דבר אלוהים היומי  מובאה 300

לאחר כמה אלפי שנות שחיתות, האדם אדיש וקהה חושים. הוא נעשה לשד המתנגד לאלוהים, עד כדי כך שמרדנותו של האדם כלפי אלוהים תועדה בספרי ההיסטוריה, ואפילו האדם עצמו לא מסוגל לתת דין וחשבון מלאים על התנהגותו המרדנית. זאת משום שהשטן השחית את האדם עד עמקי נשמתו והוביל את האדם הרחק מדרך הישר, עד כדי כך שהאדם לא יודע לאן לפנות. גם היום, האדם עודנו בוגד באלוהים: כשהאדם רואה את אלוהים, הוא בוגד בו, וכשהוא לא יכול לראות את אלוהים, גם אז הוא בוגד בו. יש גם מי שלאחר שהיה עד לקללות אלוהים ולחרון אפו, בכל זאת בוגד בו. לכן אני אומר שההיגיון של האדם איבד את תפקידו המקורי, ושגם מצפונו של האדם איבד את תפקידו המקורי. האדם שאני מביט בו הוא חיה בדמות אדם – הוא נחש ארסי – ולא משנה כמה הוא מנסה להיראות מעורר רחמים אל מול עיני, לעולם לא אהיה רחמן כלפיו, מפני שאין לאדם יכולת הבחנה בין שחור ללבן ובין אמת לשקר. הגיון האדם נעשה כה אטום, אך הוא בכל זאת מבקש לקבל את ברכתי. אנושיותו כה נחותה, אך הוא בכל זאת רוצה להחזיק בריבונות של מלך. על מי הוא יכול למלוך, עם היגיון שכזה? איך הוא יכול לשבת על כס מלכות עם אנושיות כזו? אין ספק שאין לאדם בושה! הוא חדל אישים ויהיר! למי מכם שרוצה לקבל ברכות, אני מציע שימצא תחילה ראי ויתבונן בבבואתו המכוערת – האם יש לכם את מה שנדרש כדי למלוך? האם יש לכם פנים של אדם שיכול לקבל ברכות? לא חל אפילו שינוי קל בטבעכם, ולא הנהגתם שום דבר מן האמת, ובכל זאת אתם מייחלים לעתיד נפלא. אתם משלים את עצמכם! מאחר שהאדם נולד לתוך ארץ כה מזוהמת, החברה פגעה בו אנושות, הוא הושפע ממוסר פיאודלי, ולמד ב"מוסדות להשכלה גבוהה." החשיבה הנחשלת, המוסר המושחת, ההשקפה הנבזית על החיים, הפילוסופיה הנתעבת של החיים, הקיום חסר התוחלת, ואורח חייכם ומנהגיכם המושחתים – כל הדברים האלה פלשו באופן חמור לתוך לבו של האדם, חתרו תחת מצפונו והתקיפו אותו באופן חמור. כתוצאה מכך, האדם מרוחק עוד יותר מאלוהים ומתנגד לו עוד יותר. טבע האדם הולך ונעשה מרושע יותר מיום ליום, ואין ולו אדם אחד שיוותר מרצון על שום דבר למען אלוהים, אין ולו אדם אחד שיישמע לאלוהים מרצון, ויתרה מזאת, אין ולו אדם אחד שישאף מרצונו להופעת אלוהים. במקום זאת, בתחומו של השטן, האדם לא עושה דבר מלבד לחפש הנאות, והוא נכנע לשחיתות הבשר בארץ הרפש. גם כשאלה שחיים בחשיכה שומעים את האמת, לא עולה בדעתם להנהיג אותה, והם לא שואפים לחפש את אלוהים גם אם הם חזו בהופעתו. כיצד יכול להיות לאנושות כה מושחתת סיכוי כלשהו לישועה? כיצד יכולה אנושות כה מנוונת לחיות באור?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 301

טבעו המושחת של האדם נובע מכך שהשטן הרעיל ורמס אותו, מהנזק המביש שהשטן הסב לחשיבה שלו, למוסר שלו, לתובנה שלו ולהיגיון שלו. האדם מתנגד לאלוהים ולא מבין את האמת בדיוק משום שהשטן השחית את היסודות של האדם, ומשום שהם לא דומים כלל לאופן שבו אלוהים ברא אותם במקור. לפיכך, על השינויים בטבע האדם להתחיל משינויים בחשיבה שלו, בתובנה שלו וההיגיון שלו, ואלה ישנו את הכרתו את אלוהים ואת ידיעתו את האמת. מי שנולד בארץ המושחתת ביותר הוא בור עוד יותר באשר למהותו של אלוהים ולמשמעות האמונה באלוהים. ככל שבני אדם מושחתים יותר, כך הם יודעים פחות על קיומו של אלוהים, וכך ההיגיון והתובנה שלהם דלים יותר. המקור להתנגדותו של האדם ולהתמרדותו נגד אלוהים הוא השחתתו על ידי השטן. משום ההשחתה בידי השטן, מצפונו של האדם נעשה אדיש. מסיבה זו הוא בלתי מוסרי, מחשבותיו מנוונות, ויש לו השקפה מחשבתית נחשלת. לפני שהשטן השחית אותו, האדם הלך באופן טבעי בעקבות אלוהים ושמע לדבריו לאחר ששמע אותם. היו לו היגיון ומצפון יציבים באופן טבעי, והייתה לו אנושיות רגילה. אחרי שהשטן השחית אותו, ההיגיון, המצפון והאנושיות המקוריים של האדם הלכו ונעשו קהים והשטן פגם בהם. כך הוא איבד את צייתנותו ואת אהבת אלוהים שלו. ההיגיון של האדם נעשה לקוי, טבעו נעשה זהה לטבע של חיה והתמרדותו באלוהים נעשתה תכופה וחמורה יותר. אולם האדם עדיין לא יודע זאת ולא מכיר בכך, והוא רק מתנגד ומורד בעיוורון. טבעו של האדם מתגלה כביטוי של ההיגיון, התובנה והמצפון שלו, מכיוון שההיגיון והתובנה שלו רעועים ומצפונו נעשה קהה ביותר, טבעו מתמרד באלוהים. אם ההיגיון והתובנה של האדם לא יכולים להשתנות, אין סיכוי לשינויים בטבעו ולהתאמה לרצונו של אלוהים. אם ההיגיון של האדם רעוע, הוא אינו יכול לשרת את אלוהים והוא לא ראוי לשימושו של אלוהים. "היגיון רגיל" פירושו ציות ונאמנות לאלוהים, כמיהה לאלוהים, יחס מוחלט כלפי אלוהים, ומצפון כלפי אלוהים. פירושו שפיכם ולבכם שווים כלפי אלוהים, ללא התנגדות מכוונת לאלוהים. היגיון לקוי אינו כזה. מכיוון שהשטן השחית אותו, האדם יצר לעצמו תפיסות על אלוהים, ואין לו נאמנות או תשוקה לאלוהים, וקל וחומר שאין לו מצפון כלפי אלוהים. האדם מתנגד ושופט את אלוהים במכוון. יתרה מכך, הוא מטיח בו גידופים מאחורי גבו. האדם שופט את אלוהים מאחורי גבו כשהוא יודע בבירור שמדובר באלוהים. אין לאדם כל כוונה להישמע לאלוהים והוא רק מציב לאלוהים דרישות ובקשות בעיוורון. בני אדם כאלה – בני אדם שיש להם היגיון לקוי – לא מסוגלים להכיר בהתנהגותם המתועבת ולהתחרט על מרדנותם. אם בני אדם מסוגלים להכיר את עצמם, הם ישיבו לעצמם מעט מההיגיון שלהם. ככל שבני אדם שאינם מסוגלים להכיר את עצמם מתמרדים יותר נגד אלוהים, כך ההיגיון שלהם רעוע יותר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 302

גילוי טבעו המושחת של האדם נובע מלא אחר מאשר מצפונו שהוקהה, טבעו הזדוני וההיגיון הרעוע שלו. אם מצפונו של האדם וההיגיון שלו יוכלו לשוב להיות רגילים, הוא יהיה אדם שראוי לשימושו של אלוהים. בפשטות, מפני שמצפונו של האדם היה תמיד אדיש, ומפני שההיגיון של האדם, שמעולם לא היה יציב, רק הולך ומתקהה, האדם מורד באלוהים יותר ויותר, עד כדי כך שהוא אף צלב את ישוע ומסרב להכניס לביתו את ההתגלמות של אלוהים כבשר ודם באחרית הימים. מסיבה זו הוא מגנה את בשרו של אלוהים, ורואה בבשרו של אלוהים דבר נחות. אילו הייתה באדם ולו מעט אנושיות, הוא לא היה כה אכזרי כלפי התגלמותו של אלוהים כבשר ודם; אילו היה לו ולו מעט היגיון, הוא לא היה כה אכזרי כלפי התגלמותו של אלוהים כבשר ודם; אילו היה לו ולו מעט מצפון, הוא לא היה "מרעיף תודות" על התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, בדרך זו. האדם חי בתקופה שבה אלוהים מתגלם כבשר ודם, אבל הוא לא מסוגל להודות לאלוהים על שנתן לו הזדמנות טובה שכזו, ובמקום זאת הוא מקלל את בואו של אלוהים או מתעלם לגמרי מעובדת התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ונדמה שהוא מתנגד לה ועייף ממנה. בלי קשר לאופן שבו האדם מתייחס לבואו של אלוהים, בקיצור, אלוהים תמיד המשיך בעבודתו בסבלנות – על אף שהאדם לא קיבל אותו בברכה כלל, ועל אף שהאדם בא אליו בדרישות בעיוורון. טבע האדם נעשה אכזרי מאוד, ההיגיון שלו נעשה קהה מאוד, ומצפונו נרמס לגמרי על ידי השטן, והוא חדל מזמן להיות מצפונו המקורי של האדם. לא זו בלבד שהאדם כפוי טובה כלפי אלוהים המתגלם כבשר ודם, על כך שהעניק לאנושות כל כך הרבה חיים וחסד, אלא שהוא אף נוטר טינה כלפי אלוהים, על שהעניק לו את האמת. האדם נעשה נוטר טינה לאלוהים מפני שאין לו שום עניין באמת. לא זו בלבד שהאדם לא יכול להקריב את חייו למען אלוהים המתגלם כבשר ודם, אלא שהוא אף מנסה לסחוט ממנו טובות הנאה, ודורש עניין גדול בעשרות מונים מזה שהאדם נתן לאלוהים. בני אדם עם מצפון והיגיון כאלה חושבים שאין זה עניין גדול ובכל זאת מאמינים שהם ויתרו על הרבה כל כך מעצמם למען אלוהים, ושאלוהים נתן להם מעט מדי. יש כאלה, שלאחר שנתנו לי קערת מים, מושיטים את ידיהם ודורשים שאשלם להם עבור שתי קערות חלב, או, לאחר שנתנו לי חדר ללילה אחד, דורשים שאשלם שכירות על כמה לילות. עם אנושות שכזו, ומצפון שכזה, כיצד אתם עדיין מעזים לבקש לזכות בחיים? כמה אתם נקלים ובזויים! בגלל האנושות הזו והמצפון הזה, אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נודד במרחבי הארץ מבלי למצוא מקום מקלט. מי שבאמת יש לו מצפון ואנושיות צריך לעבוד ולשרת בלב שלם את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, לא בזכות עבודתו הרבה, אלא גם לולא היה עובד כלל. זה הדבר שצריכים לעשות בעלי ההיגיון היציב, וזוהי חובת האדם. רוב בני האדם אף מדברים על תנאים לשירותם את אלוהים: לא אכפת להם אם הוא אלוהים או אדם. הם רק מדברים על התנאים שלהם, ועוסקים רק בסיפוק תשוקותיהם. כשאתם מבשלים למעני, אתם דורשים דמי שירות; כשאתם עושים למעני שליחויות, אתם מבקשים שכר שליחים; כשאתם עובדים למעני אתם דורשים שכר עבודה; כשאתם מכבסים את בגדיי אתם דורשים שכר כביסה; כשאתם תורמים לכנסייה אתם דורשים החזר עלויות; כשאתם נושאים דברים אתם דורשים שכר נואמים; כשאתם מפיצים ספרים אתם דורשים דמי הפצה, וכשאתם כותבים אתם דורשים תשלום על הכתיבה. אלו שטיפלתי בהם אף דרשו ממני פיצויים, בשעה שאלו שנשלחו הביתה דורשים פיצויים על הנזק לשמם הטוב. מי שלא נשוי דורש נדוניה, או פיצוי על נעוריו האבודים. מי שהורג תרנגולת דורש דמי שחיטה; מי שמטגן מזון דורש דמי טיגון; ומי שמבשל מרק דורש תשלום גם על זה... זוהי אנושיותכם הנשגבת ורבת העוצמה ואלה הם המעשים שמכתיב מצפונכם הטוב. היכן ההיגיון שלכם? היכן האנושיות שלכם? אני רוצה לומר לכם: אם תמשיכו כך, אפסיק לעבוד בקרבכם. לא אעבוד בקרב עדר של חיות בדמות אדם; לא אסבול כך למען קבוצה כזו של בני אדם שפניהם התמימות מסתירות לבבות סוררים; לא אסבול למען להקת חיות שכזו, שאין לה ולו אפשרות קלושה לגאולה. היום שבו אפנה לכם את גבי הוא היום שבו תמותו, היום שבו יבוא עליכם החושך והיום שבו האור ינטוש אתכם. אני רוצה לומר לכם: לעולם לא אהיה נדיב כלפי קבוצה כמו שלכם, קבוצה הנחותה אפילו מחיות! יש גבולות לדבריי ולמעשיי, וכפי שהאנושיות והמצפון שלכם כיום, לא אעבוד עוד, מפני שמצפונכם יותר מדי לוקה בחסר, מפני שגרמתם לי כאב רב מדי ומפני שהתנהגותכם הנבזית מגעילה אותי מדי. לבני אדם שאנושיותם ומצפונם כל כך לוקים בחסר לעולם לא יהיה סיכוי בעת הישועה; לעולם לא אושיע בני אדם כה חסרי לב וכפויי טובה. בבוא יומי, אמטיר לנצח את להבותיי על בני המרדות שעוררו את חרון אפי העז, ואטיל את עונשי הנצחי על החיות האלה שהטיחו בי גידופים ונטשו אותי, אשרוף לנצח בלהבות זעמי את בני המרדות שאכלו וחיו יחד עמי אך לא האמינו בי אלא העליבו אותי ובגדו בי. אטיל את עונשי על כל אלו שעוררו את זעמי, אמטיר את כל חמתי על חיות אלה, שפעם רצו לעמוד לצדי כשוות לי, אך לא עבדו אותי ולא שמעו לי. המטה שבו אכה את בני האדם ייפול על החיות האלו שבעבר נהנו מיחסי הטוב שנהנו מהתעלומות שחלקתי איתם, ושניסו לקחת ממני הנאות חומריות. לא אסלח לאף אדם שינסה לתפוס את מקומי. לא אחוס על איש מאלה שמנסים לקחת ממני בכוח מזון ובגדים. לעת עתה, אתם מוגנים מפגיעה ואתם ממשיכים לצאת מגדרכם בדרישות שאתם מציבים לי. בבוא יום חרון אפי, לא תציבו לי עוד דרישות. ביום ההוא, אניח לכם "ליהנות" כאוות נפשכם, אדחוף את פניכם בכוח לתוך האדמה, ולעולם לא תוכלו לקום שוב! במוקדם או במאוחר, "אשלם" לכם את החוב הזה – ואני מקווה שאתם מחכים בסבלנות לבוא היום הזה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 303

האדם לא מצליח לזכות באלוהים לא משום שיש לאלוהים רגש, ולא משום שאלוהים לא מוכן שהאדם יזכה בו, אלא משום שהאדם לא רוצה לזכות באלוהים, ומשום שהאדם לא מחפש את אלוהים בדחיפות. כיצד יכול אלוהים לקלל את אחד מאלה שמחפשים את אלוהים באמת? כיצד יכול אלוהים לקלל אדם בעל היגיון יציב ומצפון רגיש? כיצד יכול אדם העובד ומשרת את אלוהים באמת להישרף באש חרון אפו? כיצד יכול אדם השמח להישמע לאלוהים להיות מגורש מבית אלוהים? כיצד יכול אלוהים להעניש אדם שאוהב את אלוהים עד כלות? כיצד יכול אדם השמח לעזוב הכל למען אלוהים להישאר בלא כלום? האדם לא מוכן ללכת אחר אלוהים, לא מוכן להשקיע את רכושו למען אלוהים ולא מוכן להקדיש את חייו לאלוהים. במקום זאת הוא אומר שאלוהים הרחיק לכת, ושדברים רבים מדי הקשורים לאלוהים לא עולים בקנה אחד עם תפיסותיו של האדם. עם אנושיות כזו, אפילו אם הייתם נדיבים במאמציכם, בכל זאת לא הייתם יכולים לזכות באישורו של אלוהים, ואתם הרי גם לא מחפשים את אלוהים. האם אתם לא יודעים שאתם הסחורה הפגומה של האנושות? האם אתם לא יודעים שאין אנושיות נחותה מאנושיותכם? האם אתם לא יודעים כיצד אחרים מכנים אתכם לשם כבוד? אלו שאוהבים את אלוהים באמת מכנים אתכם אבי הזאב, אם הזאב, בן הזאב, נכד הזאב – אתם צאצאיו של הזאב, אנשי הזאב, ועליכם לדעת את זהותכם ולא לשכוח אותה לעולם. אל תחשבו שאתם איזושהי דמות נעלה: אתם הקבוצה האכזרית ביותר של בני אדם חסרי אנושיות בקרב האנושות. האם אתם לא יודעים את כל זה? האם אתם יודעים איזה סיכון לקחתי על עצמי כדי לעבוד בקרבכם? אם ההיגיון שלכם לא יוכל לשוב להיות רגיל ואם מצפונכם לא יוכל לעבוד באופן רגיל, אזי לעולם לא תהיו תסירו מעליכם את הכינוי "זאב," לעולם לא תימלטו מיום הקללה, לעולם לא תימלטו מיום עונשכם. נולדתם נחותים, חסרי ערך. אתם באופייכם להקת זאבים רעבים, ערמת פסולת וגרוטאות, ושלא כמוכם, אני לא עובד עליכם כדי לזכות בטובות הנאה, אלא משום הצורך בעבודה. אם תמשיכו להתמרד כך, אפסיק לעבוד, ולעולם לא אעבוד עליכם שוב. נהפוך הוא – אעביר את עבודתי לקבוצה אחרת המוצאת חן בעיני, וכך אעזוב אתכם לנצח, מפני שאני לא מוכן להביט במי שצורר אותי. אם כך, האם אתם רוצים להיות תואמים לי או לצרור אותי?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 304

כל בני האדם מבקשים לראות את ארשת פניו האמתיים של ישוע וכולם שואפים להיות איתו. אני מאמין שאף אחד מהאחים והאחיות לא היה אומרים שהוא לא מוכן לראות את ישוע או להיות איתו. לפני שתראו את ישוע, כלומר לפני שתראו את אלוהים בהתגלמותו, סביר שיהיו לכם דעות רבות ושונות, למשל באשר למראהו של ישוע, לדיבורו, לאורח חייו וכן הלאה. עם זאת, כשתראו אותו באמת, הדעות שלכם ישתנו במהרה. מדוע? האם ברצונכם לדעת? אומנם נכון שלא ניתן להתעלם מחשיבתו של האדם, אך יהיה הרבה יותר בלתי נסבל לשנות את מהותו של המשיח. אתם מתייחסים אל המשיח כאל בן אלמוות או כאל חכם גדול, אך איש לא מתייחס אליו כאל אדם רגיל בעל מהות אלוהית. לפיכך, רבים מאלו הכמהים יום ולילה לראות את אלוהים הם למעשה אויבים של אלוהים ואינם תואמים לו. האין זו טעות מצדו של האדם? גם עכשיו, אתם עדיין חושבים שדי באמונתכם ובנאמנותכם כדי שתהיו ראויים לחזות בארשת פניו של המשיח, אך אני מפציר בכם להצטייד ביותר דברים מעשיים! זאת מפני שבעבר, בהווה ובעתיד, רבים מאלו הבאים במגע עם המשיח כשלו או ייכשלו – כולם ממלאים את תפקיד הפרושים. מה הסיבה לכישלונכם? הוא נובע בדיוק מכך שבמושגים שלכם ישנו אל נשגב וראוי להערצה. אולם האמת אינה על פי רצונו של האדם. לא רק שהמשיח אינו נשגב, אלא שהוא קטן במיוחד; לא רק שהוא אדם, אלא שהוא אדם רגיל; לא רק שהוא לא יכול לעלות השמיימה, אלא שהוא אפילו לא יכול לנוע בחופשיות על פני האדמה. ומכיוון שכך, בני האדם מתייחסים אליו כאל אדם רגיל. הם מתנהגים באופן לא מכובד בקרבתו ומדברים אליו בהפקרות, ובמקביל לכך, עדיין ממתינים לבואו של "המשיח האמיתי". אתם מתייחסים אל המשיח שכבר בא כאל אדם רגיל ואל דבריו כאל דברי אדם רגיל. לפיכך, לא קיבלתם דבר מהמשיח, ובמקום זאת הוצאתם לאור את כיעורכם שלכם.

לפני המגע עם המשיח, אתם עשויים להאמין שהטבע שלכם השתנה לחלוטין; אתם עשויים להאמין שאתם חסידים נאמנים של המשיח ושאתם ראויים ביותר לקבל את ברכתו. בנוסף, מכיוון שצעדתם בדרכים רבות, עשיתם עבודה רבה, והנבתם פירות רבים, ודאי תזכו בכתר בסופו של דבר. אולם ישנה אמת אחת שאולי אינכם יודעים. הטבע המושחת והמרדנות וההתנגדות של האדם נחשפים כאשר הוא רואה את המשיח, והמרדנות וההתנגדות הנחשפות במקרה כזה הן גלויות לגמרי ולחלוטין יותר מאשר בכל מצב אחר. עצם היותו של המשיח בר האנוש ובעל אנושיות רגילה היא הסיבה לכך שבני האדם לא מכבדים או מוקירים אותו. מכיוון שאלוהים חי כבשר ודם, מרדנות האדם יוצאת כולה לאור באופן כה גמור ובפרטי פרטים. לכן אני אומר שביאת המשיח חשפה את כל מרדנותה של האנושות ושפכה אור על אופייה של האנושות. הדבר מכונה "פיתוי טיגריס לרדת מההר" ו"פיתוי זאב לצאת מהמערה". האם אתם מעזים לומר שאתם נאמנים לאלוהים? האם אתם מעזים לומר שאתם מפגינים ציות מוחלט לאלוהים? האם אתם מעזים לומר שאתם לא מרדנים? יש שיאמרו: "בכל פעם שאלוהים מפקיד אותי בסביבה חדשה, אני תמיד מציית ללא היסוס, ויתרה מזאת, אני לא נותן מקום לאף מושג לגבי אלוהים". יש שיאמרו: "אני עושה כמיטב יכולתי כל משימה שאלוהים מטיל עליי ואני לעולם לא מתרשל". אם כן, אני שואל אתכם: האם באפשרותכם להיות תואמים למשיח כשאתם חיים במחיצתו? וכמה זמן תהיו תואמים לו? יום אחד? יומיים? שעה? שעתיים? אמונתכם אכן ראויה לשבח, אך אין לכם יציבות רבה. כשתחיו באמת עם המשיח, צדקנותכם וחשיבותכם העצמית ייחשפו לאיטן בדבריכם ובמעשיכם, וכך גם תאוותיכם היהירות ועמדתכם המרדנית וחוסר שביעות הרצון שלכם ייחשפו באופן טבעי. לבסוף, גאוותנותכם תגדל אף יותר, עד שתהיו מנוגדים למשיח באותה מידה שהמים מנוגדים לאש, ואז אופייכם יתגלה בשלמותו. באותו הזמן, לא ניתן יהיה להסתיר עוד את תפיסותיכם, תלונותיכם גם הן יתבטאו מעצמן, ואנושיותכם הנלוזה תתגלה במלואה. עם זאת, אפילו אז, אתם ממשיכים להתכחש למרד שלכם עצמכם, ובמקום זאת, אתם מאמינים שהאדם מתקשה לקבל משיח שכזה, שהוא מחמיר מדי עם האדם, ושאתם הייתם נשמעים לו לחלוטין אילו הוא היה משיח נדיב יותר. אתם מאמינים שתמיד יש סיבה מוצדקת למרדנות שלכם, ושאתם מתמרדים נגד המשיח רק לאחר שהוא דחק אתכם לנקודה מסוימת. מעולם לא שקלתם את האפשרות שאינכם מתייחסים אל המשיח כאל אלוהים, ושאין בכוונתכם להישמע לו כלל. במקום זאת, אתם ממשיכים להתעקש שהמשיח עובד בהתאם לרצונכם, וברגע שיש דבר אחד שבו הוא לא עושה זאת, אתם סבורים שהוא לא אלוהים, כי אם אדם. האם אין רבים בקרבכם שהתמודדו איתו כך? במי אתם מאמינים, אחרי הכל? ואיך תחפשו זאת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי שלא תואם למשיח בוודאי מתנגד לאלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 305

אתם תמיד שואפים לראות את המשיח, אך אני מפציר בכם שלא לרומם את עצמכם כל כך. כולם יכולים לראות את המשיח, אך אני טוען שאיש לא כשיר לראותו. מכיוון שאופיו של האדם מלא רוע, גאוותנות ומרד, כשתראו את המשיח, אופייכם יהרוס אתכם וידון אתכם למוות. קשרכם עם אח (או אחות) עשוי שלא לגלות רבות עליכם, אך הדבר אינו פשוט כל כך כאשר אתם בקשר עם המשיח. בכל עת, תפיסותיכם עלולות להשתרש, גאוותנותכם עלולה ללבלב ומרדנותכם עלולה להניב פרי. כיצד תוכלו להיות כשירים לקשר עם המשיח עם אנושיות שכזו? האם אתם מסוגלים באמת להתייחס אליו כאל אלוהים בכל רגע של כל יום? האם באמת תהיה לכם המציאות של ציות לאלוהים? אתם עובדים את האל הנשגב שבלבכם כיהוה, אך מתייחסים אל המשיח הגלוי לעין כאל אדם. ההיגיון שלכם נחות מדי ואנושיותכם עלובה מדי! אין ביכולתכם להתייחס אל המשיח לנצח כאל אלוהים. רק מדי פעם, כשמתחשק לכם, אתם מושכים אותו אליכם ועובדים אותו כאלוהים. לכן אני אומר שאתם לא ממאמיניו של אלוהים, אלא שותפים של אלו שנאבקים במשיח. אפילו בני אדם המפגינים רוחב לב כלפי אחרים זוכים לגמול, אך המשיח, שעובד כך בקרבכם, לא מקבל אהבה או גמול וציות מצד האדם. האין זה דבר מצער?

ייתכן שבכל שנות אמונתכם באלוהים, מעולם לא קיללתם איש ולא ביצעתם מעשה רע, אך בקשרכם עם המשיח אינכם מסוגלים לדבר אמת, לפעול ביושר או להישמע לדברי המשיח. במקרה כזה, אני אומר שאתם המרושעים והזדוניים ביותר בעולם. ייתכן שאתם ידידותיים ומסורים לקרוביכם, חבריכם, רעייתכם (או בעלכן), בניכם ובנותיכם והוריכם, ולעולם אינכם מנצלים אחרים, אך אם אינכם יכולים להיות תואמים למשיח ולחיות איתו בשלום, הרי שאפילו אם תתנו הכל כדי לסייע לשכניכם, או שטיפלתם היטב באביכם, באמכם ובבני ביתכם, אני בכל זאת אומר שאתם מרושעים וגם מלאים בתכסיסים ערמומיים. אל תחשבו שאתם תואמים למשיח רק מפני שאתם מסתדרים עם הזולת או עושים כמה מעשים טובים. האם אתם מאמינים שנדיבותכם יכולה לגנוב ברכות מהשמיים? האם אתם חושבים שכמה מעשים טובים הם תחליף לציות מצדכם? איש מכם לא יכול לקבל טיפול וגיזום, וכולם מתקשים לאמץ לחיקכם את האנושיות הרגילה של המשיח, אולם אתם תמיד טוענים לציות לאלוהים. אמונה שכזו תביא עליכם גמול הולם. חדלו משיגיון בהזיות גחמניות ומהשאיפה לראות את המשיח, שכן שיעור קומתכם כה עלוב עד כדי כך שאינכם ראויים אפילו לראותו. רק לאחר שתטהרו את כל מרדנותכם ותוכלו לחיות בשלום עם המשיח, ואז אלוהים יופיע בפניכם באופן טבעי. אם תלכו לראות את אלוהים מבלי שנגזמתם או נשפטתם, ודאי שתהיו למתנגדי האל ותעמדו בפני השמדה. אופיו של האדם מיסודו עוין את אלוהים, מפני שהשטן השחית כליל את כל בני האדם. לא תיתכן תוצאה טובה לניסיון של אדם עם אלוהים מתוך שחיתותו שלו. פעולותיו ודבריו של האדם לבטח יחשפו את השחיתות שלו. בכל צעד ושעל, ובהקשר לאלוהים, מרדנותו של האדם תתגלה בכל ההיבטים. בלא יודעין, האדם מתנגד למשיח, מוליך אותו שולל ודוחה אותו. כשזה יקרה, האדם יהיה במצב מסוכן עוד יותר. אם המצב הזה יימשך, הוא יהיה נתון לענישה.

ייתכן שיש כאלה שסבורים שאם הקשר עם אלוהים כל כך מסוכן, יהיה זה נבון לשמור מרחק מאלוהים. אם כן, במה יכולים לזכות אנשים כאלה? האם ביכולתם להיות נאמנים לאלוהים? אכן, הקשר עם אלוהים קשה מאוד, אך הדבר נובע לחלוטין מהיות האדם מושחת ולא מחוסר יכולתו של אלוהים להיות מקושר לאדם. הדבר הטוב ביותר בשבילכם יהיה להשקיע מאמץ רב יותר בהכרת העצמי. מדוע לא מצאתם חסד בעיני אלוהים? מדוע הטבע שלכם כה נתעב בעיניו? מדוע דבריכם מעוררים סלידה בעיניו? ברגע שמפגינים מעט נאמנות, אתם משבחים את עצמכם ודורשים גמול על התרומה המועטה שלכם. אתם מתנשאים על אחרים בכל עת שאתם מראים שמץ ציות, ואתם בזים לאלוהים ברגע שאתם מבצעים משימה זערורית כלשהי. אתם רוצים כסף, מתנות ומחמאות על כך שקיבלתם את אלוהים. לבכם דואב כאשר אתם נותנים מטבע או שניים; כאשר אתם נותנים עשרה, אתם רוצים ברכות ומעמד נכבד. כשמדברים או שומעים על אנושיות כשלכם, היא מעליבה ממש. האם יש משהו ראוי לשבח בדבריכם ובמעשיכם? אלו שממלאים את חובותיהם ואלו שלא; אלו שמובילים ואלו שמובלים; אלו שמקבלים את אלוהים ואלו שלא; אלו שנותנים תרומות ואלו שלא; אלו שמטיפים ואלו שמקבלים את הדברים, וכן הלאה – כל האנשים האלו משבחים את עצמם. האין הדבר נלעג בעיניכם? אתם יודעים היטב שאתם מאמינים באלוהים, ובכל זאת אינכם יכולים להיות תואמים לאלוהים. אתם יודעים היטב שאינכם ראויים כלל, ובכל זאת אתם ממשיכים להתרברב. אינכם מרגישים שההיגיון שלכם הידרדר עד למצב שבו אין לכם עוד שליטה עצמית? עם היגיון כזה, איך ייתכן שתהיו כשירים לקשר עם אלוהים? אתם חוששים על נפשכם בשלב הזה, הלא כן? טבעכם כבר הידרדר עד כדי כך שלא תוכלו להיות תואמים לאלוהים. מכיוון שכך, האין אמונתכם נלעגת? האין אמונתכם מגוחכת? איך תתמודדו עם עתידכם? איך תבחרו את הנתיב שבו תלכו?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי שלא תואם למשיח בוודאי מתנגד לאלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 306

הבעתי דברים כה רבים, וכן הבעתי את רצוני וטבעי, אך למרות זאת בני האדם עדיין אינם מסוגלים להכיר אותי ולהאמין בי. ניתן אף לומר שהם עדיין אינם מסוגלים להישמע לי. אלו החיים בכתבי הקודש, אלו החיים בתוך החוק, אלו החיים על הצלב, אלו החיים על פי הדוקטרינה, אלו החיים בתוך העבודה שאני עושה כיום – מי מהם תואם לי? אתם חושבים רק על קבלת ברכות וגמול, ומעולם לא הקדשתם מחשבה לדרך שבה תוכלו לתאום לי או איך להימנע מלהתנגד לי. אני כה מאוכזב מכם, שכן הענקתי לכם רבות אך קיבלתי מכם כה מעט בתמורה. המרמה שלכם, ההתנשאות שלכם, החמדנות שלכם, רצונותיכם המוגזמים, הבגידה שלכם, המרדנות שלכם – איך יוכלו מי מאלו לחמוק מהבחנתי? אתם מקלים בי ראש, משטים בי, מעליבים אותי, משדלים אותי, תובעים ממני דברים, סוחטים ממני קורבנות – כיצד יכול זדון שכזה לחמוק מעונשי? מעשיכם הרעים הם הוכחה לעוינותכם כלפיי, וכן הוכחה להיותכם מנוגדים לי. כל אחד מכם מאמין שהוא כה תואם לי, אך אם כך הדבר, למי מתייחסות ראיות מוצקות אלו? אתם מאמינים שהכנות והנאמנות שלכם כלפיי הן הנעלות ביותר. אתם סבורים שאתם כה טובי לב, כה מלאי חמלה, ושהקדשתם לי הרבה כל כך. אתם סבורים שעשיתם די למעני. אך האם אי-פעם היצבתם מול אמונות אלו את התנהגותכם? אני אומר שאתם מאוד גאוותנים, מאוד חמדנים ומאוד שטחיים; התחבולות שבהן אתם משטים בי מאוד מחוכמות, ובאמתחתכם שפע כוונות ושיטות בזויות. נאמנותכם דלה מדי, רצינותכם חסרת ערך, ומצפונכם נבוב עוד יותר. בלבכם זדון רב ואיש אינו פטור מכוונות הזדון שלכם, גם לא אנוכי. אתם סוגרים דלתותיכם בפניי למען ילדיכם, למען בעליכן או למען השימור העצמי שלכם. במקום לדאוג לי, אתם דואגים למשפחתכם, לילדיכם, למעמדכם, לעתידכם ולסיפוק שלכם. מתי בכלל חשבתם עלי בזמן שדיברתם או פעלתם? בימים קרים, מחשבותיכם פונות לעבר ילדיכם, בעליכן, נשותיכם או הוריכם. גם בימים חמים אין לי מקום במחשבותיכם. כשאתם ממלאים את חובתכם אתם חושבים על האינטרסים שלכם, על בטיחותכם האישית, על בני משפחתכם. איזה דבר עשיתם אי-פעם למעני? מתי בכלל חשבתם עלי? מתי התמסרתם בכל מחיר לי ולעבודתי? היכן העדות להיותכם תואמים לי? היכן הראיות לנאמנותכם לי? היכן הראיות לציותכם לי? מתי כוונותיכם לא היו למען קבלת ברכותיי? אתם משטים בי ומרמים אותי, משחקים באמת, מסתירים את קיומה של האמת ובוגדים במהותה של האמת. כיוון שאתם מתנגדים לי, מה מצפה לכם בעתיד? אתם שואפים לתאום לאל המעורפל שלכם ושואפים רק לאמונה מעורפלת, אך אינכם תואמים למשיח. האם הזדוניות שלכם לא ראויה לגמול זהה לזה שמגיע לרשעים? כשיגיע הזמן תבינו שכל מי שמנוגד למשיח אינו יכול להימלט מחרון אפי, ואף תגלו מהו סוג הגמול שיוטל על מי שמתנגד למשיח. כשהיום ההוא יגיע, יתנפצו כל חלומותיכם על הברכות להן תזכו בתמורה לאמונתכם באלוהים ועל כניסתכם לגן העדן. אולם, לא כך יקרה לאלו התואמים למשיח. על אף שאיבדו הרבה כל כך, על אף שסבלו קשיים רבים, הם ינחלו את מלוא ירושתי לאנושות. בסופו של דבר תבינו, שרק אני הוא האלוהים הצודק, ושרק אני מסוגל לקחת את האנושות ליעדה הנפלא.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם לחפש דרך לִתְאום למשיח

דבר אלוהים היומי  מובאה 307

אלוהים הטיל דברים רבים על בני האנוש וכן התייחס להיווכחותם בדרכים רבות מספור. אולם מפני שאיכותם של בני האדם ירודה באופן ניכר, רבים מדברי האל לא הצליחו להכות שורש. יש מגוון סיבות לאיכות הירודה הזו, כגון השחיתות המאפיינת את החשיבה והמוסר האנושיים והיעדר חינוך ראוי; האמונות הטפלות הפאודליות שכבשו באופן יסודי את לבו של האדם; אורחות חיים מסואבים ומנוונים שהחדירו רעות חולות רבות לעומקי הלב האנושי; ותפיסה שטחית של אוריינות תרבותית, כשכמעט תשעים ושמונה אחוזים מהאוכלוסייה לא חונכו לאוריינות תרבותית, ובנוסף רק מעטים זוכים להשכלה תרבותית ברמות גבוהות יותר. לכן, הלכה למעשה, אין לבני האדם שום מושג מה הכוונה במילים "אלוהים" או "רוח האל", אלא רק רושם מעורפל ולא ברור אודות אלוהים, המבוסס על אמונות טפלות פאודליות. השפעות זדוניות שאלפי שנים של "הרוח הנשגבת של הלאומנות" הותירו בעומק הלב האנושי; וכן החשיבה הפאודלית שבני האדם כפותים וכבולים אליה, בלי אף שמץ של חירות, בלי רצון לשאוף או להתמיד ובלי משאת נפש להתקדם, כאשר במקום זאת הם נותרים פסיביים ורגרסיביים, שקועים במנטליות עבדים, וכן הלאה – הגורמים האובייקטיביים האלה שפכו טינופת וכיעור על ההשקפה האידאולוגית, האידיאלים, המוסר והטבע של האנושות. בני האנוש, כך נדמה, חיים בעולם טרוריסטי חשוך שאף אחד מהם לא שואף להתעלות עליו, ואף אחד מהם לא חושב לעבור לעולם אידאלי. במקום זאת, הם שמחים בחלקם, ומבלים את חייהם בהעמדת ילדים וגידולם, בשאיפה, בהזעה ובביצוע מטלותיהם; וכן בחלומות על משפחה נוחה ומאושרת, על אהבה זוגית, על ילדים טובים, על האושר שלהם בזקנתם כשהם יעבירו את שארית חייהם בשלווה... במשך עשרות, אלפים ורבבות של שנים עד היום, בני האדם בזבזו כך את זמנם, מבלי שאיש יצר חיים מושלמים. כולם מתמקדים רק בטבח הדדי בעולם החשוך הזה, במרוץ לפרסום ועושר ובמזימות זה נגד זה. מי אי-פעם חיפש את רצונו של אלוהים? מי אי-פעם נתן דעתו לעבודתו של אלוהים? כל חלקי האנושות ששקועים בהשפעת החושך הפכו לפני זמן רב לאופי האנושי, ולכן קשה לבצע את עבודתו של אלוהים, ובני האדם אפילו פחות מעוניינים להקדיש תשומת לב למה שאלוהים מטיל עליהם כיום. בכל מקרה, אני מאמין שלא יהיה אכפת לבני האדם אם אבטא מילים אלה, מכיוון שהדבר שאני מדבר עליו נוגע להיסטוריה של אלפי שנים. דיבור על היסטוריה פירושו דיווח עובדות, ויתרה מזאת, דיווח שערוריות שמובנות מאליהן לכל בני האדם. אם כן, מה הטעם באמירת דברים שסותרים את העובדות? אולם אני גם מאמין שבני אדם הגיוניים יתעוררו למראה המילים האלה, וישאפו להתקדם. אלוהים מקווה שבני האנוש יכולים לחיות ולעבוד בשלווה ובסיפוק ובה-בעת להיות מסוגלים לאהוב את אלוהים. אלוהים רוצה שהאנושות כולה תזכה במנוחה. יתרה מכך, רצונו העז ביותר של אלוהים הוא שהארץ כולה תתמלא בכבודו. מצער שבני האנוש נותרים שקועים בעיוורונם וטרם התעוררו. השטן השחית אותם באופן כה חמור עד שכיום הם חסרי כל צלם אנוש. לכן החשיבה, המוסר והחינוך האנושיים מהווים חוליה חשובה, והכשרה באוריינות תרבותית מהווה חוליה שנייה, בשרשרת שמטרתה לשפר את איכותם התרבותית של בני האנוש ולשנות את השקפתם הרוחנית.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 308

בחוויות חייהם של אנשים, לעתים קרובות, הם חושבים לעצמם, "ויתרתי על המשפחה והקריירה שלי למען אלוהים, ומה הוא נתן לי בתמורה? עליי לחשב ולאשר זאת – האם קיבלתי ברכות כלשהן לאחרונה? נתתי הרבה לאורך הזמן, רצתי וסבלתי הרבה – האם אלוהים גמל לי בהבטחות כלשהן? האם הוא זכר את מעשיי הטובים? מה יהיה סופי? האם אוכל לקבל את ברכותיו של אלוהים? ..." כל אדם עושה חישובים כאלה בלבו באופן מתמשך ודורש דרישות מאלוהים בהתאם למניעיו, שאיפותיו והתפיסה שלו שכל דבר הוא עסקת חליפין. כלומר, בלבו, האדם תמיד בוחן את אלוהים, תמיד מתכנן תוכניות לגבי אלוהים, תמיד משמיע טיעונים בפני אלוהים לגבי סופו האישי, ומנסה לחלץ הצהרה מפיו של אלוהים, כדי לראות האם אלוהים יוכל למלא את רצונו. באותו הזמן שהוא מחפש אחר אלוהים, האדם אינו מתייחס לאלוהים כאל אלוהים. האדם תמיד ניסה לעשות עסקאות עם אלוהים, דרש ממנו דברים ללא-הרף ואף דחק בו בכל צעד, בניסיון לקחת את כל היד כשניתנה לו רק אצבע. בו-בזמן שהוא מנסה לעשות עסקאות עם אלוהים, האדם גם מתווכח עמו. יש אפילו אנשים שכאשר פוקדים אותם ניסיונות או כשהם נקלעים לסיטואציות מסוימות, הם לעתים קרובות נעשים חלשים, פסיביים ומרושלים בעבודתם, ומלאי תלונות נגד אלוהים. מרגע שהאדם החל לראשונה להאמין באלוהים, הוא חשב את אלוהים לקרן שפע ולכלי לכל מטרה. נדמה שהוא חשב את עצמו לנושה הגדול ביותר של אלוהים, כאילו הניסיון להשיג ברכות והבטחות מאלוהים היה זכותו וחובתו הטבעיות, בעוד שבאחריותו של אלוהים להגן על האדם, לדאוג לו ולספק את צרכיו. זו ההבנה הבסיסית של "אמונה באלוהים" של כל מי שמאמין באלוהים וזו הבנתו העמוקה ביותר לגבי האמונה באלוהים. ממהות אופיו של האדם ועד לעיסוקו הסובייקטיבי, אין דבר אשר מתייחס ליראת אל. מטרת האדם באמונתו באלוהים לא יכולה הייתה להיות קשורה לעבודת אלוהים. כלומר האדם מעולם לא הביא בחשבון ולא הבין שאמונה באלוהים מצריכה יראה מאלוהים וסגידה לו. לאור התנאים האלה, מהות האדם ברורה. מהי המהות הזו? המהות היא שלבו של האדם זדוני, מסתיר בוגדנות וערמומיות, לא אוהב הוגנות וצדק ודברים חיוביים ובזוי ותאב בצע. לב האדם לא יכול להיות סגור יותר בפני אלוהים. הוא לא מסר אותו לאלוהים כלל. אלוהים מעולם לא ראה את לבו האמיתי של האדם, והאדם מעולם לא עבד אותו. בלי קשר למחיר שאלוהים משלם, לעבודה שהוא עושה ולדברים שהוא מספק לאדם, האדם נותר עיוור ואדיש לכך לחלוטין. האדם מעולם לא נתן את לבו לאלוהים – הוא רק רוצה לשמור על לבו בעצמו, לקבל החלטות בעצמו. המשמעות הסמויה כאן היא שהאדם אינו רוצה ללכת בדרך של יראת אל והישמרות מרע, או להישמע לריבונותו של אלוהים ולהסדריו וגם אינו רוצה לעבוד את אלוהים כאלוהים. זהו מצב האדם כיום.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'

דבר אלוהים היומי  מובאה 309

בני אדם רבים מתנגדים לאלוהים ומפריעים לעבודתה של רוח הקודש מפני שהם לא מכירים את עבודתו העשירה ומגוונת של אלוהים, ויתרה מכך, הם עושים זאת מפני שיש להם רק קמצוץ של ידע ודוקטרינה המאפשרים להעריך את עבודתה של רוח הקודש. האין זה כך? על אף שחוויותיהם של בני אדם כאלה הן שטחיות, הם יהירים ומפונקים באופיים והם בזים לעבודתה של רוח הקודש, מתעלמים מהדיסציפלינות של רוח הקודש ויתרה מזאת, הם משתמשים בטיעונים הישנים והשוליים שלהם כדי "לאמת" את עבודתה של רוח הקודש. הם גם מעמידים פנים ומאמינים לגמרי בהשכלתם ולמדנותם ומשוכנעים שהם מסוגלים לנסוע ברחבי העולם. בני אדם כאלה הם אלה שרוח הקודש מתעבת ודוחה, הלא כן? הם יסולקו לפני העידן החדש, הלא כן? בני האדם המתייצבים בפני אלוהים ומתנגדים לו בגלוי הם נבלים בורים ובעלי ידע לקוי, אשר בסך הכול מנסים להוכיח עד כמה הם מבריקים, הלא כן? הם מנסים לעורר מהומה ב"אקדמיה" העולמית כשבידם רק ידע זעום על כתבי הקודש; הם מנסים להפוך את כיוון עבודתה של רוח הקודש ומשתדלים לגרום לה לסוב סביב הלך המחשבה שלהם עצמם, בזמן שהם יכולים ללמד בני אדם רק דוקטרינה שטחית. הם קצרי ראייה ובכל זאת מנסים לראות במבט חטוף אחד 6,000 שנים של עבודת האל. לבני האדם האלה אין שום היגיון שראוי לדבר עליו! למעשה, ככל שבן אדם מכיר את אלוהים יותר טוב, כך הוא פחות ממהר למתוח ביקורת על עבודתו. יתר על כן, בן אדם כזה ממעט לדבר על הכרתו את עבודת האל כיום, אך הוא הביקורת שלו לא נחפזת. ככל שבני אדם מכירים פחות את אלוהים, כך הם יותר יהירים ובעלי ביטחון עצמי מופרז יותר וכך הם מצהירים יותר הצהרות מיותרות על הווייתו של אלוהים. עם זאת, הם מדברים רק על תיאוריה ולא מציעים ראיות ממשיות. בני אדם כאלה הם חסרי כל ערך. בני אדם שרואים בעבודתה של רוח הקודש משחק הם קלי דעת! בני אדם שלא נזהרים כשהם נתקלים בעבודה החדשה של רוח הקודש, שמדברים ללא הרף, שממהרים למתוח ביקורת, שמשלחים רסן מהמזג הטבעי שלהם להתכחש לנכונותה של עבודתה של רוח הקודש וכן מעליבים אותה ומחללים את קדושתה – בני אדם כה גסי רוח אינם מבינים כהוא זה את עבודתה של רוח הקודש, הלא כן? יתרה מזאת, האין הם אנשים יהירים, גאוותנים מאוד מטבעם ובלתי ניתנים לשליטה? אפילו אם יום יבוא ובני האדם האלה יקבלו את עבודתה החדשה של רוח הקודש, אלוהים עדיין לא יסבול אותם. לא רק שהם מזלזלים במי שעובד עבור אלוהים, אלא שהם גם מנאצים את אלוהים עצמו. בני אדם נואשים כאלה לא יזכו למחילה, לא בעידן הזה ולא בעידן הבא, והם ירקבו בגיהינום לנצח נצחים! בני אדם גסי רוח ומפונקים כאלה מעמידים פנים שהם מאמינים באלוהים וככל שהם כאלה, כך סביר יותר שהם פוגעים בצווים המנהליים של אלוהים. כל בני האדם היהירים האלה שהם חסרי מעצורים מיסודם ומעולם לא נשמעו לאיש צועדים בנתיב הזה, הלא כן? הם מתנגדים לאלוהים כל יום ביומו, מתנגדים לאלוהים, לאלוהים שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן, הלא כן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 310

הכרת ההיסטוריה והתרבות העתיקות בנות כמה אלפי השנים חסמה את חשיבתו, את תפיסותיו ואת השקפתו המנטלית של האדם באופן כה הדוק עד שדעתו של האדם בלתי חדירה ובלתי ניתנת לפירוק.^[1] בני האדם חיים במעגל השמונה עשר של הגיהינום, כאילו שאלוהים גירש אותם אל הצינוק והם לא יראו עוד אור יום. החשיבה הפאודלית דיכאה את האדם עד כדי כך שהאדם בקושי מצליח לנשום והוא הולך ונחנק. אין לו כוח כלל להתנגד והוא רק נושא את סבלו בדממה... איש מעולם לא העז להתקומם בשם היושר והצדק. בני האדם פשוט חיים באופן גרוע מבעלי חיים וסובלים יום אחר יום ושנה אחרי שנה ממכות ומהתעללות מצד האתיקה הפאודלית. האדם מעולם לא חשב לחפש את אלוהים כדי ליהנות מאושר בעולם האנושי. נדמה שהאדם הוכה אפיים ארצה עד שהוא נדמה לעלי שלכת, קמולים יבשים וצהבהבים. האדם איבד זה מכבר את זיכרונו והוא חי בחוסר ישע בגיהינום הידוע בשם "העולם האנושי", בהמתנה ליומו האחרון, כדי שיגווע יחד עם הגיהינום הזה, כאילו שהיום האחרון שהוא מחכה לו הוא היום שבו הוא ייהנה משלווה רגועה. האתיקה הפאודלית הובילה את חיי האדם אל "השאול" והחלישה עוד יותר את יכולתו להתנגד. סוגים שונים של דיכוי דחקו את האדם בהדרגה עמוק יותר ויותר אל תוך השאול ויותר ויותר רחוק מאלוהים, עד כדי כך שכיום אלוהים זר לגמרי לאדם והאדם נחפז לחמוק ממנו כשהם נפגשים. האדם אינו נשמע לאלוהים ונוטש את אלוהים בצד כאילו שמעולם לא הכיר אותו או ראה אותו. אולם אלוהים ממתין לאורך המסע הממושך של החיים האנושיים ואינו משית לעולם את זעמו הבלתי נשלט על האדם. אלוהים רק ממתין בשקט, ללא הגה, עד שהאדם יכה על חטא ויתחיל מחדש. אלוהים בא אל העולם האנושי לפני זמן רב כדי לחלוק עם האדם את הסבל שהאדם סובל. הוא חי עם האדם כל אותן שנים ואיש לא גילה את דבר קיומו. אלוהים רק נשא בדממה את האומללות העלובה של העולם האנושי וביצע באופן אישי את העבודה שהביא עימו. למען רצונו של האל האב ולמען צורכי האנושות, הוא המשיך לשאת סבל שהאדם מעולם לא חווה. הוא שירת את האדם בשקט והצטנע בנוכחותו. הידע של האדם אודות התרבות העתיקה גזל מהאדם בסתר את נוכחותו של אלוהים ומסר את האדם לידי שר השדים וצאצאיו. ארבעת הספרים וחמשת הקבצים הקלאסיים^[א] לקחו את החשיבה ואת התפיסות של האדם אל עידן אחר של מרד וגרמו לו לעבוד אף יותר את בני האדם שכתבו את הספרים ואת הקבצים הקלאסיים, וכתוצאה מכך, להזיק עוד יותר לתפיסותיו לגבי אלוהים. ללא ידיעתו של האדם, שר השדים גירש את אלוהים באכזריות מלבו של האדם ואז השתלט בעצמו על לב האדם בשמחת ניצחון. מאותו רגע ואילך, האדם נמלא בנפש מכוערת ומרושעת ובחזותו של שר השדים. חזהו נמלא שנאה לאלוהים והזדוניות של שר השדים התפשטה באדם יום אחר יום, עד שאיכלה אותו לגמרי. האדם חדל להיות בן חורין וכבר לא היה מסוגל להתנתק מאחיזתו של שר השדים. לא נותרה לאדם ברירה אלא להילכד מיד, להיכנע לשר השדים ולהפוך לנתין שלו. זה מכבר, כשלבו ונפשו של האדם היו עוד בינקותם, נטע בהם שר השדים את זרע הגידול האתאיסטי, ולימד את האדם רעיונות מופרכים, כגון: "למד מדע וטכנולוגיה, ממש את ארבע המודרניזציות, ואין אלוהים בעולם". יתר על כן, בכל הזדמנות שר השדים קורא בקול: "הבה נבנה מולדת יפהפייה באמצעות עמלנו וחריצותנו", והוא דורש מכל אדם להתכונן מילדותו לשרת נאמנה את מדינתו. האדם הובא בפניו באופן לא מודע, ושר השדים ניכס לעצמו ללא היסוס את הקרדיט (כלומר, את הקרדיט המגיע לאלוהים על אחיזת האנושות כולה בידיו). שר השדים מעולם לא חש כל בושה. יתרה מזאת, הוא לכד בחוסר בושה את אנשיו של האל וגרר אותם אל ביתו, שם הוא זינק כעכבר על השולחן וגרם לאדם לעבוד אותו כאילו היה אלוהים. איזה פושע נואש! הוא קורא דברים שערורייתיים ומזעזעים כגון: "אין אלוהים בעולם. הרוח נובעת משינויים בהתאם לחוקי הטבע. הגשם הוא לחות שמתעבה, פוגשת בטמפרטורה קרה ונושרת אל פני האדמה. רעידת אדמה היא תזוזה של פני האדמה משום שינויים גאולוגיים. בצורת נובעת מיובש באוויר שנגרם מהפרעה גרעינית על פני השמש. אלה הן תופעות טבע. היכן יש בכל אלה את מעשה ידיו של אלוהים?" ישנם אפילו כאלה שזועקים דברים כגון: "האדם התפתח בזמנים הקדומים מקופי אדם והעולם של ימינו נוצר משורה של חברות פרימיטיביות שהחלו לפני עידן ועידנים. השאלה אם מדינה תשגשג או תקרוס נתונה אך ורק בידי אנשיה". הוא גורם לאדם לתלות אותו על הקיר ולהניח אותו על השולחן כדי להוקיר אותו ולהקריב לו מנחות. בה בשעה שהוא קורא בקול "אין אלוהים", הוא מתייחס אל עצמו כאל אלוהים ודוחק בגסות את אלוהים אל מחוץ לפני האדמה, בעוד הוא תופס את מקומו של אלוהים ומתנהג כשר השדים. כמה חסר הגיון! הוא מעורר שנאה ארסית כלפיו. נראה שהוא ואלוהים אויבים מושבעים שאינם יכולים להתקיים זה לצד זה. הוא זומם להבריח את אלוהים תוך שהוא עצמו משוטט חופשי, מחוץ להישג ידו של החוק.^[2] שר שדים שכזה! איך ייתכן שנסבול את קיומו? הוא לא ינוח ולא ישקוט עד שיהפוך לגמרי את עבודתו של אלוהים ויחריב אותה לחלוטין.^[3] נראה שהוא רוצה להתנגד לאלוהים עד הסוף המר, עד שהכלב ימות או הפריץ ימות. הוא מתנגד לאלוהים במכוון ומתקרב יותר ויותר. פרצופו הדוחה נחשף זה מכבר וכעת הוא חבול ומוכה^[4] ובמצב אומלל, אך הוא אינו מוותר על שנאתו לאלוהים, כך שאילו היה יכול לטרוף את אלוהים לגמרי בנגיסה אחת, הוא היה משחרר את השנאה שהצטברה בלבו. איך ייתכן שנסבול זאת, את האויב הזה של אלוהים? רק השמדתו וחיסולו הגמורים יגשימו את משאלת חיינו. איך ייתכן שניתן לו להמשיך להשתולל כפרא? הוא השחית את האדמה ברמה כזו שהאדם אינו מכיר את השמש שבשמיים ונעשה קהה חושים ונטול רגשות. האדם איבד את ההיגיון האנושי הרגיל. מדוע שלא נקריב את כל הווייתנו כדי להרוס אותו ולשרוף אותו, על מנת להסיר את דאגותינו באשר לעתיד ולאפשר לעבודתו של אלוהים לזכות מוקדם יותר בתפארת חסרת תקדים? חבורת הנבלים הזו הגיעה אל עולמם של בני האדם והפכה אותו לתוהו ובוהו. הם הביאו את בני האדם כולם אל סף תהום, ותוכניתם הסודית היא לדחוף אותם מטה כדי שייקרעו לגזרים וכדי שהם יוכלו לטרוף את גופותיהם. הם מקווים לשווא להפריע את תוכניתו של אלוהים ולהתחרות באלוהים, כשהם שמים את כל הקלפים שלהם על הימור אחד.^[5] אין זה קל בשום אופן! אחרי הכול, הצלב מוכן עבור שר השדים, אשר אשם בפשעים הנתעבים ביותר. אלוהים אינו שייך לצלב. הוא כבר השליך אותו הצדה עבור השטן. אלוהים נחל זה מכבר ניצחון וכבר אינו חש צער על חטאי האנושות, אלא הוא יביא ישועה לאנושות כולה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (7)

הערות שוליים:

1. המילים "בלתי ניתנת לפירוק" משמשות כאן באופן סטירי, במשמעות שבני האדם נוקשים בידע שלהם, בתרבותם ובהשקפתם הרוחנית.

2. המילים "משוטט חופשי, מחוץ להישג ידו של החוק" מתייחסות לכך שהשטן משתולל ומתפרע ללא רסן.

3. המילים "יחריב אותה לחלוטין" מתייחסות לאופן שבו התנהגותו האלימה של השטן בלתי נסבלת למראה.

4. המילים "חבול ומוכה" מתייחסות לפרצופו המכוער של שר השדים.

5. המילים "שמים את כל הקלפים שלהם על הימור אחד" משמען לשים את כל הכסף על הימור בודד בתקווה לזכות בסופו של דבר. זו מטאפורה למזימות הבוגדניות והזדוניות של השטן. ביטוי זה נאמר בלעג.

א. ארבעת הספרים וחמשת הקבצים הקלאסיים הם הספרים המוסמכים בסין של התורה הקונפוציאנית.

דבר אלוהים היומי  מובאה 311

מלמטה עד למעלה ומראשית ועד תכלית, השטן הפריע לעבודתו של אלוהים ופעל נגדו. כל הדיבור הזה – על "מורשת תרבותית עתיקה", "ידע רב ערך אודות תרבות עתיקה", "תורות דאואיסטיות וקונפוציאניות" ו"קלאסיקות קונפוציאניות וטקסים פאודליים" – הביא את האדם לגיהינום. המדע והטכנולוגיה המתקדמים של ימינו, כמו גם התעשייה, החקלאות והעסקים המפותחים עד מאוד אינם בנמצא. תחת זאת, כל זה רק מדגיש את הטקסים הפאודליים שמפיצים "קופי האדם" של הזמנים הקדומים כדי להפריע במכוון לעבודתו של אלוהים, להתנגד לה ולפורר אותה. שר השדים לא רק מייסר את האדם עד היום, אלא הוא אף רוצה לטרוף^[1] את האדם בשלמותו. הנחלת תורות מוסר ואתיקה פאודליות וידע על תרבות עתיקה זיהמו זה מכבר את האנושות והפכו את בני האדם לשדים גדולים וקטנים. רק בני אדם מעטים מוכנים לקבל את אלוהים בשמחה ורק מעטים יקבלו את פניו בעליצות. פני האנושות כולה מלאים כוונות רצח וכל אתר רווי אווירת מוות. בני האדם רוצים להשליך את אלוהים מהארץ הזו. הם ניצבים בעמדות קרב, סכינים וחרבות בידיהם, כדי "לחסל" את אלוהים. אלילים נפוצים בכל פינה בארץ השטן הזו, שבה נאמר לאדם ללא-הרף שאין אלוהים, והאוויר מעליה אפוף צחנה מבחילה של נייר שרוף ושל קטורת, צחנה חזקה עד כדי מחנק. היא דומה לצחנת הרפש שנישאת באוויר כאשר נחש ארסי מתפתל, כזו שגורמת לאדם להקיא בעל כורחו. פרט לכך, ניתן לשמוע קול ענות חלושה של שדים רעים המדקלמים מכתבי הקודש, קול שנדמה שהוא בוקע מקצות הגיהינום, והאדם אינו יכול שלא להצטמרר. בכל רחבי הארץ הזו מוצבים אלילים בכל צבעי הקשת, שהופכים את הארץ הזו לעונג חושני, בעוד ששר השדים ממשיך לצחוק ברשעות כאילו מזימתו הבוגדנית נוחלת הצלחה. בה בשעה, האדם אינו מודע לחלוטין לכך שהשטן כבר השחית אותו עד כדי כך שהוא נעשה חסר תחושה וראשו שמוט בתבוסה, ואין לו מושג על כך. השטן רוצה למחות במכה אחת את כל מה שנוגע לאלוהים, לחלל את שמו ולהתנקש בו שוב. כוונתו להחריב את עבודתו של אלוהים ולשבש אותה. איך הוא יכול להניח לאלוהים להיות במעמד שווה לו? איך הוא יכול לסבול זאת שאלוהים "מפריע" לעבודתו בקרב בני האדם על פני האדמה? איך הוא יכול להניח לאלוהים לחשוף את פרצופו הדוחה? איך השטן יכול להניח לאלוהים לשבש את עבודת השטן? איך השטן הזה, הרותח מזעם, יכול להניח לאלוהים לשלוט בחצר מלכותו של השטן על פני האדמה? איך הוא יכול להרכין מרצונו את ראשו בהכנעה בפני העוצמה האדירה ממנו? ארשת פניו הדוחה התגלתה במערומיה, ואין לדעת אם לצחוק או לבכות, ובאמת ובתמים קשה לדבר על כך. האין זו מהותו? בנשמתו המכוערת הוא עדיין מאמין שאין יפהפה כמותו. חבורה זו של שותפים לפשע!^[2] הם באים אל המישור של בני התמותה כדי להתענג ולעורר מהומה והם גורמים לחוסר שקט שהופך את העולם למקום שברירי ובלתי יציב, ולבו של האדם נמלא חרדה ואי-נחת. הם היתלו באדם כל כך עד שדמותו דמתה לזו של חיית שדה לא-אנושית, מכוערת ביותר, שלא נותר בה שמץ מקדושתו של האדם המקורי. יתר על כן, הם אף רוצים לתפוס את השלטון על פני האדמה כעריצים. הם מסכלים את עבודתו של אלוהים עד כדי כך שהיא בקושי מתקדמת והם סוגרים על האדם כאילו היה בין חומות של נחושת ופלדה. לאחר שהם ביצעו חטאים רבים כל כך וגרמו לאסונות רבים כל כך, האם הם מצפים למשהו מלבד ייסורים? שדים ורוחות רעות משתוללים ללא רסן על פני האדמה זה זמן מה, והם חוסמים הן את רצונו של אלוהים והן את מאמציו הכבירים באופן כה הדוק, עד שאלה נעשים בלתי חדירים. זה באמת חטא מוות! איך ייתכן שאלוהים לא יחוש דאגה? איך ייתכן שאלוהים לא יתמלא חמה? הם מכשילים את עבודתו של אלוהים בצורה חמורה ומתנגדים לה. הם מרדנים כל כך! השדים האלה, קטנים כגדולים, אפילו מתנהגים כמו תנים ומזדנבים בעקבות האריה, מתקדמים בזרם המרושע וזוממים להפריע לאורך הדרך. הם יודעים את האמת ומתנגדים לה בכוונה תחילה. בני מרדות! נדמה שכעת, כשמלך הגיהינום שלהם התיישב על כס המלכות, הם נעשו זחוחים ושאננים ומתייחסים לכל האחרים בבוז. כמה ביניהם מחפשים את האמת ודבקים בצדיקות? הם כולם חיות פרא ואינם טובים מחזירים וכלבים בראש להקת זבובים מצחינים, אשר מנענעים את ראשיהם באיחולים עצמיים זחוחים ומעוררים כל מיני בעיות^[3] במרכזה של ערמת גללים. הם מאמינים שמלך הגיהינום שלהם הוא מלך המלכים, מבלי להבין שהם עצמם אינם אלא זבובים מצחינים. עם זאת, הם מנצלים את כוחם של החזירים והכלבים המשמשים להם כהורים על מנת להשמיץ את קיומו של אלוהים. בתור זבובים זערוריים, הם סבורים שהוריהם גדולים כמו לווייתני שיניים.^[4] אין להם מושג שבעוד שהם קטנטנים, הוריהם הם חזירים וכלבים טמאים, גדולים מהם פי מאות מיליון. הם אינם מודעים לעליבותם ומסתמכים על צחנת הריקבון הנפלטת מאותם חזירים וכלבים ומתרוצצים ללא רסן, במחשבת שווא שיולידו את דורות העתיד, חסרי כל בושה! על גבם, כנפיים ירוקות (דבר זה מתייחס לטענתם שהם מאמינים באלוהים) והם מלאי יוהרה ומתרברבים בכל מקום ביופיים ובקסמם, בעודם מטילים בסתר את פגמי גופם על בני האדם. יתרה מזאת, הם מרוצים מעצמם עד מאוד, כאילו שזוג כנפיים בצבעי הקשת יכול להסתיר את הפגמים שלהם, ובדרך זו הם מיישמים בהצלחה את התנגדותם לקיומו של האל האמיתי (דבר זה מתייחס למתרחש מאחורי הקלעים בעולם הדת). כיצד על האדם לדעת, שיהיו כנפי הזבוב יפהפיות ושובות לב ככל שיהיו, הזבוב, אחרי הכול, אינו אלא יצור זערורי שביטנו מלאה זוהמה וגופו מכוסה חיידקים? באמצעות כוחם של הוריהם, החזירים והכלבים, הם משתוללים ברחבי הארץ (דבר זה מתייחס לאופן שבו פקידי הדת, אשר רודפים את אלוהים, מסתמכים על התמיכה החזקה של הממשלה הלאומית כדי למרוד באל האמיתי ובאמת) באכזריות חסרת רסן. נדמה שרוחות הרפאים של הפרושים היהודים חזרו ביחד עם אלוהים אל האומה של התנין הגדול האדום כאש ושבו אל קנם הישן. הם החלו סבב רדיפות נוסף, כהמשך לעבודתם מלפני כמה אלפי שנים. אין ספק שקבוצת בני האדם המנוונים האלה תירקב בסופו של דבר על פני האדמה! נראה שלאחר כמה אלפי שנים, הרוחות הטמאות נעשו ערמומיות ונכלוליות אף יותר. הן חושבות ללא-הרף על דרכים לחתור בחשאי תחת עבודתו של אלוהים. בעזרת תחבולות ותככים אין ספור, הן רוצות לשחזר במולדתן את הטרגדיה שאירעה לפני אלפי שנים, והן מדרבנות את אלוהים כמעט לזעוק בקול רם. אלוהים מתקשה להתאפק מלחזור לרקיע השלישי ולהשמיד אותם. על מנת שהאדם יאהב את אלוהים, עליו לתפוס את רצונו, להכיר את שמחתו ואת צערו ולהבין את מה אלוהים מתעב. עשייה כזאת תקדם עוד יותר את היווכחות האדם. ככל שהיווכחות האדם תהיה מוקדמת יותר, כך יקדים לבו של אלוהים להתרצות, כך ייטיב האדם לזהות את שר השדים וכך יתקרב יותר האדם לאלוהים, זאת על מנת שרצונו של אלוהים יוכל להתגשם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (7)

הערות שוליים:

1. המילה "לטרוף" מתייחסת להתנהגות האכזרית של שר השדים שמשתלט בכוח על כל-כולו של האדם.

2. "שותפים לפשע" משתייכים לאותו סוג כמו "כנופיית בריונים".

3. המילים "מעוררים כל מיני בעיות" מתייחסות לאופן שבו בני אדם שטניים משתוללים, מפריעים לעבודתו של אלוהים ומתנגדים לה.

4. המילים "לווייתני שיניים" נאמרות בלעג. זו מטאפורה לזבובים הקטנים כל כך עד שחזירים וכלבים נראים להם גדולים כלווייתנים.

דבר אלוהים היומי  מובאה 312

במשך אלפי שנים, זו הייתה ארץ של זוהמה. היא מטונפת באופן בלתי נסבל ומוכה באומללות. רוחות רפאים משתוללות בה בכל פינה, משטות בבני האדם, מוליכות אותם שולל ומעלות האשמות חסרות שחר.^[1] הן אכזריות וחסרות רחמים, דורסות את עיר הרפאים הזו ומותירות אותה גדושה בגוויות. צחנת הריקבון ממלאת את הארץ ומתפשטת באוויר, והעיר מוקפת שומרים.^[2] מי יכול לראות את העולם מעל הרקיע? השטן כורך את גופו של האדם באופן הדוק, שם כיסוי על שתי עיניו וחותם היטב את פיו. שר השדים השתולל במשך כמה אלפי שנים, ממש עד היום. הוא עדיין משגיח מקרוב על עיר הרפאים, כאילו הייתה ארמון שדים בלתי חדיר. בו-בזמן, חבורת כלבי השמירה הזו נועצת מבטים נוקבים, בפחד עמוק שאלוהים יתפוס אותם בהפתעה, ימחה אותם לגמרי ויותיר אותם ללא מקום של שלווה ואושר. איך ייתכן שתושבי עיר רפאים כזו ראו אי-פעם את אלוהים? האם הם אי-פעם נהנו מקסמו ומחביבותו של אלוהים? איזו הערכה יש להם לעניינים של העולם האנושי? מי מהם יכול להבין את רצונו הנלהב של אלוהים? אין פלא, לפיכך, שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נשאר חבוי לגמרי: בחברה חשוכה כמו זו, שבה שדים הם חסרי רחמים ולא אנושיים, איך ייתכן שמלך השדים, שהורג בני אדם בלי להניד עפעף, יסבול את קיומו של אלוהים, שהוא חביב, אדיב וגם קדוש? כיצד ייתכן שהוא יריע וימחא כפיים לבואו של אלוהים? המשרתים האלה! הם גומלים לנדיבות בשנאה, הם בזים לאלוהים זה מכבר, הם עולבים באלוהים, הם פראיים עד מאוד, אין להם שמץ כבוד לאלוהים, הם בוזזים ושודדים, הם איבדו כל מצפון, הם יוצאים נגד כל מצפון, והם מפתים אנשים תמימים להיות חסרי דעת. אבותיהם של הקדמונים? מנהיגים אהובים? הם כולם מתנגדים לאלוהים! ההתערבות שלהם הותירה את כל הדברים מתחת לשמיים במצב של חשיכה ותוהו ובוהו! חופש דת? הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של האזרחים? אלה כולם תכסיסים לחיפוי על חטא! מי אימץ לחיקו את עבודתו של אלוהים? מי הקריב את חייו או דימם למען עבודתו של אלוהים? במשך דורות רבים, מהורים לילדים, האדם המשועבד שיעבד את אלוהים ללא גינונים מיותרים – איך ייתכן שזה לא יעורר זעם? אלפי שנות שנאה מרוכזות בלב, אלפי שנות חטאים חקוקות בלב – איך ייתכן שזה לא יעורר תיעוב? התנקמו בשם אלוהים, חסלו לגמרי את אויבו, אל תניחו לו עוד להשתולל ללא רסן, ואל תתירו לו עוד לעורר צרות כאוות נפשו! עכשיו הוא הזמן: האדם אזר את מלוא כוחותיו זה מכבר, הוא הקדיש את כל מאמציו ושילם כל מחיר לשם כך – כדי לקרוע את פרצופו הדוחה של השד הזה ולאפשר לבני האדם, שהתעוורו ועברו כל סבל ומצוקה, להתעלות על כאבם ולהפנות עורף לשטן המרושע והעתיק הזה. מדוע להציב מכשול כה בלתי חדיר לעבודתו של אלוהים? מדוע לנקוט תכסיסים שונים כדי להוליך שולל את עמו של אלוהים? איפה החירות האמיתית, הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים? איפה ההגינות? איפה הנוחות? איפה החום? מדוע להשתמש במזימות של רמאות כדי לשטות בעמו של אלוהים? מדוע להשתמש בכוח כדי לעכב את בואו של אלוהים? מדוע לא להתיר לאלוהים לשוטט בחופשיות על פני האדמה שהוא ברא? מדוע לרדוף את אלוהים עד שאין לו מקום להניח את ראשו? איפה החום בקרב בני האדם? איפה קבלת הפנים בקרב בני האדם? מדוע לגרום לכמיהה נואשת כזו באלוהים? מדוע לגרום לאלוהים לזעוק פעם אחר פעם? מדוע לכפות על אלוהים לדאוג לבנו האהוב? מדוע כלבי השמירה העלובים של החברה החשוכה הזו לא מאפשרים לאלוהים לבוא ולהתהלך בעולם שהוא ברא? מדוע האדם שחי בכאב ובסבל לא מבין? אלוהים סבל ייסורים אדירים למענכם. בכאב אדיר, הוא העניק לכם את בנו האהוב, את בשרו ודמו – אם כן, מדוע אתם ממשיכים להעלים עין? מול כולם, אתם דוחים את בואו של אלוהים ומסרבים לידידותו. מדוע אתם כל כך חסרי מצפון? האם אתם מוכנים לסבול את העוולות בחברה חשוכה כזו? מדוע, במקום למלא את בטנכם באלפי שנות עוינות, אתם מתמלאים בהבליו של מלך השדים?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (8)

הערות שוליים:

1. המילים "מעלות האשמות חסרות שחר" מתייחסות לשיטות שבהן השטן פוגע בבני אדם.

2. המילים "מוקפת שומרים" מציינות שהשיטות שבהן השטן פוגע בבני האדם אכזריות במיוחד, ושהן שולטות בבני האדם עד כדי כך שהם לא יכולים לזוז לשום כיוון.

דבר אלוהים היומי  מובאה 313

אם בני האדם יוכלו לראות בבהירות את הנתיב הנכון של החיים האנושיים וכן את מטרת ניהולו של אלוהים את האנושות, הם לא יוקירו בלבם כאוצר את עתידם וגורלם האישיים. הם כבר לא ירצו לשרת את הוריהם, הגרועים מחזירים ומכלבים. האין עתידו וגורלו של האדם כיום זהים למה שהיו "הוריו" לכאורה של פטרוס? הם פשוט כמו בשרו ודמו של האדם. מה בדיוק יהיו היעד והעתיד של הבשר? האם הם יהיו לראות את אלוהים בעוד האדם בחיים, או שמא שנפש האדם תפגוש באלוהים לאחר המוות? האם הבשר יגיע מחר לכבשן אדיר של ייסורים, או שמא הוא יגיע לאש הבוערת? סוגיות כאלה, הנוגעות לשאלה אם בשרו של האדם יסבול פורענות או סבל, הן החדשות הגדולות ביותר, המדאיגות יותר מכול כל אדם בר דעת ושפוי שנמצא בזרם הזה, הלא כן? (כאן, המילה "סבל" מתייחסת לקבלת ברכות. סבל פירושו שהניסיונות העתידיים יועילו ליעדו של האדם. המילה "פורענות" מתייחסת לחוסר יכולת לעמוד איתן, או לנפילה בפח. לחלופין, פירוש הדבר שהאדם ייקלע למשברים מצערים ויאבד את חייו בזמן אסון, ושאין יעד ראוי לנפש האדם.) למרות שבני האדם מצוידים בהיגיון בריא, אולי מחשבותיהם אינן תואמות לגמרי את מה שההיגיון שלהם צריך להיות מצויד בו. הסיבה לכך היא שהם מבולבלים למדי ודבקים בדברים בעיוורון. צריכה להיות לכולם תפיסה יסודית של הדברים שעליהם להיווכח בהם, ובייחוד הם צריכים לברר במה עליהם להיווכח במהלך המצוקה (כלומר במהלך הזיכוך בכבשן), ובמה עליהם להיות מצוידים בניסיון האש. אל תשרתו תמיד את הוריכם (כלומר את הבשר), שהם כמו חזירים וכלבים ואף גרועים מנמלים ומרמשים. מה הטעם להתייסר בשל כך, לשקוע במחשבות ולשבור את הראש? הבשר לא שייך לך, אלא נתון בידיו של אלוהים, שלא רק שולט בך, אלא גם מפקד על השטן. (פירוש הדבר שהבשר שייך במקור לשטן. משום שהשטן נתון גם כן בידיו של אלוהים, ניתן היה לנסח זאת רק כך. זאת מכיוון שזה משכנע יותר לומר זאת כך – זה מרמז על כך שבני האדם אינם נמצאים לגמרי בתחומו של השטן, אלא נתונים בידיו של אלוהים.) אתה חווה את ייסורי הבשר, אך האם בשרך שייך לך? האם הוא נתון לשליטתך? לשם מה לטרוח לשבור את הראש בשלו? לשם מה לטרוח להתחנן באובססיביות בפני אלוהים למען בשרך המצחין, אשר גונה, קולל וחולל זה מכבר בידי רוחות טמאות? מה הטעם לשמור תמיד על מקורביו של השטן קרוב כל כך ללבך? האם אינך חושש שהבשר יהרוס את עתידך בפועל, את תקוותיך המופלאות ואת היעד האמיתי של חייך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, התכלית של ניהול האנושות

דבר אלוהים היומי  מובאה 314

כיום, מה שהבנתם מתעלה על מה שהבין כל אדם שלא הפך למושלם לאורך ההיסטוריה. גם ידיעתכם על ניסיונות או ידיעתכם על האמונה באלוהים מתעלות על אלה של כל מאמין אחר באלוהים. הדברים שאתם מבינים הם מה שאתם לומדים לפני שאתם עוברים את הניסיונות של סביבתכם, אך שיעור קומתכם האמיתי אינו תואם אותם כלל. הדברים שאתם יודעים עולים על הדברים שאתם מיישמים בפועל. אף על פי שאתם אומרים שבני אדם שמאמינים באלוהים צריכים לאהוב את אלוהים ולשאוף רק לְרַצות את אלוהים ולא לקבל ברכות, מה שמתבטא בחייכם רחוק מכך כרחוק מזרח ממערב ומוכתם מאוד. רוב האנשים מאמינים באלוהים למען שלווה ויתרונות אחרים. אינך מאמין באלוהים אלא אם כן הדבר מועיל לך, ואם אינך יכול לקבל את חסדיו של אלוהים, אתה מחמיץ פנים. איך ייתכן שהדברים שאמרת הם שיעור קומתך האמיתי? בכל הנוגע לתקריות משפחתיות בלתי נמנעות, כמו ילדים חולים, אהובים שמתאשפזים, יבול דל ורדיפה מצד בני משפחה, אפילו הדברים השכיחים והשגרתיים האלה הם יותר מדי עבורך. כשדברים כאלה קורים, אתה נכנס לפאניקה, אינך יודע מה לעשות ורוב הזמן אתה מתלונן שדברי האל הוליכו אותך שולל, שעבודתו של אלוהים שיטתה בך. יש לכם מחשבות כאלה, הלא כן? האם אתה חושב שדברים כאלה קורים בקרבכם רק לעתים נדירות? אתם מבלים כל יום באירועים כאלה. אינכם מקדישים כל מחשבה להצלחה של אמונתכם באלוהים ולאופן שבו יש לְרַצות את אלוהים. שיעור קומתכם האמיתי נמוך מדי, נמוך אף מזה של אפרוח קטן. כשהעסק של משפחתכם מאבד כספים, אתם מתלוננים על אלוהים. כשאתם נקלעים לסביבה ללא הגנתו של אלוהים, אתם עדיין מתלוננים על אלוהים. אתם מתלוננים אפילו כשאחד מהאפרוחים שלכם מת או כשפרה זקנה ברפת חולה. אתם מתלוננים כשמגיעה העת לבנכם להינשא אך אין למשפחתכם מספיק כסף, וכאשר אתם רוצים לבצע את חובת האירוח אבל אינכם יכולים להרשות זאת לעצמכם, גם אז אתם מתלוננים. אתם שופעים תלונות ומשום כך, לפעמים אינכם הולכים להתכנסויות או אוכלים ושותים את דברי האל ולעיתים נעשים שליליים לפרקי זמן ממושכים. דבר מהקורה לך כיום אינו נוגע לסיכוייך או לגורלך. הדברים האלה היו קורים גם אם לא היית מאמין באלוהים, אך כיום אתה מטיל את האחריות בגינם על אלוהים ומתעקש לומר שאלוהים סילק אותך. מה לגבי אמונתך באלוהים? האם באמת הקרבת את חייך? לו הייתם עוברים את הניסיונות שעבר איוב, איש מכם, חסידי האל של היום, לא היה מסוגל לעמוד איתן, כולכם הייתם קורסים. ויש, בפשטות, הבדל של שמיים וארץ בינכם לבין איוב. כיום, אם מחצית מנכסיכם יילקחו מכם, אתם תעזו להכחיש את קיומו של אלוהים. אם בנכם או בתכם יילקחו מכם, תרוצו ברחובות ותזעקו חמס. אם פרנסתכם היחידה תיקלע למבוי סתום, תנסו להעלות את הנושא לפני אלוהים. אתה תשאל מדוע אמרתי דברים כה רבים בראשית כדי להפחיד אותך. אין דבר שלא תעזו לעשות בזמנים כאלה. הדבר מוכיח שלא רכשתם תובנות אמיתיות ושאין לכם שיעור קומה אמיתי. לפיכך, הניסיונות בכם גדולים מדי מכיוון שאתם מבינים יותר מדי, אבל מה שאתם מבינים באמת הוא אפילו לא אלפית של הדברים שאתם מודעים אליהם. אל תעצרו בהבנה ובידיעה בלבד. מוטב שתגלו כמה אתם באמת יכולים להנהיג, כמה מהנאורות ומההארה של רוח הקודש רכשתם בזעת אפכם ובכמה מהנוהגים שלכם מימשתם את הנחישות שלכם. עליך להתייחס ברצינות לשיעור קומתך ולנוהג שלך. באמונתך באלוהים, אל לך לנסות לעשות דברים רק מהשפה ולחוץ למען אף אחד – בסופו של דבר, יכולתך לזכות באמת ובחיים תלויה בעיסוקך בחיפוש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נוהג (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 315

יש בהם שמתקשטים מאוד, אבל רק באופן שטחי: האחיות מתקשטות כפרחים מלאי חן והאחים מתלבשים כנסיכים או כגברברים צעירים ועשירים. כל דאגתם נתונה לדברים חיצוניים, כמו מאכליהם ולבושם. בתוכם, הם חסרי כול ואין להם אפילו שמץ של ידע אודות האל. איזו משמעות יכולה להיות לכך? יש גם כאלה שמתלבשים כמו קבצנים חסרי כול – הם באמת נראים כמו עבדים ממזרח אסיה! האם באמת אינכם מבינים את בקשתי מכם? שתפו ביניכם: במה באמת זכיתם? כל השנים האלו אתם מאמינים באלוהים, ורק זו התנובה שקצרתם – האינכם נבוכים? האינכם מתביישים? כל השנים האלו אתם מבקשים את דרך האמת, ולמרות זאת שיעור קומתכם כיום אינו עולה על זה של זרזיר! ראו את הגבירות הצעירות שביניכם, יפות כמו ציור בבגדיכן ובאיפור שלכן, משוות את עצמכן זו לזו – מה אתן משוות? את תענוגותיכן? את דרישותיכן? האם אתן חושבות שבאתי כדי לגייס דוגמניות? אין לכן בושה! איפה החיים שלכן? האין זה נכון שאתן רק מבקשות את התשוקות המופרזות שלכן? את מחשיבה את עצמך ליפה כל כך, אבל למרות שאת עוטה בגדי פאר, האם אינך אלא תולעת מתפתלת שנולדה בערימת גללים? כיום, שפר מזלך ואת נהנית מברכות שמימיות אלו, לא בגלל פנייך היפים, אלא בגלל שאלוהים מרומם אותך באופן יוצא דופן. האם עדיין לא ברור לך מאין באת? כאשר מוזכרים החיים, את סוכרת את פיך ואינך אומרת דבר, אילמת כמו פסל, אך עדיין את מעזה בחוצפתך להתלבש בבגדי פאר! ואת עדיין נוטה לשים סומק על פנייך ולפדר אותם! וראו את הגנדרנים שביניכם, גברים סוררים המבלים את זמנם בשוטטות חסרת תוחלת, חסרי משמעת, כשהבעה זחוחה על פניהם. האם כך אמור בן אדם להתנהג? אל מה מופנית תשומת הלב של כל אחד ואחת מכם כל היום? האם אתם יודעים במי אתם תלויים כדי שיזין אתכם? ראה את בגדיך, ראה את שקצרת בידיך, טפח על בטנך – מה הרווחת ממחיר הדם והזיעה ששילמת במשך כל שנות אמונתך? אתה עדיין חושב לנסוע לטיולים, עדיין חושב איך לקשט את בשרך המצחין – עיסוקים חסרי ערך! אתה מתבקש להיות אדם רגיל, אבל כעת לא רק שאינך רגיל, אתה סוטה. איך יש לאדם כמוך החוצפה לבוא לפניי? עם אנושיות כזו, כשאתה מפגין את קסמיך ומציג לראווה את בשרך, חי תמיד בתוך תשוקות הבשר – האם אינך צאצא של שדים מזוהמים ושל רוחות רעות? לא ארשה לשד מטונף כזה להמשיך לשרוד עוד זמן רב! אל תניח שאיני יודע מה אתה חושב בלבך. אתה יכול אולי לרסן את תאוותך ואת בשרך, אבל איך לא אדע את המחשבות המקננות בלבך? איך לא אדע את כל תאוות עיניך? גבירות צעירות, האם אינכן מייפות את עצמכן כדי להציג לראווה את בשרכן? מה תועלת יביאו לכן הגברים? האם הם באמת יכולים להושיע אתכן מים הסבל? ובנוגע לגנדרנים שביניכם, כולם מתלבשים כדי להראות כג'נטלמנים מכובדים, אבל האין זו תחבולה שמטרתה למשוך תשומת לב ליפי תוארכם? למען מי אתם עושים זאת? מה תועלת יביאו לכם הנשים? האם אינן מקור חטאכם? דברים רבים אמרתי לכם, גברים ונשים, אך אתם צייתם רק למעטים מתוכם. אוזניכם קשות שמיעה, עיניכם קהו מראות ולבותיכם התקשחו עד כדי כך שאין בגופכם דבר מלבד תשוקה, תשוקה שאתם לכודים בה ללא יכולת להיחלץ ממנה. מי רוצה להתקרב אל תולעים שכמותכם המתפלשות בטינופת ובזוהמה? אל תשכחו שאינכם אלא אלה שהרמתי מאשפתות ושבמקור לא הייתה בכם אנושיות רגילה. כל שאני מבקש מכם הוא אנושיות רגילה, שבמקור לא הייתה בכם, לא שתציגו לראווה את תשוקתכם או שתתנו דרור לבשרכם הרקוב, שאוּלף במשך שנים כה רבות בידי השטן. כאשר אתם מתלבשים בצורה כזו, האינכם פוחדים שתיפלו עמוק עוד יותר למלכודת? האינכם יודעים שמקורכם בחטא? האינכם יודעים שגופכם מלא וגדוש בתשוקה, עד כדי כך שהיא נוטפת מבגדיכם וחושפת את מצבכם כשדים מכוערים ומטונפים להחריד? האין זה נכון שאתם יודעים זאת טוב יותר מכל אדם? לבותיכם, עיניכם, שפתותיכם – האם הם לא טומאו כולם על-ידי שדים מטונפים? האם חלקים אלו שלכם אינם מטונפים? האם אתם סבורים שכל עוד אינכם עושים דבר, אתם הקדושים מכולם? האם אתם סבורים שבגדי פאר יכולים להסתיר את נשמותיכם השפלות? זה לא יילך! אני מציע לכם להיות יותר מציאותיים: אל תהיו נוכלים ומזויפים ואל תציגו לראווה את עצמכם. אתם מנופפים בתשוקתכם זה לזה, אבל כל שתקבלו בתמורה הוא סבל ללא קץ ותוכחה חסרת פשרות! לשם מה אתם מפלרטטים זה עם זה ומשחקים משחקי אהבים? האם זו מידת ההגינות ומידת היושרה שלכם? אני מתעב את אלו מביניכם שעוסקים ברפואת אליל ובכשפים. אני מתעב את הגברים והנשים הצעירים ביניכם שאוהבים את בשרם. מוטב שתרסנו את עצמכם, מפני שכעת נדרש מכם להיות בעלי אנושיות רגילה, ואינכם רשאים להציג לראווה את תשוקתכם – ולמרות זאת אתם מנצלים כל הזדמנות שנקרית בדרככם, כי בשרכם שופע ותשוקתכם גדולה!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נוהג (7)

דבר אלוהים היומי  מובאה 316

ובכן, יעילותו או חוסר יעילותו של החיפוש שלכם נמדדת לפי הדברים שאתם ניחנים בהם כעת. לפיהם ייקבע סופכם. במילים אחרות, סופכם מתגלה בקורבנות שהקרבתם ובדברים שעשיתם. סופכם ייוודע לפי החיפוש שלכם, לפי אמונתכם ולפי מעשיכם. לרבים מביניכם כבר לא תהיה ישועה, כי היום הוא היום שבו יתגלה סופם של בני האדם, ולא אפעל בבלבול בעבודתי. לא אוביל אל העידן הבא בני אדם שאין להם כל אפשרות לישועה. יגיע הזמן שבו תסתיים עבודתי. לא אעבוד על גופות מצחינות, חסרות חיים, שלא ניתן כלל להושיען. זוהי אחרית הימים של ישועת האדם, ולא אבצע עבודה חסרת תוחלת. אל תמחו כנגד השמיים והארץ – סוף העולם מגיע. הדבר הוא בלתי נמנע. הדברים הגיעו לנקודה זו, ואתה כאדם אינך יכול לעשות דבר כדי לעצור אותם. אינך יכול לשנות דברים כרצונך. אתמול לא שלמת את המחיר על מנת לבקש את האמת ולא היית נאמן, היום, המועד הגיע וכבר לא ניתן להושיע אותך, ומחר תסולק, ולא יהיה שום מרחב תמרון להושיע אותך. למרות שלבי רך ואני עושה כמיטב יכולתי כדי להושיע אותך. אם אינך עושה מאמץ למען עצמך או מקדיש מחשבה לעצמך, מה לי ולזה? אלו שחושבים רק על בשרם ונהנים מנוחות, אלו שנראים כמאמינים אבל אינם מאמינים באמת, אלו שעוסקים ברפואת אליל ובכשפים, המופקרים, המרופטים והבלויים, אלו שגונבים את הקורבנות והרכוש של יהוה, אלו שאוהבים שוחד, אלו שחולמים לריק על עלייתם לשמיים, אלו שהם יהירים וגאוותנים ומבקשים רק פרסום וממון לעצמם, אלו שמפזרים מילים חצופות, אלו שכופרים באלוהים עצמו, אלו שאינם עושים דבר אבל מבקרים את אלוהים עצמו ומשמיצים אותו, אלו שיוצרים חבורות ומבקשים עצמאות, אלו שמרוממים את עצמם מעל אלוהים, אותם גברים ונשים צעירים ובני גיל העמידה וזקנים, קלי דעת השקועים בפריצות, אותם גברים ונשים שנהנים מפרסום וממון אישי ורודפים אחר מעמד אישי בין אחרים, ואותם בני אדם חסרי חרטה הלכודים בחטא – האין כולם מעבר לאפשרות של ישועה? פריצות, חטא, תרופות אליל, כשפים, ניבולי פה ודיבור מלא חוצפה משתוללים בכם ללא מעצורים, בעוד שהאמת ודברי החיים נרמסים על ידיכם ושפת הקודש מחוללת בקרבכם. גויים שכמוכם, מלאים בטינופת ובמרדנות! מה יהיה סופכם? איך יש לאלו שאוהבים את הבשר, שמבצעים כישופים של הבשר וששקועים בחטא הפריצות את החוצפה להמשיך לחיות? האינכם יודעים שאנשים כמוכם הם תולעים שאין להן ישועה? איזו זכות יש לכם להעמיד דרישות? עד כה, לא התחולל שמץ של שינוי באלו שאינם אוהבים את האמת ואוהבים רק את הבשר – איך יכולים בני אדם כאלה להיוושע? אלו שאינם אוהבים את דרך החיים, שאינם מרוממים את אלוהים ונושאים לו עדות, שמתחבלים תחבולות למען מעמדם, שמהללים את עצמם – האם אינם כפי שהיו, אפילו כיום? מה הטעם להושיע אותם? יכולתך להיוושע אינה תלויה בוותק שלך או במספר שנות עבודתך, ועוד פחות מכך במספר ההמלצות שצברת. היא תלויה בשאלה, אם החיפוש שלך נשא פרי. עליך לדעת שאלו שאלוהים מושיע הם ה"עצים" נושאי הפרי, לא העצים שלמרות היותם עשירי עַלְוָה ועתירי פרחים אינם נושאים פרי. גם אם בילית שנים רבים בשיטוט ברחובות, מה חשיבות יש לדבר? איפה היא עדותך? יראת האל שלך קטנה בהרבה מאהבתך את עצמך ואת תשוקותיך מלאות התאווה – האין אדם כמוך מְנוּוָן? איך יכול אדם כזה להיות דוגמה ומודל לישועה? אופייך חסר תקנה, מרדנותך גדולה מדי, ואין לך סיכוי לישועה! אנשים כאלו יסולקו, הלא כן? האם מועד סיום עבודתי לא יהיה גם מועד הגעתו של יומך האחרון? עשיתי כה הרבה עבודה ואמרתי דברים כה רבים בקרבכם – כמה מהם נכנסו באמת לאוזניכם? לכמה מהם צייתם אי פעם? כאשר עבודתי תסתיים, זה יהיה המועד שבו תפסיק להתנגד לי, שבו תפסיק לצאת נגדי. בזמן שאני עובד, אתם מתנגדים לי ללא הפסק ולעולם אינכם מצייתים לדבריי. אני עושה את עבודתי ואתם עושים את ה"עבודה" שלכם ומקימים את הממלכה הקטנה שלכם. אינכם אלא להקת שועלים וכלבים, שעושים הכול כדי להתנגד לי! אתם מנסים כל הזמן לאמץ לחיקכם את אלו שמציעים לכם את אהבתם המלאה – היכן היראה שלכם? כל מעשיכם מלאים מרמה! אין בכם צייתנות או יראה, וכל מעשיכם מלאים מרמה וכפירה! האם אנשים כאלו יכולים להיוושע? גברים שטופי זימה ומושחתים מינית מנסים תמיד למשוך אליהם פרוצות מתגנדרות להנאתם. בהחלט לא אושיע שדים מושחתים מינית כאלו. אני שונא אתכם, שדים מטונפים, ותאוותנותכם וגנדרנותכם יובילו אתכם לגיהינום. מה יש לכם לומר להגנתכם? אתם דוחים, שדים מטונפים ורוחות רעות שכמוכם! אתם מגעילים! איך יכול זבל כזה להיוושע? האם יכולים אלו הלכודים בחטא להיוושע? כיום, האמת הזו, הדרך הזו והחיים האלו לא מושכים אתכם. לעומת זאת, אתם נמשכים לחטאים, לממון, למעמד, לפרסום ולרווח, להנאות הבשר, ליפי תוארם של הגברים ולקסמי הנשים. מה מכשיר אתכם להיכנס למלכותי? צלמכם גדול אפילו יותר מזה של אלוהים, מעמדכם גבוה אפילו יותר מזה של אלוהים, ויוקרתכם בקרב בני האדם גדולה אף יותר – הפכתם למושא הערצתם של בני האדם. האם לא הפכתם למלאך הראשי? כאשר יתגלה סופם של בני האדם, שהיא גם העת בה תתקרב עבודת הישועה אל סופה, רבים מכם יהיו גופות שלא ניתן להושיען ושיש לסלקן. בזמן עבודת הישועה אני נדיב וטוב כלפי כל בני האדם. כאשר תסתיים העבודה, סופם של בני אדם מסוגים שונים יתגלה, ובאותה עת לא אהיה עוד נדיב וטוב. כיוון שסופם של בני האדם יתגלה, כל אחד יסווג לפי סוגו, ולא יהיה טעם לבצע עוד עבודת ישועה, כיוון שעידן הישועה יחלוף, ולאחר שיחלוף, לא ישוב עוד.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נוהג (7)

דבר אלוהים היומי  מובאה 317

האדם חי תמיד תחת מעטה ההשפעה של החושך והיה כבול תחת השפעת השטן, ללא יכולת להימלט, וטבעו של האדם, לאחר שעבר עיבוד בידי השטן, נעשה יותר ויותר מושחת. אפשר לומר שהאדם חי באופן תמידי בתוך טבעו השטני המושחת ושהוא אינו מסוגל לאהוב את אלוהים באמת. לכן, אם האדם רוצה לאהוב את אלוהים, עליו להשיל את צדקנותו, חשיבותו העצמית, גאוותנותו, יהירותו וכדומה – כל מה ששייך לטבעו של השטן. אחרת, אהבתו של האדם אינה טהורה, זו אהבה שטנית, ואהבה שבהחלט לא יכולה לזכות באישורו של אלוהים. אם רוח הקודש לא תהפוך את האדם למושלם, תטפל בו, תשבור אותו, תגזום אותו, תטיל עליו משמעת, תוכיח אותו או תזכך אותו באופן ישיר, איש לא יוכל לאהוב את אלוהים באמת. אם אתה אומר שחלק מהטבע שלך מייצג את אלוהים ושלכן אתה יכול לאהוב את אלוהים באמת, הרי שאתה מדבר דברי גאווה ואתה מגוחך. בני אדם כאלה הם הארכי-מלאך! אופיו המולד של האדם לא יכול לייצג את אלוהים ישירות. עליו להשליך מעליו את אופיו המולד באמצעות הפיכתו למושלם על ידי אלוהים ורק לאחר מכן – רק על ידי כך שהוא ידאג לרצונו של אלוהים, ימלא את רצונו של אלוהים ויותר מכך, יחווה את עבודתה של רוח הקודש – אלוהים יוכל לאשר את האופן שבו הוא מביא דברים לידי ביטוי. אף אדם שחי כבשר ודם לא יכול לייצג את אלוהים ישירות, אלא אם כן הוא אדם שרוח הקודש משתמשת בו. אולם אפילו על אדם כזה לא ניתן לומר שטבעו ומה שהוא מביא לידי ביטוי מייצגים את אלוהים לגמרי. ניתן רק לומר שהדברים שהוא מביא לידי ביטוי מונחים על-ידי רוח הקודש. טבעו של אדם כזה לא יכול לייצג את אלוהים.

על אף שאלוהים הוא זה שקובע את טבעו של האדם – אין על כך עוררין וניתן לראות בכך דבר חיובי – טבע זה גם עבר עיבוד בידי השטן ולפיכך, כל טבעו של האדם הוא טבעו של השטן. יש שאומרים שטבעו של אלוהים צריך להיות ישיר כשהוא עושה דברים ושהדבר מתבטא גם בהם, שגם להם יש אישיות כזו, ולכן הם אומרים שטבעם מייצג את אלוהים. אילו מין בני אדם אלה? האם הטבע השטני המושחת יכול לייצג את אלוהים? מי שמכריז שטבעו מייצג את אלוהים מחלל את קודשו של אלוהים ומעליב את רוח הקודש! אופן עבודתה של רוח הקודש מראה שעבודתו של אלוהים על פני האדמה היא אך ורק עבודת כיבוש. ככזאת, חלק ניכר מטבעו השטני המושחת של האדם עדיין לא טוהר. מה שהאדם מביא לידי ביטוי הוא עדיין צלמו של השטן, הוא מה שהאדם מאמין שהוא טוב והוא מייצג את פעולות בשרו של האדם. ליתר דיוק, הוא מייצג את השטן ובשום אופן אינו יכול לייצג את אלוהים. גם אם מישהו כבר אוהב את אלוהים במידה כזו שהוא מסוגל ליהנות מחיים של גן עדן עלי אדמות ומסוגל להשמיע הצהרות כגון: "הו, אלוהים! אני לא יכול לאהוב אותך מספיק" והגיע למישור הגבוה ביותר, עדיין אי-אפשר לומר שהוא מביא את אלוהים לידי ביטוי או מייצג את אלוהים. זאת משום שמהות האדם שונה ממהותו של אלוהים והאדם לעולם לא יוכל להביא את אלוהים לידי ביטוי ועל אחת כמה וכמה לא יוכל להפוך לאלוהים. הדברים שרוח הקודש הנחתה את האדם להביא לידי ביטוי בסך הכול תואמים למה שאלוהים מבקש מהאדם.

כל פעולותיו ומעשיו של השטן מתבטאים באדם. כיום, כל פעולותיו ומעשיו של האדם הם ביטוי של השטן ולכן אינם יכולים לייצג את אלוהים. האדם הוא התגלמות השטן וטבעו של האדם לא מסוגל לייצג את טבעו של אלוהים. ישנם בני אדם שאופיים טוב. אלוהים יכול לבצע עבודה מסוימת באמצעות אישיותם של אנשים כאלה והעבודה שהם עושים מכוונת על ידי רוח הקודש, אך טבעם לא יכול לייצג את אלוהים. העבודה שאלוהים עושה בהם אינה אלא עבודת הרחבה של מה שכבר קיים בקרבם. בין שמדובר בנביאים מעידני העבר או באלה שאלוהים השתמש בהם, איש אינו יכול לייצג את אלוהים ישירות. בני האדם מפתחים אהבה לאלוהים רק כתוצאה מאילוצים של נסיבות ואיש מהם אינו מתאמץ לשתף פעולה מרצונו החופשי. מהם דברים חיוביים? כל מה שמגיע ישירות מאלוהים חיובי. לעומת זאת, טבע האדם עבר עיבוד תחת ידו של השטן ואינו יכול לייצג את אלוהים. רק האהבה, הנכונות לסבול, הצדק, ההתמסרות, הענווה והנסתרות של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מייצגים את אלוהים ישירות. זאת מפני שכאשר הוא בא, לא היה לו אופי חוטא והוא בא ישירות מאלוהים, בלי שעבר עיבוד תחת ידו של השטן. ישוע הוא רק בדמות בשר ודם חוטא והוא לא מייצג את החטא. לפיכך, פעולותיו, מעשיו ודבריו עד למועד שבו הגשים את העבודה באמצעות הצליבה (לרבות רגע הצליבה שלו), כולם מייצגים את אלוהים ישירות. די בדוגמה של ישוע כדי להוכיח שאף אדם בעל טבע חוטא אינו יכול לייצג את אלוהים ושחטאו של האדם מייצג את השטן. כלומר, החטא לא מייצג את אלוהים ולאלוהים אין חטאים. אפילו העבודה שרוח הקודש עושה באדם יכולה להיחשב רק ככזאת שמוכוונת על-ידי רוח הקודש ולא ניתן לומר שהאדם עושה אותה בשמו של אלוהים. אולם בכל הנוגע לאדם, הן חטאו והן טבעו אינם מייצגים את אלוהים. ממבט בעבודה שרוח הקודש עשתה באדם מימי עבר ועד ימינו, ניתן לראות שיש לאדם את הדברים שהוא מביא לידי ביטוי, כל זאת משום שרוח הקודש עשתה עליו עבודה. מעטים מאוד מסוגלים להביא את האמת לידי ביטוי לאחר שרוח הקודש מטפלת בהם ומטילה עליהם משמעת. כלומר, רק עבודתה של רוח הקודש נוכחת ואין שיתוף פעולה מצד האדם. האם אתה מבין זאת בבירור כעת? אם כן, כיצד תעשה את המרב כדי לשתף פעולה עם אלוהים ולמלא את חובתך כאשר רוח הקודש עובדת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האדם המושחת אינו מסוגל לייצג את אלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 318

אמונתך באל, עיסוקך בחיפוש אחר האמת ואפילו אופן התנהלותך צריכים כולם להתבסס על המציאות: כל מעשה שלך צריך להיות מעשי ואל לך לעסוק בדברים דמיוניים ובאשליות. אין כל ערך להתנהגות כזו ויתר על כן, אין כל משמעות לחיים כאלה. מכיוון שעיסוקך וחייך מתנהלים בשקר ותרמית בלבד, ואינך עוסק בדברים בעלי ערך ומשמעות, תוכל להפיק מכך רק הלכי חשיבה ודוקטרינות מגוחכים וחסרי כל אחיזה באמת. לדברים אלה אין כל קשר לחשיבות ולערך של קיומך והם יכולים להוביל אותך רק לעולם נבוב. לפיכך, כל חייך ייעדרו ערך ומשמעות – ואם לא תעסוק בחיפוש אחר חיים בעלי משמעות, גם אם תחיה מאה שנה, הרי שחייך יהיו לריק. כיצד ניתן לקרוא לדבר כזה חיים אנושיים? האין אלה למעשה חיים של בעל חיים? כמו כן, אם תנסו ללכת בדרך של אמונה באלוהים אך לא תנסו כלל לעסוק בחיפוש האל הגלוי, ובמקום זאת תעבדו אל בלתי נראה שאינו ניתן לתפיסה, האין זה עיסוק אף יותר חסר טעם? בסופו של דבר, עיסוקכם יהפוך לעי חורבות. מה הטעם בעיסוק כזה? הבעיה החמורה ביותר הנוגעת לאדם היא העובדה שהוא אוהב רק דברים שהוא לא יכול לראות ושהוא לא יכול לגעת בהם, דברים מסתוריים ופלאיים ביותר, שהוא לא יכול לתאר ושבן תמותה לא יכול להשיג. ככל שדברים אלה פחות מציאותיים, כך האדם מקדיש זמן רב יותר לניתוחם, וכך הוא עוסק בהשגתם ללא פשרות ומנסה לזכות בהם. ככל שהדברים האלה פחות מציאותיים, כך האדם בוחן ומנתח אותם בדקדקנות רבה יותר, ואף מגדיל לעשות ומגבש רעיונות מקיפים משלו לגביהם. מנגד, ככל שהדברים יותר מציאותיים, כך האדם נוטה יותר לבטלם – הוא בז להם ומזלזל בהם עוד יותר. האין זה בדיוק אותו יחס שאתם מפגינים כלפי העבודה המציאותית שאני עושה כיום? ככל שדברים שכאלה יותר מציאותיים, כך אתם יותר משוחדים נגדם. אתם לא מקדישים זמן כדי לבחון אותם, אלא פשוט מתעלמים מהם. אתם בזים לדרישות המציאותיות והלא-מחמירות האלה. אתם אף מטפחים שפע של תפיסות בנוגע לאל הזה, שהוא אמיתי מאוד, ואתם פשוט לא מסוגלים לקבל את היותו מציאותי ורגיל. כיוון שכך, האין אמונתכם מעורפלת? יש לכם אמונה בלתי מעורערת באל המעורפל של ימים עברו, ואין לכם כל עניין באל האמיתי של הימים האלה. האם הדבר אינו נובע מכך שהאל של אתמול והאל של היום שייכים לשני עידנים שונים? האם הדבר אינו נובע גם מכך שאלוהים של אתמול הוא האל הנשגב של השמיים, בעוד שאלוהים של היום הוא אדם זעיר שנמצא על פני הארץ? יתר על כן, האם הדבר אינו נובע מכך שהאל שהאדם עובד הוא פרי תפיסתו של האדם, בעוד שאלוהים של היום הוא בשר ודם וארצי? בסופו של דבר, האם הדבר לא נובע מכך שאלוהים של היום אמיתי מדי ולכן האדם לא עוסק בו? זאת משום שהדבר שאלוהים של היום מבקש מהאדם הוא בדיוק הדבר שהאדם מסרב לעשות, ואשר גורם לו לבושה. האין זה מקשה על האדם? האין זה חושף את הצלקות שלו? כך, אנשים רבים אינם עוסקים באל האמיתי, המעשי, ולכן הם הופכים לאויבים של האל בהתגלמותו כבשר ודם, כלומר לצוררי משיח. האין זו עובדה ברורה מאליה? בעבר, בטרם התגלם האל כבשר ודם, יכולתם להיות דמות דתית או מאמין אדוק. לאחר שהאל התגלם כבשר ודם, רבים מן המאמינים האדוקים האלה הפכו בלא-יודעין לצוררי משיח. האם אתם יודעים מה מתחולל כאן? באמונתכם באל, אתם לא מתרכזים במציאות או עוסקים באמת, אלא דבקים בשקר – האין זה המקור הברור ביותר לעוינות שלכם כלפי האל המתגלם כבשר ודם? האל המתגלם כבשר ודם קרוי ישוע המשיח, ולפיכך, האין זה נכון שכל מי שאינם מאמינים באל המתגלם כבשר ודם הם צוררי המשיח? לכן, האם האל שאתה מאמין בו ואוהב אותו הוא באמת האל בהתגלמותו כבשר ודם? האם מדובר באל החי והנושם, שהוא כה מציאותי ורגיל להפליא? מהי בדיוק המטרה של עיסוקך? האם היא בשמיים או בארץ? האם היא תפיסה או שמא היא האמת? האם היא אלוהים או שמא היא ישות על-טבעית כלשהי? למעשה, האמת היא המימרה האמיתית ביותר של החיים, והמימרה הנעלה ביותר מבין המימרות האלה בקרב האנושות כולה. מפני שזו דרישת האל מן האדם, ומפני שזו העבודה שמבצע אלוהים בכבודו עצמו, היא מכונה בשם מימרת החיים. לא מדובר במימרה המתמצתת דבר מה, ולא בציטוט מפורסם של אישיות גדולה. במקום זאת, מדובר באמירתו של מושל השמיים והארץ וכל צבאם אל האנושות. אלה לא מילים שהאדם תמצת, אלא חייו הטבעיים של אלוהים. לכן היא נקראת "המימרה הנעלה מכל מימרות החיים". עיסוקו של האדם בהנהגת האמת הוא מילוי חובתו, כלומר עיסוקו בעמידה בדרישות האל. מהותה של הדרישה הזו היא האמת האמיתית מכל האמיתות, ולא דוקטרינה ריקה מתוכן שאיש לא יכול להשיגה. אם עיסוקך הוא בדוקטרינה בלבד, ואינו אוחז במציאות, האין זו התמרדות באמת? האין זו מתקפה נגד האמת? כיצד יכול אדם שכזה לעסוק בחיפוש אהבת אל? בני אדם שאינם אוחזים במציאות בוגדים באמת, והם כולם מרדנים מעצם מהותם!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק מי שמכיר את אלוהים ואת עבודתו יכול לְרַצות את אלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 319

כולכם שמחים לקבל תגמול מאלוהים ולשאת חן בעיניו. זוהי שאיפתם של כל בני האדם לאחר שהם מתחילים להאמין באלוהים, מפני שבני האדם תמיד רודפים בלב שלם אחר דברים נעלים יותר, והם לא מוכנים להשתרך אחרי אחרים. זוהי דרכם של בני האדם. ובשל כך רבים מכם תמיד מנסים לזכות באהדתו של אלוהים שבשמיים. אולם האמת היא שנאמנותכם וכנותכם כלפי אלוהים פחותות באופן ניכר מנאמנותכם וכנותכם כלפי עצמיכם. מדוע אני אומר זאת? מכיוון שאני לא מכיר כלל וכלל בנאמנותכם לאלוהים, ואני אף מכחיש את קיומו של האל שבלבכם. כלומר האל שאתם עובדים, האל המעורפל הזה שאתם מעריצים, כלל לא קיים. אני יכול לומר זאת בהחלטיות שכזו משום שאתם רחוקים מדי מהאל האמיתי. הנאמנות שלכם נובעת מאליל שנמצא בלבכם, ובאשר לי, האל שנתפס בעיניכם לא כגדול ולא כקטן, הכרתכם בי מסתכמת במילים ותו לאו. כשאני מדבר על המרחק הרב שביניכם לבין אלוהים, אני מתכוון לכך שאתם רחוקים מאוד מהאל האמיתי, בעוד שנדמה שהאל המעורפל נמצא בהישג ידכם. כשאני אומר "לא גדול", כוונתי היא לכך שהאל שאתם מאמינים בו בימינו נתפס בתור אדם פשוט ללא יכולות עוצמתיות, בתור אדם לא ממש נשגב. כשאני אומר "לא קטן", כוונתי היא לכך שעל אף שהאדם הזה לא יכול לזמן את הרוח או לשלוט בגשם, הוא מסוגל לזמן את רוחו של אלוהים כדי שתעשה עבודה שתזעזע את השמיים והארץ ובכך תגרום לאדם לתדהמה. למראית עין, כולכם מצטיירים כבני אדם צייתנים מאוד המסורים למשיח הזה על פני האדמה, אך ביסודו של דבר אתם לא מאמינים בו ולא אוהבים אותו. כלומר אמונתכם האמיתית נתונה לאל המעורפל הזה שבתוככם, והאל שאתם באמת אוהבים הוא זה שאתם משתוקקים אליו יום ולילה, אך למרות זאת מעולם לא חזיתם בו במו עיניכם. באשר למשיח זה, אמונתכם בו היא מזערית ואהבתכם כלפיו היא מזערית. אמונה פירושה לתת אמון ולבטוח; אהבה פירושה לחוש הערצה והתפעלות בלב, ולא להתנתק לעולם. עם זאת, אמונתכם במשיח של היום הזה ואהבתכם כלפיו לא עונות על ההגדרות האלה. כשמדובר באמונה, מהי מידת אמונתכם בו? כשמדובר באהבה, מהי מידת אהבתכם אליו? אתם לא יודעים דבר על טבעו, ועוד פחות מכך על מהותו, אז איך ייתכן שאתם מאמינים בו? איפה מציאות אמונתכם בו? באיזה אופן אתם אוהבים אותו? איפה מציאות אהבתכם כלפיו?

רבים מחסידיי לא היססו באמונתם עד היום, ובמהלך כל השנים הללו סבלתם תשישות רבה. אני מבין לעומק את האופי הטבעי וההרגלים של כל אחד ואחד מכם. היה מפרך מאוד לבוא איתכם במגע. חבל שעל אף שצברתי ידע רב לגביכם, לכם אין ולו הבנה קלושה לגביי. אין פלא שבני האדם טוענים שאדם הוליך אתכם שולל ברגע של בלבול. אכן, אתם לא מבינים דבר לגבי טבעי, ויתרה מזאת, אתם לא יכולים לרדת לעומק מחשבותיי. כעת, אי-ההבנה שלכם אותי גדלה ללא הפסקה ככדור שלג מתגלגל, ואמונתכם בי עדיין לקויה. במקום לומר שאתם מאמינים בי, ראוי לומר שכולכם מנסים להשיג את אהדתי ומתחנפים אליי. מניעיכם מאוד פשוטים – אתם תהיו חסידיו של כל מי שיעניק לכם דבר בתמורה לכך, ואתם תאמינו בכל מי שיאפשר לכם להינצל מהאסונות הגדולים, בין אם זה אלוהים או כל אל אחר. לי אין עניין בכל זה. ישנם בני אדם רבים כאלה ביניכם, וזה מצב מאוד חמור. אם יום אחד תתבצע בדיקה על מנת לראות כמה מכם מאמינים במשיח הודות להבנה מעמיקה של מהותו, חוששני שאף אחד מכם לא יוכל לעשות כרצוני. חשבו על השאלה הבאה: האל שאתם מאמינים בו שונה במידה רבה ממני. בהתחשב בכך, מהו עיקר אמונתכם באלוהים? ככל שאמונתכם בישות שאתם מכנים "אלוהים" עמוקה יותר, כך אתם יותר תועים הרחק ממני. אם כך, מהו יסוד הבעיה? אני בטוח שאף אחד מכם מעולם לא חשב על הבעיה הזו, אך האם תהיתם לגבי חומרתה? האם חשבתם על ההשלכות שייגרמו אם תמשיכו להחזיק באמונה כזו?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כיצד להכיר את אלוהים על פני האדמה

דבר אלוהים היומי  מובאה 320

אני מאוד מעריך את בני האדם שלא מטפחים חשד לגבי אחרים ואוהב את אלה המקבלים את האמת ללא היסוס. לבני אדם כאלה אני דואג בקפידה, מכיוון שבעיניי הם בני אדם כנים. אם אתם מאוד ערמומיים מטבעכם, יש לכם לב זהיר וחשד לגבי כל דבר וכל אדם. לכן, אמונתכם בי בנויה על יסודות של חשד. אני לעולם לא אכיר באמונה מסוג זה, וללא אמונה אמיתית, אתם תתרחקו עוד יותר מאהבה אמיתית. אם אתם מסוגלים לפקפק באלוהים, ואם אתם עוסקים בספקולציות ביחס אליו כאוות נפשכם, אתם בהחלט בני האדם הערמומיים ביותר שיש. אתם מעלים ספקולציות שאלוהים יכול להיות כמו האדם: חוטא ללא מחילה, בעל אופי קטנוני, לא הוגן וחסר היגיון, נטול חוש צדק, הנוטה לטקטיקות זדוניות, בוגדני וערמומי, המקבל סיפוק מרוע וחושך וכיוצא בזה. הסיבה לכך שיש לאדם מחשבות כאלה היא משום שאין לו שום ידע לגבי אלוהים, הלא כן? אמונה כזו היא לא פחות מחטא! יתרה מזאת, ישנם אפילו בני אדם שמאמינים שאני שבע רצון מאלה שמתחנפים ומתרפסים בפניי, ושבני אדם שלא נוהגים כך לא יתקבלו בברכה בבית האל ואף לא יצליחו לשמור על מקומם בו. האם זה כל הידע שקיבלתם לאורך הדורות? האם זהו הדבר שרכשתם? הידע שלכם לגביי לא מסתכם באי-ההבנות הללו, אלא שהוא גם כולל את חילול רוחו של אלוהים והשמצת השמיים. זו הסיבה לכך שאני אומר שהאמונה הזו שלכם רק תגרום לכם לתעות יותר הרחק ממני ולהתנגד לי יותר. במשך שנים רבות של עבודה, ראיתם אמיתות רבות, אך האם אתם יודעים מה שמעו אוזניי? כמה מבינכם מוכנים לקבל את האמת? כולכם מאמינים שאתם מוכנים לשלם את המחיר בעבור האמת, אך כמה בני אדם באמת סבלו בעבור האמת? בלבכם יש אך ורק אי-צדק, ולכן אתם מאמינים שכולם, ללא יוצא מן הכלל, הם ערמומיים ורמאים. אתם אפילו מאמינים שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יהיה כאדם רגיל: ללא שמץ של טוב לב או אהבה אדיבה. יתרה מזאת, אתם מאמינים שרק לאלוהים שבשמיים יש אופי אצילי וטבע אדיב ומלא חמלה. כמו כן, אתם מאמינים שאדם קדוש כזה לא קיים, ושרק חושך ורוע מושלים על פני האדמה, וכן שאלוהים הוא רק מטרה שבני האדם תולים בה את תקוותיהם למען כל מה שטוב ויפה, ושהוא דמות אגדית שהאדם המציא. בדעתכם אתם מאמינים שאלוהים שבשמיים מאוד הגון, צודק, ודגול, ואף ראוי לעבודה ולהערצה, אך אלוהים שבארץ הוא רק תחליף לאלוהים שבשמיים או כלי בידיו. אתם סבורים שאלוהים שבארץ לא שווה-ערך לאלוהים שבשמיים, ועל אחת כמה וכמה שאין להזכירו באותה הנשימה עם אלוהים שבשמיים. כשמדובר בגדולתו וההוקרה של אלוהים, הן נתפסות כחלק מכבודו של אלוהים שבשמיים, אך כאשר מדובר באופי האדם ושחיתותו, הרי שהם נתפסים כשייכים לאלוהים שבארץ. אלוהים שבשמיים הוא נשגב לעד, ואילו אלוהים שבארץ יהיה לעד חסר חשיבות, חלש וחסר יכולת. אלוהים שבשמיים לא מונע מרגשות, אלא רק מהצדק, ואילו אלוהים שבארץ מונע רק ממניעים אנוכיים, והוא חסר כל הגינות או היגיון. באלוהים שבשמיים אין אפילו שמץ של מרמה, והוא נאמן לעד, ואילו באלוהים שבארץ תמיד יש צד של רמאות. אלוהים שבשמיים אוהב את האדם עד מאוד, ואילו אלוהים שבארץ לא דואג לאדם באופן מספק, ואפילו מזניח אותו לחלוטין. מזה זמן רב נשמר בלבכם הידע הכוזב הזה, וייתכן שהוא גם יונצח בעתיד. אתם מתייחסים לכל מעשיו של המשיח מתוך נקודת מבט של חוטאים ומעריכים את כל עבודתו, זהותו ומהותו מתוך נקודת המבט של רשעים. עשיתם טעות חמורה מאוד, טעות שקודמיכם מעולם לא עשו. כלומר אתם משרתים רק את האל הנשגב שבשמיים העוטה כתר, אך לא מייחסים כל חשיבות לאל שהוא כה חסר חשיבות בעיניכם עד שהוא בלתי נראה. זה החטא שלכם, הלא כן? זו דוגמה אופיינית לעבירה שלכם נגד טבעו של אלוהים, הלא כן? אתם עובדים את אלוהים שבשמיים. אתם מעריצים צלמים נשגבים ומערכים את בעלי הלשון הצחה. אתם מצייתים בשמחה לאל שמעניק לכם שפע, ומשתוקקים עד מאוד אל האל שיכול להגשים את כל משאלותיכם. היחיד שאתם לא עובדים אותו הוא האל שאינו נשגב. הדבר היחיד שאתם שונאים הוא קשר לאל הזה שאף אדם לא יכול להעריך. הדבר היחיד שאתם לא מוכנים לעשות הוא לשרת את האל הזה שמעולם לא נתן לכם אף פרוטה, והיחיד שאתם לא עורגים אליו הוא האל הלא נעים הזה. אל זה לא מסוגל לאפשר לכם להרחיב את האופקים שלכם או לגרום לכם להרגיש כאילו זה עתה מצאתם אוצר, ובוודאי שלא להגשים את משאלותיכם. אם כן, מדוע אתם חסידים שלו? האם בכלל חשבתם על כך? מה שאתם עושים לא רק פוגע במשיח זה, אלא חשוב מכך, הוא פוגע באלוהים שבשמיים. אני חושב שזו לא מטרת אמונתכם באלוהים!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כיצד להכיר את אלוהים על פני האדמה

דבר אלוהים היומי  מובאה 321

אתם מאוד רוצים שאלוהים יסב לכם עונג, אך אתם מאוד רחוקים מאלוהים. מה הבעיה כאן? אתם מקבלים רק את דבריו, אך לא את טיפולו או גיזומו. יותר מכך, אתם לא מסוגלים לקבל את כל הסדריו ולהאמין בו לגמרי. אם כך, מהי הבעיה כאן? אם ננתח זאת, נראה שאמונתכם היא כקליפת ביצה ריקה שלעולם לא יתפתח ממנה אפרוח, מפני שאמונתכם לא סיפקה לכם את האמת ולא העניקה לכם חיים. במקום זאת, היא רק יצרה בתוככם תחושה כוזבת של תזונה ותקווה. אם כן, מטרתכם באמונתכם באלוהים היא לשמר את התקווה הזו ואת תחושת התזונה הזו – אתם לא מאמינים למען האמת והחיים. לכן אני אומר שדרך אמונתכם באלוהים אינה אלא ניסיון לזכות באהדתו של אלוהים על ידי התרפסות וחוסר בושה, ומכאן שהיא לא יכולה להיחשב לאמונה אמיתית. כיצד יכול לבקוע אפרוח מאמונה שכזו? במילים אחרות, איזה פרי אמונה שכזו יכולה להניב? מטרת אמונתכם באלוהים היא לנצל את אלוהים כדי להשיג את היעדים שלכם. זו עובדה נוספת שמעידה על העבירה שלכם נגד טבעו של אלוהים, הלא כן? אתם מאמינים בקיומו של אלוהים שבשמיים אך מכחישים את קיומו של אלוהים שבארץ. אולם אני לא מקבל את ההשקפות שלכם. אני משבח רק את בני האדם ששומרים על שתי רגליים על הקרקע ומשרתים את אלוהים שעל פני האדמה, ולעולם לא את אלה שלא מכירים במשיח שעל פני האדמה. בלי קשר לשאלה כמה בני האדם האלה נאמנים לאלוהים שבשמיים, בסופו של דבר הם לא יינצלו מִיָדי המענישה את הרשעים. בני אדם כאלה הם הרשעים, הרשעים שמתנגדים לאלוהים ושמעולם לא נשמעו בשמחה למשיח. כמובן, קבוצת בני האדם הזו כוללת את כל אלה שלא מודעים למשיח, וכן את אלה שלא מכירים בו. אתם חושבים שאתם יכולים להתנהג כאוות נפשכם כלפי המשיח כל עוד אתם נאמנים לאלוהים שבשמיים. טעות! הבורות שלכם לגבי המשיח היא גם בורות לגבי אלוהים שבשמיים. בלי קשר לשאלה כמה אתם נאמנים לאלוהים שבשמיים, נאמנותכם היא לא יותר ממילים ריקות מתוכן והעמדת פנים. זאת מפני שאלוהים שעל פני האדמה לא רק מגלם תפקיד חשוב במתן האמת והידע המעמיק לבני האדם, אלא שהוא גם נושא תפקיד חשוב יותר בכל הקשור לגינוי האדם ולמציאת העובדות הדרושות להענשת הרשעים לאחר מכן. האם הבנתם את התועלת שבדבר ואת תוצאותיו הקשות? האם חוויתם אותן? כולי תקווה שבקרוב תבינו את האמת הזאת: שכדי להכיר את אלוהים, עליכם לא רק להכיר את אלוהים שבשמיים, אלא, וזה הרבה יותר חשוב, עליכם גם להכיר את אלוהים שעל פני האדמה. אל תטעו לגבי מה שצריך להימצא בראש סדר העדיפויות שלכם, ואל תאפשרו לטפל לבוא לפני העיקר. רק כך תוכלו באמת לבנות קשר טוב עם אלוהים, להתקרב לאלוהים ולקרב את לבכם אליו. אם אתם מאמינים בי מזה שנים רבות, ואם אתם מקושרים אליי מזה זמן רב, ובכל זאת נותרתם רחוקים ממני, הרי שאתם ודאי פוגעים לעתים קרובות בטבעו של אלוהים, ועל כן יהיה קשה מאוד לעמוד על סופכם. אם כל השנים הרבות שבהן הייתם מקושרים אליי לא הפכו אתכם לבני אדם אנושיים שיודעים את האמת, ובמקום זאת דרכיכם הרעות השתרשו בטבעכם; אם אתם לא רק לוקים בשיגעון גדלות חמור פי שניים מאשר בעבר, אלא גם אי-הבנתכם אותי החמירה עד כדי כך שאתם תופסים אותי כשוליה שלכם, הרי שאני אומר שהחולי שאתם סובלים ממנו כבר לא שטחי, אלא שהוא חדר אל עצמותיכם. כל מה שביכולתכם לעשות עתה הוא לחכות ולערוך הכנות להלוויה שלכם! אסור לכם להפציר בי להיות אלוהיכם, משום שחטאתם חטא הראוי למיתה, חטא שלא יימחל לכם. אפילו אם אגלה לכם רחמים, אלוהים שבשמיים יתעקש להמית אתכם, מפני שהעבירה שלכם נגד טבעו של אלוהים היא לא בגדר בעיה רגילה, אלא שזו בעיה חמורה ביותר. בבוא היום, אל תאשימו אותי שלא הודעתי לכם מראש. הכל מסתכם בזאת: ברגע שאתם מתקשרים עם המשיח – אלוהים שעל פני האדמה – כאדם רגיל, כלומר מתוך אמונה שהאל הזה הוא אדם רגיל ותו לאו, הרי שאתם גוועים. אלה הם דברי התוכחה היחידים שלי לכולכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כיצד להכיר את אלוהים על פני האדמה

דבר אלוהים היומי  מובאה 322

באדם קיימת רק המילה הלא ודאית 'אמונה', אך האדם אינו יודע ממה עשויה האמונה, כל שכן מדוע יש לו אמונה. האדם מבין מעט מדי והוא עצמו לקוי מדי. אמונתו בי היא חסרת מחשבה ודעת. על אף שאינו יודע מהי אמונה ומדוע יש לו אמונה בי, הוא ממשיך להאמין בי בכפייתיות. מה שאני מבקש מהאדם הוא לא רק שיפנה אלי בכפייתיות בצורה זו או שיאמין בי באופן מנותק. שכן העבודה שאני עושה היא לשם כך שהאדם יראה אותי ויכיר אותי, לא כדי שהאדם יתרשם ויראה אותי באור חדש. בעבר הראיתי אותות ומופתים רבים ועשיתי ניסים רבים, ובני ישראל דאז הפגינו כלפיי הערצה רבה ורחשו כבוד רב ליכולתי יוצאת הדופן לרפא חולים ולגרש שדים. באותה עת, היהודים חשבו שכוחות הריפוי שלי נשגבים ונפלאים, ובזכות מעשיי הרבים, כולם רחשו לי כבוד וחשו הערצה רבה לכל כוחותיי. לכן כל מי שראה אותי עושה ניסים הלך אחריי באדיקות, כך שאלפים הקיפו אותי כדי לחזות בי מרפא חולים. קיימתי אותות ומופתים כה רבים, אך בני האדם ראו בי רק רופא מוכשר, דיברתי גם דברים רבים ללמד אנשים באותה עת, אך הם ראו בי רק מורה הנעלה על תלמידיו. אפילו בימים אלו, לאחר שבני אדם ראו את דברי ימי עבודתי, הם ממשיכים לפרש זאת שאני רופא מהולל המרפא את החולים ומורה לבורים, והם הגדירו אותי כישוע אדוננו המשיח הרחום. אלו המפרשים את כתבי הקודש אולי התעלו על כישוריי בריפוי, או יתכן אפילו שהם תלמידים שכעת התעלו על מורם, אך אנשים בעלי שם שכאלו, ששמותיהם מוכרים ברחבי העולם, מתייחסים אליי בזלזול כרופא בלבד. מעשיי רבים מהחול אשר על שפת הים וחוכמתי רבה מזו של כל בני שלמה, אך בני האדם רואים בי רק רופא חסר חשיבות ומורה אלמוני לאדם. רבים מאוד מאמינים בי רק כדי שארפא אותם, רבים מאוד מאמינים בי רק כדי שאשתמש בכוחותיי לגרש רוחות טמאות מגופם, ורבים מאוד מאמינים בי רק כדי לקבל שלווה ואושר ממני. רבים מאוד מאמינים בי רק כדי לדרוש ממני יותר עושר חומרי ורבים מאוד מאמינים בי רק כדי להעביר את החיים הללו בשלום וכדי להיות בטוחים בעולם הבא. רבים מאוד מאמינים בי רק כדי להימנע מסבל הגיהינום ולקבל ברכת שמיים. רבים מאוד מאמינים בי רק לשם נוחות זמנית, אך אינם מבקשים להרוויח דבר בעולם הבא. כשהבאתי את חרוני על האדם ולקחתי את כל האושר והשלווה שהיו לו בעבר, האדם הפך ספקני. כשנתתי לאדם את סבל הגיהינום ולקחתי ממנו את ברכות השמיים, חרפת האדם הפכה לזעם. כשהאדם ביקש ממני לרפא אותו, לא שמעתי בקולו וחשתי סלידה כלפיו. האדם הלך אז ממני כדי לבקש, במקום זאת, את דרכי רפואת הרשע והכישוף. כשלקחתי מהאדם את כל אשר דרש ממני, כולם נעלמו ללא עקבות. לפיכך, אני אומר שלאדם יש אמונה בי מכיוון שאני נותן יותר מדי חסד ויש הרבה יותר מדי להרוויח. היהודים האמינו בי בשל החסד שבי והלכו אחרי בכל אשר הלכתי. בני האדם הבורים האלה, בעלי הידע והניסיון המוגבלים, ביקשו רק לראות את האותות והמופתים שהפגנתי. הם ראו בי את ראש בית היהודים, המסוגל לבצע את הניסים הגדולים ביותר. לפיכך, כשגירשתי שדים מבני האדם, הדבר עורר דיונים רבים בקרבם. הם אמרו שאני אליהו, שאני משה, שאני הקדום שבנביאים, שאני הגדול ברופאים. מלבדי האומר שאני החיים, הדרך והאמת, איש לא יכול לדעת את הווייתי או את זהותי. מלבדי האומר שהשמיים הם המקום בו אבי חי, איש לא ידע שאני בן האלוהים וגם אלוהים עצמו. מלבדי האומר שאביא גאולה לכל בני האדם ואפדה את האנושות, איש לא ידע שאני גואל האנושות, ובני האדם הכירו אותי רק כאדם נדיב ורחום. ומלבדי שיכול להסביר הכול אודותיי, איש לא זיהה אותי ואיש לא האמין שאני בנו של האל החי. כזו היא האמונה של בני האדם בי והאופן שבו הם מנסים להתל בי. כיצד הם יוכלו לשאת עדות למעני כשהם רואים אותי כך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מה אתה יודע על אמונה?

דבר אלוהים היומי  מובאה 323

בני האדם מאמינים באלוהים מזה זמן רב, אך רובם לא מבינים את המילה הזו, "אלוהים", ורק עושים כמצווה עליהם בבלבול. אין להם מושג מדוע בדיוק האדם צריך להאמין באלוהים או מהו אלוהים בדיוק. אם בני האדם יודעים רק להאמין באלוהים ולהיות חסידיו, אך לא יודעים מהו אלוהים, ואם הם לא מכירים את אלוהים, זו רק בדיחה גדולה, הלא כן? על אף שבני האדם ראו תעלומות שמימיות רבות עד היום, ועל אף שהם קיבלו ידע מעמיק רב שאף אדם לא תפס בעבר, הם עדיין לא מודעים כלל לחלק מהאמיתות הבסיסיות ביותר שאף אדם לא העלה בעבר על דעתו. ייתכן שיש כאלה שיאמרו: "אנחנו מאמינים באלוהים מזה שנים רבות. איך ייתכן שאנחנו לא יודעים מהו אלוהים? האם זה לא זלזול בנו?" אך לאמיתו של דבר, על אף שכולם חסידים שלי כיום, הם אינם יודעים דבר על העבודה הנוכחית. הם לא תופסים אפילו את השאלות הפשוטות והקלות ביותר, קל וחומר שאלות מורכבות כגון אלה הנוגעות לאלוהים. עליכם לדעת שהשאלות שאינן מעניינות אתכם ושלא זיהיתם הן השאלות שאתם צריכים להבין יותר מכל. זאת משום שאתם יודעים רק לנהות אחרי ההמון, מבלי לשים לב ומבלי להתייחס למה שעליכם להצטייד בו. האם אתם באמת יודעים מדוע עליכם להאמין באלוהים? האם אתם באמת יודעים מה הוא אלוהים? האם אתם באמת יודעים מה הוא האדם? כבני אדם שמאמינים באלוהים, אם לא תצליחו להבין את הדברים האלה, תאבדו את הכבוד השייך למאמיניו של אלוהים, הלא כן? עבודתי היום היא זו: לגרום לבני האדם להבין את מהותם, להבין את כל מה שאני עושה, ולהכיר את פניו האמיתיים של אלוהים. זו הפעולה המסכמת של תוכנית הניהול שלי, השלב האחרון בעבודתי. זו הסיבה שאני מספר לכם מראש את כל תעלומות החיים, כדי שכולכם תוכלו לקבל אותן ממני. מכיוון שזו העבודה של העידן הסופי, עליי לספר לכם את כל אמיתות החיים שמעולם לא הפנמתם, אפילו אם אתם לא מסוגלים להבין אותן ואם אתם לא מסוגלים לשאת אותן, משום שאתם פשוט יותר מדי לקויים ובלתי ערוכים. אני רוצה לסיים את עבודתי, לגמור את העבודה ההכרחית שלי וליידע אתכם באופן מלא במה שאני מטיל עליכם לעשות, פן תתעו שוב ותיפלו בפח שהשטן טומן לכם כשיורד החושך. יש דרכים רבות שנשגבות מתפיסתכם, ודברים רבים שעליהם אינכם יודעים דבר. אתם כל כך בורים; אני מכיר היטב את שיעור קומתכם ואת החסרונות שלכם. לפיכך, על אף שיש מילים רבות שלא תהיו מסוגלים להבין, אני בכל זאת רוצה לומר לכם את כל האמיתות האלה שמעולם לא הפנמתם. זאת משום שאני מודאג תמיד שבגלל שיעור הקומה הנוכחי שלכם, לא תוכלו לעמוד איתן בעדות שאתם נושאים עליי. אני לא ממעיט בערככם. אתם כולכם חיות שלא עברו את ההכשרה הרשמית שלי, ובאמת איני מסוגל כלל לראות כמה תהילה טמונה בכם. על אף שהשקעתי מאמצים אדירים בעבודתי עליכם, נדמה שכמעט אין בכם יסודות חיוביים, ואילו את היסודות השליליים ניתן לספור על עשר אצבעות והם משמשים רק כעדויות המביישות את השטן. כמעט כל מה שיש בכם חוץ מזה הוא הרעל של השטן. אתם נראים לי כבני אדם שכבר לא יוכלו לזכות בישועה. לכן, כפי שהדברים נראים כעת, אני מביט בהתנהגויותיכם השונות ואני סוף-סוף יודע מה שיעור הקומה האמיתי שלכם. זו הסיבה שאני תמיד דואג לכם: אם האדם היה מנהל את חייו בכוחות עצמו, האם הוא היה במצב טוב יותר מאשר מצבו הנוכחי? האם אתם לא מודאגים משיעור קומתכם הבוסרי? האם באמת תוכלו להיות כמו עם ישראל הנבחר, ולהיות נאמנים לי ורק לי בכל מצב? התכונות שאתם מדגימים הן לא השובבות של ילדים שהתרחקו מהשגחת הוריהם, אלא החייתיות שמתפרצת כשבעלי חיים נמצאים מחוץ להישג שוטו של אדונם. עליכם להכיר את אופייכם, שהוא גם החולשה המשותפת שלכם והמחלה המשותפת שלכם. לכן אני רק מפציר בכם היום לעמוד איתן בעדות שאתם נושאים עליי. אל תתנו למחלה הישנה שלכם להתעורר שוב בשום אופן. הדבר החשוב ביותר הוא לשאת עדות. זה לב לבה של עבודתי. עליכם לקבל את דבריי בדיוק כפי שמרים קיבלה את התגלותו של יהוה כשהוא בא אליה בחלום: קודם להאמין בי ואז להישמע לי. רק זה נחשב לטוהרה. זאת מכיוון שאתם אלה ששומעים את דבריי יותר מכל, ואלה שאני מברך יותר מכל. נתתי לכם את כל נכסיי יקרי הערך והרעפתי עליכם הכול ממש, ועדיין יש הבדל כה גדול בין מעמדכם ומעמדם של בני ישראל; אתם רחוקים זה מזה כמרחק מזרח ומערב. אולם בהשוואה אליהם, קיבלתם הרבה יותר. בעוד שהם ממתינים נואשות שאופיע בפניהם, אתם מבלים איתי ימים נעימים וחולקים איתי את עושרי. לנוכח הבדל זה, מה נותן לכם את הזכות לצווח ולהתווכח איתי ולדרוש חלקים מנכסיי? האם לא קיבלתם הרבה? אני נותן לכם כל כך הרבה, אך מה שאתם נותנים לי בתמורה הוא רק עצבות וחרדה קורעות לב ותרעומת ואי שביעות רצון בלתי נלאות. אתם כה דוחים, אך אתם גם מעוררי רחמים. לפיכך, אין לי ברירה אלא לבלוע את התרעומת שלי ולהביע את ההתנגדויות שלי בפניכם שוב ושוב. לאורך אלפי שנות עבודה, מעולם לא הבעתי התנגדות כלשהי בפני האנושות, מפני שגיליתי שלאורך התפתחותה של האנושות, רק ההונאות ביניכם הן הדברים המפורסמים ביותר. הן כמו ירושות יקרות שהורישו לכם האבות הקדמונים העתיקים והמפורסמים שלכם. כמה שאני שונא את החזירים והכלבים התת-אנושיים האלה. אתם יותר מדי חסרי מצפון! האופי שלכם שפל מדי! לבכם קשה מדי! אילו לקחתי את המילים האלה שלי ואת העבודה הזו שלי לעם ישראל, הייתי זוכה בתהילה כבר מזמן. אך לא כך ביניכם. ביניכם יש רק הזנחה אכזרית, אדישות ותירוצים. אתם יותר מדי חסרי רגש, וחסרי ערך לחלוטין!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עד כמה אתם מבינים את אלוהים?

דבר אלוהים היומי  מובאה 324

על כולכם להבין כעת את המשמעות האמיתית של אמונה באלוהים. המשמעות של האמונה באלוהים, שדיברתי עליה בעבר, קשורה בהיווכחות החיובית שלכם, אך היום שונה הדבר. היום ברצוני לנתח את מהות אמונתכם באלוהים. כמובן, זוהי הכוונה על דרך השלילה. אם לא אעשה כך, לעולם לא תכירו את הלך הרוח האמיתי שלכם, ותתפארו לנצח באדיקותכם ובנאמנותכם. במילים אחרות, אם לא אחשוף את הכיעור הנמצא עמוק בלבכם, כל אחד מכם ישים כתר על ראשו ויאמין שהוא ראוי לתהילה. האופי היהיר והשחצן שלכם גורם לכם לבגוד במצפון שלכם, למרוד במשיח ולהתנגד לו, ולחשוף את הכיעור שלכם. כך אתם חושפים את כוונותיכם, תפיסותיכם, תשוקותיכם המוגזמות ועיניכם החמדניות. ובכל זאת אתם ממשיכים להצהיר שתקדישו את חייכם לעבודת המשיח, ואתם חוזרים שוב ושוב על האמיתות שאמר המשיח לפני זמן רב. זו ה"אמונה" שלכם. זו ה"אמונה ללא דופי" שלכם. מלכתחילה הצבתי לאדם רף גבוה מאוד. אם הנאמנות שלכם באה עם כוונות ותנאים, אני מעדיף שלא לקבל נאמנות מעושה כזאת, מפני שאני מתעב את כל מי שמרמה אותי בכוונותיו וסוחט אותי בהצבת תנאים. אני רוצה שהאדם יהיה נאמן אליי בלבד, ושיעשה הכל למען המילה האחת וכדי להוכיח את המילה האחת: אמונה. אני בז לדברי החנופה שלכם, שמטרתם לשמח אותי. אני תמיד נוהג בכם בכנות גמורה ולכן אני רוצה שגם אתם תתייחסו אליי באמונה אמיתית. כשמדובר באמונה, רבים סבורים שהם הולכים בעקבות אלוהים מפני שהם מאמינים. אחרת הם לא היו יכולים לשאת סבל כה רב. לכן אני שואל אתכם: מדוע אינכם יראים את אלוהים, על אף שאתם מאמינים בקיומו? מדוע אינכם מפחדים מאלוהים, אם אתם מאמינים בקיומו? כיוון שאתם מקבלים את העובדה שהמשיח הוא התגלמות האל כבשר ודם, מדוע אתם כה מזלזלים בו ונוהגים בו בחוסר כבוד? מדוע אתם מותחים עליו ביקורת בגלוי? מדוע אתם תמיד מתעקשים לדעת איפה הוא נמצא? מדוע אתם לא מתמסרים להסדריו? מדוע אתם לא פועלים כדבריו? מדוע אתם סוחטים וגוזלים ממנו את מנחותיו? מדוע אתם מדברים בשם המשיח? מדוע אתם פוסקים אם עבודתו ודבריו נכונים או לא? איך אתם מעזים לחלל את קדושתו מאחורי גבו? האם מדברים כאלה בנויה אמונתכם?

בדיבורכם ובהתנהגותכם אתם חושפים את רכיבי חוסר האמונה במשיח שבקרבכם. המניעים למעשיכם והמטרות שלהם חדורים בחוסר אמונה. אפילו מבע שבעיניכם והאוויר שבריאותיכם נגועים ברכיבים האלה. אפשר לומר שבכל רגע ורגע כל אחד מכם נושא בקרבו רכיבים של חוסר אמונה. פירוש הדבר הוא שבכל רגע אתם בסכנת בגידה במשיח, מכיוון שהדם הזורם בגופכם חדור בחוסר אמונה באל בהתגלמותו כבשר ודם. לפיכך, אני אומר שהעקבות שאתם מותירים בנתיב האמונה באלוהים אינן איתנות. המסע שלכם בנתיב האמונה באלוהים הוא חסר בסיס ורק בגדר יציאת ידי חובה. אתם תמיד מפקפקים בדבר המשיח, ולא יכולים להנהיג את דברו מיד. זו הסיבה שאתם לא מאמינים במשיח. סיבה נוספת לחוסר אמונתכם במשיח היא שאתם תמיד אוחזים בתפיסות עליו. ספקנות תמידית בעבודתו של משיח, אי הקשבה לדבר המשיח, אחיזה בדעות על עבודתו של המשיח וחוסר יכולת להבין אותה, קושי בהתנערות מתפיסותיכם גם לאחר קבלת הסברים וכן הלאה – כל אלה הם רכיבי חוסר האמונה המעורבים בלבכם. אף על פי שאתם הולכים בעקבות עבודתו של המשיח ולא משתרכים מאחור, התמרדות רבה מדי מעורבת בלבכם. ההתמרדות הזו היא דופי באמונתכם באלוהים. אולי אתם חולקים על כך, אבל אם לא תוכלו לזהות את כוונותיכם, לבטח תאבדו. הרי אלוהים הופך למושלם רק את מי שמאמין בו באמת, ולא את מי שמפקפק בו, קל וחומר לא את מי שהולך בעקבותיו בחוסר רצון אף על פי שמעולם לא האמין שהוא אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם אתם מאמינים באלוהים באמת?

דבר אלוהים היומי  מובאה 325

יש אנשים שלא מרוצים מהאמת ועל אחת כמה וכמה לא מרוצים מהמשפט. במקום זאת, הם מרוצים מעוצמה ומעושר. בני אדם כאלה נחשבים לרודפי שררה. הם מחפשים אך ורק זרמים בעלי השפעה בעולם וכמרים ומורים שהוכשרו בסמינרים. אף על פי שקיבלו את דרך האמת, הם ממשיכים להיות ספקנים ואינם מסוגלים להקדיש את עצמם לחלוטין. הם מדברים על הקרבה לאלוהים, אך עיניהם מתמקדות בכמרים ובמורים הגדולים, ואת המשיח הם משליכים הצדה. לבם נוהה אחרי תהילה, הון וכבוד. הם לא מאמינים כלל שאדם כה קטן מסוגל לכבוש אנשים רבים כל כך, ושאדם כה חסר חשיבות מסוגל לעשות בני אדם למושלמים. הם לא מאמינים כלל שהאפסים האלה, החיים באבק ובין ערימות אשפה, הם העם הנבחר של אלוהים. הם מאמינים שאם בני אדם כאלה היו מושאי הישועה של אלוהים, השמיים והארץ היו מתהפכים וכולם היו צוחקים בלי סוף. הם מאמינים שאם אלוהים בחר באפסים כאלה לעשותם למושלמים, בני האדם הדגולים האלה יהפכו לאלוהים עצמו. נקודות המבט שלהם נגועות בחוסר אמונה. למעשה, לא רק שהם לא מאמינים, אלא שהם פשוט בהמות מגוחכות. זאת משום שהם מעריכים רק מעמד, יוקרה, ועוצמה. מה שהם מעריכים באמת הם קבוצות וזרמים גדולים. אין להם עניין בכל מי שהמשיח מוביל את דרכו. הם פשוט בוגדים שהפנו את גבם למשיח, לאמת ולחיים.

אתם לא מעריצים את הענווה של המשיח, אלא את אותם רועי שווא שמעמדם רם ונישא. אתם לא אוהבים את חביבותו או את חוכמתו של המשיח, אלא את אותם פוחזים המתפלשים בתועבות העולם. אתם צוחקים לנוכח כאבו של המשיח, שאין לו מקום להניח את ראשו, אך מעריצים את אנשי הגוויות האלה הצדים מנחות וחיים חיי הוללות. אתם לא מוכנים לסבול עם המשיח, אך הולכים בשמחה לזרועותיהם הפתוחות של צוררי המשיח הפזיזים, על אף שהם מספקים לכם אך ורק בשר ודם, אותיות ושליטה. למרות זאת, לבכם נמשך אליהם, אל המוניטין שלהם, אל מעמדם, אל השפעתם ואל סמכותם. אתם ממשיכים, עם זאת, להחזיק בעמדה ממנה קשה לכם לבלוע את עבודתו של המשיח ואינכם מוכנים לקבל אותה. זו הסיבה שאני אומר שחסרה לכם האמונה של הכרה במשיח. הסיבה היחידה שהלכתם בעקבותיו עד היום היא שלא הייתה לכם ברירה. בלבכם מיתמרות תמונותיהם הנשגבות; אינכם יכולים לשכוח את הדברים והמעשים שלהם, ולא את דבריהם וידיהם רבי העוצמה. בלבכם הם לעולם עליונים ומלאי גבורה. אבל לא כך נראה בעיניכם המשיח של היום. הוא לעולם חסר חשיבות בלבכם, ולעולם לא ראוי ליראה. זאת מפני שהוא יותר מדי רגיל, משום שהשפעתו מעטה מדי ומשום שכלל אינו נשגב.

בכל מקרה, אני אומר שכל מי שלא מעריך את האמת הוא חסר אמונה ובוגד באמת. המשיח לעולם לא יאשר בני אדם כאלה. האם זיהיתם כעת כמה חוסר אמונה יש בקרבכם, וכמה בגידה במשיח? אני מפציר בכם: מכיוון שבחרתם בדרך האמת, עליכם להתמסר בלב שלם – אל תפסחו על שתי הסעיפים ואל תהיו חצויים. עליכם להבין שאלוהים לא שייך לעולם או לבן אדם יחיד, אלא לכל מי שמאמין באלוהים באמת, לכל מי שעובד אותו ולכל מי שמסור ונאמן לו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם אתם מאמינים באלוהים באמת?

דבר אלוהים היומי  מובאה 326

אמונתם של בני האדם באלוהים שואפת לגרום לאלוהים להעניק להם יעד ראוי ולספק להם את כל החסד תחת השמיים, להפוך את אלוהים למשרת האישי שלהם ולגרום לאלוהים לקיים איתם קשר שלו וידידותי, כך שלעולם לא תהיה כל מתיחות ביניהם. כלומר, אמונתם באלוהים דורשת שאלוהים יבטיח למלא את דרישותיהם, ולהעניק להם כל דבר שהם יתפללו לקבל, בדיוק כפי שנכתב בספרי הקודש, "אני אאזין לכל תפילותיכם." הם דורשים שאלוהים לא ישפוט אף אחד ולא יטפל באף אחד, מכיוון שאלוהים הוא תמיד המושיע האדיב ישוע שמקיים קשר טוב עם בני האדם בכל עת ובכל מקום. הם מאמינים באופן הבא: הם תמיד דורשים דברים מאלוהים בגסות רוח, ואלוהים פשוט מעניק להם הכול בעיוורון, בין שהם מרדניים ובין שהם צייתנים. בני האדם פשוט דורשים מאלוהים "תשלום" ללא-הרף, ואלוהים נדרש לשלם ללא כל התנגדות, ולשלם כפליים, בין אם אלוהים קיבל מהם משהו ובין אם לאו. הוא יכול רק להיות נתון לרחמיהם. הוא לא יכול לתזמר את בני האדם באופן שרירותי, וקל וחומר שהוא לא יכול לגלות את חוכמתו ואת טבעו הצודק, שהסתתרו מזה שנים רבות, כאוות נפשו בפני בני האדם, ללא רשות מהם. הם פשוט מתוודים על חטאיהם בפני אלוהים, ואלוהים פשוט מוחל להם, והדבר לא נמאס להם ונמשך לעולם. הם פשוט נובחים על אלוהים פקודות והוא פשוט נשמע להם, כפי שמתועד בספרי הקודש, "אלוהים לא בא כדי שהאדם ישרת אותו, אלא כדי לשרת. הוא בא כדי להיות משרתו של האדם." תמיד האמנתם כך, הלא כן? כשאתם לא יכולים לזכות בדבר מאלוהים, אתם רוצים לברוח. וכשאתם לא מבינים משהו, אתם מתרגזים, ואפילו מטיחים גידופים שונים. אתם פשוט לא מתירים לאלוהים עצמו לבטא ללא רסן את חוכמתו ופלאיו – אתם רק רוצים ליהנות ממרגוע ונוחות זמניים. עד עתה, גישתכם באמונתכם באלוהים התאפיינה באותן השקפות ישנות. אם אלוהים מגלה בפניכם אפילו שמץ של מלכותיות, אתם נעצבים. האם אתם מבינים כעת מהו שיעור הקומה שלכם? אל תחשבו לכם שאתם כולכם נאמנים לאלוהים, כשלמעשה, ההשקפות הישנות שלכם לא השתנו. כששום דבר רע לא פוקד אתכם, אתם חושבים שאתם שטים על מי מנוחות, ואתם אוהבים את אלוהים עד אין קץ. אולם כשדבר שלילי וקטן פוקד אתכם, אתם נופלים אל השאול. האם כך אתם נאמנים לאלוהים?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את רצונו של אלוהים בנוגע לישועת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 327

בחיפושכם, יש לכם יותר מדי תפיסות, תקוות ועתידים אישיים. העבודה הנוכחית נועדה לטפל ברדיפת המעמד שלכם ובתשוקותיכם המופרזות. התקוות, המעמד והתפיסות הם כולם ביטויים קלאסיים של טבע שטני. הסיבה לכך שהדברים האלה קיימים בליבם של בני האדם היא משום שרעל השטן תמיד מאכל את מחשבותיהם של בני האדם, והם לא מסוגלים להתנער מפיתויי השטן האלו. הם חיים בחטא אך לא מאמינים שזהו חטא, והם עדיין מאמינים: "אנחנו מאמינים באלוהים, ולכן הוא חייב להעניק לנו ברכות ולהסדיר הכול למעננו באופן ראוי. אנחנו מאמינים באלוהים, ולכן אנחנו בהכרח נעלים על אחרים, וצריך להיות לנו מעמד רם מזה של אחרים ועתיד טוב מזה של כל אדם אחר. מכיוון שאנחנו מאמינים באלוהים, הוא חייב לתת לנו ברכות בלתי מוגבלות. אחרת זו לא הייתה נקראת אמונה באלוהים." במשך שנים רבות, המחשבות שבני האדם הסתמכו עליהן כדי לשרוד איכלו את ליבם עד כדי כך שהם הפכו לבוגדניים, לפחדנים ולמתועבים. לא רק שאין להם כוח רצון ונחישות, אלא שהם גם הפכו לתאבי בצע, יהירים וזדוניים. אין להם שום נחישות שמתעלה מעבר לעצמם, וגם אין להם שום אומץ להתנער מכבלי ההשפעות האפלות האלה. מחשבותיהם וחייהם של בני האדם רקובים, נקודת מבטם על האמונה באלוהים עדיין מכוערת באופן בלתי נסבל, ואפילו כשהם מדברים על נקודת מבטם על האמונה באלוהים, ההאזנה לכך פשוט בלתי נסבלת. בני האדם הם כולם פחדנים, חדלי אישים, מתועבים ושבירים. הם לא נגעלים מכוחות האפלה והם לא רוחשים אהבה אל האור והאמת. במקום זאת, הם עושים כמיטב יכולתם לגרש אותם. מחשבותיכם ונקודות המבט שלכם כיום הן בדיוק כאלה, הלא כן? "מכיוון שיש לי אמונה באלוהים, עליי לקבל שפע ברכות, ויש להבטיח שמעמדי לעולם לא ירד ושהוא יהיה רם מזה של חסרי האמונה." אתם מחזיקים בנקודת מבט כזו לא במשך שנה או שנתיים בלבד אלא במשך שנים רבות. דפוסי החשיבה שלכם הם יותר מדי מהסוג של עסקאות קח-ותן. אף על פי שהגעתם לשלב הזה כיום, עדיין לא הרפיתם מהמעמד שלכם ואתם נאבקים בלי הרף לשאול אודותיו ולשמור עליו מדי יום, בפחד עמוק שמא יום אחד מעמדכם יאבד ושמכם ייהרס. בני האדם לעולם לא מניחים בצד את רצונם בנוחות. אתם נשפטים כך כעת, ובסופו של דבר, איזו רמה של הבנה תהיה לכם? אתם תאמרו שעל אף שמעמדכם לא רם, בכל זאת נהניתם מכך שאלוהים רומם אתכם. אין לכם מעמד משום שנולדתם כפשוטי עם, ואתם זוכים למעמד כי אלוהים מרומם אתכם – הוא מעניק לכם אותו. כיום, אתם מסוגלים לקבל את הכוונתו של אלוהים, את ייסוריו ואת משפטו באופן אישי. דבר זה מעצים אף יותר את רוממותו אתכם. אתם מסוגלים לקבל את הטיהור והבערה שלו באופן אישי. זו אהבתו האדירה של אלוהים. לאורך העידנים, לא היה אפילו אדם אחד שקיבל את הטיהור והבערה של אלוהים, ואפילו אדם אחד לא היה מסוגל להפוך למושלם באמצעות דברי האל. אלוהים מדבר איתכם כעת פנים אל פנים, מטהר אתכם, וחושף את מרדנותכם הפנימית – כך הוא מרומם אתכם באמת. מה בני האדם יכולים לעשות? בין שאתם בני דוד או צאצאי מואב, בסופו של דבר, בני האדם הם יצירים נבראים שאין להם דבר להתגאות בו. מכיוון שאתם ברואי אל, עליכם למלא את חובתו של ברוא. אין דרישות אחרות מכם. כך עליכם להתפלל: "הו אלוהים! בין שיש לי מעמד או לא, כעת ביכולתי להבין את עצמי. אם מעמדי רם מדי, הסיבה לכך היא שרוממת אותי, ואם מעמדי נמוך מדי, הסיבה לכך היא גזירתך. הכול נתון בידיך. אין לי ברירות ואין לי תלונות. אתה גזרת שאיוולד במדינה הזו ולעם הזה, ועליי להיות צייתן לגמרי תחת ריבונותך, מפני שכל דבר נגזר על ידך. אין לי עניין במעמד. אחרי הכול, אני רק חלק מהבריאה הגדולה. אתה יכול לשים אותי בבור חסר תחתית או באגם האש והגופרית – אני רק ברוא. אם תשתמש בי, אני ברוא. אם תהפוך אותי למושלם, אני עדיין ברוא. אם לא תהפוך אותי למושלם, אני עדיין אוהב אותך, משום שאני אך ורק ברוא. אני אך ורק ברוא זעיר שאדון הבריאה ברא – רק אחד מבני האנוש הברואים. אתה הוא זה שברא אותי, ועכשיו אני שוב נתון לתזמור שלך. אני מוכן להיות לך כלי וניגוד, משום שהכול הוא מה שאתה גזרת. איש לא יכול לשנות זאת. כל הדברים וכל האירועים בידיך." כאשר יגיע הזמן בו לא יהיה לך אכפת עוד מהמעמד שלך, אתה תשתחרר ממנו. רק אז תוכל לחפש בביטחון ובעוז, ורק אז לבך יוכל להיות משוחרר מכבלים כלשהם. ברגע שבני האדם ישוחררו מזה, לא יהיו להם עוד דאגות. מהן הדאגות של רובכם כרגע? המעמד תמיד כובל אתכם, וכל הזמן אתם חושבים על תוכניותיכם העתידיות. אתם תמיד הופכים בדפים של דברי האל ומחפשים אחר אמירות בנוגע לעתיד האנושות. אתם רוצים לדעת מהם הסיכויים שלכם ומה יהיה גורלכם. אתם מבקשים לדעת, "האם באמת יש לי סיכויים כלשהם? האם אלוהים לקח אותם ממני? אלוהים רק אומר שאני ניגוד – אם כך, מה הסיכויים שלי?" קשה לכם להניח בצד את הסיכויים שלכם ואת גורלכם. אתם חסידי אל כעת, ואתם מבינים במידת מה את שלב העבודה הזה. עם זאת, אתם עדיין לא מניחים בצד את שאיפתכם למעמד. כשמעמדכם רם אתם מחפשים היטב, אך כשמעמדכם נמוך אתם כבר לא מחפשים. ברכות המעמד תמיד מעסיקות אתכם. מדוע רוב בני האדם לא מסוגלים להיפטר מהשליליות? הסיבה לכך היא תמיד סיכויים עתידיים קודרים, הלא כן? ברגע שאלוהים מבטא את אמירותיו, אתם ממהרים לבדוק מהם מעמדכם וזהותכם. אתם מציבים את מעמדכם וזהותכם בראש סדר העדיפויות שלכם, ומעבירים את החזיונות למקום השני. במקום השלישי נמצא משהו שעליכם להיווכח בו, ובמקום הרביעי נמצא רצונו הנוכחי של אלוהים. אתם קודם כל בודקים אם התואר "ניגודים" שאלוהים הדביק לכם השתנה או לא. אתם קוראים וקוראים, וכשאתם רואים שהתואר "ניגוד" הוסר, אתם שמחים, ממטירים על אלוהים דברי תודה ומהללים את עוצמתו האדירה. אולם ברגע שאתם מבחינים שאתם עדיין ניגודים, אתם נעצבים ומיד מתפוגגת המוטיבציה שלכם. ככל שאתה מחפש כך יותר, כך אתה קוצר פחות תוצאות. ככל שהרצון של אדם במעמד רב יותר, כך אלוהים יטפל בו יותר. במקרה כזה, על האדם לעבור זיכוך אדיר. אדם כזה הוא יותר מדי חסר ערך! יש לטפל בו ולשפוט אותו באופן נאות כדי שהוא ירפה מדברים כאלה באופן יסודי. אם תעסוק כך עד הסוף, לא תקצור דבר. בני אדם שלא עוסקים בחיפוש חיים לא יכולים לעבור שינוי. בני אדם שלא צמאים לאמת לא יכולים לזכות באמת. אתה לא מתמקד בעיסוק בהשגת שינוי אישי ובהיווכחות, אלא תמיד מתמקד בתשוקות מופרזות ובדברים שמגבילים את אהבתך לאלוהים ומונעים מבעדך להתקרב אליו. האם הדברים האלה יכולים לחולל בך שינוי? האם הם יכולים להכניס אותך אל המלכות? אם מטרת עיסוקך אינה חיפוש האמת, עדיף שתנצל את ההזדמנות הזו ותחזור אל העולם כדי להצליח שם. חבל על בזבוז זמן כזה – מדוע שתענה את עצמך? האם לא תוכל ליהנות מכל מיני דברים בעולם היפהפה? כסף, נשים יפות, מעמד, יוהרה, משפחה, ילדים וכן הלאה – כל אלה הם מוצרי העולם שהם המיטב שתוכל ליהנות ממנו, הלא כן? מה הטעם להסתובב כאן בחיפוש אחר מקום שבו תוכל להיות מאושר? לבר האנוש אין מקום להניח את ראשו, אז איך יוכל להיות לך מקום למנוחה? איך ייתכן שהוא יברא לך מקום יפה למנוחה? האם זה אפשרי? מלבד המשפט שלי, כיום אתה יכול רק לקבל שיעורים על האמת. אינך יכול לזכות ממני בנוחות ואינך יכול לזכות בקן המאושר שאתה חושב עליו יומם וליל. לא אעניק לך מכל טוב העולם. אם תעסוק בחיפוש באמת ובתמים, אהיה מוכן לתת לך את דרך החיים במלואה, ותהיה כמו דג שחזר למים. אם לא תעסוק בחיפוש באמת ובתמים, אקח אותה בחזרה. אני לא מוכן לתת את הדברים שאני מבטא לבני האדם החומדים בנוחות, הדומים לחזירים ולכלבים!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מדוע אינך מוכן להיות ניגוד?

דבר אלוהים היומי  מובאה 328

התבוננו בעצמכם על מנת לראות אם אתם נוהגים בצדיקות בכל מעשיכם ואם אלוהים צופה בכל המעשים שלכם: זה העיקרון שהמאמינים באלוהים מנהלים לפיו את ענייניהם. אתם תיקראו צדיקים מכיוון שאתם מסוגלים לְרַצות את אלוהים ומכיוון שאתם מקבלים על עצמכם את הדאגה וההגנה של אלוהים. בעיני אלוהים, כל מי שמקבל על עצמו את דאגתו של אלוהים, את הגנתו ואת הפיכתו את בני האדם למושלמים וכל מי שנופל בנחלתו של אלוהים הוא צדיק ואלוהים מוקיר אותו. ככל שתקבלו יותר את דברי האל בהווה, כך תוכלו יותר לקבל ולהבין את רצון האל וכך תוכלו יותר להביא לידי ביטוי את דברי האל ולעמוד בדרישותיו. זו המטלה שאלוהים מפקיד בידכם ואשר עליכם להשיג. אם אתם משתמשים ברעיונות משלכם כדי למדוד ולתחום את אלוהים, כאילו אלוהים היה פסל חימר שאינו משתנה, ואם אתם תוחמים את אלוהים לחלוטין בפרמטרים של כתבי הקודש ומכילים אותו בתוך טווח עבודה מצומצם, הרי שהדבר מוכיח שגיניתם את אלוהים. מאחר שבעידן התנ"ך, היהודים התייחסו לאלוהים כאל אליל בעל תבנית קבועה שאותה החזיקו בלבם, כאילו שאלוהים יכול להיקרא רק המשיח ורק מי שמכונה המשיח הוא אלוהים, ומאחר שהאנושות שירתה את אלוהים ועבדה אותו כאילו היה פסל חימר (חסר חיים), הם צלבו את ישוע של אותה תקופה וגזרו עליו מיתה – כך ישוע החף מכל אשמה נדון למוות. אלוהים היה חף מפשע, אך האדם לא חס עליו והתעקש לדון אותו למוות, וכך ישוע נצלב. האדם תמיד מאמין שאלוהים לא משתנה והוא מגדיר אותו על פי מקור אחד בלבד, כתבי הקודש, כאילו שהאדם מבין באופן מושלם את ניהולו של אלוהים, כאילו שכל מעשיו של אלוהים נתונים בכף ידו של האדם. בני האדם מגוחכים באופן קיצוני, יהירים באופן קיצוני ונוטים להגזים. אין זה משנה עד כמה אתם מכיר את אלוהים, אני בכל זאת אומר שאינכם מכירים את אלוהים, שאתם מתנגדים חריפים לאלוהים ושאתם מגַנים את אלוהים, משום שאתם חסרי כל יכולת להישמע לעבודתו של אלוהים וללכת בנתיב של אלה שאלוהים הפך למושלמים. מדוע אלוהים אף פעם אינו מרוצה ממעשיו של האדם? מכיוון שהאדם אינו מכיר את אלוהים, מכיוון שיש לו יותר מדי רעיונות ומשום שהידע שלו בנוגע לאלוהים אינו תואם בשום צורה את המציאות, אלא חוזר, תחת זאת, באופן מונוטוני על אותו נושא ללא שינוי ומשתמש באותה גישה בכל מצב. לפיכך, לאחר שאלוהים ירד ארצה כיום, האדם שוב צולב את אלוהים. האנושות האכזרית! המזימות והתחבולות, הגזלה והמחטפים ההדדיים, המאבק על מוניטין ועושר, הטבח ההדדי – מתי זה ייגמר? למרות שאלוהים השמיע מאות אלפי מילים, איש לא התעשת. בני האדם פועלים למען משפחותיהם, למען בניהם ובנותיהם, למען הקריירות שלהם, למען סיכוייהם העתידיים, מעמדם, יהירותם וכספם, למען מזון, בגדים ולמען מנעמי הבשר. אך האם יש מישהו שמעשיו הם באמת למען אלוהים? גם בקרב אלה שמעשיהם הם למען אלוהים, רק מתי מעט מכירים את אלוהים. כמה אנשים אינם פועלים מתוך האינטרסים שלהם עצמם? כמה אינם מדכאים או מנדים אחרים כדי להגן על המעמד שלהם? כך נגזר על אלוהים גזר דין מוות בעל כורחו פעמים אין ספור ושופטים ברבריים רבים מספור גזרו את דינו של אלוהים ושוב צלבו אותו. כמה בני אדם יכולים להיקרא צדיקים משום שהם באמת ובתמים פועלים למען אלוהים?

האם קל כל כך קל להיעשות מושלם בידי אלוהים כאדם קדוש או כצדיק? האמרה "אין צדיק בארץ. הצדיקים אינם בעולם הזה" נכונה. כאשר אתם מתייצבים לפני אלוהים, שקלו מה אתם לובשים, שקלו כל מילה ומעשה שלכם, כל מחשבה ורעיון שלכם ואפילו את החלומות שאתם חולמים בכל יום – הם כולם למענכם בלבד. האין זה מצב העניינים האמיתי? "צדיקות" אין פירושה מתן צדקה לזולת, אין פירושה "ואהבת לרעך כמוך" ואין פירושה להימנע ממריבות וויכוחים, משוד או מגנבה. צדיקות פירושה לקבל על עצמכם את המטלה שאלוהים מפקיד בידכם כחובתכם ולהישמע לתזמור של האל ולהסדריו כייעוד שלם משמיים, ללא תלות בזמן או במקום, בדיוק כמו כל מה שעשה ישוע אדוננו. זו הצדיקות שאלוהים דיבר עליה. לוט יכול היה להיקרא צדיק מכיוון שהוא הציל את שני המלאכים שאלוהים שלח ללא מחשבה על הרווח או ההפסד שלו. מה שהוא עשה בעת ההיא יכול היה להיקרא צדיקות, אבל לא ניתן לקרוא לו צדיק. רק משום שלוט ראה את אלוהים הוא נתן לו את שתי בנותיו תמורת המלאכים, אולם לא כל התנהגותו בעבר מייצגת צדיקות. לכן אני אומר כי "אין צדיק בארץ". גם מקרב אלה שנמצאים ב"זרם ההתאוששות" לא ניתן לקרוא לאיש "צדיק". אין זה משנה כמה טובים מעשיך, אין זה משנה עד כמה נדמה שאתה מאדיר את שמו של אלוהים, ועד כמה אינך מכה ומקלל אחרים ולא שודד ולא גונב מאחרים, עדיין לא ניתן לקרוא לך "צדיק", מכיוון שאלה דברים שאדם רגיל יכול לעשות. הדבר החשוב כעת הוא שאינך מכיר את אלוהים. אפשר לומר רק כי כיום יש לך אך מעט אנושיות רגילה, אך חסרים לך אותם רכיבים של צדיקות שאלוהים מדבר עליה ולכן דבר שתעשה לא יוכיח שאתה מכיר את אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הרשעים לבטח ייענשו

דבר אלוהים היומי  מובאה 329

בעבר, כשאלוהים היה בשמיים, האדם ניסה לשטות באלוהים במעשיו. כיום, אלוהים בא בקרב בני האדם – איש אינו יודע כמה שנים חלפו – ובכל זאת, האדם עושה דברים כדי לצאת ידי חובה ומנסה לשטות באלוהים. האין האדם נחשל מאוד בחשיבתו? כך היה גם עם יהודה איש קריות: לפני בוא ישוע, יהודה נהג לספר שקרים לאחיו ואחיותיו, ואפילו אחרי שישוע הגיע הוא לא השתנה. הוא לא הכיר את ישוע כלל ובסופו של דבר הוא בגד בישוע. זה היה משום שלא הכיר את אלוהים, הלא כן? אם כיום עדיין אינכם מכירים את אלוהים, אתם עשויים להפוך ליהודה איש קריות ובעקבות זאת, הטרגדיה של צליבתו של ישוע בעידן החסד, לפני אלפיים שנה, תתרחש שוב. אינכם מאמינים בכך? זו עובדה! כיום, רוב בני האדם מצויים בנסיבות דומות – ייתכן שאני אומר זאת מוקדם מדי – וכל בני האדם האלה מגלמים את התפקיד של יהודה איש קריות. אינני מדבר דברי הבל אלא על סמך עובדות ואין לכם ברירה אלא להשתכנע. על אף שבני אדם רבים מתיימרים להיות צנועים, בלבם אין אלא מים עומדים, שלולית מים מצחינה. כיום יש יותר מדי אנשים כאלה בכנסייה ואתם חושבים שאינני יודע דבר על כך? כיום הרוח שלי מחליטה עבורי ומעידה עליי. האם אתם חושבים שאיני יודע דבר? האם אתם חושבים שאינני מבין דבר בנוגע למחשבות הסוטות בלבכם ולדברים שאתם שומרים בלבכם? האם ניתן לגבור על אלוהים בקלות כל כך? אתם חושבים שאתם יכולים להתייחס אליו בכל אופן שתרצו? בעבר חששתי שאתם כבולים ולכן נתתי לכם יד חופשית, אבל האנושות לא הצליחה להבין שאני טוב כלפיה. נתתי להם אצבע והם לקחו את כל היד. שאלו אתם האחד את השני: לא טיפלתי כמעט באיש ולא מיהרתי להוכיח אף אדם – ובכל זאת ברורים לי לגמרי המניעים והרעיונות של בני האדם. האם אתם חושבים שהאל עצמו, שאלוהים נושא עליו עדות, הוא טיפש? אם כן, אז אומר לכם שגם אתם עיוורים. לא אחשוף אתכם אלא אניח לכם לראות כמה מושחתים תוכלו להיות. הבה נראה אם התכסיסים הקטנים שלכם יוכלו להציל אתכם או אם אתם מנסים ככל יכולתכם לאהוב את אלוהים על מנת להציל את עצמכם. היום לא אגנה אתכם. הבה נמתין עד למועדו של אלוהים כדי לראות כיצד הוא משיב לכם כגמולכם. אין לי זמן לפטפט איתכם פטפוטי סרק כעת ואינני מוכן לעכב את עבודתי הגדולה למענכם. שרצים כמותכם אינם ראויים לזמן שייקח לאלוהים לטפל בכם – אז הבה נראה כמה מופקרים תוכלו להיות. בני אדם כאלה אינם שואפים כלל להכיר את אלוהים ואין להם שום אהבה כלפי אלוהים, אך הם רוצים שאלוהים יקרא להם צדיקים – האין זו בדיחה? מכיוון שלמעשה מעטים הם בני האדם הכנים, אתמקד אך ורק בהענקת חיים לאדם. אעשה רק את אשר יש לעשות היום, אך בעתיד אגמול לכל אדם לפי מעשיו. אמרתי את כל מה שיש לומר, שכן זו בדיוק העבודה שאני עושה. אני עושה רק את מה שעליי לעשות, ולא את מה שאיני צריך לעשות. אולם, אני מקווה שתקדישו יותר זמן להרהורים: עד כמה הידע שלכם על אלוהים נכון? האם אתם אלה ששוב צלבו את אלוהים? לבסוף, אלה דבריי: אבוי לאלה שצולבים את אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הרשעים לבטח ייענשו

דבר אלוהים היומי  מובאה 330

בהליכתכם בנתיב של ימינו, מהו סוג החיפוש הראוי ביותר לעסוק בו? בעיסוקכם בחיפוש, כמו איזה מין אדם עליכם לראות את עצמכם? עליכם לדעת כיצד עליכם להתמודד עם כל דבר שעולה בגורלכם כיום, בין אם אלו ניסיונות או קשיים, או ייסורים קשים וקללות. לנוכח כל הדברים האלה, עליכם לשקול זאת בזהירות בכל מקרה ומקרה. מדוע אני אומר זאת? אני אומר זאת מפני שהניסיונות הפוקדים אתכם כיום הם, אחרי הכול, ניסיונות קצרים, החוזרים ונשנים. ייתכן שאינכם תופסים אותם כמכבידים במיוחד מבחינה מנטלית, ולכן אתם מזלזלים בהם ואינכם מתייחסים אליהם כנכסים בעלי ערך בדרך ההתפתחות שלכם. אתם כל כך רשלנים! עד כדי כך שאתם רואים את הנכס יקר הערך הזה כמו היה ענן חולף אל מול עיניכם; אינכם מוקירים את המהלומות הכואבות שמומטרות עליכם שוב ושוב – מהלומות שהן קצרות ונדמות לכם כקלות – אלא מביטים בהן בזלזול, לא מחשיבים אותן, מתייחסים אליהן כאל נקישות אקראיות בלבד. מה רבה יהירותכם! אתם מתייחסים בזלזול מתנשא להתקפות עזות אלו, הדומות לסערות הפוקדות אתכם שוב ושוב; לפעמים אתם אפילו מחייכים חיוך צונן, שבו אתם מגלים את חוסר האכפתיות שלכם – כי מעולם לא תמהתם מדוע אתם ממשיכים לסבול מאירועי "ביש מזל" כאלו. האם אני כל-כך לא הוגן לאדם? האם אני מוצא בכם פגמים? גם אם הבעיות עם הלך הנפש שלכם אינן חמורות במידה שתיארתי, כבר זמן רב אתם יוצרים, באמצעות קור הרוח המוחצן שלכם, דימוי מושלם של עולמכם הפנימי. אין צורך שאומר לכם, שהדברים היחידים החבויים בעמקי לבכם הם עלבון דוחה ועקבות מטושטשים של עצבות, שלאחרים קשה להבחין בהם. משום שאתם מרגישים שאין זה הוגן שסבלתם ניסיונות כאלה, אתם מקללים; הניסיונות גורמים לכם לחוש את חורבן העולם, וכתוצאה מכך אוחזת בכם מרה שחורה. במקום לראות את המהלומות החוזרות ונשנות הללו ואת הטלת המשמעת כהגנה הטובה ביותר, אתם רואים אותן כטרדנות חסרת טעם של השמיים, או כעונש שאתם ראויים לו. מה גדולה בורותכם! ללא רחמים אתם כולאים את תקופות החסד בחשכה; שוב ושוב אתם תופסים ניסיונות מופלאים והטלת משמעת כהתקפות אויב. אינכם יודעים כיצד להסתגל לסביבתכם ועל אחת כמה וכמה אינכם מוכנים לנסות לעשות זאת, כיוון שאינכם מוכנים ללמוד דבר מהייסורים החוזרים ונשנים, ולדעתכם האכזריים. אינכם מנסים כלל לחפש או לחקור; אתם פשוט משלימים עם גורלכם והולכים לאשר יישא אתכם. הייסורים הפראיים, כפי שהם נראים לכם, לא משנים את לבכם ולא כובשים את לבכם; הם רק דוקרים את לבכם. לתפיסתכם, "הייסורים האכזריים" האלו אינם אלא אויביכם בחיים הללו וכך לא זכיתם בכלום. מה רבה צדקנותכם! רק לעתים נדירות אתם מאמינים שאתם סובלים ניסיונות כאלה בשל נבזותכם; לעומת זאת, אתם מתייחסים לעצמכם כאל חסרי מזל, ואומרים שאני תמיד מוצא בכם פגמים. ועתה כשהדברים הגיעו לידי כך, כמה אתם באמת יודעים על דבריי ומעשיי? אל תחשבו שאתם עילויים מלידה, נמוכים רק מעט מהשמיים אבל גבוהים בהרבה מפני האדמה. אתם רחוקים מלהיות פקחים יותר מאחרים ואפשר אפילו לומר שאתם יותר מטופשים מכל אדם בעל תבונה על פני האדמה, כיוון שאתם כל-כך מעריכים את עצמכם, ולעולם לא לוקים ברגש נחיתות, כאילו שאתם תופסים כל פרט זעיר במעשיי. למעשה, אתם בני אדם חסרי תבונה באופן בסיסי, כיוון שאין לכם מושג מה אני מתכוון לעשות, ועל אחת כמה וכמה אינכם מודעים למעשיי כיום. לכן אני אומר שאינכם שווים אפילו לאיכר זקן העובד את אדמתו, איכר שאין לו מושג קל שבקלים לגבי חיי האדם, ועם זאת הוא שם את כל יהבו על ברכות השמיים כאשר הוא עובד את אדמתו. אינכם מקדישים אפילו שנייה לחשוב על חייכם, אינכם יודעים דבר על מוניטין ועל אחת כמה וכמה אין לכם שמץ של ידיעה עצמית. אתם כל-כך "מעל כל זה"!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלו שאינם לומדים ונותרים בורים: האינם בהמות?

דבר אלוהים היומי  מובאה 331

כבר מזמן דחקתם לנבכי מחשבתכם את דברי תורתי, שעליהם אני חוזר שוב ושוב. אתם אפילו מתייחסים אליהם כאל שעשוע לזמנכם החופשי, ותמיד חושבים עליהם כעל "קמע המזל" האישי שלכם. כאשר השטן מאשים אתכם, אתם מתפללים; כאשר אתם שליליים, אתם ישנים; כאשר אתם שמחים, אתם מתרוצצים סביב; כאשר אני נוזף בכם, אתם כופפים קומתכם ונאנחים; וכאשר אתם עוזבים אותי, אתם צוחקים כמטורפים. בקרב ההמון אתם מתנשאים מעל כולם, אבל על היותכם יהירים מכולם אינכם חושבים אף פעם. תמיד אתם גאים, מרוצים מעצמכם ויהירים מעבר לכל תיאור. איך יכולים "גבירים צעירים" ו"גבירות צעירות," "אדונים" ו"אדוניות" מכובדים כאלה, שאינם לומדים דבר ונותרים בורים, להוקיר את דבריי כאוצר יקר-ערך? אמשיך לשאול אתכם: מה בדיוק למדתם מדבריי ומעבודתי לאורך תקופה כה ארוכה? האם לא השתפרתם ביכולת הרמייה שלכם? האם לא השתכללתם בבשרכם? האם יחסכם כלפיי לא נעשה אגבי יותר? אומר לכם ישירות: עשיתי כה הרבה עבודה, אך היא הגבירה את תעוזתכם, שהייתה פעם כמו זו של עכבר. פחדכם ממני פוחת מדי יום, כי אני נדיב מדי ולעולם איני משתמש באלימות כדי להעניש את בשרכם. אולי, בעיניכם, אני רק מדבר בבוטות – אבל לעתים קרובות יותר אני מחייך אליכם, וכמעט אף פעם איני מבקר אתכם בפניכם. בנוסף לכך, אני סלחני לאין-קץ לחולשותיכם, ורק בגלל זה אתם מתייחסים אליי כמו שהנחש מתייחס לאיכר הטוב. אני מלא הערצה ליכולת המופלאה ולחדוּת ההתבוננות של המין האנושי! אומר לכם את האמת, כיום אין זה משנה אם לבכם הוא לב חסר יראה או לא. אינני מוטרד או מודאג מכך. אבל אני חייב לומר לכם: "בעלי כישרון" שכמותכם, שאינם מוכנים ללמוד ונותרים בורים, אתם תוכרעו בסופו של דבר על-ידי פיקחותכם הקטנונית ומלאת ההערצה העצמית – אתם תהיו אלו שיסבלו ויעברו ייסורים. איני טיפש עד כדי כך שאלווה אתכם בעת שתסבלו בגיהינום, כי איני שייך לסוגכם. אל תשכחו שאתם יצורים נבראים אשר אני מקלל, ועם זאת מלמד ומושיע. אין לכם דבר שאיני מוכן לוותר עליו. בזמן שאני עובד, איני מוגבל על ידי בני אדם, אירועים או דברים כלשהם. יחסי לאנושות ודעתי עליה נותרו תמיד כשהיו: איני נוטה לחבב אתכם במיוחד, כי אתם רק נספחים לעבודת הניהול שלי, ודבר לא מייחד אתכם מכל ישות אחרת. זו עצתי לכם: בכל עת, זכרו כי אינכם אלא יצירי האל! אתם רשאים לחיות איתי, אבל עליכם לדעת מי אתם; אל תעריכו את עצמכם יותר מדי. גם אם איני נוזף בכם, או מטפל בכם, ופונה אליכם בחיוך, אין זו הוכחה לכך שאתם מאותו סוג כמוני. עליכם לדעת שאתם מאלה שעוסקים בחיפוש אחר האמת, ואינכם האמת עצמה! לעולם אל תפסיקו להשתנות בהתאם לדבריי. אין לכם מנוס מכך. אני מייעץ לכם לנסות ללמוד משהו בזמן המופלא הזה, כאשר ההזדמנות הנדירה הזו מופיעה בפניכם. אל תשטו בי. איני צריך שתחניפו לי בניסיון להוליך אותי שולל. כאשר אתם מחפשים אותי, אין זה למעני אלא למענכם!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלו שאינם לומדים ונותרים בורים: האינם בהמות?

דבר אלוהים היומי  מובאה 332

נכון להיום, כל יום שאתם עוברים חיוני וחשוב מאוד לייעודכם ולגורלכם, ולכן עליכם להוקיר את כל מה שיש לכם ולנצור בלבכם כל דקה שחולפת. עליכם לפנות כמה שיותר זמן כדי להשיג לעצמכם את הרווחים הגדולים ביותר, על מנת שלא תחיו את החיים הללו לשווא. אולי אתם חשים בלבול ולא מבינים למה אני אומר דברים כאלה. למען האמת, אני לא מרוצה כלל מההתנהגות של איש מכם, משום שהתקוות שהיו לי עבורכם לא מתקרבות למה שאתם עכשיו. לפיכך, אני יכול להביע זאת כך: כל אחד מכם עומד על סף סכנה, וקריאותיכם הקודמות לעזרה ושאיפות העבר שלכם לעסוק בחיפוש האמת ולחפש את האור באות אל קצן. כך אתם מפצים אותי בסוף, דבר שמעולם לא ייחלתי לו. אין ברצוני לדבר בניגוד לעובדות, מפני שאכזבתם אותי עד מאוד. אולי אינכם רוצים לקבל זאת ללא מאבק, ואינכם רוצים להכיר במציאות, אך עליי לשאול אתכם: בכל השנים שחלפו, מה מילא את לבכם בדיוק? למי לבכם נאמן? אל תאמרו שהשאלות האלה באות באופן פתאומי מדי, ואל תשאלו אותי מדוע אני שואל כאלה דברים. דעו לכם: מכיוון שאני מכיר אתכם טוב מדי, דואג לכם ומקדיש את כל כולי להתנהלותכם ומעשיכם, אני מתשאל אתכם שוב ושוב ונושא קשיים מופלגים. אולם בתמורה, אני מקבל זלזול והתרחקות קשים מנשוא. אתם כה רשלנים כלפיי. איך ייתכן שלא אדע על כך דבר? אם זו אמונתכם, זו הוכחה נוספת לכך שאתם לא נוהגים בי בטוב לב. לכן אני אומר לכם שאתם אתם קוברים את ראשיכם בחול. כולכם כה מתוחכמים עד שאתם אפילו לא יודעים מה אתם עושים. אם כן, כיצד תתנו בפניי דין וחשבון?

השאלה החשובה ביותר עבורי היא למי נאמן לבכם בדיוק. אני גם מקווה שכל אחד מכם יעשה סדר במחשבותיו וישאל את עצמו למי הוא נאמן ולמען מי הוא חי. אולי מעולם לא שקלתם את השאלות האלה בכובד ראש, ולפיכך מה דעתכם שאגלה לכם את התשובה?

כל בעל זיכרון יודה בעובדה הבאה: האדם חי למען עצמו ונאמן לעצמו. אני לא סבור שתשובותיכם מדויקות לחלוטין, מפני שכל אחד קיים בחייו שלו וכל אחד נאבק במצוקתו שלו. מכיוון שכך, מה שאתם נאמנים לו הוא האנשים שאתם אוהבים והדברים שמספקים אתכם. אתם לא נאמנים לחלוטין לעצמכם. מכיוון שכל אחד מכם מושפע מבני האדם, מההתרחשויות ומהדברים שסביבו, אתם לא נאמנים באמת לעצמכם. אני אומר את הדברים האלה לא כדי לשבח את הנאמנות שלכם לעצמכם, אלא כדי לחשוף את נאמנותכם לדבר יחיד כלשהו, מפני שלאורך שנים כה רבות, מעולם לא זכיתי לנאמנות מאף אחד מכם. אתם חסידים שלי מזה שנים רבות, אך מעולם לא הייתם נאמנים לי כהוא זה. במקום זאת, אתם מתרכזים בבני האדם שאתם אוהבים ובדברים שמספקים אתכם, עד כדי כך שהם מוחזקים קרוב ללבכם ולעולם אינם נשכחים בכל זמן ובכל מקום. כאשר אתם נלהבים או חדורי תשוקה לגבי דבר מה שאתם אוהבים, הדבר קורה כשאתם נשמעים לי או אפילו כשאתם מאזינים לדבריי. לכן אני אומר שאתם משתמשים בנאמנות שאני דורש מכם כדי להיות נאמנים ולהוקיר את "חיות המחמד" שלכם במקום זאת. גם אם אתם מקריבים דבר או שניים עבורי, הדבר לא מייצג את כל כולכם ולא מראה שאני הוא מי שאתם נאמנים לו באמת. אתם מתעסקים במטלות שמלהיבות אתכם: יש שנאמנים לבנים ולבנות, אחרים לבעלים, לרעיות, לעושר, לעבודה, לממונים עליהם, למעמד או לנשים. כלפי הדברים שאתם נאמנים אליהם, מעולם לא חשתם יגעים או כעוסים. במקום זאת, אתם כמהים עוד ועוד להשיג את הדברים שאתם נאמנים אליהם בכמות טובה יותר ובאיכות רבה יותר, ואתם אף פעם לא מוותרים. אני ודבריי תמיד נדחקים מאחורי הדברים שמלהיבים אתכם, ואין לכם ברירה אלא לדרג אותם במקום האחרון. יש כאלה שאפילו מותירים את המקום האחרון הזה לדברים שהם טרם גילו. הם מעולם לא שמרו אפילו שמץ ממני בלבם. אתם אולי חושבים שאני דורש מכם יותר מדי או שאני מאשים אתכם שלא בצדק, אך האם חשבתם אי-פעם על העובדה שבעודכם מבלים זמן להנאתכם בחיק משפחתכם, מעולם לא הייתם נאמנים לי ולו פעם אחת? ברגעים כאלה, האין זה מכאיב לכם? כשלבכם מלא שמחה לאחר שקיבלתם גמול על עמלכם, האם ידיכם אינן מתרפות כי לא הצטיידתם במידה מספקת של אמת? מתי בכיתם כי לא זכיתם לקבל את האישור שלי? אתם מאמצים את מוחותיכם ועושים מאמצים רבים למען בניכם ובנותיכם, אך אתם לא מסופקים. אתם עדיין מאמינים שלא הייתם חרוצים מספיק למענם, שלא הקדשתם את כל מה שיכולתם עבורם. אולם כלפיי אתם תמיד רשלנים ואדישים. אני תמיד רק בזיכרונות שלכם, אך אני לא נמצא בלבכם. אתם לעולם לא חשים במסירותי ובמאמציי עבורכם, ומעולם לא הערכתם אותם. אתם רק שוקעים בהרהור קצר ומאמינים שדי בכך. "נאמנות" כזו היא לא זו שנכספתי לו זה מכבר, אלא זה שאני מתעב מזה זמן רב. עם זאת, חרף דבריי, אתם תמשיכו להודות רק בדבר אחד או שניים. אתם לא יכולים לקבל זאת לחלוטין, מפני שכולכם "בטוחים בעצמכם" מאוד, ואתם תמיד מאמינים בדבריי בבררנות. אם זה עדיין מצבכם כיום, יש לי דרכים להתנגד לביטחונכם העצמי, ויתרה מזאת, אני אגרום לכם להכיר בכך שכל דבריי הם אמת ושאף אחד מהם לא מעוות של העובדות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, למי אתם נאמנים?

דבר אלוהים היומי  מובאה 333

אילו הייתי מניח עכשיו כסף לפניכם ומעניק לכם את החופש לבחור – ואילו לא גיניתי אתכם על בחירתכם – רובכם היו בוחרים בכסף וזונחים את האמת. הטובים שבכם היו מוותרים על הכסף ובוחרים באי-רצון באמת, ואילו אלה שבאמצע היו תופסים את הכסף ביד אחת ואת האמת ביד השנייה. אז במקרה כזה, פרצופכם האמיתי היה מתגלה, הלא כן? בבחירה בין האמת לבין דבר כלשהו שאתם נאמנים לו, כולכם תקבלו את ההחלטה הזו, וגישתכם תישאר כשהייתה. לא כך? יש רבים בקרבכם שהיטלטלו בין טוב ורע, הלא כן? בתחרויות בין חיובי ושלילי, בין שחור ולבן, אתם ודאי מודעים לבחירות שבחרתם בין משפחה ואלוהים, בין ילדים ואלוהים, בין שלום ופילוג, בין עושר ועוני, בין מעמד גבוה ומעמד רגיל, בין קבלת תמיכה ודחייה וכן הלאה. בין משפחה שלווה לבין משפחה הרוסה, בחרתם באפשרות הראשונה ללא כל היסוס; בין עושר לבין חובה, שוב בחרתם באפשרות הראשונה, ואפילו אין בכם רצון לשוב אל החוף;^[א] בין מותרות לבין עוני, בחרתם באפשרות הראשונה; בין בנים, בנות, רעיות ובעלים לביני, בחרתם באפשרות הראשונה; ובין תפיסה לבין האמת, בחרתם שוב באפשרות הראשונה. לנוכח כל מעשיכם הרעים, איבדתי לחלוטין את אמוני בכם. אני נדהם לחלוטין מכך שלבכם כה מתנגד לריכוך. נראה ששנים רבות של מסירות ומאמץ הביאו לי רק דחייה וייאוש מצדכם, אך תקוותיי למענכם גדלות בכל יום שחולף, מפני שיומי כבר נחשף בפני כולם. עם זאת, אתם ממשיכים לחפש את הדברים החשוכים והרעים ומסרבים להרפות את אחיזתכם בהם. אם כן, מה תהיה תוצאתכם? האם אי-פעם חשבתם על כך בכובד ראש? אילו הייתם מתבקשים לבחור בשנית, מה הייתה אז עמדתכם? האם עדיין תהיה זו עמדתכם הקודמת? האם עדיין תגרמו לי אכזבה וצער מר? האם לבכם יהיה עדיין מקור החמימות הזעומה היחיד? האם עדיין תהיו חסרי מודעות בנוגע למה שעליכם לעשות כדי לנחם את לבי? ברגע זה, מהי בחירתכם? האם תישמעו לדבריי או שמא תתייגעו מהם? יומי נחשף לנגד עיניכם, ואתם ניצבים בפני חיים חדשים ונקודת מוצא חדשה. עם זאת, חשוב לי לומר לכם שנקודת המוצא הזו היא לא ההתחלה של עבודה חדשה שעברה, אלא סיום העבודה ישנה. כלומר זו המערכה האחרונה. אני מאמין שכולכם תבינו מה יוצא דופן בנקודת המוצא הזו. אולם יום אחד בקרוב תבינו את המשמעות האמיתית של נקודת המוצא הזו, ולכן בואו נצעד יחד ונחלוף על פניה ונברך את בואו של הסיום הבא! עם זאת, מה שממשיך להדאיג אותי הוא שכאשר אתם ניצבים בפני אי-צדק וצדק, אתם תמיד בוחרים באפשרות הראשונה. אולם כל זה נמצא בעברכם. גם אני מקווה לשכוח את כל עברכם, אף על פי שהדבר קשה מאוד לביצוע. ובכל זאת, יש לי דרך טובה מאוד להשיג זאת: הניחו לעתיד להחליף את העבר, והניחו לצללי עברכם להתפוגג ולהתחלף בעצמי האמיתי שלכם כיום. לפיכך, עליי להטריח אתכם לבחור שוב: למי בדיוק אתם נאמנים?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, למי אתם נאמנים?

הערות שוליים:

א. לשוב אל החוף: ניב סיני שפירושו "להפנות גב לאורחות הרעות שלכם".

דבר אלוהים היומי  מובאה 334

בכל פעם שמוזכר יעד, אתם מתייחסים אליו ברצינות מיוחדת. כולכם רגישים במיוחד לנושא הזה. יש כאלה הלהוטים להשתחוות אפיים ארצה ולהתרפס בפני אלוהים על מנת להשיג יעד טוב. אני יכול להזדהות עם הלהיטות שלכם, שאותה אינכם צריכים לבטא במילים. אתם לא רוצים בשום אופן שיקרה אסון לבשרכם ודמכם, ומעבר לכך, אתם לא רוצים לרדת בעתיד אל בור הענישה הנצחית. אתם רק מקווים לחיות בחופש ובקלות רבים יותר. על כן, אתם חרדים במיוחד בכל פעם שמוזכר יעד, בפחד עז שאם לא תהיו מספיק קשובים, תפגעו באלוהים ותיענשו על כך. לא היססתם להתפשר למען היעד שלכם, ואפילו רבים מכם שהיו פעם נלוזים וקלי דעת הפכו פתאום לעדינים וכנים. מופע הכנות שלכם אפילו מצמרר. כך או כך, לכולכם יש לב "ישר", ומראשית ועד תכלית, נפתחתם בפניי מבלי להסתיר אף אחד מהסודות שבלבכם, בין שהם נוגעים לרגשות אשם, להונאה או למסירות. בסך הכל, "התוודיתם" בפניי באופן גלוי מאוד בנוגע לדברים האלה שבמעמקי נפשכם. כמובן, מעולם לא התחמקתי מדברים כאלה, משום שהם הפכו למוכרים היטב עבורי. אתם מעדיפים להיכנס לים האש למען יעדכם הסופי על פני אובדן שיערה אחת כדי לזכות באישורו של אלוהים. אני לא דוגמטי מדי איתכם, אלא שלבכם המסור לא כשיר בשום אופן להתמודד עם כל הדברים שאני עושה. יכול להיות שאינכם יורדים לסוף דעתי, אז אספק לכם הסבר פשוט: מה שאתם צריכים הוא לא האמת והחיים; הוא לא עקרונות להתנהל לפיהם, והוא במיוחד לא עבודתי הקפדנית. מה שאתם צריכים הוא כל רכושכם כבשר ודם – עושר, מעמד, משפחה, נישואין וכולי. אתם מתייחסים בביטול מוחלט לדבריי ולעבודתי, ולכן אני יכול לסכם את אמונתכם בשתי מילים: לב חצוי. אתם תעשו הכול כדי להשיג את הדברים שאתם מסורים אליהם לחלוטין, אך גיליתי שאינכם מוכנים לנהוג כך למען עניינים הנוגעים לאמונתכם באלוהים. במקום זאת, אתם נאמנים יחסית ורציניים יחסית. זו הסיבה לכך שאני אומר שבני האדם שליבם אינו של כנות מלאה נכשלים באמונתם באלוהים. חשבו בזהירות – האם יש ביניכם נכשלים רבים?

עליכם לדעת שההצלחה באמונה באלוהים מושגת בזכות מעשיהם של בני האדם. כשבני האדם לא מצליחים אלא נכשלים, גם זה נובע ממעשיהם, ולא מההשפעה של כל גורם אחר. אני מאמין שאתם תעשו הכול כדי לבצע דברים מסובכים שדורשים סבל רב יותר מאמונה באלוהים, ואשר אתם מתייחסים אליהם ברצינות רבה. אתם אפילו לא תהיו מוכנים לעשות שגיאות. אלה מאמצים בלתי פוסקים מהסוג שכולכם מקדישים בחייכם. אתם אפילו מסוגלים להונות אותי כבשר ודם בנסיבות שבהן לא הייתם מסוגלים להונות אף אחד מבני משפחתכם. זו התנהגותכם העקבית וזה העיקרון לפיו אתם חיים. האינכם מטפחים תדמית מטעה כדי להונות אותי למען היעד שלכם, כדי שיעדכם יהיה יפה בשלמות ויענה על כל משאלותיכם? אני מודע לכך שמסירותכם וכנותכם זמניות בלבד. השאיפות שלכם והמחיר שאתם משלמים נועדו רק למען ההווה ולא למען העתיד, הלא כן? אתם רוצים רק להשקיע מאמץ אחד אחרון כדי להשיג לבטח יעד יפהפה. המטרה שלכם היא רק לבצע עסקת חליפין. אתם לא עושים מאמץ כזה כדי שלא להיות בחוב לאמת, ואתם בהחלט לא עושים זאת כדי לגמול לי על המחיר ששילמתי. בקצרה, אתם מוכנים רק להשתמש באסטרטגיות מחוכמות כדי להשיג את רצונכם, אך אתם לא מוכנים לצאת לקרב לשם כך. האין זו משאלת לבכם הכנה? אסור לכם להסוות את עצמכם, ויתרה מזאת, אסור לכם לשבור את הראש בנוגע ליעד שלכם, עד כדי כך שלא תהיו מסוגלים לאכול או לישון. יעדכם ייקבע בסופו של דבר, הלא כן? עליכם למלא את חובתכם שלכם כמיטב יכולתכם בלב פתוח וישר, ועליכם להיות מוכנים לשלם כל מחיר שיידרש. כפי שאמרתם, בבוא היום, אלוהים לא יתנכל לאף אחד שסבל או שילם מחיר למענו. כדאי לשמור על אמונה כזו, ואסור לכם לשכוח אותה לעולם. רק כך אוכל להפסיק לדאוג לגביכם. אחרת, לעולם לא אהיה מסוגל להפסיק לדאוג בנוגע אליכם, ואתם תמיד תהיו מושא המיאוס שלי. אם כולכם תוכלו לפעול לפי צו מצפונכם ולתת לי את כל כולכם, ואם תוכלו להקדיש את כל מאמציכם למען עבודתי ולהקדיש חיים שלמים של מאמץ למען עבודת הבשורה שלי, הרי שלבי יתמלא אושר ממחשבה עליכם, הלא כן? כך אוכל להפסיק לגמרי לדאוג לגביכם, הלא כן? חבל שאתם יכולים רק לעשות חלק זעיר ועלוב ממה שאני מצפה לו. כיוון שזה המצב, איך ייתכן שאתם מעזים בחוצפתכם לבקש ממני להגשים את תקוותכם?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיחה בנושא היעד

דבר אלוהים היומי  מובאה 335

היעד והגורל שלכם חשובים לכם מאוד – הם מדאיגים אתכם מאוד. אתם מאמינים שאם לא תעשו דברים בזהירות רבה, לא יהיה לכם עוד יעד וגורלכם ייהרס. אולם האם אי-פעם עלה בדעתכם שאם אדם משקיע מאמצים רק למען היעד שלו, עמלו לא יישא פרי? מאמצים כאלה הם לא אמיתיים – הם מזויפים וערמומיים. אם כך הדבר, בני האדם שעובדים רק למען יעדם יקבלו את תבוסתם הסופית, משום שכשלים באמונתם של בני האדם באלוהים נובעים מהונאה. אמרתי בעבר שאני לא אוהב מחמאות, התרפסות או התלהבות מזויפת. אני אוהב שבני אדם כנים מתמודדים עם האמת ועם הציפיות שלי. מעבר לכך, אני אוהב שבני האדם מסוגלים להפגין דאגה גמורה ללבי והתחשבות מלאה בו, ושהם אפילו יכולים לוותר על הכול למעני. רק כך לבי יכול לזכות בנחמה. ברגע זה, כמה דברים יש בכם שאני סולד מהם? כמה דברים יש בכם שאני אוהב? האם אף אחד מכם לא זיהה את כל הכיעור שהפגנתם למען היעד שלכם?

בלבי, אני לא רוצה להכאיב לאף לב חיובי השואף להתעלות, ובפרט איני רוצה להפחית את האנרגיה של כל אדם שממלא את חובתו נאמנה. אף על פי כן, אני חייב להזכיר לכל אחד מכם את הליקויים שלו ואת הנפש המטונפת השורה במעמקי לבו. המטרה של הדברים האלה היא התקווה שתהיו מסוגלים להעלות את לבכם האמיתי כקורבן מנחה בהתמודדותכם עם דבריי, מפני שמה שאני שונא יותר מכל הוא חוסר היושר של בני האדם כלפיי. כולי תקווה שבשלב האחרון של עבודתי, תהיו מסוגלים לתפקד באופן יוצא מן הכלל, תהיו מסורים לחלוטין, ושליבכם לא יהיה עוד חצוי. כמובן, אני מקווה גם שלכולכם יהיה יעד טוב. אף על פי כן, עדיין יש לי דרישה משלי, והיא שתקבלו את ההחלטה הטובה ביותר ותעלו לי כקורבן מנחה את מסירותכם הסופית והיחידה. אם למישהו לא תהיה המסירות היחידה הזו, האדם הזה יהפוך ללא ספק לאוצרו של השטן, ואני לא אמשיך להשתמש בו. אני אשלח אותו הביתה להשגחת הוריו. עבודתי הועילה לכם מאוד. מה שאני מקווה לקבל מכם הוא לב ישר השואף להתעלות, אך עד כה ידיי נותרו ריקות. חשבו על כך: כשיום יבוא ועדיין אהיה כאוב באופן בל יתואר, מה תהיה אז גישתי כלפיכם? האם אהיה ידידותי כלפיכם כמו שאני כעת? האם לבי יהיה שלו כמו שהוא כיום? האם אתם מבינים את רגשותיו של אדם שעמל בקפידה על שדותיו אך לא קצר אפילו שיבולת אחת? האם אתם מבינים כמה חמורה פציעתו של אדם שחווה מכה קשה? האם אתם יכולים לטעום את מרירותו של אדם מלא תקווה שנאלץ להיפרד ממישהו בריב? האם ראיתם את כעסו של אדם שהתגרו בו? האם אתם יכולים לחוש את יצר הנקמה של אדם שחווה יחס עוין ומרמה? אם אתם מבינים את המנטליות של בני האדם האלה, אני חושב שלא תתקשו לדמיין את הגישה שאלוהים ינקוט בעת הענישה. לבסוף, אני מקווה שכולכם תשקיעו מאמץ רב למען יעדכם. אף על פי כן, מוטב שלא תשתמשו באמצעי הונאה במאמציכם, פן אמשיך להתאכזב מכם בלבי. למה מובילה אכזבה כזו? אתם מוליכים את עצמכם שולל, הלא כן? כמעט לא ניתן להושיע את בני האדם שחושבים על יעדם אך הורסים אותו. אפילו אם בני אדם כאלה יתרגזו, מי ירחם עליהם? בסך הכול, אני עדיין מוכן לאחל שיהיה לכם יעד ראוי וטוב. יתרה מזאת, אני מקווה שאף אחד מכם לא יחווה אסון.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שיחה בנושא היעד