חשיפת תפיסות דתיות
דבר אלוהים היומי מובאה 281
אי-אפשר להתייחס לאלוהים ולאדם כאל שווים. האדם לא מסוגל לתפוס ולהבין את מהותו ועבודתו של אלוהים. אם אלוהים לא היה עושה את עבודתו באופן אישי ולא היה מדבר בעולמו של האדם, האדם לעולם לא היה מסוגל להבין את רצון האל, וכך אלוהים לא היה מאשר אפילו את מי שהקדיש את כל חייו לאלוהים. בלי עבודתו של אלוהים, גם אם מעשיו של האדם יהיו טובים מאוד, לא תהיה לכך כל חשיבות, משום שמחשבותיו של אלוהים תמיד יהיו נעלות יותר ממחשבותיו של האדם, ומשום שהאדם לא מסוגל לתפוס את חוכמתו של אלוהים. לכן אני אומר שמי שכביכול "מבין בבירור" את אלוהים ועבודתו הוא חסר-תועלת, יהיר ובור. אסור לאדם להגדיר את עבודתו של אלוהים; יתרה מכך, אדם לא יכול להגדיר את עבודתו של אלוהים. בעיני אלוהים, האדם קטן מנמלה. אם כן, איך יוכל האדם לתפוס את עבודתו של אלוהים? אלה האוהבים לומר, "אלוהים לא עובד כך או אחרת" או "אלוהים הוא כך או אחרת" – האם אינם מדברים ביוהרה? על כולנו לדעת שבני האדם, שהם בשר ודם, הושחתו כולם על-ידי השטן. אופיים הוא להתנגד לאלוהים. הם לא באותה רמה של אלוהים, ועל אחת כמה וכמה הם לא יכולים לייעץ על עבודתו של אלוהים. האופן שבו אלוהים מכוון את האדם הוא עבודתו של אלוהים עצמו. האדם צריך להישמע לו, ואסור לו להחזיק השקפה כזו או אחרת, כי האדם אינו אלא אבק. מכיוון שאנחנו מנסים לחפש את אלוהים, אסור לנו לכפות את תפיסותינו על עבודת אלוהים ושיקוליו, ופחות מכל להשתמש בנטייתנו המושחתת להתנגד במכוון לעבודת אלוהים. בכך נהפוך לצוררי משיח, הלא כן? איך בני אדם כאלה יכולים לומר שהם מאמינים באלוהים? מכיוון שאנחנו מאמינים שיש אלוהים, ומכיוון שאנחנו רוצים לְרַצות אותו ולראות אותו, עלינו לחפש את דרך האמת, ועלינו לחפש דרך להיות תואמים לאלוהים. אסור לנו להתנגד לאלוהים בקשות עורף. מה יועילו מעשים כאלה?
כיום, יש לאלוהים עבודה חדשה. ייתכן שאינכם יכולים לקבל את המילים האלה, וייתכן שהן נראות לכם מוזרות, אבל אני מציע לכם לא לגלות את הטבעיות שלכם, משום שרק מי שבאמת רעב וצמא לצדק בפני אלוהים יכול לזכות באמת, ורק מי שבאמת אדוק יכול לזכות בנאורות ובהכוונה של אלוהים. שום דבר לא יצא מחיפוש האמת באמצעות מריבות וויכוחים. רק בחיפוש בשלווה מפוכחת ניתן להגיע לתוצאות. כשאני אומר "היום יש לאלוהים עבודה חדשה," אני מתכוון לחזרתו של אלוהים לבשר ודם. אולי לא אכפת לכם מהמילים האלה, אולי אתם בזים להן ואולי הן מעניינות אתכם מאוד. יהיה אשר יהיה, אני מקווה שכל אלו שבאמת משתוקקים להופעתו של אלוהים יכולים להתמודד עם העובדה הזאת ולשקול אותה היטב. מוטב לא להסיק מסקנות חפוזות. זה האופן שבו בני אדם חכמים צריכים לנהוג.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה
דבר אלוהים היומי מובאה 282
באמונה באלוהים, כיצד יש להכיר את אלוהים? צריך ללמוד להכיר את אלוהים על סמך דבריו של אלוהים ועבודתו הנוכחית, ללא סטייה או טעות, ולפני הכול צריך להכיר את עבודתו של אלוהים. זו התשתית להכרת אלוהים. כל הטעויות השונות האלה, החסרות הבנה טהורה של דברי אלוהים, הן תפיסות דתיות. אלו הן הבנות סוטות ושגויות. המיומנות הגדולה ביותר של מנהיגים דתיים היא להשתמש בדברי אלוהים שהובנו בעבר, ולהשוות אותם לדברי אלוהים היום. אם, כשאתם משרתים את אלוהים היום, אתם נאחזים בדברים שנאורות רוח הקודש חשפה בעבר, השירות שלכם יגרום להפרעה, ונוהגכם יהיה מיושן, טקס דתי בלבד. אם אתם מאמינים שעל מי שמשרת את אלוהים להיות צנוע וסבלני כלפי חוץ... ואם אתם נוהגים לפי ידע כזה היום, הידע הזה הוא תפיסה דתית, ונוהג כזה הפך לעשייה צבועה. המושג "תפיסות דתיות" מתייחס לדברים מיושנים שעבר זמנם (לרבות הבנת הדברים שאלוהים אמר בעבר ואור שרוח הקודש חשפה ישירות), ואם הם מונהגים כיום, הם מהווים הפרעה לעבודתו של אלוהים ואינם מביאים שום תועלת לאדם. אם אנשים לא מסוגלים להיטהר מהדברים השייכים לתפיסות דתיות, דברים אלה יהפכו למכשול גדול לשירות אלוהים. לבני אדם עם תפיסות דתיות אין דרך לעמוד בקצב שלבי עבודתה של רוח הקודש – הם מתחילים בפיגור של שלב אחד, ואחר כך שניים. זאת כי התפיסות הדתיות האלה גורמות לאדם להיות צדקן ויהיר ביותר. לאלוהים אין נוסטלגיה לדברים שהוא אמר או עשה בעבר ואם הם התיישנו, הוא מבטל אותם. האם באמת אינכם יכולים להרפות מתפיסותיכם? אם אתם נצמדים לדברים שאלוהים אמר בעבר, האם זה מוכיח שאתם מכירים את עבודתו של אלוהים? אם אינכם מסוגלים לקבל את אורה של רוח הקודש היום, ואתם נאחזים במקום זאת באורו של העבר, האם הדבר מוכיח שאתם צועדים בעקבות אלוהים? האם אתם עדיין לא מסוגלים להרפות מתפיסות דתיות? אם כך הדבר, אתם תהפכו למתנגדי אלוהים.
אם אנשים יכולים להרפות מתפיסות דתיות, הם לא ישתמש בשכלם כדי למדוד את דבריו ועבודתו של אלוהים כיום, ובמקום זאת יישמעו לו ישירות. על אף שעבודתו של אלוהים היום שונה בבירור מכל מה שעשה בעבר, אתם מסוגלים להרפות מהשקפות העבר ולהישמע ישירות לעבודתו של אלוהים כיום. אם אתם מסוגלים להבין שעליכם לתת מקום של כבוד לעבודתו של אלוהים כיום בלי קשר לאופן שבו הוא עבד בעבר, הרי שהרפיתם מתפיסותיכם, ואתם נשמעים לאלוהים ויכולים להישמע לעבודתו ולדבריו של אלוהים ולצעוד בעקבותיו. כך תישמעו לאלוהים באמת. אתם לא מנתחים או חוקרים את עבודתו של אלוהים. אלוהים שכח, כביכול, את עבודתו הקודמת, וגם אתם שכחתם אותה. ההווה הוא ההווה והעבר הוא העבר, ומכיוון שהיום אלוהים הניח למה שהוא עשה בעבר, אינכם צריכים להתקבע על דברים אלה. רק אדם כזה יכול להישמע לאלוהים לחלוטין, ולהרפות לחלוטין מתפיסותיו הדתיות.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של אלוהים יכול לשרת את אלוהים
דבר אלוהים היומי מובאה 283
מפני שתמיד יש התפתחויות חדשות בעבודתו של אלוהים, יש עבודה שנעשית ישנה ומיושנת, כאשר מתחילה עבודה חדשה. סוגי העבודות השונים הללו, העבודה הישנה והעבודה החדשה, אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה – כל שלב בא בעקבות השלב שלפניו. מפני שיש עבודה חדשה, יש לבטל את הדברים הישנים כמובן. לדוגמה, חלק מהנוהגים המבוססים והאמירות השגרתיות של האדם, בשילוב עם שנים רבות של ניסיונו ותורתו של האדם, גיבשו כל מיני תפיסות בדעתו של האדם. נוחה עוד יותר להתגבשות של תפיסות כאלה בדעתו של האדם היא העובדה שאלוהים טרם חשף את פניו האמיתיות ואת טבעו הפנימי במלואם בפני האדם, בשילוב עם התפשטותן של תיאוריות מסורתיות מימי קדם במשך שנים רבות. ניתן לומר שבמהלך אמונתו של האדם באלוהים, השפעתן של תפיסות שונות הובילה להתגבשות ולהתפתחות מתמשכות של כל מיני הבנות תפיסתיות של אלוהים בקרב בני האדם, אשר גרמו לאנשים דתיים רבים המשרתים את אלוהים להפוך לאויביו. לכן ככל שהתפיסות הדתיות של בני האדם חזקות יותר, כך הם מתנגדים יותר לאלוהים, וכך הם יותר אויבי אלוהים. עבודתו של אלוהים תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה, והיא לעולם לא מגבשת דוקטרינה. במקום זאת היא משתנה ומתחדשת ללא הרף במידה כזו או אחרת. עבודה באופן כזה היא ביטוי לטבעו הפנימי של אלוהים עצמו. היא גם העיקרון הפנימי של עבודת אלוהים ואחד האמצעים שאלוהים מגשים באמצעותם את ניהולו. לולא עבד אלוהים כך, האדם לא היה משתנה ולא היה מסוגל להכיר את אלוהים, והשטן לא היה מובס. לפיכך, בעבודתו של אלוהים חלים תמיד שינויים שנראים אקראיים, אך הם למעשה מחזוריים. עם זאת, הדרך שבה האדם מאמין באלוהים שונה למדי. הוא נצמד לדוקטרינות ולמערכות הישנות והמוכרות, וככל שהן ישנות יותר, כך הן מתקבלות יותר על דעתו. כיצד יכולה דעתו המטופשת של האדם, דעת עיקשת וקשה כאבן, לקבל עבודות ומילים חדשות כה רבות ובלתי נתפסות של אלוהים? האדם מתעב את אלוהים שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. האדם אוהב רק את אלוהים הישן, הקשיש, בעל השיער הלבן, הנטוע במקומו. לפיכך, כיוון שאלוהים והאדם מעדיפים כל אחד דבר אחר, האדם הפך לאויבו של אלוהים. רבות מהסתירות האלה קיימות עדיין גם היום, אף שאלוהים כבר עושה עבודה חדשה מזה כמעט ששת אלפים שנה. אם כך, הן חסרות תקנה. אולי הסיבה לכך היא עקשנותו של האדם, או עמידותם של צוויו המנהליים של אלוהים בפני כל אדם – אך אנשי הדת האלה עדיין נאחזים בספרים ובניירות ישנים ומעופשים, בשעה שאלוהים ממשיך בפעולת הניהול שלו שטרם הושלמה כאילו אין איש לצדו. אף שהסתירות האלה הופכות את אלוהים והאדם לאויבים, ואף שהן לא ניתנות לפתרון, אלוהים לא שם לב אליהן, כאילו היו קיימות ולא קיימות בה בעת. עם זאת, האדם בכל זאת דבק באמונותיו ובתפיסותיו, ולעולם לא מרפה מהן. אולם דבר אחד ברור מאליו: על אף שהאדם אינו חורג מעמדתו, רגליו של אלוהים תמיד בתנועה והוא תמיד משנה את עמדתו בהתאם לסביבה. בסופו של דבר, האדם הוא זה שיובס ללא מאבק. בינתיים, אלוהים הוא אויבם הגדול ביותר של כל יריביו שהובסו, והוא גם זה שמגן על בני האדם שהובסו ואלה שלא הובסו. מי יכול להתחרות באלוהים ולנצח? נדמה שתפיסותיו של האדם באות מאלוהים, מפני שרבות מהן נבעו מעבודתו של אלוהים. עם זאת, אלוהים לא סולח לאדם בשל כך, ויתרה מזאת, הוא לא משבח את האדם על כך שהוא מייצר משלוח אחר משלוח של מוצרים "למען אלוהים" בעקבות עבודתו, שהם מחוץ לעבודתו. במקום זאת, הוא נגעל מאוד מתפיסותיו של האדם ומאמונותיו החסודות והישנות, ואף אינו מתכוון להכיר במועד שבו הופיעו התפיסות האלה. הוא לא מקבל כלל שעבודתו היא שהובילה לתפיסות האלה, מפני שהאדם הוא שהפיץ את תפיסות האדם. מקורן הוא במחשבותיו ובדעתו של האדם, והמקור הזה הוא לא אלוהים, אלא השטן. כוונתו של אלוהים היתה מאז ומתמיד שעבודתו תהיה חדשה וחיה, ולא מיושנת ומתה, והדברים שהוא רוצה שהאדם ייאחז בהם הדוקות משתנים לפי העידן והתקופה, והם אינם נצחיים ובלתי משתנים. הסיבה לכך היא שהוא אל שגורם לאדם לחיות ולהיות חדש, לעומת השטן שגורם לאדם למות ולהיות זקן. האם אתם עדיין לא מבינים זאת? יש לכם תפיסות על אלוהים ואתם לא מסוגלים להרפות מהן מפני שדעתכם מקובעת. זאת לא משום שאין מספיק הגיון בעבודתו של אלוהים, או משום שעבודתו של אלוהים אינה עולה בקנה אחד עם רצונות האדם; כמו כן, הסיבה לכך היא לא שאלוהים תמיד מתרשל במילוי חובותיו. אינכם יכולים להרפות מתפיסותיכם כי אתם לא מספיק ממושמעים, ואינכם דומים כלל ליצירים נבראים, ולא מפני שאלוהים מקשה עליכם. אתם אלה שגרמו לכל זה, ואין לכך שום קשר לאלוהים – האדם הוא שיצר את כל הסבל והפורענות. מחשבותיו של אלוהים תמיד טובות: אין ברצונו לגרום לכם לגבש תפיסות, אלא ברצונו שתשתנו ותתחדשו עם חלוף העידנים. אולם אתם לא יודעים מה טוב עבורכם, ואתם תמיד חוקרים או מנתחים. לא אלוהים מקשה עליכם, אלא העובדה שאין לכם כל יראה כלפי אלוהים, ומרדנותכם רבה מדי. יציר נברא קטן מעז לקחת חלק פעוט ממה שאלוהים נתן בעבר ואז להסתובב ולהשתמש בו כדי לתקוף את אלוהים – האין זו מרדנות האדם? הוגן לומר שבני האדם לא ראויים כלל לבטא את השקפותיהם בפני אלוהים, ועוד פחות מכך להציג לראווה כאוות נפשם את שפתם הזולה, המצחינה, הרקובה והמליצית – שלא לדבר על התפיסות המעופשות האלה. האין הן אפילו יותר חסרות ערך?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של אלוהים יכול לשרת את אלוהים
דבר אלוהים היומי מובאה 284
עבודתו של אלוהים מתקדמת תמיד ועל אף שמטרת עבודתו נותרת ללא שינוי, השיטה שלפיה הוא עובד משתנה תמיד וכתוצאה מכך, משתנים גם חסידי האל. ככל שעבודתו של אלוהים רבה יותר, כך האדם לומד להכיר את אלוהים יותר לעומק וכך טבעו של האדם משתנה בהתאם בעקבות עבודתו של אלוהים. אולם מכיוון שעבודתו של אלוהים משתנה תמיד, בני האדם שלא מכירים את עבודתה של רוח הקודש ובני האדם המגוחכים שלא יודעים את האמת הופכים למתנגדיו של אלוהים. עבודתו של אלוהים לעולם לא מתאימה את עצמה לתפיסותיו של האדם, משום שעבודתו תמיד חדשה ולעולם לא ישנה והוא לעולם לא חוזר על עבודתו הישנה אלא מתקדם בהתמדה בעבודה שלא נעשתה מעולם. מכיוון שאלוהים לא חוזר על עבודתו ומכיוון שהאדם תמיד שופט את עבודתו הנוכחית של אלוהים על סמך עבודתו בעבר, קשה מאוד לאלוהים לבצע כל שלב עבודה בעידן החדש. האדם מציב מכשולים רבים מדי! מחשבתו של האדם יותר מדי צרת אופקים! איש לא מכיר את עבודתו של אלוהים, אך כולם מגדירים את העבודה הזו. כשהאדם עוזב את אלוהים, הוא מאבד את החיים, את האמת ואת ברכותיו של אלוהים וגם אינו מקבל את החיים או את האמת, לא כל שכן את הברכות הגדולות יותר שאלוהים מעניק לאנושות. כל בני האדם רוצים לזכות באלוהים, אך הם לא מסוגלים לשאת שום שינוי בעבודתו. מי שלא מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים מאמין שעבודתו של אלוהים לא משתנה ונותרת תמיד במצב של קיפאון. לאמונתם, כל מה שנחוץ כדי לזכות בישועת נצח מאלוהים הוא לציית לחוקים, וכל עוד הם יכו על חטא ויתוודו על חטאיהם, לבו של אלוהים יהיה שבע רצון תמיד. לדעתם, אלוהים יכול להיות רק אלוהים במסגרת החוקים ויכול להיות רק האל אשר נצלב למען האדם. לדעתם, אלוהים גם לא אמור לחרוג מכתבי הקודש ואינו יכול לעשות זאת. הדעות האלה בדיוק הן מה שכבל אותם בחוזקה לחוקים הישנים ואזק אותם לכללים שפג תוקפם. בני אדם רבים עוד יותר מאמינים שתהיה אשר תהיה עבודתו החדשה של אלוהים, נחוצות נבואות שיאששו אותה ושבכל שלב של עבודה כזו, כל חסידיו הניחנים בלב "אמיתי" חייבים גם לראות את החזונות. אחרת, לא ייתכן שזו תהיה עבודתו של אלוהים. גם כך, לא קל לאדם להכיר את אלוהים. אם מביאים בחשבון, בנוסף לכך, את לבו המגוחך של האדם ואת אופיו המרדני והמלא יהירות וחשיבות עצמית, הרי שקשה לאדם עוד יותר לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים. האדם אינו בוחן בקפידה את עבודתו החדשה של אלוהים ואינו מקבל אותה בענווה. במקום זאת, הוא מאמץ יחס של בוז וממתין לחזונות ולהנחיה מצד אלוהים. האין זו התנהגותו של אדם שמורד באלוהים ומתנגד לו? איך ייתכן שבני אדם כאלה יזכו באישורו של אלוהים?
ישוע אמר בעבר שעבודתו של יהוה נשרכת מאחור בעידן החסד, כפי שאני אומר כיום שעבודתו של ישוע נשרכת מאחור. אילו עידן החוק היה קיים לבדו, ללא עידן החסד, ישוע לא יכול היה להיצלב ולגאול את האנושות כולה. אילו היה רק עידן החוק, האם ייתכן שהאנושות הייתה מתפתחת עד הלום? ההיסטוריה נעה קדימה והיא חוק הטבע של עבודתו של אלוהים, הלא כן? האין היא ביטוי של ניהולו של האדם בידי אלוהים בתבל כולה? ההיסטוריה נעה קדימה וכך גם עבודתו של אלוהים. רצונו של אלוהים משתנה בהתמדה. אלוהים לא היה יכול להישאר בשלב עבודה אחד במשך ששת אלפי שנים, מפני שכידוע לכול, אלוהים תמיד חדש ולעולם לא אינו ישׇן והוא לא היה מסוגל להמשיך לעשות עבודה כמו עבודת הצליבה, להיצלב פעם אחת, פעמיים, שלוש פעמים... מגוחך לחשוב כך. אלוהים לא ממשיך לעשות אותה עבודה. עבודתו משתנה בהתמדה והיא חדשה תמיד, כפי שאני אומר לכם מדי יום דברים חדשים ועושה מדי יום עבודה חדשה. זו העבודה שאני עושה ומילות המפתח הן "חדשה" ו"מופלאה". "אלוהים לא משתנה ואלוהים תמיד יהיה אלוהים". האמירה הזו אכן נכונה. מהותו של אלוהים לא משתנה. אלוהים הוא תמיד אלוהים והוא לעולם לא יכול להיות לשטן. אולם הדבר לא מוכיח שעבודתו קבועה ובלתי משתנה כמו מהותו. אתם מכריזים שאלוהים לא משתנה, אבל איך, אם כן, תוכלו להסביר שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישׇן? עבודתו של אלוהים מתפשטת בהתמדה ומשתנה בהתמדה ורצונו של אלוהים מתבטא בהתמדה ומובא לידיעתו של האדם. ככל שהאדם חווה את עבודתו של אלוהים, טבעו משתנה בהתמדה וכך גם הידע שלו. אם כן, מנין נובע השינוי הזה? הוא נובע מעבודתו של אלוהים שתמיד משתנה, הלא כן? אם טבע האדם יכול להשתנות, מדוע האדם לא יכול לאפשר גם לעבודתי ולדבריי להשתנות בהתמדה? האם עליי להיות כפוף להגבלות של האדם? האם אינכם מחילים על ידי כך טיעונים מאולצים של היגיון מעוות?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, איך ייתכן שאדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו יקבל את החזונות של אלוהים?
דבר אלוהים היומי מובאה 285
כל היהודים קראו בתנ"ך והכירו את נבואתו של ישעיהו שייוולד בן זכר באבוס. אם כן, בהיותם מודעים לנבואה זו, מדוע הם בכל זאת רדפו את ישוע? האין זה משום אופיים המרדני ובורותם ביחס לעבודתה של רוח הקודש? בימים ההם, הפרושים האמינו שעבודתו של ישוע לא דומה למה שהם יודעים על הבן הזכר מהנבואה והאדם כיום דוחה את אלוהים מפני שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו לא תואמת את כתבי הקודש. מהות מרדנותם נגד אלוהים זהה, הלא כן? האם תוכל לקבל ללא עוררין את כל עבודתה של רוח הקודש? אם זו עבודתה של רוח הקודש, אזי זה הזרם הנכון ועליך לקבל אותה ללא שום סייג, לא לקבל רק חלק מהדברים כראות עיניך. אם אתה זוכה ביותר תובנות מאלוהים ונוקט משנה זהירות כלפיו, האין זה בלתי מוצדק? אינך צריך לחפש ביסוס נוסף בכתבי הקודש. כל עוד מדובר בעבודתה של רוח הקודש, עליך לקבל אותה, מפני שאתה מאמין באלוהים כדי להיות חסיד שלו ואסור לך לחקור אותו. אסור לך לחפש הוכחות נוספות עליי כדי להוכיח שאני אלוהיך. במקום זאת, עליך להבחין אם אני מועיל לך – זה העניין הקריטי ביותר. גם אם תגלה הוכחות רבות בכתבי הקודש שלא ניתנות להפרכה, הדבר לא יכול לגמרי להביא אותך באופן מלא בפניי. אתה רק חי בגבולות של כתבי הקודש ולא בפניי. כתבי הקודש לא יכולים לעזור לך להכיר אותי או להעמיק את אהבתך אליי. על אף שכתבי הקודש ניבאו שייוולד בן זכר, איש לא הצליח להבין במי הנבואה תתגשם, מפני שהאדם לא הכיר את עבודתו של אלוהים, וזה מה שגרם לפרושים להתנגד לישוע. יש כאלה שיודעים שעבודתי היא לטובת האדם אך ממשיכים להאמין שישוע ואני הם שתי הוויות נפרדות שלא יכולות להתקיים בכפיפה אחת. בזמנו, ישוע רק נשא סדרה של דרשות בפני תלמידיו בעידן החסד, בנושאים כגון כיצד יש לנהוג, כיצד יש להתאסף יחד, כיצד יש לבקש דברים בתפילה, כיצד יש להתייחס לזולת וכן הלאה. העבודה שהוא ביצע הייתה עבודת עידן החסד והוא הסביר רק כיצד על תלמידיו וחסידיו להנהיג. הוא עשה רק את עבודת עידן החסד ולא את עבודת אחרית הימים. כשיהוה קבע את חוקי התנ"ך בעידן החוק, מדוע הוא לא עשה אז את עבודת עידן החסד? מדוע הוא לא הבהיר מראש את עבודת עידן החסד? האם הדבר לא היה עוזר לאדם לקבל אותה? הוא רק ניבא שייוולד בן זכר ויעלה לגדולה, אך הוא לא ביצע מראש את עבודת עידן החסד. לעבודתו של אלוהים בכל עידן יש גבולות ברורים. הוא עושה רק את עבודת העידן הנוכחי ולעולם אינו מבצע מראש את שלב העבודה הבא. רק כך ניתן להדגיש את עבודתו המייצגת את כל עידן. ישוע רק דיבר על האותות של אחרית הימים, רק אמר כיצד להיות סבלני וכיצד לזכות בישועה, כיצד להכות על חטא ולהתוודות וכיצד לשאת את הצלב ולשאת סבל. הוא מעולם לא אמר כיצד על האדם להיווכח באחרית הימים וכיצד עליו לשאוף להשביע את רצונו של אלוהים. מכיוון שכך, האין זה מגוחך לחפש בכתבי הקודש אחר עבודתו של אלוהים באחרית הימים? מה תוכל לראות רק באמצעות אחיזה של כתבי הקודש? בין שמדובר בפרשן של כתבי הקודש או במטיף, מי היה יכול לחזות מראש את העבודה של ימינו?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, איך ייתכן שאדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו יקבל את החזונות של אלוהים?
דבר אלוהים היומי מובאה 286
האם אתם רוצים לדעת מה היה שורש התנגדותם של הפרושים לישוע? האם אתם רוצים לדעת מה הייתה מהותם של הפרושים? היו להם דמיונות רבים לגבי המשיח. יתר על כן, הם האמינו רק שהמשיח יבוא, אך לא חיפשו אחר אמת החיים. כך, אפילו כיום, הם עדיין ממתינים למשיח, שכן אין להם כל ידע לגבי דרך החיים, והם אינם יודעים מהי דרך האמת. תאמרו בוודאי, כיצד יוכלו אנשים כה טיפשים, עקשנים ובורים לזכות בחסד אלוהים? כיצד יוכלו לראות את המשיח? הם התנגדו לישוע משום שלא ידעו מה המטרה שאליה מכוונת העבודה של רוח הקודש, משום שלא ידעו מהי דרך האמת שעליה דיבר ישוע ויתרה על כך, משום שלא הבינו את המשיח. ומאחר שמעולם לא ראו את המשיח, ומעולם לא היו בחברתו של המשיח, הם טעו בכך שנצמדו רק לשמו של המשיח ובו בזמן התנגדו בכל דרך אפשרית למהותו של המשיח. הפרושים ההם היו במהותם קשי עורף ויהירים ולא צייתו לאמת. עקרון אמונתם באלוהים היה: עמוקה ככל שתהיה דרשתך, עליונה ככל שתהיה סמכותך, אינך המשיח המושיע אלא אם כן מכנים אותך המשיח. האין ההשקפה הזאת נלעגת ומגוחכת? אני שואל אתכם שוב: האם אינכם יכולים לטעות בקלות את אותן טעויות שטעו הפרושים הקדומים לאור העובדה שאינכם מבינים את ישוע כהוא זה? האם אתם מסוגלים להבחין בדרך האמת? האם אתם יכולים להתחייב שלא להתנגד למשיח? האם אתם מסוגלים לפעול על פי עבודתה של רוח הקודש? אם אינכם יודעים אם תתנגדו למשיח, אני אומר לכם שאתם כבר חיים על סף המוות. כל מי שלא הכיר את המשיח היה מסוגל להתנגד לישוע, לדחות אותו, להשמיץ אותו. כל מי שלא מבין את ישוע מסוגל להתכחש לו ולגנות אותו. זאת ועוד, אנשים כאלה עלולים לראות בשובו של ישוע תרמית של השטן, ואנשים רבים יותר יגנו את ישוע ששב כבשר ודם. האם כל זה לא מפחיד אתכם? אתם תתמודדו עם חילול הקודש כלפי רוח הקודש, הרס דבריה של רוח הקודש לכנסיות וזלזול בכל מה שמבטא ישוע. מה תוכלו לקבל מישוע אם אתם כל כך מבולבלים? כיצד תוכלו להבין את עבודתו של ישוע בשובו כבשר ודם על ענן לבן אם אתם מסרבים בעקשנות להבין את הטעויות שלכם? אומר לכם זאת: מי שלא מקבל את האמת אך ממתין בעיוורון לשובו של ישוע על עננים לבנים, בהכרח יחלל את קדושתה של רוח הקודש והוא מהסוג שיושמד. אתם מייחלים רק לחסדו של ישוע, ורוצים רק ליהנות מהברכה של מלכות השמיים, אך מעולם לא נשמעתם לדברים שאמר ישוע ומעולם לא קיבלתם את האמת שביטא ישוע בשובו כבשר ודם. מה תעלו על נס בתמורה לשובו של ישוע על ענן לבן? האם תהיה זו הכנות שבה אתם ממשיכים לחטוא שוב ושוב ואז מתוודים על כך, פעם אחר פעם? מה תקריבו לישוע השב על ענן לבן? האם יהיו אלה שנות העבודה שבהן אתם מרוממים את עצמכם? מה תעלו על נס כדי שישוע השב יבטח בכם? האם יהיה זה אופייכם היהיר שאינו מציית כלל לאמת?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ
דבר אלוהים היומי מובאה 287
נאמנותכם היא מן השפה ולחוץ בלבד, הידע שלכם הוא אינטלקטואלי ותפיסתי בלבד, עמלכם הוא לשם קבלת חסד משמיים, אם כך איזו מין אמונה היא אמונתכם? גם היום, אתם עדיין אוטמים אוזניכם לכל מילה ומילה של האמת. אינכם יודעים מהו אלוהים, אינכם יודעים מהו ישוע, אינכם יודעים כיצד לירוא את יהוה, אינכם יודעים כיצד להיווכח בעבודתה של רוח הקודש ואינכם יודעים כיצד להבחין בין עבודת האל בכבודו ובעצמו ורמאותם של בני האדם. אתם יודעים רק לגנות כל דבר אמת שאומר אלוהים שאינו עולה בקנה אחד עם מחשבותיכם. היכן הענווה שלכם? היכן הצייתנות שלכם? היכן הנאמנות שלכם? היכן רצונכם לחפש אחר האמת? היכן יראת האל שלכם? אומר לכם שאלו שמאמינים באלוהים רק בגלל האותות, הם בוודאי מהסוג שיומט עליו חורבן. מי שלא מסוגל לקבל את דבריו של ישוע ששב כבשר ודם הוא נצר לגיהינום, צאצאו של הארכי-מלאך, זה שיומט עליו חורבן עולמים. ישנם רבים שאולי לא מתעניינים בדבריי, אך בכל זאת ברצוני לומר לכל חסידיו של ישוע הקדושים כביכול, שכאשר תראו במו עיניכם את ישוע יורד משמיים על ענן לבן, זו תהיה ההופעה הפומבית של שמש הצדק. ייתכן שתתלהבו מאוד בעת הזו, אך דעו לכם שהיום שבו תראו את ישוע יורד משמיים יהיה היום שבו אתם תרדו לגיהינום להיענש. זו תהיה העת שבה תסתיים תוכנית הניהול של אלוהים, וזה יהיה היום שבו אלוהים יגמול לצדיקים ויעניש את החוטאים. זאת משום ששיפוטו של אלוהים יסתיים עוד בטרם יראו בני האדם את האותות לכך, כאשר יהיה רק ביטוי של האמת. מי שיקבל את האמת ולא יחפש אחר אותות ועל כן יטוהר, ישוב לעמוד בפני כס מלכותו של אלוהים ויזכה לחיבוקו של הבורא. רק מי שממשיך להאמין בעיקשות כי "ישוע שאינו רוכב על ענן לבן הוא משיח שקר" ייענש לעולמי עד, משום שהוא מאמין רק בישוע המציג אותות ואינו מכיר בישוע שדוגל בשיפוט מחמיר ומציג את הדרך הנכונה ואת החיים. לכן אין מנוס מכך שישוע יטפל באנשים אלה כשישוב בגלוי על ענן לבן. הם עקשניים מדי, בטוחים מדי בעצמם, יהירים מדי. כיצד יכולים אנשים לא מוסריים כאלה לזכות לגמול מישוע? שובו של ישוע הוא ישועה גדולה לכל מי שמסוגל לקבל את האמת, אך הוא גם הסימן לגינויו של כל מי שאינו מסוגל לקבל את האמת. עליכם לבחור את הנתיב שלכם ולהימנע מחילול רוח הקודש ומדחיית האמת. אל תהיו בורים ויהירים, אלא אנשים שמצייתים להכוונתה של רוח הקודש, כמהים לאמת ומחפשים אחריה. רק כך תזכו בטוב. אני מייעץ לכם לפסוע בנתיב האמונה באל בזהירות. אל תמהרו להסיק מסקנות. יתר על כן, אל תקלו ראש באמונה באל ואל תנהגו בה בפזיזות. עליכם לדעת כי מי שמאמין באל צריך להיות צנוע ואחוז יראה לכל הפחות. מי ששמע את האמת ובכל זאת מתייחס אליה בהתנשאות, הוא שוטה ובור. מי ששמע את האמת אך מסיק מסקנות חפוזות או מגנה אותה נגוע ביהירות. אף אחד מהמאמינים בישוע אינו מוסמך לקלל או לגנות אחרים. על כולכם להיות הגיוניים ולקבל את האמת. מאחר ששמעתם את דרך האמת, או קראתם את דברי החיים, ייתכן שאתם מאמינים כי רק מילה אחת מכל עשרת אלפים מילים אלה עולה בקנה אחד עם האמונות שלכם ועם כתבי הקודש. במקרה זה, עליכם להמשיך לחפש בתוך המילים המעטות האלו. אני בכל זאת מייעץ לכם להיות צנועים, לא להיות בטוחים מדי בעצמכם ולא לרומם את עצמכם יותר מדי. גם אם יש רק שמץ יראת אל בלבכם, בכל זאת תזכו באור גדול יותר. אם תבחנו את הדברים האלה בזהירות ותהרהרו בהם שוב ושוב, תבינו אם אלה דברי אמת או לא, ואם אלה דברי חיים או לא. אולי אנשים שקראו רק משפטים בודדים יגנו בעיוורון דברים אלה, ויאמרו, "זה לא יותר מהארה כלשהי של רוח הקודש", או, "זהו משיח שקר שבא להונות את בני האדם." אנשים שאומרים דברים כאלה הם עיוורים מבערות! אתם מבינים מעט מדי מעבודתו של אלוהים ומחוכמתו, ואני מייעץ לכם להתחיל הכול מהתחלה! אסור לכם לגנות בעיוורון את דברי האלוהים בשל הופעתם של משיחי שקר באחרית הימים, ואסור לכם לחלל את קודשה של רוח הקודש מחשש להונאה. האם לא יהיה זה מצער מאוד? אם לאחר בחינה ממושכת אתם עדיין מאמינים כי דברים אלה אינם אמת, אינם הדרך ואינם התבטאותו של אלוהים, הרי שבסופו של דבר תיענשו ולא תזכו בחסד. אם אינכם מסוגלים לקבל אמת כזו הנאמרת בפשטות ובבהירות כה רבות, האין זו הוכחה שאינכם ראויים לישועת האל? שלא בורכתם די כדי להופיע לפני כס מלכות האלוהים? חשבו על כך! אל תהיו נמהרים ופזיזים ואל תתייחסו לאמונה באלוהים כמו למשחק. חשבו למען ייעודכם, למען עתידכם, למען חייכם, ואל תרמו את עצמכם. האם אתם מסוגלים לקבל את הדברים האלה?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ
דבר אלוהים היומי מובאה 288
באותה עת, חלק מעבודתו של ישוע היה בהתאם לתנ"ך, חוקי משה ודברי יהוה בעידן החוק. ישוע עשה שימוש בכל אלה כדי לעשות חלק מעבודתו. הוא הטיף בפני בני האדם ולימד אותם בבתי הכנסת. הוא השתמש בנבואות של נביאי התנ"ך כדי לנזוף בפרושים, שהיו עוינים כלפיו, והשתמש בדברים מכתבי הקודש כדי לחשוף את מרדנותם ולגנות אותם. זאת משום שהם בזו למעשיו של ישוע. בפרט, הם שנאו את העובדה שחלק גדול מעבודתו של ישוע לא היה בהתאם לחוקים שבכתבי הקודש, ויתרה מזאת, שהדברים שהוא לימד היו נעלים מדבריהם ואף מנבואות הנביאים בכתבי הקודש. עבודתו של ישוע נועדה רק למען גאולת האדם והצליבה. לפיכך, לא היה צורך שהוא יאמר דברים נוספים כדי לכבוש אדם כלשהו. חלק גדול מהדברים שהוא לימד את האדם נלקח מהדברים שבכתבי הקודש, ואפילו אם עבודתו לא חרגה מכתבי הקודש, הוא בכל זאת הצליח להגשים את עבודת הצליבה. עבודתו לא הייתה עבודת הדבר, והיא לא נעשתה למען כיבוש האנושות, אלא הייתה עבודה שנועדה לגאול את האנושות. הוא פעל רק כקורבן החטאת למען האנושות, והוא לא פעל כמקור הדבר למען האנושות. הוא לא עשה את עבודת הגויים, שהייתה עבודת כיבוש האדם, אלא את עבודת הצליבה, עבודה שנעשתה בקרב מי שהאמין שיש אלוהים. אף שעבודתו התבצעה על יסוד כתבי הקודש, ואף שהוא השתמש בנבואות הנביאים משכבר הימים כדי לגנות את הפרושים, היה די בכך כדי להשלים את עבודת הצליבה. אילו העבודה של היום הייתה עדיין מתבצעת על יסוד נבואותיהם של הנביאים משכבר הימים שבכתבי הקודש, היה זה בלתי אפשרי לכבוש אתכם, מכיוון שהתנ"ך לא כולל תיעוד של המרדנות והחטאים שלכם, הסינים – הוא לא כולל את תולדות חטאיכם. על כן, אילו העבודה הזו נותרה עדיין במסגרת ספרי הקודש, לעולם לא הייתם נכנעים לה. ספרי הקודש מתעדים רק את תולדותיהם המוגבלות של בני ישראל, שלפיהן לא ניתן לקבוע אם אתם טובים או רעים, ולא ניתן לשפוט אתכם. תארו לעצמכם שהייתי שופט אתכם לפי תולדות בני ישראל – האם עדיין הייתם חסידים שלי כפי שאתם היום? האם ידוע לכם עד כמה אתם קשים? לולא נאמרו דברים במהלך השלב הזה, לא ניתן היה להשלים את עבודת הכיבוש. מכיוון שלא באתי כדי להיצלב, עליי לומר דברים נפרדים מספרי הקודש כדי שתוכלו להיכבש. העבודה שישוע עשה הייתה רק שלב רם יותר מהתנ"ך. היא שימשה לפתיחת עידן ולהובלת העידן הזה. מדוע הוא אמר, "אל תחשבו שבאתי לבטל את החוק, באתי כדי לקיימו"? אולם דברים רבים בעבודתו היו שונים מהחוקים הנהוגים ומהדברות שבני ישראל צייתו להם בתקופת התנ"ך, מפני שהוא לא בא כדי להישמע לחוק, אלא כדי לקיימו. התהליך של קיום החוק כלל דברים ממשיים רבים: עבודתו הייתה מעשית ואמיתית יותר, ויתר על כן, היא הייתה מלאת חיים יותר, ולא היוותה דבקות עיוורת לחוקים. בני ישראל שמרו את השבת, הלא כן? כשישוע בא, הוא לא שמר את השבת, משום שהוא אמר שבר האנוש הוא אדון השבת, וכשאדון השבת מגיע, הוא עושה כרצונו. הוא בא לקיים את חוקי התנ"ך וכדי לשנות את החוקים. כל הדברים שנעשים היום מבוססים על ההווה, אך עדיין נשענים על יסודות עבודתו של יהוה בעידן החוק, ולא חורגים מתחום זה. לדוגמה, לנצור את לשונכם ולא לנאוף – אלה חוקי התנ"ך, הלא כן? מה שנדרש מכם כיום לא מוגבל רק לעשרת הדברות – מדובר בדברות וחוקים נעלים מאלה שנחקקו בעבר. אך אין פירוש הדבר שמה שהיה בעבר מבוטל, מכיוון שכל שלב בעבודתו של אלוהים מתבצע על יסוד השלב שקדם לו. באשר לעבודה שיהוה הנהיג אז בישראל, הדרישה מבני האדם להעלות קורבנות מנחה, הדרישה לכבד את האב והאם, האיסור על עבודת אלילים, האיסור על תקיפת אחרים ועל הטלת קללות עליהם, האיסור על ניאוף, האיסור על עישון ושתייה לשוכרה, האיסור על אכילת המתים ועל שתיית דם – האין זו התשתית לנוהגכם אפילו כיום? על סמך תשתית העבר התבצעה העבודה עד היום. על אף שחוקי העבר כבר לא מוזכרים, ועל אף שהוצבו לכם דרישות חדשות, החוקים האלה לא שלא בוטלו אלא שאף רוממו גבוה יותר. האמירה שהם בוטלו פירושה שהעידן הקודם מיושן, אך יש כמה דברות שעליכם לכבד לנצח נצחים. דברות העבר כבר הונהגו וכבר הפכו להווייתו של האדם, ואין צורך לחזור על הדברות של "אסור לעשן," "אסור לשתות לשכרה," וכן הלאה. על התשתית הזו, מונחים דברות חדשים בהתאם לצרכים שלכם כיום, בהתאם לשיעור קומתכם ובהתאם לעבודה של היום. קביעת דברות לעידן החדש אין פירושה לבטל את הדברות מהעידן הקודם, אלא לרומם אותם על התשתית הזו, להפוך את פעולותיו של האדם לשלמות יותר, וליישב אותן יותר עם המציאות. אילו הייתם נדרשים כיום רק לציית לדברות ולחוקי התנ"ך, בדומה לבני ישראל, ואף אילו הייתם נדרשים לשנן את החוקים שקבע יהוה, לא הייתה כל אפשרות שתשתנו. אילו היה עליכם לציית רק לדברות הספורות והמוגבלות האלה או לשנן אינספור חוקים, טבעכם הישן היה נותר מוטבע בכם עמוקות, ולא הייתה כל דרך לעקור אותו מהשורש. כך, הייתם נעשים מושחתים יותר ויותר, ואף אחד מכם לא היה נעשה צייתן. כלומר, כמה דברות פשוטים או אינספור חוקים לא מסוגלים לעזור לכם להכיר את מעשי יהוה. אינכם כבני ישראל: על ידי ציות לחוקים ושינון הדברות, הם הצליחו להיות עדים למעשי יהוה ולהקדיש את עצמם ליהוה בלבד. אך אתם לא מסוגלים להשיג זאת. לא זו בלבד שדברות ספורים מעידן התנ"ך לא יכולים לגרום לכם למסור את לבכם או להגן עליכם, אלא שבמקום זאת, הם יהפכו אתכם לנרפים ויורידו אתכם אל השאול. מכיוון שעבודתי היא עבודת הכיבוש, ומכיוון שהיא מכוונת למרדנותכם וטבעכם הישן, דבריהם הנעימים של יהוה וישוע רחוקים מאוד מדברי השיפוט החמורים של היום. ללא הדברים הקשים האלה, לא היה ניתן לכבוש "מומחים" שכמוכם, המורדים כבר מזה אלפי שנים. חוקי התנ"ך כבר מזמן לא משפיעים עליכם, והשיפוט של היום הרבה יותר עוצמתי מהחוקים הישנים. הדבר המתאים לכם ביותר הוא שיפוט, ולא הגבלות חסרות ערך של חוקים, משום שאתם לא האנושות של הראשית, אלא אנושות שמושחתת מזה אלפי שנים. מה שעל האדם להשיג כעת הוא בהתאם למצבו הממשי של האדם היום, בהתאם לאיכות ולשיעור הקומה בפועל של האדם בימינו. לא נדרש מכם לציית לחוקים. זאת על מנת שניתן יהיה להשיג שינויים בטבעכם הישן, וכדי שתוכלו להשליך מעליכם את התפיסות שלכם.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (1)
דבר אלוהים היומי מובאה 289
ההיסטוריה תמיד צועדת קדימה, ועבודתו של אלוהים תמיד צועדת קדימה. כדי שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו תגיע לסופה, עליה להמשיך להתקדם. בכל יום עליו לעשות עבודה חדשה, בכל שנה עליו לעשות עבודה חדשה. עליו לפתוח נתיבים חדשים, עליו להשיק תקופות חדשות, להתחיל עבודה חדשה ואדירה יותר, ולצד זאת, עליו להביא שמות חדשים ועבודה חדשה. מרגע לרגע, רוח האל עושה עבודה חדשה ולעולם אינה דבקה בדרכים הישנות ובתקנות. עבודתה גם מעולם לא נפסקה, אלא היא מתממשת בכל רגע שחולף. אם תאמר שעבודתה של רוח הקודש אינה ניתנת לשינוי, מדוע יהוה דרש מהכוהנים לשרת אותו בבית המקדש, אך ישוע לא נכנס לבית המקדש, על אף שכאשר הוא הגיע, בני האדם אמרו שהוא הכוהן הגדול, ושהוא מבית דוד, וגם הכוהן הגדול והמלך הדגול? מדוע הוא לא העלה קורבנות? כניסה או אי כניסה לבית המקדש, האין כל זאת עבודתו של אלוהים עצמו? אם ישוע יבוא שוב כפי שהאדם מדמיין, ובאחרית הימים הוא עדיין ייקרא ישוע ועדיין יבוא על גבי ענן לבן ויירד אל בני האדם בצלמו של ישוע, זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? האם רוח הקודש מסוגלת לדבוק בישַן? אמונתו של האדם היא כולה תפיסות, והאדם מבין דברים רק לפי משמעותם המילולית, וכן לפי הדמיון שלו. דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות העבודה של רוח הקודש ואינם תואמים את כוונותיו של אלוהים. אלוהים לא יעבוד כך. אלוהים אינו שוטה או טיפש כל כך, ועבודתו אינה כה פשוטה כפי שאתה מדמיין. על סמך כל מה שהאדם מדמיין, ישוע יגיע רכוב על גבי ענן ויירד אל ביניכם. אתם תחזו בו, ובעודו רכוב על ענן, הוא יאמר לכם שהוא ישוע. אתם תחזו גם בסימני המסמרים על ידיו ותדעו שהוא ישוע. והוא יושיע אתכם שוב ויהיה אלוהיכם האדיר. הוא יושיע אתכם, יעניק לכם שם חדש וייתן לכל אחד מכם אבן לבנה, ולאחר מכן, אתם תורשו להיכנס למלכות השמיים ותתקבלו אל תוך גן עדן. אמונות כאלה הן תפיסות של האדם, הלא כן? האם אלוהים עובד בהתאם לתפיסות של האדם, או שמא הוא עובד בניגוד לתפיסות של האדם? כל התפיסות האנושיות נובעות מהשטן, הלא כן? השטן השחית את האדם לגמרי, הלא כן? לו אלוהים היה עובד בהתאם לתפיסות של האדם, הוא היה הופך לשטן, הלא כן? הוא היה משתייך לאותו סוג ששייכים אליו ברואיו, הלא כן? מאחר שהשטן כבר השחית את ברואי האל עד כדי כך שהאדם הפך להתגלמות השטן, לו אלוהים היה עובד בהתאם לדברים של השטן, הוא היה חובר אז לשטן, הלא כן? איך ייתכן שהאדם יעלה בדעתו את עבודתו של אלוהים? לפיכך, אלוהים לעולם לא יעבוד לפי תפיסותיו של האדם ולעולם לא יעבוד כפי שאתה מדמיין. יש כאלה שאומרים שאלוהים עצמו אמר שהוא יגיע על גבי ענן. נכון שאלוהים אמר זאת בעצמו, אך האם אינך יודע שאף אדם אינו יכול להעלות בדעתו את מסתרי האל? האם אינך יודע שאף אדם אינו יכול להסביר את דברי האל? האם אתה בטוח מעבר לכל צל של ספק שרוח הקודש האירה אותך והפכה אותך לנאור? ודאי לא ייתכן שרוח הקודש הראתה זאת לך באופן כה ישיר, נכון? האם רוח הקודש היא זו שהנחתה אותך, או שמא התפיסות שלך גרמו לך לחשוב כך? אמרת, "אלוהים עצמו אמר זאת." אולם איננו יכולים להשתמש בתפיסות שלנו ובמחשבתנו כדי למדוד את דברי האל. באשר לדברים שאמר ישעיהו, האם אתה יכול להסביר את דבריו בוודאות גמורה? האם אתה מעז להסביר את דבריו? מאחר שאינך מעז להסביר את דבריו של ישעיהו, מדוע אתה מעז להסביר את דבריו של ישוע? מי יותר נשגב, ישוע או ישעיהו? מאחר שהתשובה היא ישוע, מדוע אתה מסביר את הדברים שישוע אמר? האם אלוהים היה מספר לך מראש על עבודתו? אף ברוא לא יכול לדעת זאת, אפילו לא השליחים בשמיים או בר האנוש, אז איך ייתכן שאתה תדע זאת? האדם יותר מדי לוקה בחסר. הדבר החיוני עבורכם כעת הוא להכיר את שלושת שלבי העבודה. מעבודתו של יהוה ועד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע ועד לזו של השלב הנוכחי – שלושת שלבי העבודה האלה מכסים ברצף את כל הקשת של ניהולו של אלוהים, וכולם מהווים עבודה של רוח אחת. מאז בריאת העולם, אלוהים תמיד עבד בניהול האנושות. הוא הראשית והתכלית, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שפותח עידן והאחד שסוגר את העידן. אין ספק ששלושת שלבי העבודה בעידנים שונים ובמיקומים שונים הם עבודתה של רוח אחת. כל מי שמפריד בין שלושת שלבי העבודה האלה מתנגד לאלוהים. כעת חובה עליך להבין שכל העבודה מהשלב הראשון ועד ימינו היא עבודתו של אל אחד, עבודתה של רוח אחת. לא יכול להיות כל ספק בכך.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)
דבר אלוהים היומי מובאה 290
מכיוון שהאדם מאמין באלוהים, עליו לצעוד במדויק בעקבות אלוהים, צעד אחר צעד. עליו לצעוד "אחרי השה אל כל אשר ילך." רק בני האדם האלה מחפשים את דרך האמת ורק הם מכירים את עבודתה של רוח הקודש. אנשים ההולכים כעבדים אחר אותיות ודוקטרינות הם אלה שעבודתה של רוח הקודש סילקה מהדרך. בכל פרק זמן אלוהים יפתח בעבודה חדשה ובכל תקופה תהיה התחלה חדשה בקרב בני האדם. אם האדם יציית רק לאמיתות ש"יהוה הוא אלוהים" וש"ישוע הוא המשיח," שהן אמיתות שחלות רק בעידנים הרלבנטיים שלהן, האדם לעולם לא יעמוד בקצב עבודתה של רוח הקודש ולעולם לא יהיה מסוגל לזכות בעבודתה של רוח הקודש. בלי קשר לאופן עבודתו של אלוהים, האדם צועד אחריו ללא כל ספק ובמדויק. אם כך, כיצד יכולה רוח הקודש לסלק את האדם? בלי קשר למה שאלוהים עושה, כל עוד האדם בטוח שזו עבודתה של רוח הקודש וכל עוד הוא משתף פעולה עם עבודתה של רוח הקודש ללא כל חשש ומנסה לעמוד בדרישות האל, כיצד ייתכן שהוא ייענש? עבודתו של אלוהים לא פסקה מעולם, הוא מעולם לא עמד מלכת ולפני השלמת עבודת הניהול שלו, הוא תמיד היה עסוק ולעולם אינו עוצר. אבל האדם שונה: משזכה רק בקמצוץ מעבודתה של רוח הקודש, הוא מתייחס אליה כאילו לא תשתנה לעולם. משזכה במעט ידע, הוא אינו ממשיך לצעוד בעקבות עבודתו החדשה של אלוהים. משראה מעט מעבודתו של אלוהים, הוא מיד רואה באלוהים בובת עץ מסוימת ומאמין שאלוהים יישאר תמיד בצורה שהוא רואה לפניו, שכך היה בעבר ושכך תמיד יהיה בעתיד. משזכה רק בידע שטחי, האדם כה גאה עד שהוא שוכח את עצמו ומתחיל להכריז בהפקרות על טבע והווייה של אלוהים שפשוט אינם קיימים. מרגע שהאדם בטוח בשלב אחד בעבודתה של רוח הקודש, אין זה משנה מי יכריז על עבודתו החדשה של אלוהים, האדם לא מקבל זאת. אלה בני אדם שאינם יכולים לקבל את עבודתה החדשה של רוח הקודש. הם שמרניים מדי ואינם מסוגלים לקבל דברים חדשים. בני אדם כאלה מאמינים באלוהים אך גם דוחים אותו. האדם מאמין שבני ישראל טעו כש"האמינו רק ביהוה ולא האמינו בישוע", אך מרבית בני האדם מגלמים תפקיד שבו הם "מאמינים רק ביהוה ודוחים את ישוע" ו"כמהים לשיבת המשיח, אך מתנגדים למשיח ששמו ישוע." אם כך, אין זה פלא שבני האדם עדיין חיים בתחומו של השטן לאחר שקיבלו שלב אחד בעבודתה של רוח הקודש ושהם עדיין לא זוכים בברכותיו של אלוהים. האין זו התוצאה של מרדנות האדם? משיחיים ברחבי העולם שלא התעדכנו בעבודה החדשה של ימינו נאחזים בתקווה שיהיו בני מזל, שאלוהים יגשים כל אחת ממשאלותיהם. אולם הם אינם יודעים בוודאות מדוע אלוהים יישא אותם אל הרקיע השלישי ואינם בטוחים כיצד ישוע יבוא לקבל אותם, רכוב על ענן לבן. על אחת כמה וכמה, הם אינם יכולים לומר בוודאות אם ישוע אכן יבוא על גבי ענן לבן ביום שהם מדמיינים. הם כולם להוטים וחסרי אונים. הם עצמם אפילו לא יודעים אם אלוהים יטפל בכל אחד מהם, בקומץ הקטן והמגוון של בני אדם שמריעים לו מכל זרם דתי. העבודה שאלוהים עושה כעת, העידן הנוכחי, רצון האל – הם אינם מבינים דבר מהדברים האלה וכל שהם יכולים לעשות הוא לספור באצבעותיהם את הימים. רק מי שצועד בעקבות שה האלוהים עד הסוף יוכל לזכות בברכה הסופית ואילו "הפיקחים", שאינם מסוגלים לצעוד בעקבותיו עד הסוף אך עדיין מאמינים שזכו בכול, אינם מסוגלים להיות עדים להופעתו של אלוהים. כל אחד מהם מאמין שהוא האדם החכם ביותר עלי אדמות, הם קוטעים ללא כל סיבה את התפתחותה המתמדת של עבודת האל ונדמה שהם מאמינים בוודאות גמורה שאלוהים ייקח אותם לשמיים בהיותם בני האדם "הנאמנים לאלוהים יותר מכול, חסידי אל שמצייתים לדבר האל." למרות שהם "נאמנים יותר מכול" לדברים שאלוהים אומר, דבריהם ומעשיהם עדיין דוחים ביותר, משום שהם מתנגדים לעבודתה של רוח הקודש ונוקטים עורמה ופעולות מרושעות. מי שלא צועד בעקבות אלוהים עד הסוף, שלא עומד בקצב עבודתה של רוח הקודש ורק נצמד לעבודה הישנה, לא רק אינו נאמן לאלוהים, אלא נהפוך הוא – הוא נעשה לאחד ממתנגדי האל ולאחד מאלה שהעידן החדש דוחה ואשר ייענשו. היש דבר מעורר רחמים יותר מהם? רבים אף מאמינים שכל מי שדוחה את החוק הישן ומקבל את העבודה החדשה הוא אדם חסר מצפון. בסופו של דבר, בני האדם האלה, שרק מדברים על "מצפון" ואינם מכירים את עבודתה של רוח הקודש, יאבדו את סיכוייהם העתידיים בגלל המצפון שלהם עצמם. עבודת האל אינה מצייתת לדוקטרינות ואף שזו עבודתו שלו, אלוהים לא דבק בה. מה שיש להכחיש מוכחש ומה שיש לסלק מסולק. אולם האדם עוין את אלוהים כשהוא נאחז רק בחלק קטן מעבודת הניהול של אלוהים. האין זה עניין מגוחך באדם? האין זו בערותו של האדם? ככל שבני אדם יותר ביישנים וזהירים יתר על המידה מפני שהם חוששים שלא יזכו בברכת האל, כך הם פחות מסוגלים לזכות בברכות גדולות יותר ולקבל את הברכה הסופית. מי שמציית לחוק כעבד מפגין נאמנות מרבית לחוק וככל שהוא מפגין יותר נאמנות כזו לחוק, כך הוא יותר מורד שמתנגד לאל. זאת משום שכעת זהו עידן המלכות ולא עידן החוק ולא ניתן להזכיר באותה נשימה את העבודה של ימינו ואת עבודת העבר ואין להשוות את עבודת העבר לעבודה של ימינו. עבודתו של אלוהים השתנתה ונוהגו של האדם השתנה אף הוא. כבר לא מדובר בשמירת החוק או בנשיאת הצלב. לכן, אלוהים לא יאשר את נאמנותם של בני האדם לחוק ולצלב.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם
דבר אלוהים היומי מובאה 291
מטרת הכיבוש שלכם היום היא שתכירו בכך שאלוהים הוא אלוהיכם ואלוהיהם של אחרים, וחשוב מכל, אלוהי כל אוהביו ואלוהי הבריאה כולה. הוא גם אלוהי בני ישראל ואלוהי המצרים. הוא אלוהי הבריטים ואלוהי האמריקנים. הוא לא רק אלוהיהם של אדם וחווה, אלא גם אלוהי כל צאצאיהם. הוא אלוהי כל הדברים שבשמיים ובארץ. גם משפחת בני ישראל וגם כל משפחות הגויים נמצאות בידיו של אל אחד. לא זו בלבד שהוא עבד בישראל במשך כמה אלפי שנים ונולד פעם ביהודה, אלא שהיום הוא יורד אל פני האדמה בסין, המקום שבו רובץ התנין הגדול האדום כאש, כשהוא מפותל אל תוך עצמו. אם משום שהוא נולד ביהודה, הוא מלך היהודים, פירוש הדבר שירידתו אל קרב כולכם היום הופכת אותו לאלוהי כולכם, הלא כן? הוא הוביל את בני ישראל ונולד ביהודה, והוא נולד גם בארץ של גויים. כל עבודתו היא למען האנושות כולה, שאותה הוא ברא, הלא כן? האם הוא אוהב את בני ישראל פי מאה ומתעב את הגויים פי אלף? האין זו תפיסתכם? אתם הם אלה שלא מכירים באלוהים. לא נכון לומר שאלוהים מעולם לא היה אלוהיכם, אלא שאתם פשוט לא מכירים בו. לא נכון לומר שאלוהים לא מוכן להיות אלוהיכם – אתם אלה שדוחים את אלוהים. מי מקרב הברואים לא מצוי בידיו של האל הכול יכול? כיבושכם היום נעשה במטרה לגרום לכם להכיר בכך שאלוהים אינו אלא אלוהיכם, הלא כן? אם אתם עדיין טוענים שאלוהים הוא אלוהיהם של בני ישראל בלבד, ואם אתם עדיין טוענים שבית דוד בישראל הוא מקום הולדתו של אלוהים, ושאף אומה מלבד ישראל אינה כשירה "להוליד" את אלוהים, ואם אתם חושבים שעל אחת כמה וכמה, אף משפחת גויים לא מסוגלת לקבל באופן אישי את עבודתו של יהוה – אם אתם עדיין חושבים כך, פירוש הדבר שאתם סרבנים עיקשים, הלא כן? אל תתקבעו תמיד על ישראל. אלוהים נמצא ממש כאן ביניכם כיום. בנוסף, אל תמשיכו להביט אל השמיים. חדלו לערוג לאלוהיכם שבשמיים! אלוהים ירד אל קרבכם, אז איך ייתכן שהוא יהיה בשמיים? לא האמנתם באלוהים מזה זמן רב, אך יש לכם תפיסות רבות לגביו, עד כדי כך שאתם לא מעזים לחשוב ולו לשנייה אחת שאלוהים של בני ישראל היה מואיל בטובו לכבד אתכם בנוכחותו. יותר מזאת, אתם לא מעזים לחשוב על השאלה איך ייתכן שתוכלו לראות את אלוהים מופיע בכבודו ובעצמו בהתחשב בזוהמה הבלתי נסבלת שלכם. כמו כן, מעולם לא חשבתם על השאלה איך ייתכן שאלוהים ירד אל פני האדמה בכבודו ובעצמו לארץ של גויים. עליו לרדת אל פני האדמה בהר סיני או הר הזיתים ולהופיע בפני בני ישראל. כל הגויים (כלומר בני אדם מחוץ לעם ישראל) הם מושא תיעובו, הלא כן? איך ייתכן שהוא יעבוד בקרבם בכבודו ובעצמו? כל אלה הן התפיסות המושרשות שפיתחתם במשך שנים רבות. מטרת כיבושכם היום היא לנפץ את התפיסות האלה. מכיוון שכך, ראיתם את אלוהים מופיע בקרבכם בכבודו ובעצמו – לא על הר סיני או הר הזיתים, אלא בקרב בני אדם שהוא מעולם לא הוביל בעבר. אחרי שאלוהים עשה את שני שלבי עבודתו בישראל, גם בני ישראל וגם כל הגויים החלו לטפח את התפיסה הזו: אומנם נכון שאלוהים ברא את כל הדברים, אך הוא מוכן להיות אלוהיהם של בני ישראל בלבד, ולא אלוהי הגויים. בני ישראל מאמינים כך: אלוהים יכול להיות אלוהינו בלבד, לא אלוהיכם, הגויים, ומפני שאתם לא יראים את יהוה, יהוה – אלוהינו – מתעב אתכם. עוד מאמינים היהודים האלה כך: האדון ישוע אימץ את צלמנו, צלם העם היהודי, והוא אל הנושא את אות העם היהודי. אלוהים עובד רק בקרבנו. צלמו של אלוהים וצלמנו דומים; צלמנו קרוב לזה של אלוהים. האדון ישוע הוא מלכנו, מלך היהודים; הגויים לא מוסמכים לקבל ישועה כה גדולה. האדון ישוע הוא קורבן החטאת למעננו, היהודים. רק על סמך שני שלבי העבודה האלה, יצרו בני ישראל והעם היהודי תפיסות כה רבות. הם תובעים את אלוהים לעצמם באופן שתלטני ולא מודים שאלוהים הוא גם אלוהי הגויים. כך, אלוהים הפך לוואקום בלב הגויים. הסיבה לכך היא שכולם החלו להאמין שאלוהים לא רוצה להיות אלוהי הגויים ואוהב רק את בני ישראל ואת היהודים – עמו הנבחר – ובייחוד את השליחים שהיו חסידיו. אתם לא יודעים שהעבודה שעשו יהוה וישוע הייתה למען הישרדותה של האנושות כולה? האם אתם מכירים כעת בכך שאלוהים הוא האל של כולכם, של כל מי שנולד מחוץ לישראל? האין אלוהים ממש כאן בקרבכם היום? לא ייתכן שזה חלום, נכון? האם אתם לא מקבלים את המציאות הזו? אתם לא מעזים להאמין בכך או לחשוב על כך. יהיה אשר יהיה האופן שבו אתם רואים זאת, האין אלוהים ממש כאן בקרבכם? האם אתם עדיין מפחדים להאמין בדברים האלה? מהיום הזה והלאה, כל העמים הכבושים וכל מי שרוצה להיות חסידו של אלוהים הם עמו הנבחר של אלוהים, הלא כן? האין אתם כולכם, החסידים של היום, העם הנבחר מחוץ לישראל? האין מעמדכם זהה למעמדם של בני ישראל? כל אלה הם הדברים שעליכם להכיר בהם, הלא כן? האין זו המטרה של עבודת כיבושכם? מכיוון שאתם יכולים לראות את אלוהים, הוא יהיה אלוהיכם לנצח, מהראשית ואל העתיד. הוא לא ייטוש אתכם כל עוד כולכם מוכנים להיות חסידיו וברואיו הנאמנים והממושמעים.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)
דבר אלוהים היומי מובאה 292
רק אם תשימו בצד את תפיסותיכם הישנות, תוכלו לרכוש ידע חדש, אך ידע ישן אינו שווה ערך בהכרח לתפיסות ישנות. המילה "תפיסות" מתייחסת לדברים שהאדם מדמיין אשר מנוגדים למציאות. אם הידע הישן היה כבר מיושן בעידן הישן ומנע מהאדם להיווכח בעבודה החדשה, הרי שגם הידע הזה הוא תפיסה. אם האדם מסוגל לנקוט את הגישה הנכונה כלפי ידע כזה, ואם הוא יכול להתחיל להכיר את אלוהים ממספר היבטים שונים ולשלב בין הישן והחדש, הרי שהידע הישן הופך לכלי עזר של האדם והופך לבסיס שבאמצעותו האדם נוכח בעידן החדש. הלקח של הכרת האל דורש מכם לשלוט בעקרונות רבים: כיצד להיווכח בנתיב הכרת האל, אילו אמיתות יש להבין כדי להכיר את אלוהים, ואיך להיפטר מתפיסות ומהטבע הישן שלכם כדי שתוכלו להישמע להסדרי עבודתו החדשה של אלוהים. אם תשתמשו בעקרונות האלה כיסוד להיווכחות בלקח של הכרת האל, הכרתכם תעמיק יותר ויותר. אם אתם מכירים בבירור את שלושת שלבי העבודה – כלומר, אם אתם מכירים את כלל תוכנית הניהול של אלוהים – ואם אתם יכולים לקשר בין שני שלבי עבודתו הקודמים של אלוהים לבין השלב הנוכחי ולראות שאל אחד מבצע את העבודה, הרי שהיסוד שלכם יהיה יציב בצורה שאין כמותה. אל אחד עשה את שלושת שלבי העבודה – זה החיזיון הגדול ביותר וזהו הנתיב היחיד להכרת האל. רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את שלושת שלבי העבודה, ואף אדם לא יכול היה לעשות את העבודה הזו בשמו – כלומר, רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את עבודתו שלו מהראשית ועד היום. על אף ששלושת שלבי העבודה של אלוהים התבצעו בעידנים שונים ובמיקומים שונים, ועל אף שהעבודה שונה בכל שלב, אל אחד עשה את כל העבודה. מכל החזיונות, זה החיזיון הגדול ביותר שהאדם צריך להכיר, ואם האדם יבין אותו לגמרי, הוא יוכל לעמוד איתן. כיום, הבעיה הגדולה שניצבת בפני הדתות והזרמים השונים היא שהן לא מכירות את עבודתה של רוח הקודש והן לא מסוגלות להבדיל בין עבודתה של רוח הקודש לעבודה שאינה של רוח הקודש. משום כך הם לא יכולים לדעת אם יהוה אלוהים ביצע את שלב העבודה הזה כפי שהוא ביצע את שני שלבי העבודה הקודמים. על אף שבני אדם הם חסידים של אלוהים, רובם בכל זאת לא מסוגלים לזהות אם זו הדרך הנכונה. האדם תמה אם אלוהים עצמו הוא זה שמוביל את הדרך הזו, ואם התגלמותו של אלוהים כבשר ודם אכן התרחשה, ולרוב בני האדם עדיין אין מושג איך לברר את האמת בדברים כאלה. חסידי האל לא מסוגלים לזהות את הדרך, ולכן המסרים הנאמרים משפיעים על בני האדם האלה רק במידה חלקית, והם לא יכולים להשפיע השפעה מלאה, ולכן הדבר משפיע על ההיווכחות בחיים של בני האדם האלה. אם האדם יוכל לראות שאלוהים עצמו הוא זה שביצע את שלושת השלבים בזמנים שונים, במקומות שונים ובבני אדם שונים, אם האדם יוכל לראות שעל אף שהעבודה שונה, אל אחד ביצע את כולה ושמכיוון שזו עבודה שביצע אלוהים אחד, היא ודאי נכונה וללא שגיאות, ושעל אף שהיא נוגדת את תפיסות האדם, אין ספק שזו העבודה של אל אחד – אם האדם יוכל לומר בבטחה שזו עבודה של אל אחד, כל תפיסות האדם יתגמדו לכדי זוטות בלבד שאפילו לא ראויות לציון. משום שחזיונותיו של האדם לא ברורים ומשום שהאדם מכיר רק את יהוה כאלוהים ואת ישוע כאדון, ומשום שדעתו חצויה באשר לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם כיום, רוב בני האדם ממשיכים להיות מסורים לעבודתם של יהוה וישוע, לוקים בתפיסות באשר לעבודה של היום, מפקפקים בכל דבר ולא מתייחסים ברצינות לעבודה של היום. אין לאדם תפיסות בנוגע לשני השלבים האחרונים בעבודה שהיו בלתי נראים. זאת משום שהאדם לא מבין את המציאות של שני השלבים האחרונים בעבודה ומשום שהוא לא ראה אותם בעצמו. משום שהאדם לא יכול לראות את שלבי העבודה האלה, הוא מדמיין אותם כאוות נפשו. יהיו הרעיונות שהוא מגבש אשר יהיו, אין עובדות שיכולות להוכיח דמיונות כאלה ואיש לא יכול לתקן אותם. האדם משלח כל רסן מהמזג שלו, מתעלם מהסיכונים ונותן לדמיונו להתפרע. משום שאין עובדות שיכולות לאמת את הדמיונות שלו, פרי דמיונו של האדם הופך "לעובדה," גם אם אין לו כל הוכחה. לפיכך, האדם מאמין באל הדמיוני שלו בדעתו ולא מחפש את האל האמיתי. אם יש לבן אדם אחד אמונה מסוג אחד, בקרב מאות בני אדם יש מאות סוגי אמונות. האדם מחזיק באמונות כאלה מפני שהוא לא ראה את המציאות של עבודת האל, משום שהוא רק שמע עליה באוזניו ולא חזה בה בעיניו. האדם שמע אגדות וסיפורים, אך רק לעתים נדירות הוא שמע ידע על העובדות של עבודת האל. לפיכך, בני אדם שמאמינים באלוהים רק מזה שנה מאמינים באלוהים דרך תפיסותיהם. הדבר נכון גם לגבי בני אדם שהאמינו באלוהים כל חייהם. מי שלא יכול לראות את העובדות לעולם לא יוכל להיחלץ מאמונה שבה יש לו תפיסות על אלוהים. האדם מאמין שהוא שיחרר את עצמו משלשלאות התפיסות הישנות שלו ושהוא נכנס לשטח חדש. האם האדם לא יודע שהידע של מי שלא יכול לראות את פניו האמיתיים של אלוהים אינו אלא תפיסות ושמועות? האדם חושב שהתפיסות שלו נכונות ושאין בהן דופי, והוא חושב שהתפיסות האלה באות מאלוהים. כיום, כשהאדם רואה את עבודתו של אלוהים, הוא משחרר תפיסות שהצטברו במשך שנים רבות. הדמיונות והרעיונות של העבר הפכו למשוכה לעבודתו של השלב הזה, ולאדם נהיה קשה להרפות מהתפיסות האלה או להפריך את הרעיונות האלה. התפיסות לגבי העבודה המדורגת הזו שרבים מחסידי האל שוגים בהן הפכו למצערות עוד יותר, ובני האדם האלה פיתחו בהדרגה עוינות עיקשת לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. מקורה של השנאה הזו טמון בתפיסותיו ודמיונותיו של האדם. תפיסותיו ודמיונותיו של האדם הפכו לאויבות העבודה כיום, עבודה שסותרת את התפיסות של האדם. זה קרה בדיוק משום שעובדות לא מאפשרות לאדם לשלח כל רסן מעל דמיונו, ומעבר לכך, משום שהאדם לא יכול להפריך עובדות בקלות, ותפיסותיו ודמיונותיו של האדם לא סובלים את קיומן של עובדות. יתרה מכך, משום שהאדם לא מקדיש מחשבה לנכונות ואמיתות העובדות, אלא רק משלח כל רסן מתפיסותיו בנחישות ומשתמש בדמיון שלו. ניתן להאשים בכך אך ורק את תפיסותיו של האדם, ולא ניתן להאשים בכך את עבודתו של אלוהים. מותר לאדם לדמיין דברים כאוות נפשו, אך אסור לו לערער על אף שלב בעבודתו של אלוהים או על אף חלק של שלב כזה – האדם לא רשאי לחלל את עובדת עבודתו של אלוהים. מותר לכם לשלח כל רסן מדמיונכם, ומותר לכם אפילו לאסוף סיפורים מובחרים על עבודתם של יהוה וישוע, אך אסור לכם לערער על עובדת כל שלב בעבודתם של יהוה וישוע. זהו עיקרון וזהו גם צו מנהלי, ועליכם להבין את חשיבותם של הנושאים האלה. האדם מאמין שהשלב הזה בעבודה לא תואם את תפיסותיו של האדם, בניגוד לשני השלבים הקודמים בעבודה. בדמיונו, האדם מאמין שהעבודה בשני השלבים הקודמים ודאי שונה מהעבודה של היום – אך האם חשבתם על כך שעקרונות עבודתו של אלוהים זהים, שעבודתו תמיד מעשית ושבלי קשר לעידן, תמיד יהיה מבול של בני אדם שלא מקבלים את עובדת עבודתו של אלוהים ומתנגדים אליה? אין ספק שכל מי שלא מקבל את השלב הזה בעבודה ומתנגד לו כיום היה גם מתנגד לאלוהים בימים עברו, מפני שבני האדם האלה תמיד יהיו אויביו של אלוהים. בני האדם שיודעים את עובדת עבודתו של אלוהים יראו את שלושת שלבי העבודה של אל אחד וירפו מתפיסותיהם. אלה בני אדם שמכירים את אלוהים ובני אדם כאלה הם חסידים אמיתיים של אלוהים. לקראת סופו של כלל ניהולו של אלוהים, אלוהים ימיין את הכול לפי סוג. הבורא ברא את האדם, ובסוף, על הבורא להשיב את האדם לגמרי לריבונותו – זהו הסיום של שלושת שלבי העבודה. שלב העבודה של אחרית הימים ושני השלבים הקודמים בישראל וביהודה הם תוכנית הניהול של אלוהים לתבל כולה. איש לא יכול להכחיש זאת, וזו עובדת עבודתו של אלוהים. על אף שבני האדם לא חוו ולא ראו חלק ניכר מהעבודה הזו, העובדות הן בכל זאת העובדות, ואיש לא יכול להכחיש זאת. בני אדם שמאמינים באלוהים בכל ארץ בתבל יקבלו את שלושת שלבי העבודה. אם אתם מכירים רק שלב אחד מסוים בעבודה ואתם לא מבינים את שני השלבים האחרים בעבודה ולא מבינים את עבודתו של אלוהים בימים עברו, הרי שאתם לא יכולים לבטא את מלוא האמת של כלל תוכנית הניהול של אלוהים, והכרתכם את אלוהים היא חד-צדדית, מפני שאתם לא מכירים ולא מבינים את אלוהים באמונתכם בו, ולכן אתם לא כשירים לשאת עדות על אלוהים. גם אם אתם מכירים את הדברים האלה רק באופן שטחי מאוד, בסופו של דבר, עליכם להכיר אותם ועליכם להיות משוכנעים לגמרי, וכל בני האדם יראו את כלל עבודתו של אלוהים ויישמעו לריבונותו של אלוהים. בסוף העבודה הזו, כל הדתות יהפכו לדת אחת, כל הברואים ישובו לריבונותו של הבורא, כל הברואים יעבדו את האל האמיתי היחיד וכל הדתות המרושעות יתפוררו ולא יופיעו שוב.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל
דבר אלוהים היומי מובאה 293
לתפוס את התכלית של עבודת האל, את ההשפעה הרצויה על האדם, ואת רצונו של אלוהים מהאדם – זה מה שכל חסיד של אלוהים צריך לעשות. מה שחסר לכל בני האדם הוא הכרה של עבודתו של אלוהים. האדם לא תופס ולא מבין מהם בדיוק מעשיו של אלוהים באדם, מהי כל עבודתו של אלוהים, ומה רצון האל מאז בריאת העולם. הליקוי הזה לא מאפיין רק את כל העולם הדתי, אלא גם את כל בני האדם שמאמינים באלוהים. בבוא היום, כשתצליחו באמת לחזות באלוהים ולהבין את חוכמתו של אלוהים; כשתחזו בכל מעשיו של אלוהים ותכירו במה ששייך לאלוהים ובמה שאלוהים הנו; כשתחזו בשפע, בחוכמה, בפלא שלו ובכל עבודתו באדם – זו תהיה העת שבה תזכו באמונה מוצלחת באלוהים. כשנאמר שאלוהים הוא מקיף ושופע עד מאוד, מה הכוונה במילה מקיף? ומה הכוונה במילה שופע? אם אתם לא מבינים זאת, אתם לא יכולים להיחשב בני אדם שמאמינים באלוהים. מדוע אני אומר שבני אדם בעולם הדתי לא מאמינים באלוהים ושהם רשעים ששייכים לאותו סוג של השטן? אני אומר שהם רשעים מפני שהם לא מבינים את רצונו של אלוהים ולא רואים את חוכמתו. אלוהים לא חושף בפניהם את עבודתו בשום זמן. הם עיוורים שלא רואים את מעשיו של אלוהים. הם בני האדם שאלוהים נטש ושאלוהים לא מטפל בהם או מגן עליהם. יתרה מזאת, הם בני האדם שלא ניחנים בעבודתה של רוח הקודש. מי שאלוהים לא עושה בו את עבודתו הוא רשע שמתנגד לאלוהים. המתנגדים לאלוהים שאני מתייחס אליהם הם אלה שלא מכירים את אלוהים, שמכירים באלוהים במילים ריקות מתוכן אך לא מכירים אותו, שהם חסידים של אלוהים אך לא נשמעים לו, ושמתענגים על חסדו של אלוהים אך לא מסוגלים לשאת עליו עדות. אדם שלא מבין את התכלית של עבודתו של אלוהים ושל עבודתו של אלוהים באדם, לא יכול לתאום את לבו של אלוהים, ולא יכול לשאת עדות על לאלוהים. הסיבה לכך שהאדם מתנגד לאלוהים נובעת, מצד אחד, מטבעו המושחת של האדם, ומצד שני, מהבורות שיש לו לגבי אלוהים וחוסר ההבנה שלו את עקרונות עבודתו של אלוהים ואת רצונותיו מהאדם. שני ההיבטים האלה מתמזגים לכדי תולדות התנגדותו של האדם לאלוהים. בני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה מתנגדים לאלוהים משום שההתנגדות הזו היא חלק מאופיים, ואילו בני אדם שמאמינים באלוהים מזה שנים רבות מתנגדים לו כתוצאה מחוסר הכרתם את אלוהים, בנוסף לטבעם המושחת. לפני שאלוהים התגלם כבשר ודם, ניתן היה לומר שהאדם מתנגד לאלוהים אם הוא ציית לצווים שקבע אלוהים בשמיים. לדוגמה, בעידן החוק, כל מי שלא שמר את מצוות יהוה נחשב למי שמתנגד לאלוהים. כל מי שגנב את הזבחים ליהוה, וכל מי שהתנגד לבני האדם שיהוה אהב נחשב כמי שמתנגד לאלוהים ושסופו להיסקל למוות. כל מי שלא כיבד את אביו ואת אמו, וכל מי שהכה או קילל את הזולת נחשב כמי שלא שומר את המצוות. וכל מי שלא שמר את מצוות יהוה נחשב כמי שהתנגד לו. זה כבר לא היה המצב בעידן החסד. בתקופה הזו, כל מי שהתנגד לישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים, וכל מי שלא נשמע לדברים שאמר ישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים. בעידן הזה, הקביעה של התנגדות לאלוהים הפכה למובהקת יותר ולממשית יותר. בזמן שבו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, הרף לשאלה אם בן אדם מתנגד לאלוהים היה אם הוא עבד והעריץ את אלוהים הנסתר שבשמיים. הגדרתה של התנגדות לאלוהים באותה עת לא הייתה כל כך ממשית, מכיוון שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים, להכיר את צלם האל או לדעת כיצד הוא עובד ומדבר. לאדם לא היו תפיסות לגבי אלוהים והוא האמין באלוהים באופן מעורפל, משום שאלוהים לא התגלה לאדם. לפיכך, ללא קשר לאופן שבו האדם האמין באלוהים בדמיונו, אלוהים לא גינה את האדם או ביקש הרבה מן האדם, משום שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים כלל. כשאלוהים מתגלם כבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם, כולם רואים את אלוהים ושומעים את דבריו, וכולם רואים את מעשיו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. בעת הזו, כל התפיסות האנושיות הופכות לקצף. באשר לבני האדם שרואים את אלוהים שהתגלם כבשר ודם, כל מי שממושמע בלבו לא יגונה, ואילו מי שמתנגד לאלוהים בכוונה תחילה ייחשב למתנגד של אלוהים. בני אדם כאלה הם צוררי משיח והם אויבים המתנגדים לאלוהים ברצון. בני האדם שיש להם תפיסות לגבי אלוהים אך נשמעים לו בשמחה לא יגונו. אלוהים מגנה את האדם על סמך כוונותיו ומעשיו, ולעולם לא על סמך מחשבותיו ודעותיו. אילו היה האדם מקבל גינוי על סמך זאת, איש לא היה יכול להימלט מידיו הזועמות של אלוהים. בני האדם שמתנגדים במכוון לאלוהים בהתגלמותו ייענשו על מרדנותם. התנגדותם המכוונת לאלוהים נובעת מתפיסותיו לגביו, שהן תוצר של האופן שבו הם מפריעים לעבודתו של אלוהים. בני אדם כאלה מתנגדים ביודעין והורסים ביודעין את עבודתו של אלוהים. לא רק שיש להם תפיסות לגבי אלוהים, אלא שהם עושים דברים שמפריעים לעבודתו. זו הסיבה שבני אדם כאלה יגונו. בני האדם שלא מפריעים במכוון לעבודה של אלוהים לא יגונו כחוטאים, משום שהם מסוגלים להישמע לאלוהים בכוונה ולא לגרום להפרעה או לשיבוש. בני אדם כאלה לא יגונו. עם זאת, לאחר שבני אדם חווים שנים רבות של עבודתו של אלוהים, אם הם עדיין מחזיקים באותן תפיסות לגבי אלוהים וממשיכים לא להצליח להכיר את עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, ולמרות שנות הניסיון הרבות שלהם, הם ממשיכים להחזיק בתפיסות רבות לגבי אלוהים ועדיין לא מסוגלים להכיר את אלוהים, הרי שאפילו אם הם לא גורמים לנזק עם התפיסות הרבות שלהם לגבי אלוהים, ואפילו אם התפיסות לא יוצאות החוצה, בני האדם האלה לא יכולים לשרת את עבודתו של אלוהים. הם לא מסוגלים להטיף את הבשורה או לשאת עדות על אלוהים. בני אדם כאלה הם לא-יוצלחים ואווילים. משום שהם לא מכירים את אלוהים ומשום שהם לא מסוגלים להשליך את תפיסותיהם לגבי אלוהים, אלוהים מגנה אותם. אפשר לנסח זאת כך: שכיח מאוד שבני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה יחזיקו בתפיסות לגבי אלוהים, או לא יכירו אותו כלל, אך חריג שבני האדם שמאמינים מזה שנים רבות וחוו הרבה מעבודתו של אלוהים מחזיקים בתפיסות כאלה, וחריג על אחת כמה וכמה שבני אדם כאלה לא מכירים את אלוהים. אלוהים מגנה בני אדם כאלה כתוצאה ממצב חריג כזה. בני אדם חריגים כאלה הם לא-יוצלחים. אלה בני האדם שמתנגדים לאלוהים יותר מכל, ואשר נהנו לשווא מחסדו של אלוהים. בני האדם האלה יסולקו בסופו של דבר!
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים
דבר אלוהים היומי מובאה 294
כל מי שלא מבין את התכלית של עבודתו של אלוהים הוא אדם שמתנגד לאלוהים, וגרוע ממנו הוא אדם המודע לתכליתה של עבודתו של אלוהים אך לא שואף לְרַצות את אלוהים. יש אנשים שקוראים את כתבי הקודש בכנסיות גדולות ומדקלמים אותם כל היום, אך אף אחד מהם לא מבין את תכליתה של עבודתו של אלוהים. אף אחד מהם לא מסוגל להכיר את אלוהים. יתרה מזאת, אף אחד מהם לא תואם את לבו של אלוהים. הם כולם בני אדם חסרי תועלת ונתעבים, שכל אחד מהם מתייהר לרצות לחנך את אלוהים. על אף שהם מנופפים בשמו של אלוהים, הם מתנגדים אליו בכוונה תחילה. על אף שהם מתקראים מאמינים באלוהים, הם בני האדם שאוכלים ושותים את דמו של האדם. בני אדם כאלה הם שטנים שטורפים את נשמתו של האדם, שדים ראשיים שמפריעים בכוונה לבני האדם שמנסים לעלות על דרך הישר, ואבני נגף שמכשילות בדרכם את בני האדם שמחפשים את אלוהים. על אף שבשרם "איתן", כיצד יוכלו חסידיהם לדעת שהם צוררי משיח שמובילים את האדם בדרכים המנוגדות לאלוהים? כיצד הם יוכלו לדעת שהם שטנים חיים שמחפשים במיוחד נשמות לטרוף? בני האדם שמכבדים את עצמם יותר מאשר הם מכבדים את אלוהים הם בני האדם העלובים ביותר, ואילו בני האדם שחושבים עצמם לנחותים הם המכובדים ביותר. ובני האדם שחושבים שהם מכירים את עבודתו של אלוהים ומכריזים לזולת מהי עבודתו של אלוהים בקול תרועה רמה בעוד עיניהם נשואות אליו, הם בני האדם הבורים ביותר. בני אדם כאלה לא מעידים על אלוהים, והם יהירים ושחצנים. בני האדם שמאמינים שהם לא מספיק מכירים את אלוהים למרות הניסיון הממשי שלהם והאופן הממשי שבו הם מכירים את אלוהים, הם בני האדם שאלוהים אוהב יותר מכל. אלה הם בני האדם שנושאים את העדות האמיתית, ואלה בני האדם שאלוהים באמת מסוגל להפוך למושלמים. בני האדם שלא מבינים את רצון האל הם מתנגדים של אלוהים. בני האדם שמבינים את רצון האל אך לא מנהיגים את האמת הם מתנגדים של אלוהים. בני האדם שאוכלים ושותים את דברי האל, אך מתנגדים למהותם של דברי האל הם מתנגדים של אלוהים. בני האדם שמחזיקים בתפיסות לגבי האל בהתגלמותו כבשר ודם ואשר מורדים בו במכוון הם מתנגדים של אלוהים. בני האדם שמותחים ביקורת על אלוהים הם מתנגדים של אלוהים. כל מי שלא מסוגל להכיר את אלוהים ולשאת עליו עדות הוא מתנגד של אלוהים. לכן, שמעו את דברי התוכחה שלי: אם אתם באמת מאמינים מספיק כדי לצעוד בדרך הזו, המשיכו לפסוע בה. אם אתם לא מסוגלים להימנע מהתנגדות לאלוהים, מוטב שתסתלקו לפני שיהיה מאוחר מדי. אחרת, זה סימן רע מאוד, משום שאופייכם מושחת מדי. אין בכם שמץ של נאמנות או ציות, או לב הצמא לצדק ולאמת. ואין בלבכם גם שמץ של אהבה לאלוהים. אפשר לומר שמצבכם בפני אלוהים הוא בוקה ומבולקה. אתם לא מסוגלים להקפיד על הדברים שאתם צריכים להקפיד עליהם או לומר את הדברים שאתם צריכים לומר. אתם לא מסוגלים להנהיג את מה שאתם צריכים להנהיג, ואתם לא מסוגלים לבצע את התפקיד שאתם צריכים לבצע. אין לכם הנאמנות, המצפון, הציות או הנחישות שצריכים להיות לכם. לא סבלתם את הייסורים שאתם צריכים לסבול, ולא האמנתם כפי שאתם צריכים להאמין. אתם לגמרי חסרי ערך. האם יש לכם מספיק כבוד עצמי כדי להמשיך לחיות? אני מפציר בכם שמוטב שתעצמו עיניים ותיכנעו למנוחת עולמים. כך תחסכו מאלוהים את הדאגה לכם ואת העמידה בסבל למענכם. אתם מאמינים באלוהים, אך אתם לא מכירים את רצונו. אתם אוכלים ושותים את דברי האל, אך אתם לא מסוגלים לעמוד בדרישותיו של אלוהים. אתם מאמינים באלוהים, אבל אתם לא מכירים אותו, ואתם חיים כאילו אין לכם שום מטרה. אין לכם ערכים ואין לכם תכלית. אתם חיים כבני אדם, אך אין לכם מצפון, יושר או אפילו קמצוץ של אמינות. איך תוכלו להיחשב לבני אדם? אתם מאמינים באלוהים, אך אתם מרמים אותו. יתרה מזאת, אתם לוקחים את כספו של אלוהים ואוכלים את הזבחים שלו, אולם בסופו של דבר, אתם לא מתחשבים כלל ברגשותיו של אלוהים או ואין לכם נקיפות מצפון על כך. אתם לא יכולים לעמוד אפילו בדרישות הפשוטות ביותר של אלוהים. לכן, איך תוכלו להיחשב לבני אדם? האוכל שאתם אוכלים והאוויר שאתם נושמים מגיעים מאלוהים. אתם נהנים מחסדו, אך בסופו של דבר, אתם לא מכירים את אלוהים כהוא זה. נהפוך הוא, הפכתם ללא-יוצלחים שמתנגדים לאלוהים. אתם חיות עלובות יותר מכלבים, הלא כן? האם יש בעל חיים יותר זדוני מכם?
הכמרים והזקנים שניצבים על הבימה ומחנכים את האדם הם מתנגדים של אלוהים שעושים יד אחת עם השטן. אלה מכם שלא ניצבים על הבימה ומחנכים את האדם הם מתנגדים אפילו גדולים יותר של אלוהים, הלא כן? יתרה מכך, אתם עוד יותר עושים יד אחת עם השטן, הלא כן? מי שלא מבין את תכליתה של עבודתו של אלוהים לא יודע איך להיות תואם ללבו של אלוהים. אין ספק שהדבר לא נכון לגבי בני האדם שמבינים את תכליתה של עבודתו של אלוהים, נכון? עבודתו של אלוהים לעולם לא שגויה, אלא שעיסוקו של האדם לקוי. בני האדם המנוונים שמתנגדים לאלוהים בכוונה הם מרושעים וזדוניים יותר מהכמרים והזקנים האלה, הלא כן? יש רבים שמתנגדים לאלוהים, ומבין בני האדם הרבים האלה, יש סוגים שונים של התנגדויות לאלוהים. כפי שיש סוגים שונים של מאמינים, יש סוגים שונים של מתנגדים לאלוהים, וכל אחד מהם נבדל מרעהו. אף אחד מבני האדם שלא מכירים בבירור בתכליתה של עבודתו של אלוהים לא יכול לזכות בישועה. ללא קשר למידה שבה האדם התנגד לאלוהים בעבר, כשהאדם יבין את תכליתה של עבודתו של אלוהים ויתאמץ לְרַצות את אלוהים, אלוהים יימחה את חטאי העבר שלו. כל עוד האדם יחפש את האמת וינהיג את האמת, אלוהים לא יתייחס למה שהוא עשה בעבר. במקום זאת, אלוהים מצדיק את האדם על סמך האופן שבו הוא מנהיג את האמת. זו צדקתו של אלוהים. לפני שהאדם רואה את אלוהים וחווה את עבודתו, אלוהים לא מתייחס לאופן שבו הוא התנהג כלפיו. עם זאת, ברגע שהאדם רואה את אלוהים וחווה את עבודתו, אלוהים כותב את כל מעשיו ופעולותיו של האדם ב"ספר תולדותיו", מכיוון שהאדם ראה את אלוהים וחי בתוך עבודתו.
לאחר שהאדם יראה באמת מה שייך לאלוהים ומה אלוהים הינו, לאחר שהוא יראה את עליונותו של אלוהים ויכיר באמת את עבודתו של אלוהים, ויתר על כן, לאחר שטבעו הקודם של האדם ישתנה, זו תהיה הוכחה לכך שהאדם נפטר לגמרי מטבעו המרדני המתנגד לאלוהים. אפשר לומר שכל אדם התנגד פעם לאלוהים ושכל אדם מרד פעם באלוהים. עם זאת, אם אתם נוטים להישמע לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם באופן תכליתי, ואם בעקבות כך, אתם מְרַצים בנאמנותכם את לבו של אלוהים, מנהיגים את האמת כפי שאתם צריכים לעשות, ממלאים את חובתכם כפי שאתם צריכים לעשות ומקפידים על התקנות כפי שאתם צריכים לעשות, פירוש הדבר הוא שאתם מוכנים להיפטר מהמרדנות שלכם כדי לְרַצות את אלוהים, ואלוהים יכול להפוך אתכם למושלמים. אם תסרבו להכיר בטעויות שלכם, אם אתם לא רוצים בלבכם להכות על חטא, אם תתמידו בדרכים המרדניות שלכם ולא תרצו כלל בלבכם לעבוד עם אלוהים ולְרַצות את אלוהים, אתם טיפשים עיקשים, אתם תיענשו ללא ספק ואלוהים לעולם לא יהפוך אתכם למושלמים אם כך, אתם אויביו של אלוהים היום וגם מחר, וכן תישארו אויביו של אלוהים גם לאחר מכן. לעולם תהיו יריבים של אלוהים ואויבים של אלוהים. איך ייתכן שאלוהים יחוס עליכם? האדם מתנגד לאלוהים באופיו, אך האדם לא יכול לחפש בכוונה תחילה את "סודות" ההתנגדות לאלוהים, מפני ששינוי אופיו הוא דבר שהוא לא יכול לבצע. אם כך הדבר, מוטב שתסתלקו לפני שיהיה מאוחר מדי, פן הייסורים הצפויים לכם יהיו חמורים יותר, ופן האופי הבהמי שלכם יצוץ ויהפוך לבלתי נשלט, עד שאלוהים יכלה את בשרכם ודמכם בסופו של דבר. אתם מאמינים באלוהים כדי לזכות בברכות. אם בסופו של דבר, תזכו רק לצרות, זה לא ישתלם לכם. אני מפציר בכם שמוטב לכם לערוך תוכנית אחרת. כל פעילות אחרת עדיפה על אמונתך באלוהים. הנתיב הזה הוא לא הדרך היחידה, נכון? אתם תמשיכו לחיות גם מבלי לחפש את האמת, נכון? למה לכם להיות מנוגדים כך לאלוהים?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים
דבר אלוהים היומי מובאה 295
רבות עבדתי בקרב בני האדם, ורבים הדברים שהטפתי באוזניכם בזמן הזה. דברים אלו נאמרו למען ישועת האדם ובמטרה לאפשר לאדם לתאום לי. למרות זאת, רכשתי בני אדם מעטים בלבד על פני האדמה התואמים לי, ולכן אני אומר שהאדם אינו מוקיר את דבריי – מפני שהאדם אינו תואם לי. מטרת עבודתי אינה רק כדי שהאדם יוכל לעבוד אותי; חשוב מכך, מטרתה לאפשר לאדם לתאום לי. בני האדם הושחתו והם חיים בתוך מלכודת השטן, חיים בבשר, חיים לפי רצונות אנוכיים, ואין בהם ולו אף אחד התואם לי. יש האומרים שהם תואמים לי, אך כולם סוגדים לאלילים מעורפלים. אף שהם מכירים בקדושת שמי, הם הולכים בדרך המנוגדת לי ודבריהם מלאים התנשאות וביטחון עצמי. זאת מפני שבבסיסם הם כולם מתנגדים לי ולא תואמים לי. בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" אותם הם קוראים ללא סוף ומדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי או מה פירוש להתנגד לי. הם פשוט קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, שאותו הם לא ראו מעולם ואינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי לחזות בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה בכתבי הקודש. רבים מהם אף מאמינים שאסור לי לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם מייחסים חשיבות רבה מדי למילים ולביטויים, עד כדי כך שהם משתמשים בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים לתאום למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע של אותה עת, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה, עד כדי כך שתלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו שאינו מציית לחוקי התנ"ך ושאינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ובאותה עת לא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי שמירה של כתבי הקודש. מתוך כוונה לשמור על האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק כדי להגן על כתבי הקודש, וכדי לשמור על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון למוות את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?
ומה באשר לבני האדם היום? המשיח בא כדי לשחרר את האמת, אך הם מעדיפים לגרשו מהעולם כדי לזכות בגן עדן ולזכות בחסד. הם מעדיפים להכחיש לחלוטין את בוא האמת כדי לשמור על האינטרסים של כתבי הקודש, ומעדיפים לשוב ולצלוב את המשיח, השב כבשר ודם, כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. כיצד יכול אדם לקבל את ישועתי בשעה שלבו כה זדוני ואופיו כה מנוגד לי? אני חי בקרב בני האדם, אך הם אינם יודעים על קיומי. אני שופך את אורי על האדם, אך הוא נותר בור ביחס לקיומי. כאשר אני משחרר את חרון אפי על האדם, הוא מכחיש את קיומי בלהט גדול אף יותר. האדם מחפש לתאום למילים, לכתבי הקודש, אך אין ולו אדם אחד שבא בפניי כדי לבקש כיצד לתאום לאמת. האדם נושא את עיניו אלי לשמיים ועסוק מאוד בקיומי בשמיים, אך לאיש לא אכפת ממני כבשר ודם, כי אני, החי בקרב בני האדם, הינו חסר כל חשיבות. אלו שרק רוצים לתאום למילים שבכתבי הקודש, ושמחפשים לתאום לאל המעורפל שלהם, הם עלובים למראה בעיניי. הסיבה לכך היא שהם סוגדים למילים מתות ולאל המסוגל להעניק להם אוצרות מופלגים. הם סוגדים לאל הנתון לחסדי האדם – לאל שאינו קיים. אם כך, מה יכולים אנשים אלו לקבל ממני? האדם פשוט נחות מעבר לכל תיאור. אלו המתנגדים לי, המציבים לי דרישות ללא גבול, אלו שאין בהם אהבה לאמת, המתמרדים נגדי – כיצד הם יוכלו לתאום לי?
אלו המתנגדים לי הם אלו שאינם תואמים לי. כך הם גם אלו שאינם אוהבים את האמת. אלו המתמרדים נגדי מנוגדים לי עוד יותר ותואמים לי עוד פחות. את כל אלו שאינם תואמים לי אני מוסר לידיו של התגלמות הרוע. אני נוטש אותם להשחתה בידי התגלמות הרוע, נותן להם יד חופשית לחשוף את רשעותם, ובסופו של דבר מוסר אותם להתגלמות הרוע, למאכל. לא אכפת לי כמה בני אדם סוגדים לי, כלומר, לא אכפת לי כמה בני אדם מאמינים בי. הדבר שחשוב לי הוא כמה בני אדם תואמים לי. הסיבה לכך היא שכל מי שאינו תואם לי הוא רשע אשר בוגד בי; אלו הם אויביי, ולא "אנצור" את אויביי בביתי. אלו התואמים לי ישרתו אותי בביתי לנצח, ואלו המתנגדים לי יסבלו לנצח את עונשי. אלו הדואגים רק למילים שבכתבי הקודש והאדישים לאמת או לחיפוש אחר עקבותיי – הם המתנגדים לי, מפני שהם מגבילים אותי לפי כתבי הקודש ומחייבים אותי אליהם, ולפיכך כופרים בי באופן קיצוני. כיצד יכולים אנשים כאלה לבוא בפניי? הם אינם שמים לב למעשיי, לרצוני או לאמת, אלא מדקדקים בדבקות באותיות, באותיות ממיתות. כיצד יכולים אנשים כאלה לתאום לי?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לחפש דרך לִתְאום למשיח
דבר אלוהים היומי מובאה 296
לאחר שהאמת של ישוע התגלמה כבשר ודם, האדם האמין שבשמיים לא רק האב ישנו, אלא גם הבן ואף רוח הקודש. זוהי התפיסה המקובלת שבה האדם מחזיק, שיש אל כזה בשמיים: שילוש אלוהי שהוא האב, הבן ורוח הקודש. לאנושות כולה יש תפיסות כאלה: אלוהים הוא אל אחד, אך הוא מורכב משלושה חלקים, שכל מי שמתבצר באופן מצער בתפיסות המקובלות מחשיב אותם כאב, כבן וכרוח הקודש. רק שלושת החלקים האלה שהם אחד הם אלוהים בכללותו. ללא האב הקדוש, אלוהים לא היה שלם. בדומה לכך, אלוהים לא היה שלם ללא הבן או רוח הקודש. על פי תפיסתם של בני האדם האלה, האב לבדו או הבן לבדו לא יכולים להיחשב לאלוהים. רק האב, הבן ורוח הקודש יחדיו יכולים להיחשב לאלוהים עצמו. זו אמונתם של כל המאמינים הדתיים, אפילו של כל חסיד מבינכם. אולם באשר לשאלה אם זו אמונה נכונה, איש לא יכול להסביר זאת, מפני שאתם שרויים תמיד בערפל של בלבול באשר לעניינים שקשורים לאלוהים עצמו. על אף שאלה הן תפיסות, אינכם יודעים אם הן נכונות או מוטעות מפני שזוהמתם בתפיסות דתיות באופן חמור מדי. קיבלתם באופן עמוק מדי את התפיסות המקובלות האלה של הדת והרעל הזה חלחל עמוק מדי לתוככם. לפיכך, גם בעניין הזה נכנעתם להשפעה המזיקה הזו, משום שהשילוש האלוהי פשוט לא קיים. כלומר, השילוש של האב, הבן ורוח הקודש פשוט לא קיים. אלה רק תפיסות מקובלות של האדם ואמונות שגויות שלו. לאורך מאות רבות של שנים, האדם האמין בשילוש הזה שהתגבש על ידי תפיסות במחשבתו של האדם, שהאדם המציא אותן ושהאדם מעולם לא ראה קודם לכן. לכל אורך השנים הרבות האלה, היו פרשנים רבים של כתבי הקודש שהסבירו את "משמעותו האמיתית" של השילוש הקדוש, אך הסברים כאלה על השילוש האלוהי כשלוש דמויות שונות בעלות מהות אחת היו מעורפלים ולא ברורים ו"המבנה" של אלוהים בלבל את כל בני האדם. אף אדם דגול לא הצליח מעולם להציע הסבר יסודי. רוב ההסברים מניחים את הדעת במונחים של חשיבה הגיונית ועל הנייר, אך אין אף אדם שמבין בבירור ובאופן מלא את משמעות המושג הזה. הסיבה לכך היא שהשילוש הקדוש הזה שהאדם מוקיר בלבו פשוט אינו קיים. זאת מכיוון שאיש מעולם לא ראה את ארשת פניו האמיתית של אלוהים ולא התמזל מזלו של איש לעלות למשכנו של אלוהים לביקור כדי לבדוק אילו פריטים נוכחים במקום שבו שוכן אלוהים, לברר בדיוק כמה עשרות אלפי או מאות מיליוני דורות נמצאים ב"בית האלוהים", או לחקור כמה חלקים בדיוק מרכיבים את המבנה הטבעי של אלוהים. הדברים העיקריים שצריכים להיבחן הם: גילם של האב והבן, וכן רוח הקודש, מראהו של כל אחד מהם, האופן המדויק שבו הם התפצלו והאופן שבו הם הופכים לאחד. למרבה הצער, לאורך כל השנים הרבות האלה, אף אדם לא הצליח לברר את העובדות הללו לאשורן. כולם פשוט העלו השערות, מפני ששום אדם לא עלה מעולם השמיימה לביקור ושב עם "דו"ח תחקיר" עבור האנושות כולה כדי לדווח את העובדות הללו לכל אותם מאמינים אדוקים וקנאים שמתעניינים בשילוש הקדוש. מובן שלא ניתן להאשים את האדם על כך שגיבש תפיסות כאלה – הרי מדוע האב יהוה לא ביקש מהבן ישוע להתלוות אליו כשהוא ברא את האנושות? מוטב היה אילו בראשית היו כולם נקראים בשם יהוה. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטיל אותה על המעידה הרגעית של יהוה אלוהים שלא קרא לבן ולרוח הקודש להתייצב בפניו בעת הבריאה, אלא ביצע את עבודתו לבדו. לו כולם עבדו יחדיו, הם היו הופכים לאחד, הלא כן? אילו מההתחלה ועד הסוף, היה רק השם יהוה ולא השם ישוע מעידן החסד, או אילו אלוהים עדיין היה נקרא אז יהוה, היה נחסך מאלוהים הסבל שבחלוקה הזו שעושה האנושות, הלא כן? ודאי שאין להאשים את יהוה על כל זה. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטיל אותה על רוח הקודש, שבמשך אלפי שנים המשיכה בעבודתה בשם יהוה, ישוע ואף כרוח הקודש, דבר שבלבל והתמיה את האדם כך שהאדם לא היה ידע לבטח מיהו אלוהים בדיוק. אילו רוח הקודש עצמה הייתה עובדת ללא דמות או צלם, ויתרה מזאת, ללא שם כמו ישוע, ואילו האדם לא יכול היה לגעת בה או לראות אותה אלא רק לשמוע את קולות הרעם, עבודה כזו הייתה מועילה יותר לאנושות, הלא כן? אם כך, מה אפשר לעשות כעת? תפיסותיו של האדם הצטברו ונעשו גבוהות כהר ורחבות כים, עד כדי כך שאלוהים של ימינו אינו יכול לשאת אותן עוד והוא אובד עצות לחלוטין. בעבר, כשהיו רק יהוה, ישוע, ורוח הקודש ביניהם, האדם היה כבר אובד עצות באשר לאופן שבו עליו להתמודד, וכעת נוסף גם האל הכול יכול, שגם עליו נאמר שהוא חלק מאלוהים. מי יודע מיהו ועם מי מהשילוש הקדוש הוא היה משולב או במי מהשילוש הקדוש הוא היה חבוי ובמשך כמה שנים? כיצד האדם יכול לשאת זאת? די היה בשילוש האלוהי כדי שיידרשו לאדם חיים שלמים על מנת להסביר אותו, אך כעת ישנו "אלוהים אחד בארבע דמויות". כיצד ניתן להסביר זאת? האם אתה יכול להסביר זאת? אחים ואחיות! כיצד האמנתם באל כזה עד היום? אני מסיר בפניכם את הכובע. די היה לשאת את השילוש האלוהי. איך תוכלו להמשיך להאמין בלא עוררין באל האחד הזה כארבע דמויות. הפצירו בכם לעזוב, אך אתם מסרבים. לא יעלה על הדעת! אתם באמת משהו מיוחד! האדם יכול למעשה להרחיק לכת עד כדי אמונה בארבעה אלים ללא הרמת גבה. אינכם חושבים שזה נס? מהתבוננות בכם, לא הייתי יכול לדעת שאתם מסוגלים לעשות נס גדול כל כך! הבה ואומר לכם: למען האמת, השילוש האלוהי לא קיים בשום מקום ביקום הזה. לאלוהים אין אב ואין בן, ולא כל שכן אין מושג שבו האב והבן משתמשים יחד ברוח הקודש ככלי. כל זה הוא התפיסה השגויה הגדולה ביותר בעולם וזה פשוט לא קיים! אולם, אפילו לתפיסה שגויה כזו יש מקור משלה, והיא לא נטולת בסיס לחלוטין, מפני שהשכל שלכם אינו רפה כל כך ומחשבותיכם אינן חסרות היגיון. הן דווקא הולמות ומבריקות למדי עד כדי כך ששום שטן לא יכול לחדור אליהן. חבל רק שכל המחשבות האלה שגויות ושפשוט אינן קיימות! לא ראיתם כלל את האמת הממשית. אתם רק מעלים השערות ודמיונות ואחר כך רוקמים מכל אלה סיפור כדי לזכות במרמה באמונם של אחרים ובשליטה על בני האדם הטיפשים ביותר, רפי השכל וחסרי ההיגיון, כדי שאלה יאמינו ב"משנתכם כיודעי דבר" הדגולה והמפורסמת. האם זו אמת? האם זו דרך החיים שעל האדם לקבל? הכול שטויות! אף מילה אינה הולמת! לאורך השנים הרבות האלה פיצלתם כך את אלוהים לחלקים קטנים יותר ויותר בכל דור ודור, עד כדי כך שאל אחד פוצל בגלוי לשלושה אלים. כעת, בני האדם פשוט אינם מסוגלים לאחד את אלוהים לאחד משום שפיצלתם אותו לחלקים קטנים מדי! לולא עבדתי במהירות בטרם יהיה מאוחר מדי, אין לדעת כמה זמן הייתם ממשיכים לעשות כך במצח נחושה! פיצלתם כך את אלוהים, אז איך ייתכן שהוא עדיין אלוהיכם? האם הייתם עדיין מזהים את אלוהים? האם הייתם עדיין מוצאים את המקורות שלכם? אילו הגעתי מעט מאוחר יותר, סביר להניח שהייתם שולחים את "האב והבן", את יהוה וישוע, בחזרה לישראל וטוענים שאתם עצמכם הנכם חלק מאלוהים. למרבה המזל, הגענו לאחרית הימים. סוף-סוף הגיע היום הזה שחיכיתי לו זמן רב ורק לאחר שביצעתי את השלב הזה בעבודתי במו ידי, נעצר הפיצול שלכם את אלוהים עצמו. אלמלא כן, הייתם מסלימים את המצב ואף מציבים את השדים שבקרבכם על שולחנכם כדי לעבוד אותם. זו התחבולה שלכם! זה האמצעי שלכם לפצל את אלוהים! האם תמשיכו לעשות זאת כעת? אני רוצה לשאול אתכם: כמה אלים ישנם? איזה אל יביא לכם ישועה? האם האל הראשון, השני או השלישי הוא האל שאתם מתפללים אליו תמיד? במי מהם אתם מאמינים תמיד? האם באב? בבן? או שמא ברוח הקודש? אמרו לי במי אתם מאמינים. על אף שאתם אומרים בכל פה שאתם מאמינים באלוהים, הדבר שבו אתם מאמינים למעשה הוא המוח שלכם עצמכם! פשוט אין אלוהים בלבכם! אולם במחשבותיכם יש כמה "שילושים קדושים" כאלה! האם אינכם מסכימים?
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם השילוש הקדוש קיים?
דבר אלוהים היומי מובאה 297
אם מעריכים את שלושת שלבי העבודה בהתאם למושג הזה של השילוש הקדוש, מוכרחים להיות שלושה אלים, מכיוון שהעבודה של כל אחד מהם שונה. אם מישהו מבינכם אומר שהשילוש הקדוש אכן קיים, אזי הסבירו מהו בדיוק האל האחד הזה בשלוש דמויות. מהו האב הקדוש? מהו הבן? מהי רוח הקודש? האם יהוה הוא האב הקדוש? האם ישוע הוא הבן? אם כן, מהי רוח הקודש? האם האב אינו רוח הקודש? האם מהותו של הבן אינה גם היא של רוח הקודש? האם עבודתו של ישוע לא הייתה עבודתה של רוח הקודש? האם עבודתו של יהוה בזמנו לא בוצעה בידי רוח הזהה לרוחו של ישוע? כמה רוחות יכולות להיות לאלוהים? על פי ההסבר שלך, שלוש הדמויות – האב, הבן ורוח הקודש – הן הוויה אחת. אם כך הדבר, אזי ישנן שלוש רוחות, אך אם ישנן שלוש רוחות, משמע שישנם שלושה אלים. פירוש הדבר הוא שאין אל אמיתי אחד. איך ייתכן שאל שכזה יישא בכל זאת את המהות הטבעית של אלוהים? אם אתה מקבל את העובדה שיש רק אל אחד, אזי איך ייתכן שיש לו בן ושהוא אב? האין אלה רק התפיסות שלך? יש רק אל אחד, יש באל הזה רק דמות אחת ורק רוח אל אחת, בדומה למה שנכתב בכתבי הקודש: "רוח הקודש היא אחת ואלוהים הוא אחד". בין אם האב והבן שאתה מדבר עליהם קיימים אם לאו, אחרי הכול, יש רק אלוהים אחד ומהותם של האב, הבן ורוח הקודש שבה אתה מאמין היא מהותה של רוח הקודש. במילים אחרות, אלוהים הוא רוח, אך הוא מסוגל להתגלם כבשר ודם ולחיות בקרב בני האדם, כשם שהוא מסוגל להיות מעל כל הדברים. רוחו שורה בכול ונוכחת בכול. הוא יכול להיות כבשר ודם ומעל היקום בעת ובעונה אחת. מכיוון שכל בני האדם אומרים שאלוהים הוא האל האמיתי האחד והיחיד, הרי שיש אלוהים אחד שאיש אינו יכול לחלקו כאוות נפשו! אלוהים הוא רוח אחת בלבד ודמות אחת בלבד – רוח האל. אם כפי שאתה אומר, ישנם האב, הבן ורוח הקודש, האין אלה שלושה אלים? רוח הקודש היא עניין אחד, הבן הוא עניין אחר והאב הוא עניין נוסף. הדמות שלהם שונה ומהותם שונה. אם כן, כיצד הם יכולים להיות חלק מאל אחד? רוח הקודש היא רוח. זה דבר שקל לאדם להבין. אם כך הדבר, אזי האב הוא רוח על אחת כמה וכמה. הוא מעולם לא ירד אל פני האדמה ומעולם לא התגלם כבשר ודם. הוא יהוה אלוהים שבלב האדם והוא בהחלט גם רוח. אם כן, מה הקשר בינו לבין רוח הקודש? האם זה קשר בין אב לבן? או שמא מדובר בקשר בין רוח הקודש לרוח האב? האם מהותן של כל הרוחות זהה? או שמא רוח הקודש היא כלי של האב? איך אפשר להסביר זאת? מעבר לכך, מהו הקשר בין הבן ורוח הקודש? האם זה קשר בין שתי רוחות או בין אדם לרוח? כל אלה הם עניינים שלא יכול להיות להם הסבר! אם הם כולם רוח אחת, אזי אי-אפשר לדבר על שלוש דמויות, מפני שהן בעלות רוח אחת. אילו אלה היו דמויות נפרדות, רוחותיהן היו שונות זו מזו בכוחן ופשוט לא ייתכן שהן היו רוח אחת. המושג הזה של האב, הבן ורוח הקודש הוא מגוחך ביותר! הוא מחלק את אלוהים ומפצל אותו לשלוש דמויות שלכל אחת מהן יש מעמד של רוח. אם כן, איך ייתכן שהוא עדיין רוח אחת ואל אחד? אמרו לי: האם השמיים והארץ וכל צבאם נבראו בידי האב, הבן או רוח הקודש? יש כאלה שאומרים שהם בראו אותם ביחד. אם כך, מי גאל את האנושות? האם היו אלה רוח הקודש, הבן או האב? יש כאלה שאומרים שהבן הוא זה שגאל את האנושות. אם כן, מהי מהותו של הבן? האין הוא התגלמותה של רוח האל? ההתגלמות קוראת לאלוהים שבשמיים בשם 'אבי' מנקודת מבטו של האדם שנברא. האם אינך מודע לכך שישוע נולד בעקבות התעברות מרוח הקודש? רוח הקודש מצויה בו. תאמר מה שתאמר, הוא עדיין מאוחד עם אלוהים שבשמיים, מפני שהוא התגלמותה של רוח האל. רעיון זה לגבי הבן פשוט אינו נכון. רוח אחת היא זו שמבצעת את כל העבודה. רק אלוהים עצמו, כלומר רוח האל, מבצע את עבודתו. מיהי רוח האל? האין זו רוח הקודש? רוח הקודש היא זו שעובדת בישוע, הלא כן? אילולא רוח הקודש (כלומר רוח האל) ביצעה את העבודה, האם עבודתה הייתה יכולה לייצג את אלוהים עצמו? כשישוע קרא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבי' בתפילותיו, הדבר נעשה רק מנקודת מבטו של אדם שנברא, רק מפני שרוח האל עטתה דמות של בשר רגיל ומפני שהייתה לה מעטפת חיצונית של יציר נברא. גם אם הייתה בתוכו רוח האל, מראהו החיצוני היה עדיין מראה של אדם רגיל. במילים אחרות, הוא הפך ל"בר האנוש" שעליו דיברו כל בני האדם, כולל ישוע עצמו. מכיוון שהוא נקרא "בר אנוש", הוא אדם (גבר או אישה, בכל מקרה בעל מעטפת חיצונית של בן אנוש) שנולד למשפחה רגילה של בני אדם רגילים. לפיכך, העובדה שישוע קרא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבי' זהה לאופן שבו אתם קראתם לו 'אבינו' בהתחלה. הוא עשה זאת מנקודת מבט של אדם שנברא. האם אתם זוכרים עדיין את תפילת האדון שישוע לימד אתכם לשנן? "אבינו שבשמיים..." הוא ביקש מכל בני האדם לקרוא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבינו'. ומכיוון שגם הוא קרא לו 'אבי', הוא עשה זאת מנקודת המבט של אדם שנמצא בעמדה שווה לכולכם. מכיוון שקראתם לאלוהים שבשמיים בשם 'אבינו', ישוע ראה את עצמו בעמדה זהה לשלכם וכאדם על פני האדמה שאלוהים בחר בו (כלומר בן האל). אם אתם קוראים לאלוהים 'אבינו', האין זה מפני שאתם יצירים נבראים? תהיה סמכותו של ישוע על פני האדמה גדולה ככל שתהיה, לפני הצליבה הוא היה בסך הכול בר אנוש הנתון לשליטתה של רוח הקודש (כלומר, של אלוהים) ואחד מהברואים על פני האדמה, משום שהוא טרם השלים את עבודתו. לפיכך, העובדה שקרא לאלוהים שבשמיים בשם 'אבי' נבעה רק מצניעותו ומצייתנותו. אולם פנייתו לאלוהים כך (כלומר לרוח שבשמיים) אינה מוכיחה שהוא בנה של רוח האל שבשמיים, אלא רק שנקודת מבטו הייתה שונה ולא שהוא היה דמות שונה. קיומן של דמויות שונות היא תפיסה שגויה! לפני צליבתו, ישוע היה בר אנוש הכפוף למגבלות הבשר והדם ולא הייתה לו את סמכותה המלאה של הרוח. זו הסיבה לכך שהוא יכול היה לחפש את רצונו של אלוהים האב רק מנקודת מבטו של יציר נברא. כפי שהתפלל שלוש פעמים בגת שמנים: "לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה". לפני שהוא נצלב, הוא היה רק מלך היהודים. הוא היה המשיח, בר האנוש, ולא גוף של כבוד. לכן, מנקודת מבט של יציר נברא, הוא קרא לאלוהים 'אבי'. הרי אינך יכול לומר שכל מי שקורא לאלוהים 'אבי' הוא הבן. אילו היה כך, הייתם הופכים כולכם לבניו אחרי שישוע לימד אתכם את תפילת האדון, הלא כן? אם עדיין אינכם משוכנעים, אמרו לי: מיהו זה שאתם קוראים לו בשם 'אבינו'? אם אתם מתייחסים לישוע, מיהו בעיניכם אביו של ישוע? לאחר שישוע עזב, הרעיון הזה של האב והבן חדל להתקיים. הרעיון הזה התאים רק לשנים שבהן ישוע התגלם כבשר ודם. בכל יתר הנסיבות, כשאתם קוראים לאלוהים בשם 'אבינו', הקשר הוא בין אדון הבריאה ליציר נברא. אין זמן שבו הרעיון הזה של השילוש של האב, הבן ורוח הקודש, יכול להיות תקף. זוהי תפיסה שגויה שלעתים רחוקות מופיעה במהלך העידנים ואשר אינה קיימת!
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם השילוש הקדוש קיים?
דבר אלוהים היומי מובאה 298
הדבר עשוי להזכיר לרוב בני האדם את דברי האל מספר בראשית: "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א' 26). מכיוון שאלוהים אומר "נעשה" אדם "בצלמנו", לשון הרבים מצביעה על שניים או יותר. מכיוון שהוא השתמש בלשון רבים, אין רק אל אחד. כך האדם החל לחשוב באופן מופשט על דמויות נפרדות ומתוך הדברים האלה נוצר הרעיון של האב, הבן ורוח הקודש. אם כן, מה מאפיין את האב? מה מאפיין את הבן? ומה מאפיין את רוח הקודש? האם ייתכן שהאנושות של ימינו נוצרה בצלמו של אחד שהוא שילוב של שלושה? אם כך, האם צלם האדם דומה לצלמם של האב, הבן או רוח הקודש? בצלמה של איזו מדמויותיו של אלוהים נברא האדם? הרעיון הזה של האדם פשוט שטותי ולא נכון! הוא יכול רק לפצל את אלוהים לכמה אלים. המועד שבו משה כתב את ספר בראשית היה לאחר שהאנושות נבראה בעקבות בריאת העולם. בראשית, כשהעולם נברא, משה לא היה קיים ומשה כתב את כתבי הקודש רק הרבה יותר מאוחר. אם כן, כיצד הוא יכול היה לדעת מה אמר אלוהים שבשמיים? לא היה לו שמץ של מושג כיצד אלוהים ברא את העולם. בברית הישנה של כתבי הקודש אין אזכור של האב, הבן ורוח הקודש, אלא רק של האל האמיתי האחד יהוה שביצע את עבודתו בישראל. הוא מכונה בשמות שונים כשהעידנים מתחלפים, אך הדבר אינו יכול לשמש הוכחה לכך שכל שם מתייחס לדמות שונה. אילו כך היה, היו באלוהים אינספור דמויות, הלא כן? מה שכתוב בברית הישנה הוא עבודתו של יהוה, שלב עבודה של אלוהים עצמו בתחילת עידן החוק. הייתה זו עבודתו של אלוהים, שבה הכול היה כדברו ונעשה כמצוותו. בשום עת, יהוה לא אמר שהוא האב שבא לבצע עבודה והוא מעולם לא ניבא שהבן יבוא לגאול את האנושות. כשהגיעה תקופתו של ישוע, נאמר רק שאלוהים התגלם כבשר ודם כדי לגאול את האנושות כולה, לא שהבן הוא זה שהגיע. מכיוון שהעידנים אינם דומים זה לזה ושהעבודה שאלוהים עצמו עושה שונה אף היא, עליו לבצע את עבודתו במישורים שונים. כך, הזהות שהוא מייצג שונה אף היא. האדם מאמין שיהוה הוא אביו של ישוע, אך ישוע למעשה לא הכיר בכך. הוא אמר: "לעולם איננו מובחנים זה מזה כאב ובן. אני והאב שבשמיים הננו אחד. האב הוא בי ואני באב. כשהאדם רואה את הבן הוא רואה את האב שבשמיים." בסופו של דבר, בין שמדובר באב או בבן, הם רוח אחת שאינה נחלקת לדמויות שונות. כשהאדם מנסה להסביר, העניינים מסתבכים משום הרעיון של הדמויות הנפרדות וכן משום הקשר בין האב, הבן והרוח. כשהאדם מדבר על דמויות שונות, הדבר הופך את אלוהים לחומרי, הלא כן? האדם אף מדרג את הדמויות במקום הראשון, השני והשלישי. כל אלה אינן אלא דמיונות של האדם שאינן ראויות להתייחסות ושלחלוטין אינן מציאותיות! לו שאלת אותו: "כמה אלים יש?" הוא היה אומר שאלוהים הוא השילוש הקדוש – האב, הבן ורוח הקודש – האל האמיתי האחד. לו שאלת בשנית: "מיהו האב?" הוא היה אומר: "האב הוא רוח האל שבשמיים. הוא אחראי על הכול והוא אדון השמיים." "אם כך, האם יהוה הוא הרוח?" הוא יאמר: "כן!" לו שאלת אותו אז, "מיהו הבן?" הוא היה אומר שישוע הוא הבן כמובן. "אם כן, מהו סיפורו של ישוע? מאין הוא בא?" הוא היה אומר, "ישוע נולד למרים בעקבות עיבור מרוח הקודש." אם כך, גם הוא רוח הקודש במהותו, הלא כן? עבודתו מייצגת גם היא את רוח הקודש, הלא כן? יהוה הוא הרוח וכך גם מהותו של ישוע. כעת באחרית הימים, אין צורך לומר שזו עדיין הרוח. איך ייתכן שהם דמויות שונות? רוח האל היא פשוט זו שמבצעת את עבודת הרוח מנקודות מבט שונות, הלא כן? אין הבחנה בין הדמויות כשלעצמן. ישוע נולד בעקבות עיבור מרוח הקודש ואין ספק שעבודתו הייתה בדיוק עבודתה של רוח הקודש. בשלב העבודה הראשון שיהוה ביצע, הוא לא התגלם כבשר ודם ולא הופיע בפני האדם. על כן, האדם מעולם לא ראה את מראהו. בלי קשר לשאלה עד כמה הוא היה אדיר וגבוה, הוא עדיין היה הרוח, אלוהים עצמו שברא את האדם בראשית. כלומר, הוא היה רוח האל. שהוא דיבר אל האדם מבין העננים רק כרוח ואיש לא חזה במראהו. רק בעידן החסד, כשרוח האל התגלמה כבשר ודם ביהודה, האדם ראה בפעם הראשונה את דמותה של ההתגלמות כאדם יהודי. לא היה בו דבר מיהוה. אולם ישוע נולד בעקבות התעברות מרוח הקודש, כלומר מרוח יהוה עצמו, והוא בכל זאת נולד כהתגלמותה של רוח האל. הדבר הראשון שהאדם ראה היה רוח הקודש היורדת כמו יונה על ישוע. זו לא הייתה הרוח הבלעדית לישוע, אלא רוח הקודש. אם כך, האם ניתן להפריד בין רוחו של ישוע לרוח הקודש? אם ישוע הוא ישוע הבן ורוח הקודש היא רוח הקודש, איך ייתכן שהם אחד? העבודה לא יכולה הייתה להתבצע אילו כך היה. הרוח שבתוך ישוע, הרוח שבשמיים ורוח יהוה כולן אחד. היא נקראת רוח הקודש, רוח האל, הרוח המועצמת שבעתיים והרוח השורה בכול. רוח האל יכולה לבצע עבודה רבה. היא יכולה לברוא את העולם ולהשמיד אותו על ידי הורדת מבול על פני האדמה, היא יכולה לגאול את כל האנושות, ויתרה מזאת, היא יכולה לכבוש ולהשמיד את כל האנושות. אלוהים עצמו מבצע את כל העבודה הזו, ושום דמות מדמויותיו של אלוהים אינה יכולה לעשות אותה במקומו. רוחו יכולה להיקרא בשם יהוה וישוע, וכן האל הכול יכול. הוא האדון והוא המשיח. הוא יכול גם להפוך לבר האנוש. הוא בשמיים וגם על פני האדמה. הוא נישא מעל ליקומים ומצוי בקרב ההמון. הוא אדונם היחיד של השמיים והארץ! מזמן הבריאה ועד היום, רוח האל עצמו מבצעת את העבודה הזו. בין שמדובר בעבודה שנעשית בשמיים או כבשר ודם, רוח האל מבצעת את כל העבודה. כל הברואים, בין שהם בשמיים או בארץ, נתונים בכף ידו הכול יכולה. כל זאת עבודתו של אלוהים עצמו ואף אחד לא יכול לעשות אותה במקומו. בשמיים הוא הרוח אך גם אלוהים עצמו. בקרב בני האדם, הוא בשר ודם אך הוא נותר אלוהים עצמו. על אף שאפשר לקרוא לו במאות אלפי שמות, הוא עדיין עצמו, הביטוי הישיר של רוחו. גאולת האנושות כולה באמצעות צליבתו הייתה עבודתה הישירה של רוחו וכך גם ההכרזה לכל האומות והארצות באחרית הימים. בכל עת, אפשר לקרוא לאלוהים רק בשם האל הכול יכול והאל האמיתי האחד, אלוהים עצמו השורה בכול. הדמויות הנפרדות לא קיימות, לא כל שכן הרעיון הזה של האב, הבן ורוח הקודש. יש רק אלוהים אחד בשמיים ובארץ!
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם השילוש הקדוש קיים?
דבר אלוהים היומי מובאה 299
תוכנית הניהול של אלוהים מתפרסת על פני ששת אלפי שנים ונחלקת לשלושה עידנים על סמך ההבדלים בעבודתו: העידן הראשון הוא עידן החוק של הברית הישנה, השני הוא עידן החסד והשלישי הוא אחרית הימים – עידן המלכות. בכל עידן מיוצגת זהות שונה. הסיבה לכך היא רק הבדל בעבודה, כלומר, בדרישות העבודה. שלב העבודה הראשון שבמהלך עידן החוק התבצע בישראל והשלב השני של חתימת עבודת הגאולה התבצע ביהודה. למען עבודת הגאולה, ישוע נולד באמצעות התעברות מרוח הקודש, כבן היחיד. כל זה היה משום דרישות העבודה. באחרית הימים, אלוהים רוצה להרחיב את עבודתו לאומות הגויים ולכבוש את בני האדם בהן, כדי ששמו יתגדל בקרבם. הוא רוצה לכוון את האדם בהבנת האמת ובהיווכחות בה. רוח אחת מבצעת את כל העבודה הזו. על אף שהיא עשויה לעשות זאת מעמדות שונות, אופייה ועקרונותיה של העבודה נותרים זהים. לאחר שתראו את עקרונותיה ואופייה של העבודה שהם ביצעו, תדעו שרוח אחת עשתה את הכול. בכל זאת יש כאלה שיאמרו: "האב הוא האב, הבן הוא הבן, רוח הקודש היא רוח הקודש, ובסופו של דבר הם יהפכו לאחד." אם כן, כיצד עליך להפוך אותם לאחד? איך ניתן להפוך את האב ורוח הקודש לאחד? אם הם היו שניים במהותם, בלי קשר לשאלה כיצד הם יחוברו יחדיו, הם יישארו בגדר שני חלקים, הלא כן? כשאתם מדברים על להפוך אותם לאחד, האין זה פשוט חיבור של שני חלקים שונים לשלם אחד? אולם הם היו שני חלקים לפני שהם הפכו לשלם, הלא כן? לכל רוח יש מהות נפרדת ושתי רוחות לא יכולות להפוך לאחת. הרוח אינה חפץ חומרי והיא אינה דומה לשום דבר אחר בעולם החומרי. בעיני בני האדם, האב הוא רוח אחת, הבן הוא רוח אחרת ורוח הקודש היא רוח שלישית, ושלוש הרוחות מתערבבות כמו שלוש כוסות מים לשלם אחד. האין אלה שלושה שהופכים לאחד? זה הסבר מוטעה ומגוחך לחלוטין! האין זה פיצול של אלוהים? איך ייתכן שהאב, הבן ורוח הקודש יהפכו כולם לאחד? האין הם שלושה חלקים שלכל אחד מהם יש אופי שונה? בכל זאת, יש אחרים שאומרים, "אלוהים אמר במפורש שישוע הוא בנו האהוב, הלא כן?" ישוע הוא בנו האהוב של אלוהים, שממנו הוא רווה נחת – אלוהים עצמו בהחלט אמר את הדברים האלה. אלוהים הוא זה שנשא עדות על עצמו, אלא שהוא עשה זאת מנקודת מבט שונה, זו של הרוח שבשמיים הנושאת עדות על התגלמותה שלה. ישוע הוא התגלמותו של אלוהים ולא בנו שבשמיים. האם אתה מבין? האם דברי ישוע, "אֲנִי בָּאָב וְהָאָב בִּי" מצביעים על כך שהם רוח אחת? משום ההתגלמות הם הופרדו בין השמיים והארץ, הלא כן? למעשה, הם עדיין אחד. יהיה אשר יהיה, זהו פשוט אלוהים שנושא עדות על עצמו. משום התחלפות העידנים, לשינוי בדרישות העבודה ולשלבים השונים בתוכנית הניהול שלו, השם שבו האדם מכנה אותו משתנה גם הוא. כשהוא בא כדי לבצע את השלב הראשון בעבודה, אפשר היה לקרוא לו רק בשם יהוה, רועה בני ישראל. בשלב השני, אפשר היה לקרוא לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם רק בשמות אדוננו ומשיח. אולם בעת ההיא, הרוח שבשמיים ציינה רק שהוא בנו האהוב של אלוהים ולא הזכירה את היותו בנו היחיד של אלוהים. הדבר פשוט לא קרה. איך ייתכן שיהיה לאלוהים בן יחיד? אם כך היה, אלוהים היה הופך לאדם, הלא כן? מכיוון שהוא היה ההתגלמות, הוא כונה בנו האהוב של אלוהים ומתוך כך בא הקשר בין אב לבן. הסיבה לכך הייתה רק ההפרדה בין השמיים והארץ. ישוע התפלל מנקודת המבט של בשר ודם. מכיוון שהוא עטה בשר ודם של אנושיות רגילה, הוא דיבר מנקודת המבט של בשר ודם כשהוא אמר: "המעטפת החיצונית שלי היא זו של יציר נברא. מכיוון שעטיתי בשר ודם כדי לרדת אל הארץ, אני רחוק כעת מאוד מהשמיים." לכן, הוא יכול היה להתפלל לאלוהים האב רק מנקודת המבט של בשר ודם. זו הייתה חובתו, וזה היה דבר שרוח האל בהתגלמותה כבשר ודם הייתה מוכרחה להיות מצוידת בו. אי-אפשר לומר שהוא לא היה אלוהים רק מפני שהוא התפלל לאב מנקודת המבט של בשר ודם. על אף שהוא כונה בנו האהוב של אלוהים, הוא עדיין היה אלוהים עצמו, מפני שהוא היה התגלמות הרוח ומהותו עדיין הייתה הרוח. בני האדם תוהים מדוע הוא התפלל אם הוא היה אלוהים עצמו. הסיבה לכך היא שהוא היה אלוהים בהתגלמותו, אלוהים החי כבשר ודם ולא הרוח שבשמיים. בעיני האדם, האב, הבן ורוח הקודש הם כולם אלוהים. רק השלושה שהופכים כולם לאחד יכולים להיחשב לאל האמיתי האחד, וכך כוחו גדול במיוחד. בכל זאת יש כאלה שאומרים שרק כך הוא הרוח המועצמת שבעתיים. כשהבן התפלל לאחר בואו, הוא התפלל לרוח הקודש. למעשה, הוא התפלל מנקודת המבט של יציר נברא. מפני שהבשר והדם אינם שלמים, הוא לא היה שלם והיו לו חולשות רבות כשהוא התגלם כבשר ודם והוא היה מוטרד מאוד כשהוא ביצע את עבודתו כבשר ודם. זו הסיבה לכך שהוא התפלל שלוש פעמים לאלוהים האב לפני צליבתו וכן פעמים רבות עוד לפני כן. הוא התפלל בקרב תלמידיו, הוא התפלל לבדו על הר, הוא התפלל על סיפון סירת הדייגים, הוא התפלל בקרב המון אדם, הוא התפלל כשהוא בצע לחם והתפלל כשהוא בירך אחרים. מדוע הוא עשה זאת? הוא התפלל אל הרוח. הוא התפלל לרוח, לאלוהים שבשמיים, מנקודת המבט של בשר ודם. לפיכך, מנקודת השקפתו של האדם, ישוע הפך לבן בשלב העבודה הזה. אולם בשלב הנוכחי, הוא אינו מתפלל. מדוע? הסיבה לכך היא שהדבר שהוא מבטא הוא עבודת הדבר, והמשפט והייסורים בידי הדבר. אין לו צורך בתפילות וכהונתו היא בדיבור. הוא לא נצלב ובני האדם לא מוסרים אותו לשלטונות. הוא רק מבצע את עבודתו. כשישוע התפלל, הוא התפלל לאלוהים האב לירידת מלכות השמיים, לכך שרצונו של האב יתגשם ולכך שהעבודה תגיע. בשלב הזה, מלכות השמיים כבר ירדה. אם כך, האם יש לו עדיין לאלוהים צורך להתפלל? עבודתו היא לחתום את העידן, ואין עוד עידנים חדשים. אם כך, האם יש צורך להתפלל לשלב הבא? חוששתני שלא!
יש סתירות רבות בהסבריו של האדם. אדרבא, אלה כולן תפיסותיו של האדם. ללא בחינה מדוקדקת, הייתם כולכם מאמינים שהן נכונות. אינכם יודעים שהרעיונות הללו של שילוש אלוהי אינם אלא תפיסות של האדם? לאדם אין ידע מלא ויסודי כלשהו. תמיד יש דברים שמזהמים אותו ולאדם יש תפיסות רבות מדי. הדבר מוכיח שיציר נברא פשוט אינו יכול להסביר את עבודתו של אלוהים. במחשבתו של האדם יש דברים רבים מדי, שכולם נובעים מתוך היגיון ומחשבה וסותרים את האמת. האם ההיגיון שלך יכול לנתח ביסודיות את עבודתו של אלוהים? האם אתה יכול לרכוש תובנות על כל עבודתו של יהוה? האם אתה כאדם יכול להבין את כל הדברים האלה או שמא אלוהים עצמו הוא שיכול לראות מעולם ועד עולם? האם אתם אלה שיכולים לראות מעולם שחלף מזמן ועד עולם שעתיד לבוא, או שמא אלוהים הוא זה שיכול לעשות זאת? מה דעתך? כיצד אתה ראוי להסביר את אלוהים? על מה מבוסס ההסבר שלך? האם אתה אלוהים? אלוהים עצמו ברא את השמיים והארץ וכל צבאם. לא אתה עשית זאת. אם כן, מדוע אתה מספק הסברים שגויים? האם אתה ממשיך כעת להאמין בשילוש האלוהי? אינך חושב שהעול כבד מדי? מוטב שתאמין באלוהים אחד ולא בשלושה. מוטב לשאת עול קל, משום שהעול של אדוננו הוא קל.
– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם השילוש הקדוש קיים?