דבר אלוהים היומי  מובאה 232

אני צודק, אני אמין, אני האל שבוחן את תוככי לבו של האדם! אני אגלה בן-רגע מי אמיתי ומי שקרי. אין צורך להיבהל. כל הדברים פועלים לפי הזמן שלי. מי רוצה אותי באמת ובתמים ומי לא – אני אומר לכם, בזה אחר זה. פשוט דאגו לאכול הכול, לשתות הכול והתקרבו אליי כשאתם בנוכחותי, ואני אעשה את עבודתי בעצמי. אל תהיו קצרי רוח מדי לקבל תשובות מהירות. עבודתי איננה דבר שניתן לממש את כולו בבת אחת. השלבים שלי וחוכמתי בתוכה, וזו הסיבה לכך שחוכמתי יכולה להיחשף. אני אניח לכם לראות את מה שידיי עושות – הענשת הרעים ותגמול הטובים. אני בהחלט לא מעדיף אף אחד. אוהב בכנות את מי שאוהב אותי בכנות, וחרון אפי לעולם ייצא על מי שאינו אוהב אותי בכנות, כדי שהם יזכרו לעולמי עד שאני האל האמיתי, האל שבוחן את תוככי לבו של האדם. אל תנהג בצורה מסוימת בנוכחות הזולת ובצורה אחרת מאחורי גבו. אני רואה בבירור את כל מעשיך, וגם אם תוכל לשטות באחרים, לא תוכל לשטות בי. אני רואה הכול בבירור. אינך יכול להסתיר דבר. הכול מצוי בידי. אל תחשוב שאתה חכם כל כך ושהחישובים הקטנוניים שלך יועילו לך. אני אומר לך: אין זה משנה כמה תוכניות יערוך האדם, אלף או עשרות אלפים, בסופו של דבר, הוא לא יימלט מידי. ידי שולטת בכל הדברים ובכל העצמים, קל וחומר באדם אחד! אל תנסו לחמוק ממני או להתחבא, אל תנסו לשדל או להסתיר. הייתכן שעדיין אינכם רואים שארשת פניי המהוללת, חרון אפי והמשפט שלי נחשפו בגלוי? אני אשפוט מיד וללא רחמים את כל מי שאינו רוצה אותי בכנות. תמו רחמיי, ולא נותר מהם עוד. אל תהיו צבועים עוד, ושימו קץ לדרכיכם הפרועות.

בני, הישמר, בלה זמן רב יותר בנוכחותי ואני אקח אחריות עליך. אל תפחד, הבא את חרב הפיפיות החדה שלי והילחם בשטן עד הסוף המר, בהתאם לרצוני. אני אגן עליך. אל תדאג. כל הדברים המוסתרים ייפתחו וייחשפו. אני השמש שזורחת ומאירה ללא רחמים את כל החשיכה. המשפט שלי הגיע במלואו, והכנסייה היא שדה קרב. על כולכם להתכונן ולהקדיש את כל הווייתכם לקרב המכריע האחרון. אני בהחלט אגן עליך, כדי שתילחם למעני בקרב הטוב ותנצח.

היזהרו – לבם של בני האדם כיום ערמומי ובלתי צפוי, ואין להם שום דרך לזכות באמונם של אחרים. רק אני לגמרי למענכם. אין בי ערמומיות. פשוט הישענו עליי! בניי ינצחו ללא ספק בקרב המכריע האחרון, ואין ספק שהשטן ייצא לחבלי גסיסתו. אל תפחד! אני העוצמה שלך ואני כל כולך. אל תהרהרו בדברים שוב ושוב. אינכם יכולים להתייחס למחשבות רבות כל כך. אמרתי זאת בעבר, לא אמשוך אתכם עוד איתי לאורך הדרך, משום שהזמן דוחק מדי. אין לי עוד זמן לאחוז באוזניכם ולהזהיר אתכם בכל פנייה – זה בלתי אפשרי! פשוט סיימו את ההכנות לקרב. אני לוקח את מלוא האחריות עליך. כל הדברים מצויים בידיי. זהו מאבק עד המוות, ואחד הצדדים לבטח יגווע. אולם אתם חייבים להבין זאת: אני המנצח והבלתי מנוצח לעולמים, והשטן יגווע ללא ספק. זו הגישה שלי, העבודה שלי, הרצון שלי והתוכנית שלי!

הדבר נעשה! הכול נעשה! אל תהיו רכי לבב ואל תפחדו. אני אתכם ואתם איתי, נהיה מלכים לנצח נצחים! משאמרתי את דבריי, הם לא ישתנו לעולם, ובקרוב יפקדו אתכם אירועים. עמדו על המשמר! עליכם להרהר היטב בכל שורה. אל תהיו מעורפלים עוד ביחס לדבריי. עליכם להבין אותם בבירור! עליכם לזכור – בלו זמן רב ככל שתוכלו בנוכחותי!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 44

דבר אלוהים היומי  מובאה 233

התחלתי לפעול כדי להעניש את העושים מעשים רעים, ואת בעלי הסמכות שרודפים את בני האל. מעתה ואילך, ידם של הצווים המנהליים שלי תכה לעד את כל מי שיסתור אותי בלבו. דעו זאת! זו ראשית השיפוט שלי, ולא ארחם על איש ולא אחוס על איש, כי אני האל קר הרוח המנהיג צדק, ומוטב לכם שתכירו בכך.

אין מדובר ברצון שלי להעניש את העושים מעשים רעים, אלא בגמול שהמיטו על עצמם מעצם מעשיהם הרעים. אינני ממהר להעניש אף אחד, ואיני נוהג באיש בחוסר הגינות – אני נוהג בהגינות כלפי הכול. אני בהחלט אוהב את בניי ובהחלט שונא את הרשעים שמתריסים נגדי. זה העיקרון שעומד מאחורי מעשיי. כל אחד מכם צריך לזכות בתובנה מסוימת בנוגע לצווים המנהליים שלי. אחרת, לא תפחדו כלל ותנהגו בפזיזות בפניי. כמו כן, לא תדעו מה ברצוני להשיג ומה ברצוני להגשים, במה ברצוני לזכות או לאיזה מין אדם זקוקה מלכותי.

הצווים המנהליים שלי הם:

1. בלי קשר לזהותכם, אם תסתרו אותי בלבכם, אני אשפוט אתכם.

2. על אלה שבחרתי אטיל משמעת מיידית, בתגובה לכל מחשבה שגויה.

3. אזיז הצידה את כל מי שלא מאמין בי. אניח להם לדבר ולנהוג ברשלנות עד הסוף, ואז אעניש אותם באופן יסודי ואטפל בהם.

4. אשגיח ואגן בכל עת על המאמינים בי. אספק להם חיים בכל עת באמצעות הישועה. אנשים אלה יקבלו את אהבתי, ואין ספק שהם לא ייפלו או יתעו בדרכם. כל חולשה שלהם תהיה זמנית בלבד, ובוודאי שלא אזכור את חולשותיהם.

5. בנוגע לאלה שנדמה שהם מאמינים, אך למעשה אינם מאמינים – אלה שמאמינים שיש אלוהים, אך אינם מחפשים את המשיח, ועם זאת, אינם מתנגדים – אלה האנשים מעוררי החמלה ביותר, ובאמצעות מעשיי אגרום להם לראות נכוחה. באמצעות מעשיי, אושיע אנשים כאלה ואשיב אותם.

6. הבנים הבכורים, שהיו הראשונים שקיבלו את שמי, יבורכו! אין ספק שאעניק לכם את הברכות הטובות ביותר, ושתיהנו כאוות נפשכם. איש לא יעז לעכב זאת. הכול מוכן עבורכם לגמרי, מכיוון שזה הצו המנהלי שלי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 56

דבר אלוהים היומי  מובאה 234

ברוכים בני האדם שקראו את דברי ומאמינים שהוא יתגשם. אני לא אתעלל בכם כלל, אלא אגשים בכם את אמונתכם. זו ברכתי הבאה עליכם. דברי חודר אל הסודות הנסתרים בכל אדם. לכולם יש פצעים אנושים, ואני הרופא הטוב שמרפא אותם – פשוט התייצבו בפניי. מדוע אמרתי שבעתיד לא יהיו עוד עצב או דמעות? זו הסיבה לכך. בתוכי, הכול מושג, אך בבני האדם, כל הדברים מושחתים ומוליכים שולל את בני האנוש. בפניי, לבטח תזכו בכל הדברים, תראו את כל הברכות שמעבר לדמיונכם ותיהנו מהן. בני האדם שלא מתייצבים בפניי הם מרדנים, ואין ספק שהם המתנגדים אליי. לא אחוס עליהם; על בני אדם כאלה אטיל ייסורים קשים. זכרו זאת! ככל שיותר בני אדם יתייצבו בפניי, כך הם יזכו ממני ליותר – אף שיהיה זה חסד בלבד. לאחר מכן, הם יקבלו ברכות אדירות אף יותר.

מאז בריאת העולם, התחלתי להועיד ולבחור את קבוצת בני האדם הזו, כלומר אתכם כיום. בעצמי הסדרתי את מזגכם, איכותכם, מראכם, שיעור קומתכם, המשפחה שנולדתם אליה, עבודתכם ונישואיכם, כל כולכם, ואפילו את צבע שערכם, צבע עורכם ומועד לידתכם. אני מסדיר אפילו את הדברים שאתם עושים ואת בני האדם שאתם פוגשים מדי יום, ועל אחת כמה וכמה הסדרתי את התייצבותכם בפניי כיום. אל תטילו עצמכם לסערת רגשות. עליכם להתקדם ברוגע. הדבר שאני מאפשר לכם ליהנות ממנו כיום הוא נתח שמגיע לכם, ואני הועדתי לכם אותו כשבראתי את העולם. בני האדם כולם כה קיצוניים – או שהם עקשנים מדי או לגמרי חסרי בושה. הם לא מסוגלים להתנהל בהתאם לתוכנית שלי ולהסדרים שלי. אל תעשו זאת עוד. בתוכי, הכול משוחרר. אל תכבלו את עצמכם, מכיוון שיהיה אובדן בחייכם. זכרו זאת!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 74

דבר אלוהים היומי  מובאה 235

אני האל הייחודי עצמו, ויתרה מזאת, אני דמותו האחת והיחידה של אלוהים, ואף יותר מכך, אני הבשר בשלמותו והתגלמותו המוחלטת של אלוהים. כל מי שיעז לא לסגוד לי, כל מי שיעז להתנגד לי בעיניו, וכל מי שיעז לבטא דברי התנגדות נגדי, ימות לבטח מהקללות והחימה שלי (יהיו קללות כתוצאה מהחימה שלי). בנוסף, כל מי שיעז לא להיות נאמן לי או לא לאהוב אותי כאב, וכל מי שיעז לנסות לשטות בי ימות לבטח כתוצאה מהשנאה שלי. הצדק, המלכותיות והמשפט שלי ישרדו לעולמי עולמים. בתחילה, הייתי אוהב ורחום, אך זה איננו טבעה של האלוהיות המוחלטת שלי. צדק, מלכותיות ומשפט רק מהווים את הטבע שלי – האל המוחלט עצמו. במהלך עידן החסד, הייתי אוהב ורחום. בשל העבודה שהיה עליי לסיים, התאפיינתי בנדיבות אוהבת וברחמים, אך לאחר מכן, לא היה עוד צורך באלה (ולא היו כאלה מאז). הכול צדק, מלכותיות ומשפט, וזהו הטבע המוחלט של האנושיות הרגילה שלי, לצד האלוהיות המוחלטת שלי.

אלה שאינם מכירים אותי יגוועו בבור ללא התחתית, ואילו אלה שבטוחים לגביי יחיו לנצח, ואדאג להם ואגונן עליהם באהבתי. ברגע שאני מבטא מלה אחת התבל כולה וקצותיה רועדים. מי יכול לשמוע את דבריי ולא לרעוד מפחד? מי אינו יכול להתמלא יראה כלפיי? ומי אינו יכול להכיר את הצדק והמלכותיות של מעשיי! ומי אינו יכול לראות את כול-היכולת והחוכמה שבמעשיי! כל מי שלא ישים לב ימות ללא ספק. זאת משום שמי שאינו שם לב מתריס נגדי ואינו מכיר אותי, והוא המלאך הראשי המופקר ביותר. בחנו את עצמכם – מי שהוא מופקר, צדקן, יהיר ושחצן יהיה בהחלט מושא לשנאתי ובהחלט ייגווע!

אני מכריז כעת את הצווים המנהליים של מלכותי: כל הדברים נתונים לשיפוטי, כל הדברים כלולים בצדק שלי, כל הדברים כלולים במלכותיות שלי, ואני מנהיג צדק לכולם. אלה שאומרים שהם מאמינים בי אך סותרים אותי בלבם, או אלה שלבם נטש אותי, יסולקו, אך כל אחד יסולק בזמן המתאים לי. אנשים שמדברים עליי בעוקצנות אך באופן שאחרים אינם מבחינים בו, ימותו מיד (הם יגוועו ברוחם, בגופם ובנפשם). אלה שמדכאים את אהוביי או מפנים להם עורף יישפטו מיד באמצעות חרון אפי. פירוש הדבר שאלה שמקנאים באהוביי וחושבים שאינני צדיק יימסרו לידי אהוביי ויישפטו על ידיהם. כל המחונכים, הפשוטים והכנים (לרבות אלה שחסרה להם חוכמה) ואשר נוהגים כלפיי ביושר שאינו משתמע לשתי פנים, יישארו במלכותי. אלה שלא עברו הכשרה, כלומר, בני האדם הכנים שחסרים להם חוכמה ותובנה, יזכו לעוצמה במלכותי. אולם הם גם עברו טיפול ושבירה. לא נכון לומר שהם לא עברו הכשרה כלשהי, אלא שבאמצעות הדברים האלה אגלה לכולם את כול-יכולתי ואת החוכמה שלי. אני אסלק את כל אלה שעדיין מפקפקים בי. אינני רוצה אף אחד מהם (אני בז לבני האדם שעדיין מפקפקים בי בזמן שכזה). באמצעות המעשים שאני עושה ברחבי התבל כולה, אגלה לבני האדם הכנים את נפלאות פעולותיי, ובכך אפתח את החוכמה, התובנה וההבחנה שלהם. אגרום להשמדתם המיידית של הרמאים כתוצאה ממעשיי המופלאים. כל הבנים הבכורים שהיו הראשונים לקבל את שמי (כלומר בני האדם הקדושים והכנים שאין בהם כל דופי) יהיו הראשונים להיכנס למלכות ולמשול בכל האומות ובכל העמים יחד איתי, למלוך כמלכים במלכות ולשפוט את כל האומות ואת כל העמים (הכוונה לבנים הבכורים של המלכות, ולא לאף אחד אחר). אלה מבין כל האומות וכל העמים שנשפטו והיכו על חטא ייכנסו למלכותי ויהפכו לאנשיי, ואילו העקשנים שלא היכו על חטא יושלכו אל הבור ללא התחתית (ויגוועו בו לעולמים). משפט המלכות יהיה המשפט האחרון, וכך אטהר את העולם באופן יסודי. לא יהיו עוד עוולות, צער, דמעות או אנחות, ויתרה מזאת, לא יהיה עוד עולם. הכול יהיה ביטוי של המשיח, והכול יהיה מלכות המשיח. איזו תהילה! איזו תהילה!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 79

דבר אלוהים היומי  מובאה 236

כעת, אני מכריז בפניכם את הצווים המנהליים (והם תקפים מיום הכרזתם, ומקצים ייסורים שונים לבני אדם שונים):

אני מקיים את הבטחותיי, והכול מצוי בידיי: כל מי שיפקפק בכך ייהרג לבטח. אין מקום לשיקול דעת כלשהו. הם יחוסלו מיד, ובכך יסלקו את השנאה מלבי. (מעתה ואילך, יש אישור לכך שכל מי שייהרג בהכרח איננו חבר במלכות שלי והוא בהכרח צאצא של השטן.)

כבנים הבכורים, עליכם לשמור על מעמדכם ולמלא את חובותיכם היטב, ולא להיות חטטנים. עליכם להעלות את עצמכם כקורבן מנחה למען תוכנית הניהול שלי, ובכל מקום שתלכו אליו, עליכם לשאת עליי עדות טובה ולהלל את שמי. אל תעשו מעשים מבישים. היו אות ומופת לכל בניי ולאנשיי. אל תהיו מושחתים אפילו לרגע אחד: עליכם להופיע תמיד בפני כולם בזהות של הבנים הבכורים, ואל תתרפסו. תחת זאת, עליכם לצעוד קדימה בראש מורם. אני מבקש מכם להלל את שמי ולא להמיט עליו חרפה. לכל אחד מהבנים הבכורים יש תפקיד משלו, ואיש אינו יכול לעשות הכול. זו האחריות שהענקתי לכם, ואל לכם להשתמט ממנה. עליכם להקדיש את עצמכם בלב שלם, בכל נפשכם ובמלוא כוחכם להגשים את מה שהפקדתי בידכם.

מהיום והלאה, ברחבי התבל, החובה לרעות את כל בניי ואת כל אנשיי תופקד בידי בניי הבכורים, ואני אייסר את כל מי שלא יוכל להקדיש לב ונפש שלמים להגשימה. זה הצדק שלי. לא אחוס אפילו על בניי הבכורים ולא אקל עליהם.

אם מישהו מבין בניי או מבין אנשיי ילעג לאחד מבניי הבכורים ויעליב אותו, אני אעניש את האדם הזה בחומרה, מפני שבניי הבכורים מייצגים אותי עצמי. מה שנעשה כלפיהם נעשה גם כלפיי. זה הצו החמור ביותר מבין הצווים המנהלתיים שלי. אני ארשה לבניי הבכורים להחיל את הצדק שלי כרצונם כנגד כל אחד מבניי ומאנשיי שיפר את הצו הזה.

אני אנטוש בהדרגה את כל מי שמתייחס אליי בקלות דעת ומתמקד רק במזון, בלבוש ובשינה שלי, כל מי שמטפל רק בעניינים החיצוניים שלי ואינו מתחשב בעול שלי, וכל מי שאינו מקפיד למלא את תפקידו כראוי. דברים אלה מכוונים לכל מי שיש לו אוזניים.

כל מי שמסיים לשרת אותי חייב לסגת בצייתנות בלי לחולל מהומה. היזהרו, ולא, אני אטפל בכם. (זהו צו נוסף.)

בניי הבכורים יניפו את מטה הברזל מעתה ואילך ויתחילו להוציא לפועל את הסמכות שלי ולמשול בכל האומות ובכל העמים, להתהלך בקרב כל האומות וכל העמים, ולהוציא לפועל את המשפט, הצדק והמלכותיות שלי בקרב כל האומות וכל העמים. בניי ואנשיי יחששו מפניי, ישבחו אותי, יריעו לי ויהללו אותי ללא הרף, מפני שתוכנית הניהול שלי מתגשמת ובניי הבכורים יכולים למלוך איתי.

זהו חלק מהצווים המנהליים שלי. לאחר מכן, אומר לכם אותם, כאשר העבודה תתקדם. מהצווים המנהליים לעיל אתם תראו את הקצב שבו אני עושה את עבודתי, כמו גם את השלב שעבודתי הגיעה אליו. זה יהיה האישור.

כבר שפטתי את השטן, מאחר שלא ניתן לסכל את רצוני ומאחר שבניי הבכורים זוכים לתהילה יחד איתי, כבר החלתי את הצדק והמלכותיות שלי על העולם ועל כל מה ששייך לשטן. אינני נוקף אצבע או מתייחס כלל לשטן (מפני שהוא אינו ראוי אפילו לדבר איתי). אני פשוט ממשיך לעשות את מה שאני רוצה לעשות. עבודתי מתקדמת באופן חלק, שלב אחר שלב, ושום דבר אינו מסכל את רצוני על פני האדמה כולה. דבר זה בייש את השטן במידת מה, והוא הושמד לחלוטין, אך דבר זה לכשעצמו לא הגשים את רצוני. אני גם מתיר לבניי הבכורים להוציא לפועל את הצווים המנהליים שלי עליהם. מצד אחד, אני מאפשר לשטן לראות את חרון אפי כלפיו, ומצד שני, אני מאפשר לו לראות את תהילתי (לראות כיצד בניי הבכורים נושאים את העדות המהדהדת ביותר על השפלתו של השטן). אינני מעניש את השטן באופן אישי, אלא אני מאפשר לבניי הבכורים להוציא לפועל את הצדק והמלכותיות שלי. מאחר שהשטן נהג להתעלל בבניי, לרדוף ולדכא אותם, כיום, לאחר שהשירות של השטן תם, אני אאפשר לבניי הבכורים והבוגרים לטפל בו. לשטן אין שום יכולת למנוע את נפילתו. השיתוק של כל אומות העולם הוא העדות הטובה ביותר לכך. מריבות בין בני אדם ומלחמות בין מדינות הן הביטויים הגלויים לעין לקריסת מלכותו של השטן. הסיבה לכך שלא הפגנתי בפניכם אותות ומופתים בעבר הייתה כדי להשפיל את השטן ולהלל את שמי, באופן הדרגתי. כשהשטן יחוסל כליל, אתחיל להפגין את עוצמתי: מה שאני אומר מתממש, והדברים העל-טבעיים שאינם תואמים את התפיסות האנושיות יתגשמו (אלה מתייחסים לברכות שיבואו בקרוב). מאחר שאני האל המעשי עצמו ואין לי כללים, ומאחר שאני מדבר בהתאם לשינויים בתוכנית הניהול שלי, דבריי בעבר אינם בהכרח ישימים בהווה. אל תיאחזו בתפיסות שלכם! אינני אל שמציית לכללים. אצלי הכול חופשי, נשגב ומשוחרר לחלוטין. ייתכן שמה שנאמר אתמול אינו תקף היום, או שאשליך אותו הצדה היום (עם זאת, הצווים המנהליים שלי לעולם לא ישתנו, מרגע הכרזתם). אלה השלבים בתוכנית הניהול שלי. אל תיצמדו לתקנות. בכל יום יש אור חדש וגילויים חדשים, וזו התוכנית שלי. בכל יום, האור שלי יתגלה בכם וקולי יושמע בתבל. האם אתם מבינים? זו חובתכם, וזו האחריות שהפקדתי בידיכם. אסור לכם להזניח אותה אפילו לרגע. אני אשתמש עד תום בבני האדם שאישרתי, ודבר זה לעולם לא ישתנה. מאחר שאני האל הכול יכול, אני יודע איזה אדם צריך לעשות דבר מסוים, ואיזה אדם מסוגל לעשות דבר מסוים. זו כול-יכולתי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 88

דבר אלוהים היומי  מובאה 237

כל משפט שאני מבטא נושא בתוכו סמכות ושיפוט, ואיש אינו יכול לשנות את דבריי. משביטאתי את דבריי, העניינים יתבצעו לבטח בהתאם לדבריי. זהו הטבע שלי. דבריי הם סמכות, וכל מי שמשנה אותם פוגע בייסורים שאני ממיט, ואני חייב להכות אותו אפיים ארצה. במקרים חמורים, בני אדם כאלה ממיטים חורבן על חייהם שלהם, והם נשלחים לשאול או אל הבור ללא התחתית. זו הדרך היחידה שבה אני מתמודד עם האנושות, ואין לאדם שום דרך לשנות זאת – זה הצו המנהלי שלי. זכרו זאת! איש אינו מורשה להפר את הצו שלי. יש לעשות את הדברים בהתאם לרצוני! בעבר, הקלתי עליכם יותר מדי, ונתקלתם רק בדבריי. דבריי בנוגע להכאת בני אדם אפיים ארצה טרם התממשו. אולם החל מהיום, כל האסונות (אלה שקשורים לצווים המנהליים שלי) יתרחשו בזה אחר זה, כדי להעניש את כל אלה שאינם מתיישרים לפי רצוני. העובדות חייבות לצאת לאור – אחרת, בני האדם לא יהיו מסוגלים לראות את חרון אפי, אלא ישקעו בשחיתות פעם אחר פעם. זהו שלב בתוכנית הניהול שלי, וזה האופן שבו אני עושה את השלב הבא בעבודתי. אני אומר לכם זאת מראש, כדי שתוכלו להימנע מביצוע עבירה ולהימנע מאובדן לנצח. במילים אחרות, מהיום והלאה, אגרום לכל בני האדם, למעט בניי הבכורים, לתפוס את מקומם הראוי בהתאם לרצוני, ואמיט עליהם ייסורים בזה אחר זה. לא אחוס אף על אחד מהם. רק תעזו להיות שוב מושחתים! נראה אתכם מעזים להיות שוב מרדנים! אמרתי בעבר שאני צודק כלפי כולם, שאין בי שמץ של רגשנות, וזה מראה שאסור לפגוע בטבע שלי. זו הדמות שלי. איש אינו יכול לשנות זאת. כל בני האדם שומעים את דבריי וכל בני האדם רואים את ארשת פניי המהוללת. כל בני האדם חייבים להישמע לי לחלוטין ובאופן גמור – זה הצו המנהלי שלי. כל בני האדם ברחבי העולם ובקצות תבל צריכים לשבח אותי ולהלל אותי, כי אני האל הייחודי עצמו, וכי אני דמותו של אלוהים. איש אינו יכול לשנות את דבריי ואת האמירות שלי, את הדיבור שלי ואת ההתנהגות שלי, מכיוון שאלה העניינים שלי בלבד, ואלה דברים שישנם ברשותי מקדמת דנה ואשר יתקיימו לנצח נצחים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 100

דבר אלוהים היומי  מובאה 238

העבודה המתוכננת שלי ממשיכה להתקדם הלאה ללא מנוח. לאחר שעברתי לעידן המלכות, ולאחר שהכנסתי אתכם למלכותי כעמי, יהיו לי דרישות נוספות מכם. כלומר, אתחיל להכריז בפניכם רשמית על החוקה שבאמצעותה אמשול בתקופה הזו:

מכיוון שאתם קרויים בני עמי, עליכם להיות מסוגלים לפאר את שמי – כלומר, לשאת עדות בעיצומו של ניסיון. אם מישהו ינסה לשדל אותי ולהסתיר ממני את האמת או יעשה עסקים מפוקפקים מאחורי גבי, אדם כזה יגורש ויסולק מביתי וימתין לכך שאטפל בו. מי שלא היה נאמן אליי ולא מילא את חובתו כבן בעבר, והיום קם עליי שוב ומותח עליי ביקורת גלויה, גם הוא יגורש מביתי. מי ששייך לעמי חייב לגלות התחשבות במשא שלי ללא-הרף וכן לשאוף להכיר את דבריי. אני אהפוך רק בני אדם כאלה לנאורים, והם לבטח יחיו תחת ההכוונה והנאורות שלי ולעולם לא יוכו בייסורים. מי שאינו מגלה התחשבות במשא שלי ומתרכז בתכנון העתיד שלו עצמו, כלומר, מי שלא מכוון לְרַצות את לבי במעשיו אלא לבקש נדבה – אני מסרב בהחלט להשתמש בבריות קבצניות כאלה, מפני שמרגע הולדתן, הן אינן יודעות מה פירוש הדבר לגלות התחשבות במשא שלי. אלה בני אדם שאין להם היגיון רגיל. מוחם של בני אדם כאלה סובל מ"תת תזונה" והם צריכים לחזור הביתה כדי לצרוך מעט "מזון". אין לי דרך להשתמש בבני אדם כאלה. כל אחד מקרב בני עמי יידרש להתייחס אל ההכרה אותי כאל חובה הכרחית שיש למלא עד הסוף, כמו אכילה, התלבשות ושינה – דבר שלא שוכחים אותו לרגע – כדי שבסופו של דבר, ההכרה אותי תהפוך לדבר מוכר כמו אכילה, משהו שעושים ללא מאמץ, ביד מנוסה. באשר לדברים שאני אומר, יש לקבל כל אחד ואחד מהם בוודאות מוחלטת ולהטמיע אותם במלואם. אין כאן מקום לחצי עבודה שטחית. כל מי שלא ישים לב לדבריי ייחשב כמי שמתנגד אליי ישירות. כל מי שלא יאכל את דבריי או שלא ישאף להכיר אותם ייחשב כמי שלא שם לב אליי ויסולק אל מחוץ לדלת ביתי. זאת משום שכפי שאמרתי בעבר, אינני רוצה בני אדם רבים אלא מצוינות. מתוך מאה בני אדם, אילו רק אחד יהיה מסוגל להכיר אותי באמצעות דבריי, אשליך ממני ברצון את כל האחרים ואתמקד בנאורות ובהארת של אותו אחד. מכך אתם יכולים לראות שאין זה בהכרח נכון שכמויות גדולות לכשעצמן יכולות לגלם אותי ולהביא אותי לידי ביטוי. הדבר שאני רוצה הוא חיטים (אפילו אם הגרגירים אינם מלאים), ולא עשבים רעים (אפילו אם הגרגרים מלאים וזוכים להערצה). באשר למי שאינו מתייחס אל החיפוש ובמקום זאת נוהג ברשלנות – עליו לעזוב מיוזמתו. אינני רוצה לראות בני אדם כאלה יותר, אחרת הם ימיטו חרפה על שמי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 5

דבר אלוהים היומי  מובאה 239

מכיוון שאתה נמנה עם בני ביתי ומכיוון שאתה נאמן במלכותי, כל מעשיך חייבים לעמוד באמות המידה שאני דורש. אני לא מבקש שתהיה ענן דואה באוויר ותו לא, אלא שתהיה שלג מבהיק, ושתחונן במהותו, ויתרה מזאת, שתחונן בערכו. זאת משום שבאתי מארץ הקודש, שלא כמו הלוטוס, שיש לו רק שם ולא מהות, משום שהוא בא מהרפש ולא מארץ הקודש. הזמן שבו שמיים חדשים ירדו ארצה וארץ חדשה תיתלה מעל הרקיע הוא גם בדיוק הזמן שבו אעבוד באופן רשמי בקרב בני האדם. מי מבין בני האדם מכיר אותי? מי חזה ברגע בואי? מי ראה שלא רק שיש לי שם, אלא שמעבר לכך, אני ניחן במהות? אני מוחה את העננים הלבנים בידי ומשקיף מקרוב ברקיע. בחלל, אין דבר שלא סידרתי, ומתחת לחלל, איש לא תורם את מאמצו הזעיר להגשמת היוזמה האדירה שלי. אני לא מציב דרישות קשות לבני האדם על פני האדמה מפני שתמיד הייתי האל המעשי ומפני שאני האל הכול יכול, שברא את האדם ומכיר אותו היטב. האל הכול יכול רואה את כל בני האדם. איך ייתכן שאפילו בני האדם בפינות הנידחות ביותר עלי אדמות נמנעים ממבטה הבוחן של רוחי? על אף שהאדם "מכיר" את רוחי, הוא עדיין פוגע ברוחי. דבריי חושפים את פרצופם המכוער של כל בני האדם, כמו גם את המחשבות העמוקות ביותר של כל בני האדם, וגורמים לאורי להבהיר את יושבי העולם וליפול תחת מבטי הבוחן. אולם אף על פי שהאדם נופל, לבו אינו מעז להתרחק ממני. מבין הברואים, מי אינו מתחיל לאהוב אותי כתוצאה ממעשיי? מי אינו עורג אליי כתוצאה מדבריי? מי אינו מפתח רגשות שייכות כתוצאה מאהבתי? ההשחתה מצד השטן היא הסיבה היחידה שהאדם אינו מסוגל להגיע למצב שאני דורש. אפילו אמות המידה הנמוכות ביותר שאני דורש מדאיגות את האדם, וקל וחומר כיום, בתקופה זו שבה השטן משתולל ונוהג בעריצות מטורפת, או בזמן שבו השטן רומס את האדם כל כך עד שכל גופו של האדם מכוסה בטינופת. מתי חוסר יכולתו של האדם לדאוג ללבי כתוצאה מקלקלתו לא גרם לי לצער? יכול להיות שאני מרחם על השטן? יכול להיות שאני טועה באהבתי? כשהאדם ממרה את פי, לבי בוכה בסתר; כשהאדם מתנגדים אליי, אני מייסר אותו; כשאני מושיע את האדם ומקים אותו לתחייה, אני מאכיל אותו בדאגה רבה; כשהאדם נשמע לי, לבי קל עליי ואני מיד מרגיש בשינויים עצומים בשמיים ובארץ ובכל צבאם. כשהאדם מהלל אותי, איך אוכל שלא ליהנות מזה? כשהאדם רואה אותי ונופלים בנחלתי, איך אוכל שלא להיות מלא כבוד? האם ייתכן שאני לא מושל בכל מה שהאדם עושה ומקיים את כל מה שהאדם עושה? כשאינני מכוון את בני האדם, הם בטלים ושלווים, ומאחורי גבי. יתר על כן, מאחורי גבי, הם עוסקים באותם עיסוקים מלוכלכים "ראויים לשבח". האם אתה חושב שהבשר והדם שאני לובש אינם יודעים דבר על מעשיך, התנהגותך ודבריך? שנים רבות סבלתי את הרוח והגשם, וכך גם חוויתי את המרירות של העולם האנושי, אולם במחשבה מעמיקה יותר, שום כמות של סבל אינה יכולה לגרום לאנושות העשויה בשר ודם להתייאש ממני. קל וחומר שאין כל מתיקות שיכולה לגרום לאנושות העשויה בשר ודם להפוך לקרירה ומדוכדכת או לזלזל בי. האם אהבתם אליי באמת מוגבלת להיעדר סבל או להיעדר מתיקות?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 9

דבר אלוהים היומי  מובאה 240

כיום, מכיוון שהובלתי אתכם עד כה, ערכתי הסדרים מתאימים ויש לי כוונות משלי. אילו הייתי מגלה לכם אותם היום, האם באמת הייתם מסוגלים להכיר אותם? אני מכיר היטב את המחשבות שבדעתו של האדם ולמשאלות לבו: מי מעולם לא חיפש לעצמו דרך מוצא? מי מעולם לא חשב על סיכוייו העתידיים? אולם על אף שהאדם ניחן באינטלקט עשיר ורבגוני, מי היה מסוגל לחזות שאחרי כל העידנים, יהיה ההווה כפי שהוא? האם זה באמת פרי מאמציך הסובייקטיביים? האם זה גמול על שקדנותך הבלתי נלאית? האם זו התמונה היפהפייה שדימית בנפשך? לולא הכוונתי את האנושות כולה, מי היה מסוגל להתנתק מההסדרים שלי ולמצוא מוצא אחר? האם המחשבות והרצונות של האדם הם אלה שהביאו אותו עד הלום? בני אדם רבים מעבירים חיים שלמים מבלי להגשים את רצונותיהם. האם הסיבה לכך היא באמת חשיבה לקויה? חייהם של בני אדם רבים מלאים באושר ובסיפוק בלתי צפויים. האם הסיבה לכך היא באמת ציפיות נמוכות מדי? מי מהאנושות כולה לא זוכה לדאגתו של האל הכול יכול? חייו של מי לא יועדו מראש על ידי האל הכול יכול? האם חייו ומותו של האדם קורים מבחירתו שלו? האם האדם שולט בגורלו שלו? בני אדם רבים כמהים למוות, אך הוא רחוק מהם; בני אדם רבים רוצים להיות אלה שחזקים בחיים ומפחדים מהמוות, אך הם אינם יודעים שיום מותם הולך וקרב ומשליך אותם אל תהום המוות; בני אדם רבים מביטים ברקיע ונאנחים עמוקות; בני אדם רבים ממררים ביללות בכי רמות; בני אדם רבים לא עומדים בניסיונות; ובני אדם רבים הופכים לאסירי הפיתוי. אף על פי שאני לא מופיע באופן אישי כדי לאפשר לאדם לחזות בי בבירור, בני אדם רבים חוששים לראות את פניי מפחד מר שמא אכה אותם ואחסל אותם. האם האדם מכיר אותי באמת או לא? איש לא יודע בוודאות, הלא כן? אתם פוחדים הן ממני והן מהייסורים שאני מטיל, אך אתם גם קמים על רגליכם ומתנגדים אליי ומותחים עליי ביקורת בגלוי, הלא כן? הסיבה לכך שהאדם מעולם לא הכיר אותי היא שהוא מעולם לא ראה את פניי או שמע את קולי. לפיכך, על אף שאני שוכן בלבו של האדם, האם יש מישהו שאני לא מעורפל ועמום בלבו? האם יש בני אדם שאני ברור כשמש בלבם? אני לא רוצה שגם בני עמי יראו אותי באופן מטושטש וקלוש, ולכן אני פותח בעבודה האדירה הזו.

אני בא בקרב בני האדם בשקט ועוזב חרישית. האם מישהו ראה אותי אי-פעם? האם השמש יכולה לראות אותי משום להבותיה הבוערות? האם הירח יכול לראות אותי משום בהירותו המבריקה? האם מערכות הכוכבים יכולות לראות אותי משום מיקומן ברקיע? כשאני בא, האדם לא יודע, ואף אחד מהדברים לא יודע, וכשאני עוזב, האדם עדיין לא מודע לכך. מי יוכל לשאת עליי עדות? האם ייתכן שיהיה זה ההלל של בני האדם על פני האדמה? האם ייתכן שיהיו אלה החבצלות הפורחות בטבע? האם יהיו אלה הציפורים העפות ברקיע? האם יהיו אלה האריות השואגים בהרים? אף אחד לא יכול לחזות בי לגמרי! אף אחד לא יכול לעשות את העבודה שאני אעשה! אפילו אם מישהו אחר היה עושה את העבודה, איזו השפעה הייתה יכולה להיות לה? בכל יום אני משקיף על כל מעשיהם של בני אדם רבים, ובכל יום אני מחפש בלבם ובדעתם של בני אדם רבים. איש מעולם לא נמלט ממשפטי, ואיש מעולם לא השיל מעצמו את המציאות של משפטי. אני ניצב מעל הרקיע ומביט למרחקים: הכיתי אינספור בני אדם, אך ישנם גם בני אדם רבים מספור שחיים הודות לרחמיי ואדיבותי. גם אתם חיים בנסיבות דומות, הלא כן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 11

דבר אלוהים היומי  מובאה 241

על פני האדמה, אני האל המעשי עצמו השוכן בלבם של בני האדם, ובשמיים, אני אדון כל הבריאה. טיפסתי על הרים וחציתי נהרות, וגם נסחפתי אל תוך האנושות ומחוצה לה. מי יעז להתנגד בגלוי לאל המעשי עצמו? מי יעז להתנתק מריבונותו של האל הכול יכול? מי יעז לקבוע שאין כל ספק שאני נמצא בשמיים? יתר על כן, מי יעז לקבוע שאין מחלוקת על כך שאני על פני האדמה? אין באנושות אף אדם שמסוגל לבטא בפרוטרוט את המקומות שבהם אני שוכן. האם ייתכן שכאשר אני בשמיים, אני האל העל-טבעי עצמו, וכאשר אני על פני האדמה, אני האל המעשי עצמו? אין ספק שלא ניתן לקבוע אם אני האל המעשי עצמו על סמך היותי אדון הבריאה או על סמך העובדה שחוויתי את הסבל של העולם האנושי. לו היה זה כך, הרי שבני האדם היו נבערים ללא תקנה, הלא כן? אני בשמיים, אבל אני גם על פני האדמה. אני נמצא בקרב שפעת הבריאה וגם בקרב המון האדם. האדם יכול לגעת בי מדי יום. יתרה מזאת, הוא יכול לראות אותי מדי יום. ככל שהדבר נוגע לאנושות, נדמה שלפעמים אני נסתר ולפעמים גלוי. דומה שאני קיים בפועל, אך גם שאינני קיים. מצויות בי תעלומות שהאנושות אינה יכולה לרדת לעומקן. נדמה שכל בני האדם מביטים בי מבעד למיקרוסקופ כדי לגלות בי אפילו עוד תעלומות, בתקווה שכך ייפטרו מתחושת חוסר הנוחות בלבם. אולם גם אם האנושות תשתמש בקרני רנטגן, כיצד היא תוכל לחשוף סודות כלשהם הטמונים בחובי?

ברגע שבו אנשיי יזכו בכבוד לצדי, כתוצאה מעבודתי, תיחשף המאורה של התנין הגדול האדום כאש. כל הבוץ והלכלוך ייסחפו ויתנקו, וכל המים המזוהמים, שהצטברו במשך אינספור שנים, יתייבשו באש הבוערת שלי ולא יהיו עוד. לאחר מכן, התנין הגדול האדום כאש יגווע באגם האש והגופרית. האם אתם באמת מוכנים להישאר תחת השגחתי האוהבת כדי שהתנין לא יחטוף אתכם? האם אתם באמת שונאים את תכסיסיו הערמומיים? מי מסוגל לשאת עדות איתנה עליי? מי מסוגל להקריב את כל כוחו למען שמי, למען רוחי ולמען כל תוכנית הניהול שלי? כיום, כשהמלכות נמצאת בעולמם של בני האדם, זו העת שבה אני בא באופן אישי אל האנושות. אלמלא כן, האם מישהו היה יכול לצאת ללא חת לשדה הקרב בשמי? האנושות כולה עושה כל שביכולתה ואינה בוחלת בדבר כדי להקריב עצמה למעני – כדי שהמלכות תלבש צורה, כדי שלבי יתרצה, ויותר מכך, כדי שיומי יבוא, כדי שתגיע העת ושפע יצירי הבריאה ייוולדו מחדש ויתרבו, כדי שכל בני האדם ייחלצו מים הסבל, כדי שיום המחרת יגיע וכדי שהוא יהיה נפלא, ילבלב וישגשג, ויותר מכול, כדי שההנאה מהעתיד תקום ותהיה. האין זה אות לכך שכבר ניצחתי? האין זה סימן להשלמת התוכנית שלי?

ככל שבני האדם יחיו יותר באחרית הימים, כך הם יחושו יותר את הריקנות של העולם, וכך יתמעט אומץ לבם לחיות את חייהם. זו הסיבה לכך שבני אדם רבים מספור מתו מאכזבה, רבים מספור התאכזבו מהחיפוש שלהם ורבים מספור סבלו מתכסיסיו של השטן. הצלתי בני אדם רבים כל כך וסייעתי לרבים כל כך, ולעיתים קרובות כל כך, כשבני האדם איבדו את האור, החזרתי אותם למקום מואר, כדי שיוכלו להכיר אותי באור וליהנות ממני באושר. בואו של האור שלי מחזק את ההערצה בלב בני האדם המתגוררים במלכותי, יען כי אני האל שהאנושות אוהבת, האל שהאנושות דבקה בו בחיבה, והאנושות שופעת התרשמות תמידית מדמותי. אולם בסופו של דבר, איש אינו מבין אם זו עבודתה של הרוח או ביצוע של הבשר והדם. האדם זקוק למשך חיים שלמים רק כדי לחוות דבר זה בפרוטרוט. בני האדם מעולם לא בזו לי בתוככי לבם, אלא הם דבקים בי מעומק נפשם. חוכמתי מגבירה את הערצתם, הנסים שאני עושה הם עבורם חגיגה לעיניים, ודבריי מהממים אותם, אולם הם מוקירים אותם עד מאוד. המציאות שלי גורמת לבני האדם לחוש אובדן עצות, הלם ובלבול, אך הם מוכנים לקבלה. האין זו בדיוק הדרך לבחון את בני האדם כפי שהם באמת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 15

דבר אלוהים היומי  מובאה 242

1. אסור לאדם להעצים או לרומם את עצמו. עליו לעבוד ולרומם את אלוהים.

2. עשו כל דבר שמועיל לעבודתו של אלוהים, ואסור לכם לעשות שום דבר שפוגם בתועלת של עבודתו של אלוהים. הגנו על שמו של אלוהים, על עדותו של אלוהים ועל עבודתו של אלוהים.

3. הכסף, החפצים החומריים וכל הרכוש בביתו של אלוהים הם מנחות שעל האדם להעניק. רק לכומר ולאלוהים מותר ליהנות מהמנחות האלה, משום שהמנחות של האדם נועדו להנאתו של אלוהים, אלוהים חולק את המנחות הללו עם הכומר בלבד. אף אדם אחר לא כשיר או זכאי ליהנות מהן כהוא זה. כל המנחות של האדם (לרבות כספים ודברים חומריים שניתן ליהנות מהם) ניתנות לאלוהים ולא לאדם. לפיכך, אסור לאדם ליהנות מהן – אילו האדם ייהנה מהם, הוא יגנוב את המנחות. כל מי שעושה זאת כמוהו כיהודה איש-קריות, כיוון שבנוסף להיותו בוגד, יהודה איש-קריות גם התכבד במה שהיה בקופה.

4. האדם הוא בעל טבע מושחת, ומלבד זאת הוא בעל רגשות. לכן, אסור בתכלית האיסור לגבר ואישה לעבוד ביחידות, ללא ליווי, בשירות האל. כל מי שיתגלה שעשה זאת יגורש, ללא יוצא מן הכלל.

5. לא תמתחו ביקורת על אלוהים ולא תדונו כבדרך אגב בעניינים הקשורים לאלוהים. פעלו כפי שהאדם אמור לפעול ולדבר כפי שהאדם אמור לדבר ואל תחרגו מן המגבלות או תחצו את הגבולות. ש נצרו את לשונכם והיזהרו בצעדיכם, כדי למנוע מכם לעשות כל דבר שיפגע בטבעו של אלוהים.

6. עשו את מה שעל האדם לעשות, מלאו את ההתחייבויות שלכם, ממשו את האחריות שלכם, והקפידו על חובתכם. מכיוון שאתם מאמינים באלוהים, עליכם לתרום לעבודתו של אלוהים. אם לא תעשו זאת, לא תהיו ראויים לאכול ולשתות את דברי האל ולא תהיו כשירים לחיות בביתו של אלוהים.

7. בכל הקשור לעבודה ולענייני הכנסייה, מלבד הציות לאלוהים, פעלו על פי הוראות האדם שרוח הקודש משתמשת בו, בכל עניין. אפילו העבירה הקלה ביותר לא תתקבל. צייתו באופן מוחלט ואל תנתחו מה נכון ומה לא נכון – למה שנכון ולא נכון אין שום קשר אליכם. ציות מוחלט הוא הדבר היחיד שעליכם לעסוק בו.

8. בני אדם שמאמינים באלוהים צריכים לשמוע לאלוהים ולעבוד אותו. אל תרוממו או תעריצו אף אדם. אל תשימו את אלוהים במקום הראשון, את האנשים שאתם מעריצים במקום השני, ואת עצמכם במקום השלישי. אף אדם לא אמור לתפוס מקום בלבכם, ואסור לכם להתייחס לבני אדם – במיוחד את אלו שאתם מעריצים – כאל בעלי מעמד זהה לאלוהים או כשווים לו. אלוהים לא יסבול זאת.

9. התמקדו בעבודת הכנסייה. הניחו בצד את עתידם של דמם ובשרכם, היו החלטיים בענייני משפחה, הקדישו את עצמכם בלב שלם לעבודתו של אלוהים ושימו את עבודתו של אלוהים במקום הראשון ואת חייכם במקום השני. זוהי ההגינות של איש קדוש.

10. אסור לכפות על בני משפחה שלא נמנים על שורותינו (ילדיכם, בעלך או אשתך, אחיותיכם או הוריכם, וכן הלאה) להצטרף לכנסייה. לא חסרים חברים בבית האל ואין צורך להוסיף חברים חסרי תועלת. אסור להוביל בני אדם שאינם מאמינים בשמחה אל הכנסייה. צו זה מכוון לכל בני האדם. עליכם לבדוק, לעקוב ולהזכיר זה לזה לגבי הנושא, ואסור לאיש להפר אותו. אפילו כשבני משפחה שלא נמנים על שורותינו נכנסים לכנסייה בעל כורחם, אסור לתת להם ספרים או שם חדש. בני אדם כאלה לא שייכים לבית האל ויש לשים קץ לכניסתם לכנסייה בכל דרך אפשרית. אם באות צרות על הכנסייה משום פלישת שדים, אתם בעצמכם תגורשו או שיוטלו עליכם הגבלות. בסיכומו של עניין, כולם נושאים באחריות בעניין זה, אך אסור לכם להיות פזיזים או להשתמש בכך כדי להשיג נקמות אישיות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עשרת הצווים המנהליים שבני עמו הנבחר של אלוהים חייבים להישמע להם בעידן המלכות

דבר אלוהים היומי  מובאה 243

על בני האדם לדבוק בחובות הרבים שהם צריכים לבצע. זה מה שבני האדם צריכים לדבוק בו וזה מה שעליהם לבצע. תנו לרוח הקודש לעשות את מה שרוח הקודש חייבת לעשות. האדם לא יכול להשתתף בכך. על האדם לדבוק במה שעל האדם לעשות ואין לכך כל קשר לרוח הקודש. אלה הם רק הדברים שעל האדם לעשות והדברים שעליו לדבוק בהם כדיברות, בדיוק כמו הדבקות לחוקי התנ"ך. על אף שזה אינו עידן החוק, עדיין יש מילים רבות שיש לדבוק בהן מסוג המילים שנאמרו בעידן החוק. מילים אילו אינן יוצאות לפועל רק תוך הסתמכות על המגע של רוח הקודש אלא הן דבר שעל האדם לדבוק בו. למשל:

לא תמתחו ביקורת על עבודתו של האל המעשי.

לא תתנגדו לאדם שאלוהים העיד עליו.

בפני אלוהים, תישארו במקומכם ולא תהיו מופקרים.

עליכם לדבר במתינות ודבריכם ומעשיכם חייבים לתאום את הסדריו של האדם שאלוהים העיד עליו.

עליכם לירוא את עדותו של אלוהים. לא תתעלמו מעבודתו של אלוהים וממוצא פיו.

לא תחקו את הנימה ואת המטרות של אמירותיו של אלוהים.

כלפי חוץ, לא תעשו דבר שמהווה התנגדות מובהקת לאדם שאלוהים העיד עליו וכן הלאה.

על כל אדם לדבוק בדברים אלה. בכל עידן, אלוהים מציין כללים רבים הקשורים לחוקים ושעל האדם לדבוק בהם. כך אלוהים מרסן את טבעו של האדם ומזהה את כנותו. קחו למשל את המילים "כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ" מעידן התנ"ך. המילים האלו אינן תקפות כיום. באותה עת, הן פשוט ריסנו חלק מטבעו החיצוני של האדם. הן שימשו כדי להוכיח את האמונה הכנה של האדם באלוהים והיו סימן לבני האדם שמאמינים באלוהים. על אף שאנחנו נמצאים כעת בעידן המלכות, עדיין יש כללים רבים שהאדם חייב לדבוק בהם. כללי העבר אינם חלים וכיום, יש נוהגים רבים ומתאימים יותר שעל בני האדם לבצע ושיש בהם צורך. לא מעורבת בהם עבודתה של רוח הקודש ועל בני האדם לבצעם.

בעידן החסד, רבים מהנוהגים של עידן החוק ננטשו משום שהחוקים האלה לא היו יעילים במיוחד לעבודה בעת ההיא. לאחר שננטשו, נקבעו נוהגים רבים שהתאימו לעידן ואשר הפכו לכללים הרבים של ימינו. כשבא אלוהים של ימינו, הכללים האלה בוטלו ולא נדרש עוד לדבוק בהם ונקבעו נוהגים רבים שמתאימים לעבודה של ימינו. כיום, הנוהגים האלה אינם כללים, אלא הם מיועדים, תחת זאת, להשגת תוצאות. הם מתאימים לימינו וייתכן שמחר הם יהפכו לכללים. לסיכומו של עניין, עליך לדבוק במה שנושא פירות עבור העבודה של ימינו. אל תחשוב כלל על המחר: מה שנעשה היום הוא למען היום. ייתכן שכשיגיע המחר, יהיו נוהגים טובים יותר שתידרש לבצע, אך אל תחשוב על כך יותר מדי. במקום זאת, דבוק במה שיש לדבוק בו היום כדי להימנע מהתנגדות לאלוהים. כיום, הדבר שהאדם חייב לדבוק בו יותר מכול הוא זה:

אסור לך לנסות לשדל את האל שניצב לנגד עיניך או להסתיר ממנו דבר.

אל תבטא דברי זוהמה או דברי יוהרה בפני אלוהים שניצב בפניך.

אל תרמה את אלוהים שלנגד עיניך במילים מתוקות ובנאומים נאים, כדי לזכות באמונו.

אל תנהג בזלזול בפני אלוהים. הישמע לכל מוצא פיו של אלוהים ואל תתנגד, תחלוק על דבריו או תערער עליהם.

אל תפרש כאוות נפשך את מוצא פיו של אלוהים. נצור לשונך כדי למנוע ממנה לגרום לך ליפול טרף לתכסיסיהם הערמומיים של הרשעים.

היזהר בצעדיך כדי שלא תחרוג מהגבולות שאלוהים הציב לך. אם תחרוג מהם, הדבר יגרום לך להתנגד לאלוהים ולומר דברים יהירים וגאוותניים ולכן, אלוהים יתעב אותך.

אל תפיץ בחוסר מחשבה את מוצא פיו של אלוהים, פן בני אדם אחרים יקניטו אותך והשדים ישימו אותך ללעג.

הישמע לכל עבודתו של אלוהים כיום. אפילו אם לא תבין אותה, אל תמתח עליה ביקורת. מותר לך רק לחפש ולשתף.

איש לא יחרוג ממקומו המקורי של אלוהים. אתה רק יכול לשרת את אלוהים של ימינו מעמדתו של האדם. אינך יכול ללמד את אלוהים של ימינו מעמדתו של האדם – זו טעות לעשות זאת.

אסור לאף אחד לא להחליף את האדם שאלוהים מעיד עליו. בדבריך, במעשיך ובמחשבותיך העמוקות ביותר, אתה נמצא בעמדתו של האדם. יש להקפיד על כך. זו אחריותו של האדם ואיש אינו רשאי לשנות זאת. ניסיון כזה יהיה בגדר הפרה של הצווים המנהליים. כולם צריכים לזכור זאת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דיברות העידן החדש

דבר אלוהים היומי  מובאה 244

ישנם דברים רבים שאני מקווה שתשיגו. אולם מעשיכם וכל חייכם לא עומדים באופן מלא בדרישותיי, ולכן אין לי ברירה אלא להיות ישיר ולהסביר לכם את רצוני. מפני שיכולות ההבחנה וההערכה שלכם דלות מאוד, אתם כמעט לא מבינים כלל את טבעי וכן את מהותי. לכן, חשוב שאמהר ליידע אתכם עליהם. ללא קשר לשאלה כמה הבנתם בעבר או לשאלה אם אתם מוכנים לנסות להבין את העניינים האלה, עליי להסביר לכם את העניינים האלה בפירוט. הנושאים האלה לא זרים לכם לחלוטין, אך נדמה שאתם לא מבינים או מכירים את המשמעות שטמונה בהם. רבים מכם מבינים את העניין הזה רק במעורפל, ועוד באופן חלקי ולא מלא. כדי לעזור לכם להנהיג את האמת טוב יותר – כלומר להנהיג את דבריי טוב יותר – אני חושב שחובה עליכם להכיר תחילה את הנושאים האלה. אחרת האמונה שלכם תישאר מעורפלת, צבועה, ומלאה בעיטורי הדת. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, לא תוכלו כלל לבצע את העבודה שאתם אמורים לעשות למענו. אם לא תכירו את מהותו של אלוהים, לא תוכלו גם כלל לשמור על יראה ופחד מפניו, אלא רק על רק אדישות ושקר חסרי בסיס, ויתרה מזאת, חילול קודש חסר תקנה. על אף שבאמת חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים, ושאסור לוותר על הכרת מהותו של אלוהים, איש מעולם לא בחן את הנושאים האלה ביסודיות או ירד לעומקם. ניכר שכולכם פסלתם על הסף את הצווים המנהליים שהפצתי. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, אתם תפגעו בקלות בטבעו. פגיעה כזו כמוה כהזעמת אלוהים עצמו, ובסופו של דבר, פרי מעשיכם הופך לעבירה נגד הצווים המנהליים. כעת עליכם להבין שאתם יכולים לתפוס את טבעו של אלוהים כשאתם מתחילים להכיר את מהותו, ושהבנת טבעו של אלוהים מלווה בהבנת הצווים המנהליים. אין ספק שרבים מהצווים המנהליים נוגעים בטבעו של אלוהים, אך הם לא מבטאים את טבעו המלא. לכן עליכם להתקדם עוד יותר בפיתוח הבנתכם לגבי טבעו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 245

נדמה לכולם שטבעו של אלוהים הוא נושא מופשט מאוד, ויתרה מזאת, כולם מתקשים לקבל אותו, מפני שטבעו שונה מאישיותו של בן אנוש. גם לאלוהים יש רגשות משל עצמו של אושר, כעס, צער ואושר, אך הרגשות האלה שונים מרגשותיו של האדם. יש לאלוהים הוויה ורכוש משל עצמו. כל מה שהוא מביע וחושף הוא ייצוג של מהותו ושל זהותו. אף אדם לא יכול להחליף את הווייתו, רכושו, מהותו או זהותו. טבעו כולל את אהבתו כלפי האנושות, את הנחמה שהוא נותן לאנושות, את שנאתו כלפי האנושות, ואף יותר מכך, טבעו כולל הבנה עמוקה של האנושות. לעומת זאת, אישיותו של האדם יכולה להיות אופטימית, מלאת חיים או קשוחה. טבעו של אלוהים הוא טבעו של המושל של היצורים החיים בקרב כל הדברים, אדון הבריאה כולה. טבעו מייצג כבוד, עוצמה, אצילות, גדולה ומעל לכל, עליונות. טבעו הוא הסמל של סמכות ושל כל מה שצודק, יפה וטוב. מעבר לכך, זהו סמל לכך שהחושך או כל כוח אויב לא יכולים להביס את אלוהים או לפלוש אליו, וכן סמל לכך שאף יציר נברא לא יכול לפגוע באלוהים (ולכך שאלוהים לא יסבול פגיעה כזו). טבעו הוא סמל העוצמה העליונה. אף בן אדם או בני אדם לא יכולים או רשאים להפריע לעבודתו או לטבעו. אולם האישיות של האדם אינה אלא סמל לעליונותו הקלה של האדם על הבהמה. כשלעצמו, אין לאדם סמכות, עצמאות או יכולת להתעלות על זהותו. יש לו רק מהות פחדנית שנתונה לשליטתם של כל אדם, התרחשות או דבר. האושר של אלוהים נובע מהקיום וההופעה של הצדק והאור ומהשמדת החושך והרוע. הוא מתענג משום שהוא נתן לאנושות את האור וחיים טובים. האושר שלו הוא אושר של צדק, סמל לקיום של כל הדברים החיוביים, ולמעלה מכך, סמל מבשר טובות. כעסו של אלוהים נובע מקיומו של עוול, ומההפרעות שהדבר גורם, אשר פוגעות באנושות שלו. הוא נובע מקיום הרוע והחושך, מקיום הדברים המגרשים את האמת ואף יותר מכך, מקיום הדברים המתנגדים למה שטוב ויפה. כעסו הוא סמל לכך שכל הדברים השליליים כבר לא קיימים, ומעבר לכך, הוא סמל לקדושתו של אלוהים. צערו נובע מהאנושות, שיש לו תקוות עבורה, אך אשר נפלה אל תוך החשכה. זאת משום שהעבודה שאלוהים עושה על בני האדם לא עומדת בציפיותיו, ומשום שהאנושות שהוא אוהב לא יכולה כולה לחיות באור. הוא חש צער על האנושות התמימה, על האדם הישר אך הבור, ועל האדם הטוב שחסרות לו עמדות משל עצמו. צערו הוא סמל לטובו ולרחמיו, סמל ליופי ולאדיבות. אושרו נובע, כמובן, מהבסת אויביו ומזכייה בתום הלב של האדם. מעבר לכך, הוא נובע מהגירוש וההשמדה של כל כוחות האויב, ומכך שהאנושות מקבלת חיים טובים ושלווים. אושרו של אלוהים שונה משמחתו של האדם – זו תחושה של איסוף פירות נאים, תחושה חזקה אף יותר משמחה. אושרו של אלוהים הוא סמל לכך שהאנושות נחלצת מסבל מכאן ואילך, וזהו סמל לכך שהאנושות נכנסת לעולם של אור. מצד שני, רגשות האנושות מופיעים כולם למען טובתה האישית, ולא לשם צדק, אור, או מה שיפה, וודאי שלא לשם חסדי שמיים. רגשות האנושות אנוכיים, והם שייכים לעולם החושך. הם לא קיימים למען רצונו של אלוהים, וודאי שלא לשם תוכניתו, ולכן לעולם אין לדבר על האדם ועל אלוהים באותה נשימה. אלוהים נעלה ומכובד תמיד, ואילו האדם שפל וחסר ערך לעולמים. זאת משום שאלוהים תמיד מקריב קורבנות ומקדיש את עצמו לאנושות, בעוד האדם תמיד לוקח דברים וחותר רק למען עצמו. אלוהים תמיד עמל למען הישרדות האנושות, אך האדם לעולם לא תורם דבר למען האור או הצדק. אפילו אם האדם מתאמץ זמן מה, הוא לא יכול לעמוד במכה הקטנה ביותר, מפני שמאמצו של האדם הוא תמיד למען עצמו ולא למען הזולת. האדם תמיד אנוכי, ואילו אלוהים תמיד חסר אנוכיות. אלוהים הוא המקור לכל מה שצודק, טוב ויפה, ואילו האדם הוא היורש של כל הכיעור והרוע, והוא זה שמבטא אותם. אלוהים לעולם לא ישנה את תמציתו המורכבת מצדק ויופי, אך האדם בהחלט מסוגל לבגוד בצדק ולהתרחק מאלוהים בכל רגע ובכל מצב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 246

כל משפט שאמרתי מכיל את טבעו של אלוהים. טוב תעשו אם תהרהרו בדבריי בקפידה, ואין ספק שתרוויחו מהם רבות. מהותו של אלוהים קשה מאוד לתפיסה, אך אני בטוח שכולכם מבינים את טבעו של אלוהים לפחות באופן חלקי. אם כן, אני מקווה שיהיו לכם יותר מעשים להראות לי שלא פוגעים בטבעו של אלוהים, ושתעשו יותר מהם. אז אהיה רגוע. לדוגמה, שמרו את אלוהים בלבכם בכל עת. היצמדו לדבריו במעשיכם. חפשו את כוונותיו בכל דבר, ואל תעשו דברים שמזלזלים באלוהים ומבזים אותו. מעבר לכך, אל תרחיקו את אלוהים ממחשבותיכם כדי למלא את החלל העתידי בלבכם. אם תעשו זאת, תפגעו בטבעו של אלוהים. שוב, אם לעולם לא תעירו הערות של חילול הקודש או תתלוננו על אלוהים לאורך כל חייכם, ואם תוכלו להוציא לפועל כראוי את כל מה שהוא הטיל עליכם וכן תישמעו לכל דברי האל לאורך כל חייכם, הרי שתצליחו להימנע מהפרת הצווים המנהליים. לדוגמה, אם אי-פעם אמרתם "מדוע אני לא חושב שהוא אלוהים?" "אני חושב שהדברים האלה אינם אלא נאורות כלשהי של רוח הקודש," "אני לא חושב שכל מה שאלוהים עושה נכון בהכרח," "האנושיות של אלוהים לא נעלה משלי," "דברי האל פשוט לא אמינים," או הערות שיפוטיות דומות, אני מפציר בכם להתוודות על חטאיכם ולהכות על חטא לעתים קרובות יותר. אחרת לעולם לא יהיה לכם סיכוי למחילה, משום שלא פגעתם באדם כלשהו, אלא באלוהים עצמו. אולי אתם מאמינים שאתם רק מותחים ביקורת על בן אדם, אך רוח האל לא רואה זאת כך. הזלזול שלכם בבשרו ודמו של אלוהים שווה לזלזול באלוהים עצמו. מכיוון שכך, האם לא פגעתם בטבעו של אלוהים? עליכם לזכור שכל מה שעושה רוח האל נועד להגן על עבודתו של אלוהים כבשר ודם וגם לעשות את העבודה הזו היטב. אם אתם מתעלמים מכך, אני אומר שלעולם לא תהיו מסוגלים להאמין באלוהים בהצלחה. זאת משום שעוררתם את חמתו של אלוהים, ולכן עליו להשתמש בעונש ראוי כדי ללמד אתכם לקח.

התוודעות למהותו של אלוהים היא לא עניין פעוט. עליכם להבין את טבעו. כך תתוודעו בהדרגה ובלא יודעין למהותו של אלוהים. לאחר שתיווכחו בידע הזה, תגלו שאתם מתקדמים אל מצב רם יותר ויפה יותר. בסופו של דבר, תתביישו בנפשכם המגעילה, עד כדי כך שתרגישו שאין לכם שום מקום מסתור. במקביל לכך, התנהלותכם תפגע פחות ופחות בטבעו של אלוהים, לבכם יתקרב יותר ויותר ללבו של אלוהים, ובהדרגה תטפחו בלבכם אהבה כלפיו. זה הסימן לכך שהאנושות נכנסת למצב יפהפה. אולם טרם הגעתם למצב הזה. בעודכם מתרוצצים הלוך ושוב למען גורלכם, למי תהיה הנטייה לנסות להכיר את מהותו של אלוהים? אם המצב הנוכחי יימשך, תפרו את הצווים המנהליים בלא יודעין, משום שאתם מכירים כל כך מעט מטבעו של אלוהים. אם כן, מעשיכם כיום מניחים את היסודות לעבירותיכם נגד טבעו של אלוהים, הלא כן? העובדה שאני מבקש מכם להבין את טבעו של אלוהים אינה מנותקת מעבודתי. זאת מכיוון שאם תפרו את הצווים המנהליים לעתים קרובות, מי מכם יוכל להימלט מעונש? אם כך, האם עבודתי לא תהיה לגמרי לשווא? לפיכך, אני בכל זאת דורש שבנוסף לבחינת התנהלותכם, תיזהרו בצעדים שאתם נוקטים. זו תהיה הדרישה הגדולה יותר שאני אציב בפניכם, ואני מקווה שתשקלו אותה בקפידה ותייחסו אליה חשיבות. אם יבוא היום שבו מעשיכם יגרמו לי לזעם משתולל, רק אתם תישאו בתוצאות, ואף אחד אחר לא יישא בעונש במקומכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 247

אנשים אומרים שאלוהים הוא אל צודק, וכל עוד האדם הולך אחריו עד הסוף, אלוהים בוודאי יהיה הוגן כלפי האדם, שכן אין צודק ממנו. אם האדם הולך אחרי אלוהים עד הסוף, האם יוכל אלוהים להשליך הצדה את האדם? אני הוגן כלפי כל בני האדם. אני שופט את כל בני האדם על ידי טבעי הצודק. עם זאת, יש תנאים מתאימים לדרישות שלי מהאדם, והדברים שאותם אני דורש מחייבים את כל בני האדם, ולא משנה מי הם. לא אכפת לי מהם כישוריך או כמה זמן הם היו לך. אכפת לי רק אם אתה הולך בדרכי ואם אתה אוהב את האמת וכמה לה או לא. אם אתה לא מחזיק באמת ובמקום זאת אתה ממיט קלון על שמי, אם אתה לא נוהג לפי דרכי אלא רק נוהג כחסיד חסר זהירות ונטול דאגה, אז כשיגיע הזמן אני אכה אותך ואעניש אותך בשל רשעותך, ומה יהיה לך לומר אז? האם תוכל לומר שאלוהים לא צודק? היום, אם כבר ציית לדברים שאמרתי, אז אתה מסוג האנשים שאני מקבל. אתה טוען שבתור חסיד אלוהים תמיד סבלת, שדבקת באלוהים באש ובמים, שחלקת עם אלוהים את הטוב ואת הרע, אבל לא הבאת לידי ביטוי את דברי אלוהים – אתה רק רוצה להתרוצץ למען אלוהים ולהשקיע מעצמך עבורו מדי יום, ומעולם לא העלית בדעתך לחיות חיים בעלי משמעות. אתה גם טוען: "בכל מקרה, אני מאמין שאלוהים הוא אל צודק: סבלתי למענו, התרוצצתי עבורו, הקדשתי לו את עצמי, ועבדתי קשה על אף שלא קיבלתי שום הכרה – הוא בוודאי יזכור אותי." נכון שאלוהים הוא אל צודק, אך הצדק הזה אינו נגוע בשום טומאה: אין בו דבר מן הרצון האנושי ואין הוא מזוהם על ידי הבשר או בעסקאות אנושיות. כל המתנגדים, המורדים וכל מי שלא מציית לדרכו של אלוהים, ייענשו – אף אחד לא יזכה במחילה ועל איש לא יחוסו! יש אנשים שאומרים, "היום אני מתרוצץ עבורך – התוכל להעניק לי ברכה קטנה כשיגיע הקץ?" אז אני שואל אותך, "האם כבר ציית לדבריי?" הצדק עליו אתה מדבר מבוסס על עסקה. אתה רק חושב שאני אל צודק, שאני הוגן כלפי כל בני האדם, ושכל החסידים שילכו בדרכי עד הסוף ייוושעו בוודאות ויזכו בברכותיי. יש משמעות סמויה לדבריי והיא ש"כל החסידים שילכו בדרכי עד הסוף ייוושעו בוודאות": החסידים שילכו בדרכי עד הסוף הם אלה שיתקבלו לנחלתי, הם אלו, שלאחר שנכבשו, מחפשים אחר האמת ומובאים לידי שלמות. באילו תנאים עמדת? הצלחת רק ללכת בדרכי עד הסוף, אך מה עוד? האם ציית לדבריי? מילאת אחת מחמש דרישותיי, אך אין לך שום כוונה למלא את ארבע הנותרות. רק מצאת את הדרך הפשוטה והקלה ביותר והלכת בה בתקווה שיתמזל מזלך. כלפי אדם כמוך, הטבע הצודק שלי הוא חלק מהייסורים והשיפוט, הוא תגמול צודק, הוא העונש הצודק לכל הרשעים. כל מי שלא הולך בדרכי ללא ספק ייענש, אפילו אם הוא ייוותר חסידי עד הסוף. זהו הצדק של אלוהים. כשהטבע הצודק הזה מבוטא על ידי הענשת בני האדם, הללו יוכו הלם ויחושו צער על כך שבזמן היותם חסידי אלוהים הם לא הלכו בדרכו. בזמן המדובר, האדם סבל אך מעט בעודו חסיד אלוהים, אך לא הלך בדרכו של אלוהים. איך ניתן לתרץ זאת? אין אפשרות אחרת מלבד ייסורים! עם זאת, בראשו הוא חושב, "בכל מקרה הייתי חסיד עד הסוף, אז אפילו אם תייסר אותי, לא ייתכן שאלה יהיו ייסורים חמורים, ולאחר שתייסר אותי כך, עדיין תרצה בי. אני יודע שאתה אל צודק, ושלא תנהג בי כך לנצח. אחרי הכול, אני לא דומה לאלה שיושמדו – אלה שיושמדו יקבלו ייסורים חמורים, בעוד שהייסורים שלי יהיו קלים יותר." טבע צודק אינו כמו שאתה טוען. אין זה נכון שמי שטוב בהתוודות על חטאיו זוכה לטיפול ביד רכה. צדק הוא קדושה, וזהו טבע שאינו יכול לסבול עלבונות מן האדם. כל מי שפשתה בו הזוהמה ומי שלא השתנה מהווה מטרה לתיעובו של אלוהים. הטבע הצודק של אלוהים אינו חוק, אלא צו מנהלי: צו מנהלי זה הוא חלק מהמלכות, והוא העונש הצודק לכל מי שלא מחזיק באמת ושלא השתנה, ואין מרווח לישועה. משום שכאשר בני האדם ימוינו לפי סוגים, הטובים יתוגמלו והרעים ייענשו. זהו הרגע שבו יעד האדם יתבהר, הרגע שבו עבודת הישועה תסתיים. לאחר מכן, עבודת הישועה של האדם לא תבוצע יותר, וכל מי שביצע מעשים רעים יקבל כגמולו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט

דבר אלוהים היומי  מובאה 248

אני אש מכלה-כל ואיני סובל פגיעה. מפני שאני הוא זה שברא את כל בני האנוש, הם חייבים להישמע לכל דבריי ומעשיי ולא למרוד נגדי. אין לבני האדם זכות להתערב בעבודתי, וקל וחומר שאינם מוסמכים לנתח מה נכון ולא נכון בעבודתי ובדבריי. אני אדון הבריאה, והברואים צריכים להשיג את כל הדברים שאני דורש מהם בלב מלא יראה כלפיי. הם לא צריכים לשכנע אותי ובמיוחד אסור להם להתנגד. אני משתמש בסמכות שלי כדי למלוך על עמי, וכל בני האדם ששייכים לבריאה שלי צריכים להישמע לסמכות שלי. על אף שאתם עזי מצח וחצופים בפניי כיום, על אף שאתם מפרים את הדברים שאני מורה לכם ולא יודעים פחד, אני מקבל את המרדנות שלכם בסובלנות. לא אתרגז באופן שישפיע על עבודתי מפני שהרימות הקטנות וחסרות החשיבות הפכו את העפר בערימת הגללים. למען רצונו של אבי, אני סובל את הקיום המתמשך של כל הדברים שאני מתעב ושל הדברים שאני בוחל בהם, ואמשיך לנהוג כך עד שהאמירות שלי יושלמו, עד הרגע האחרון ממש. אל תדאגו! אני לא יכול לשקוע לאותה רמה של רימה חסרת שם, ואני לא אשווה את רמת הכישרון שלי לזו שלכם. אני מתעב אתכם, אך אני מסוגל לעמוד בכך. אתם ממרים את פי, אך לא תוכלו להימלט מהיום שבו אמיט עליכם ייסורים, שאותו הבטיח לי אבי. האם רימה ברואה יכולה להשתוות לאדון כל הבריאה? בסתיו, עלי שלכת ישובו לשורשיהם; אתם תשובו לבית "אביכם" ואני אשוב אל צדו של אבי. חיבתו העדינה של אבי תלווה אותי והרמיסה של אביכם תבוא בעקבותיכם. לי תהיה תהילתו של אבי ולכם תהיה הבושה של אביכם. אני אשתמש בייסורים שאני מרסן מזה זמן רב כדי ללוות אתכם, ואתם תפגשו בייסורים שלי בבשרכם המעופש, שמושחת מזה כבר עשרות אלפי שנים. אני אסיים בכם את עבודת המילים שלי המלווה בסובלנות, ואתם תתחילו לגלם את התפקיד של חווית האסון הנובע מדבריי. אני אשמח מאוד ואעבוד בישראל, ואתם תבכו ותחרקו שיניים, תתקיימו ותמותו בבוץ. אני אשוב לצורתי המקורית ולא אשאר עוד בטינופת במחיצתכם, ואילו אתם תשיבו לעצמכם את כיעורכם המקורי ותמשיכו להתחפר לכם בערימת הגללים. כשעבודתי ודבריי יסתיימו, יהיה זה יום שמחה עבורי. כשהתנגדותכם ומרדנותכם יסתיימו, יהיה זה יום של בכי עבורכם. לא תהיה לי חמלה עליכם, ואתם לעולם לא תראו אותי שוב. לא אנהל איתכם דו-שיח עמכם, ואתם כבר לא תפגשו בי. אשנא את מרדנותכם, ואתם תתגעגעו לחביבותי. אכה אתכם, ואתם תתגעגעו אליי. אפרד מכם בשמחה, ואתם תהיו מודעים לחובכם לי. לעולם לא אראה אתכם שוב, אך אתם תמיד תקוו לראות אותי. אשנא אתכם משום שאתם מתנגדים לי כעת, ואתם תתגעגעו אליי, משום שאני מטיל עליכם ייסורים כעת. לא אהיה מוכן לחיות איתכם במחיצה אחת, אך אתם תשתוקקו לכך במרירות ותבכו עד אין קץ, משום שתתחרטו על כל מה שעשיתם לי. אתם תתחרטו על המרדנות וההתנגדות שלכם, ואפילו תשתטחו על הקרקע בחרטה, תיפלו ארצה לפניי ותישבעו לא להמרות שוב את פי. אולם בלבכם, אתם פשוט תאהבו אותי, אך לא תהיו מסוגלים לשמוע את קולי – אגרום לכם להתבייש בעצמכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כאשר עלי השלכת ישובו לשורשיהם, תתחרטו על כל מעשיכם הרעים

דבר אלוהים היומי  מובאה 249

רחמיי יוצאים אל אלה שאוהבים אותי ומתכחשים לעצמם. בנוסף, העונש המומט על הרשעים הוא הוכחה לטבעי הצודק והרבה מעבר לכך, הוא גם עדות לחרון אפי. בבוא האסון, רעב ומגיפה יכו בכל אלה שמתנגדים לי, והם יבכו. אלה שעשו מעשים מרושעים שונים לא יחמקו מתשלום המחיר על חטאיהם, אפילו אם הם חסידי אל מזה שנים רבות. גם אותם יפקוד אסון, שבקושי נראה כמוהו אי-פעם לאורך מיליוני שנים, והם יחיו בפחד וחרדה תמידיים. בנוסף, כל חסידיי שהיו נאמנים לי בלבד ישמחו ויריעו לכוחי. הם יחוו סיפוק בל יתואר ויחיו חיי רון שמעולם לא הענקתי לאנושות קודם לכן. זאת מכיוון שאני נוצר בלבי את המעשים הטובים של בני האדם ומתעב את מעשיהם הרעים. מאז שהתחלתי למשול באנושות, ייחלתי בקוצר רוח לקבוצה של בני אדם שיהיו איתי בדעה אחת. מעולם לא שכחתי את אלה שדעתם שונה משלי. אני מתעב אותם בלבי ותמיד חיכיתי להזדמנות להטיל את עונשי על חוטאים אלה ולהתענג על כך. כעת, סוף-סוף הגיע היום שלי, ואני לא צריך לחכות עוד!

עבודתי האחרונה לא נועדה רק למען הענשת האדם אלא גם למען הסדרת ייעודו של האדם. מעבר לכך, מהות עבודתי היא גם לזכות בהכרת תודה מכל בני האדם על כל מה שעשיתי. אני רוצה שכל אדם ואדם יראה שכל מה שעשיתי היה הדבר הנכון לעשות והבעה של הטבע שלי. מעשי האדם הם לא מה שהביא את האנושות הלום, ועל אחת כמה וכמה שטבעו הוא לא זה עשה זאת. נהפוך הוא, אני הוא זה שמזין כל יצור חי בבריאה. ללא הקיום שלי, האנושות תוכל רק לרדת לטמיון ולסבול מאסונות. אף בן אנוש לא יראה עוד את השמש והירח היפהפיים או את העולם הירוק – האנושות תפגוש רק בלילה הצונן ובגיא צלמוות חסר הרחמים. אני ישועתה היחידה של האנושות. אני תקוותה היחידה של האנושות, ויתר על כן, עליי שעון עצם קיומה של האנושות. בלעדיי, האנושות תקפא מיד על מקומה. בלעדיי, האנושות תוכה באסון ותירמס תחת רגליהן של רוחות רפאים שונות, אפילו שאיש לא שומע לי. עשיתי עבודה שאף אחד אחר לא יכול לעשות רק מתוך תקווה שהאדם ישיב לי כגמולי במעשים טובים. על אף שמעטים הם אלה שיכולים להשיב לי כגמולי, אני בכל זאת משלים את מסעי בעולם האנושי ומתחיל את השלב הבא בעבודה המתפתחת שלי, מכיוון שהתרוצצותי בקרב בני האדם לאורך השנים הרבות נשאה פירות, ואני מרוצה מאוד. לא אכפת לי ממספר בני האדם אלא ממעשיהם הטובים. כך או כך, כולי תקווה שתכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם שלכם – אז אתרצה. אחרת, אף אחד מכם לא יימלט מהאסון. אני הוא זה שימיט עליכם את האסון, ומובן שאני הוא זה שיתזמר אותו. אם לא תוכלו להיראות טובים בעיניי, הרי שאין לכם מנוס, והאסון יפקוד אתכם. בעתות צרה, פעולותיכם ומעשיכם לא נחשבו ראויים לגמרי, משום שאמונתכם ואהבתכם היו ריקות מתוכן, ורק הפגנתם ביישנות או קשיחות. בנוגע לכך, אשפוט רק לטוב או לרע. הדבר שמעסיק אותי הוא עדיין האופן שבו כל אחד מכם פועל ומתבטא. זה הדבר שעליו מבוססת הכרעתי באשר לסופכם. עם זאת, חשוב לי להבהיר שלא ארחם עוד על אלה שהיו לגמרי לא נאמנים לי בעתות מצוקה, משום שיש גבול לרחמיי. מעבר לכך, אין בי כל חיבה לאף בן אדם שבגד בי בעבר, ויותר מכך, אין לי כל עניין להתקשר עם אלה שבגדו בעניינם של חבריהם. זה הטבע שלי, יהיה האדם אשר יהיה. אני חייב לומר לכם: כל מי ששובר את לבי לא יזכה שוב לחנינה, וכל מי שהיה נאמן יישאר לנצח בלבי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם

דבר אלוהים היומי  מובאה 250

כשאלוהים בא אל פני האדמה, הוא לא היה שייך לעולם, והוא לא התגלם כבשר ודם כדי ליהנות מהעולם. המקום שבו העבודה הייתה חושפת את טבעו והייתה משמעותית ביותר הנו המקום שבו הוא נולד. בין אם מדובר בארץ קדושה או מטונפת, ובלי קשר למקום שבו הוא עובד, הוא קדוש. הוא ברא את כל הדברים בעולם, אם כי השטן השחית את הכול. אולם כל הדברים עדיין שייכים לאלוהים. כולם נתונים בידיו. הוא בא לארץ מטונפת ועובד בה כדי לחשוף את קדושתו. הוא עושה זאת רק למען עבודתו, כלומר הוא סובל השפלה אדירה כדי לעבוד כך, על מנת להושיע את בני האדם בארץ המטונפת הזו. הדבר נעשה על מנת לשאת עדות, למען האנושות כולה. עבודה כזו מראה לבני האדם את צדיקותו של אלוהים, והיא מטיבה להפגין את עליונותו של אלוהים. גדולתו וזקיפות קומתו מתבטאות בישועה של קבוצת בני אדם ממעמד נמוך שהאחרים בזים להם. העובדה שהוא נולד במדינה מטונפת אינה מוכיחה כלל שהוא ממעמד נמוך. היא פשוט מאפשרת לכל הבריאה לחזות בגדולתו ובאהבתו האמיתית לאנושות. ככל שהוא פועל כך יותר, כך הדבר מגלה יותר את אהבתו הטהורה לאדם, שאין בה רבב. אלוהים קדוש וצודק. אפילו שהוא נולד בארץ מטונפת, ואפילו שהוא חי בקרב בני האדם האלה מלאי הטינופת, בדיוק כפי שישוע חי בקרב חוטאים בעידן החסד, האם כל פרט ופרט בעבודתו לא נעשה למען הישרדות האנושות כולה? האם היא לא נועדה כולה כדי שהאנושות תוכל לזכות בישועה אדירה? לפני אלפיים שנה, אלוהים חי עם חוטאים במשך כמה שנים. הוא עשה זאת למען הגאולה. כיום, הוא חי בקרב קבוצה של בני אדם מטונפים ממעמד נמוך. הוא עושה זאת למען הישועה. האם כל העבודה הזו לא נועדה למענכם, בני האנוש? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חי וסבל עם חוטאים במשך כל כך הרבה שנים לאחר שנולד באבוס? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חזר כבשר ודם בפעם השנייה, נולד בארץ הזו, שבה מתקהלים שדים, וחי עם בני האדם שהשטן השחית אותם באופן יסודי? האין אלוהים נאמן? איזה חלק בעבודתו לא נועד למען האנושות? איזה חלק ממנה לא נועד למען גורלכם? אלוהים קדוש – זו עובדה נצחית. טינופת לא מזהמת אותו, על אף שהוא בא לארץ מטונפת. פירוש הדבר של כל זה הוא שאהבתו של אלוהים לאנושות חסרת אנוכיות לחלוטין, ושהסבל וההשפלה שהוא חווה אדירים ביותר! האם אינכם יודעים איזו השפלה אדירה הוא סובל למען כולכם ולמען גורלכם? במקום להושיע בני אדם דגולים או את בניהן של משפחות עשירות ורבות השפעה, הוא מושיע דווקא את בני האדם מהמעמד הנמוך שאחרים מזלזלים בהם. האין כל זה מהווה את קדושתו? האין כל זה מהווה את הצדק שלו? למען הישרדות האנושות כולה, הוא מעדיף להיוולד בארץ מטונפת לסבול את כל ההשפלות. אלוהים אמיתי מאוד – הוא אינו עושה עבודת שקר. האין זה נכון שכל שלב בעבודתו נעשה באופן מעשי כל כך? על אף שכל בני האדם משמיצים אותו ואומרים שהוא יושב לשולחן עם חוטאים, ואפילו שכל בני האדם לועגים לו ואומרים שהוא חי בקרב בני הזוהמה, בקרב בני האדם מהמעמד הנמוך ביותר, הוא בכל זאת מקדיש את עצמו בחוסר אנוכיות, והאנושות בכל זאת דוחה אותו כך. האין הסבל שהוא חווה גדול מהסבל שלכם? האין העבודה שהוא עושה גדולה יותר מהמחיר שאתם שילמתם?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חשיבות ישועתם של צאצאי מואב

דבר אלוהים היומי  מובאה 251

אלוהים הצטנע עד כדי כך כדי לעשות את עבודתו בבני האדם המטונפים והמושחתים האלה וכדי להפוך את בני האדם השייכים לקבוצה הזו למושלמים. אלוהים לא רק התגלם כבשר ודם כדי לחיות ולאכול בקרב בני האדם, כדי לרעות את בני האדם וכדי לספק את צרכיהם של בני האדם. חשובה מכך העובדה שהוא עושה את עבודת הישועה והכיבוש האדירות שלו על בני האדם האלה, המושחתים באופן בלתי נסבל. הוא בא אל לב לבו של התנין הגדול האדום כאש כדי להושיע את בני האדם האלה, המושחתים ביותר, כדי שכל בני האדם יוכלו להשתנות ולהפוך לחדשים. המצוקה האדירה שאלוהים עובר היא לא רק המצוקה שעובר אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אלא שהיא בעיקר ההשפלה העצומה שרוח האל סובלת – היא מצטנעת ומסתתרת עד כדי כך שהיא הופכת לאדם רגיל. אלוהים התגלם ולבש גוף של בשר ודם כדי שבני האדם יראו שיש לו חיים אנושיים רגילים וצרכים אנושיים רגילים. די בכך כדי להוכיח שאלוהים הצטנע במידה רבה. רוח האל מתממשת כבשר ודם. רוח האל נעלה ואדירה, אך היא לובשת גוף של בן אנוש מן השורה, של בן אנוש זניח, כדי לעשות את עבודתה של רוח האל. האיכות, התובנות, ההיגיון, האנושיות והחיים של כל אחד מכם מוכיחים שאתם באמת לא ראויים לקבל עבודה כזו של אלוהים. אתם באמת לא ראויים שאלוהים יעבור מצוקה כזו למענכם. אלוהים כה גדול, כה נשגב, ובני האדם כל כך שפלים, ועדיין הוא עובד עליהם. לא רק שהוא התגלם כבשר ודם כדי לקיים את בני האדם ולדבר אל בני האדם, אלא שהוא אפילו חי ביחד עם בני האדם. אלוהים כל כך צנוע וכה חביב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק בני האדם שמתמקדים בנוהג יכולים להפוך למושלמים

דבר אלוהים היומי  מובאה 252

לילות רבים הדיר אלוהים שינה מעיניו כדי לבצע את העבודה של האנושות. מלמעלה ועד למעמקים, הוא ירד אל הגיהינום שבו האדם חי כדי להעביר את ימיו עם האדם. הוא מעולם לא התלונן על מצב המחיה העלוב בקרב בני האדם ולא הוכיח את האדם על מרדנותו, אלא שהוא סובל השפלה מאין כמוה בעת שהוא מבצע את עבודתו באופן אישי. איך ייתכן שמקומו של אלוהים יהיה בגיהינום? איך ייתכן שהוא יעביר את חייו בגיהינום? אולם למען כל האנושות, וכדי שהאנושות כולה תוכל למצוא מנוח בהקדם האפשרי, אלוהים סבל השפלות ועוולות כדי לרדת ארצה, ונכנס באופן אישי ל"גיהינום" ול"שאול", אל גוב האריות, כדי להושיע את האדם. מה נותן לאדם את הזכות להתנגד לאלוהים? איזו סיבה יש לו להתלונן על אלוהים? איך ייתכן שתהיה לו עזות המצח להביט באלוהים? אלוהים משמיים ירד אל ארץ החטא הזו, המזוהמת מאין כמותה, והוא מעולם לא התמרמר או התלונן על האדם, אלא שהוא מקבל בשקט את ההרס^[1] והדיכוי של האדם. הוא מעולם לא השיב לאדם על הדרישות בלתי סבירות שלו, מעולם לא דרש דרישות מוגזמות מהאדם, ומעולם לא דרש דרישות בלתי סבירות מהאדם. הוא בסך הכול עושה את כל העבודה שהאדם דורש מבלי להתלונן: הוראה, הארה, הוכחה, זיכוך במילים, הזכרה, שכנוע, ייעוץ, שיפוט וגילוי. איזה משלביו לא היה למען חייו של האדם? על אף שהוא הסיר את הסיכויים העתידיים של האדם ואת גורלו, איזה מהשלבים שאלוהים ביצע לא נועד לגורלו של האדם? איזה מהם לא היה למען להישרדותו של האדם? איזה מהם לא נועד לשחרור האדם מהסבל והדיכוי של כוחות החושך האפלים כמו הלילה? איזה מהם לא היה למען האדם? מי יכול להבין את לבו של אלוהים, שהוא כמו לבה של אם אוהבת? מי יכול לתפוס את לבו הנלהב של אלוהים? לבו הלהוט של אלוהים וציפיותיו המשולהבות נענו בלב קר, בעיניים אדישות וחסרות רגש, בנזיפות ועלבונות חוזרים ונשנים מצד האדם. הם נענו בהערות פוגעות, בעוקצנות ובזלזול. הם נענו בלעגו של האדם, בדריסתו ודחייתו, בחוסר תפיסתו, באנחתו, בהתנכרותו ובהתרחקותו, ואך ורק בהונאה, מתקפות ומרירות. מילים חמות נענו בגבות קמוצות ובהתרסה של אלף אצבעות מנוענעות לשלילה. אלוהים לא יכול לעשות דבר אלא לשאת זאת בראש מורכן ולשרת את בני האדם כשור מסור.^[2] כל כך הרבה ימים וחודשים, כל כך הרבה פעמים, אלוהים הביט בכוכבים; כל כך הרבה פעמים, הוא יצא עם שחר וחזר בשעת דמדומים, והתהפך על משכבו לנוכח ייסורים האדירים פי אלף מהכאב של עזיבתו את אביו, ולנוכח התקפות האדם ו"שבירתו" את האדם, ולנוכח "טיפולו" באדם ו"גיזומו" את האדם. ענוותו וחביונו של אלוהים נענו באמונות התפלות^[3] של האדם, בהשקפות הלא הוגנות של האדם וביחסו הלא הוגן. האופן השקט שבו אלוהים עובד באלמוניות, ההבלגה והסובלנות שלו נענו במבטו תאב הבצע של האדם. האדם מנסה להלום באלוהים ולהרוג אותו ללא נקיפות מצפון, והוא מנסה לרמוס את אלוהים עד עפר. עמדתו של האדם ביחסו לאלוהים היא של "פיקחות נדירה", ואלוהים, שהאדם מתעמר בו ובז לו, נרמס תחת רגליהם של רבבות בני אדם בעוד האדם עצמו עומד זקוף, כאילו הוא "מלך הגבעה", כאילו הוא רוצה "לזכות לכוח אבסולוטי",^[4] "לשפוט מאחורי הפרגוד", להפוך את אלוהים ל"במאי מאחורי הקלעים", המצפוני והצייתן, שלא רשאי להתנגד או לגרום לבעיות. אלוהים חייב לגלם את התפקיד של "הקיסר האחרון", עליו להיות "בובה על חוט"^[5] משולל כל חירות. מעשיו של האדם לא יתוארו, על כן איך ייתכן שהוא כשיר לבוא בדרישות כאלה ואחרות לאלוהים? איך ייתכן שהוא כשיר להציע הצעות לאלוהים? איך ייתכן שהוא כשיר לדרוש שאלוהים יאהוד את חולשתו? איך ייתכן שהוא ראוי לרחמיו של אלוהים? איך ייתכן שהוא ראוי לרוחב הלב של אלוהים פעם אחר פעם? איך ייתכן שהוא ראוי למחילתו של אלוהים פעם אחר פעם? איפה מצפונו? הוא שבר את לבו של אלוהים לפני זמן רב. הוא הותיר את לבו של אלוהים שבור לחתיכות זה מכבר. אלוהים בא אל קרב בני האדם בהתלהבות ובשמחה, בתקווה שהאדם ינהג בו ברוחב לב, ולו גם במעט חום. עם זאת, האדם מנחם את לבו של אלוהים לאט מאוד. כל מה שהוא קיבל הוא מתקפות מתגלגלות וגדלות ככדור שלג^[6] וייסורים. לבו של האדם יותר מדי תאב בצע; רצונו של האדם גדול מדי, הוא לעולם לא יודע שובע; האדם תמיד שובב ופזיז; הוא לעולם לא נותן לאלוהים חירות או חופש ביטוי, והוא לא מותיר לאלוהים ברירה אלא להיכנע להשפלה ולאפשר לאדם לתמרן אותו כאוות נפשו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (9)

הערות שוליים:

1. המילה "הרס" משמשת כדי לחשוף את המרדנות של האנושות.

2. במקור, הקטע "בעזות מצח ובהתרסה של אלף אצבעות מנוענעות לשלילה... לשאת זאת בראש מורכן ולשרת את בני האדם כשור מסור," מופיע כמשפט אחד, אך כאן הוא חולק לשניים כדי להבהיר את הדברים. המשפט הראשון מתייחס לפעולותיו של האדם, ואילו השני מציין את הסבל שאלוהים עובר, ואת העובדה שאלוהים צנוע ונסתר.

3. המילים "אמונות תפלות" מתייחסות להתנהגותם המרדנית של בני האדם.

4. המילים "לזכות לכוח אבסולוטי" מתייחסות להתנהגותם המרדנית של בני האדם. הם מרוממים את עצמם, כובלים את הזולת וגורמים לו לנהות אחריהם ולסבול למענם. הם הכוחות שעוינים לאלוהים.

5. המילים "בובה על חוט" באות ללעוג לבני האדם שלא מכירים את אלוהים.

6. המילים "מתקפות מתגלגלות וגדלות ככדור שלג" משמשות כדי להדגיש את התנהגותם העלובה של בני האדם.

דבר אלוהים היומי  מובאה 253

כל דבר שאלוהים עושה הוא מעשי, שום דבר ממה שהוא עושה אינו ריק מתוכן והוא חווה את הכול בעצמו. אלוהים משלם את מחיר התנסותו בסבל בתמורה ליעד סופי עבור האנושות. האין זו עבודה מעשית? הורים עשויים לשלם מחיר ממשי למען ילדיהם והדבר מייצג את יושרם. בעשותו כך, האל בהתגלמותו פועל, כמובן, ביושר ובנאמנות עמוקה לאנושות. מהות האל נאמנה. הוא מקיים את דברו, ומעשיו משיגים מטרתם. כל דבר שהוא עושה למען בני האדם נעשה ביושר. הוא לא סתם מפזר אמירות. כשהוא אומר שישלם מחיר, הוא באמת משלם אותו. כשהוא אומר שייקח על עצמו את סבל האנושות ויסבול במקומה, הוא ממש בא לחיות בקרבה, לחוש ולהתנסות בסבל באופן אישי. לאחר מכן, כל הדברים ביקום יכירו בכך שכל מעשי האל צודקים ונכונים, ושהם כולם מעשיים: זוהי ראייה חזקה ביותר. בנוסף, האנושות תגיע ליעד יפהפה, וכל הנותרים ישבחו את אלוהים. הם יהללו את מעשי האל שאכן נעשו מתוך אהבתו לאנושות. אלוהים בא בקרב האדם בענווה, כאדם רגיל. הוא לא רק מבצע עבודה כלשהי, מדבר כמה מילים ואז עוזב, אלא הוא באמת בא בקרב האדם וחווה את מכאובי העולם. רק כשיסיים לחוות את המכאוב הזה, הוא יעזוב. כל כך אמיתית ומעשית היא עבודתו של אלוהים. כל הנותרים יהללו אותו בשלה ויחזו בנאמנותו של האל לאדם ובטוב לבו. מהות האל היפה והטובה מתגלית בחשיבות התגלמותו כבשר ודם. כל מעשיו נעשים ביושר. כל אמירותיו כנות ונאמנות. כל דבר שהוא מתכוון לעשות, הוא עושה בפועל וכאשר הוא משלם מחיר, הוא משלם אותו בפועל. הוא לא סתם מפזר אמירות. אלוהים אל צודק, אלוהים אל נאמן.

– הדבר, כרך שני: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, ההיבט השני של חשיבות ההתגלמות כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 254

דרך החיים אינה דבר שיכול להיות לכל אחד, ולא דבר שכל אחד יכול להשיגו בקלות. הסיבה לכך היא שהחיים יכולים לבוא רק מאלוהים – כלומר, רק אלוהים עצמו מחזיק במהות החיים, ואין שום דרך חיים ללא אלוהים עצמו. לכן רק אלוהים הוא מקור החיים והמעיין הנובע הנצחי של מי החיים. מאז שהוא ברא את העולם, אלוהים עשה עבודה רבה בכל הנוגע לחיוניות של החיים, עשה עבודה רבה שמעניקה את החיים לאדם ושילם מחיר כבד כדי שהאדם יוכל לזכות בחיים. זאת משום שאלוהים עצמו הוא חיי נצח ואלוהים עצמו הוא הדרך שבה האדם קם לתחייה. אלוהים לעולם לא נעדר מלב האדם, והוא תמיד שוכן בקרב בני האדם. הוא הכוח המניע של חיי האדם, היסוד לקיום האדם ומשאב עשיר לקיומו של האדם החל מלידתו. הוא גורם לאדם להיוולד מחדש ומאפשר לו לחיות בעוז בכל תפקידיו. הודות לעוצמתו ולכוח החיים הבלתי נדלה שלו, חי האדם במשך דורות רבים שבמהלכם העוצמה של חיי אלוהים הייתה עמוד התווך של קיום האדם, ואלוהים שילם מחיר שאף אדם רגיל לא שילם מעולם. כוח החיים של אלוהים יכול לגבור על כל עוצמה. יתרה מזאת, הוא עולה על כל עוצמה. חייו נצחיים, עוצמתו אדירה, ואף יציר נברא או כוח אויב לא יכול להתגבר בקלות על כוח החיים שלו. כוח החיים של אלוהים קיים ומקרין את אורו הבהיר, ללא קשר לזמן או למקום. השמיים והארץ יכולים לעבור תהפוכות, אך חייו של אלוהים לעולם לא משתנים. הכל חולף אך חיי אלוהים נותרים, מפני שאלוהים הוא מקור קיומם ושורש קיומם של כל הדברים. חיי האדם מקורם באלוהים, קיום השמיים הוא בזכות אלוהים, וקיומה של הארץ נובע מעוצמת החיים של אלוהים. שום דבר בעל חיוניות לא יכול להתעלות על ריבונות אלוהים, ושום דבר בעל מרץ לא יכול להיחלץ מגבולות סמכותו של אלוהים. לכן על כל הבריות באשר הן לציית לריבונותו של אלוהים ולחיות תחת פיקודו של אלוהים. לכן איש לא יכול להימלט משליטתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח

דבר אלוהים היומי  מובאה 255

אם אתם רוצים באמת למצוא את דרך חיי הנצח, ואם אתם נחושים בחיפושכם אחריה, ענו ראשית לשאלה הזו: היכן אלוהים נמצא היום? אולי תשיבו שאלוהים שוכן בשמיים כמובן – הרי הוא לא שוכן בביתכם. אולי תאמרו שאלוהים מן הסתם שוכן בכל ברואיו. או אולי תאמרו שאלוהים חי בלבו של כל אדם, או שאלוהים נמצא בעולם הרוחני. אני לא שולל אף אחד מהדברים האלה, אבל עליי להבהיר את העניין. אין זה לגמרי נכון לומר שאלוהים שוכן בלבו של כל אדם, אך הדבר גם לא לגמרי שגוי. הסיבה לכך היא שבין המאמינים באלוהים, יש שאמונתם היא אמונת אמת ויש שאמונתם היא אמונת שקר, יש שאלוהים מאשר ויש שהוא לא מאשר, יש שמוצאים חן בעיניו ויש שהוא מתעב, יש שהוא הופך למושלמים ויש שהוא מסלק. לכן אני אומר שאלוהים חי רק בלבם של מעטים, ואין ספק שבני האדם האלה הם אלה שמאמינים באלוהים באמת, אלה שאלוהים מאשר, אלה שמוצאים חן בעיניו ואלה שהוא הופך למושלמים. הם אלה שאלוהים מוביל. מכיוון שאלוהים מוביל אותם, הם בני האדם שכבר שמעו וראו את דרך חיי הנצח של אלוהים. אלה שאמונתם באלוהים היא אמונת שקר, אלה שאלוהים לא מאשר, אלה שאלוהים מתעב, אלה שאלוהים מסלק – עליהם נגזר שאלוהים ידחה אותם, שלא ימצאו את דרך החיים, ושלא ידעו לעולם היכן אלוהים נמצא. לעומת זאת, מי שאלוהים חי בלבו יודע היכן הוא נמצא. אלה הם בני האדם שאלוהים מעניק להם את דרך חיי הנצח, ואלה בני האדם שהולכים בעקבות אלוהים. האם אתם יודעים כעת היכן נמצא אלוהים? אלוהים נמצא הן בלבו של האדם והן לצדו של האדם. הוא לא נמצא רק בעולם הרוחני ומעל הכול – מעבר לכך, הוא נמצא על פני האדמה, היכן שהאדם קיים. עם כן, ביאת אחרית הימים מקדמת את עבודתו של אלוהים לשטח חדש. לאלוהים יש ריבונות על כל דבר בין כל הדברים והוא עמוד התווך של האדם בלבו, ויתרה מכך, הוא קיים בקרב בני האדם. רק כך הוא יכול להביא לאנושות את דרך החיים ולהביא את האדם לדרך החיים. אלוהים ירד ארצה והוא חי בקרב בני האדם כדי שהאדם יוכל לזכות בדרך החיים וכדי שהאדם יוכל להתקיים. במקביל לכך, אלוהים גם מושל בכל דבר בין כל הדברים כדי לאפשר שיתוף פעולה עם הניהול שהוא מבצע בקרב בני האדם. לכן אם אתם מכירים רק בדוקטרינה שלפיה אלוהים נמצא בשמיים ובלבו של האדם אך אתם לא מכירים באמת קיומו של אלוהים בקרב בני האדם, לעולם לא תזכו בחיים ולעולם לא תמצאו את דרך האמת.

אלוהים עצמו הוא חיים והוא האמת, והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. מי שלא מסוגל לקבל את האמת לעולם לא יזכה בחיים. ללא ההכוונה והתמיכה של האמת, תזכו רק באותיות, בדוקטרינות, ויתרה מכך, במוות. חיי אלוהים קיימים תמיד והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. אם לא תוכלו למצוא את מקור האמת, לא תזכו בהזנה של החיים; אם לא תוכלו לזכות בצידת החיים, בוודאי לא תהיה לכם אמת, ועל כן מלבד דמיונות ותפיסות, כל גופכם יהיה רק בשר ודם, בשרכם ודמכם המצחינים. דעו לכם שמילות הספרים לא נחשבות לחיים, תיעוד היסטורי לא יכול להיות נערץ כאמת, והדוקטרינות של העבר לא יכולות לשמש כתיאור דברי אלוהים הנוכחיים. רק מה שאלוהים מבטא כשהוא יורד ארצה וחי בקרב בני האדם הוא האמת, החיים, רצון אלוהים, ואופן עבודתו בפועל. אם אתם מחילים את תיעודי דבריו של אלוהים בעידני העבר על ימינו אנו, אתם ארכיאולוגים, והדרך הטובה ביותר לתאר אתכם היא כמומחים למורשת היסטורית. זאת מפני שאתם מאמינים תמיד בשרידי העבודה שאלוהים עשה בזמנים עברו, מאמינים רק בצל שהותיר אלוהים מהעידן שבו עבד בקרב בני האדם בעבר, ומאמינים רק בדרך שאלוהים הראה למאמיניו בימים עברו. אתם לא מאמינים בכיוון שאליו מתקדמת עבודתו של אלוהים היום, ואתם לא מאמינים בהופעתו רבת ההוד של אלוהים כיום, ואתם לא מאמינים בדרך האמת שאלוהים מבטא כיום. על כן אתם ללא ספק חולמים בהקיץ המנותקים לגמרי מהמציאות. אם כעת אתם עדיין דבקים במילים שלא מסוגלות להעניק חיים לאדם, אתם ענף יבש חסר תקנה^[א], מפני שאתם שמרנים מדי, עקשנים מדי, ואטומים מדי להיגיון!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח

הערות שוליים:

א. ענף יבש: ביטוי סיני, שפירושו "מקרה אבוד."

דבר אלוהים היומי  מובאה 256

אלוהים עצמו ניחן באמת והוא מקור האמת. כל דבר חיובי וכל אמת מגיעים מאלוהים. הוא יכול לשפוט את הצדק ואת העוולה בכל הדברים ובכל האירועים. הוא יכול לשפוט את הדברים שקרו, את הדברים שקורים עכשיו ואת הדברים העתידיים שעדיין אינם ידועים לאדם. הוא השופט היחידי שיכול לשפוט את הצדק ואת העוולה בכל הדברים, ומשמעות הדבר היא שהצדק והעוולה בכל הדברים יכולים להישפט רק בפניו. הוא מכיר את הכללים של כל הדברים. זו התגלמות האמת, שפירושה שהוא עצמו ניחן במהות האמת. אם האדם יבין את האמת וישיג שלמות, האם יהיה לו אז קשר כלשהו להתגלמות האמת? כאשר האדם נעשה מושלם, הוא ניחן בשיפוט מדויק של כל מה שאלוהים עושה עכשיו ושל הדברים שהוא דורש, ויש לו דרך מדויקת להנהיג. האדם גם מבין את רצונו של אלוהים ויודע להבחין בין טוב לרע. עם זאת ישנם דברים שאדם אינו יכול להגיע אליהם, דברים שהוא יכול לדעת רק לאחר שאלוהים אומר לו אותם. האדם אינו יכול לדעת דברים שעדיין אינם ידועים, דברים שאלוהים טרם אמר לו והאדם אינו יכול לחזות דברים. יתרה מכך, גם אם האדם היה משיג את האמת מאלוהים והייתה לו מציאות האמת, גם אם היה יודע את מהותן של אמיתות רבות והייתה לו יכולת להבחין בין טוב לרע, לא הייתה לו אז יכולת לשלוט ולמשול בכל הדברים. זה ההבדל. יצירי בריאה יכולים לקבל את האמת רק ממקור האמת. האם הם יכולים לקבל את האמת מהאדם? האם האדם הוא האמת? האם האדם יכול לספק את האמת? הוא אינו יכול, וזה ההבדל. אתה יכול רק לקבל את האמת, לא לספק אותה – האם ניתן לכנות אותך "התגלמות האמת"? מהי בעצם מהות התגלמות האמת? היא המקור שמספק את האמת, מקור השלטון והריבונות על כל הדברים, והיא גם הסטנדרטים והכללים שעל פיהם כל הדברים וכל האירועים נשפטים. זו התגלמות האמת.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, הם רוצים שאחרים יישמעו רק להם, לא לאמת או לאלוהים (חלק ג')

דבר אלוהים היומי  מובאה 257

כאשר אלוהים מבטא את האמת, הוא מבטא את טבעו ואת מהותו. ביטוי האמת שלו אינו מבוסס על שלל הסיכומים של הדברים החיוביים וההצהרות החיוביות שהאנושות מכירה ועורכת. דברי אלוהים הם דברי אלוהים. דברי אלוהים הם האמת. הם היסוד והחוק שלפיהם האנושות צריכה להתקיים, ואלוהים מגנה את אותם "עיקרי אמונה" כביכול שמקורם באנושות. הם אינם זוכים לאישורו של אלוהים, והקשר שלהם למקור או לבסיס של אמירותיו פחוּת אף יותר. אלוהים מבטא את טבעו ואת מהותו באמצעות דבריו. כל המילים שהוצגו בביטויי האל הן אמת, שכן אלוהים ניחן במהות של אלוהים ובמציאות של כל הדברים החיוביים. העובדה שדברי אלוהים הם אמת אינה משתנה לעולם, יהיו אשר יהיו האופן שבו האנושות המושחתת מציבה או מגדירה אותם והאופן שבו היא רואה או מבינה אותם. אין זה משנה כמה דברים אלוהים אמר, ואין זה משנה עד כמה האנושות המושחתת והחוטאת מגנה ודוחה אותם, נותרה עובדה אחת שאינה ניתנת לשינוי: אפילו בנסיבות אלה, מה שמכונה "התרבות והמסורת" שהאנושות מוקירה אינן יכולות להפוך לדברים חיוביים ואינן יכולות להפוך לאמת. דבר זה אינו ניתן לשינוי. התרבות ודרך הקיום המסורתיות של האנושות לא יהפכו לאמת בגלל שינויי העיתים או חלוף העיתים, וגם דברי אלוהים לא יהפכו לדברי האדם בשל גינוי או שכחה מצד האנושות. מהות זו לא תשתנה לעולם. האמת היא תמיד האמת. איזו עובדה קיימת כאן? כל אותן אמירות שהאנושות מסכמת נובעות מהשטן – הן הדמיונות והתפיסות של האדם אשר נובעות אפילו מהמזג האנושי החם, ואין להן כל קשר לדברים חיוביים. לעומת זאת, דברי האל מבטאים את מהותו ומעמדו של אלוהים. מהי הסיבה לכך שאלוהים מבטא את הדברים האלה? מדוע אני אומר שהם אמת? הסיבה לכך היא שאלוהים שולט בכל החוקים, העקרונות, השורשים, המהויות, הנסיבות והמסתורין של כל הדברים, ואוחז בהם בידו, ורק אלוהים יודע את מקורם ומהם שורשיהם האמיתיים. לכן, רק ההגדרות של כל הדברים המוזכרות בדברי אלוהים מדויקות ביותר, והדרישות לאנושות בדברי אלוהים הן הסטנדרט היחידי לאנושות – הקריטריונים היחידים שלפיהם האנושות צריכה להתקיים.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, הם ממלאים את חובתם רק על מנת להבליט את עצמם ולהזין את האינטרסים והשאיפות האישיים שלהם. הם לעולם אינם מתחשבים באינטרסים של בית האלוהים ואף מוכרים את האינטרסים הללו בתמורה לתהילה אישית (חלק א')

דבר אלוהים היומי  מובאה 258

מהרגע שבו אתה מגיח בבכי לעולם הזה, אתה מתחיל למלא את חובתך. אתה ממלא את תפקידך ומתחיל את מסע חייך למען התוכנית והייעוד של אלוהים. לא משנה מה הרקע שלכם והמסע הצפוי לכם, איש אינו יכול להימלט מהארגונים ומההסדרים שהותוו לו משמיים, ואיש אינו שולט בגורלו, מפני שאלוהים המושל בכל הוא היחיד המסוגל לבצע עבודה כזו. מראשית קיומו של האדם, אלוהים תמיד עובד כך – הוא מנהל את התבל ומכוון את כללי השינוי של כל הדברים ואת מסלולי התנועות שלהם. כמו כל שאר הדברים, האדם ניזון בשקט ובלא יודעין מהמתיקות, ומהגשם, ומהטל, הבאים מאלוהים. כמו כל שאר הדברים, האדם חי בלא יודעין תחת ידו המארגנת של אלוהים. לבו ורוחו של האדם מוחזקים בידו של אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתה מאמין בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים כאחד, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו לפי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכול.

כשהלילה יורד בשקט, האדם לא מודע לכך, מפני שלב אדם אינו יכול לתפוס כיצד הלילה יורד ומאין הוא בא. כשהלילה עוזב בחשאי, האדם מברך את בואו של אור היום. אולם השאלה מאין בא האור וכיצד הוא גירש את חשכת הלילה מובנת לאדם עוד פחות, והוא מודע לכך עוד פחות. חילופי היום והלילה האלה החוזרים והנשנים מעבירים את האדם מפרק זמן אחד למשנהו ומניעים אותו מהקשר היסטורי אחד למשנהו, וכן מוודאים את הגשמתן של עבודתו של אלוהים בכל תקופה ושל תוכניתו של אלוהים לכל עידן. האדם צעד לאורך התקופות האלה עם אלוהים, אך האדם אינו יודע שאלוהים מושל בגורל כל הדברים ובגורל כל היצורים החיים, והוא אינו יודע איך אלוהים מארגן ומכוון את כל הדברים. העובדה הזו חמקה מידיעתו של האדם משחר הימים ועד היום. מדוע? לא מפני שמעשיו של אלוהים נסתרים מדי, ולא מפני שתוכניתו של אלוהים עדיין לא התגשמה, אלא מפני שליבו ורוחו של האדם רחוקים מדי מאלוהים, עד כדי כך שהאדם ממשיך לשרת את השטן במקביל להיותו חסיד אל – מבלי שהוא מודע לכך כלל. איש אינו מחפש באופן פעיל את עקבותיו של אלוהים או את הופעתו, ואיש אינו מוכן להתקיים תחת חסותו ותמיכתו של אלוהים. במקום זאת, בני האדם רוצים להסתמך על ריקבונו של השטן המרושע כדי להסתגל לעולם הזה ולכללי הקיום שהאנושות הזדונית מצייתת להם. בשלב הזה, לבו ורוחו של האדם נהפכים לקורבן המנחה של האדם לשטן, והשטן ניזון מהם. יתר על כן, הלב והרוח האנושיים נהפכים למקום המשכן של השטן ולמגרש המשחקים המתאים לו. כך מאבד האדם בלא יודעין את הבנת העקרונות של ההוויה האנושית, ושל שוויו ומשמעותו של הקיום האנושי. חוקי האל והברית שבין אלוהים לאדם מתפוגגים בהדרגה בלב האדם, והוא מפסיק לחפש את אלוהים ולהקשיב לו. עם הזמן, האדם כבר אינו מבין מדוע אלוהים ברא אותו, והוא אינו מבין את הדברים שיוצאים מפי אלוהים ואת כל מה שנובע מאלוהים. לאחר מכן, האדם מתחיל להתנגד לחוקי האל ולצוויו, ולבו ורוחו של האדם מתקהים... אלוהים מאבד את האדם שהוא ברא במקור, והאדם מאבד את השורש שהיה לו במקור: זהו הצער של האנושות הזו. לאמיתו של דבר, מההתחלה ממש ועד עכשיו, אלוהים העלה טרגדיה עבור האנושות, שבה האדם הוא גם הדמות הראשית וגם הקורבן. ואיש אינו יודע מי במאי הטרגדיה הזו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים הוא מקור חיי האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 259

אלוהים ברא את העולם הזה והביא לתוכו את האדם, יצור חי שאלוהים העניק לו חיים. לאחר מכן, האדם זכה בהורים ובקרובי משפחה, וכבר לא היה לבד. מהרגע שבו האדם ראה לראשונה את העולם החומרי הזה, גורלו היה להתקיים בהתאם לייעוד שקבע לו אלוהים. נשימת החיים שמפיח אלוהים בכל יצור חי תומכת בצמיחתו עד בגרות. במהלך התהליך הזה, איש אינו מרגיש שהאדם גדל בהשגחת האל. במקום זאת, כולם סבורים שהאדם גדל בחיק הוריו האוהבים, ושאינסטינקט החיים שלו הוא שמכוון את צמיחתו. זאת משום שהאדם אינו יודע מי העניק לו את חייו ומאין הם באו, וקל וחומר שהוא אינו יודע איך אינסטינקט החיים מחולל נסים. האדם יודע רק שהמזון הוא הבסיס להמשך חייו, שההתמדה היא מקור קיומו, ושהאמונות שהוא מחזיק הן הנכס שבו תלויה הישרדותו. האדם אינו מודע כלל לחסד האל ולתמיכתו, ולכן הוא מבזבז את החיים שאלוהים העניק לו... אף אחד מבני האנוש האלה שאלוהים דואג להם יומם וליל אינו מקבל על עצמו לעבוד את אלוהים. רק אלוהים ממשיך לעבוד על האדם לפי תוכניתו, מבלי ציפיות מהאדם. הוא עושה זאת מתוך תקווה שיום אחד, האדם יתעורר מחלומו ויבין לפתע את הערך והמשמעות של החיים, יבין את המחיר שאלוהים שילם בעבור כל מה שנתן לאדם ויידע כמה אלוהים משתוקק שהאדם ישוב אליו. איש מעולם לא בחן את הסודות העומדים מאחורי מקור חיי האדם וההמשכיות שלהם. רק אלוהים מבין כל זאת וסובל בשקט את הכאב והמהלומות מהאדם, שקיבל הכול מאלוהים ואינו מודה על כך. האדם נהנה מכל מה שהחיים מעניקים לו כמובן מאליו, ובהתאם לכך, העובדה שהאדם בוגד באלוהים, שהאדם שוכח את אלוהים ושהוא סוחט את אלוהים היא "דבר מן השורה". האם ייתכן שתוכנית האל באמת כל כך חשובה? האם ייתכן שהאדם, היצור החי הזה שאלוהים ברא, הוא באמת כל כך חשוב? תוכנית האל חשובה ללא ספק. עם זאת, היצור החי הזה שנברא ביד אלוהים קיים למען תוכנית האל. לפיכך, אלוהים אינו יכול לנטוש את תוכניתו מתוך שנאה כלפי האנושות הזו. אלוהים סובל את כל העינויים האלה למען התוכנית שלו, ולמען החיים שאלוהים נפח באדם – לא למען בשרו ודמו של האדם, אלא למען חיי האדם. הוא עושה זאת על מנת להשיב אליו את החיים שהוא נפח באדם, ולא את בשרו ודמו. זוהי תוכניתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים הוא מקור חיי האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 260

כל יצור שבא לעולם הזה חייב לחוות חיים ומוות, והרוב חוו מחזור של מוות ולידה מחדש. מי שחי כיום ימות בקרוב והמתים ישובו בקרוב. כל זה הוא חלק ממסלול החיים שאלוהים הסדיר למען כל יצור חי. עם זאת, המסלול הזה והמחזור הזה הם בדיוק האמת שאלוהים רוצה שהאדם יראה: שהחיים שאלוהים העניק לאדם הם אינסופיים ולא מוגבלים על ידי פיזיות, זמן או חלל. אלה הם מסתרי החיים שאלוהים העניק לאדם, וזו וההוכחה לכך שהוא מקור החיים. על אף שרבים אולי אינם מאמינים שאלוהים הוא מקור החיים, האדם נהנה בהכרח מכל מה שנובע מאלוהים, בין שהוא מאמין באלוהים ובין שהוא מכחיש את קיומו. אם יום אחד, אלוהים יתחרט ופתאום יחליט לקחת בחזרה את כל מה שקיים בעולם ולהשיב אליו את החיים שהוא העניק, הרי ששום דבר לא יוסיף עוד להתקיים. אלוהים משתמש בחייו כדי לקיים את כל הדברים, החיים והדוממים, ולהביא את כולם לסדר תקין מכוח עוצמתו וסמכותו. זוהי אמת שאיש אינו מבין או תופס, והאמיתות הבלתי נתפסות האלה הן עצם התגלמותו של כוח החיים של אלוהים והעדות לקיומו. כעת, תן לי לגלות לך סוד: אף ברייה אינה יכולה לתפוס את גדולתם ועוצמתם של חיי האל. כך זה כעת, כך היה בעבר, וכך יהיה בעתיד. הסוד השני שאחשוף הוא זה: אלוהים הוא מקור החיים לכל יצירי הבריאה, יהיו אשר יהיו ההבדלים באופן חייהםאו במבנה שלהם. לא משנה איזה סוג של יצור חי אתה, לא תוכל לשנות את נתיב החיים שאלוהים קבע. כך או כך, כל מה שאני רוצה הוא שהאדם יבין שללא השמירה, ההשגחה והדאגה של אלוהים, האדם אינו יכול לקבל את כל מה שהוא אמור לקבל, גם אם ינסה בקפידה וייאבק בכל מאודו. ללא אספקת החיים שאלוהים מעניק, האדם מאבד את מובן הערך של החיים ומאבד את מובן המשמעות של חייו. איך ייתכן שאלוהים יאפשר לאדם שמבזבז בקלות דעת את ערך חייו לחיות בשאננות כזו? כפי שאמרתי בעבר: אל תשכח שאלוהים הוא מקור חייך. אם האדם לא יוקיר את כל מה שאלוהים הרעיף עליו, לא זו בלבד שאלוהים ייקח בחזרה את כל מה שהוא נתן, אלא שהוא גם יגרום לאדם לשלם כפליים תמורת כל מה שאלוהים נתן לו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים הוא מקור חיי האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 261

כל הדברים בעולם משתנים במהירות עם מחשבותיו של האל הכול יכול ותחת מבטו. דברים שהאנושות לא שמעה עליהם מעולם מופיעים בפתאומיות, ואילו דברים שהאנושות מחזיקה בהם זה מכבר נעלמים מבלי דעת. איש לא יכול להעלות על הדעת את מיקומו של האל הכול יכול, ויתרה מזאת, איש לא יכול לחוש בהתעלותו ובגדולתו של כוח החיים של האל הכול יכול. התעלותו טמונה באופן שבו הוא יכול לתפוס את מה שבני האנוש לא מסוגלים לתפוס. גדולתו טמונה בכך שהאנושות זונחת אותו אך הוא מושיע את האנושות. הוא יודע את משמעותם של החיים והמוות. יתר על כן, הוא יודע מהם חוקי הקיום שהאנושות שנבראה צריכה לציית להם. הוא הבסיס לקיום האנושי והוא הגואל שיקים לתחייה את האנושות. הוא מכביד על לבבות שמחים במצוקה והוא מעודד לבבות עצובים בשמחה, וכל זאת למען עבודתו ולמען תוכניתו.

האנושות, אשר התרחקה מאספקת החיים של האל הכול יכול, לא יודעת מדוע היא קיימת, אך היא מפחדת מהמוות. אין לבני האנוש עזרה או תמיכה, אך הם עדיין ממאנים לעצום עיניים, והם אוזרים אומץ לגרור קיום עלוב בעולם הזה כשקי בשר ללא מודעות לנשמתם. אתם חיים כך, ללא תקווה, כמו שעושים אחרים, וללא מטרה. רק האחד הקדוש האגדי יבוא להושיע את בני האדם שנאנקים מסבל וכמהים נואשות לבואו. עד כה, האמונה הזו לא הייתה יכולה להתגשם בבני האדם שאינם בהכרה. אף על פי כן, בני האדם עדיין כמהים לה כל כך. יש לאל הכול יכול רחמים לבני האדם שסובלים עמוקות. לצד זאת, נמאס לו מבני האדם מחוסרי ההכרה, משום שהיה עליו להמתין זמן רב מדי כדי לקבל תשובה מהאנושות. הוא רוצה לחפש – לחפש את לבכם ואת רוחכם, לתת לכם מים ומזון ולהעיר אתכם, כדי שכבר לא תהיו צמאים ורעבים. כשאתם עייפים, וכשאתם מתחילים לחוש במידה מסוימת באומללות הקודרת של העולם, אל תאבדו ואל תבכו. האל הכול יכול, הצופה, יקבל את בואכם בכל עת. הוא משגיח עליכם לצדכם בהמתנה ליום שבו זיכרונכם יחזור לפתע, ותבינו שמוצאכם מאלוהים; שבזמן לא ידוע, איבדתם כיוון; שבזמן לא ידוע, איבדתם הכרה על הדרך; ושבזמן לא ידוע, רכשתם "אב". באותו יום, אתם תבינו גם שהאל הכול יכול תמיד השגיח עליכם והמתין זמן רב מאוד לשובכם. הוא השגיח בכמיהה נואשת וחיכה למענה, אך לא קיבל תשובה. השגחתו והמתנתו לא יסולאו בפז, הם נועדו ללבם ולרוחם של בני האנוש. ייתכן שהשגחתו והמתנתו לא יודעות סוף וייתכן שבאו אל סופן. אולם עליכם לדעת בדיוק איפה נמצאים לבכם ורוחכם כעת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אנחתו של האל הכול יכול

דבר אלוהים היומי  מובאה 262

כבני אנוש וכמשיחיים אדוקים, אחריותנו וחובתנו הן להעלות כמנחה את שכלנו ואת גופנו למען מילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו, מפני שכל הווייתנו נובעת מאלוהים וקיימת הודות לריבונות האל. אם שכלנו וגופנו אינם נתונים למילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו או למען המטרה הצודקת של האנושות, נשמתנו לא תהיה ראויה לאלה שהקריבו את חייהם למען התפקיד שאלוהים הטיל עליהם, וקל וחומר שהיא לא תהיה ראויה לאלוהים שהעניק לנו הכול.

אלוהים ברא את העולם הזה, ברא את האנושות הזו, ויתרה מזאת, הוא היה אדריכל התרבות היוונית העתיקה והציוויליזציה האנושית. רק אלוהים מנחם את האנושות הזו, ורק אלוהים דואג לאנושות הזו יומם וליל. ההתפתחות והקדמה האנושית הן חלק בלתי נפרד מריבונות האל, ועברה ועתידה של האנושות כרוכים הדוקות בתוכניותיו של אלוהים. אם אתם משיחיים אמיתיים, אתם ודאי מאמינים שעלייתה ונפילתה של כל מדינה או אומה מתרחשות לפי תוכניותיו של אלוהים. רק אלוהים יודע איזה גורל צפוי למדינה או לאומה ורק אלוהים שולט במסלולה של האנושות הזו. אם האנושות רוצה שגורלה יהיה טוב ואם מדינה רוצה שגורלה יהיה טוב, על האדם להרכין ראש בעבודתו את אלוהים, להכות על חטא ולהתוודות בפני אלוהים. אחרת גורלו ויעדו של האדם יהיו אסון בלתי נמנע.

חזרו אל התקופה שבה בנה נוח את התיבה: האנושות הייתה מושחתת עד היסוד; היא התרחקה מברכתו של אלוהים, אלוהים לא דאג לה עוד, והיא איבדה את הבטחותיו של אלוהים. בני האדם חיו בחשכה, ללא אורו של אלוהים. על כן אופיים נעשה מופקר והם פרקו עול ולקו בהסתאבות מבחילה. בני אדם כאלה לא היו יכולים עוד לקבל את הבטחת האל. הם לא היו כשירים לראות את פני האל או לשמוע את קול האל, מפני שהם נטשו את האל, השליכו את כל מה שהוא העניק להם ושכחו את תורתו. לבם התרחק יותר ויותר מאלוהים, וככל שהתרחק כך הם הפכו למסואבים מעבר לכל היגיון ואנושיות ונעשו רשעים יותר ויותר. כך הם קרבו מאוד למוות, ואלוהים זעם עליהם והעניש אותם. רק נח עבד את אלוהים וסר מרע, ולכן יכול היה לשמוע את קול האל ולשמוע את הוראות האל. הוא בנה את התיבה על פי הוראות האל ואסף אליה את כל מיני היצורים החיים. וכך, ברגע שהכול היה מוכן, אלוהים המיט חורבן על העולם. רק נח ושבעת בני משפחתו ניצלו מהחורבן, מפני שנח עבד את יהוה וסר מרע.

עכשיו הביטו בעידן הנוכחי: כבר אין בני אדם צדיקים כנח, שיכולים לעבוד את אלוהים ולסור מרע. ואף על פי כן, אלוהים עדיין נוהג בחסד כלפי האנושות הזו והוא מוחל לה בתקופה הסופית הזו. אלוהים מחפש את בני האדם הכמהים להופעתו. הוא מחפש את בני האדם אשר מסוגלים לשמוע את דבריו, את בני האדם שלא שכחו את התפקיד שהטיל עליהם ומוכנים להציע לו את לבם ואת גופם. הוא מחפש את בני האדם הנשמעים לו כעוללים ואינם מתנגדים לו. אם אין מפריע, בשררה או בכוח, למסירותכם לאלוהים, אלוהים יראה אתכם בעין יפה ויעניק לכם את ברכותיו. אם מעמדכם רם, אם שמכם מכובד, אם אתם משופעים בידע, אם יש לכם נכסים רבים ואם רבים תומכים בכם, והדברים האלה לא מונעים מכם להתייצב בפני אלוהים, לקבל את השליחות והתפקיד שהוא מטיל עליכם ולעשות את מה אלוהים מבקש מכם, הרי שכל מעשיכם יהיו המשמעותיים ביותר בעולם והצודקים ביותר בקרב בני האדם. אם תדחו את הזמנתו של אלוהים כדי לשמר את מעמדכם ואת המטרות האישיות שלכם, אלוהים יקלל את כל מעשיכם ואפילו יתעב אותם. אולי אתם נשיאים, מדענים, כמרים או זקנים חכמים, אך בלי קשר לרום תפקידכם, אם אתם נסמכים על הידע והיכולות שלכם בפועלכם, תמיד תנחלו כישלון ולעולם לא תזכו בברכות האל. זאת משום שאלוהים אינו מקבל את מעשיכם, אינו סבור שיש צדק כלשהו במעשיכם ואינו חושב שאתם עובדים לטובת האנושות. הוא יאמר שאתם רק משתמשים בידע ובכוח של האנושות כדי לפשוט מהאדם את הגנת האל ולמנוע ממנו את ברכותיו. הוא יאמר שאתם מובילים את האנושות אל החושך, אל המוות ואל תחילתו של קיום שבו האדם איבד לעד את אלוהים ואת ברכתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נספח 2: אלוהים שולט בגורל האנושות כולה

דבר אלוהים היומי  מובאה 263

מאז שהאדם המציא לראשונה את מדעי החברה, מדע וידע העסיקו את דעתו של האדם. לאחר מכן הפכו המדע והידע לכלים לשליטה באנושות ולא נותר לאדם מספיק מקום לעבוד את אלוהים, ולא תנאים מיטיבים לעבודת האל. מעמדו של אלוהים בלב האדם פוחת יותר ויותר. אדם שאין בלבו אלוהים, עולמו הפנימי חשוך, ריק וחסר תקווה. לכן קמו רבים בתחום מדעי החברה, והיסטוריונים ופוליטיקאים רבים, והגו תיאוריות של מדעי החברה, את תורת האבולוציה האנושית ותיאוריות נוספות, שסותרות את האמת לפיה אלוהים ברא את האדם, כדי למלא בהן את לבו ודעתו של האדם. וכך בני האדם שמאמינים שאלוהים ברא את הכול הולכים ומתמעטים, ובני האדם שמאמינים בתורת האבולוציה הולכים ומתרבים. עוד ועוד בני אדם מתייחסים לתיאורים של עבודת האל ולדברי האל בעידן התנ"ך כאל מיתוסים ואגדות. בני האדם נעשים אדישים בלבם לאצילותו ולגדולתו של אלוהים, לאמונה שאלוהים קיים ושהוא ריבון הכול. הישרדותה של האנושות וגורלן של מדינות ואומות כבר לא חשובים להם. האדם חי בעולם נבוב ורק אכילה, שתייה ורדיפת תענוגות מעניינים אותו... רק מעטים מקבלים על עצמם אחריות ומחפשים היכן מבצע אלוהים את עבודתו כיום, או מבררים כיצד שולט אלוהים ביעדו של האדם ומסדיר אותו. וכך, ללא ידיעת האדם, הציוויליזציה האנושית מסוגלת פחות ופחות להיענות למשאלות האדם, ויותר ויותר בני אדם מרגישים שחייהם בעולם כזה פחות מאושרים מחייהם של אנשי העבר. אפילו בני אדם ממדינות שהיו פעם תרבותיות מאוד משמיעים תלונות כאלה. זאת משום שללא הכוונת האל, גם אם שליטים וסוציולוגים יתאמצו מאוד לשמר את הציוויליזציה האנושית, ניסיונותיהם יהיו לשווא. איש אינו יכול למלא את הריקנות שבלבו של האדם, מפני שאיש מלבד אלוהים אינו יכול להיות חייו של אדם, ושום תיאוריה חברתית אינה יכולה לשחרר את האדם מהריקנות שהוא לוקה בה. מדע, ידע, חירות, דמוקרטיה, פנאי, נוחות – אלה מביאים לאדם רק נחמה זמנית. אפילו עם הדברים האלה, אין מנוס מכך שהאדם עדיין חוטא ומקונן על עוולות החברה. הדברים האלה אינם יכולים לשכך את תשוקת האדם ואת תאוותו לחקור. מכיוון שאלוהים הוא שברא את האדם, קורבנות השווא וחקירותיו של האדם יכולים רק להוסיף למצוקתו. האדם יתקיים במצב של פחד תמידי והוא לא יידע כיצד להתמודד עם עתיד האנושות או עם הדרך שלפניו. האדם אפילו מתחיל לחשוש מפני מדע וידע, ולחשוש עוד יותר מתחושת הריקנות שלו. בעולם הזה, בלי קשר לשאלה אם אתם חיים במדינה חופשית או במדינה ללא זכויות אדם, אין לכם כל אפשרות להימלט מגורל האנושות. בין שאתם שליטים ובין שאתם נתינים, אינכם יכולים כלל וכלל לברוח מתשוקתכם לחקור את הגורל, את המסתורין ואת היעד של האנושות. על אחת כמה וכמה אינכם מסוגלים לברוח מתחושת הריקנות המבלבלת. התופעות האלה המשותפות לאנושות כולה מכונות בפי הסוציולוגים תופעות חברתיות. עם זאת אדם, דגול ככל שיהיה, אינו יכול לקום ולפתור את הבעיות האלה. אחרי ככלות הכול, האדם הוא רק אדם. אף בן אדם אינו יכול להחליף את מעמדו ואת חייו של אלוהים. האנושות אינה זקוקה רק לחברה הוגנת שבה כל אדם אוכל לשובע ונהנה משוויון ומחירות, אלא גם לישועת האל ולחיים שהוא מעניק לאנושות. רק כשהאדם מקבל את ישועת האל והחיים שהוא מעניק לאנושות יכולים הצרכים, הכמיהה לחקור והריקנות הרוחנית של האדם לבוא על סיפוקם. אם בני האדם במדינה או באומה מסוימות אינם מסוגלים לקבל את ישועתו ודאגתו של אלוהים, הרי שהמדינה או האומה הזו תצעד בדרך להידרדרות אל החושך, ואלוהים יחריב אותה.

ייתכן שמדינתכם משגשגת כיום, אך אם תרשו לבני עמכם להתרחק מאלוהים, המדינה תגלה שהיא הולכת ומאבדת את ברכות האל. התרבות של המדינה תירמס יותר ויותר, ובתוך זמן קצר בני האדם יתקוממו נגד אלוהים ויקללו את השמיים. וכך, ללא ידיעת האדם, ייחרץ גורלה של המדינה לחורבן. אלוהים ירומם מדינות חזקות שיטפלו במדינות שאלוהים קילל ואולי גם ימחה אותן מעל פני האדמה. עלייתן ונפילתן של מדינה או אומה תלויות בשאלה אם שליטיה עובדים את אלוהים, ובשאלה אם הם מעודדים את נתיניהם להתקרב לאלוהים ולעבוד אותו. ואף על פי כן, בתקופה הסופית הזו, מפני שבני האדם שמחפשים את אלוהים באמת ועובדים אותו באמת פוחתים והולכים, אלוהים נושא פניו במיוחד למדינות שבהן המשיחיות היא דת המדינה. הוא מקבץ אותן למחנה הצודק יחסית בעולם, בעוד מדינות אתאיסטיות או מדינות אשר אינן עובדות את האל האמיתי נעשות יריבותיו של המחנה הצודק. כך לא רק שיש לאלוהים מקום לבצע את עבודתו בקרב בני האדם, אלא שהוא גם זוכה במדינות שיכולות לפעול בסמכות צודקת כדי להטיל עיצומים ומגבלות על המדינות המתנגדות לאלוהים. אף על פי כן, עדיין לא מתרבים בני האדם המתייצבים לעבוד את אלוהים, משום שהאדם התרחק מאוד מאלוהים, ומשום שבמשך זמן רב מדי, האדם שכח את אלוהים. אמנם נותרו בעולם מדינות הפועלות בצדיקות ומתנגדות לרשעות, אלא שהמצב הזה רחוק ממשאת נפשו של אלוהים, משום שאף שליט מדינה לא יאפשר לאל לשלוט בבני עמו, ואף מפלגה לא תקבץ את אנשיה לעבוד את אלוהים. אלוהים איבד את מקומו הראוי בלבה של כל מדינה, אומה, מפלגת שלטון, ואפילו בלבו של כל אדם. על אף שקיימים כוחות צדק בעולם, שלטון שאין בו מקום לאלוהים בלב האדם הוא שלטון שברירי. ללא ברכת האל, הזירה הפוליטית תידרדר לאי-סדר ולא תוכל לעמוד אף במכה אחת. בעבור האנושות, החיים ללא ברכת האל הם כמו חיים ללא אור השמש. לא חשוב עד כמה שליטים יתרמו בשקדנות לבני עמם, לא חשוב כמה ועידות צדק בני האדם יקיימו יחדיו, דבר מאלה לא יהפוך את היוצרות או ישנה את גורל האנושות. האדם סבור שמדינה שבה יש לבני האדם מזון לאכול ובגדים ללבוש, שבה בני האדם חיים בשלום זה עם זה, היא מדינה טובה ומנהיגותה טובה. אולם אלוהים לא חושב כך. הוא סבור שמדינה שאין בה איש שעובד אותו היא מדינה שהוא ימחה מעל פני האדמה. דרך המחשבה של האדם רחוק מדי מדרך המחשבה של אלוהים. אם כך, אם שליטה של מדינה מסוימת אינו עובד את אלוהים, גורלה של המדינה יהיה רע ומר, ולא יהיה לה יעד.

אלוהים אינו נוטל חלק בפוליטיקה של האדם אבל אלוהים שולט בגורלה של כל מדינה וכל אומה. אלוהים שולט בעולם הזה ובתבל כולה. גורלו של האדם ותוכניתו של אלוהים קשורים קשר הדוק זה בזה, ושום אדם, מדינה או אומה אינם פטורים מריבונותו של אלוהים. אם האדם רוצה לדעת את גורלו, עליו להתייצב בפני אלוהים. אלוהים יביא שגשוג לחסידיו ולעובדים אותו ויגרום להידרדרות והיכחדות למי שמתנגד לו ודוחה אותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נספח 2: אלוהים שולט בגורל האנושות כולה

דבר אלוהים היומי  מובאה 264

במרחבי היקום והשחקים, יצורים אין סוף חיים ומתרבים, מצייתים לחוק החיים המעגלי ודבקים בכלל אחד קבוע. כל מי שמת לוקח איתו את הסיפורים של אלה החיים, וכל מי שחי חוזר על אותה היסטוריה טרגית של אלה שגוועו. על כן, חזקה על האנושות לשאול את עצמה: מדוע אנו חיים? ומדוע עלינו למות? מי שולט בעולם הזה? ומי ברא את האנושות הזו? האם הטבע באמת ברא את האנושות? האם האנושות באמת שולטת בגורלה שלה? ...זה אלפי שנים האנושות שואלת את השאלות האלה ללא הרף. למרבה הצער, ככל שהאדם יותר אובססיבי לגבי שאלות אלה, כך הוא מפתח צמא רב יותר למדע. המדע מעניק סיפוק קצר-מועד והנאה זמנית של הבשר, אך הוא רחוק מלהיות מספיק כדי לחלץ את האדם מהבידוד, מהבדידות ומהאימה וחוסר האונים בעומק נשמתו שהוא אך בקושי מסווה. האנושות רק משתמשת בידע מדעי שניתן לראותו בעין בלתי מזוינת ושהמוח יכול להבינו כדי לאלחש את לבה. אולם אין די בידע מדעי כזה כדי למנוע מהאנושות לחקור תעלומות. האנושות פשוט אינה יודעת מי הריבון על התבל ועל כל צבא השמיים, קל וחומר שהיא אינה יודעת מה ראשיתה ועתידה של האנושות. האנושות רק חיה על כורחה תחת החוק הזה. איש אינו יכול להימלט ממנו ואיש אינו יכול לשנותו, מאחר שבכל צבא השמים ישנו רק אחד החי מעולם ועד עולם שהוא הריבון על הכול. הוא האחד שהאדם מעולם לא ראהו, האחד שהאנושות מעולם לא הכירה, שהאנושות מעולם לא האמינה בקיומו, ובכל זאת, הוא האחד אשר נפח נשמת חיים באבות האנושות והעניק לאנושות חיים. הוא האחד שמקיים ומזין את האנושות ומתיר לה להתקיים, והוא האחד שמכוון את האנושות עד עצם היום הזה. יתר על כן, בו לבדו תלויה האנושות לשם הישרדותה. הוא הריבון על הכול והמושל בכל היצורים החיים בתבל. הוא פוקד על ארבע עונות השנה והוא זה שמזמן את הרוח, את הכפור, את השלג ואת הגשם. הוא מעניק לאנושות את אור השמש ומביא את הלילה. הוא שפרס את השמים ואת הארץ, העניק לאדם את ההרים, את האגמים ואת הנהרות ואת כל היצורים החיים בתוכם. מעשיו נמצאים בכל מקום, עוצמתו נמצאת בכל מקום, חוכמתו נמצאת בכל מקום וסמכותו נמצאת בכל מקום. כל אחד מהחוקים והכללים האלה הוא ההתגלמות של מעשיו, וכל אחד מהם חושף את חוכמתו ואת סמכותו. מי יכול לפטור את עצמו מריבונותו? ומי יכול להשתחרר מתכנוניו? הכול קיים תחת מבטו ויתרה מכך, הכול חי תחת ריבונותו. עוצמתו ומעשיו לא מותירים לאנושות ברירה אלא להכיר בעובדה שהוא אכן קיים ושהוא הריבון על הכול. אין מלבדו דבר היכול לפקוד על התבל, קל וחומר שאין כל דבר היכול לקיים את האנושות ללא מנוח. בין אם אתה מסוגל או לא מסוגל לזהות את מעשי האל ובין אם אתה מאמין או לא מאמין בקיומו של אלוהים, אין ספק שגורלך נתון לקביעתו של אלוהים ואין ספק שאלוהים תמיד יחזיק בריבונות על הכול. קיומו וסמכותו אינם מותנים בשאלה אם האדם מכיר בהם או תופס אותם. רק הוא מכיר את עברו של האדם, את ההווה שלו ואת עתידו, ורק הוא יכול לקבוע את גורל האנושות. בין אם אתה מסוגל לקבל את העובדה הזאת ובין אם לאו, בקרוב האנושות תהיה עדה לכל זאת במו עיניה, וזו העובדה שאלוהים יממש במהרה. האנושות חיה ומתה תחת עינו הפקוחה של אלוהים. האדם חי למען ניהולו של אלוהים, וכשעיניו נעצמות בפעם האחרונה, גם זה קורה למען ניהולו של אלוהים. פעם אחר פעם, האדם בא והולך, הלוך ושוב. ללא יוצא מן הכלל, כל זה חלק מריבונותו של אלוהים ומתכנונו. ניהולו של אלוהים תמיד צועד קדימה ומעולם לא חדל. הוא יגרום לאנושות להיות מודעת לקיומו, לבטוח בריבונותו, לחזות במעשיו ולשוב אל מלכותו. זו תוכניתו וזו העבודה שהוא מבצע כבר אלפי שנים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נספח 3: האדם יכול להיוושע רק תחת ניהולו של אלוהים