאלוהים יכול גם להיות לאדם. בכל מקרה, אלוהים עצמו עושה את עבודתו. הוא לא מפריע ולא מפסיק ובוודאי שאינו מבצע עבודה שסותרת את עצמה, שכן מהות העבודה שנעשית על ידי הרוח ועל ידי הבשר זהה. בין אם זו הרוח או הבשר, שניהם עובדים כדי למלא רצון יחיד ולבצע אותה עבודה. אף על פי שלרוח ולבשר תכונות שונות, המהות שלהם זהה. בשניהם נמצאת מהות האל עצמו והזהות של האל עצמו. לאלוהים עצמו אין יסודות של מרדנות. המהות שלו טובה. הוא הביטוי של כל היופי והטוב, כמו גם של כל האהבה. גם בבשר, אלוהים אינו עושה דבר הממרה את פיו של אלוהים האב. אפילו אם פירוש הדבר הקרבת חייו, הוא יהיה מוכן לעשות זאת בלב שלם והוא לא יבחר באפשרות אחרת. אין באלוהים אלמנטים של צדקנות או חשיבות עצמית או של יהירות והתנשאות. אין בו אלמנטים של נוכלות. כל דבר שממרה את פיו של אלוהים בא מהשטן. השטן הוא מקור כל הכיעור והרשע. הסיבה שיש לאדם איכויות הדומות לאלו של השטן היא שהשטן השחית את האדם ועיבד אותו. השטן לא השחית את המשיח ולכן המשיח ניחן רק בתכונות האל ולא בתכונות של השטן. אין זה משנה כמה קשה העבודה או חלש הבשר, אלוהים, בעודו שוכן בבשר ודם, לא יעשה דבר שיפריע לעבודת אלוהים עצמו וודאי שלא יזנח במרדנות את רצון אלוהים האב. הוא מעדיף לסבול את מכאובי הבשר מאשר ללכת נגד רצונו של אלוהים האב, בדיוק כפי שישוע אמר בתפילה, "אָבִי, אִם אֶפְשָׁר הַדָּבָר, הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֺּאת, אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה". בני האדם עושים את הבחירות שלהם, אך המשיח לא עושה זאת. אף שיש לו את זהותו של אלוהים עצמו, הוא עדיין מחפש אחר רצונו של אלוהים האב ומקיים את מה שהוטל עליו על ידי אלוהים האב, מנקודת המבט של הבשר. זהו דבר שהאדם אינו יכול להשיגו. דבר שבא מהשטן לא יכול לקבל את מהות האל, אלא רק את מהות שממרה את פיו של אלוהים ומתנגדת לו. הוא לא יכול להישמע לאלוהים באופן מלא ועל אחת כמה וכמה לא למלא את רצון האל בחפץ לב. כל בני האדם מלבד המשיח עשויים לעשות דברים שנוגדים את אלוהים ואף אחד אינו יכול לקחת על עצמו באופן ישיר את העבודה שאלוהים הטיל עליו. אף אחד אינו מסוגל לראות בניהולו של אלוהים חובה שעליו למלא. המהות של המשיח היא התמסרות לרצונו של אלוהים האב. מרדנות כלפי אלוהים היא מאפיין של השטן. שתי איכויות אלו אינן מתיישבות האחת עם השנייה וכל מי שיש לו את האיכויות של השטן אינו יכול להיקרא משיח. הסיבה לכך שהאדם אינו יכול לבצע את עבודת האל במקומו היא שאין לאדם כלום ממהות האל. האדם עובד עבור אלוהים למען האינטרסים האישיים של האדם ולמען סיכויו העתידיים ואילו המשיח עובד כדי לעשות את רצונו של אלוהים האב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

דבר אלוהים היומי  מובאה 107

אנושיותו של המשיח נשלטת על ידי האלוהות שלו. אף שהוא מתגלם כבשר ודם, האנושיות שלו איננה לגמרי כזו של אדם בשר ודם. יש לו אופי ייחודי משלו וגם הוא נשלט על ידי האלוהות שלו. לאלוהות שלו אין חולשות. החולשה של המשיח שייכת לאנושיות שלו. במידה מסוימת, חולשה זו מגבילה את האלוהות שלו, אלא שמגבלות כאלה הן רק בהיקף ובזמן מסוימים ואינן ללא גבולות. כשמגיע הזמן לבצע את עבודת האלוהות שלו, הדבר נעשה ללא קשר לאנושיות שלו. אנושיותו של המשיח מונחית כולה על ידי האלוהות שלו. פרט לחיים הרגילים של האנושיות שלו, כל הפעולות האחרות של האנושיות שלו מושפעות ומונחות על ידי האלוהות שלו. על אף שיש למשיח אנושיות, היא אינה פוגמת בעבודת האלוהות שלו וזאת בדיוק מאחר שהאנושיות של המשיח מכוונת על ידי האלוהות שלו. על אף שהאנושיות שלו אינה בשלה באופן התנהלותו עם הזולת, אין זה משפיע על העבודה הרגילה של האלוהות שלו. כשאני אומר שהאנושיות שלו לא הושחתה, אני מתכוון לכך שהאנושיות של המשיח יכולה לקבל פקודות ישירות מהאלוהות שלו ושהוא ניחן בהיגיון נעלה יותר מזה של אדם פשוט. האנושיות שלו היא המתאימה ביותר להיות מודרכת על ידי האלוהות בעבודתו. האנושיות שלו היא המוכשרת ביותר לבטא את עבודת האלוהות והמוכשרת ביותר להתמסר לעבודה כזו. כשאלוהים עובד בהתגלמותו כבשר ודם, הוא לעולם לא שוכח את החובות שעל אדם בשר ודם למלא. הוא מסוגל לעבוד את אלוהים שבשמיים עם לב נאמן. הוא ניחן במהות האל והזהות שלו היא של אלוהים עצמו. הוא רק הגיע אל פני האדמה והפך ליציר נברא, בעל קליפה חיצונית של יציר נברא, וכעת הוא ניחן באנושיות שלא הייתה לו לפני כן. הוא מסוגל לעבוד את אלוהים בשמיים. זו ההוויה של אלוהים עצמו שהאדם אינו יכול לחקותה. זהותו היא אלוהים בכבודו ובעצמו. הוא עובד את אלוהים מנקודת המבט של הבשר ולכן, המילים "המשיח עובד את אלוהים שבשמיים" אינן טעות כלל. מה שהוא מבקש מן האדם הוא מה שיש בו עצמו. הוא כבר השיג את כל מה שהוא מבקש מן האדם לפני שביקש זאת ממנו. הוא לעולם לא יבוא בדרישות כלפי אחרים בעוד שהוא עצמו אינו מחויב להן, שכן הן מהוות את הווייתו. בכל דרך שבה יבצע עבודתו, הוא לעולם לא יפעל באופן שימרה את פיו של אלוהים. אין זה משנה מה הוא מבקש מן האדם, לא תהיה דרישה שלא ניתנת לביצוע על ידי האדם. כל מה שהוא עושה הוא מילוי רצונו של אלוהים ולמען הניהול של אלוהים. אלוהותו של המשיח נעלית מכל בני האדם ולכן הוא הסמכות העליונה על כל הברואים. סמכות זו היא האלוהות שלו, כלומר, הטבע וההוויה של אלוהים עצמו, שקובעים את זהותו. לכן, אין זה משנה עד כמה האנושיות שלו רגילה, אין להכחיש שהוא ניחן בזהותו של אלוהים עצמו. בלי קשר לנקודת ההשקפה שהוא מדבר ממנה ולאופן שבו הוא נשמע לרצון האל, לא ניתן לומר שהוא איננו אלוהים עצמו. בני אדם טיפשים ובורים מוצאים לעיתים קרובות פגם באנושיות הרגילה של המשיח. אין זה משנה כיצד הוא מבטא ומגלה את ההוויה של האלוהות שלו, האדם אינו מסוגל להכיר בכך שהוא המשיח וככל שאותו משיח מפגין צייתנות וענווה, כך בני אדם טיפשים מתייחסים אל המשיח יותר בקלות ראש. ישנם אף כאלה שמאמצים כלפיו יחס של הדרה ובוז ובו בזמן מעלים על נס את אותם "אנשים דגולים" בעלי תדמית נשגבה. ההתנגדות והמרי של האדם כלפי אלוהים נובעים מהעובדה שמהות האל בהתגלמותו כבשר ודם מתמסרת לרצונו של אלוהים, כמו גם בשל האנושיות הרגילה של המשיח. בזאת טמון מקור ההתנגדות והמרדנות של האדם כלפי אלוהים. אילו לא היה למשיח את מסווה האנושיות שלו והוא לא היה שואף לקיים את רצון האל האב מנקודת מבט של נברא, אלא תחת זאת היה בעל אנושיות נעלית, הרי שקרוב לוודאי שלא הייתה מרדנות בקרב בני האדם. הסיבה שבגינה האדם מוכן תמיד להאמין באל בלתי נראה בשמיים היא מכיוון שלאלוהים שבשמיים אין אנושיות ואין בו אף לא תכונה אחת של יציר נברא. לכן האדם תמיד מתייחס אליו בהערכה רבה ביותר, אך מפגין יחס של בוז כלפי המשיח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

דבר אלוהים היומי  מובאה 108

על אף שהמשיח עלי אדמות מסוגל לעבוד מטעם אלוהים עצמו, הוא לא מגיע מתוך כוונה להראות את צלמו בבשר לכל בני האדם. הוא לא בא על מנת שכל בני האדם יראו אותו. הוא בא כדי להוביל בידו את האדם ובכך להכניס את האדם לעידן החדש. התפקיד של הבשר של המשיח הוא לשם עבודתו של אלוהים עצמו, כלומר, לשם עבודת האל כבשר ודם, ולא כדי לאפשר לאדם להבין את מהות בשרו של האל. אין משנה כיצד הוא עובד, דבר ממה שהוא עושה אינו חורג ממה שהבשר יכול להשיג. אין זה משנה כיצד הוא עובד, הוא עושה זאת בגוף בשר עם אנושיות רגילה ואינו חושף לגמרי לבני האדם את פניו האמיתיים של אלוהים. בנוסף, עבודתו בבשר לעולם איננה על-טבעית או בלתי ניתנת להערכה, כפי שהאדם חושב. למרות שהמשיח מייצג את אלוהים עצמו בהתגלמותו כבשר ודם ומבצע באופן אישי את העבודה שעל אלוהים עצמו לעשות, הוא אינו מתכחש לקיומו של אלוהים שבשמיים ואינו מכריז בלהט על מעשיו שלו. תחת זאת, הוא נשאר חבוי בתוך בשרו בענווה. מלבד המשיח, לאלה הטוענים באופן שקרי שהם המשיח אין את האיכויות שלו. כאשר המשיח מוצג לצד היהירות והרוממות העצמית של אותם משיחי שקר, מיד מתברר איזה בשר הוא המשיח האמיתי. ככל שמשיחי שקר אלו שקריים יותר, כך הם מתפארים יותר בעצמם וכך הם מסוגלים יותר לחולל אותות ומופתים כדי להונות את האדם. משיחי השקר אינם ניחנים באיכויות של אלוהים. המשיח אינו נגוע בכל מרכיב שהוא השייך למשיחי השקר. אלוהים הופך לבשר ודם רק כדי להשלים את עבודת הבשר והדם, לא סתם כדי לאפשר לבני האדם לראות אותו. במקום זאת, הוא מאפשר לעבודה להוכיח את זהותו ומאפשר למה שהוא מגלה להעיד על מהותו. מהותו אינה מופרכת, זהותו לא נלקחה על ידיו, היא נקבעת על ידי עבודתו ומהותו. על אף שיש בו את מהות האל עצמו ושהוא מסוגל לעשות את עבודת האל עצמו. אחרי הכול הוא עדיין בשר ודם, בניגוד לרוח הקודש. הוא איננו אלוהים עם התכונות של רוח הקודש. הוא אלוהים בקליפה של בשר. לכן, אין זה משנה עד כמה הוא רגיל וחלש וכיצד הוא שואף לקיים את רצון האל האב, האלוהות שלו אינה מוטלת בספק. באל בהתגלמותו כבשר ודם קיימת לא רק האנושיות הרגילה על חולשותיה אלא קיימות גם הפלאיות והאיכות הבלתי נתפסת של האלוהות שלו, כמו גם כל המעשים שלו בבשר. לפיכך, הן האנושיות והן האלוהות מתקיימות למעשה ובפועל במשיח. אין זה כלל דבר ריקני או על-טבעי. הוא בא לעולם במטרה העיקרית לבצע עבודה. יש הכרח שיהיה בעל אנושיות רגילה כדי שיוכל לבצע עבודה על פני האדמה. אחרת, יהיה כוחה של האלוהות שלו רב ככל שיהיה, לא ניתן יהיה להשתמש כראוי בייעוד המקורי שלה. למרות שיש חשיבות רבה לאנושיות שלו, היא איננה המהות שלו. המהות שלו היא האלוהות ולכן, הרגע שבו הוא מתחיל לבצע את כהונתו עלי אדמות הוא הרגע שבו הוא מתחיל לבטא את ההוויה של האלוהות שלו. האנושיות שלו קיימת אך ורק כדי לקיים את החיים הרגילים של בשרו, כדי שהאלוהות שלו תוכל להשלים את העבודה כרגיל כבשר ודם. האלוהות היא זו שמנתבת את עבודתו באופן מוחלט. כשהוא ישלים עבודתו, הוא ישלים את כהונתו. על האדם להכיר את מכלול עבודתו ובאמצעות עבודתו הוא מאפשר לאדם להכיר אותו. במהלך עבודתו הוא מבטא באופן מלא למדי את הווית האלוהות שלו, שאיננה טבע המוכתם באנושיות או במחשבה והתנהגות אנושיות. כשיגיע המועד שבו כל כהונתו תגיע אל סופה, הוא כבר יבטא לחלוטין ובאופן מושלם את הטבע שעליו לבטא. עבודתו איננה נתונה להכוונתו של אף בן אדם. הביטוי של הטבע שלו גם הוא חופשי למדי ואינו נשלט על ידי המוח או מעובד על ידי מחשבה, אלא מתגלה באופן טבעי. זהו דבר ששום בן אדם אינו יכול להשיגו. גם אם הסביבה קשה או התנאים גרועים, הוא מסוגל לבטא את טבעו בזמן המתאים. המשיח מבטא את הווייתו של המשיח ואילו אלה שאינם המשיח לא ניחנים בטבעו של המשיח. לכן, גם אם כולם יתנגדו לו או שיהיו להם תפיסות לגביו, איש אינו יכול להכחיש על בסיס מחשבות האדם שהטבע שמבטא המשיח הוא טבעו של אלוהים. כל מי שמחפש את המשיח בלב טהור או מחפש את אלוהים בכוונה תחילה יודה שהוא המשיח, על סמך הביטוי של האלוהות שלו. הוא לעולם לא יתכחש למשיח על סמך היבט כלשהו שלו שאינו עולה בקנה אחד עם תפיסות האדם. אף על פי שהאדם טיפש מאוד, כולם יודעים בדיוק מהו רצונו של האדם ומה נובע מאלוהים. העניין הוא שאנשים רבים פשוט מתנגדים למשיח בכוונה תחילה בגלל הכוונות שלהם. אלמלא כן, לא הייתה לשום אדם סיבה להתכחש לקיומו של המשיח, מכיוון שהאלוהות שהמשיח מבטא אכן קיימת וניתן לראותה בעין בלתי מזוינת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

דבר אלוהים היומי  מובאה 109

העבודה והביטוי של המשיח קובעים את מהותו. הוא מסוגל להשלים בלב שלם את מה שהופקד בידיו. הוא מסוגל לעבוד את אלוהים שבשמיים בלב שלם ולשאוף בלב שלם לתהות אחר רצונו של אלוהים האב. כל זה נקבע על ידי המהות שלו. וכך גם ההתגלות הטבעית שלו נקבעת על ידי המהות שלו. הסיבה לכך שאני קורא לה "ההתגלות הטבעית" שלו היא משום שהביטוי שלו אינו חיקוי או תוצאה של חינוך על ידי אדם או תוצאה של שנים רבות של טיפוח על ידי אדם. הוא לא למד זאת או התקשט בכך אלא הדבר טבוע בתוכו. האדם עשוי להתכחש לעבודתו, לביטוי שלו, לאנושיות שלו ולכל מהלך החיים של האנושיות הרגילה שלו, אבל איש אינו יכול להכחיש שהוא עובד את אלוהים שבשמיים בלב שלם. איש אינו יכול להכחיש שהוא הגיע כדי למלא את רצונו של האב שבשמיים ואיש אינו יכול להכחיש את הכנות שבה הוא תר אחר אלוהים האב. למרות שמראהו אינו נעים לחושים, שדיבורו לא משרה אווירה יוצאת דופן ושעבודתו לא מזעזעת את הארץ או מרעידה את השמיים כפי שהאדם מדמיין, הוא אכן המשיח אשר מגשים את רצון האב שבשמיים בלב שלם ומתמסר לחלוטין לאב שבשמיים והוא צייתן עד המוות. הסיבה לכך היא שהמהות שלו היא המהות של המשיח. קשה לאדם להאמין באמת זו, אולם זו עובדה. משכהונתו של המשיח תושלם, יוכל האדם לראות מעבודתו שטבעו והווייתו מייצגים את טבעו והווייתו של אלוהים שבשמיים. בזמן ההוא, הסיכום של כל עבודתו יוכל לאשר שהוא אכן הבשר שבו מתגלם הדבר ואינו דומה לאדם בשר ודם. לכל צעד בעבודתו של המשיח בעולם יש חשיבות ייצוגית, אך האדם שחווה את העבודה בפועל של כל שלב אינו מסוגל לתפוס את החשיבות של עבודתו. הדבר נכון בייחוד עבור מספר השלבים של העבודה שבוצעו על ידי האל בהתגלמותו השנייה. רוב אלה שרק שמעו או ראו את דבריו של המשיח אך מעולם לא ראו אותו אינם יודעים דבר על עבודתו. אלה שראו את המשיח ושמעו את דברו וגם חוו את עבודתו מתקשים לקבל את עבודתו. האין זה כך מכיוון שהמראה והאנושיות הרגילה של המשיח אינם לטעמו של האדם? מי שיקבלו את עבודתו של המשיח אחרי הסתלקותו לא יחוו קשיים כאלה, מכיוון שהם רק יקבלו את עבודתו ולא יבואו במגע עם האנושיות הרגילה של המשיח. האדם אינו מסוגל להרפות מתפיסותיו לגבי אלוהים ובמקום זאת לבחון אותו בקפידה. הסיבה לכך היא העובדה שהאדם מתמקד רק במראה שלו ואינו מסוגל לזהות את המהות שלו על סמך עבודתו ודבריו. אם יתעלם האדם ממראהו של המשיח או יימנע מדיון באנושיות של המשיח וידבר רק על האלוהות שלו, שאף אדם אינו יכול לתפוס את עבודתה ואת דבריה, הרי שיפחתו תפיסותיו של האדם בחצי, אפילו עד כדי כך שכל הקשיים של האדם יבואו על פתרונם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

דבר אלוהים היומי  מובאה 110

מי שהוא התגלמות האל יחונן גם במהותו של אלוהים, ומי שהוא התגלמות האל יחונן גם בביטויו של אלוהים. מכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שעליו לעשות, ומכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יבטא את מה שהוא ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לאדם חיים ולהראות לאדם את הדרך. בשר ודם שלא ניחנים במהותו של אלוהים הם ודאי לא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אין ספק בכך. כדי להבין אם זו התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, על האדם להכריע זאת על פי הטבע שהיא מבטאת והדברים שהיא אומרת. כלומר, יש לשפוט אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם ואם זו הדרך הנכונה רק על פי מהותו של אלוהים. אם כן, המפתח להכרעה אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים הוא שימת לב למהותו (עבודתו, דבריו, טבעו ואספקטים נוספים רבים) ולא למראה החיצוני. אם האדם בוחן רק את המראה החיצוני וכתוצאה מכך מתעלם ממהותו של אלוהים, הדבר מעיד על בערותו ובורותו של האדם. מראה חיצוני לא קובע מהות. יתרה מזאת, עבודתו של אלוהים לעולם לא תוכל לתאום את תפיסותיו של האדם. האם המראה החיצוני של ישוע לא סתר את תפיסותיו של האדם? מראהו ולבושו לא יכלו לרמוז על זהותו האמיתית, הלא כן? זו הרי הייתה זאת הסיבה לכך שהפרושים המוקדמים התנגדו לישוע, משום שהם הביטו רק במראהו החיצוני ולא לקחו ללבם את הדברים שאמר, הלא כן? אני מקווה שאף אחד מהאחים והאחיות, המחפשים את מראהו של אלוהים, לא יחזור על הטרגדיה ההיסטורית. אל לכם להיות הפרושים של ימינו ושוב למסמר את אלוהים לצלב. עליכם לחשוב בזהירות איך לקדם בברכה את שובו של אלוהים, ולהיות ברורים בדעתכם איך להיות בני אדם הנשמעים לאמת. זו האחריות של כל מי שמחכה לשובו של ישוע כשהוא רכוב על ענן. עלינו לשפשף את עיני רוחנו ולא לשגות בדברים המלאים בחלומות באספמיא. עלינו לחשוב על העבודה המעשית של אלוהים, ולהתבונן בהיבט המעשי של אלוהים. אל תיסחפו ואל תשקעו בחלומות בהקיץ, ממתינים תמיד ליום שבו האדון ישוע ירד אליכם פתאום על ענן כדי לקחת אתכם, על אף שמעולם לא הכרתם אותו או ראיתם אותו, ועל אף שאתם לא יודעים איך למלא את רצונו. מוטב לחשוב על עניינים מעשיים!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה

דבר אלוהים היומי  מובאה 111

אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מציג את עצמו רק בפני כמה חסידים בתקופה שבה הוא מבצע את עבודתו באופן אישי, ולא בפני כל הברואים. הוא התגלם כבשר ודם רק כדי להשלים שלב אחד בעבודתו, ולא כדי להראות את צלמו. אולם עליו לבצע את עבודתו בעצמו, ולפיכך עליו לעשות אותה כבשר ודם. כשהעבודה הזו תסתיים, הוא יעזוב את העולם האנושי. הוא אינו יכול להישאר בקרב האנושות לאורך זמן מחשש שיעמוד בדרכה של העבודה שעתידה לבוא. הוא מציג בפני ההמון רק את טבעו הצודק ואת כל מעשיו, ולא את צלם גופו כאשר הוא התגלם פעמיים כבשר ודם, משום שאלוהים יכול להראות את צלמו רק דרך טבעו ולא להחליף אותו בצלם התגלמותו כבשר ודם. צלם הבשר והדם שלו מוצג רק למספר מוגבל של בני אדם, רק לחסידיו כשהוא עובד כבשר ודם. זו הסיבה לכך שהעבודה המתבצעת כעת נעשית בחשאי. באופן דומה, ישוע הראה עצמו רק ליהודים, כשהוא עשה את עבודתו, ומעולם לא נראה בפומבי באומות אחרות. לפיכך, כשהוא השלים את עבודתו, הוא עזב את העולם האנושי במהירות ולא התעכב. בתקופה שלאחר מכן, לא הוא הציג את צלמו לאדם, אלא הייתה זו רוח הקודש שביצעה את העבודה ישירות. לאחר שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם תסתיים לגמרי, הוא יעזוב את עולמם של בני התמותה ולעולם לא יעשה שוב עבודה דומה לזו שעשה בתקופה שבה היה בשר ודם. רוח הקודש עושה ישירות את כל העבודה שבאה לאחר מכן. במהלך התקופה הזו, האדם כמעט אינו יכול לראות את צלמו של אלוהים כבשר ודם. הוא אינו מראה את עצמו לאדם כלל, אלא נותר נסתר תמיד. זמנה של עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מוגבל. היא מתבצעת בעידן, תקופה ואומה מסוימים, ובקרב בני אדם מסוימים. עבודה כזו מייצגת רק את העבודה במהלך התקופה שבה אלוהים מתגלם כבשר ודם. היא מייצגת עידן. היא מייצגת את עבודתה של רוח האל בעידן מסוים אחד, ולא את מכלול עבודתה. לפיכך, צלמו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא יראה לעיני כל העמים. הדבר שמוצג בפני ההמון הוא צדקתו של אלוהים וכל טבעו, ולא צלמו כפי שהוא התגלם פעמיים כבשר ודם. לא צלם אחד נראה לעיני האדם ולא שני הצלמים במשולב. לפיכך, חיוני שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יעזוב את פני האדמה עם השלמת העבודה שעליו לעשות, מפני שהוא בא רק כדי לעשות את העבודה שעליו לעשות, ולא כדי להראות את צלמו לבני האדם. על אף שאלוהים, שהתגלם פעמיים כבשר ודם, כבר הגשים את חשיבותה של ההתגלמות, הוא בכל זאת לא יגלה עצמו לאומה כלשהי שלא ראתה אותו מעולם בעבר. ישוע לעולם לא יראה את עצמו שוב ליהודים כשמש הצדק, והוא גם לא יעמוד על פסגת הר הזיתים ויופיע בפני כל העמים. כל מה שהיהודים ראו הוא את דמותו במהלך חייו ביהודה. הסיבה לכך היא שעבודתו של ישוע בהתגלמותו כבשר ודם נגמרה לפני אלפיים שנה. הוא לא ישוב ליהודה בצלם של יהודי, וודאי שלא יציג את צלמו כיהודי לאומות גויים כלשהן, משום שצלמו של ישוע בהתגלמותו כבשר ודם הוא בסך הכול צלם של יהודי, ולא צלמו של בר האנוש שיוחנן ראה. על אף שישוע הבטיח לחסידיו שהוא ישוב, הוא לא סתם יראה את עצמו בצלם של יהודי לכל אלה שנמצאים באומות הגויים. עליכם לדעת שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נועדה לפתוח עידן. העבודה הזו מוגבלת לכמה שנים והוא אינו יכול להשלים את כל עבודתה של רוח האל, בדיוק כפי שצלמו של ישוע כיהודי יכול היה לייצג רק את צלם האל כשהוא עבד ביהודה, והוא יכול לעשות את עבודת הצליבה בלבד. בתקופה שבה ישוע התגלם כבשר ודם, הוא לא יכול היה לעשות את העבודה של סיום העידן או של השמדת האנושות. לפיכך, לאחר שהוא נצלב והשלים את עבודתו, הוא עלה לרום הגבוה ביותר והסתתר לנצח מפני האדם. מאז ואילך, המאמינים הנאמנים מקרב אומות הגויים לא יכלו לראות את חזותו של ישוע אדוננו, אלא רק את דיוקנו, שאותו הם תלו על קיר. דיוקן זה הוא רק תמונה שצייר אדם, ולא הצלם שאלוהים עצמו הראה לאדם. אלוהים לא יראה את עצמו בגלוי לעיני ההמון בצלם מהתקופה שבה התגלם פעמיים כבשר ודם. העבודה שהוא עושה בקרב בני האדם נועדה לאפשר להם להבין את טבעו. כל זה מוצג לאדם דרך עבודת העידנים השונים. הדבר מושג באמצעות הטבע שהוא גילה ברבים ובאמצעות העבודה שהוא עשה, ולא דרך חזותו של ישוע. כלומר האדם אינו מתוודע אל צלמו של אלוהים באמצעות צלם הבשר והדם, אלא באמצעות העבודה שעושה אלוהים בעל הצלם והצורה בהתגלמותו. ובאמצעות עבודתו, דמותו נראית וטבעו נודע. זו משמעות העבודה שברצונו לעשות כבשר ודם.

לאחר שהעבודה של שתי ההתגלמויות של אלוהים כבשר ודם תגיע לסופה, הוא יתחיל להראות את טבעו הצודק בכל רחבי אומות הכופרים ולאפשר להמון לראות את צלמו. הוא יבטא את טבעו ויבהיר בכך את סופן של הקטגוריות השונות של בני האדם, ובכך יביא את העידן הישן לקצו באופן מלא. הסיבה לכך שעבודתו כבשר ודם איננה נרחבת מאוד (כפי שישוע עבד רק ביהודה, וכיום אני עובד רק בקרבכם) היא שלעבודתו כבשר ודם יש גבולות וסייגים. הוא רק מבצע פרק זמן קצר של עבודה בצלם של בשר ודם רגילים. הוא אינו משתמש בהתגלמות זו כבשר ודם כדי לעשות את עבודת הנצח או את עבודת ההופעה בפני כל עמי הכופרים. העבודה הזו כבשר ודם יכולה רק להיות מוגבלת בהיקפה (כגון עבודה ביהודה בלבד או בקרבכם בלבד), ואחר כך להתרחב, באמצעות העבודה המתבצעת בגבולות אלה. כמובן שעל רוח האל לבצע ישירות את עבודת ההרחבה הזו, וזו כבר לא תהיה עבודתה בהתגלמותה כבשר ודם. זאת מכיוון שיש גבולות לעבודה כבשר ודם והיא איננה מתרחבת לכל קצות תבל. היא אינה יכולה להשיג זאת. באמצעות העבודה כבשר ודם, רוח האל מבצעת את העבודה הבאה. על כן, העבודה שנעשית כבשר ודם היא עבודה ראשונית, אשר מתבצעת בתוך גבולות מסוימים. לאחר מכן, רוח האל ממשיכה בעבודה הזו, ואף עושה כן בהיקף נרחב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (2)

דבר אלוהים היומי  מובאה 112

אלוהים יורד אל פני האדמה רק כדי לעשות את העבודה של הנחיית העידן, בכוונתו רק לפתוח עידן חדש ולהביא את העידן הישן לקצו. הוא לא בא כדי להביא לידי ביטוי מהלך חיים של אדם על פני האדמה, לחוות עבור עצמו את השמחה והעצב של העולם האנושי, להפוך אדם מסוים למושלם במו ידיו או להשגיח באופן אישי על צמיחתו של אדם מסוים. זו איננה עבודתו. עבודתו היא רק לפתוח את העידן החדש ולהביא את העידן הישן לקצו. כלומר הוא יפתח באופן אישי עידן, יביא באופן אישי את העידן האחר לקצו ויביס את השטן על ידי ביצוע העבודה באופן אישי. בכל פעם שהוא מבצע את עבודתו באופן אישי, הוא כאילו מציב את כף רגלו בשדה הקרב. תחילה הוא כובש את העולם וגובר כבשר ודם על השטן. הוא זוכה בכל התהילה ומסיר את הלוט מעל העבודה של כל אלפיים השנים, באופן כזה שלכל בני האדם על פני האדמה יהיה את הנתיב הנכון לצעוד בו, כמו גם חיים של שמחה ושלווה. אולם אלוהים אינו יכול לחיות זמן רב עם האדם על פני האדמה, מפני שאלוהים הוא אלוהים, ואחרי הכול, הוא שונה מהאדם. הוא אינו יכול לחיות חיים שלמים של אדם רגיל, כלומר הוא אינו יכול לשכון על פני האדמה כאדם שאין בו שום דבר יוצא מגדר הרגיל, מכיוון שיש לאלוהים חלק מזערי בלבד מהאנושיות הרגילה של בני האדם הרגילים על מנת לקיים את חייו כאדם. במילים אחרות, איך ייתכן שאלוהים יקים משפחה, יפתח קריירה ויגדל ילדים על פני האדמה? האם זו לא תהיה חרפה עבורו? יש לו אנושיות רגילה רק למטרה של ביצוע עבודה באופן רגיל, ולא כדי לאפשר לו להקים משפחה ולפתח קריירה בדומה לאדם רגיל. די בהיגיון הרגיל, במחשבה הרגילה שלו ובמזון והלבוש הרגילים של בשרו ודמו כדי להוכיח שיש לו אנושיות רגילה. אין צורך שיקים משפחה או יפתח קריירה כדי להוכיח שהוא מצויד באנושיות רגילה. אין בכך כל צורך! אלוהים שיורד אל פני האדמה, הוא הדבר שנהיה לבשר. הוא פשוט מאפשר לאדם להבין את דברו ולראות את דברו, כלומר הוא מאפשר לאדם לראות את העבודה שמבצעים הבשר והדם. כוונתו איננה שבני האדם יתייחסו להתגלמותו כבשר ודם בדרך מסוימת, אלא רק שהאדם יהיה צייתן עד הסוף, כלומר יישמע לכל הדברים שיוצאים מפיו ולכל העבודה שהוא עושה. הוא רק עובד כבשר ודם והוא אינו מבקש מהאדם בכוונה תחילה להלל את גדולתה וקדושתה של התגלמותו כבשר ודם. הוא רק מראה לאדם את חוכמת עבודתו ואת כל הסמכות שבידיו. לפיכך, על אף שהוא ניחן באנושיות יוצאת דופן, הוא אינו מכריז הכרזות ומתמקד רק בעבודה שעליו לעשות. עליכם לדעת מדוע אלוהים התגלם כבשר ודם, ובכל זאת הוא אינו מפרסם את אנושיותו הרגילה או מעיד עליה, אלא פשוט מבצע את העבודה שהוא רוצה לעשות. לפיכך, כל מה שאתם יכולים לראות מאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הוא את מהות אלוהותו. הסיבה לכך היא שהוא לעולם אינו מכריז מהי הווייתו האנושית על מנת שהאדם יחקה אותה. רק כשאדם מנחה בני אדם אחרים הוא מדבר על הווייתו האנושית, כדי שיוכל לזכות בהערצתם ובמסירותם, ובכך להנהיג אותם. לעומת זאת, אלוהים כובש את האדם באמצעות עבודתו בלבד (כלומר עבודה שהאדם אינו מסוגל להשיג). אין זה משנה אם האדם מעריץ אותו או סוגד לו. כל שהוא עושה הוא להחדיר באדם הרגשת יראה כלפיו או תחושה של דבר שלא ניתן להבין אותו. אין לאלוהים צורך להרשים את האדם. כל שהוא זקוק לו הוא שתיראו אותו לאחר שתהיו עדים לטבעו. העבודה שאלוהים עושה היא שלו. האדם אינו יכול לעשות אותה במקומו והאדם אינו יכול להשיגה כלל. רק אלוהים עצמו יכול לעשות את העבודה שלו ולבשר על עידן חדש כדי להוביל את האדם לחיים חדשים. העבודה שהוא עושה נועדה לאפשר לאדם לקבל חיים חדשים ולהיכנס לעידן חדש. שאר העבודה מועברת לבני האדם שניחנים באנושיות רגילה ואשר זוכים להערצתם של אחרים. לפיכך, בעידן החסד, אלוהים השלים את העבודה של אלפיים שנה בתוך שלוש שנים וחצי בלבד מתוך שלושים ושלוש שנותיו כבשר ודם. כשאלוהים יורד אל פני האדמה כדי לבצע את עבודתו, הוא תמיד משלים את העבודה של אלפיים שנה או של עידן שלם בשנים ספורות בלבד. הוא אינו מתמהמה ואינו מתעכב. הוא פשוט מרכז את העבודה של שנים רבות כדי שהיא תושלם בתוך שנים מעטות. הסיבה לכך היא שהעבודה שהוא עושה באופן אישי נועדה פשוט לפתוח דרך מוצא ולהוביל את העידן החדש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (2)

דבר אלוהים היומי  מובאה 113

כשאלוהים מבצע את עבודתו, הוא לא בא כדי לקחת חלק בשום בנייה או תנועה, אלא כדי לבצע את כהונתו. בכל פעם שהוא מתגלם כבשר ודם, הדבר נועד רק כדי להשלים שלב עבודה ולפתוח עידן חדש. עכשיו הגיע עידן המלכות, וגם תרגול המלכות. שלב העבודה הזה איננו עבודתו של האדם, והוא לא נועד לעבוד באדם במידה מסוימת, אלא רק להשלים חלק מעבודתו של אלוהים. אלוהים אינו עושה את עבודתו של האדם, ועבודתו לא נועדה להשיג תוצאה מסוימת בעבודה באדם לפני שאלוהים יעזוב את פני האדמה. העבודה הזו נועדה לבצע את כהונתו של אלוהים במלואה ולסיים את העבודה שעליו לעשות, שהיא להכין הסדרים ראויים לעבודתו על פני האדמה, ולזכות כך בתהילה. עבודתו של אלוהים בהתגלמותו אינה דומה לעבודתם של בני אדם שרוח הקודש משתמשת בהם. כשאלוהים בא כדי לעשות את עבודתו על פני האדמה, הוא עוסק רק במימוש כהונתו. באשר לכל יתר העניינים שאינם קשורים לכהונתו, הוא כמעט אינו לוקח בהם חלק, ואף מעלים מהם עין. הוא רק מבצע את העבודה שעליו לעשות, ופחות מכול מטרידה אותו העבודה שעל האדם לעשות. העבודה שהוא עושה קשורה אך ורק לעידן שבו הוא נמצא ולכהונה שעליו לממש, כאילו כל יתר העניינים אינם בתחומו. הוא אינו מצטייד בידע בסיסי נוסף על החיים כאדם ואינו רוכש כישורים חברתיים נוספים או מצטייד בכל דבר אחר שהאדם מבין. אין לו שום עניין בכל הדברים שעל האדם להיות מצויד בהם, והוא רק עושה את העבודה שהיא חובתו. על כן, בעיני האדם, אלוהים בהתגלמותו פגום בדברים רבים מאוד, אפילו עד כדי כך שהוא מעלים עין מדברים רבים שצריכים להיות לאדם, ואין לו הבנה בעניינים כאלה. נדמה שעניינים כגון ידע כללי על החיים, וכן עקרונות התנהגות בינאישית ואינטראקציה עם אחרים אינם קשורים אליו כלל. למרות זאת, לא ניתן לחוש מצד אלוהים בהתגלמותו אפילו בשמץ של התנהגות חריגה. כלומר, אנושיותו רק מקיימת את חייו כאדם רגיל עם חשיבה רגילה במוחו, ומעניקה לו את היכולת להבחין בין טוב לרע. אולם הוא אינו מצויד בכל דבר אחר, מכל הדברים שהאדם בלבד (הברואים) צריך להחזיקם. אלוהים מתגלם כבשר ודם רק כדי להגשים את כהונתו. עבודתו מכוונת לעידן שלם, לא לאדם או למקום ספציפיים, אלא לתבל כולה. זה כיוון עבודתו וזה העיקרון שעל פיו הוא עובד. איש אינו יכול לשנות זאת והאדם אינו יכול להיות מעורב בכך. בכל פעם שאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא מביא איתו את העבודה של אותו עידן, ואין לו כל כוונה לחיות לצד האדם במשך עשרים, שלושים, ארבעים או אפילו שבעים או שמונים שנה כדי שהאדם יבין אותו טוב יותר ויזכה בתובנות לגביו. אין צורך בכך! מעשה כזה לא יעמיק כלל את הידע שיש לאדם על טבעו הפנימי של אלוהים. במקום זאת, הדבר רק יוסיף לתפיסות של בני האדם ויגרום לתפיסות ולמחשבות של האדם להתאבן. על כן, על כולכם להבין בדיוק מהי עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. ודאי לא ייתכן שאינכם מבינים את דבריי: "לא באתי כדי לחוות את חייו של אדם רגיל"? האם שכחתם את המילים: "אלוהים לא בא אל פני האדמה כדי לחיות חיים של אדם רגיל"? אינכם מבינים את מטרת התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ואינכם יודעים מה פירוש המילים, "איך ייתכן שאלוהים יבוא אל פני האדמה בכוונה לחוות את חייו של יציר נברא?". אלוהים בא אל פני האדמה אך ורק כדי להשלים את עבודתו, ולכן עבודתו על פני האדמה קצרת מועד. הוא בא אל פני האדמה לא מתוך כוונה שרוח האל תטפח את התגלמותו כבשר ודם לכדי יצור אנוש יוצא מגדר הרגיל אשר ינהיג את הכנסייה. כשאלוהים בא אל פני האדמה, זהו הדבר שהופך לבשר. אולם האדם אינו יודע על עבודתו ומייחס לו דברים באופן מאולץ. אך על כולכם להבין שאלוהים הוא "הדבר שהיה לבשר", ולא גוף בשר ודם שרוח האל מטפחת כדי שימלא את מקומו של אלוהים באופן זמני. אלוהים עצמו אינו תוצר של טיפוח, אלא הוא הדבר שהיה לבשר, וכיום הוא מבצע את עבודתו באופן רשמי בקרב כולכם. כולכם יודעים שהתגלמותו של אלוהים היא עובדה, וכולכם מכירים בכך, אך אתם מעמידים פנים שאתם מבינים אותה. אינכם מסוגלים כלל לתפוס את עבודתו של אלוהים בהתגלמותו או את החשיבות והמהות של התגלמותו כבשר ודם, ואתם רק מדקלמים מזיכרונכם באופן שטחי את דברי האחרים. האם אתה סבור שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הוא כפי שאתה מדמיין אותו?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 114

אלוהים מתגלם כבשר ודם אך ורק כדי להנחות את העידן ולהתחיל עבודה חדשה. עליכם להבין נקודה זו. הדבר שונה מאוד מתפקודו של האדם, ואין להזכיר את שני הדברים בנשימה אחת. האדם זקוק לתקופה ארוכה של טיפוח והבאה לידי שלמות לפני שניתן להשתמש בו לביצוע עבודה, ויש צורך באנושיות בסדר גודל גדול במיוחד. לא זו בלבד שעל האדם להיות מסוגל לקיים את האנושיות הרגילה שלו, אלא עליו גם להבין עוד רבים מהעקרונות וכללי ההתנהגות כלפי אחרים, ויתרה מכך, עליו להתחייב ללמוד עוד על החוכמה והמוסר של האדם. זה מה שהאדם צריך להצטייד בו. אולם לא כך הדבר במקרה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, מכיוון שעבודתו אינה מייצגת את האדם או את עבודתו של האדם, אלא היא ביטוי ישיר של הווייתו ויישום ישיר של העבודה שעליו לעשות. (כמובן, עבודתו מתבצעת במועד המתאים, לא באופן אקראי ובחוסר שימת לב, והיא מתחילה כשמגיעה העת לממש את כהונתו). הוא אינו לוקח חלק בחיי האדם או בעבודתו, כלומר אנושיותו אינה מצוידת באף אחד מאלה (אך הדבר אינו משפיע על עבודתו). הוא מממש את כהונתו רק כשמגיעה העת לעשות זאת. יהא מעמדו אשר יהא, הוא פשוט ממשיך הלאה בעבודה שעליו לעשות. עבודתו אינה מושפעת כלל ועיקר ממה שהאדם יודע עליו ומהדעות של האדם לגביו. לדוגמה, כאשר ישוע ביצע את עבודתו. איש לא ידע בדיוק מיהו, אך הוא פשוט המשיך הלאה בעבודתו. שום דבר מזה לא הפריע לו לבצע את העבודה שהיה עליו לעשות. לכן הוא לא התוודה בתחילה על זהותו ולא הכריז עליה, אלא רק גרם לבני אדם להפוך לחסידיו. זו לא הייתה כמובן רק ענוותו של אלוהים, אלא גם הדרך שבה אלוהים עבד כבשר ודם. הוא יכול היה לעבוד רק כך, מפני שהאדם לא יכול היה לזהותו בעין בלתי מזוינת. וגם אילו האדם זיהה אותו, האדם לא יכול היה לעזור לו בעבודתו. זאת ועוד, אלוהים לא התגלם כבשר ודם כדי שהאדם יתוודע אל התגלמותו, אלא כדי לבצע עבודה ולממש את כהונתו. לפיכך, הוא לא ייחס חשיבות לכך שזהותו תיוודע ברבים. כאשר הוא השלים את כל העבודה שהיה עליו לעשות, האדם הבין באופן טבעי את כל זהותו ומעמדו. אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם שומר על שתיקה ולעולם אינו מכריז הכרזות. הוא לא שם לב לאדם או להתקדמותו של האדם בהפיכתו לחסיד אל, אלא רק ממשיך הלאה במימוש כהונתו ובביצוע העבודה שעליו לעשות. איש אינו יכול לעמוד בדרכה של עבודתו. כשמגיעה העת לסיום עבודתו, היא תסתיים ותיחתם ללא ספק, ואיש אינו יכול להכתיב תוצאה אחרת. רק לאחר שהוא יעזוב את האדם עם השלמת עבודתו, האדם יבין את העבודה שהוא עושה, אף שעדיין לא בבהירות מוחלטת, ויידרש לאדם זמן רב כדי להבין באופן מלא את כוונתו של אלוהים כשביצע את עבודתו לראשונה. במילים אחרות, העבודה בעידן שבו אלוהים מתגלם כבשר ודם נחלקת לשני חלקים. החלק האחד הוא העבודה שאלוהים עצמו בהתגלמותו עושה והדברים שאלוהים עצמו בהתגלמותו אומר. לאחר שכהונתו כבשר ודם תתממש במלואה, בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם יבצעו את החלק הנותר של העבודה. אז יגיע זמנו של האדם למלא את תפקידו, משום שאלוהים כבר פילס את הדרך, וכעת על האדם ללכת בה בעצמו. כלומר, אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לבצע חלק אחד בעבודתו, והיא נמשכת ברצף על ידי רוח הקודש, וכן על ידי בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם. לכן, על האדם לדעת במה כרוכה העבודה הראשונית שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יבצע בשלב העבודה הזה, ועליו להבין בדיוק את משמעותה של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם ואת העבודה שעליו לעשות, ולא לדרוש מאלוהים את מה שנדרש מהאדם. זו הטעות של האדם זו תפיסתו, ויתרה מכך, זו מרדנותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 115

אלוהים מתגלם כבשר ודם לא מתוך כוונה לאפשר לאדם להכיר את בשרו ודמו או לאפשר לאדם להבחין בהבדלים בין גופו של אלוהים בהתגלמותו לבין גופו של האדם. אלוהים אינו מתגלם כבשר ודם כדי לאמן את יכולת ההבחנה של האדם, ולא כל שכן מתוך כוונה שהאדם יעבוד את בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו, ובכך יזכה את אלוהים בתהילה רבה. אף אחד מאלה איננו רצונו של אלוהים כשהוא מתגלם כבשר ודם. אלוהים גם אינו מתגלם כבשר ודם כדי לגנות את האדם, לחשוף אותו בכוונה תחילה או להקשות עליו. אף אחד מאלה איננו רצונו של אלוהים. בכל פעם שאלוהים מתגלם כבשר ודם, זו צורת עבודה בלתי נמנעת. הוא עושה זאת למען עבודתו הרחבה יותר וניהולו הרחב יותר, לא מהסיבות שהאדם מעלה בדעתו. אלוהים בא אל פני האדמה רק בהתאם למה שעבודתו דורשת ורק לפי הצורך. הוא אינו בא אל פני האדמה סתם כדי להתבונן סביב, אלא כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. איזו סיבה אחרת יש לו לקחת על עצמו עול כבד שכזה וליטול סיכונים כה גדולים כדי לבצע את העבודה הזו? אלוהים מתגלם כבשר ודם רק כשעליו לעשות זאת, ותמיד עם משמעות ייחודית. אילו הדבר היה רק כדי לאפשר לאדם להביט באלוהים ולהרחיב את אופקיו, אין צל של ספק שהוא לעולם לא היה בא בקרב בני האדם בקלות דעת כזו. הוא בא אל פני האדמה למען ניהולו ועבודתו הרחבה יותר וכדי לזכות בבני אדם נוספים. הוא בא כדי לייצג את העידן ולהביס את השטן, והוא עוטה על עצמו בשר ודם כדי להביס את השטן. יתרה מזאת, הוא בא כדי להנחות את האנושות כולה כיצד לחיות את חייה. כל הדברים האלה נוגעים לניהולו ונוגעים לעבודה של התבל כולה. אילו אלוהים היה מתגלם כבשר ודם רק כדי לאפשר לאדם להכיר את בשרו ולפקוח את עיני האדם, מדוע שהוא לא יעשה את דרכו לכל אומה ואומה? האם לא יהיה זה עניין קל שבקלים? אולם הוא לא עשה זאת, אלא בחר במקום מתאים להתיישב בו ולהתחיל בו את העבודה שעליו לעשות. רק לגוף הבשר והדם הזה לכשעצמו יש חשיבות רבה. הוא מייצג עידן שלם וכן מבצע את העבודה של עידן שלם. הוא מביא את העידן הקודם לקצו וגם מבשר על העידן החדש. כל זה עניין חשוב שנוגע לניהולו של אלוהים וכל זה הוא החשיבות של שלב עבודה אחד שאלוהים בא אל פני האדמה על מנת לבצעו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 116

ישועת האדם על ידי אלוהים אינה נעשית ישירות באמצעות רוח האל וזהותה של רוח האל, מכיוון שהאדם אינו יכול לגעת ברוח האל, לראותה או להתקרב אליה. אילו אלוהים ניסה להושיע את האדם ישירות דרך רוח הקודש, האדם לא יכול היה לקבל את ישועת האל. לולא אלוהים לבש צורה חיצונית של אדם שנברא, לא הייתה לבני האדם אפשרות לקבל את הישועה הזו. זאת מכיוון שלאדם אין דרך להתקרב לאלוהים, כשם שאיש לא היה יכול להתקרב לענן של יהוה. רק על ידי התגלמות כאדם שנברא, כלומר, רק על ידי הפיכת דברו לבשר ודם שבו הוא מתגלם, אלוהים יכול לעבוד בדבריו באופן אישי בכל חסידיו. רק אז האדם יוכל באופן אישי לראות ולשמוע את דבר האל ויותר מכך, להיווכח בתכונות של דברי האל, ועל ידי כך לזכות בישועה מלאה. לולא אלוהים התגלם כבשר ודם, שום בשר ודם לא היה מסוגל לזכות לישועה כה גדולה, ואף אדם לא היה נושע. אילו רוח האל עבדה ישירות בקרב בני האדם, האנושות כולה הייתה מוכית אפיים ארצה או נלקחת בשלמותה לשבי השטן, מפאת חוסר יכולתה ליצור קשר עם אלוהים. ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא, באמצעות גופו של ישוע כבשר ודם, כלומר אלוהים הושיע את האדם מהצלב, אך הטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שנמחל לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בטבעו, ובכך להשתחרר מההשפעה האפלה של השטן ולשוב בפני כס המלכות של אלוהים. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. אלוהים החל בעבודת הישועה בתחילת עידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו, והדבר נמשך לתוך אחרית הימים, כאשר אלוהים יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסורים על האדם בשל מרדנותו. רק אז, אלוהים יסיים את עבודת הישועה שלו וינוח. לפיכך, בשלושת שלבי העבודה, אלוהים התגלם כבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק כשאלוהים מתגלם כבשר ודם הוא יכול לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כגוף בשר ודם רגיל. רק כך הוא יכול לספק לאדם את הדרך המעשית שהאדם זקוק לה כיציר נברא. האדם זוכה לישועה מלאה מאלוהים בזכות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ולא ישירות מהשמיים כמענה לתפילותיו. זאת מכיוון שהאדם כבשר ודם אינו מסוגל לראות את רוח האל, כל שכן להתקרב אליה. האדם יכול ליצור קשר רק עם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, ורק כך האדם יכול להבין את כל הדרכים ואת כל האמיתות ולזכות בישועה מלאה. די יהיה בהתגלמות השנייה כדי לטהר את חטאי האדם ולזכך את האדם לחלוטין. לפיכך, ההתגלמות השנייה תסיים את מכלול עבודתו של אלוהים כבשר ודם ותשלים את חשיבות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. לאחר מכן, עבודתו של אלוהים כבשר ודם תגיע לסופה המוחלט. לאחר ההתגלמות השנייה, הוא לא יתגלם כבשר ודם בשלישית למען עבודתו, זאת משום שכל הניהול שלו יסתיים. באחרית הימים, התגלמותו כבשר ודם תזכה באופן מלא באנשיו הנבחרים, וכל האנושות תחולק באחרית הימים על פי סוגיה. הוא לא יעשה עוד את עבודת הישועה ולא ישוב עוד כבשר ודם כדי לבצע עבודה כלשהי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 117

הדברים שהאדם השיג כעת – שיעור קומתו הנוכחי, הידע שלו, אהבתו, נאמנותו, צייתנותו וכן התובנה שלו – הם תוצאות שהושגו באמצעות השיפוט של דבר האל. העובדה שאתה מסוגל להיות נאמן ולעמוד על רגליך עד כה הושגה באמצעות דבר האל. כעת, האדם מבין שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם היא אכן יוצאת מגדר הרגיל, ויש דברים רבים בה שהאדם אינו יכול להשיגם, ואלה הן תעלומות ופלאים. לפיכך, רבים החלו להישמע לאלוהים. מקצתם מעולם לא נשמעו לשום אדם מאז יום לידתם, אך כשהם רואים את דברי האל כיום, הם נשמעים לו באופן מלא בלי לשים לב לכך שהם עושים זאת, והם אינם מעזים להיות ביקורתיים או לומר כל דבר אחר. האנושות נכנעה בפני דבר האל ושרועה אפיים ארצה בפני השיפוט של דבר האל. לו רוח האל דיברה ישירות אל האדם, האנושות הייתה נשמעת לקול, ונופלת ארצה ללא דברי התגלות, כפי שפאולוס נפל ארצה בתוך האור בדרך לדמשק. לו אלוהים המשיך לעבוד כך, האדם לעולם לא היה מתוודע לשחיתות שלו באמצעות השיפוט של דבר האל ולא היה משיג ישועה באופן זה. רק על ידי התגלמות כבשר ודם, אלוהים יכול למסור את דבריו באופן אישי באוזני כל בני האנוש, כדי שכל מי שאוזניים לו יוכל לשמוע את דבריו ולקבל את עבודת השיפוט שלו באמצעות דברו. זו התוצאה שרק דברו משיג, ולא הופעת רוח האל שתגרום לאדם להישמע מתוך פחד. רק באמצעות עבודה מעשית ויוצאת דופן כזו, טבעו הקודם של האדם, שהיה חבוי עמוק בתוכו במשך שנים רבות, יכול להיחשף במלואו, כדי שהאדם יוכל לזהותו ולשנותו. כל זה עבודתו המעשית של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, שבה הוא מדבר ושופט באופן מעשי ומשיג את התוצאות של שיפוט האדם באמצעות דבר האל. זו סמכותו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם וזו חשיבות התגלמותו של אלוהים. הדבר נעשה כדי להודיע ברבים על הסמכות של אלוהים בהתגלמותו, על התוצאות שמשיגה העבודה של דבר האל ועל התגלמותה של רוח האל כבשר ודם כדי להפגין את סמכותו של אלוהים על ידי שיפוט האדם באמצעות דבר האל. על אף שבשרו של אלוהים בהתגלמותו הוא בעל צורה חיצונית של אנושיות רגילה, התוצאות שדבריו משיגים הן שמראות לאדם שהאל מלא סמכות, שהוא אלוהים עצמו ושדבריו הם ביטוי של אלוהים עצמו. כך, האנושות כולה רואה שהוא אלוהים עצמו, אלוהים עצמו שהתגלם כבשר ודם, שאיש לא יכול לפגוע בו, שאיש אינו יכול להתעלות על שיפוטו באמצעות דבריו ושאין כוח אפל שיכול לגבור על סמכותו. האדם נשמע לאלוהים לגמרי משום שאלוהים הוא הדבר שנהיה לבשר, משום סמכותו ומשום שיפוטו באמצעות דבריו. העבודה שמביאה התגלמותו כבשר ודם היא הסמכות שלו. אלוהים התגלם כבשר ודם מפני שגם לבשר ודם יכולה להיות סמכות, וככזה הוא מסוגל לבצע עבודה בקרב בני האדם באופן מעשי, גלוי ומוחשי לאדם. עבודה כזו מציאותית הרבה יותר מכל עבודה שנעשית ישירות על ידי רוח האל שכל הסמכות ברשותה, וגם תוצאותיה ניכרות. הסיבה לכך היא שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם יכולה לדבר ולעשות עבודה באופן מעשי. לצורה החיצונית של בשר האל אין שום סמכות, והאדם יכול לבוא איתה במגע. אולם, מהותו של אלוהים נושאת את הסמכות, אך סמכותו אינה גלויה לעינו של איש. כשאלוהים מדבר ועובד, האדם אינו מסוגל לגלות את קיומה של סמכותו. הדבר מועיל עוד יותר לעבודתו המעשית של אלוהים. כל העבודה המעשית הזו יכולה להשיג תוצאות. על אף ששום אדם אינו מבין שלאלוהים יש סמכות, אינו מבין שלא ניתן לפגוע באלוהים ואינו רואה את חרון אפו, אלוהים משיג את התוצאות שלהן התכוון בדבריו באמצעות סמכותו החבויה, חרון אפו הנסתר והדברים שהוא נושא בגלוי. במילים אחרות, באמצעות נימת קולו של אלוהים, חומרת דיבורו וכל חוכמת דבריו, האדם משתכנע לחלוטין. כך האדם נשמע לדבר האל בהתגלמותו כבשר ודם, שלכאורה אין לו סמכות, ובכך מושגת מטרת האל להושיע את האדם. זו משמעות נוספת של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם: לדבר באופן מציאותי יותר ולאפשר למציאות דבריו להשפיע על האדם כדי שהאדם יהיה עד לעוצמה של דבר האל. על כן, אילו עבודה זו לא נעשתה באמצעות התגלמות כבשר ודם, היא לא הייתה משיגה תוצאות כלשהן ולא הייתה יכולה להושיע חוטאים באופן מלא. לולא התגלם אלוהים כבשר ודם, הוא היה נותר רוח שאינה נראית לעין ואינה מוחשית לאדם. מאחר שהאדם נוצר כבשר ודם, האדם ואלוהים שייכים לשני עולמות שונים והם שונים באופיים. רוח האל אינה תואמת לאדם, שהוא בשר ודם, ואין שום דרך לייסד ביניהם יחסים כלשהם, על אחת כמה וכמה כאשר האדם אינו יכול להפוך לרוח. לפיכך, על רוח האל להתגלם כיציר שנברא כדי לעשות את עבודתה המקורית. אלוהים יכול הן להתעלות למקום הגבוה ביותר והן להצטנע ולהפוך ליצור אנושי, לעשות עבודה ולחיות בקרב בני האדם. לעומת זאת, האדם אינו יכול להתעלות למקום הגבוה ביותר ולהפוך לרוח, לא כל שכן לרדת למקום הנמוך ביותר. לפיכך, על אלוהים להתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו. באופן דומה, במהלך ההתגלמות הראשונה, רק אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יכול היה לגאול את האדם באמצעות צליבתו, ואילו רוח האל לא הייתה יכולה בשום דרך להיצלב כקורבן חטאת למען האדם. אלוהים היה יכול להתגלם ישירות כבשר ודם כדי לשמש כקורבן חטאת למען האדם, אך האדם לא היה יכול לעלות ישירות השמיימה כדי לקחת את קורבן החטאת שאלוהים הכין עבורו. מכיוון שכך, ניתן רק לבקש מאלוהים לנוע הלוך ושוב כמה פעמים בין השמיים והארץ, ולא לבקש מהאדם לעלות השמיימה כדי לקחת את הישועה הזו. זאת משום שהאדם נפל מגדולתו, ואף יותר מכך, הוא אינו יכול לעלות השמיימה, לא כל שכן לקבל את קורבן החטאת. לפיכך, היה צורך שישוע יבוא בקרב בני האדם ויעשה באופן אישי את העבודה שהאדם פשוט לא יכול היה לבצע. בכל פעם שאלוהים מתגלם כבשר ודם, הדבר הכרחי בהחלט. אילו רוח האל יכלה לבצע ישירות שלב כלשהו מבין השלבים, אלוהים לא היה סובל את ההשפלות הכרוכות בהתגלמותו כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 118

אלוהים התגלם כבשר ודם משום שמושא עבודתו אינו רוחו של השטן או כל דבר אחר שאינו גשמי, אלא האדם, שהוא בשר ודם ואשר הושחת על ידי השטן. הסיבה לכך שאלוהים הפך את האדם העשוי בשר ודם למושא עבודתו היא בדיוק משום שבשרו ודמו הושחתו. יתר על כן, היות שהאדם הוא מושא ההשחתה, אלוהים הפך את האדם למושא עבודתו היחידי בכל שלביה של עבודת הישועה שלו. האדם הוא יצור בן תמותה העשוי בשר ודם ואלוהים הוא היחידי שיכול להציל את האדם. על כן, על אלוהים להפוך לבשר ודם בעל אותן תכונות שיש לאדם כדי לבצע את עבודתו, כדי שלעבודתו תהיה השפעה טובה יותר. על אלוהים להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו דווקא משום שהאדם עשוי בשר ודם ואינו מסוגל להתגבר על החטא או להשיל מעליו את בשרו ודמו. גם אם מהותו וזהותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונות מאוד ממהותו וזהותו של האדם, הופעתו זהה לזו של האדם. הוא נראה כאדם רגיל וחייו הם חיי אדם רגיל וכל מי שרואה אותו לא יכול להבחין בהבדל כלשהו בינו לבין אדם רגיל. די לו בהופעה רגילה זו ובאנושיות רגילה זו כדי לבצע את עבודתו האלוהית באנושיות רגילה. בשרו ודמו מאפשרים לו לבצע את עבודתו באנושיות רגילה ומסייעים לו לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. יתר על כן, אנושיותו הרגילה מסייעת לו לבצע את עבודת הישועה בקרב בני האדם. גם אם אנושיותו הרגילה גרמה למהומה רבה בקרב בני האדם, למהומה כזו לא היו ההשפעות הרגילות של עבודתו. בקיצור, עבודתו של אלוהים כבשר ודם רגילים מביאה לבני האדם תועלת עילאית. גם אם רוב בני האדם אינם מקבלים את אנושיותו הרגילה, עבודתו יכולה עדיין להשיג תוצאות ותוצאות אלו מושגות הודות לאנושיותו הרגילה. אין כל ספק בכך. התועלת שמפיק האדם מעבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם גדולה עשרת מונים או תריסרי מונים מהתפיסות הקיימות בקרב בני האדם בנוגע לאנושיותו הרגילה של אלוהים ובסופו של דבר, עבודתו של אלוהים תבלע תפיסות כאלה. ההשפעה שהשיגה עבודתו, כלומר הידע של בני האדם בנוגע לאלוהים, עולה לאין שיעור על תפיסותיהם של בני האדם בנוגע אליו. לא ניתן כלל לדמיין או למדוד את העבודה שאלוהים עושה בהתגלמותו כבשר ודם, היות שבשרו ודמו אינם דומים לבשרו ודמו של אף יצור אנושי. גם אם הקליפה זהה, המהות אינה אותה מהות. בשרו ודמו של אלוהים יוצרים תפיסות רבות של האדם בנוגע לאלוהים, אך בשרו ודמו של אלוהים יכולים גם לאפשר לאדם לרכוש ידע רב ואף לכבוש כל אדם בעל קליפה דומה. זאת משום שאלוהים אינו אנושי בלבד אלא הוא אל עם קליפה של אדם ואיש אינו יכול לתהות על קנקנו או להבין אותו לגמרי. כולם אוהבים ומקדמים בברכה אל בלתי נראה ובלתי מוחשי. אם אלוהים הוא רק רוח שהאדם אינו יכול לראותה, כל כך קל לבני האדם להאמין באל. בני האדם יכולים לתת דרור לדמיונם, לבחור כל צלם שמוצא חן בעיניהם כצלמו של אלוהים כדי להתרצות ולשמוח בו. כך בני האדם יכולים לעשות את כל מה שהאל שלהם אוהב ביותר ואת מה שאותו אל הכי רוצה שיעשו ללא כל נקיפות מצפון. זאת ועוד, בני האדם מאמינים שאף אחד אינו נאמן ומסור לאלוהים יותר מהם ושכל השאר הם כלבים גויים שאינם נאמנים לאלוהים. ניתן לומר שזה מה שרוצים בני האדם שאמונתם באלוהים מעורפלת ומבוססת על דוקטרינות. הם רוצים אותו הדבר, בשינויים קלים בלבד. רק הצלמים שעוטה אלוהים בדמיונותיהם שונים, אך המהות זהה למעשה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 119

הסיבה היחידה לכך שהאל בהתגלמותו כבשר ודם הפך לבשר ודם היא צרכיו של האדם המושחת. הסיבה לכך היא צרכיו של האדם ולא של אלוהים וכל קורבנותיו וסבלותיו של אלוהים הם למען האנושות ולא למען אלוהים עצמו. אצל אלוהים לא קיימים שיקולים של בעד ונגד ולא קיים כל גמול. הוא לא יקצור פירות עתידיים כלשהם, אלא את מה שהוא זכאי לו מלכתחילה. כל מעשיו וכל קורבנותיו למען האנושות לא נעשים כדי להפיק עבורו רווחים גדולים, אלא אך ורק למען האנושות. אף שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם כרוכה בקשיים שלא ניתן להעלותם על הדעת, ההשפעות שהיא משיגה בסופו של דבר עולות בהרבה על השפעותיה של העבודה שמבצעת רוח האל ישירות. העבודה המתבצעת על ידי הבשר והדם כרוכה בקשיים רבים והבשר והדם לא יכולים לשאת אותה זהות אדירה שנושאת רוח האל. הם אינם יכולים לבצע אותם מעשים על-טבעיים שמבצעת רוח האל ובוודאי שלא להחזיק באותה סמכות שמחזיקה בה רוח האל. עם זאת, מהות העבודה שמבצעים הבשר והדם חסרי החשיבות האלה עולה בהרבה על מהות העבודה שביצעה רוח האל ישירות ובשרו ודמו של אלוהים הם התשובה לצרכים של האנושות כולה. כדי להושיעם, הערך השימושי של רוח האל נחות בהרבה מזה של הבשר: עבודתה של רוח האל מסוגלת לכסות את התבל כולה, על פני כל ההרים, הנהרות, האגמים והאוקיאנוסים, אך עבודתו של הבשר מתייחסת באופן יעיל יותר לכל אדם שבא עמו במגע. זאת ועוד, האדם יכול להבין טוב יותר את הבשר והדם המוחשיים של אלוהים ולבטוח בהם יותר והם יכולים להעמיק את הכרתו את אלוהים ולהותיר באדם רושם עמוק יותר בנוגע למעשיו הממשיים של אלוהים. עבודתה של רוח האל אפופה במסתורין. קשה לבני תמותה לתפוס אותה וקשה להם אף יותר לראותה ולפיכך הם יכולים להישען רק על דמיונות נבובים. לעומת זאת, העבודה של הבשר ודם היא רגילה ומבוססת על המציאות ועשירה בחוכמה ומהווה עובדה שעינו הפיזית של האדם יכולה לראותה. האדם יכול לחוות באופן אישי את החוכמה שבעבודתו של אלוהים בלי שיצטרך להסתמך על דמיונו הפורה. זהו הדיוק והערך האמיתי של עבודת האל כבשר ודם. רוח האל יכולה רק לעשות דברים שעין האדם אינה מסוגלת לראותם ושהאדם מתקשה לדמיינם, כגון הנאורות של רוח האל, תנועתה של רוח האל וההכוונה של רוח האל, אך עבור אדם בר-דעת, דברים אלה אינם מספקים שום משמעות ברורה. הם מספקים רק משמעות מרגשת או רחבה, אך הם אינם יכולים לתת הוראות במילים. לעומת זאת, עבודתו של האל כבשר ודם שונה מאוד: יש בה הכוונה מדויקת במילים, יש בה רצון ברור ומטרות ברורות שהוא דורש. לכן האדם לא צריך לגשש באפלה או להפעיל את דמיונו, קל וחומר לנחש. זוהי בהירותה של העבודה כבשר ודם וזה ההבדל העצום בינה לבין עבודתה של רוח האל. עבודתה של רוח האל מתאימה אך ורק להיקף מוגבל ואינה יכולה להוות תחליף לעבודת הבשר והדם. עבודת הבשר והדם מציבה בפני האדם מטרות נחוצות ומדויקות בהרבה ומעניקה לו ידע רב-ערך ואמיתי בהרבה בהשוואה לעבודתה של רוח האל. העבודה שערכה רב ביותר עבור האדם שהושחת היא זו שניתן לראותה ולגעת בה, שמספקת מילים מדויקות ומטרות ברורות לעסוק בהשגתן. רק עבודה מציאותית והכוונה בעת הנכונה מתאימות לטעמו של האדם ורק עבודה אמיתית יכולה להציל את האדם מטבעו המושחת והרקוב. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להשיג את הדברים האלה. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להציל את האדם מטבעו המושחת לשעבר. אף שרוח האל היא מהותו הטבעית של אלוהים, אלוהים יכול לבצע עבודה כזו אך ורק כבשר ודם. אילו עבדה רוח האל לבדה, הרי שעבודת האל לא הייתה יכולה להיות אפקטיבית – זו האמת הפשוטה. אף שרוב בני האדם הפכו לאויביו של אלוהים משום הבשר והדם האלה, כשאלוהים ישלים את עבודתו, מתנגדיו לא רק יחדלו להיות אויביו, אלא, להיפך, יהפכו לעדיו. הם יהפכו לעדים שאלוהים כבש אותם, לעדים התואמים לאלוהים ושלא ניתן להפרידם ממנו. אלוהים יגרום לאדם להכיר את חשיבותה של עבודתו כבשר ודם לאדם והאדם יכיר את חשיבותם של הבשר והדם האלה למשמעות הקיום האנושי. הוא יכיר את ערכו האמיתי של אלוהים לצמיחת חיי האדם ויתרה מזאת, הוא יידע כי הבשר והדם האלה יהפכו למעיין שופע של חיים שהאדם לא יחפוץ להיפרד ממנו. אף שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם שונה מאוד מזהותו וממעמדו של אלוהים ונדמה לאדם שהיא לא עולה בקנה אחד עם שיעור קומתו הממשי של אלוהים, הבשר והדם האלה, שאינם ניחנים בצלמו האמיתי של אלוהים או בזהותו האמיתית של אלוהים, יכולים לבצע את העבודה שרוחו של אלוהים אינה יכולה לעשות באופן ישיר. כאלה הם המשמעות והערך האמיתיים של התגלמותו של האל ואלה הם המשמעות והערך שהאדם אינו מסוגל להעריך ולהכיר בהם. אף שכל האנושות רוחשת כבוד לרוח האל ומזלזלת בבשרו ובדמו של אלוהים, בלי קשר להשקפתה ולחשיבתה, החשיבות והערך האמיתיים של הבשר והדם עולים בהרבה על אלו של רוח האל. כמובן, הדבר מתייחס רק ביחס לאנושות המושחתת. לכל מי שמחפש אחר האמת ועורג להופעת האל, עבודתה של רוח האל יכולה להעניק רק ריגוש או השראה וכן תחושת פלא חסרת פשר שלא ניתן לדמיין אותה ותחושה שעבודה זו כה אדירה, נשגבה ונפלאה ועם זאת, בלתי ניתנת להשגה או לרכישה. האדם ורוח האל יכולים רק להביט זה בזה ממרחק רב, כאילו קיים מרחק עצום ביניהם, והם אינם יכולים לדמות זה לזה לעולם, כאילו שקיימת מחיצה בלתי נראית בין האדם לבין אלוהים. למעשה, זו אשליה שרוח האל העניקה לאדם, משום שרוח האל והאדם אינם שייכים לאותו מין ולעולם לא יתקיימו באותו עולם ומשום שרוח האל אינה חולקת דבר עם האדם. לכן האדם אינו זקוק לרוח האל, משום שרוח האל אינה מסוגלת לבצע ישירות את העבודה שהאדם זקוק לה ביותר. העבודה של הבשר והדם מספקת לאדם מטרות אמיתיות לעסוק בהן, דברים ברורים ותחושה שאלוהים הוא אמיתי ורגיל, שהוא צנוע ושגרתי. אף שייתכן שהאדם מפחד מאלוהים, רוב בני האדם מתחברים אליו בקלות. האדם יכול לראות את זיו פניו ולשמוע את קולו והוא אינו צריך להתבונן בו ממרחק. האדם מרגיש שהוא יכול להתקרב אל הבשר והדם האלה וכי הם לא מרוחקים ובלתי נתפסים אלא גלויים וניתנים למגע, משום שהבשר והדם האלה נמצאים באותו עולם כמו האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 120

עבור כל מי שחיים בבשר, שינוי טבעם מחייב חיפוש יעדים והכרת אלוהים מחייבת ראיית המעשים האמיתיים ואת פניו האמיתיים של אלוהים. ניתן להשיג את שני הדברים האלה רק באמצעות בשרו ודמו של האל בהתגלמותו ורק בשר ודם רגילים ואמיתיים יכולים להגשימם. זו הסיבה לכך שהתגלמות האל כבשר ודם הכרחית וזו הסיבה לכך שהאנושות המושחתת כולה זקוקה לה. מכיוון שנדרש מבני האדם להכיר את אלוהים, יש לעקור מלבם את הצלמים של האלים המעורפלים והעל-טבעיים ומכיוון שנדרש מבני האדם להתנער מטבעם המושחת, ראשית עליהם להכיר את טבעם המושחת. אם האדם לבדו יבצע את עבודת עקירת צלמי האלים המעורפלים מלבם של בני האדם, הרי שהוא ייכשל בהשגת התוצאה הראויה. לא ניתן לחשוף, לסלק או לעקור לחלוטין את הצלמים של האלים המעורפלים שבלבם של בני האדם באמצעות מילים בלבד. בסופו של דבר, מעשה כזה לא יוכל לעקור דברים מושרשים אלה מלבם של בני האדם. רק על-ידי החלפת הדברים המעורפלים והעל-טבעיים האלה באל המעשי ובצלמו האמיתי של אלוהים ועל-ידי מתן אפשרות לבני האדם להכירם באופן הדרגתי, ניתן להשיג את התוצאה ההולמת. האדם מכיר בכך שהאל שהוא חיפש בימים עברו הוא מעורפל ועל-טבעי. התוצאה הזו ניתנת להשגה לא באמצעות הנהגתה הישירה של רוח האל, קל וחומר לא באמצעות תורתו של אדם מסוים, אלא באמצעות האל בהתגלמותו כבשר ודם. תפיסותיו של האדם נחשפות במערומיהן כשהאל בהתגלמותו מבצע את עבודתו באופן רשמי. זאת משום שרגילותו ומציאותו של האל בהתגלמותו עומדים כאנטי-תזה לאל המעורפל והעל-טבעי שבדמיונו של האדם. תפיסותיו המקוריות של האדם יכולות להתגלות אך ורק על ידי הנגדתן למול האל בהתגלמותו כבשר ודם. ללא ההשוואה לאל בהתגלמותו כבשר ודם, תפיסותיו של האדם אינן יכולות להיחשף. במילים אחרות, ללא הניגודיות שמספקת המציאות, לא ייחשפו הדברים המעורפלים. איש אינו מסוגל להשתמש במילים כדי לבצע את העבודה זאת ואיש אינו מסוגל לבטא את העבודה הזאת במילים. רק אלוהים בכבודו ובעצמו יכול לבצע את עבודתו שלו ואיש מלבדו אינו יכול לעשות את העבודה זאת מטעמו. לא משנה כמה עשירה שפתו של האדם, הוא אינו מסוגל לבטא את המציאות ואת הרגילות של אלוהים. האדם יכול להכיר את אלוהים באופן מעשי יותר ולראות אותו ביתר בהירות רק אם אלוהים עובד בקרב בני האדם באופן אישי ומציג בגלוי את צלמו ואת הווייתו. אף בן אנוש עשוי בשר ודם אינו יכול להשיג את ההשפעה הזו. כמובן, גם רוחו של אלוהים אינה מסוגלת להשיג את ההשפעה הזאת. אלוהים יכול להציל את האדם המושחת מהשפעתו של השטן, אך רוחו של אלוהים אינה יכולה לבצע את העבודה הזאת ישירות. רק הבשר והדם שעוטה רוח האל יכולים לעשות זאת, בהתגלמותו של האל כבשר ודם. הבשר הזה הוא הן אדם והן אלוהים. הוא אדם שניחן באנושיות רגילה וגם אל שגדוש באלוהיות. לכן, גם אם הבשר והדם האלה אינם רוח האל וגם אם הם נבדלים מאוד מרוחו, בכל זאת האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא שמושיע את האדם, הוא רוח האל וגם הבשר והדם. אין זה משנה כיצד מכנים אותו, בסופו של דבר, אלוהים עצמו הוא שמושיע את האנושות. זאת משום שרוח האל בלתי נפרדת מהבשר והדם ועבודתם של הבשר והדם היא גם עבודתה של רוח האל. העניין הוא פשוט שהעבודה הזאת לא מתבצעת תוך שימוש בזהותה של רוח האל אלא בזהותם של הבשר והדם. עבודה שיש לבצעה ישירות על ידי רוח האל אינה דורשת התגלמות כבשר ודם ועבודה שלשם ביצועה יש צורך בבשר ודם אינה יכולה להתבצע ישירות על ידי רוח האל אלא רק על ידי האל בהתגלמותו. זה מה שנדרש לשם העבודה הזאת וזה מה שדרוש לאנושות המושחתת. מבין שלושת שלביה של עבודת האל, רוח האל ביצעה ישירות רק שלב אחד ושני השלבים הנותרים מתבצעים על ידי האל בהתגלמותו ולא ישירות על ידי הרוח. עבודת עידן החוק שביצעה רוח האל לא כללה את שינוי טבעו המושחת של האדם ולא היה לה כל קשר להכרתו של האדם את אלוהים. לעומת זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם בעידן החסד ובעידן המלכות קשורה לטבעו המושחת של האדם ולהכרתו את אלוהים וזהו חלק חשוב וחיוני של עבודת הישועה. לפיכך, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם וזקוקה יותר לעבודתו הישירה של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האנושות זקוקה לאל בהתגלמותו כבשר ודם כדי שירעה אותה, יתמוך בה, ישקה אותה, יאכיל אותה, ישפוט וייסר אותה. היא זקוקה לחסד רב יותר ולגאולה גדולה יותר מהאל בהתגלמותו כבשר ודם. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להיות איש סודו של האדם, רועה האדם, העוזר הנוכח של האדם וכל אלו הן הסיבות לנחיצותה של ההתגלמות, הן כיום והן בימים עברו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 121

האדם הושחת על ידי השטן והוא העליון מבין יצירי האל, לפיכך האדם זקוק לישועת האל. מושא ישועת האל הוא האדם – לא השטן – ומה שיינצל הוא בשרו ודמו של האדם ונשמתו של האדם – לא השטן. השטן הוא מושא ההשמדה של אלוהים ואילו האדם הוא מושא ישועתו של אלוהים. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם ולפיכך יש להושיע ראשית את בשרו ודמו של האדם. בשרו ודמו של האדם הושחתו באופן מעמיק מאוד והפכו לדברים שמתנגדים לאלוהים, אף בגלוי, ומכחישים את קיומו של אלוהים. הבשר והדם המושחתים האלה פשוט סוררים מדי ואין דבר שקשה יותר לטפל בו או לשנותו מאשר טבעם המושחת של הבשר והדם. השטן נכנס לבשרו ודמו של האדם כדי לעורר מהומה ומשתמש בבשרו ובדמו של האדם כדי להפריע לעבודת האל ולקלקל את תוכניתו של אלוהים וכך הפך האדם לשטן ולאויבו של אלוהים. כדי שניתן יהיה להושיע את האדם, יש קודם כול לכבוש אותו. זו הסיבה שאלוהים נענה לאתגר ועטה בשר ודם כדי לבצע את העבודה שבכוונתו לעשות ולהילחם בשטן. מטרתו היא ישועת האנושות שהושחתה והבסתו והשמדתו של השטן המורד נגדו. אלוהים מביס את השטן באמצעות עבודת כיבוש האדם ובה-בעת מושיע את האנושות המושחתת. לפיכך, זו עבודה שמשיגה שתי מטרות בו זמנית. הוא עובד כבשר ודם ומדבר כבשר ודם ומבצע את כל עבודתו כבשר ודם כדי ליצור קשר טוב יותר עם האדם ולכבוש את האדם טוב יותר. בפעם האחרונה שבה אלוהים יהפוך לבשר ודם, עבודתו באחרית הימים תושלם בהתגלמותו כבשר ודם. הוא יסווג את כל בני האדם על פי סוגיהם, ישלים את כל ניהולו וישלים גם את כל עבודתו כבשר ודם. עם תום כל עבודתו בעולם, הוא יזכה לניצחון מלא. בעבודתו כבשר ודם, אלוהים יכבוש כליל את האנושות ויזכה באנושות באופן מלא. האין פירוש הדבר שכל ניהולו יגיע לסופו? כשאלוהים ישלים את עבודתו כבשר ודם, משהביס לחלוטין את השטן וזכה לניצחון, לא יהיו לשטן הזדמנויות נוספות להשחית את האדם. עבודתה של ההתגלמות הראשונה של אלוהים כבשר ודם הייתה גאולת האדם מחטאיו ומחילה עליהם. כעת מדובר בעבודת כיבוש האנושות והזכייה המלאה בה, כדי שלשטן לא תהיה עוד דרך לבצע את עבודתו והוא ינחל מפלה גמורה ואלוהים יזכה לניצחון גמור. זוהי עבודתם של הבשר והדם וזוהי עבודה שאלוהים יבצע בעצמו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 122

העבודה הראשונית של שלושת השלבים של עבודת האל בוצעה ישירות על ידי רוח האל ולא על ידי הבשר והדם. לעומת זאת, העבודה הסופית של שלושת השלבים של עבודת האל מתבצעת על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא ישירות על ידי רוח האל. עבודת הגאולה בשלב הביניים התבצעה אף היא על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם. במהלך כל עבודת הניהול, העבודה החשובה ביותר היא ישועתו של האדם מהשפעת השטן. העבודה העיקרית היא הכיבוש המלא של האדם המושחת. בכך תושב יראת האל המקורית ללבו של האדם שנכבש והאדם יוכל לזכות בחיים רגילים, כלומר בחיים רגילים של ברוא אל. העבודה הזו קריטית והיא מהווה את עיקר עבודת הניהול. בשלושת שלביה של עבודת הישועה, השלב הראשון של עבודת עידן החוק היה מרוחק מעיקר עבודת הניהול. היא נראתה רק במידה מועטה כעבודת ישועה ולא היוותה את תחילת עבודתו של אלוהים בהושעת האדם מתחומו של השטן. רוח האל עשתה את השלב הראשון בעבודה ישירות משום שעל פי חוק, האדם ידע רק לציית לחוק ולא הייתה לו אמת מעבר לכך ומשום שהעבודה בעידן החוק בקושי נגעה לשינויים בטבעו של האדם, קל וחומר שהעבודה לא נגעה לעבודת הושעת האדם מתחומו של השטן. באופן זה השלימה רוח האל את השלב הפשוט ביותר הזה של העבודה שלא נגע כלל לטבעו המושחת של האדם. השלב הזה בעבודה היה קשור רק במקצת לעיקר הניהול ולא היה לו קשר רב לעבודה הרשמית של ישועת האדם ולכן הוא לא חייב את אלוהים להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו באופן אישי. העבודה שמבצעת רוח האל היא מרומזת ובלתי נתפסת, היא מטילה על האדם מורא גדול והיא בלתי-נגישה עבורו. רוח האל אינה מתאימה לבצע ישירות את עבודת הגאולה ואינה מתאימה להעניק לאדם חיים באופן ישיר. עבור האדם, הדבר המתאים ביותר עבור האדם הוא להפוך את עבודתה של רוח האל לגישה הקרובה לאדם, כלומר הדבר הראוי ביותר עבור האדם הוא שאלוהים יהפוך לאדם שגרתי ורגיל כדי לעשות את עבודתו. לשם כך אלוהים צריך להתגלם כבשר ודם כדי לתפוס את מקומה של רוח האל בעבודתה, ועבור האדם אין דרך הולמת יותר שבה אלוהים יכול לעבוד. מבין שלושת שלבי העבודה האלה, הבשר והדם מבצעים שני שלבים ושני השלבים האלה הם מהלכי המפתח של עבודת הניהול. שתי ההתגלמויות משלימות זו את זו באופן מושלם. השלב הראשון בהתגלמותו של אלוהים הניח את היסודות לשלב השני ואפשר לומר ששתי התגלמויותיו של אלוהים יוצרות שלמות אחת ואינן סותרות זו את זו. אלוהים בזהותו כבשר ודם מבצע את שני השלבים הללו בעבודתו, היות שהם כה חשובים לעבודת הניהול בכללותה. אפשר כמעט לומר שללא עבודתן של שתי התגלמויות האל, הייתה לכל עבודת הניהול סיבה להיעצר ועבודת הושעתה של האנושות הייתה רק מילים נבובות. חשיבותה של עבודה זו מבוססת על צרכיה של האנושות, על המציאות של שחיתותה של האנושות, על חומרת מרדנותו של השטן ועל המידה שבה היא מפריעה לעבודה. העובד הנכון לביצוע העבודה נקבע לפי אופייה של העבודה שהעובד מבצע וחשיבותה. כאשר מדובר בחשיבותה של עבודה זאת ובשאלה באיזו שיטת עבודה יש לנקוט – עבודה שתבצע רוח האל ישירות, עבודה שיבצע האל בהתגלמותו או עבודה שתתבצע דרך האדם – ראשית יש לפסול את העבודה דרך האדם ובהתבסס על אופייה של העבודה ועל אופייה של עבודת רוח האל לעומת העבודה של הבשר והדם, ההכרעה הסופית היא שהעבודה הנעשית כבשר ודם מיטיבה יותר עם האדם בהשוואה לעבודה שרוח האל מבצעת ישירות וכי הראשונה מציעה יתרונות רבים יותר. זו הייתה מחשבתו של אלוהים כאשר החליט אם יש לעשות את העבודה כרוח או כבשר ודם. לכל שלב בעבודה יש חשיבות ובסיס. אלה אינם דמיונות בעלמא והם אינם מתבצעים באופן שרירותי – יש בהם חוכמה מסוימת. כזו היא האמת מאחורי כל עבודת האל. בייחוד בעבודה כה אדירה, כמו עבודתו של האל בהתגלמותו באופן אישי כבשר ודם בקרב בני האדם, יש חלק גדול אף יותר מתוכניתו של אלוהים. לכן חוכמתו של אלוהים ומלוא הווייתו משתקפים בכל פעולה, מחשבה ורעיון בעבודתו. זוהי הווייתו הקונקרטית והשיטתית יותר של אלוהים. לאדם קשה להעלות על דעתו מחשבות ורעיונות כה מעודנים וקשה לו להאמין בהם. יתרה מזאת, קשה לאדם להכיר אותם. האדם עושה עבודה על פי עקרון כללי שמשביע את רצונו ביותר. עם זאת, בהשוואה לעבודתו של אלוהים, השוני פשוט גדול מדי. אף שמעשיו של אלוהים אדירים ושעבודתו היא בקנה מידה עצום, מאחוריהם עומדים תוכניות והסדרים דקדקניים ומדויקים ביותר שהאדם אינו יכול להעלותם על הדעת. כל שלב בעבודת האל לא רק מתבצע על פי עיקרון אלא גם כולל דברים רבים שלא ניתן לבטאם בשפת אנוש ואלו הדברים הנסתרים מעינו של האדם. בין אם מדובר בעבודתה של רוח האל או בעבודתו של האל בהתגלמותו, כל אחת מהן כוללת את תוכניות העבודה של אלוהים. אלוהים אינו עובד ללא יסוד ואינו עושה עבודה לא חשובה. כשרוח האל עובדת ישירות, היא עושה זאת על פי מטרותיו וכשאלוהים הופך לאדם (כלומר, כשהוא משנה את קליפתו החיצונית) כדי לעבוד, הדבר נעשה אף יותר לשם תכליתו. לשם מה עוד הוא ישנה מרצונו את זהותו? לשם מה עוד הוא יהפוך מרצונו לאדם שנחשב שפל כל כך ולאדם שנרדף?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 123

לעבודת האל כבשר ודם יש חשיבות עילאית ודבר זה נאמר ביחס לעבודתו ומי שבסופו של דבר משלים את העבודה הוא האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא רוח האל. יש שמאמינים שבמועד לא ידוע כלשהו אלוהים יירד ארצה ויופיע בפני האדם ואז ישפוט באופן אישי את כל האנושות ויבחן את בני האדם בזה אחר זה בלי להחמיץ איש. מי שחושב כך לא מכיר את השלב הזה בעבודת ההתגלמות. אלוהים אינו שופט את בני האדם בזה אחר זה ואינו בוחן אותם בזה אחר זה. מעשה כזה לא יהיה עבודת שיפוט. האם לא הושחתו כל בני האנוש באותו האופן? האין מהותה של האנושות כולה זהה? מהותה המושחתת של האנושות היא שנשפטת, מהותו של האדם שהושחתה על ידי השטן וכן כל חטאי האדם. אלוהים אינו שופט את פגמיו הפעוטים והבלתי חשובים של האדם. עבודת השיפוט היא ייצוגית ואינה מתבצעת באופן מיוחד עבור אדם מסוים. זו עבודה שבמסגרתה קבוצה של בני אדם נשפטת באופן שמייצג את השיפוט של האנושות כולה. בכך שהאל בהתגלמותו כבשר ודם מבצע את עבודתו באופן אישי על קבוצת בני אדם הוא משתמש בעבודתו כדי לייצג את עבודתה של האנושות כולה, ולאחר מכן עבודה זו תתפשט בהדרגה. כזו היא גם עבודת השיפוט. אלוהים אינו שופט בן אדם מסוג מסוים או קבוצה מסוימת אלא, תחת זאת, הוא שופט את רשעותה של האנושות בכללותה – למשל את התנגדותו של האדם לאלוהים, את חוסר היראה של האדם כלפיו או את ההפרעה של האדם לעבודתו של אלוהים וכדומה. מהותה של ההתנגדות האנושית לאלוהים היא שנשפטת ועבודה זו היא עבודת הכיבוש של אחרית הימים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שהאדם עד להם הם עבודת השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול באחרית הימים, דבר שהאדם הגה בימים עברו. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום היא בדיוק השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול. האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום הוא האל השופט את האנושות כולה באחרית הימים. הבשר והדם האלה ועבודתו, דבריו וכלל טבעו של אלוהים הם כל-כולו. אף שהיקפה של עבודתו מוגבל ואינו כולל באופן ישיר את היקום כולו, מהותה של עבודת השיפוט היא שיפוט ישיר של כלל האנושות, לא רק עבור העם הנבחר בסין או עבור מספר מצומצם של בני אדם. במהלך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אף שעבודה זו אינה כוללת את היקום כולו, היא מייצגת את העבודה למען היקום כולו ולאחר שהאל בהתגלמותו כבשר ודם ישלים את העבודה בתחום של בשרו ודמו, הוא ירחיב מיד את העבודה הזו ליקום כולו, כפי שבשורתו של ישוע התפשטה לכל קצוות תבל לאחר תחייתו ועלייתו השמיימה. בין שזו עבודתה של רוח האל ובין שזו עבודת הבשר והדם, מדובר בעבודה שמתבצעת בהיקף מצומצם, אך כזו שמייצגת את עבודת היקום כולו. באחרית הימים האל מבצע את עבודתו באמצעות הופעה בזהותו כבשר ודם והאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא האל השופט את האדם בפני כס המלכות הלבן הגדול. בין שהוא הרוח ובין שהוא הבשר והדם, האל שעושה את עבודת השיפוט הוא האל השופט את האנושות באחרית הימים. הדבר מוגדר על פי עבודתו של אלוהים ולא על פי מראהו החיצוני או גורמים אחרים. אף שיש לאדם תפיסות בנוגע לדברים אלה, איש אינו יכול להתכחש לעובדת המשפט של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולעובדת כיבושו את האנושות כולה. בלי קשר למה שהאדם חושב על כך, בסופו של דבר עובדות הן עובדות. איש אינו יכול לומר ש"אלוהים הוא שמבצע את העבודה, אך הבשר והדם אינם אלוהים." אלו שטויות, כיוון שאיש מלבד האל בהתגלמותו כבשר ודם אינו יכול לבצע את העבודה הזאת. מכיוון שהעבודה הזו כבר הושלמה, לאחר העבודה הזו לא תופיע בשנית עבודת השיפוט של אלוהים את האדם. האל בהתגלמותו השנייה כבר השלים את כל עבודת הניהול במלואה ולא יהיה שלב רביעי לעבודתו של אלוהים. מכיוון שמי שנשפט הוא האדם – האדם העשוי בשר שהושחת – ולא רוחו של השטן נשפטת ישירות, לפיכך, עבודת השיפוט אינה מתבצעת בעולם הרוח, אלא בקרב בני האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 124

איש אינו ראוי יותר ומוסמך יותר מאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם לעבודת שיפוט ההשחתה של בשרו של האדם. אילו רוח האל הייתה שופטת ישירות, הרי שהשיפוט לא היה מקיף. יתר על כן, האדם היה מתקשה לקבל עבודה כזאת היות שרוח האל אינה מסוגלת להתייצב פנים-אל-פנים מול האדם. לכן ההשפעות לא היו מידיות וקל וחומר שהאדם לא היה יכול לחזות בבירור בטבעו של אלוהים החסין מפני פגיעה. ניתן להביס את השטן באופן מלא רק אם האל בהתגלמותו כבשר ודם שופט את שחיתותה של האנושות. מכיוון שהאל בהתגלמותו כבשר ודם ניחן, כמו האדם, באנושיות רגילה, הוא מסוגל לשפוט את רשעותו של האדם ישירות. זהו האות של קדושתו הטבעית ושל הייחוד שלו. רק אלוהים מוסמך ומסוגל לשפוט את האדם היות שהוא מחזיק באמת ובצדק ולכן הוא יכול לשפוט את האדם. מי שאינו מחזיק באמת ובצדק אינו כשיר לשפוט אחרים. אילו רוח האל הייתה מבצעת את העבודה הזו, משמעות הדבר לא הייתה ניצחון על השטן. רוח האל נעלית יותר מטבעה בהשוואה לבני תמותה והיא קדושה מטבעה וגוברת על הבשר. אילו ביצעה רוח האל את העבודה הזו ישירות, היא לא הייתה מסוגלת לשפוט את מלוא מרדנותו של האדם ולא הייתה מסוגלת לגלות את מלוא רשעותו של האדם. זאת משום שעבודת השיפוט מתבצעת גם באמצעות תפיסותיו של האדם לגבי אלוהים ולאדם לא היו מעולם תפיסות לגבי רוח האל. לכן רוח האל אינה מסוגלת לחשוף היטב את רשעותו של האדם וקל וחומר שאינה מסוגלת לגלות רשעות כזו במלואה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. כשהוא שופט את תפיסותיו של האדם ואת התנגדותו של האדם אליו, הוא מגלה את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעות עבודתה של רוח האל. לפיכך, רוח האל לא שופטת ישירות את האנושות כולה אלא זו עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו והאל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לכבוש את האדם באופן מלא. במסגרת יחסיו של האדם עם האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא עובר מהתנגדות לציות, מרדיפה לקבלה, מתפיסות לידע ומדחייה לאהבה. אלה השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל רק באמצעות קבלת שיפוטו של אלוהים. האדם מכיר את אלוהים רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו. אלוהים כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו והאדם מקבל מאלוהים אספקת חיים כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולא עבודתו של האל בזהותו כרוח. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו היא העבודה האדירה ביותר, העבודה המעמיקה ביותר, והחלק החיוני ביותר מתוך שלושת שלבי עבודתו של אלוהים הוא שני שלבי עבודת ההתגלמות. שחיתותו העמוקה של האדם היא מכשלה משמעותית בפני עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. העבודה שמתבצעת על בני האדם באחרית הימים קשה ביותר באופן מיוחד והסביבה עוינת ואיכותו של כל אחד מסוגי בני האדם דלה למדי. אולם עם תום העבודה הזו, היא עדיין תשיג את ההשפעה הראויה ללא כל דופי. זו השפעתה של עבודת הבשר והדם והשפעה זו משכנעת יותר מאשר השפעתה של עבודת רוח האל. שלושת שלביה של עבודת האל יושלמו בבשר והאל בהתגלמותו חייב להשלימם. העבודה החשובה והחיונית ביותר נעשית בבשר והאל בהתגלמותו כבשר ודם חייב להושיע את האדם באופן אישי. אף שהאנושות כולה חשה שהאל בהתגלמותו כבשר ודם נראה בלתי קשור לאדם, למעשה הבשר הזה נוגע לגורלה ולקיומה של האנושות כולה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 125

כל אחד משלבי עבודתו של אלוהים מיושם למען האנושות כולה ומכוון לכלל האנושות. אף שזו עבודת האל כבשר ודם, היא עדיין מכוונת לאנושות כולה. הוא האל של האנושות כולה והוא האל של כל יצור שנברא ושלא נברא. אף שהיקפה של עבודתו כבשר ודם מוגבל ואף שמושא עבודתו מוגבל גם הוא, בכל פעם שהוא מתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו, הוא בוחר מושא לעבודתו שיהיה ייצוגי ביותר. הוא לא בוחר קבוצה של בני אדם פשוטים וחסרי חשיבות כדי לעבוד עליה, אלא במקום זאת בוחר כמושא לעבודתו קבוצה של בני אדם המסוגלים לייצג את עבודתו בבשר. קבוצת בני האדם הזו נבחרת משום שהיקפה של עבודתו כבשר ודם מוגבל והוכן במיוחד עבור התגלמותו כבשר ודם ונבחר במיוחד עבור עבודתו כבשר ודם. בחירתו של אלוהים במושאי עבודתו אינה חסרת בסיס אלא נעשית על פי עיקרון: מושא העבודה חייב להועיל לעבודתו של האל כבשר ודם וחייב להיות מסוגל לייצג את כלל האנושות. למשל, היהודים היו מסוגלים לייצג את כלל האנושות כשקיבלו את הגאולה האישית של ישוע, והסינים מסוגלים לייצג את כלל האנושות כשהם מקבלים את הכיבוש האישי של האל בהתגלמותו כבשר ודם. ישנו בסיס לייצוג שייצגו היהודים את כלל האנושות וישנו גם בסיס לייצוג שמייצגים הסינים את כלל האנושות כשהם מקבלים את הכיבוש האישי של אלוהים. דבר אינו מגלה את חשיבותה של הגאולה יותר מאשר עבודת הגאולה שבוצעה בקרב היהודים, ודבר אינו מגלה את היסודיות וההצלחה של עבודת הכיבוש יותר מאשר עבודת הכיבוש הנעשית בקרב הסינים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם נראים כמכוונים אך ורק כלפי קבוצה קטנה של בני אדם, אך לאמיתו של דבר, עבודתו בקרב אותה קבוצה קטנה היא העבודה למען היקום כולו ודבריו מכוונים לכלל האנושות. עם תום עבודתו של אלוהים כבשר ודם, חסידיו יתחילו להפיץ את העבודה שהוא עשה בקרבם. הדבר הטוב ביותר בנוגע לעבודתו כבשר ודם הוא יכולתו להותיר לחסידיו מילים ודברי תוכחה מדויקים ואת רצונו המדויק מהאנושות, כדי שלאחר מכן יוכלו חסידיו להעביר הלאה את כל עבודתו כבשר ודם ואת רצונו מכלל האנושות ביתר דיוק ובאופן קונקרטי יותר למי שיקבלו את הדרך הזאת. רק עבודתו של האל כבשר ודם בקרב בני האדם מקיימת באמת את עובדת הווייתו של אלוהים יחד עם בני האדם ואת חייו בקרבם. רק עבודה זו מגשימה את רצונו של האדם לראות את פניו של אלוהים, להיות עד לעבודתו של אלוהים ולשמוע את דבר האל האישי. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות וכן חותם את העידן שבו האמינה האנושות באל המעורפל. באופן ספציפי, עבודתה של התגלמותו האחרונה של אלוהים מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ויפה יותר. לא זאת בלבד שהוא חותם את עידן החוק והדוקטרינה, אלא, חשוב מכך, הוא מגלה לאנושות אל אמיתי ורגיל, צודק וקדוש, אשר חושף את עבודת תוכנית הניהול ומדגים את המסתורין של האנושות ואת ייעודה, זה שברא את האנושות ושמסיים את עבודת הניהול וזה שהיה נסתר במהלך אלפי שנים. הוא מביא את קצו המוחלט של עידן הערפול. הוא חותם את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של אלוהים אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת. הוא מסיים את העידן שבו כלל האנושות שירתה את השטן ומוליך את כלל האנושות כל הדרך לתקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא תוצאה של עבודתו של האל כבשר ודם במקומה של רוח האל. כשאלוהים עובד כבשר ודם, חסידיו חדלים לחפש את אותם דברים מעורפלים שנדמה שהם קיימים ולא קיימים ואינם מגששים עוד אחריהם והם חדלים לנחש את רצונו של האל המעורפל. כשאלוהים יפיץ את עבודתו כבשר ודם, חסידיו יעבירו הלאה את העבודה שעשה כבשר ודם לכל הדתות והזרמים, ואלה ישדרו את כל דבריו באוזני האנושות כולה. כל מה שישמעו אלה שיקבלו את בשורת האל יהיו העובדות שבעבודתו, יהיו דברים שבני האדם ראו ושמעו באופן אישי ויהיו עובדות ולא שמועות. העובדות האלה הן הראיות שבאמצעותן אלוהים מפיץ את העבודה והן גם הכלים שבהם הוא משתמש בהפצת העבודה. ללא קיומן של עובדות, בשורתו של האל לא תתפשט לכל המדינות ולכל המקומות. ללא עובדות אלא רק עם דמיונותיו של האדם, אלוהים לא יוכל לעולם לבצע את עבודת כיבוש היקום כולו. רוח האל אינה מוחשית עבור האדם ובלתי נראית עבורו ועבודתה של רוח האל אינה יכולה להותיר ראיות או עובדות נוספות בדבר עבודתו של אלוהים עבור האדם. האדם לא יחזה לעולם בפניו האמיתיים של אלוהים והוא יאמין תמיד באל מעורפל שאינו קיים. האדם לא יחזה לעולם בפניו של אלוהים ולא ישמע לעולם דברים שהאל אמר באופן אישי. אחרי הכול, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן ואינם יכולים להוות תחליף לפניו האמיתיים של אלוהים. האדם לא יכול לחקות את טבעו הפנימי של אלוהים ואת העבודה של אלוהים עצמו. האל הבלתי נראה נמצא בשמיים ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם, המבצע את עבודת האל באופן אישי בקרב בני האדם, יכול להביא את עבודתו לפני האדמה. זוהי הדרך האידיאלית ביותר עבור אלוהים להופיע בפני האדם, דרך שבה האדם רואה את אלוהים ומכיר את פניו האמיתיים של אלוהים. דבר זה אינו בר השגה על ידי אל שאינו מתגשם כבשר ודם. משביצע אלוהים את עבודתו עד שלב זה, עבודתו כבר השיגה את ההשפעה המיטבית ונחלה הצלחה מלאה. עבודתו האישית של האל בהתגלמותו כבר השלימה תשעים אחוזים מכל עבודת הניהול שלו. הבשר הזה אפשר התחלה טובה יותר לכל עבודתו של אלוהים וסיכום של כל עבודתו. בנוסף, הוא הכריז על כל עבודתו של אלוהים וביצע את ההשלמות המקיפות האחרונות של כל העבודה הזאת. מכאן ואילך, לא תהיה עוד התגלמות של אלוהים כדי לבצע את השלב הרביעי בעבודתו של אלוהים ולעולם לא תהיה עבודה פלאית כלשהי מצד התגלמות שלישית של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 126

כל שלב בעבודתו של האל כבשר ודם מייצג את עבודתו למשך העידן כולו ואינו מייצג רק פרק זמן מסוים, כמו שעושה עבודתו של האדם. לפיכך, סופה של עבודת ההתגלמות האחרונה של אלוהים אין פירושו שהעבודה הגיעה לסופה המוחלט, משום שעבודתו כבשר ודם מייצגת את העידן כולו ולא רק את פרק הזמן שבו הוא מבצע את עבודתו כבשר ודם. העניין הוא רק שאלוהים משלים את עבודת העידן כולו בפרק הזמן שבו הוא מתגלם כבשר ודם ולאחר מכן העבודה מתפשטת לכל המקומות. לאחר שהאל בהתגלמותו ישלים את כהונתו, הוא יפקיד את עבודתו העתידית בידי חסידיו. כך עבודתו בעידן כולו תימשך ללא הפסקה. העבודה בעידן ההתגלמות כולו תיחשב כעבודה שבוצעה במלואה כאשר היא תופץ לכל קצוות היקום. עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם פותחת תקופה חדשה ואלה שימשיכו את עבודתו הם אלה שאלוהים ישתמש בהם. העבודה שיבצעו בני אדם כלולה כולה בכהונתו של האל בהתגלמותו כבשר והיא לא מסוגלת לחרוג מההיקף הזה. אם האל בהתגלמותו כבשר ודם לא היה מגיע כדי לבצע את עבודתו, האדם לא היה מסוגל להביא את העידן הישן לסיומו ולא היה מסוגל להכריז על בואה של תקופה חדשה. העבודה שמבצע האדם שייכת בסך הכול לטווח חובתו שניתן להגשמה אנושית והיא אינה מייצגת את עבודתו של אלוהים. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לבוא ולהשלים את העבודה שעליו לבצע ואיש מלבדו אינו מסוגל לבצע עבודה זאת מטעמו. כמובן, שאני מדבר על דברים שנוגעים לעבודת ההתגלמות. אל זה בהתגלמותו מבצע תחילה שלב של עבודה שאינו תואם את תפיסותיו של האדם ולאחר מכן אלוהים מבצע עבודה נוספת שאינה תואמת את תפיסותיו של האדם. מטרתה של העבודה היא כיבושו של האדם. מבחינה אחת, התגלמותו של האל אינה תואמת את תפיסותיו של האדם ונוסף לכך, אלוהים מבצע עוד עבודה שאינה תואמת את תפיסותיו של האדם, לכן האדם מפתח השקפות ביקורתיות אף יותר לגביו. אלוהים רק מבצע את עבודת הכיבוש בקרב בני אדם האוחזים בכמות עצומה של תפיסות לגביו. בלי קשר לאופן שבו בני האדם מתייחסים אל אלוהים, ברגע שאלוהים ישלים את כהונתו, כל בני האדם יהיו נתונים לריבונותו. עובדת העבודה הזו אינה משתקפת אך ורק בקרב הסינים אלא היא מייצגת גם את האופן שבו תיכבש האנושות כולה. ההשפעות המושגות על בני האדם האלה מבשרות על ההשפעות שיושגו על כלל האנושות והשפעות העבודה שאלוהים יעשה בעתיד יתעלו יותר ויותר אפילו על ההשפעות המושגות על בני האדם האלה. עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם אינה מלווה בתרועות רמות ואינה לוטה בערפל. זו עבודה אמיתית וממשית וזו עבודה שבה אחד ועוד אחד הם שניים. היא אינה נסתרת מאיש ואינה מוליכה איש שולל. הדברים שבני האדם רואים אמיתיים וממשיים והאדם זוכה באמת ובידע אמיתיים. כשתסתיים העבודה, יהיה לאדם ידע חדש על אלוהים ולמי שמחפש את אלוהים באמת לא יהיו עוד תפיסות לגביו. זו לא רק השפעת עבודתו של אלוהים על הסינים, אלא גם ייצוג של השפעת עבודתו בכיבוש כלל האנושות, זאת משום שדבר אינו מועיל יותר לעבודת כיבוש כלל האנושות מאשר הבשר והדם האלה ועבודתם של הבשר והדם האלה וכל הקשור לבשר והדם האלה. הם מועילים לעבודת האל כיום ומועילים לעבודתו בעתיד. הבשר והדם האלה יכבשו את כלל האנושות ויזכו בכלל האנושות. לא קיימת עבודה טובה יותר שבאמצעותה כלל האנושות תחזה באלוהים, תישמע לאלוהים ותכיר את אלוהים. העבודה שהאדם מבצע מייצגת היקף מוגבל בלבד וכאשר אלוהים עושה את עבודתו הוא אינו מדבר אל בן אדם מסוים, אלא אל האנושות בכללותה ואל כל מי שמקבל את דבריו. הסוף שהאל מכריז עליו הוא קצה של האנושות כולה, לא רק סופו של בן אדם מסוים. הוא אינו מעניק יחס מיוחד לאיש ואינו הופך איש לקורבן והוא עובד עבור כלל האנושות ומדבר אל כלל האנושות. לפיכך, אל זה בהתגלמותו כבר סיווג את כלל האנושות לסוגיה, כבר שפט את כלל האנושות וארגן ייעוד הולם לכלל האנושות. על אף שאלוהים מבצע את עבודתו רק בסין, למעשה הוא כבר פתר את עבודת היקום כולו. הוא אינו יכול להמתין עד שעבודתו תתפשט בקרב כלל האנושות לפני שיבטא את אמירותיו ויסדיר את הסדריו שלב אחרי שלב. האם לא יהיה זה מאוחר מדי? כעת הוא מסוגל לחלוטין להשלים מראש את העבודה העתידית. היות שמי שעובד הוא האל בהתגלמותו כבשר ודם, הוא מבצע עבודה בלתי מוגבלת בהיקף מוגבל ולאחר מכן הוא יגרום לאדם למלא את החובה שעליו למלא. זה עקרון עבודתו של אלוהים. הוא יכול לחיות בקרב בני אדם רק לפרק זמן מצומצם ואינו יכול ללוות את בני האדם עד שתושלם העבודה של כל התקופה. משום שהוא אלוהים, הוא מספר מראש על עבודתו העתידית. לאחר מכן, הוא יסווג את כלל האנושות לסוגיה באמצעות דבריו והאנושות תיווכח בעבודתו, שלב אחר שלב, על פי דבריו. איש לא יחמוק וכולם חייבים להנהיג כך. לפיכך, בעתיד, דברי האל הם שיכוונו את העידן ולא רוח האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 127

בשרו ודמו של האדם הושחתו על ידי השטן והאדם התעוור מאוד וניזוק מאוד. הסיבה היסודית ביותר שבשלה אלוהים עובד באופן אישי בבשר היא שמושא ישועתו הוא האדם העשוי בשר ודם ומשום שהשטן משתמש בבשרו ודמו של האדם כדי לשבש את עבודתו של אלוהים. הקרב עם השטן הוא למעשה עבודת כיבוש האדם ובו בזמן, האדם הוא גם מושא ישועתו של אלוהים. באופן זה, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם חיונית. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם והאדם הפך להתגלמותו של השטן והיה למושא של תבוסה בידי אלוהים. באופן זה, עבודת ניהול הקרב מול השטן והצלת האדם מתרחשת עלי אדמות ואלוהים חייב להפוך לאנושי כדי להילחם בשטן. זו עבודה מעשית ביותר. כשאלוהים עובד כבשר ודם, הוא למעשה מנהל קרב עם השטן כבשר ודם. כשאלוהים עובד כבשר ודם, הוא מבצע את עבודתו במישור הרוחני והופך את מלוא עבודתו שבמישור הרוחני לאמיתית עלי אדמות. האדם הוא זה שנכבש, הוא זה שמתמרד באלוהים וזה שמובס הוא התגלמותו של השטן (כמובן, גם זהו האדם) שעוין את אלוהים וזה שבסופו של דבר נושע גם הוא האדם. באופן זה, ישנו הכרח גדול אף יותר שאלוהים יהפוך לאנושי בעל קליפה של בריאה כדי שיוכל לנהל קרב של ממש עם השטן, לכבוש את האדם, המתמרד בו ואשר עוטה קליפה חיצונית כשל אלוהים, ולהציל את האדם, העוטה קליפה חיצונית כשל אלוהים ואשר ניזוק על ידי השטן. אויבו הוא האדם, מושא כיבושו הוא האדם ומושא ישועתו הוא האדם, שאלוהים עצמו ברא. לכן על אלוהים להפוך לאנושי ובאופן זה תהפוך עבודתו לקלה בהרבה. הוא מסוגל להביס את השטן ולכבוש את האנושות ויתרה מכך, הוא מסוגל להושיע את האנושות. אף שהבשר והדם האלה רגילים ואמיתיים, הם לא בשר ודם שגרתיים: אלוהים כבשר ודם אינו אנושי בלבד, אלא בשרו ודמו הם אנושיים ואלוהיים גם יחד וזה ההבדל בינו לבין האדם וזהו חותם זהותו של אלוהים. רק בשר ודם כאלה מסוגלים לבצע את העבודה שאלוהים מתכוון לבצע, למלא את כהונתו של אלוהים כבשר ודם ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. לולא היה זה כך, עבודתו של אלוהים בקרב בני האדם הייתה תמיד ריקה מתוכן ופגומה. אף על פי שאלוהים מסוגל לנהל קרב עם רוחו של השטן ולהביס אותה, אופיו הישן של האדם המושחת לא ייפתר לעולם ומי שמתמרד באלוהים ומתנגד לו לא יוכל לעולם להיות באמת ובתמים כפוף לריבונותו. כלומר, אלוהים לא יוכל לעולם לכבוש את האנושות ולא יוכל לעולם לזכות בכלל האנושות. אם לא ניתן יהיה להשלים את עבודתו של אלוהים על פני האדמה, הרי שניהולו לא יסתיים לעולם והאנושות בכללותה לא תוכל לנוח. אם אלוהים לא יוכל לנוח עם כל יציריו, הרי שעבודת ניהול כזאת לעולם לא תישא פרי וכבודו של אלוהים ייעלם כתוצאה מכך. אף שאין כל סמכות לבשרו ודמו של אלוהים, העבודה שהוא מבצע תשיג את ההשפעה שלה. זהו הכיוון הבלתי נמנע של עבודתו. בין שיש סמכות לבשרו ודמו ובין שלא, כל עוד הם מסוגלים לבצע את עבודתו של אלוהים בכבודו ובעצמו, הרי שהם אלוהים בכבודו ובעצמו. אין זה משנה עד כמה הבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, הם מסוגלים לעשות את העבודה המוטלת עליהם היות שהבשר והדם האלה הם אלוהים ואינם רק אנושיים. הסיבה לכך שהבשר והדם האלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאדם אינו יכול לבצעה היא שמהותו הפנימית של אלוהים אינה דומה לזו של אף בן אנוש והסיבה שהם יכולים להציל את האדם היא שזהותו של אלוהים שונה מזאת של כל בן אנוש. הבשר והדם האלה כה חשובים לאנושות משום שאלוהים הוא אדם אבל הוא אל מעל הכול, מכיוון שהוא יכול לבצע את העבודה שאף אדם פשוט העשוי בשר ודם אינו יכול לבצע ומפני שהוא מסוגל להושיע את בני האדם המושחתים שהוא חי בקרבם בעולם. אף שהאל בהתגלמותו כבשר ודם זהה לאדם, הוא חשוב לאנושות יותר מכל אדם בעל ערך, היות שהוא יכול לעשות את העבודה שרוח האל אינה יכולה לבצע, הוא כשיר יותר מאשר רוח האלוהים להעיד על אלוהים עצמו ולזכות באנושות באופן מלא. כתוצאה מכך, אף שהבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, תרומתם לאנושות וחשיבותם לקיומה של האנושות הופכים אותם לחשובים ביותר ושום בן אנוש אינו יכול למדוד את ערכם וחשיבותם של הבשר והדם האלה. אף שהבשר הזה אינו יכול להשמיד את השטן ישירות, הוא יכול להשתמש בעבודתו כדי לכבוש את האנושות ולהביס את השטן ולגרום לשטן להיכנע באופן מוחלט לריבונותו. אלוהים מסוגל להביס את השטן ולהושיע את האנושות משום שהוא מתגלם כבשר ודם. הוא לא משמיד את השטן ישירות, אלא הופך לבשר ודם כדי לבצע את העבודה שתביא לכיבוש האנושות שהשטן השחית אותה. כך הוא מסוגל להעיד על עצמו טוב יותר בקרב ברואיו ולהושיע טוב יותר את האדם המושחת. נצחונו של האל בהתגלמותו כבשר ודם על השטן משכנע יותר ומהווה עדות חזקה יותר מאשר השמדתו הישירה של השטן בידי רוח האל. האל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לסייע טוב יותר לאדם להכיר את הבורא ומסוגל טוב יותר להעיד על עצמו בקרב ברואיו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 128

אלוהים ירד ארצה כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם, לגלות את עצמו לאדם ולאפשר לאדם לחזות בו. האם זה עניין של מה בכך? זה בהחלט לא דבר פשוט! אין זה כמו שהאדם מדמיין: שאלוהים בא כדי שהאדם יוכל להתבונן בו, כדי שהאדם יבין שאלוהים אמיתי ואיננו מעורפל וחלול ושאלוהים נשגב אך גם צנוע. הייתכן שהדבר פשוט כל כך? בדיוק מפני שהשטן השחית את בשרו ודמו של האדם ומפני שהאדם הוא זה שאלוהים מתכוון להושיעו, אלוהים חייב ללבוש בשר ודם כדי להילחם בשטן ולרעות את האדם באופן אישי. רק זה יביא תועלת לעבודתו. שתי התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם אירעו על מנת להביס את השטן וגם על מנת להיטיב להושיע את האדם. זאת משום שרק אלוהים יכול להיות לנהל קרב כנגד השטן, בין שמדובר ברוח האל או בבשרו ודמו של האל בהתגלמותו. בקיצור, המלאכים אינם יכולים להילחם בשטן, וקל וחומר שהאדם שהשטן השחית אינו מסוגל לכך. למלאכים אין הכוחות לנהל את הקרב הזה, והאדם חסר אונים אף יותר. לפיכך, אם אלוהים רוצה לעבוד על חיי האדם, אם הוא רוצה לרדת ארצה באופן אישי כדי להושיע את האדם, עליו להתגלם כבשר ודם באופן אישי. כלומר, עליו ללבוש את הבשר והדם באופן אישי, ועם זהותו הטבעית והעבודה שעליו לעשות, עליו לבוא אל בני האדם ולהושיע את האדם באופן אישי. אחרת, לו רוח האל או האדם היו עושים את העבודה הזו, אזי קרב זה היה מסתיים בלא כלום ולא היה מסתיים לעולם. רק כשאלוהים מתגלם כבשר ודם כדי ללחום בשטן באופן אישי בקרב בני האדם, יש לאדם סיכוי לישועה. יתר על כן, רק כך השטן יבויש ולא יוכל עוד לנצל לרעה הזדמנויות או לבצע את תוכניותיו. רוח האל אינה מסוגלת להגשים את העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם, ועל אחת כמה וכמה שאף בן אדם בשר ודם אינו מסוגל לבצע את העבודה הזו עבור אלוהים, מכיוון שהעבודה שאלוהים עושה מתבצעת למען חייו של האדם וכדי לשנות את טבעו המושחת של האדם. אילו האדם היה משתתף בקרב הזה, הוא היה רק נס על נפשו באי-סדר עגום ופשוט לא היה מסוגל לשנות את טבעו המושחת. אלוהים לא היה מסוגל להושיע את האדם מהצלב או לכבוש את כל האנושות המרדנית, אלא היה יכול רק לעשות מעט עבודה ישנה שאיננה חורגת מהעקרונות או עבודה שאינה קשורה להבסת השטן. אז למה לטרוח? מה חשיבותה של עבודה שאינה לה יכולת באנושות, קל וחומר אין לה אפשרות להביס את השטן? לכן, רק אלוהים עצמו יכול לערוך את הקרב בשטן והאדם פשוט אינו מסוגל לעשות זאת. חובתו של האדם היא להישמע ולהיות חסיד של אלוהים, מכיוון שהאדם אינו מסוגל לעשות עבודה הקשורה לשמיים ולארץ, ואף פחות מכך את העבודה של הקרב כנגד השטן. האדם יכול רק לְרַצות את הבורא תחת מנהיגותו של אלוהים עצמו, שבאמצעותה יובס השטן. זה הדבר היחידי שהאדם יכול לעשות. לכן, בכל פעם שפורץ קרב חדש, דהיינו בכל פעם שמתחילה העבודה של העידן החדש, אלוהים עצמו עושה את העבודה הזו, שבאמצעותה הוא מוביל את העידן כולו ופותח נתיב חדש לאנושות כולה. השחר של כל עידן חדש הוא התחלה חדשה בקרב כנגד השטן, שבאמצעותה האדם נוכח במישור חדש ויפה יותר ובעידן חדש שאלוהים עצמו מוביל. האדם הוא אדון הכול, אך בני האדם שיפלו בנחלתו של אלוהים יהפכו לשלל של כל הקרבות בשטן. השטן הוא זה שמשחית את הכול, הוא זה שמפסיד בכל הקרבות והוא גם זה שייענש בתום הקרבות האלה. מבין אלוהים, האדם והשטן, רק השטן יהיה שנוא ודחוי. לעומת זאת, בני האדם שהשטן זכה בהם ושאלוהים לא השיב אותם אליו הופכים לאלה שנענשים בשם השטן. מבין שלושת אלה, כל הדברים צריכים לעבוד רק את אלוהים. לעומת זאת, בני האדם שהשטן השחית ושאלוהים השיב אליו ואשר הולכים בדרך של אלוהים הופכים לאלה שיקבלו את הבטחתו של אלוהים וישפטו את הרשעים עבור אלוהים. אין ספק שאלוהים ינצח והשטן יובס, אך מבין בני האדם יהיו שיזכו ויהיו שיפסידו. המנצחים יימנו על המתגברים ואלה שיפסידו יימנו על המפסידים. זה המיון של כל אדם לסוגו וזו התוצאה הסופית של כל עבודתו של אלוהים. זו גם המטרה של כל עבודתו של אלוהים אשר לא תשתנה לעולם. ליבת העבודה העיקרית בתוכנית הניהול של אלוהים ממוקדת בישועת האדם, ואלוהים מתגלם כבשר ודם בעיקר למען הליבה הזאת, למען העבודה הזו ועל מנת להביס את השטן. הפעם הראשונה שאלוהים התגלם כבשר ודם נועדה גם כן להביס את השטן: הוא התגלם כבשר ודם באופן אישי ונצלב באופן אישי כדי להשלים את עבודת הקרב הראשון, שהייתה העבודה של גאולת האנושות. בדומה לכך, גם השלב הנוכחי בעבודה מתבצע באופן אישי בידי אלוהים, שהתגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם, כדי לומר את דברו באופן אישי וכדי לאפשר לאדם לראות אותו. באופן בלתי נמנע, כמובן, הוא יעשה גם מעט עבודה אחרת לאורך הדרך, אך הסיבה העיקרית לכך שהוא מבצע את עבודתו באופן אישי היא על מנת להביס את השטן, לכבוש את האנושות כולה ולזכות בבני האדם האלה. ולכן, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם באמת איננה פשוטה. אילו מטרתו הייתה רק להוכיח לאדם שאלוהים צנוע, נסתר ואמיתי, אזי הוא לא היה צריך להתגלם כבשר ודם. אפילו לו אלוהים לא היה מתגלם כבשר ודם, הוא היה יכול לחשוף ישירות בפני האדם את צניעותו ואת נסתרותו, את גדולתו ואת קדושתו, אולם לדברים אלה אין כל קשר לעבודה של ניהול האנושות. אין להם יכולת להושיע את האדם או להשלים אותו, ועוד פחות מכך להביס את השטן. אילו הבסת השטן הייתה כרוכה רק בקרב של רוח האל ברוח אחרת, היה לעבודה הזו ערך מעשי נמוך עוד יותר. היא לא הייתה מסוגלת לגרום לאדם ליפול בנחלתו של אלוהים והיא הייתה הורסת את גורלו של האדם ואת סיכוייו העתידיים. היות שכך, יש חשיבות עצומה לעבודה הנוכחית של אלוהים. היא לא נועדה רק כדי לאפשר לאדם לראות את אלוהים, כדי לפקוח את עיניו של האדם, או כדי לספק לו מעט דחיפה ועידוד. אין לעבודה כזו כל חשיבות. אם אתם יכולים לדבר רק על ידע כזה, הדבר מוכיח שאינכם יודעים מהי החשיבות האמיתית של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 129

לכל שלב של עבודה שאלוהים עושה יש חשיבות מעשית. כשישוע הגיע, הוא הגיע בצורה של זכר, וכאשר אלוהים מגיע הפעם, צורתו היא של נקבה. מתוך כך ניתן לראות שהעובדה שאלוהים ברא הן גברים והן נשים יכולה לשמש את עבודתו ושאין אצל אלוהים הבחנה מגדרית. כשרוחו מגיעה, היא יכולה לעטות על עצמה כל בשר כרצונה והבשר הזה מייצג אותה. בין שזה בשר של זכר או נקבה, הוא יכול לייצג את אלוהים כל עוד זוהי התגלמותו כבשר ודם. אילו ישוע היה מופיע כנקבה בבואו, במילים אחרות, אילו רוח הקודש הייתה מולידה תינוקת ולא תינוק, השלב ההוא בעבודה היה מתבצע עד תום בכל מקרה. לעבודה המתבצעת בכל שלב יש חשיבות משלה. אף אחד מהשלבים הללו לא חוזר על עצמו והם אינם סותרים זה את זה. בזמנו, כשישוע ביצע את עבודתו, הוא נקרא הבן היחידי, והמילה "בן" מצביעה על מגדר של זכר. מדוע הבן היחידי אינו מוזכר בשלב הזה? משום שצורכי העבודה דרשו שינוי במגדר מזה של ישוע. אצל אלוהים, אין הבחנה מגדרית. אלוהים עושה את עבודתו כרצונו, וכשהוא עובד, הוא אינו כפוף למגבלות כלשהן אלא חופשי ביותר. עם זאת, לכל שלב בעבודה יש חשיבות מעשית משלו. אלוהים התגלם פעמיים כבשר ודם וברור מאליו שהתגלמותו באחרית הימים היא ההתגלמות הסופית. הוא בא כדי לפרסם את כל מעשיו. לולא הוא התגלם כבשר ודם בשלב הזה כדי לעשות באופן אישי עבודה שהאדם יהיה עד לה, האדם היה מחזיק לנצח בתפיסה שאלוהים הוא רק זכר ולא נקבה. לפני כן, האנושות כולה האמינה שאלוהים יכול להיות רק זכר ושנקבה אינה יכולה להיקרא אלוהים, מפני שהאנושות כולה ראתה בגברים בעלי הסמכות ביחס לנשים. בני האדם סברו שאף אישה אינה יכולה להיות בעלת סמכות, אלא רק גברים. יתר על כן, הם אף אמרו שהגבר הוא הראש של האישה ושעל האישה להישמע לגבר ושהיא אינה יכולה להתעלות עליו. כשנאמר בעבר שהגבר הוא הראש של האישה, הדבר נאמר ביחס לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, ולא ביחס לאיש ולאישה שיהוה ברא בראשית. כמובן שעל כל אישה להישמע לבעלה ולאהוב אותו ועל כל בעל ללמוד לכלכל ולפרנס את משפחתו. אלה הם החוקים והצווים שקבע יהוה שעל האנושות לציית להם בחייה על פני האדמה. יהוה אמר לאישה, "וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ". יהוה דיבר כך רק כדי שהאנושות (כלומר, הן האיש והן האישה) תוכל לחיות חיים רגילים תחת ריבונותו של יהוה וכדי שיהיה לחיים של האנושות מבנה וכדי שהסדר שלהם לא ישתבש. לכן, יהוה קבע כללים מתאימים לאופן שבו האיש והאישה צריכים לפעול, אך הם התייחסו רק לכל היצירים הנבראים החיים על פני האדמה ולא היה לכך כל קשר להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם. איך ייתכן שאלוהים יהיה זהה ליציריו הנבראים? דבריו כוונו רק לאנושות שהוא ברא. הוא קבע כללים לאיש ולאישה כדי שהאנושות תוכל לחיות חיים רגילים. בראשית, כשיהוה ברא את האנושות, הוא יצר שני סוגים של בני אנוש, הן זכר והן נקבה, ועל כן ישנה הפרדה בין זכר לנקבה בהתגלמויותיו כבשר ודם. הוא החליט על עבודתו על סמך הדברים שהוא אמר לאדם וחוה. שתי הפעמים שבהן הוא התגלם כבשר ודם נקבעו לחלוטין בהתאם לחשיבתו כשהוא ברא את האנושות לראשונה. כלומר הוא השלים את העבודה של שתי ההתגלמויות שלו על סמך הזכר והנקבה לפני שהם הושחתו. אילו האנושות הייתה לוקחת את הדברים שיהוה אמר לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, והייתה מחילה אותם על העבודה של התגלמותו של אלוהים, הרי שגם ישוע היה נדרש לאהוב את אשתו כראוי, הלא כן? לו כך היה, האם אלוהים היה עדיין אלוהים? לו כך היה, האם הוא עדיין היה יכול להשלים את עבודתו? לו היה זה שגוי שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם תהיה נקבה, האם לא הייתה זו שגיאה עצומה גם כן בכך שאלוהים ברא את האישה? אם אנשים עדיין מאמינים שזו שגיאה שאלוהים יתגלם כנקבה, האין פירוש הדבר שישוע, שלא התחתן ולפיכך לא יכול היה לאהוב את אשתו, היה שגיאה דומה להתגלמות הנוכחית? מכיוון שאתה משתמש בדברים שיהוה אמר לחוה כדי למדוד את האמת בדבר התגלמותו של אלוהים כיום, הרי שעליך להשתמש בדברי יהוה לאדם כדי לשפוט את ישוע אדוננו שהתגלם כבשר ודם בעידן החסד. האין אלה היינו הך? מכיוון שאתה שופט את ישוע אדוננו על פי הזכר שהנחש לא הוליך אותו שולל, אינך רשאי לשפוט את האמיתות של ההתגלמות כיום על פי הנקבה שהנחש הוליך אותה שולל. זה לא יהיה הוגן! באופן זה, אלוהים מוכיח שאין לכם היגיון. כשיהוה התגלם פעמיים כבשר ודם, המגדר של גופו היה קשור לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליכם שולל. הוא התגלם פעמיים כבשר ודם בהתאם לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליכם שולל. אל תחשוב שהזכריות של ישוע הייתה זהה לזו של אדם שהנחש הוליך אותו שולל. אין כל קשר בין השניים, הם זכרים בעלי אופי שונה. ודאי לא ייתכן שהזכריות של ישוע מוכיחה שהוא ראש רק לכל הנשים ולא לכל הגברים? האין הוא המלך של כל היהודים (גברים ונשים כאחד)? הוא אלוהים עצמו, ולא רק ראש לאישה אלא ראש גם לגבר. הוא אדון כל הברואים וראש לכל הברואים. איך ייתכן שאתה תקבע שהזכריות של ישוע היא סמל של ראש לאישה? האין זה חילול הקודש? ישוע הוא זכר שלא הושחת. הוא אלוהים, הוא המשיח, הוא האדון. כיצד ייתכן שהוא יהיה זכר כמו אדם שהושחת? ישוע הוא הבשר והדם שלובשת רוח האל הקדושה מכול. איך אתה יכול לומר שהוא אל בעל זכריות כמו זו של אדם? לו כך היה הדבר, כל עבודתו של אלוהים הייתה טעות, הלא כן? האם יהוה היה משלב בישוע את זכריותו של אדם שהנחש הוליכו שולל? האין ההתגלמות הנוכחית דוגמה נוספת לעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, שהמגדר שלה שונה מזה של ישוע אך שאופייה דומה לאופיו? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים בהתגלמותו אינו יכול להיות נקבה, מפני שהאישה הייתה זו שהנחש הוליך שולל לראשונה? האם אתה עדיין מעז לומר שמכיוון שהאישה היא הטמאה ביותר ומקור השחתתה של האנושות, לא ייתכן שאלוהים יתגלם כנקבה? האם אתה מעז להתעקש ולומר ש"האישה תישמע תמיד לגבר ולעולם לא תוכל לבטא את אלוהים ישירות או לייצג אותו ישירות"? לא הבנת בעבר, אך האם אתה יכול עדיין לחלל כעת את קדושת עבודתו של אלוהים, בייחוד את התגלמותו כבשר ודם? אם הדבר אינו ברור לך, מוטב שתנצור את לשונך, שמא יתגלו טיפשותך ובורותך וייחשף כיעורך. אל תחשוב שאתה מבין הכול. אני אומר לך שלא די בכל מה שראית וחווית על מנת שתבין ולו אלפית מתוכנית הניהול שלי. מדוע, אם כן, אתה כה יהיר? לא די במעט הכישרון ובידע המזערי שיש לך כדי לשמש בעבודתו של ישוע אפילו לשנייה אחת! כמה חוויות יש לך באמת? הדברים שראית וכל הדברים ששמעת בימי חייך וכן הדברים שדמיינת, כולם פחותים מהעבודה שאני עושה ברגע אחד! מוטב שלא תיטפל לזוטות ולא תחפש פגמים. אתה יכול להיות יהיר ככל שתרצה, אבל אינך אלא ברוא שאינו שווה אפילו לנמלה! כל תכולת בטנך קטנה מתכולת בטנה של נמלה! אל תחשוב שרק משום שחווית חוויות מסוימות ונעשית בכיר, אתה זכאי לנפנף בידיך ולדבר גבוהה-גבוהה. האין החוויות והבכירות שלך נובעות מהדברים שאמרתי? האם אתה מאמין שהם התמורה לעבודתך ולעמלך? כיום, אתה רואה את התגלמותי כבשר ודם, וכתוצאה מכך בלבד יש בך שלל השקפות ותפיסות אין קץ. לולא ההתגלמות שלי, אפילו אם היו לך כישרונות יוצאי דופן, לא היו לך השקפות כה רבות. והאין זה נכון שההשקפות שלך נבעו מהן? לולא התגלם ישוע כבשר ודם באותה פעם ראשונה, האם היית יודע כלל אודות ההתגלמות? רק בזכות הידע שקיבלת מההתגלמות הראשונה יש לך את החוצפה לנסות לשפוט את ההתגלמות השנייה, הלא כן? מדוע אתה בוחן אותה בקפידה במקום להיות חסיד צייתן? כשתיכנס לתוך הזרם הזה ותתייצב בפני אלוהים בהתגלמותו, האם הוא יתיר לך לחקור אותו? אתה רשאי לחקור את ההיסטוריה המשפחתית שלך, אך אם תנסה לחקור את "ההיסטוריה המשפחתית" של אלוהים, האם אלוהים של ימינו יתיר לך לערוך מחקר כזה? האין אתה עיוור? האין אתה ממיט חרפה על עצמך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

דבר אלוהים היומי  מובאה 130

ישוע ואני נובעים מרוח האל האחת. על אף שאין קשר בין בשרנו, רוחנו אחת. על אף שהדברים שאנחנו עושים והעבודה שאנחנו נוטלים על עצמנו לא זהים, אנו דומים במהותנו. בשרנו מתגלם בדרכים שונות, אך הסיבה לכך היא התחלפות התקופה והשוני בדרישות של עבודתנו. כהונותינו אינן דומות, כך שהעבודה שאנו עושים והטבע שאנו חושפים בפני האדם שונים גם כן. זו הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומבין כיום שונים מאלו שבעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שהם שונים במגדר שלהם ובצורה של בשרם ועל אף שהם לא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין בשרם, אי-אפשר להכחיש שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם בשתי תקופות שונות. זו אמת שלא ניתן לערער עליה שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם, אולם, הן אינן נצר לאותה שושלת ואינן דוברות שפה אנושית משותפת (האחת הייתה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחרת היא נקבה שמדברת רק סינית). אלה הסיבות לכך שהן חיות במדינות שונות ועושות את העבודה שעל כל אחד מהן לעשות, וכן בתקופות שונות. למרות העובדה שהן אותה רוח ושמהותן זהה, אין דמיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרן ודמן. הדבר היחיד שהן חולקות הוא אותה אנושיות, אך בכל הנוגע למראה החיצוני של בשרן ודמן ולנסיבות לידתן, הו אינן דומות. לדברים אלה אין כל השפעה על העבודה של כל אחת מהן או על הידע של האדם אודותן. כי, בסופו של דבר, הן אותה רוח אל ואיש אינו יכול להפריד ביניהן. על אף שאין ביניהן קשר דם, רוחן מכוונת את כל הווייתן ומקצה להן עבודה שונה בתקופות שונות, ובשרן ודמן אינם נצר לאותה שושלת. רוח יהוה אינה הורתו של רוחו של ישוע, ורוחו של ישוע אינה פרי בטנה של רוח יהוה – הן אותה רוח. באופן דומה, אין קשר דם בין אלוהים בהתגלמותו כיום לבין ישוע, אבל חד הם, מפני שרוחם אחת. אלוהים יכול לעשות את עבודת רוחב הלב והחמלה וכן את עבודת המשפט והייסורים הצודקים על האדם ואת הטלת הקללות על האדם, ובסופו של דבר, הוא יכול לעשות את העבודה של השמדת העולם והענשת הרשעים. האין הוא עושה את כל זה בעצמו? האין זו כול יכולתו של אלוהים?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

דבר אלוהים היומי  מובאה 131

בהתחשב בכך שאלוהים הוא האדיר ביותר בכל התבל ובמישור מעליה, האם ייתכן שהוא יסביר את עצמו לגמרי באמצעות צלם בשר ודם? אלוהים לובש את גוף הבשר והדם הזה כדי לעשות שלב אחד בעבודתו. אין חשיבות מיוחדת לצלם הזה העשוי בשר ודם. אין לו כל קשר לעידנים שחלפו, והוא אינו קשור כלל לטבעו של אלוהים. מדוע ישוע לא הרשה שצלמו יישאר? מדוע הוא לא הרשה לאדם לצייר את צלמו כדי שזה יונחל לדורות הבאים? מדוע הוא לא הרשה לבני האדם להכיר בכך שצלמו הוא צלמו של אלוהים? על אף שצלם האדם נוצר בצלמו ובדמותו של אלוהים, האם מראהו של האדם מסוגל לייצג את צלמו הנשגב של אלוהים? כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא בסך הכול יורד מהשמיים אל תוך גוף מסוים העשוי בשר ודם. רוחו היא שיורדת אל תוך גוף הבשר והדם, ובאמצעותו הוא עושה את עבודת הרוח. רוח האל היא זו שמתבטאת בגוף הבשר ודם, ורוח האל היא זו שעושה את עבודתה כבשר ודם. העבודה שנעשית כבשר ודם מייצגת את רוח האל לחלוטין, והבשר והדם נועדו למען העבודה. אך אין פירוש הדבר שהצלם של גוף הבשר והדם מחליף את צלמו האמיתי של אלוהים עצמו. זו לא המטרה או החשיבות של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. הוא הופך לבשר ודם רק כדי שרוח האל תוכל למצוא מקום משכן שמתאים לעבודתה, על מנת להגשים טוב יותר את עבודתה כבשר ודם. זאת כדי שבני האדם יוכלו לראות את מעשיה, להבין את טבעה, לשמוע את דבריה ולהכיר את מופלאות עבודתה. שמו של אלוהים מייצג את טבעו, עבודתו מייצגת את זהותו, אך הוא מעולם לא אמר שמראהו כבשר ודם מייצג את צלמו. זו רק תפיסה של האדם. על כן, ההיבטים החיוניים של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם הם שמו, עבודתו, טבעו והמין שלו. ההיבטים האלה משמשים כדי לייצג את הניהול שלו בעידן הזה. הופעתו כבשר ודם אינה נוגעת כלל ועיקר לניהול שלו, אשר נעשה רק למען עבודתו באותה עת. עם זאת, לא ייתכן שלא יהיה לאלוהים בהתגלמותו מראה מסוים, ולכן הוא בוחר את המשפחה המתאימה כדי לקבוע את מראהו. אילו הייתה חשיבות ייצוגית למראהו של אלוהים, אזי כל מי שהיו לו תווי פנים דומים לשלו היה גם כן מייצג את אלוהים. זו הייתה יכולה להיות טעות שערורייתית, הלא כן? האדם צייר את דיוקנו של ישוע כדי שהאדם יוכל לעבוד אותו. באותה עת, רוח הקודש לא נתנה שום הנחיות מיוחדות, ולכן האדם העביר את הדיוקן הלאה עד ימינו. למען האמת, לפי כוונתו המקורית של אלוהים, האדם לא היה אמור לעשות זאת. רק קנאותו של האדם גרמה לדיוקנו של ישוע להישאר עד ימינו. אלוהים הוא רוח, והאדם לעולם לא יהיה מסוגל להכיל את מהות צלמו של אלוהים בניתוח הסופי שלו. רק טבעו של אלוהים יכול לייצג את צלמו. באשר למראה של אפו, פיו, עיניו ושיערו, אלה דברים שהם מעבר ליכולתך להכיל. כשההתגלות הופיעה בפני יוחנן, הוא חזה בצלמו של בר האנוש: מפיו יצאה חרב פיפיות חדה, עיניו היו כשלהבת אש, ראשו ושיערו היו לבנים כצמר, כפות רגליו היו כמו נחושת מלוטשת, והוא חגר אבנט זהב סביב חזהו. על אף שדבריו היו מלאי חיים, צלם האל שהוא תיאר לא היה צלמו של יציר נברא. מה שהוא ראה היה רק חיזיון, ולא את צלמו של אדם מהעולם החומרי. יוחנן ראה חיזיון, אך הוא לא היה עד למראהו האמיתי של אלוהים. צלמו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, בהיותו צלם של יציר נברא, אינו יכול לייצג את טבעו של אלוהים במלואו. כשיהוה ברא את האנושות, הוא אמר שהוא עשה זאת בצלמו ובדמותו וברא זכר ונקבה. באותה עת, הוא אמר שהוא ברא זכר ונקבה בצלמו של אלוהים. על אף שצלמו של האדם דומה לצלמו של אלוהים, אי-אפשר להבין מכך שמראהו של האדם הוא צלמו של אלוהים. בנוסף לכך, לא ניתן להשתמש בשפה האנושית כדי לתמצת באופן מלא את צלמו של אלוהים, מכיוון שאלוהים נשגב מדי, גדול מדי, מופלא מדי ובלתי נתפס.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 132

הפעם, אלוהים מגיע לעשות עבודה לא בגוף רוחני אלא בגוף פשוט לגמרי. יתרה מכך, לא רק שזה גופו של אלוהים בהתגלמותו השנייה, זהו גם הגוף שבו אלוהים חוזר אל הבשר והדם. זהו גוף בשר ודם פשוט לגמרי. לא ניתן לראות שום דבר שמבדיל בינו לבין בני אדם אחרים, אבל ניתן לזכות ממנו באמיתות שלא נשמעו מעולם. גוף הבשר חסר החשיבות הזה מגלם את כל דברי האמת של אלוהים, מוציא לפועל את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ומבטא את כלל טבעו של אלוהים על מנת שהאדם יבין אותו. האם אינך משתוקק לראות את אלוהים שבשמיים? האם אינך משתוקק להבין את אלוהים שבשמיים? האם אינך משתוקק לראות את יעדה הסופי של האנושות? הוא יגלה לך את כל הסודות האלה – סודות שאיש לא היה מסוגל לגלות לך, והוא גם יספר לך את האמיתות שאינך מבין. הוא השער שלך למלכות והמדריך שלך לעידן החדש. בשר ודם פשוטים כאלה טומנים בחובם תעלומות בלתי נתפסות. ייתכן שמעשיו לא יהיו מובנים לך כלל, אבל די במטרה הכוללת של עבודתו כדי לאפשר לך לראות שבניגוד למה שבני האדם מאמינים, הוא איננו גוף בשר פשוט. זאת משום שהוא מייצג את רצון האל ואת הדאגה שהאל מפגין כלפי האנושות באחרית הימים. למרות שאינך יכול לשמוע את דבריו שנדמה שמזעזעים את השמיים ואת הארץ, למרות שאינך יכול לראות את עיניו הבוערות כלהבות ולמרות שאינך יכול לקבל את המשמעת של מוט הברזל שלו, בכל זאת אתה יכול לשמוע בדבריו שאלוהים זועם ולדעת שאלוהים מרחם על האנושות. אתם יכולים לראות את טבעו הצודק של אלוהים ואת חוכמתו ויתרה מכך, אתם יכולים להבין את דאגתו לאנושות כולה. עבודתו של אלוהים באחרית הימים נועדה לאפשר לאדם לראות את אלוהים שבשמיים חי בקרב בני אדם על פני האדמה ולאפשר לאדם להכיר את אלוהים, להישמע לו, לירוא אותו ולאהוב אותו. זו הסיבה לכך שהוא שב והתגלם כבשר ודם בשנית. אף שמה שהאדם רואה כיום הוא אל שדומה לאדם, אל עם אף ושתי עיניים, אל שאיננו יוצא דופן, בסופו של דבר, אלוהים יוכיח לכם שאם האדם הזה לא היה קיים, השמיים והארץ היו עוברים שינוי עצום. אם האדם הזה לא היה קיים, השמיים היו מתקדרים, הארץ הייתה שוקעת בתוהו ובוהו והאנושות כולה הייתה מוכית רעב ומגיפות. הוא יראה לכם שאם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא היה בא כדי להושיע אתכם באחרית הימים, אלוהים היה משמיד את האנושות כולה בגיהינום זה מכבר. אם הבשר והדם האלה לא היו קיימים, הייתם חוטאים גדולים וגוויות לנצח נצחים. עליכם לדעת שאם הבשר והדם האלה לא היו קיימים, האנושות כולה הייתה ניצבת בפני אסון בלתי נמנע ולא הייתה מצליחה להתחמק מהעונש החמור יותר שאלוהים ימיט על האנושות באחרית הימים. אם הבשר ודם הפשוטים האלה לא היו נולדים, הייתם כולכם במצב שבו הייתם מתחננים לחיים בלי יכולת לחיות ומתפללים למוות בלי יכולת למות. אם הבשר ודם האלה לא היו קיימים, לא הייתם יכולים לזכות כיום באמת ולהתייצב בפני כס המלכות של אלוהים, אלא אלוהים היה מעניש אתכם על חטאיכם החמורים. הידעתם שאלמלא חזר אלוהים כבשר ודם, לאיש לא היה סיכוי לישועה ושאלמלא באו הבשר והדם האלה, אלוהים היה מסיים את העידן הישן כבר מזמן? מכיוון שכך, האם אתם עדיין יכולים לדחות את התגלמותו השנייה של אלוהים? בהתחשב בכך שביכולתכם לזכות בטובות כה רבות מהאדם הפשוט הזה, למה שלא תקבלו אותו בשמחה?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הידעתם? אלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 133

עבודתו של אלוהים היא משהו שאינך יכול לתפוס. אם אינך יכול להבין באופן מלא אם בחירתך נכונה או אם עבודתו של אלוהים יכולה להצליח, למה שלא תנסה את מזלך ותראה אם האיש הפשוט הזה יוכל לעזור לך מאוד ואם אלוהים אכן עשה עבודה אדירה? עם זאת, עליי לומר לך שבתקופתו של נח, בני האדם אכלו ושתו, התחתנו ונמסרו לנישואין עד כדי כך שנמאס לאלוהים לראות זאת. לכן הוא שלח מבול גדול להשמיד את האנושות וחס רק על משפחתו בת שמונה הנפשות של נח ועל כל מיני בעלי החיים. עם זאת, באחרית הימים, בני האדם שאלוהים יחוס עליהם הם אלה שהיו נאמנים לו עד הסוף. אף ששני העידנים האלה אופיינו בשחיתות רבה שאלוהים מאס בה ואף ששני העידנים אופיינו באנושות כה מושחתת שכפרה באלוהותו של אלוהים, אלוהים השמיד את בני האדם רק בתקופתו של נח. בשני העידנים, האנושות העציבה את אלוהים עד מאוד, אבל באחרית הימים, אלוהים נותר עד כה סבלני כלפי בני האדם. מדוע? האם לא תהיתם אי פעם מדוע? אם באמת אינכם יודעים, אספר לכם. הסיבה שאלוהים יכול להעניק חסד לבני האדם באחרית הימים איננה שהם פחות מושחתים מבני האדם בתקופתו של נח או שהם חזרו בתשובה, קל וחומר שהסיבה איננה שאלוהים לא יכול להביא את עצמו להשמיד את בני האדם באחרית הימים מפני שהטכנולוגיה התקדמה כל כך. תחת זאת, הסיבה היא שאלוהים צריך לעשות עבודה בקרב קבוצה של אנשים באחרית הימים ושאלוהים יעשה עבודה זאת בעצמו בהתגלמותו כבשר ודם. יתר על כן, אלוהים יבחר בחלק מהקבוצה הזו כמושאי ישועתו וכפרי של תוכנית הניהול שלו ויביא את בני האדם האלה אל העידן הבא. לכן, כך או כך, המחיר ששילם אלוהים היה חלק מתהליך ההכנה לעבודה שהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים תעשה. העובדה שהגעתם ליום הזה היא בזכות הבשר והדם האלה. הסיבה שיש לכם סיכוי לשרוד היא שאלוהים חי כבשר ודם. כל מזלכם הטוב נובע מהאיש הפשוט הזה. יתרה מזאת, בסופו של דבר, כל אומות העולם יעבדו את האיש הפשוט הזה ויכירו תודה ויישמעו לאיש הלא חשוב הזה, משום שהאמת, החיים והדרך שהוא הביא הם שהושיעו את האנושות כולה, שיככו את הסכסוך בין אלוהים לאדם, קרבו ביניהם וקישרו בין מחשבותיהם של אלוהים ושל האדם. הוא גם זה שהשיג תהילה גדולה אף יותר לאלוהים. האין איש פשוט כזה ראוי לאמונתך ולהערצתך? האם לא ראוי לקרוא בשם משיח לבשר והדם הפשוטים האלה? האם איש פשוט כזה אינו יכול להיות לביטוי של אלוהים בקרב בני האדם? האם איש כזה אשר הציל את האנושות מאסון אינו ראוי לאהבתכם ולתשוקתכם להשאירו עמכם? אם אתם דוחים את האמיתות שבוקעות מפיו וגם בזים לקיומו בקרבכם, מה יהיה בסופכם?

כל עבודתו של אלוהים באחרית הימים נעשית בידי האיש הפשוט הזה. הוא יעניק לכם הכול ויותר מכך, הוא יהיה מסוגל להחליט בכל דבר שקשור אליכם. האם האיש הזה יכול להיות כפי שאתם מאמינים שהוא, איש כה פשוט שאפילו אינו ראוי לאזכור? האם לא די באמת שלו כדי לשכנע אתכם לחלוטין? האם לא די בהיותכם עדים לעבודתו כדי לשכנע אתכם לחלוטין? או שמא הנתיב שהוא מביא אינו ראוי לכם? בסופו של דבר, מה גורם לכם לתעב אותו, להשליך אותו מפניכם ולהתרחק ממנו? איש זה מבטא את האמת, איש זה מספק את האמת ואיש זה נותן לכם נתיב לפסוע בו. האם יכול להיות שעדיין אינכם יכולים למצוא את סימני עבודתו של אלוהים באמיתות האלה? אלמלא עבודתו של ישוע, האנושות הייתה עדיין על הצלב, אך ללא ההתגלמות הנוכחית, היורדים מן הצלב לא היו יכולים לזכות אי פעם באישורו של אלוהים או להיכנס לעידן החדש. ללא ביאתו של האיש הפשוט הזה, לעולם לא תהיה לכם ההזדמנות לראות את פניו האמיתיים של אלוהים ולא תהיו כשירים לכך, מפני שצריך היה להשמיד אתכם זה מכבר. משום ביאתה של ההתגלמות השנייה של אלוהים, אלוהים מחל לכם וחמל עליכם. בלי קשר לכך, הדברים שעליי לומר לכם לסיכום הם אלה: האיש הפשוט הזה, שהוא התגלמות האל כבשר ודם, חשוב מאוד עבורכם. זהו המעשה האדיר שאלוהים כבר עשה בקרב בני האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הידעתם? אלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 134

מה עליך לדעת על האל המעשי? הרוח, האישיות והדבר מרכיבים יחדיו את האל המעשי עצמו וזו משמעותו האמיתית של האל המעשי עצמו. אם אתה מכיר רק את האישיות – אם אתם מכירים רק את מנהגיו ואישיותו של אלוהים – אבל אינכם מכירים את עבודתה של הרוח או את מה שהרוח עושה כבשר ודם ואם אתם רק שמים לב לרוח ולדבר ורק מתפללים אל הרוח אך אינכם מכירים את עבודתה של רוח האל באל המעשי, הרי שהדבר מוכיח שאינכם מכירים את האל המעשי. הכרת האל המעשי כוללת את הכרת דבריו וחווייתם ואת תפיסת הכללים והעקרונות של העבודה שעושה רוח הקודש ואת תפיסת האופן שבו רוח האל עובדת כבשר ודם. היא כוללת גם את הידיעה שכל פעולה של האל כבשר ודם נשלטת על ידי הרוח ושהדברים שהוא אומר הם ביטוי ישיר של הרוח. לכן, כדי להכיר את האל המעשי, חשוב ביותר שתכירו את האופן שבו אלוהים עובד באנושיות ובאלוהות. דבר זה, בתורו, נוגע לביטויי רוח האל שכל בני האדם באים איתם במגע.

מהם ההיבטים של ביטויי הרוח? לפעמים האל עובד באנושיות ולעתים הוא עובד באלוהות, אך בשני המקרים רוח האל היא השולטת. תהיה אשר תהיה רוחם של בני האדם, כזהו הביטוי החיצוני שלהם. רוח האל עובדת באופן רגיל, אבל להכוונת האל באמצעות הרוח יש שני חלקים: חלק אחד הוא עבודת האל באנושיות והשני הוא עבודתו באמצעות האלוהות. עליך לדעת זאת בבירור. עבודתה של רוח האל משתנה בהתאם לנסיבות: כשנדרשת עבודתה האנושית של הרוח, הרוח מכוונת את העבודה האנושית הזו, וכשנדרשת עבודתה האלוהית של הרוח, האלוהות מופיעה ישירות על מנת להוציא אותה לפועל. משום שהאל עובד ומופיע כבשר ודם, הוא עובד הן באנושיות והן באלוהות. רוח האל מכוונת את עבודת האל באנושיותו ועבודה זו נעשית כדי לענות על צורכי הבשר של בני האדם, להקל על המגע עם אלוהים, לאפשר להם לראות את המציאות ואת הרגילות של אלוהים ולאפשר להם לראות שרוח האל התגלמה כבשר ודם ונמצאת בקרב בני האדם, חיה יחד עם בני האדם ומתקשרת עם בני האדם. עבודת האל באלוהות נעשית כדי להעניק אספקה לחייהם של בני האדם ולהנחות את בני האדם בכול מהצד החיובי, תוך שינוי טבעם של בני האדם ומתן אפשרות להם לחזות בהופעת הרוח כבשר ודם. על פי רוב, הצמיחה בחיי האדם מושגת ישירות באמצעות עבודתו של אלוהים ודבריו באלוהות. רק אם בני האדם יקבלו את עבודתו של אלוהים באלוהות, הם יוכלו לשנות את טבעם. רק אז תוכל רוחם להגיע לרוויה. רק אם תתווסף לכך העבודה באנושיות – הרעייה, התמיכה והאספקה של אלוהים באנושיות – אזי התוצאות של עבודת האל יושגו במלואן. האל המעשי עצמו שעליו מדובר היום עובד הן באנושיות והן באלוהות. באמצעות הופעת האל המעשי, העבודה והחיים האנושיים הרגילים שלו והעבודה האלוהית לגמרי שלו מושגים. אנושיותו ואלוהותו משתלבות זו בזו והעבודה של שתיהן מושגת באמצעות מילים. בין שבאנושיות ובין שבאלוהות, הוא מבטא מילים. כשאלוהים עובד באנושיות, הוא מדבר בשפת האנושות, כדי שבני האדם יוכלו לבוא במגע עם דבריו ולהבין אותם. דבריו נאמרים בפשטות וקל להבין אותן, כך שאפשר לספקם לכל בני האדם. בין אם יש לבני אדם ידע או אם השכלתם מועטה, כולם יכולים לקבל את דברי האל. גם עבודת האל באלוהות מתבצעת במילים, אבל היא מלאה באספקה, היא מלאת חיים, היא אינה מוכתמת ברעיונות אנושיים, לא כרוכות בה העדפות אנושיות והיא חסרת מגבלות אנושיות – היא מחוץ לתחומי האנושיות הרגילה. היא מתבצעת בבשר, אך היא ביטוי ישיר של רוח האל. אם בני האדם יקבלו רק את עבודת האל באנושיות, הם יגבילו את עצמם לטווח מסוים ולכן יידרש זמן ממושך של טיפול, גיזום והטלת משמעת כדי שיחול בהם אף השינוי הקל ביותר. אולם ללא עבודתה של רוח הקודש או נוכחותה, הם תמיד ישובו לסורם. ניתן לתקן את החוליים והליקויים הללו רק באמצעות העבודה באלוהות ורק אז ניתן להשלים את בני האדם. במקום טיפול וגיזום ממושכים, נדרשים אספקה חיובית, שימוש בדברים כדי לפצות על כל החסרונות, שימוש בדברים כדי לגלות את כל מצביהם של בני האדם, שימוש בדברים כדי לכוון את חייהם, את כל אמירותיהם ואת כל מעשיהם ולחשוף את כוונותיהם ומניעיהם. זו עבודתו האמיתית של האל המעשי. לכן, בגישתכם כלפי האל המעשי עליכם להתמסר מיד לאנושיותו, לזהותו ולהכיר בו, ועליכם לקבל את העבודה והדברים של אלוהים ולהישמע להם. הופעת האל כבשר ודם פירושה שכל עבודתה של רוח האל וכל דבריה נעשים באמצעות אנושיותו הרגילה של אלוהים ובאמצעות התגלמותו כבשר ודם. במילים אחרות, רוח האל מכוונת באופן מיידי את עבודתו האנושית ומבצעת את עבודת האלוהות כבשר ודם. אפשר לראות באל בהתגלמותו כבשר ודם הן את עבודת האל בקרב האנושות והן עבודה אלוהית לחלוטין. זו המשמעות הממשית של הופעת האל המעשי כבשר ודם. אם תוכל להבין זאת בבירור, תוכל להתחבר לכל חלקיו השונים של אלוהים. אתה תחדל לייחס חשיבות מופרזת לעבודתו באלוהות ותחדל להתבונן בעבודתו באנושיות בזלזול מופרז. אתה גם תימנע מכל גישה קיצונית ולא תפנה לדרכים עוקפות. באופן כללי, המשמעות של האל המעשי היא שעבודתן של אנושיותו ושל אלוהותו, כפי שרוחו מכוונת אותה, מתבטאת באמצעות בשרו ודמו, כך שבני האדם יכולים לראות שהוא מלא חיוניות, מציאותי, אמיתי וממשי.

עבודתה של רוח האל באנושות מורכבת משלבי ביניים. בכך שאלוהים הופך את האנושות למושלמת, הוא מאפשר לאנושיותו לקבל את הכוונתה של רוח האל, שבעקבותיה אנושיותו מסוגלת לתמוך בכנסיות ולרעות אותן. זהו אחד מהביטויים של עבודתו הרגילה של האל. לכן, אם תוכל להבין בבירור את עקרונות עבודתו של האל באנושיות, סביר שלא תחזיק בתפיסות על עבודת האל באנושיות. בלי קשר לכל דבר אחר, רוח האל אינה יכולה לטעות. היא צודקת ולא עושה טעויות – היא אינה עושה דבר באופן שגוי. עבודה אלוהית היא ביטוי ישיר של רצון האל, ללא התערבותה של האנושיות. העבודה הזו לא הופכת למושלמת, אלא מגיעה ישירות מרוח האל. יחד עם זאת, העובדה שאלוהים יכול לעבוד באלוהות היא בזכות אנושיותו הרגילה. זה כלל לא דבר על-טבעי ונדמה שהדבר מתבצע בידי בן אדם רגיל. אלוהים ירד ארצה מהשמיים בעיקר כדי לבטא את דברי האל באמצעות הבשר והדם, כדי להשלים את עבודתה של רוח האל באמצעות הבשר והדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו

דבר אלוהים היומי  מובאה 135

כיום הכרתם של בני האדם את האל המעשי עדיין יותר מדי חד-צדדית והבנתם את חשיבותה של ההתגלמות כבשר ודם עדיין מועטה מדי. עם בשרו ודמו של אלוהים, בני האדם רואים באמצעות עבודתו ודבריו שרוח האל מכילה דברים רבים מאוד ושהיא עשירה מאוד. אולם יהיה מה שיהיה, העדות של אלוהים מגיעה בסופו של דבר מרוח האל: מעשי האל בבשר, העקרונות שהוא עובד על פיהם, מעשיו באנושיות ומעשיו באלוהות. בני האדם חייבים לדעת זאת. כיום אתה יכול לעבוד את האישיות הזו, אבל במהותו של דבר, אתה עובד את רוח האל וזה המעט שעל בני האדם להשיג בהכרתם את האל בהתגלמותו כבשר ודם: הכרת מהותה של רוח האל באמצעות הבשר והדם, הכרת העבודה האלוהית של רוח האל כבשר ודם והכרת העבודה האנושית כבשר ודם, קבלת כל דבריה ואמירותיה של רוח האל כבשר ודם וראייה כיצד רוח האל מכוונת את הבשר והדם ומדגימה את עוצמתה כבשר ודם. כלומר, האדם לומד להכיר את הרוח בשמיים באמצעות הבשר והדם. הופעת האל המעשי עצמו בקרב בני האדם הפריכה את האל המעורפל בתפיסותיהם של בני האדם. עבודתם של בני האדם את אל המעשי עצמו הגבירה את הציות שלהם כלפי אלוהים ובאמצעות העבודה האלוהית של רוח האל כבשר ודם ובאמצעות עבודתה האנושית כבשר ודם, האדם זוכה בהתגלות וברעייה ומשנה את טבע חייו. זו המשמעות הממשית של בואה של רוח האל כבשר ודם, המטרה העיקרית לכך שבני האדם יוכלו לבוא במגע עם אלוהים, להסתמך על אלוהים ולהגיע להכרה של אלוהים.

על פי רוב, מה אמורה להיות גישתם של בני האדם כלפי האל המעשי? מה אתה יודע על ההתגלמות, על הופעת הדבר כבשר ודם, על הופעת האל כבשר ודם, על מעשיו של האל המעשי? מהם נושאי הדיון העיקריים כיום? ההתגלמות, בואו של הדבר כבשר ודם והופעת האל כבשר ודם – יש להבין את כל הסוגיות האלה. עליכם להבין את הסוגיות האלה בהדרגה ולרכוש ידע ברור אודותיהן בחוויות חייכם המבוססות על שיעור קומתכם ועל העידן. התהליך שבמהלכו בני האדם חווים את דברי האל זהה לתהליך שבמהלכו הם מכירים את הופעת דברי האל כבשר ודם. ככל שבני האדם חווים יותר את דברי האל, כך הם מכירים יותר את רוח האל. באמצעות חוויית דברי האל, בני האדם תופסים את עקרונות העבודה של רוח האל ומכירים את עקרונות עבודתה של רוח האל ומכירים את האל המעשי עצמו. למעשה, כשאלוהים הופך את בני האדם למושלמים וזוכה בהם, הוא מיידע אותם אודות מעשיו של האל המעשי. הוא משתמש בעבודתו של האל המעשי כדי להראות לבני האדם את החשיבות האמיתית של ההתגלמות כבשר ודם ולהראות להם שרוח האל באמת הופיעה בפני האדם. כשהאל זוכה בבני אדם והופך אותם למושלמים, ביטוייו של האל המעשי כבשו אותם, דבריו של האל המעשי שינו אותם והעניקו להם את חייו של האל ומילאו אותם במהותו (בין שבמה שהוא, באנושיות שלו או באלוהות שלו), מילאו אותם במהות דבריו וגרמו לבני האדם להביא לידי ביטוי את דבריו. כשאלוהים זוכה בבני אדם, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות דברים ואמירות של האל המעשי כדרך לטפל בליקוייהם של בני האדם ולשפוט ולחשוף את טבעם המרדני ובכך לגרום להם לזכות במה שהם צריכים ולהוכיח להם שאלוהים בא בקרב בני האדם. חשוב מכול, העבודה שעושה האל המעשי היא הושעתו של כל אדם ואדם מהשפעתו של השטן, הרחקתו מארץ הזוהמה וסילוק טבעו המושחת. המשמעות העמוקה ביותר של נפילה בנחלתו של האל המעשי היא היכולת להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה עם האל המעשי כמופת וכדגם לחיקוי, היכולת לנהוג על פי דבריו ודרישותיו של האל המעשי, ללא כל חריגה מהם או עיוות שלהם, לנהוג בכל דרך שהוא אומר ולהיות מסוגל להשיג את כל מה שהוא מבקש. כך תיפול בנחלתו של אלוהים. כשתיפול בנחלתו של אלוהים, לא זו בלבד שתהיה לך עבודתה של רוח הקודש. בעיקר תוכל להביא לידי ביטוי את דרישותיו של האל המעשי. עצם הזכייה בעבודתה של רוח הקודש אין פירושה שיש לך חיים. השאלה העיקרית היא אם אתה מסוגלים לפעול על פי דרישותיו של האל המעשי ממך ושאלה זו מתקשרת ליכולתך ליפול בנחלתו של אלוהים. זו המשמעות הגדולה ביותר של עבודת האל המעשי כבשר ודם. כלומר, אלוהים זוכה בקבוצה של בני אדם בכך שהוא מופיע באמת ובתמים כבשר ודם ובכך שהוא מלא חיים, מציאותי, גלוי לבני האדם ושהוא מבצע באמת את עבודת רוח האל כבשר ודם ופועל כבשר ודם כמופת לבני האדם. בואו של האל כבשר ודם נועד בעיקר לאפשר לבני האדם לראות את מעשיו האמיתיים של האל, להעניק לרוח האל חסרת הצורה צורה של בשר ודם ולאפשר לבני האדם לראות את האל ולגעת בו. כך, בני האדם שאלוהים השלים יביאו אותו לידי ביטוי, ייפלו בנחלתו ויהיו כלבבו. אילו אלוהים דיבר רק בשמיים ולא היה יורד ארצה באמת, בני האדם עדיין לא היו מסוגלים להכיר את אלוהים. הם היו יכולים רק להטיף על מעשי האל באמצעות תיאוריה ריקה מתוכן, ודברי האל לא היו עומדים לרשותם כמציאות. אלוהים ירד ארצה בעיקר כדי לשמש כמופת ודגם לחיקוי למי שייפול בנחלתו. רק כך בני האדם יכולים להכיר את אלוהים באמת, לגעת באלוהים ולראותו, ורק אז הם יכולים באמת ובתמים ליפול בנחלת האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו

דבר אלוהים היומי  מובאה 136

יש שני חלקים לעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. כשהוא התגלם כבשר ודם בפעם הראשונה, בני האדם לא האמינו בו ולא הכירו אותו והם מסמרו את ישוע לצלב. בפעם השנייה שהוא התגלם כבשר ודם, בני האדם עדיין לא האמינו בו, ועל אחת כמה וכמה לא הכירו אותו, והם שוב מסמרו את ישוע לצלב. האין האדם אויבו של אלוהים? אם האדם לא מכיר את אלוהים, כיצד יוכל האדם להיות מקורב לאלוהים? כיצד הוא יוכל להיות כשיר להעיד על אלוהים? טענות האדם בדבר אהבת האל, עבודת האל ושבח האל – כולן שקרים ערמומיים, הלא כן? אם תקדיש את חייך לדברים בלתי מציאותיים ולא מעשיים אלה, האם אין פירושו של דבר שאתה עמל לשווא? כיצד תוכל להיות מקורב לאל כאשר אינך יודע אפילו מיהו אלוהים? האין עיסוק כזה מעורפל ומופשט? האין זו תרמית? כיצד יכול אדם להיות מקורב לאל? מהי החשיבות בפועל של קרבה לאלוהים? האם אתה מסוגל להיות מקורב לרוח האל? האם אתה יכול לראות עד כמה דגולה ונשגבה רוח זו? קרבה לאל הבלתי-נראה והלא מוחשי – האין זה עיסוק מעורפל ומופשט? מהי המשמעות המעשית של עיסוק כזה? האין מדובר אך ורק בשקר ערמומי? עיסוקך הוא להפוך למקורב של אלוהים, אולם בפועל אתה בן טיפוחיו של השטן, מפני שאינך מכיר את אלוהים ואתה עוסק ב"אדון הכול" שאינו קיים. הוא בלתי נראה, בלתי נתפס, תוצר התפיסות שלך-עצמך. באופן כללי, "אל" כזה הוא השטן, ובאופן מעשי, הוא אתה-עצמך. אתה רוצה להיות מקורב לעצמך, ועם זאת, אתם עדיין אומר שרצונך הוא להיות מקורב לאלוהים – האין זה חילול קודש? מה הערך של עיסוק כזה? אם רוח האל אינה מתגלמת כבשר ודם, הרי שמהות האל אינה אלא רוח חיים בלתי נראית ובלתי מוחשית, נטולת צורה ומעורפלת, מסוג שאינו גשמי, שאינו נגיש ושאינו מובן לאדם. כיצד יוכל האדם להיות קרוב לרוח כזו, נטולת גוף, מופלאה ובלתי נתפסת? האין זו בדיחה? נימוקים מגוחכים כאלה אינם תקפים ואינם מעשיים. האדם הנברא שונה שוני מהותי מרוח האל, ולכן כיצד יוכלו שני אלה להיות מקורבים זה לזה? אלמלא התגשמה רוח האל כבשר ודם, ואלמלא התגלם האל כבשר ודם והשפיל עצמו בכך שהפך ליציר נברא, הרי שהאדם הנברא לא היה כשיר ולא היה מסוגל להפוך למקורב אליו. למעט אותם מאמינים מקודשים אשר מתמזל מזלם להפוך למקורבי האל לאחר שנשמותיהם מגיעות לשמיים, רוב בני האדם לא יכולים להפוך למקורבים לרוח האל. אם אנשים רוצים להפוך למקורביו של אלוהים שבשמיים בסיוע האל המתגלם כבשר ודם, האין הם לא-אנושיים מטופשים להחריד? אנשים עוסקים רק בשאיפה ל"נאמנות" לאל בלתי נראה, ואינם מקדישים כל מחשבה לאל שניתן לראות, שכן קל כל כך להיות נאמן לאל בלתי נראה – אנשים יכולים לעשות כראות עיניהם. אולם השאיפה לאל הגלוי לעין אינה כה פשוטה. האדם המחפש אל מעורפל אינו יכול בשום אופן לזכות באל, שכן כל הדברים המעורפלים והמופשטים הם פרי דמיונו של האדם והוא לא יכול להשיג אותם. אילו האל המהלך בקרבכם היה אל נשגב ומרומם, שהיה בלתי נגיש לכם, כיצד הייתם תופסים את רצונו? וכיצד הייתם מכירים ומבינים אותו? אילו הוא היה רק עושה את עבודתו ולא מקיים כל מגע שגרתי עם האדם, או שלא היה בו כל שמץ של אנושיות רגילה, והיה בלתי נגיש לבני תמותה, הרי שאז, גם אם היה עובד רבות למענכם אך לא היה לכם כל מגע עמו ולא יכולתם לראות אותו, כיצד הייתם יכולים להכיר אותו? אלמלא ההתגלמות כבשר ודם הניחנים באנושיות רגילה, לא הייתה לאדם שום דרך להכיר את אלוהים. רק בזכות התגלמות האל כבשר ודם, האדם כשיר להיות מקורבו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. אנשים הופכים למקורביו של האל מכיוון שהם באים במגע עמו, מכיוון שהם שוהים במחיצתו ומארחים לו לחברה, וכך מכירים אותו בהדרגה. אלמלא כן, האם עיסוק זה של האדם לא היה לשווא? במילים אחרות, עבודת האל אינה הדבר שמאפשר לאדם להיות מקורב לאל, אלא המציאות והנורמליות של האל בהתגלמותו כבשר ודם. רק בזכות התגלמות האל כבשר ודם יש לאנשים הזדמנות למלא את חובתם ולעבוד את אלוהים האמיתי. האין זו האמת האמיתית והמעשית ביותר? כעת, האם אתה עדיין רוצה להפוך למקורב של אלוהים שבשמיים? רק כשאלוהים משפיל את עצמו במידה מסוימת, דהיינו רק כשהוא מתגלם כבשר ודם, יכול האדם להפוך למקורבו ולאיש סודו. מהות האל היא הרוח: כיצד האדם כשיר להיות מקורב לרוח הזו, שהיא כה מרוממת וכה בלתי נתפסת? רק כשרוח האל יורדת מגדולתה ומתגלמת כבשר ודם, והופכת לברייה שזהה כלפי חוץ לבן אדם, אנשים יכולים להבין את רצון האל וליפול בנחלתו. אלוהים מדבר ועובד בהתגלמותו כבשר ודם, חולק את השמחות, את רגעי הצער ואת המצוקות של בני האדם, חי באותו עולם שבו חיים בני האדם, מגן עליהם ומנחה אותם, ודרך זה הוא מטהר את בני האדם ומאפשר להם לזכות בישועתו ובברכתו. משזכו בדברים אלה, האנשים מבינים באמת ובתמים את רצון האל ורק אז הם יכולים להפוך למקורביו של אלוהים. זו האפשרות המעשית היחידה. אילו אלוהים היה בלתי נראה ואנשים לא היו מסוגלים לתפוס אותו, כיצד היו יכולים להפוך למקורבים לו? האין זו דוקטרינה ריקה מתוכן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק מי שמכיר את אלוהים ואת עבודתו יכול לְרַצות את אלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 137

כשאלוהים יורד ארצה, הוא עושה רק עבודתו שבאלוהות, שזו המשימה שהרוח השמיימית הפקיד בידי אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. כשהוא בא, הוא רק מדבר בכל רחבי האדמה, כדי לבטא את האמירות שלו באמצעים שונים ומנקודות מבט שונות. לתפיסתו, הספקת צרכי האדם ולימוד האדם הם בעיקר מטרותיו ועקרון העבודה שלו והוא אינו עוסק בדברים כמו יחסים בין-אישיים או פרטי חייהם של בני אדם. כהונתו העיקרית היא לדבר בשם רוח האל. כלומר, כאשר רוח האל מופיעה כבשר ודם באופן מוחשי, היא רק דואגת לאספקה לחייו של האדם ומשחררת את האמת. היא לא מתערבת בעבודת האדם, כלומר, היא לא משתתפת בעבודה האנושית. בני אנוש אינם יכולים לעשות עבודה אלוהית ואלוהים לא משתתף בעבודה אנושית. לאורך כל השנים מאז שאלוהים ירד ארצה כדי לבצע את עבודתו, הוא תמיד עשה אותה דרך בני אדם. אולם בני האדם האלה אינם יכולים להיחשב כאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אלא רק כאנשים שאלוהים משתמש בהם. אולם אלוהים של ימינו יכול כבר לדבר ישירות מנקודת המבט של האלוהות, להכריז את קולה של רוח האל ולעבוד בשמה. בדומה לכך, באופן דומה, כל בני האדם שאלוהים השתמש בהם לאורך העידנים הם מקרים שבהם רוח האל עבדה בגוף בשר ודם. אם כך, מדוע הם לא נקראים אלוהים? אולם כיום, אלוהים הוא גם רוח האל העובדת ישירות כבשר ודם וגם ישוע היה רוח האל העובדת כבשר ודם. שני אלה נקראים אלוהים. אם כך מה ההבדל? בני האדם שאלוהים השתמש בהם לאורך כל העידנים היו כולם בעלי חשיבה והיגיון רגילים. הם הבינו את עקרונות ההתנהלות האנושית. היו להם רעיונות אנושיים רגילים והם החזיקו בכל הדברים שצריכים להיות לבני אדם רגילים. לרובם היו כישרון יוצא דופן ואינטליגנציה מולדת. בעבודתה של רוח האל בבני האדם האלה, היא רותמת לטובתה את כישוריהם, שהם מתנות האל. רוח האל מביאה את כישוריהם לידי ביטוי ומשתמשת במעלותיהם בשירות האל. עם זאת, מהות האל נטולת רעיונות למחשבה, היא אינה מהולה בכוונות אנושיות ואף אין בה את מה שבני אדם רגילים מצוידים בו. כלומר אלוהים אפילו לא בקי בעקרונות ההתנהגות האנושית. זה המצב כשאלוהים של ימינו יורד ארצה. עבודתו ודבריו אינם מהולים בכוונות אנושיות או בחשיבה אנושית, אלא הם ביטוי ישיר של כוונותיה של רוח האל וזו עובדת ישירות מטעם אלוהים. פירוש הדבר הוא שרוח האל מדברת ישירות, כלומר, האלוהות עושה את העבודה ישירות ואינה משלבת כוונות אנושיות כלל. במילים אחרות, אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מגלם את האלוהות באופן ישיר, ללא חשיבה או רעיונות אנושיים ואינו מבין כלל את עקרונות ההתנהלות האנושית. לו רק האלוהות עבדה (כלומר, לו רק אלוהים עצמו היה עובד), עבודתו של אלוהים לא הייתה יכולה להתבצע על פני האדמה. לכן, כאשר אלוהים יורד ארצה, הוא חייב להשתמש בבני אדם מעטים כדי לעבוד באנושיות, במקביל לעבודתו באלוהות. במילים אחרות, הוא משתמש בעבודה אנושית כדי לתמוך בעבודתו האלוהית. אחרת, האדם לא יוכל לבוא במגע ישיר עם העבודה האלוהית. כך היה עם ישוע ותלמידיו. במהלך חייו, ישוע ביטל את המצוות הישנות וייסד דברות חדשים. הוא גם אמר דברים רבים. כל העבודה הזו נעשתה באלוהות. כל האחרים, כגון פטרוס, פאולוס ויוחנן, התבססו בעבודתם אחר כך על דבריו של ישוע. כלומר אלוהים השיק את עבודתו בעידן ההוא ופתח את עידן החסד. כלומר הוא פתח תקופה חדשה, ביטל את הישנה וגם הגשים את הדברים: "אלוהים הוא הראשית והתכלית". במילים אחרות, על האדם לבצע את העבודה האנושית על יסוד העבודה האלוהית. לאחר שישוע אמר את כל מה שהיה עליו לומר והשלים עבודתו על פני האדמה, הוא עזב את האדם. לאחר מכן, כל בני אדם עבדו על פי העקרונות שהתבטאו בדבריו והנהיגו על פי האמיתות שהוא אמר. כל בני אדם האלה עבדו למען ישוע. אילו ישוע היה עובד לבדו, לא משנה כמה דברים הוא היה מדבר, לא היה לבני האדם אמצעי כלשהו לבוא במגע עם דבריו, מכיוון שהוא היה עובד באלוהות והיה יכול היה רק לומר דברים אלוהיים. הוא לא היה מסוגל להסביר דברים באופן שבו בני אדם רגילים יכלו להבין את דבריו. לכן היה צורך בשליחים ובנביאים שבאו אחריו כדי להוסיף על עבודתו. זה העיקרון שעל פיו אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם עובד – שימוש בבשרו ובדמו כדי לדבר ולעבוד על מנת להשלים את העבודה האלוהית, ולאחר מכן שימוש במתי-מעט בני אדם או אולי יותר, כלבבו של אלוהים, כדי להוסיף על עבודתו. כלומר אלוהים משתמש בבני אדם כלבבו כדי לעשות את עבודת הרעייה וההשקיה באנושות, כך שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו להיווכח במציאות האמת.

אילו אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם היה עושה רק את העבודה האלוהית ולא היו בני אדם כלבבו שיעבדו בתיאום איתו, אזי האדם לא יכול היה להבין את רצון האל או ליצור קשר עם אלוהים. אלוהים חייב להשתמש בבני אדם רגילים כלבבו כדי להשלים את העבודה הזו, כדי להשגיח על הכנסיות ולרעות אותן וכדי להגיע לרמה שהתהליכים הקוגניטיביים של האדם ומוחו של האדם מסוגלים לדמיין. במילים אחרות, אלוהים משתמש בבני אדם ספורים כלבבו כדי "לתרגם" את העבודה שהוא עושה באלוהות שלו כדי שאפשר יהיה לפתוח אותה, להמיר את השפה האלוהית לשפה אנושית, כך שכל בני האדם יוכלו לתפוס ולהבין אותה. אילולא אלוהים היה עושה כך, איש לא היה מבין את שפתו האלוהית, מכיוון שאחרי הכול, מעטים הם בני האדם כלבבו של אלוהים ויכולת ההבנה של האדם מועטה. זו הסיבה שאלוהים בוחר בשיטה הזו רק כשהוא עובד בהתגלמותו כבשר ודם. אילו הייתה רק עבודה אלוהית, לא הייתה לאדם דרך להכיר את אלוהים או להיות בקשר עמו, מכיוון שהאדם אינו מבין את שפתו של אלוהים. האדם מסוגל להבין את השפה הזו רק באמצעות בני אדם כלבבו של אלוהים שמבהירים את דבריו. עם זאת, אילו היו רק בני אדם כאלה העובדים באנושיות, היה ניתן רק לשמר את חייו הרגילים של האדם. לא היה ניתן לשנות את טבעו של האדם. לא הייתה לעבודתו של אלוהים התחלה חדשה. היו רק השירים הישנים, רק הדברים הנדושים. רק באמצעות פעולתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אשר אומר כל מה שצריך להיאמר ועושה כל מה שצריך להיעשות בתקופת התגלמותו, שאחריה בני האדם עובדים וחווים חוויות בהתאם לדבריו – רק כך יוכל טבע חייהם להשתנות ורק כך הם יוכלו לזרום עם הזמן. מי שעובד באלוהות מייצג את אלוהים, בעוד מי שעובד באנושיות נמנה על בני האדם שאלוהים משתמש בהם. כלומר, אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם שונה מהותית מבני האדם שאלוהים משתמש בהם. אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יכול לעשות את העבודה האלוהית ואילו בני האדם שאלוהים משתמש בהם אינם יכולים לעשות זאת. בתחילת כל עידן, רוח האל מדברת באופן אישי ופותחת את התקופה החדשה כדי להביא את האדם להתחלה חדשה. כשרוח האל מסיימת את דבריה, הדבר מסמל שעבודתו של אלוהים באלוהות שלו הושלמה. לאחר מכן, כל בני האדם הולכים בעקבות אלה שאלוהים משתמש בהם כדי להיווכח בחוויית החיים שלהם. באופן דומה, זה גם השלב שבו אלוהים מביא את האדם אל העידן החדש ומעניק לבני האדם התחלה חדשה. בזאת מסתיימת עבודתו של אלוהים כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, ההבדל המהותי בין אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לבין בני האדם שאלוהים משתמש בהם

דבר אלוהים היומי  מובאה 138

אלוהים לא יורד ארצה כדי להפוך את האנושיות הרגילה שלו למושלמת. הוא לא בא כדי לעשות את העבודה של האנושיות הרגילה. הוא בא רק כדי לעשות את העבודה האלוהית באנושיות רגילה. מה שאלוהים מגדיר כאנושיות רגילה אינו כפי שבני האדם מתארים לעצמם. האדם מגדיר "אנושיות רגילה" כנישואין וגידול ילדים, שזו הוכחה לכך שאתה בן אדם רגיל. אולם אלוהים לא רואה זאת כך. הוא תופס אנושיות רגילה כחשיבת מחשבות אנושיות רגילות, ניהול חיים רגילים והיוולדות לבני אדם רגילים. אולם אורח חייו הרגיל אינו כולל אישה או בעל וילדים, כפי שבני האדם מדברים על אורח חיים רגיל. כלומר עבור האדם, האנושיות הרגילה שעליה אלוהים מדבר היא דבר שהאדם תופס כהיעדר אנושיות, כמעט ללא רגשות ולכאורה ללא צרכים של הבשר, ממש כמו ישוע, שהיה רק בעל חיצוניות של אדם רגיל ולבש צורה של אדם רגיל, אך במהותו לא ניחן בכל המאפיינים ההולמים אדם רגיל. מכאן ניתן לראות שהמהות של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם אינה מכילה את כל מה שנכלל באנושיות רגילה, אלא רק חלק מהדברים שבני האדם צריכים להצטייד בהם כדי לקיים את שגרת החיים האנושיים הרגילים וכן היגיון אנושי רגיל. אולם לדברים אלה אין כל קשר למה שאדם מחשיב כאנושיות רגילה. אלה הדברים שצריכים להיות לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. עם זאת, יש שטוענים שניתן יהיה לומר שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם ניחן באנושיות רגילה רק אם יהיה נשוי ויהיו לו בנים ובנות, משפחה. בלי הדברים האלה, הם אומרים, הוא איננו בן אדם רגיל. אם כן, אני שואל אותך, "האם לאלוהים יש רעיה? האם ייתכן שלאלוהים יש בעל? האם יכולים להיות לאלוהים ילדים?" האין אלה טענות מופרכות? עם זאת, אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא יכול לצוץ מתוך סדק בין סלעים או ליפול מהשמיים. הוא רק יכול להיוולד למשפחה אנושית רגילה. לכן יש לו הורים ואחיות. אלה הם הדברים שחייבים להיות לאנושיות הרגילה של האל בהתגלמותו כבשר ודם. כך היה עם ישוע. לישוע היו אב ואם, אחיות ואחים וכל זה היה רגיל. אולם לו היו לו רעיה ובנים ובנות, אזי האנושיות הרגילה שלו לא הייתה זו שאלוהים רצה עבור אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. לו היה זה כך, הוא לא היה מסוגל לעבוד בשם האלוהות. דווקא משום שלא היו לו רעיה או ילדים אך שהוא נולד להורים רגילים במשפחה רגילה, הוא היה מסוגל לבצע את העבודה האלוהית. לשם הבהרה נוספת, אלוהים מחשיב בן אדם רגיל כמי שנולד למשפחה רגילה. רק אדם כזה כשיר לבצע את העבודה האלוהית. מנגד, אילו היו לאדם זה רעיה, ילדים או בעל, הוא לא יכול היה לעשות עבודה אלוהית מכיוון שהוא היה ניחן רק באנושיות הרגילה שבני האנוש דורשים, אך לא באנושיות הרגילה שאלוהים דורש. הדברים שנחשבים בעיני אלוהים והדברים שבני האדם מבינים לרוב שונים מאוד, כשמיים וארץ. חלק ניכר מהשלב הזה של עבודתו של אלוהים מנוגד לתפיסותיהם של בני האדם ושונה מהן לאין שיעור. אפשר לומר שהשלב הזה בעבודתו של אלוהים מורכב לגמרי מעבודה ממשית של האלוהות, כאשר האנושיות תומכת בעבודה זו. מכיוון שאלוהים יורד ארצה כדי לבצע את עבודתו בעצמו, במקום להניח לאדם לעשות זאת, הוא מתגלם כבשר ודם (באדם רגיל, בלתי שלם) כדי לבצע את עבודתו. הוא משתמש בהתגלמות זו כדי להציג לאנושות עידן חדש, כדי לספר לאנושות על השלב הבא בעבודתו וכדי לבקש מבני האדם להנהיג בהתאם לנתיב המתואר בדבריו. בזאת, עבודתו של אלוהים כבשר ודם מסתיימת. הוא עומד לעזוב את האנושות, לא עוד לשכון בבשר ובדם של האנושיות הרגילה, אלא להתרחק מן האדם כדי להתקדם בחלק נוסף של עבודתו. לאחר מכן, הוא משתמש בבני אדם כלבבו כדי להמשיך בעבודתו על פני האדמה בקרב הקבוצה הזו של בני אדם, אך באנושיות שלהם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, ההבדל המהותי בין אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לבין בני האדם שאלוהים משתמש בהם

דבר אלוהים היומי  מובאה 139

אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם אינו יכול להישאר עם האדם לנצח מכיוון שיש לאלוהים עוד הרבה עבודה לעשות. הוא לא יכול להיות לכוד בבשר ודם. עליו להשיל את הבשר כדי לעשות את העבודה שעליו לעשות, למרות שהוא עושה את עבודתו בצלם הבשר והדם. כשאלוהים יורד ארצה, הוא לא ממתין עד שיגיע למצב שאליו אדם רגיל צריך להגיע לפני שימות ויעזוב את האנושות. בלי קשר לגילו של הבשר שלו, כאשר עבודתו מסתיימת, הוא עוזב את האדם. אין לו גיל – הוא אינו סופר את ימיו על פי תוחלת החיים האנושית. במקום זאת, הוא מסיים את חייו כבשר ודם על פי שלבי עבודתו. ייתכן שיהיו כאלה שיחשבו שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם חייב לגדול במידה מסוימת, להתבגר, להזדקן ולעזוב רק כאשר גופו כושל. זהו דמיונו של האדם. אלוהים אינו עובד כך. הוא מתגלם כבשר ודם רק כדי לעשות את העבודה שהוא אמור לעשות, לא כדי לחיות חיים של אדם רגיל של היוולדות להורים, התבגרות, הקמת משפחה ופיתוח קריירה, הבאת ילדים לעולם או חוויית העליות והמורדות של החיים – כל הפעילויות של אדם רגיל. כאשר אלוהים יורד ארצה זו רוח האל בהתגלמותה כבשר ודם וכניסתה לגוף בשר ודם, אך אלוהים לא חי חיים של אדם רגיל. הוא בא רק כדי לבצע חלק אחד בתוכנית הניהול שלו. לאחר מכן הוא יעזוב את האנושות. כאשר הוא מתגלם כבשר ודם, רוח האל לא הופכת את האנושיות הרגילה של הבשר והדם למושלמת. במקום זאת, בזמן שאלוהים קובע מראש, האלוהות עובדת באופן ישיר. לאחר מכן, אחרי שאלוהים עושה את כל מה שעליו לעשות ומשלים את כהונתו, עבודתה של רוח האל בשלב זה מסתיימת, ואז חיי אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מגיעים גם הם לסיומם, בין אם גופו העשוי בשר ודם מיצה את תוחלת חייו ובין אם לאו. כלומר שלב החיים שאליו הבשר מגיע, משך הזמן שהוא חי על פני האדמה – הכול נקבע על פי עבודתה של רוח האל. אין לכך כל קשר למה שהאדם מחשיב כאנושיות רגילה. קחו לדוגמה את ישוע. הוא חי כבשר ודם במשך שלושים ושלוש שנים וחצי. על פי תוחלת החיים של גוף אנושי, הוא לא היה צריך למות בגיל כזה והוא לא היה צריך לעזוב. אולם לרוח האל כל זה לא היה חשוב. כשהעבודה שלו הסתיימה, באותו רגע גופו נלקח ונעלם יחד עם הרוח. זה העיקרון שעל פיו אלוהים עובד כבשר ודם. אם כך, במובן הצר של הדברים, אנושיותו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם איננה בעלת חשיבות עליונה. שוב, הוא לא יורד ארצה כדי לחיות חיים של בן אנוש רגיל. הוא אינו מבסס לעצמו תחילה חיי אדם רגילים ורק לאחר מכן מתחיל לעבוד. במקום זאת, כל עוד הוא נולד למשפחה אנושית רגילה, הוא מסוגל לבצע עבודה אלוהית שאינה מוכתמת בכוונותיהם של בני אדם, דהיינו כזו שאינה נוגעת לבשר, כזו שבהחלט אינה מאמצת את דרכי החברה או מערבת את מחשבותיו ותפיסותיו של האדם, ויתר על כן, כזו שאינה מערבת תורות חיים של האדם. זו העבודה שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מתכוון לבצע וזו גם החשיבות המעשית של התגלמותו כבשר ודם. אלוהים מתגלם כבשר ודם בעיקר כדי לעשות שלב של העבודה שצריך להתבצע כבשר ודם, בלי לעבור אף תהליך טריוויאלי אחר. ובאשר לחוויות של אדם רגיל – אין לו כאלה. העבודה שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם צריך לעשות אינה כוללת חוויות אנושיות רגילות. לכן, אלוהים עוטה בשר ודם כדי לבצע את העבודה שעליו לבצע כבשר ודם. לשאר הדברים אין שום קשר אליו. הוא לא עובר תהליכים טריוויאליים רבים כל כך. לאחר שעבודתו מסתיימת, מסתיימת גם החשיבות של התגלמותו כבשר ודם. סיום השלב הזה פירושו שהעבודה שהיה עליו לעשות כבשר ודם הסתיימה והכהונה של בשרו הושלמה. אולם הוא אינו יכול להמשיך לעבוד כבשר ודם ללא הגבלת זמן. עליו לעבור למקום אחר כדי לעבוד, מקום מחוץ לבשר. רק כך הוא יכול לבצע את עבודתו במלואה ולהגביר את השפעתה. אלוהים עובד על פי תוכניתו המקורית. הוא יודע בבירור, כמו שהוא מכיר את כף ידו, איזו עבודה עליו לעשות ואיזו עבודה הוא השלים. אלוהים מוביל כל אדם לצעוד בנתיב שהוא קבע מראש. לא ניתן להתחמק מכך. רק מי שרוח האל מנחה אותו יוכל להיווכח במנוחה. ייתכן שבעבודה מאוחרת יותר, לא אלוהים ינחה את האדם באמצעות דיבור כבשר ודם, אלא רוח עם דמות מוחשית תנחה את האדם בחייו. רק אז יוכל האדם לגעת באלוהים באופן קונקרטי, להתבונן באלוהים ולהיווכח באופן טוב יותר במציאות שאלוהים דורש, כדי שהאל המעשי יוכל להפוך אותו למושלם. זו העבודה שאלוהים מתכוון להשלים והדבר שהוא תכנן מזמן. מכאן, תוכלו כולכם לראות את הנתיב שעליכם ללכת בו!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, ההבדל המהותי בין אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לבין בני האדם שאלוהים משתמש בהם

דבר אלוהים היומי  מובאה 140

אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נקרא משיח, ולכן המשיח שיכול להעניק לבני אדם את האמת נקרא אלוהים. אין בכך שום דבר מוגזם, מפני שהוא מחזיק במהות אלוהים ובטבעו ובחוכמה בעבודתו – דברים שהאדם לא יכול להשיג. מי שמכנה את עצמו משיח אבל לא יכול לעשות את עבודתו של אלוהים הוא רמאי. המשיח הוא לא רק התגלמות אלוהים על פני האדמה, אלא הבשר והדם שאלוהים בחר כדי לבצע ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. לא כל אדם יכול לתפוס את מקום הבשר והדם האלה, אלא רק מי שיכול לשאת באופן הולם את עבודתו של אלוהים על פני האדמה, לבטא את טבעו של אלוהים, לייצג את אלוהים נאמנה ולספק לאדם חיים. במוקדם או במאוחר, כל מתחזי המשיח האלה ייפלו, מפני שעל אף שהם טוענים שהם המשיח, אין להם דבר ממהותו של המשיח. על כן אני אומר שהאדם לא יכול להגדיר את אמיתות המשיח – אלוהים עצמו משיב ומחליט עליה. כך, אם אתם באמת רוצים לחפש את דרך החיים, תחילה עליכם להכיר בכך שאלוהים מבצע את העבודה של הענקת דרך החיים לאדם בכך שהוא יורד ארצה, ועליכם להכיר בכך שהוא יורד ארצה כדי להעניק לאדם את דרך החיים רק באחרית הימים. לא מדובר בנחלת העבר; זהו דבר שמתרחש כיום.

המשיח של אחרית הימים מביא חיים ומביא את דרך האמת התמידית והנצחית. האמת הזו היא הנתיב שבו האדם יזכה בחיים, הנתיב היחיד שבו האדם יכיר את אלוהים ושבו האדם יישא חן בעיני אלוהים. אם אתם לא מחפשים את דרך החיים שהמשיח מעניק באחרית הימים, לעולם לא תזכו באישורו של ישוע ולעולם לא תהיו ראויים להיכנס בשערי מלכות השמיים, משום שאתם גם בובות על חוט וגם אסירים של ההיסטוריה. בני אדם שנהלים ואותיות מכתיבים את מעשיהם ואשר כבולים להיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שיש להם רק מים עכורים שאליהם נצמדו במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. בני האדם שלא יזכו במי החיים יישארו לנצח גוויות, כלי משחק בידי השטן ובני גיהינום. אם כן כיצד הם יכולים לראות את אלוהים? אם אתם מנסים רק להיאחז בעבר, להותיר את הדברים כפי שהם על ידי עמידה במקום, ואינכם מנסים לשנות את המצב הקיים ולהשליך מעליכם את ההיסטוריה, האם לא תהיו תמיד נגד אלוהים? שלבי עבודתו של אלוהים הם רחבי היקף ורבי עוצמה, כמו גלים נשברים ורעמים מתגלגלים, אך אתם יושבים ומחכים להרס מבלי לפעול, נצמדים לטיפשותכם ונמנעים ממעשה. כיצד תוכלו להיחשב כך למי שהולכים בעקבותיו של השה? כיצד אתם יכולים להצדיק את האל שבו אתם נאחזים כאל שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן? וכיצד יכולות מילות ספריכם המצהיבים להעביר אתכם לעידן חדש? כיצד הן יכולות להוביל אתכם לחיפוש אחר שלבי עבודתו של אלוהים? כיצד הן יכולות להעלות אתכם לשמיים? הדברים שאתם אוחזים בידיכם הם אותיות, היכולות לספק רק נחמה זמנית, ולא אמיתות המסוגלות להעניק חיים. כתבי הקודש שאתם קוראים בהם יכולים רק להעשיר את שפתכם – לא דברי פילוסופיה שיכולים לסייע לכם להכיר את חיי האדם, ועל אחת כמה וכמה אינם הדרכים שיכולות להוביל אתכם לשלמות. האם הסתירה הזו לא גורמת לכם להרהר? האם היא לא מאפשרת לכם להבין את התעלומות הטמונות בה? האם אתם מסוגלים להביא את עצמכם לשמיים ולפגוש את אלוהים בעצמכם? אם אלוהים לא יבוא, האם אתם יכולים לקחת את עצמכם לשמיים כדי ליהנות משמחה משפחתית עם אלוהים? האם אתם עדיין חולמים כעת? אני מציע, לפיכך, שתפסיקו לחלום ותביטו במי שעובד כעת, במי שמבצע כעת את עבודת הושעת האדם באחרית הימים. אם לא תעשו זאת, לעולם לא תזכו באמת, ולעולם לא תזכו בחיים.

אלו המבקשים לזכות בחיים מבלי להסתמך על האמת שאומר המשיח הינם בני האדם המגוחכים ביותר עלי אדמות, ואלו שלא מקבלים את דרך החיים שמביא המשיח שוגים בדמיונות. לכן אני אומר שאלוהים יתעב לעולם את בני האדם שאינם מקבלים את המשיח באחרית הימים. המשיח הוא השער של האדם למלכות השמיים באחרית הימים, ואיש לא יכול לפסוח עליו. רק דרך המשיח יכול אלוהים להפוך בני אדם למושלמים. אתם מאמינים באלוהים, ועל כן עליכם לקבל את דבריו ולהישמע לדרכו. עליכם לחשוב לא רק על קבלת ברכות מבלי לקבל את האמת או את צידת החיים. המשיח בא באחרית הימים כדי שכל מי שבאמת מאמין בו יוכל לקבל חיים. עבודתו מכוונת לסיום העידן הישן וכניסה לעידן החדש, וזהו הנתיב שכל מי שנכנס לעידן החדש צריך ללכת בו. אם אינכם מסוגלים להכיר במשיח, ובמקום זאת אתם מגנים אותו, מחללים את קדושתו ואף רודפים אותו, נגזר עליכם להישרף לעולמים ולעולם לא תיכנסו למלכות אלוהים. זאת משום שהמשיח הזה הוא בעצמו הביטוי של רוח הקודש, הביטוי של אלוהים והאחד שאלוהים הפקיד בידיו את עבודתו על פני האדמה. על כן אני אומר שאם אתם לא יכולים לקבל את כל מה שעושה המשיח באחרית הימים, אתם מחללים את קדושתה של רוח הקודש. העונש שייענשו המחללים את שם רוח הקודש ברור מאליו לכל. אני גם אומר לכם שאם אתם מתנגדים למשיח של אחרית הימים ומתכחשים לו, איש לא יוכל לשאת בהשלכות מעשיכם במקומכם. יתר על כן, מכאן ואילך לא תהיה לכם הזדמנות נוספת לזכות באישורו של אלוהים. גם אם תנסו לכפר על חטאיכם, לעולם לא תחזו שוב בפני אלוהים. זאת מפני שמי שאתם מתנגדים לו אינו בן אדם, ושמי שאתם מתכחשים לו אינו איזושהי ישות חסרת ערך, אלא המשיח. האם אתם מודעיםלהשלכות מעשיכם? לא עשיתם טעות קטנה אלא ביצעתם פשע נורא. על כן עצתי לכולם היא לא לחשוף שיניים כלפי האמת ולא למתוח ביקורת פזיזה, מפני שרק האמת תוכל להביא לכם חיים, ודבר מלבד האמת לא יכול לאפשר לכם להיוולד מחדש ולחזות בפניו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח