האם אני אלוהיכם? האם אני מלככם? האם אתם באמת מניחים לי למשול כמלך בתוככם? עליכם להתבונן עצמכם באופן יסודי. האם לא בדקתם האור החדש וסירבתם לו, ואפילו הפסקתם ולא הלכתם בעקבותיו כשהוא בא? מכיוון שכך, אתם תעברו משפט ותיפלו אל האבדון. תעברו שיפוט, תקבלו מלקות במטה הברזל ולא תרגישו את עבודתה של רוח הקודש. בקרוב תבכו, תכרעו ברך ותעבדו אותי תוך כדי בכי. תמיד סיפרתי לכם ותמיד אמרתי לכם, ותמיד סיפרתי לכם הכול. היזכרו – האם אי-פעם לא סיפרתי לכם משהו? אף על פי כן, בני אדם מסוימים ממשיכים לעשות דברים בדרך הלא נכונה. הם אבודים בערפל הספקות שחוסם את אור השמש, ולעולם לא רואים את האור. הסיבה לכך היא שתחושת ה"אני" שלהם חזקה מדי והתפיסות שלהם אדירות מדי, האין זה כך? ממתי אכפת לכם ממני? ממתי יש בליבכם מקום עבורי? אתם מתפללים אליי רק לאחר שאתם נכשלים, רק כשאינכם מסוגלים לעשות דבר מה, ורק כשאין עוד ברירה בידכם. אם כן, מדוע אינכם עושים דברים בעצמכם כעת? הביטו בעצמכם! הזהויות האישיות הישנות שלכם הן שהרסו אתכם!

יש בני אדם שלא יכולים למצוא את המסלול, והם לא יכולים להתקדם עם האור החדש. הם משתפים רק לגבי מה שראו בעבר. שום דבר אינו חדש עבורם. מדוע? אתם חיים בתוך עצמכם וסגרתם את הדלת בפניי. אתם רואים שדרכי העבודה של רוח הקודש משתנות, בלבכם, אתם תמיד זהירים מחשש שתיטעו. היכן יראת האל שלכם? האם שאפתם אליה בשקט השורר בפני אלוהים? אתם רק מהרהרים: "האם רוח הקודש באמת עובדת כך?" יש בני אדם שראו שזו עבודתה של רוח הקודש, אך עדיין יש להם מה לומר על כך. יש בני אדם שמודים שזה דבר האל, אך לא מקבלים אותו. תפיסות שונות עולות בקרבם, והם לא מבינים את עבודתה של רוח הקודש. הם רשלנים ואדישים, והם לא מוכנים לשלם את המחיר ולהיות כנים בפניי. רוח הקודש הפכה אותם לנאורים, אך הם לא מוכנים להתייצב בפניי כדי לשתף איתי ולשאוף אליי. במקום זאת, הם נוהים אחר רצונותיהם ועושים ככל העולה על ליבם. איזו מין כוונה היא זו?