אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

בראשית, אלוהים היה במנוחה. לא היו בני אנוש או כל דבר אחר על פני האדמה באותה עת, ואלוהים לא עשה עדיין שום עבודה. אלוהים החל בעבודת הניהול שלו רק לאחר שהאנושות החלה להתקיים ולאחר שהיא הושחתה. מנקודה זו והלאה, אלוהים לא נח עוד, אלא החל לעמול בקרב האנושות. מנוחתו של אלוהים אבדה משום השחתתה של האנושות וכן משום הבגידה של הארכי-מלאך. אם אלוהים לא יביס את השטן ולא יושיע את האנושות שהושחתה, הוא לעולם לא יוכל עוד לבוא למנוחה. כשאין לאדם מנוחה, אין מנוחה גם לאלוהים. כשאלוהים יבוא למנוחה פעם נוספת, גם האדם יבוא למנוחה. חיי המנוחה הם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה, וללא רשעות בלתי פוסקת. כלומר אין בהם הפרעות מצד השטן (המילה "שטן" מתייחסת כאן לכוחות עוינים), השחתה בידי השטן או פלישה של כל כוח שמתנגד לאלוהים. כל הדברים פועלים לפי מינם ועובדים את אדון הבריאה. השמיים והארץ שלווים לחלוטין. אלה הם חיי המנוחה של האנושות. כשאלוהים יבוא למנוחה, לא תישאר עוד רשעות על פני האדמה, ולא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים כלשהם. בנוסף, האנושות תבוא למישור חדש. היא לא תהיה עוד אנושות שהשטן השחית, אלא אנושות שזכתה בישועה לאחר שהשטן השחית אותה. יום המנוחה של האנושות יהיה גם יום המנוחה של אלוהים. אלוהים איבד את מנוחתו משום אי-יכולתה של האנושות לבוא למנוחה, לא משום שהוא לא יכול היה לנוח במקור. ביאה למנוחה אין פירושה שהכול מפסיק לנוע או להתפתח ואין פירושה שאלוהים מפסיק לעבוד או שבני האדם מפסיקים לחיות. הסימן לביאה למנוחה יהיה כאשר השטן הושמד והרעים שהצטרפו לשטן במעשיו הרעים נענשו וחוסלו וכאשר כל הכוחות העוינים לאלוהים מפסיקים להתקיים. בואו של אלוהים למנוחה פירושו שהוא לא יבצע עוד את עבודתו, ישועת האנושות. בואה של האנושות למנוחה פירושה שכל האנושות תחיה לאורו של אלוהים ובברכותיו, ללא השחתה מצד השטן וללא התרחשות של דברי רשע כלשהם. האנושות תחיה באופן רגיל על פני האדמה תחת השגחתו של אלוהים. כשאלוהים והאנושות יבואו יחד למנוחה, פירוש הדבר יהיה שהאנושות זכתה לישועה שהשטן הושמד, ושעבודתו של אלוהים בבני האדם הסתיימה לגמרי. אלוהים לא ימשיך עוד לעבוד בבני האדם והאדם לא יחיה עוד תחת השפעתו של השטן. לפיכך, אלוהים לא יהיה עוד עסוק ובני האדם יחדלו להיות בתנועה מתמדת. אלוהים והאנושות יבואו למנוחה בעת ובעונה אחת. אלוהים ישוב למקומו המקורי וכל אדם ישוב למקומו המתאים. אלה הם היעדים שאלוהים ובני האדם ישכנו בהם ברגע שכל ניהולו של אלוהים יסתיים. לאלוהים יש היעד שלו ולאנושות יש היעד שלה. בעת המנוחה, אלוהים יוסיף להנחות את כל בני האדם בחייהם על פני האדמה וכשבני האדם יחיו לאורו של אלוהים, הם יעבדו את האל האמיתי האחד שבשמיים. אלוהים לא יחיה עוד בקרב האנושות וגם בני האדם לא יוכלו לחיות עם אלוהים ביעד של אלוהים. אלוהים והאדם לא יכולים לחיות באותו מישור – לכל אחד מהם אורח חיים המתאים לו. אלוהים הוא זה שמנחה את האנושות כולה ואילו האנושות כולה היא התגשמותה של עבודת הניהול של אלוהים. האנושות היא זו שמובלת. במהותה, האנושות לא דומה לאלוהים. לנוח פירושו לשוב למקומך המקורי. לפיכך, כשאלוהים בא למנוחה, פירושו שאלוהים שב למקומו המקורי. אלוהים לא יחיה עוד על פני האדמה או יהיה בקרב האנושות כדי לחלוק את השמחה והסבל שלה. כשבני האדם יבואו למנוחה, פירוש הדבר הוא שהם הפכו ליצירי בריאה אמיתיים. הם יעבדו את אלוהים מפני האדמה ויחיו חיים אנושיים רגילים. בני אדם לא ימרדו עוד באלוהים ולא יתנגדו לו והם ישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה. אלה הם החיים והיעדים של אלוהים ובני האדם בהתאמה לאחר שהם יבואו למנוחה. תבוסתו של השטן היא מגמה בלתי נמנעת במלחמה בינו לבין אלוהים. באופן זה, בואו של אלוהים למנוחה לאחר השלמת עבודת הניהול שלו וישועתה המוחלטת של האנושות ובואה למנוחה הופכות אף הן למגמות בלתי נמנעות. מקום מנוחתה של האנושות הוא על פני האדמה ומקום מנוחתו של אלוהים הוא בשמיים. כשבני האדם יעבדו את אלוהים במנוחה, הם יחיו על פני האדמה וכשאלוהים יוביל את שאר האנושות במנוחה, הוא יוביל אותם מהשמיים, לא מהארץ. אלוהים יהיה עדיין הרוח ואילו בני האדם יהיו עדיין בשר ודם. אלוהים ובני האדם נחים בדרכים שונות. כשאלוהים ינוח, הוא יבוא ויופיע בקרב בני האדם. כשבני האדם ינוחו, אלוהים יוביל אותם לבקר בשמיים ואף ליהנות מהחיים שם. לאחר שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, השטן לא יתקיים עוד, וכמוהו גם הרעים יחדלו להתקיים. לפני שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, אותם רעים שרדפו את אלוהים בעבר על פני האדמה, כמו גם האויבים שמרדו בו על פני האדמה, כבר יושמדו. הם יושמדו באסונות הגדולים באחרית הימים. לאחר שאנשים רעים אלה יושמדו לחלוטין, הארץ לא תדע עוד הפרעות מצד השטן. רק אז האנושות תזכה בישועה מלאה ועבודתו של אלוהים תסתיים לחלוטין. אלה הן הדרישות המוקדמות לבואם של אלוהים והאנושות למנוחה.

התקרבות סופם של כל הדברים מצביעה על השלמת עבודתו של אלוהים וגם על סוף התפתחותה של האנושות. פירוש הדבר הוא שהאנושות שהשטן השחית תגיע לשלב הסופי של התפתחותה ושהצאצאים של אדם וחווה ישלימו את ההתרבות שלהם. בנוסף, פירוש הדבר הוא שיהיה זה בלתי אפשרי שאנושות כזו תמשיך להתפתח לאחר שהשטן השחית אותה. אדם וחווה שהיו בראשית לא הושחתו, אך השטן השחית את אדם וחווה שגורשו מגן עדן. כשאלוהים ובני האדם יבואו יחד למנוחה, יבוא סופם של אדם וחווה – שגורשו מגן עדן – וצאצאיהם יגיעו אל סופם. האנושות של העתיד תכלול עדיין את צאצאיהם של אדם וחווה, אך הם לא יהיו בני אדם שחיים תחת השפעתו של השטן, אלא בני אדם שזכו בישועה וטוהרו. זו תהיה אנושות שנשפטה והוכתה בייסורים, אנושות קדושה. בני האדם האלה לא יהיו דומים לגזע האנושי כפי שהיה במקורו. ניתן כמעט לומר שהם יהיו אנושות מסוג שונה לגמרי מאדם וחווה של בראשית. בני האדם האלה ייבחרו מקרב כל בני האדם שהשטן השחית, והם יהיו בני האדם שעמדו איתן בסופו של דבר במהלך השיפוט והייסורים מצד אלוהים. הם יהיו קבוצת בני האדם האחרונה שתישאר מקרב האנושות המושחתת. רק בני אדם האלה יוכלו לבוא למנוחה האחרונה יחד עם אלוהים. אלה שמסוגלים לעמוד איתן במהלך עבודת השיפוט והייסורים של אלוהים באחרית הימים – כלומר במהלך עבודת הטיהור האחרונה – יהיו אלה שיבואו למנוחה האחרונה לצד אלוהים. לפיכך, כל אלה שבאו למנוחה ישתחררו מהשפעת השטן וייפלו בנחלתו של אלוהים לאחר שיעברו את עבודת הטיהור האחרונה שלו. בני האדם האלה שנפלו בסופו של דבר בנחלתו של אלוהים יבואו למנוחה האחרונה. מטרתה של עבודת הייסורים והשיפוט של אלוהים היא, באופן מהותי, לטהר את האנושות למען המנוחה האחרונה. אחרת, האנושות כולה לא תהיה מסוגלת לנהוג כל אחד לפי סוגו או לבוא למנוחה. העבודה הזו היא הנתיב היחיד של האנושות לבוא למנוחה. רק עבודת הטיהור של אלוהים תטהר את בני האדם מרשעותם ורק עבודת הייסורים והשיפוט שלו תשפוך אור על רכיבי המרדנות בקרב האנושות, וכך תפריד את מי שניתן להושיע אותו ממי שלא ניתן להושיע אותו, ואת מי שיישאר ממי שלא יישאר. כשעבודה זו תסתיים, בני האדם שיותר להם להישאר יטוהרו וייכנסו למצב נעלה יותר של אנושיות שבו הם ייהנו מחיי אנוש נפלאים יותר על פני האדמה בפעם השנייה. במילים אחרות, הם יתחילו את יום המנוחה האנושי שלהם ויתקיימו לצד אלוהים. לאחר שמי שלא יורשו להישאר יקבלו ייסורים ושיפוט, מהותם האמיתית תיחשף לגמרי. לאחר מכן, כל אלה יושמדו ובדומה לשטן, הם לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. האנושות בעתיד לא תכלול עוד טיפוסי אנשים כאלה. בני אדם כאלה לא כשירים לבוא לארץ המנוחה הסופית והם לא כשירים לבוא ליום המנוחה שאלוהים והאדם יחלקו מפני שהם מושאים לענישה ומפני שהם אנשים רעים שאינם צדיקים. הם נגאלו פעם אחת וכן נשפטו ויוסרו. הם גם שירתו את אלוהים בעבר. אך בבוא היום האחרון, הם בכל זאת ינודו משום הרוע שלהם, מרדנותם והיותם בלתי ניתנים לגאולה. הם לא יתקיימו עוד בעולם העתיד ובקרב האנושות בעתיד. כל הרשעים וכל אלה שלא זכו בישועה יושמדו כשהקדושים שבקרב האנושות יבואו למנוחה, בין אם הם יהיו רוחות המתים או בני אדם שעדיין חיים כבשר ודם. בלי קשר לשאלה לאיזו תקופה שייכים הרוחות והרשעים האלה ולאיזו תקופה שייכות רוחות הצדיקים ורוחות בני אדם שעושים מעשי צדק, כל הרעים יושמדו וכל הצדיקים ישרדו. השאלה אם אדם או רוח יזכו בישועה לא מוכרעת כולה על סמך עבודת אחרית הימים, אלא על סמך השאלה אם הם התנגדו לאלוהים או מרדו בו. אם בני אדם בתקופה הקודמת עשו רע, ולא ניתן היה להושיע אותם, אין ספק שהם יהיו מושא לענישה. אם בני אדם בתקופה הנוכחית עושים רע ולא ניתן להושיע אותם, גם הם בוודאות מושא לענישה. בני האדם מופרדים על פי טוב ורע ולא על פי התקופה. לאחר שבני האדם מופרדים על פי טוב ורע, בני האדם לא נענשים או מתוגמלים מיד. במקום זאת, אלוהים יבצע את העבודה של הענשת הרע ותגמול הטוב רק לאחר שיסיים לבצע את עבודת הכיבוש שלו באחרית הימים. למעשה הוא הפריד את האנושות על פי טוב ורע מאז שהוא החל לבצע את עבודתו לישועת האנושות. הוא יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרעים רק עם השלמת עבודתו, במקום להפריד בין הרשעים והצדיקים עם השלמת עבודתו, ומיד להתחיל בעבודה של הענשת הרע ותגמול הטוב. לכן משימה זו תבוצע רק כאשר עבודתו תסתיים לגמרי. העבודה הסופית שלו להענשת הרע ותגמול הטוב נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את כל האנושות, כדי שהוא יוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. השלב הזה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זה השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו. אם אלוהים לא ישמיד את הרעים אלא יניח להם להישאר, האנושות כולה עדיין לא תוכל לבוא למנוחה, ואלוהים לא יוכל להביא את האנושות כולה למישור טוב יותר. עבודה כזו לא תסתיים לגמרי. כשהוא יסיים את עבודתו, האנושות כולה תהיה קדושה לחלוטין. רק כך אלוהים יכול לחיות בשלווה ובמנוחה.

בני האדם כיום עדיין אינם מסוגלים להיפרד מהדברים של הבשר. הם אינם יכולים לוותר על הנאות הבשר, על העולם, על כסף או על טבעם המושחת. רוב בני האדם מתייחסים לעיסוקיהם כלאחר יד. למעשה, לבני האדם האלה אין אלוהים בלבם כלל. גרוע מכך, הם לא יראים את אלוהים. אלוהים אינו מצוי בלבם ולכן הם לא יכולים לתפוס את כל מעשיו אלוהים, ועל אחת כמה וכמה הם אינם מסוגלים להאמין לדברים שאלוהים אומר. בני האדם האלה הם יותר מדי של הבשר והדם, הם מושחתים מדי ואין להם אמת כלל. יתרה מזאת, הם לא מאמינים שאלוהים יכול להתגלם כבשר ודם. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו – כלומר כל מי שלא מאמין באל הנראה לעין או בעבודתו ובדבריו אלא עובד במקום זאת את האל הבלתי נראה שבשמיים – הוא אדם שאלוהים אינו שוכן בלבו. אלה בני אדם שמורדים באלוהים ומתנגדים לו. חסרים להם אנושיות והיגיון, שלא לדבר על האמת. יתר על כן, בעיני בני האדם האלה, לא ניתן להאמין באל המוחשי והנראה לעין, אך הם מתייחסים לאל הבלתי נראה והמופשט כמהימן ביותר וכמשמח ביותר. הם לא מחפשים את האמת המעשית או את מהות החיים האמיתית, וקל וחומר לא את רצונו של אלוהים. במקום זאת, הם עוסקים בחיפוש אחר התרגשות. הדברים שמסוגלים יותר מכול לאפשר להם להשיג את תשוקותיהם הם ללא ספק האמונות והעיסוקים שלהם. הם מאמינים באלוהים רק כדי להשביע את תשוקותיהם ולא כדי לחפש את האמת. בני האדם האלה הם רשעים, הלא כן? הם בטוחים מאוד בעצמם ואינם מאמינים כלל שאלוהים שבשמיים ישמיד "בני אדם טובים" כמותם. תחת זאת, הם מאמינים שאלוהים יניח להם להישאר, ויתרה מזאת, יתגמל אותם בעין יפה, מכיוון שהם עשו דברים רבים למען אלוהים והפגינו "נאמנות" רבה כלפיו. אילו הם היו עוסקים גם באל הנראה לעין, ברגע שתשוקותיהם לא היו נענות, הם היו משיבים מיד מכה לאלוהים או נתקפים חמת זעם. הם מוכיחים שהם כלבלבים נתעבים שתמיד רק שואפים להשביע את תשוקותיהם. הם אינם בני אדם הגונים שעוסקים בחיפוש אחר האמת. בני אדם כאלה הם אלה שמכונים הרעים, חסידי המשיח. בני האדם האלה שאינם מחפשים את האמת אינם מסוגלים להאמין באמת ועוד פחות מכך מסוגלים לתפוס את סופה של האנושות בעתיד, מפני שהם אינם מאמינים בעבודה או בדברים כלשהם של האל הנראה לעין, ובכלל זה אינם מסוגלים להאמין ביעד העתידי של האנושות. לפיכך, גם אם הם חסידיו של האל הנראה לעין, הם בכל זאת עושים מעשים רעים ואינם מחפשים כלל את האמת ואינם מנהיגים את האמת כפי שאני דורש. אותם בני אדם שאינם מאמינים שהם יושמדו הם, במהופך, בדיוק אלה שיושמדו. הם כולם מאמינים שהם כה נבונים ושהם עצמם הם אלה שמנהיגים את האמת. הם רואים בהתנהגותם הרעה אמת ולכן הם מטפחים אותה. הרעים האלה בטוחים מאוד בעצמם. הם רואים באמת דוקטרינה ובמעשיהם הרעים אמת, אבל, בסופו של דבר, הם יוכלו רק לקצור את מה שהם זרעו. ככל שבני האדם בטוחים יותר בעצמם וככל שהם יהירים יותר, כך הם מסוגלים פחות להשיג את האמת. ככל שבני אדם מאמינים יותר באל שבשמיים, כך הם מתנגדים יותר לאלוהים. אלה בני האדם שייענשו. לפני שהאנושות תבוא למנוחה, תוכרע השאלה אם כל סוג של אדם ייענש או יתוגמל בהתאם לקביעה אם הם חיפשו את האמת, אם הם מכירים את אלוהים ואם הם יכולים להישמע לאל הנראה לעין. מי שעשה שירות לאל הנראה לעין אך אינו מכיר אותו ואינו נשמע לו, אינו מצויד באמת. בני האדם כאלה הם רשעים ורשעים יהיו ללא ספק מושא לענישה. יתרה מכך, הם ייענשו בהתאם להתנהגותם הרעה. אלוהים קיים כדי שבני האנוש יאמינו בו והוא ראוי גם להתמסרות שלהם. אלה שיש להם אמונה רק באל המעורפל והבלתי נראה הם בני אדם שאינם מאמינים באלוהים ואינם מסוגלים להישמע לאלוהים. אם בני האדם האלה עדיין לא יהיו מסוגלים להאמין באל הנראה לעין כשעבודת הכיבוש שלו תסתיים ואף ימשיכו למרוד באל הנראה לעין אשר מתגלם כבשר ודם ולהתנגד לו, אזי אין ספק ש"מאמינים במעורפל" אלה יהיו מושא להשמדה. כך הדבר גם ביחס לאחדים מבינכם: כל מי שמכיר באלוהים בהתגלמותו מן השפה ולחוץ, אך אינו יכול להנהיג את אמת הציות לאלוהים בהתגלמותו, ינודה ויושמד בסופו של דבר. על אחת כמה וכמה, כל מי שמכיר באל הנראה לעין מן השפה ולחוץ ואוכל ושותה מהאמת שהוא מבטא בעודו מחפש את האל המעורפל והבלתי נראה לבטח יהיה מושא להשמדה. אף אחד מבני האדם האלה לא יוכל להישאר עד לעת המנוחה שתגיע לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים ושום אדם דומה להם לא יישאר בעת המנוחה. בני האדם שטניים הם אלה שאינם מנהיגים את האמת. מהותם היא של התנגדות לאלוהים ומרדנות בו ואין להם כל כוונה להישמע לאלוהים. בני אדם כאלה יושמדו כולם. השאלה אם יש לך אמת ואם אתה מתנגד לאלוהים תלויה במהות שלך ולא במראה שלך או בדיבור שלך ובהתנהגות שלך מפעם לפעם. מהותו של כל אדם מכריעה בשאלה אם הוא יושמד או לא. הדבר נקבע על פי המהות שחושפים התנהגותו ועיסוקו בחיפוש האמת. בקרב בני אדם דומים שעושים עבודה ואף עושים מידה דומה של עבודה, מי שמהותו האנושית טובה ושיש לו אמת יורשה להישאר, ואילו מי שמהותו האנושית רעה ומי שמורד באל הנראה לעין, הוא זה שיהיה מושא לחורבן. כל עבודתו או דבריו של אלוהים המכוון ליעדה של האנושות יטפלו בבני אדם באופן הולם בהתאם למהותו של כל אדם. לא תחול שום טעות ולא יהיה שום משגה. רק כשאדם מבצע עבודה מעורבים בה רגשות או משמעות אנושיים. העבודה שאלוהים עושה היא המתאימה ביותר. אלוהים בשום אופן לא יטען טענות שווא נגד יציר בריאה כלשהו. יש כיום רבים שאינם מסוגלים לתפוס את היעד העתידי של האנושות ואשר אינם מאמינים בדברים שאני אומר. כל מי שאינו מאמין וכן מי שאינו מנהיג את האמת הם שדים!

מי שמחפש ומי שלא מחפש הם כיום שני סוגים שונים לחלוטין של בני אדם שגם היעדים שלהם שונים מאוד. מי שעוסק בחיפוש אחר הכרת האמת ומנהיג את האמת נמנה על בני האדם שאלוהים יביא להם ישועה. מי שלא מכיר את דרך האמת הוא אויב ושד. הוא צאצא של הארכי-מלאך ויהיה מושא להשמדה. אפילו מאמיניו האדוקים של אל מעורפל – האין גם הם שדים? בני אדם שיש להם מצפון טוב אך לא מקבלים את דרך האמת הם שדים. מהותם היא מהות של התנגדות לאלוהים. מי שלא מקבל את דרך האמת מתנגד לאלוהים, ואפילו אם בני אדם כאלה יסבלו קשיים רבים, הם בכל זאת יושמדו. כל מי שלא מוכן לזנוח את העולם, שלא יכול לשאת את הפרידה מהוריו ושלא יכול לשאת את הוויתור על הנאות הבשר – כל בני האדם האלה מורדים באלוהים וכולם יהיו מושא להשמדה. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו הוא שד, ויתרה מזאת, הוא יושמד. מי שבעל אמונה אך לא מנהיג את האמת, מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו ומי שלא מאמין בקיומו של אלוהים כלל יהיו גם כן מושא להשמדה. כל אלה שיורשו להישאר יהיו אנשים שחוו את הסבל של הזיכוך ועמדו איתנים. אלה אנשים שבאמת עמדו בניסיונות. כל מי שאינו מכיר באלוהים הוא אויב. כלומר, כל מי שאינו מכיר באלוהים בהתגלמותו כבשר ודם – בין, אם הוא בתוך זרם זה או מחוצה לו, הוא צורר המשיח! מיהו השטן, מיהם השדים ומיהם אויבי האל אם לא המתנגדים אשר אינם מאמינים באלוהים? האין הם אותם אנשים שמורדים באלוהים? האין הם אלה שטוענים שיש להם אמונה, בשעה שאין להם אמת? האין הם אלה שרק מבקשים לקבל ברכות בזמן שאינם מסוגלים לשאת עדות על אלוהים? אתם עדיין מתרועעים עם השדים האלה כיום, וחשים נקיפות מצפון ורגשות אהבה כלפיהם. אם כן, האם אינכם מפנים כוונות טובות כלפי השטן? האם אינכם עושים יד אחת עם שדים? אם בימים אלה בני האדם עדיין לא מסוגלים להבחין בין טוב לרע וממשיכים להיות אוהבים ורחמנים ללא כל כוונה לשאוף לרצונו של אלוהים או להיות מסוגלים לקבל את כוונותיו של אלוהים כשלהם, אזי סופם יהיה אומלל פי כמה. כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של אלוהים. אם אתם יכולים לחוש נקיפות מצפון ורגשות אהבה כלפי אויב, חסר לכם חוש צדק, הלא כן? אם אתם תואמים את מי שאני מתעב ואת מי שאני חולק עליו, ובכל זאת חשים רגשות אהבה או רגשות אישיים כלפיו, אם כך, אתם מרדנים, הלא כן? אתם מתנגדים לאלוהים בכוונה תחילה, הלא כן? האם אדם כזה מחזיק באמת? אם בני האדם חשים נקיפות מצפון כלפי אויבים ורגשות אהבה כלפי שדים ורחמים כלפי השטן, אזי הם מפריעים בכוונה תחילה לעבודתו של אלוהים, הלא כן? בני האדם שמאמינים רק בישוע ולא מאמינים באלוהים בהתגלמותו באחרית הימים, כמו גם בני האדם שטוענים מן השפה ולחוץ שהם מאמינים באלוהים בהתגלמותו אך עושים רע, הם צוררי המשיח, ועל אחת כמה וכמה שהדבר נכון לגבי בני האדם שלא מאמינים כלל באלוהים. כל בני האדם האלה כולם יהיו מושא להשמדה. אמת המידה שעל פיה בני אנוש שופטים זה את זה מבוססת על התנהגותם. מי שהתנהגותו טובה הוא צדיק ואילו מי שהתנהגותו מתועבת הוא רע. אמת המידה שעל פיה אלוהים שופט את בן האנוש מבוססת על השאלה האם מהותו נשמעת לאלוהים או לא. מי שנשמע לאלוהים הוא צדיק ומי שלא נשמע לאלוהים הוא אויב ואדם רע, בין אם התנהגותו של האדם הזה טובה או רעה, ובין אם דבריו של האדם הזה נכונים או לא נכונים. יש בני אדם שרוצים להשתמש במילים יפות כדי להשיג לעצמם יעד טוב. כולם מאמינים בטעות שאלוהים קובע את גורלם של בני האדם לאחר שצפה בהתנהגותם או לאחר שהקשיב לדבריהם. לכן רבים מבקשים לנצל זאת כדי לרמות את אלוהים כך שיעניק להם חסד רגעי. בעתיד, האנשים שיישרדו במצב של מנוחה יהיו כל אלה שסבלו ביום התוכחה וגם נשאו עדות על אלוהים. הם יהיו כל אותם אנשים שמילאו את חובתם ונשמעו לאלוהים בכוונה תחילה. מי שרק רוצה לנצל את ההזדמנות לשרת מתוך כוונה להימנע מיישום בפועל של האמת לא יורשה להישאר. לאלוהים יש סטנדרטים מתאימים להסדרת הגורל של כל אדם. הוא איננו מקבל את ההחלטות האלו סתם כך על סמך דבריו והתנהלותו של האדם ואינו מקבל אותן על סמך התנהגותו של האדם בפרק זמן אחד. הוא בהחלט לא יקל ראש בהתנהגות רעה של האדם בשל שירות שעשה בעבר למען אלוהים והוא לא יחוס עליו ויימנע מלהמית אותו בזכות מאמץ חד-פעמי כלשהו שהוא עשה למען אלוהים. איש לא יכול לחמוק מענישה על הרוע שלו, ואיש לא יכול להסוות את התנהגותו המרושעת ולחמוק בכך מייסורי ההשמדה. אם אדם מסוגל באמת למלא את חובתו, פירוש הדבר הוא שהוא נאמן לנצח לאלוהים ולא מבקש גמול, בין אם הוא מקבל ברכות או סובל פורענות. אם בני האדם נאמנים לאלוהים כשהם רואים ברכות אך מפסיקים להיות נאמנים כאשר הם אינם יכולים לראות ברכות כלשהן ואם בסופו של דבר הם עדיין אינם מסוגלים לשאת עדות על אלוהים או למלא את החובות שהוטלו עליהם, אזי הם עדיין יהיו מושא להשמדה למרות שבעבר ביצעו שירות נאמן לאלוהים. בקצרה, אנשים רעים לא יכולים לשרוד לנצח, והם לא יכולים לבוא למנוחה. רק הצדיקים הם אדוני המנוחה. ברגע שהאנושות תעלה על דרך הישר, בני האדם יחיו חיים אנושיים רגילים. כל אחד מהם ימלא את חובתו שלו ויהיה נאמן לחלוטין לאלוהים. הם ישילו מעליהם לגמרי את מרדנותם ואת טבעם המושחת ויחיו למען אלוהים ובזכות אלוהים. הם יהיו חסרי מרדנות והתנגדות. כולם יהיו מסוגלים להישמע לאלוהים לחלוטין. אלה הם חייהם של אלוהים והאנושות, אלה הם חיי המלכות, ואלה יהיו חיים של מנוחה.

מי שגורר לכנסייה את ילדיו וקרובי משפחתו שאין בהם שום אמונה הוא אנוכי ביותר והוא רק מציג לראווה את טוב לבו. בני האדם האלה מתמקדים רק באהבה, ללא התייחסות לשאלות אם הם מאמינים או לא, או אם זה רצונו של אלוהים. יש כאלה שמביאים את נשותיהם או גוררים את הוריהם בפני אלוהים, בין אם רוח הקודש מסכימה לכך ועובדת בהם ובין אם לא, הם ממשיכים בעיוורון "לאמץ בני אדם מוכשרים" למען אלוהים. איזו תועלת יכולה לצמוח מגילוי טוב לב כלפי חסרי אמונה? גם אם אלה שרוח הקודש לא שוכנת בהם נאבקים להיות חסידיו של אלוהים, בכל זאת לא ניתן להושיע אותם כפי שהאדם עשוי להאמין. למעשה, לא כל כך קל כל כך להשיג את מי שזוכה לישועה. אנשים שלא חוו את העבודה והניסיונות של רוח הקודש, ולא הובאו לידי שלמות על ידי אלוהים בהתגלמותו אינם מסוגלים כלל להפוך למושלמים. לכן, מרגע שהם מתחילים להיות חסידי אל מן השפה ולחוץ, אין לאותם אנשים את הנוכחות של רוח הקודש. לאור התנאים שלהם ומצבם בפועל, פשוט לא ניתן להשלים אותם. לכן, רוח הקודש מחליטה לא להשקיע בהם מרץ רב, והיא לא מעניקה להם שום נאורות או מנחה אותם בדרך כלשהי. היא רק מאפשרת להם ללכת בעקבותיה ובסופו של דבר תחשוף את סופם – די בכך. התלהבותה וכוונותיה של האנושות נובעים מהשטן ודברים אלה בשום אופן לא יכולים להשלים את עבודתה של רוח הקודש. בלי קשר לשאלה באיזה אנשים מדובר, עבודתה של רוח הקודש חייבת להיות ברשותם – האם בני אנוש יכולים להפוך בני אנוש למושלמים? מדוע בעל אוהב את אשתו? מדוע אישה אוהבת את בעלה? מדוע ילדים מצייתים להוריהם? מדוע הורים מסורים לילדיהם? אילו מיני כוונות בני אדם מטפחים בלבם בפועל? האם כוונתם איננה לממש את התוכניות והרצונות האנוכיים שלהם? האם הם באמת מתכוונים לפעול למען תוכנית הניהול של אלוהים? האם הם באמת פועלים למען עבודתו של אלוהים? האם בכוונתם למלא את חובותיו של יציר נברא? מי שמאז שהחלו להאמין באלוהים לא הצליחו להשיג את נוכחותה של רוח הקודש, לעולם לא יוכלו לזכות בעבודתה של רוח הקודש. אנשים אלה הם בלי ספק מושא להשמדה. בלי קשר לשאלה כמה הם נאהבים, הדבר לא יכול להחליף את עבודתה של רוח הקודש. התלהבותם ואהבתם של בני האדם מייצגות כוונות אנושיות, אך הן לא יכולות לייצג את כוונותיו של אלוהים ואינן יכולות לשמש תחליף לעבודתו של אלוהים. אפילו אם האדם יפנה את המידה הרבה ביותר של אהבה או רחמים לבני האדם האלה שכביכול מאמינים באלוהים ומעמידים פנים שהם חסידיו בלי שהנם יודעים מה פירוש הדבר בפועל להאמין באלוהים, הם בכל זאת לא יזכו באהדתו של אלוהים ולא יזכו בעבודתה של רוח הקודש. אפילו אם איכותם של חסידי אל אמיתיים היא ירודה והם אינם מסוגלים להבין אמיתות רבות, הם עדיין יכולים לזכות מדי פעם בעבודתה של רוח הקודש. עם זאת, אלה ששיעור קומתם טוב באופן ניכר אך אינם מאמינים בכנות, פשוט אינם יכולים לזכות בנוכחותה של רוח הקודש. אין שום אפשרות לישועה בקרב אנשים כאלה. גם אם הם יקראו את דברי האל או יקשיבו מדי פעם לדרשות או אפילו ישירו שירי הלל לאלוהים, הם בסופו של דבר לא יוכלו לשרוד עד לעת המנוחה. השאלה אם אדם עוסק בחיפוש ברצינות לא נקבעת על פי שיפוטם של אחרים לגביו או על פי דעתם של הסובבים אותו, אלא על פי השאלות אם רוח הקודש עובדת בו ואם הגיע לכך שרוח הקודש שוכנת בו. עוד יותר מכך, הדבר נקבע על פי השאלות אם טבעו משתנה ואם הוא זכה בידע כלשהו על אלוהים לאחר שרוח הקודש עבדה בו במשך זמן מה. אם רוח הקודש עובדת באדם מסוים, טבעו של האדם הזה ישתנה בהדרגה ונקודת המבט שלו על אמונה באלוהים תיעשה בהדרגה טהורה יותר. אין זה משנה כמה זמן אנשים היו חסידי אל, כל עוד הם משתנים ניתן להבין שרוח הקודש עובדת בהם. אם הם לא משתנים, פירוש הדבר שרוח הקודש אינה עובדת בהם. אפילו אם אנשים אלה יבצעו שירות כלשהו, מה שמניע אותם לעשות כן הוא רצון לקבל ברכות. מתן שירות מדי פעם אינו יכול להוות תחליף לחוויה של שינוי בטבע האדם. בסופו של דבר, הם יושמדו מאחר שבמלכות לא יהיה צורך בנותני שירות וגם לא בכך שמי שטבעו לא השתנה ישרת את בני האדם שהפכו למושלמים ואשר נאמנים לאלוהים. הדברים האלה שנאמרו בעבר, "כשאדם מאמין באל, המזל מאיר פנים לכל משפחתו", מתאימים לעידן החסד, אך הם לא קשורים ליעדה של האנושות. הם התאימו רק לשלב מסוים במהלך עידן החסד. המשמעות הנלווית לדברים האלה כוונה לשלווה ולברכות החומריות שבני אדם נהנו מהן. פירושם לא היה שכל משפחתו של מי שמאמין באלוהים תזכה בישועה וגם לא היה שכאשר אדם מסוים מקבל ברכות, כל משפחתו תוכל אף היא לבוא למנוחה. השאלה אם אדם מסוים יזכה בברכות או יסבול פורענות נקבעת על פי מהותו ולא על פי מהות משותפת כלשהי שאפשר לחלוק אותה עם אחרים. לסוג זה של אמרה או שלטון פשוט אין מקום במלכות. אם האדם מסוגל בסופו של דבר לשרוד, הרי זה משום שעמד בדרישות האל, ואם בסופו של דבר הוא אינו מסוגל להישאר עד עת המנוחה, הרי זה משום שמרד באלוהים ולא ריצה את דרישות האל. לכל אחד יש יעד מתאים. יעדים אלה נקבעים על פי מהותו של כל אדם ואין להם קשר כלשהו לאנשים אחרים. לא ניתן להשליך התנהגות רעה של הילד על הוריו וגם לא ניתן לחלוק את צדקתו של הילד עם הוריו. לא ניתן להשליך התנהגות רעה של הורה על ילדיו וגם לא ניתן לחלוק את צדקת ההורים עם ילדיהם. כל איש נושא את חטאו הייחודי וכל אחד מקבל את ברכותיו הייחודיות. אף אדם אינו יכול להיות תחליף לאחר. זה צדק. מנקודת מבטו של האדם, אם ההורים מקבלים ברכות, אזי זה מגיע גם לילדיהם, ואם ילדים חוטאים, אזי הוריהם חייבים לכפר על החטאים ההם. זוהי נקודת מבט אנושית ודרך אנושית לעשות דברים. אין זו נקודת המבט של אלוהים. סופו של כל אדם נקבע בהתאם למהות שנובעת מהתנהגותו, והיא נקבעת תמיד באופן הולם. איש לא יכול לשאת את חטאיו של אדם אחר. יתרה מכך, איש לא יכול לקבל עונש במקום אדם אחר. זה כלל מוחלט. דאגתו המסורה של הורה לילדיו אינה מעידה על כך שהוא יכול לעשות מעשי צדק במקום ילדיו, וחיבתו המכבדת של ילד כלפי הוריו אין פירושה שהוא יכול לעשות מעשי צדק במקום הוריו. זו הכוונה האמיתית באמירה, "אוֹתָהּ עֵת יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב; שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם – אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב". אנשים אינם יכולים להביא את ילדיו הרשעים למנוחה על סמך אהבתם העמוקה לילדיהם ואיש לא יכול להביא את אשתו (או אישה את בעלה) למנוחה על סמך התנהגותו הצודקת שלו עצמו. זה כלל מנהלי, ואיש לא יוחרג ממנו. בסופו של דבר, צדיקים הם צדיקים ורשעים הם רשעים. בסופו של דבר, הצדיקים יורשו לשרוד ואילו הרשעים יושמדו. הקדושים קדושים, הם לא מזוהמים. המזוהמים מזוהמים ודבר בהם אינו קדוש. האנשים שייהרסו הנם כל הרעים ואלה שיישרדו הם כל הצדיקים – גם אם ילדי הרעים יעשו מעשי צדיקות וגם אם הורי הצדיקים יחטאו. אין קשר בין בעל מאמין לאישה חסרת אמונה, ואין קשר בין ילדים מאמינים להורים חסרי אמונה. אלה הם שני טיפוסי אנשים שאינם יכולים להתקיים בכפיפה אחת. לפני שכל אדם בא למנוחה, יש לו קרובי משפחה גשמיים, אך לאחר שהוא בא למנוחה, לא יהיו לו עוד קרובי משפחה גשמיים כלל. מי שממלא את חובתו ומי שלא ממלא את חובתו הם אויבים; מי שאוהב את אלוהים ומי ששונא את אלוהים מנוגדים זה לזה. מי שייווכח במנוחה ומי שיושמד הם שני סוגים של יצירי בריאה שלא יכולים להתקיים בכפיפה אחת. יצירי בריאה שממלאים את חובותיהם יוכלו לשרוד ואילו אלה שלא ממלאים את חובותיהם יהיו מושא להשמדה. יתרה מזאת, הדבר יימשך לנצח. האם את אוהבת את בעלך כדי למלא את חובתך כיציר נברא? האם אתה אוהב את אשתך כדי למלא את חובתך כיציר נברא? האם אתם ממלאים את חובתכם כלפי הוריכם חסרי האמונה כדי למלא את חובתכם כיצירים נבראים? האם ההשקפה האנושית אודות אמונה באלוהים נכונה או לא נכונה? מדוע אתה מאמין באלוהים? במה רצונך לזכות? כיצד אתה אוהב את אלוהים? אלה שאינם מסוגלים למלא את חובותיהם כיצירים נבראים ושאינם מסוגלים לעשות מאמץ כולל יהיו מושא להשמדה. קיימים קשרים פיזיים בין בני האדם כיום, כמו גם קשרי דם, אך בעתיד כל אלה יתנפצו. מאמינים וכופרים אינם תואמים אלו לאלו. אלא הם מנוגדים זה לזה. מי שיימצא במנוחה יאמין שיש אלוהים ויישמע לאלוהים בשעה שאלו שמורדים באלוהים יושמדו כולם. לא יהיו עוד משפחות על פני האדמה. איך ייתכן שיהיו הורים או ילדים או יחסים בין בני זוג? עצם אי-ההתאמה בין אמונה וחוסר אמונה תנתק לחלוטין קשרים גשמיים שכאלה!

במקור לא היו משפחות באנושות, התקיימו רק איש ואישה, שני מינים שונים של בני אדם. לא היו מדינות, וודאי שלא משפחות, אך כתוצאה מהשחתת האדם, בני אדם מכל הסוגים התארגנו לשבטים שונים שהתפתחו מאוחר יותר למדינות ולאומים. המדינות והלאומים האלה הורכבו מבתי אב קטנים, וכך נחלקו סוגים שונים של בני אדם בין הגזעים השונים, על בסיס הבדלים בשפה וגבולות. למעשה, לא משנה כמה גזעים עשויים להיות בעולם, יש לאנושות אב קדמון אחד בלבד. בראשית היו רק שני סוגים של בני אדם, ושני הסוגים האלה היו גברים ונשים. אולם בזכות התקדמות עבודתו של אלוהים, מהלך ההיסטוריה ושינויים גיאוגרפיים, התפתחו שני הסוגים האלה של בני אדם בדרגות משתנות לסוגים נוספים של בני אדם. בבסיס, בלי קשר לשאלה מכמה גזעים מורכבת האנושות, האנושות כולה היא עדיין בריאה של אלוהים. בלי קשר לשאלה לאיזה גזע שייכים בני האדם, כולם יצירי בריאה של אלוהים. כולם צאצאיהם של אדם וחווה. על אף שאלוהים לא ברא אותם, הם צאצאיהם של אדם וחווה, שאותם אלוהים ברא באופן אישי. בלי קשר לשאלה לאיזה סוג הוויה שייכים בני האדם, כולם ברואיו. מכיוון שהם שייכים לאנושות שאלוהים ברא, יעדם הוא היעד שצריך להיות לאנושות, והם נחלקו לפי הכללים שמארגנים את האנושות. כלומר כל עושי הרע וכל מי שעושים מעשים צדיקים הם יצירי בריאה, אחרי הכול. יצירי בריאה שעושים מעשים רעים יושמדו בסופו של דבר, ויצירי בריאה שעושים מעשי צדק ישרדו. זה ההסדר המתאים ביותר לשני הסוגים האלה של יצירי בריאה. עושי הרע לא יכולים להכחיש בגלל מרדנותם, שאף על פי הם ברואי האל, הם נלכדו על ידי השטן ולפיכך הם לא יכולים לזכות בישועה. יצירי בריאה שהתנהגותם צדיקה לא יכולים להתבסס על העובדה שהם ישרדו כדי להכחיש שאלוהים ברא אותם ועם זאת שהם זכו לישועה לאחר שהשטן השחית אותם. עושי רע הם יצירי בריאה שמורדים באלוהים. הם יצירי בריאה שלא יכולים לזכות בישועה ושנלכדו כבר לגמרי בידי השטן. בני אדם שעושים מעשים רעים הם בכל זאת בני אדם – בני אדם שהושחתו באופן קיצוני ושלא יכולים להיוושע. מכיוון שגם הם יצירי בריאה, בני אדם שהתנהגותם צודקת גם הם הושחתו, אך הם כאלה שמוכנים להשתחרר מצביונותיהם המושחתים והפכו מסוגלים להתמסר לאלוהים. בני אדם שהתנהגות צדיקה לא עולים על גדותיהם מרוב צדיקות, אלא הם זכו לישועה והשתחררו מצביונם המושחת והם מסוגלים להתמסר לאלוהים. הם יעמדו איתן בסוף, אך אין פירוש הדבר שהשטן לא השחית אותם מעולם. לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים, בקרב כל יצירי הבריאה, יהיו כאלה שיושמדו וכאלה שישרדו. זוהי מגמה בלתי נמנעת בעבודת הניהול שלו. איש לא יכול להכחיש זאת. לעושי רע לא יותר לשרוד. מי שמתמסר לאלוהים ומי שנמנה על חסידיו עד הסוף ישרוד בוודאות. מכיוון שהעבודה הזו היא עבודת הניהול את האנושות, יהיו כאלה שיישארו ויהיו כאלה שינודו. אלה הם סופים שונים לסוגים שונים של בני אדם, ואלה הם ההסדרים המתאימים ביותר ליצירי בריאה. הסדרו הסופי של אלוהים לאנושות הוא חלוקה שלהם על ידי פירוק משפחות, ריסוק עמים וניתוץ גבולות לאומיים במסגרת הסדר ללא משפחות וללא גבולות לאומיים, מכיוון שאחרי הכול, בני האדם הם צאצאים של אב קדמון אחד והם יצירי בריאה של האל. בקצרה, יצירי בריאה שעושים רע יושמדו, ויצירי בריאה שמתמסרים לאלוהים ישרדו. כך, בזמני השלווה העתידיים לא יהיו משפחות ומדינות, ובייחוד לא יהיו לאומים. אנושות כזו תהיה סוג האנושות הקדוש ביותר. אדם וחווה נבראו במקור כדי שהאנושות תוכל לדאוג לכל הדברים שעל פני האדמה. בני האדם היו במקור אדוניהם של כל הדברים. כוונתו של יהוה בבריאת בני האדם הייתה לאפשר להם להתקיים על פני האדמה, וכן לדאוג לכל הדברים שעליה, מפני שהאנושות לא הושחתה במקור ולא הייתה מסוגלת לעשות מעשים רעים. אולם לאחר שבני האדם הפכו מושחתים, הם כבר לא היו המטפלים בכל הדברים. מטרת הישועה בידי אלוהים היא לשחזר את התפקיד הזה של האנושות ולשקם את ההיגיון המקורי של האנושות ואת התמסרותה המקורית. האנושות שבמנוחה תהיה הייצוג של התוצאה שהאל מקווה להשיג באמצעות עבודת הישועה שלו. על אף שאלה כבר לא יהיו חיים הדומים לחיים בגן עדן, מהותם תהיה זהה. העניין הוא רק שהאנושות לא תהיה עוד במצבה הקודם והבלתי מושחת, אלא שהיא תהיה אנושות שהושחתה ומאוחר יותר זכתה לישועה. בני האדם שזכו לישועה בסופו של דבר (כלומר לאחר שעבודת האל תסתיים) ייכנסו למנוחה. בדומה לכך, סופם של שמי שייענשו ייחשף לבסוף גם הוא לחלוטין, והם יושמדו רק לאחר שעבודתו של אלוהים תסתיים. במילים אחרות, לאחר שעבודתו תסתיים, עושי הרע ובני האדם שזכו בישועה ייחשפו כולם, מפני שעבודת חשיפתם של כל סוגי בני האדם (בין שהם עושי רע או נמנים עם אלה שזכו בישועה) תתבצע על כולם בעת ובעונה אחת. עושי הרע ינודו, ובמקביל לכך, ייחשפו אלה שרשאים להישאר. לפיכך, סופם של כל סוגי בני האדם ייחשף. בה בעת, אלוהים לא יאפשר לקבוצת בני האדם שזכו בישועה לבוא למנוחה לפני שהוא יפריד מהם את עושי הרע וישפוט או יעניש אותם קצת-קצת. זה לא יהיה תואם לעובדות. כשעושי הרע יושמדו ומי שיוכל לשרוד ייכנס למנוחה, תסתיים כל עבודתו של אלוהים ברחבי התבל. לא יהיה סדר עדיפויות בין מי שיקבל ברכות ומי שיסבול מפורענות. מי שיקבל ברכות יחיה לנצח, בעוד שמי שיסבול מפורענות יאבד לנצח. שני שלבי העבודה האלה יושלמו בעת ובעונה אחת. בדיוק בגלל קיומם של בני אדם מרדנים, תתגלה צדיקותם של אלה שמתמסרים, ובדיוק מפני שיש כאלה שקיבלו ברכות, תתגלה הפורענות שסבלו עושי הרע על התנהגותם הרעה. אילולא אלוהים חשף את הרעים, אזי בני האדם שמתמסרים לאלוהים בכנות לא היו רואים לעולם את אור השמש. אילולא אלוהים לקח ליעד מתאים את מי שמתמסר לו, אזי בני האדם שמורדים באלוהים לא היו יכולים לקבל את העונשים המגיעים להם. זה תהליך עבודתו של אלוהים. לולא הוא ביצע את העבודה הזו של הענשת הרעים ותגמול הצדיקים, אזי יצירי הבריאה לעולם לא היו יכולים להיכנס כל אחד ליעד המתאים לו. לאחר שהאנושות תיכנס למנוחה, עושי הרע יושמדו, והאנושות כולה תעלה על דרך הישר; בני האדם מכל סוג יהיו עם בני מינם בהתאם לתפקידים שעליהם לבצע. רק זה יהיה יום המנוחה של האנושות, רק זו תהיה המגמה הבלתי נמנעת להתפתחותה של האנושות, ורק כשהאנושות תבוא למנוחה יושלם ההישג האדיר והסופי של אלוהים. זה יהיה החלק הסופי של עבודתו. העבודה הזו תסיים את כל חיי הבשר המנוונים של האנושות כמו גם את חייה של האנושות המושחתת. מכאן ואילך בני האדם ייכנס לממלכה חדשה. על אף שכל בני האדם יתקיימו בבשר, יהיו הבדלים משמעותיים בין מהות החיים האלה לחייה של האנושות המושחתת. חשיבות היום הזה ושל קיומה של האנושות המושחתת שונות גם הן זו מזו. על אף שאלה לא יהיו חיים של אדם מסוג חדש, ניתן לומר שאלה הם חיים של אנושות שזכתה לישועה וגם חיים שבהם היא השיבה לעצמה את האנושיות וההיגיון. בעבר, אלה אנשים שפעם מרדו באלוהים, ואשר נכבשו על ידי אלוהים ולאחר מכן נושעו על ידו. אלה אנשים שפגעו בכבודו של האל ומאוחר יותר נשאו עליו עדות. לאחר שהם יעברו וישרדו את המבחן שלו, הקיום שלהם יהיה הקיום בעל המשמעות הרבה ביותר. בני אדם האלה נשאו עדות על אלוהים בפני השטן, והם בני אדם הראויים לחיות. בני האדם שיושמדו הם אלה שלא יכולים לשאת עדות על אלוהים ולא ראויים להמשיך לחיות. השמדתם תהיה תוצאה של התנהגותם הרעה, והשמדה כזו היא היעד הטוב ביותר עבורם. בעתיד, כשהאנושות תיכנס לממלכה היפה, לא יהיו שום קשרים בין בעל ואשתו, בין אב ובתו או בין אם ובנה כפי שהאדם מדמיין שהוא ימצא. בשלב הזה, כל אדם יפעל לפי מעשיהם של בני סוגו, והמשפחות כבר יהיו מרוסקות. לאחר שהשטן כבר ייכשל לחלוטין, הוא לא יפריע לאנושות עוד לעולם, ולאדם לא יהיה עוד צביון שטני מושחת. המרדנים כבר יושמדו ורק האנשים שמתמסרים ישרדו. כיוון שכך, משפחות מעטות מאוד ישרדו בשלמותן. כיצד יוכלו להמשיך להתקיים קשרים גשמיים? חיי הבשר הקודמים של האנושות ייאסרו לחלוטין. כיצד יוכלו יחסים גשמיים להתקיים אז בין בני האדם? ללא צביון שטני מושחת, החיים האנושיים לא יהיו עוד החיים הישנים מהעבר, אלא חיים חדשים. הורים יאבדו את ילדיהם וילדים יאבדו את הוריהם, בעלים יאבדו את נשותיהם ונשים יאבדו את בעליהן. כיום מתקיימים קשרים גשמיים בין אנשים, אבל הם לא יתקיימו עוד לאחר שכולם ייכנסו למנוחה. רק לאנושות מסוג כזה יהיו רק צדיקות וקדושה; רק אנושות מסוג כזה תוכל לעבוד את אלוהים.

אלוהים ברא את בני האדם, הציב אותה על פני האדמה והוביל מאז ועד היום. אחר כך, הוא הושיע אותם ושימש כקורבן חטאת למען האנושות. בסוף, הוא עדיין חייב לכבוש את האנושות, להושיע את בני האדם לחלוטין ולשקם את הצלם המקורי שלהם. זו העבודה שבה הוא עסק מאז ההתחלה – שיקום צלמה המקורי ודמותה המקורית של האנושות. אלוהים יקים את מלכותו וישקם את צלמם המקורי של בני האדם, כשהמשמעות היא שהאל ישקם את סמכותו על פני האדמה ובקרב כל יצירי הבריאה. האנושות איבדה את לבה ירא-האל וגם את התפקיד המוטל על יצירי בריאה לאחר שהשטן השחית אותה, הוא איבד את התפקיד שצריך להיות לברוא אל, כאשר הפכה לאויב שמורד באל. לאחר מכן האנושות חיה תחת השפעתו של השטן וצייתה לפקודותיו של השטן. לפיכך, לא הייתה לאלוהים דרך לעבוד בקרב יצירי הבריאה שלו, ועוד יותר היה עבורו בלתי אפשרי לזכות ביראה מצדם. בני האדם נוצרו בידי האל, וצריכים לעבוד את אלוהים, אך למעשה הם הפנו עורף לאלוהים ובמקום זאת עבדו את השטן. השטן הפך לאליל שבלבם. כך אלוהים איבד את מעמדו בלבם, כלומר הוא איבד את המשמעות שמאחורי בריאת האנושות על ידו. לכן, כדי לשקם את המשמעות שמאחורי הבריאה שלו, עליו לשקם את צלמה המקורי של האנושות ולסלק את צביונותיה המושחתים. כדי להשיב את בני האדם מידי השטן, אלוהים חייב להושיע אותם מחטא. רק כך אלוהים יוכל לשקם בהדרגה את הצלם המקורי ואת תפקידם המקורי, ובסופו של דבר לשקם את מלכותו. השמדתם הסופית של בני המרדות האלה תתבצע אף היא כדי לאפשר לבני האדם לעבוד את אלוהים טוב יותר ולחיות טוב יותר על פני האדמה. מכיוון שאלוהים ברא את בני האדם, הוא יגרום להם לעבוד אותו. מכיוון שאלוהים רוצה לשקם את תפקידה המקורי של האנושות, הוא ישקם אותו לחלוטין וללא שום פשרה. שיקום סמכותו של אלוהים פירושו לגרום לבני האדם לעבוד אותו ולהתמסר לו. פירוש הדבר הוא שאלוהים יגרום לבני האדם לחיות בזכותו ויגרום לאויביו ללכת לאבדון כתוצאה מסמכותו. פירוש הדבר הוא שאלוהים יגרום לכל חלק של אלוהים להישאר על כנו בקרב בני האדם ללא שום התנגדות מצד אף אחד. המלכות שאלוהים רוצה להקים היא מלכותו. האנושות שהוא רוצה היא אנושות שתעבוד אותו, שתתמסר לו לחלוטין ושתביע את תהילתו. אם האל לא יושיע את האנושות המושחתת, אזי המשמעות שמאחורי בריאת האנושות על ידו תרד לטמיון. לא תהיה לו עוד סמכות בקרב בני האדם, ומלכותו לא תוכל עוד להתקיים על פני האדמה. אם האל לא ישמיד את האויבים שמתמרדים כנגדו, הוא לא יוכל לזכות בתהילתו המלאה ולא יוכל להקים את מלכותו על פני האדמה. אלה יהיו הסמלים של השלמת עבודתו ושל הישגו האדיר: השמדה מוחלטת של אלה מקרב האנושות שמורדים בו, והבאה למנוחה של מי שהפך למושלם. לאחר שישוקם הצלם המקורי של בני האדם, וכשהם יוכלו למלא כל אחד את חובתו, לשמור כל אחד על מקומו הראוי ולהתמסר לכל הסדריו של אלוהים, אלוהים יזכה בקבוצה של בני אדם על פני האדמה שתעבוד אותו, והוא אף יקים על פני האדמה מלכות שתעבוד אותו. יהיה לו ניצחון נצחי על פני האדמה, וכל מתנגדיו יאבדו לעולמי עד. כך תשתקם כוונתו המקורית בבריאת האנושות. כך תשתקם כוונתו בבריאת כל הדברים וכך תשתקם סמכותו על פני האדמה, בקרב כל הדברים ובקרב אויביו. אלה יהיו הסמלים של ניצחונו המוחלט. משם והלאה, האנושות תיכנס למנוחה ותתחיל חיים שמתנהלים במסלול הנכון. בנוסף, אלוהים ייכנס למנוחת נצח עם האנושות ויתחיל חיי נצח שיהיו משותפים לאלוהים ולבני האדם. הזוהמה והמרדנות שעל פני האדמה ייעלמו, וכל יללות הקינה יתפוגגו, וכל דבר שמתנגד לאלוהים על פני האדמה יפסיק להתקיים. רק אלוהים ואותם אנשים שלהם הוא הביא ישועה יישארו. רק בריאתו תישאר.

קודם: שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

הבא: כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה