המשך של הדבר מופיע בבשר

תוכן

אלוהים עצמו, הייחודי ט'

אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים (ג')

במהלך תקופה זו, דיברנו על דברים רבים הקשורים להכרת אלוהים, ולאחרונה דיברנו על דבר חשוב מאוד בנושא זה: אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים. בפעם הקודמת דיברנו על כמה היבטים של הסביבה שאלוהים ברא למען הישרדותה של האנושות, וכן על כך שאלוהים דאג לכל סוגי המזון הנחוצים לבני אדם בחייהם. למעשה, אלוהים לא רק מכין את הסביבה הדרושה להישרדותם של בני האדם ולא רק דואג למזונם היומי, אלא הוא פועל להשלמת היבטים שונים של עבודה רבה, מסתורית ואשר נחוצה להישרדותם של בני האדם ולחיי האנושות. כל אלה הן פעולותיו של אלוהים. פעולות אלה של אלוהים אינן מוגבלות רק להכנת הסביבה הדרושה להישרדותם של בני האדם ולדאגה למזונם היומי – יש להן טווח רחב הרבה יותר. פרט לשני סוגים אלה של עבודה, הוא אף מכין סביבות ותנאים רבים להישרדות, הנחוצים לחייהם של בני האדם. זהו נושא נוסף שבו נדון היום, שקשור גם הוא לפעולותיו של אלוהים. אחרת, לדיבור עליו כאן לא הייתה משמעות. אם רצונם של בני האדם הוא להכיר את אלוהים, אך יש להם הבנה מילולית ודוקטרינרית בלבד של המילה "אלוהים" או של כל ההיבטים של מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הוא, הרי שאין זו הבנה אמיתית. מהו אם כן הנתיב להכרת אלוהים? הנתיב הוא להכירו, להכיר את כל ההיבטים שלו דרך פעולותיו. לפיכך, עלינו לקיים כעת שיתוף אודות פעולותיו של אלוהים בזמן שברא את כל הדברים.

מאז שברא אלוהים את כל הדברים על סמך החוקים שקבע, הם פועלים וממשיכים להתפתח באופן סדיר. תחת מבטו, תחת שלטונו, כל הדברים התפתחו באופן סדיר לצד הישרדותם של בני האדם. אין ולו דבר אחד שמסוגל לשנות את החוקים האלה, ואין ולו דבר אחד שיכול להשמידם. בזכות שלטונו של אלוהים יכולות כל הישויות להתרבות, ובזכות שלטונו וניהולו יכולות כל הישויות לשרוד. כלומר, תחת שלטונו של אלוהים, כל הישויות נוצרות, משגשגות, נעלמות ומתגלגלות מחדש באופן מסודר. כשמגיע האביב, גשם דקיק מלחלח את האדמה ומביא עמו את תחושת האביב. הקרקע מתחילה להפשיר, עשב נובט ומפלס את דרכו לפני הקרקע, והעצים נעשים בהדרגה ירוקים. כל היצורים החיים האלה מביאים לאדמה חיוניות רעננה. זהו המראה של כל הישויות אשר באות לעולם ומשגשגות. כל מיני בעלי חיים יוצאים אף הם ממחילותיהם כדי לחוש את חמימות האביב ולהתחיל שנה חדשה. כל הישויות מתחממות בחום הקיץ ונהנות מן החמימות שמביאה עמה העונה. הן גדלות במהירות; עצים, עשב וכל מיני צמחים צומחים במהירות רבה מאוד, ואחר כך פורחים ונושאים פרי. כל הישויות עסוקות מאוד במהלך הקיץ, לרבות בני האדם. בסתיו, הגשמים מביאים עמם את קרירות הסתיו, וכל סוגי היצורים החיים מתחילים לחוות את עונת האסיף. כל הישויות נושאות פרי, וגם בני האדם מתחילים לאסוף כל מיני דברים בשל תפוקת הסתיו של ישויות אלה, כדי להכין מזון לחורף. בחורף, כל הישויות מתחילות בהדרגה לנוח בקור, להשתתק, וגם בני האדם לוקחים הפסקה במהלך העונה הזו. מעברים אלה מאביב לקיץ לאביב ולסתיו – כל השינויים האלה מתרחשים על פי החוקים שקבע אלוהים. הוא מנהיג את כל הישויות ואת בני האדם בעזרת החוקים האלה, והוא קבע לאנושות אורח חיים עשיר וססגוני, כשהכין סביבת הישרדות שיש בה טמפרטורות שונות ועונות שונות. בסביבות הישרדות מסודרות אלה, בני אדם יכולים אף הם לשרוד ולהתרבות באופן מסודר. בני אדם אינם יכולים לשנות את החוקים האלה ואין ולו אדם או ישות אחת, שיכולים להפר אותם. יהיו אשר יהיו השינויים הרדיקליים החלים בעולם, החוקים האלה ממשיכים להתקיים, והם מתקיימים מפני שאלוהים קיים. הדבר הוא בזכות שלטונו וניהולו של אלוהים. בסביבה מסודרת ורחבה מעין זו, חייהם של בני האדם מתקדמים במסגרת החוקים והכללים האלה. החוקים האלה טיפחו דור אחר דור של בני אדם, ודור אחר דור של בני אדם שרד במסגרת החוקים האלה. בני האדם נהנו מן הישויות וסביבת ההישרדות המסודרת הזו, שאלוהים ברא למען דורות על גבי דורות של בני אדם. אף שבני האדם חשים כי חוקים מסוג זה הם מולדים, אף שהם מתייחסים אליהם בביטול מוחלט, ואף שהם אינם יכולים להרגיש שאלוהים מתזמר את החוקים האלה, שאלוהים שולט על החוקים האלה, יהיה אשר יהיה, אלוהים תמיד עוסק בעבודה זו, שאינה משתנה. מטרתו בעבודה הזו, שאינה משתנה, היא למען הישרדותה של האנושות, וכדי שבני האדם יוכלו להמשיך הלאה.

1. אלוהים קובע גבולות לכל הדברים כדי לטפח את האנושות כולה

היום, אדבר על השאלה, כיצד חוקים מסוג זה, שאלוהים נותן לאנושות ולכל הישויות, מטפחים את האנושות. מהו אם כן הנושא הזה? הוא עוסק בדרך שבה חוקים מסוג זה, שאלוהים נתן לכל הישויות, מטפחים את האדם. זהו נושא עצום ממדים, ולכן אנו יכולים לחלקו לכמה חלקים ולדון בכל פעם באחד מהם כדי שיהיו מוגדרים לכם בבירור. כך יהיה לכם קל יותר לתפוש את הנושא ותוכלו להבינו בהדרגה.

דבר ראשון, כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא קבע גבולות להרים, למישורים, למדבריות, לגבעות, לנהרות ולאגמים. על פני האדמה יש הרים, מישורים, מדבריות, גבעות, וכן מקווי מים שונים – מהם כל אלה? האין הם פני שטח שונים? אלוהים קבע גבולות בין כל פני השטח השונים האלה. כשאנו מדברים על קביעת גבולות, מה משמעות הדבר? המשמעות היא שלהרים יש קווי מתאר משלהם, למישורים יש קווי מתאר משלהם, למדבריות יש תחום מסוים ולגבעות יש שטח קבוע. יש גם מספר קבוע של מקווי מים, כגון נהרות ואגמים. כלומר, כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא חילק הכול בבירור רב. אלוהים כבר קבע, באורך של כמה קילומטרים יהיה הרדיוס של הר, ומה יהיה היקפו. הוא אף קבע, באורך של כמה קילומטרים יהיה הרדיוס של מישור, ומה יהיה היקפו. כשהוא ברא את כל הישויות, הוא אף קבע את היקפו של המדבר וכן את היקף הגבעות ומידותיהן, ובמה הן גובלות – הוא קבע גם את כל אלה. הוא קבע את היקפם של נהרות ואגמים כאשר הוא ברא אותם – לכולם יש גבולות. אם כן, מהי המשמעות כשאנו אומרים "גבולות"? זה עתה דיברנו על האופן שבו שלטונו של אלוהים על כל הדברים קובע חוקים לכל הישויות. לדוגמה, היקפם וגבולותיהם של ההרים לא יתרחבו ולא יצטמצמו בשל סיבוב כדור הארץ או חלוף הזמן. זהו דבר קבוע: "הקבוע" הזה הוא חוק של אלוהים. באשר לשטחי המישורים, היקפם, הדברים שהם גובלים בהם, הדברים האלה נקבעו על ידי אלוהים. יש להם גבול, ובליטה לא תופיע סתם באופן אקראי באמצע מישור. המישור לא יהיה לפתע להר – הדבר לא יתרחש. החוקים והגבולות שזה עתה דיברנו עליהם מתייחסים לכך. באשר למדבר, לא נציין כאן את תפקידיהם של המדבר או של שטחים ואזורים גיאוגרפיים אחרים כלשהם, אלא רק את גבולותיהם. תחת שלטונו של אלוהים, גם היקפו של המדבר לא יתרחב. הסיבה לכך היא שאלוהים נתן לו חוק משלו, את היקפו. מה גודל שטחו ומה תפקידו, במה הוא גובל והיכן הוא ממוקם – הדברים האלה כבר נקבעו על ידי אלוהים. הוא לא יחרוג מהיקפו, לא ישנה את מיקומו, ולא ירחיב סתם ובאופן אקראי את שטחו. על אף שזרמי המים, כגון נהרות ואגמים, כולם מסודרים ורציפים, הם מעולם לא חרגו מהיקפם או מגבולותיהם. כולם זורמים בכיוון אחד באופן מסודר, זורמים בכיוון שבו עליהם לזרום. מכאן שעל פי חוקי שלטונו של אלוהים, שום נהר או אגם לא יתייבש באופן אקראי, ולא ישנה באופן אקראי את כיוונו או את כמות הזרימה שבו בשל סיבוב כדור הארץ או חלוף הזמן. כל הדברים האלה הם בהישג ידו של אלוהים, במסגרת שלטונו. כלומר, לכל הישויות שאלוהים ברא בקרב האנושות, יש מקום, שטח והיקף משלהם. כלומר, כשאלוהים ברא את כל הישויות, גבולותיהן נקבעו ולא ניתן לשנותם, לחדשם או להחליפם באופן אקראי. למה מתייחס הביטוי "באופן אקראי"? פירושו הוא שהן לא יזוזו, יתרחבו או ישנו את צורתן המקורית באופן שרירותי בשל מזג האוויר, הטמפרטורה או מהירות סיבוב כדור הארץ. לדוגמה, להר יש גובה מסוים, לבסיסו יש שטח מסוים, יש לו רום מסוים, ויש עליו כמות מסוימת של צמחייה. כל הדברים האלה תוכננו וחושבו על ידי אלוהים, וגובהו או שטחו לא ישתנו סתם, באופן אקראי. באשר למישורים, רוב בני האדם מתגוררים במישורים, ושום שינויים באקלים לא ישפיעו על שטחיהם או על ערך קיומם. אפילו הדברים הכלולים בסביבות גיאוגרפיות ושטחים שונים אלה, שנבראו על ידי אלוהים, לא ישתנו באופן אקראי. לדוגמה, מרכיבי המדבר, מרבצי המינרלים שיש מתחת לפני הקרקע, כמות החול וצבע החול ועוביו – הדברים האלה לא ישתנו באופן אקראי. מדוע הם לא ישתנו באופן אקראי? בזכות שלטונו וניהולו של אלוהים. בתוך כל הסביבות הגיאוגרפיות והשטחים השונים האלה, שנבראו על ידי אלוהים, הוא מנהל הכול בדרך מתוכננת ומסודרת. לכן, כל הסביבות הגיאוגרפיות האלה עדיין קיימות מזה אלפי שנים, עשרות אלפי שנים, לאחר שנבראו על ידי אלוהים. כל אחת מהן עדיין ממלאת את תפקידה. על אף שבתקופות מסוימות הרי געש מתפרצים, בתקופות מסוימות מתרחשות רעידות אדמה, ויש תזוזות גדולות של הקרקע, אלוהים בהחלט לא יאפשר לשטח מסוג כלשהו לאבד את תפקידו המקורי. רק בזכות ניהול זה של אלוהים, שליטתו בחוקים אלה ואחיזתו בהם, כל הדברים האלה – שמהם האנושות נהנית ושאותם היא רואה – יכולים לשרוד על פני האדמה בצורה מסודרת. אם כן, מדוע מנהל אלוהים בצורה זו את כל השטחים השונים האלה שמתקיימים על פני האדמה? המטרה היא לספק סביבה יציבה ליצורים החיים אשר שורדים בסביבות גיאוגרפיות שונות, כך שיוכלו להמשיך לחיות ולהתרבות בסביבה יציבה זו. כל הישויות האלה – הניידות ושאינן ניידות, שנושמות דרך נחיריים ושאינן נושמות – מרכיבות סביבה ייחודית להישרדותה של האנושות. רק סביבה מסוג זה יכולה לטפח דור אחר דור של בני אדם, ורק סביבה מסוג זה יכולה לאפשר לבני האדם להמשיך לשרוד בשלום דור אחר דור.

מה הבנתם מתוך הדברים שזה עתה דיברתי עליהם? שחוקיו של אלוהים בריבונותו על כל הדברים חשובים מאוד – חשובים מאוד! מהו התנאי המוקדם לכל הישויות הצומחות במסגרת החוקים האלה? זה בזכות שלטונו של אלוהים. בזכות שלטונו, מבצעות כל הישויות את תפקידיהן במסגרת שלטונו. לדוגמה, ההרים מזינים את היערות, היערות בתורם מזינים את העופות ובעלי החיים השונים שחיים בהם, ומגינים עליהם. המישורים הם במה שהוכנה למען בני האדם כדי שישתלו בה יבולים, וכן לעופות ולחיות שונים. הם מאפשרים לרוב האנושות לחיות על אדמה מישורית ומספקים נוחות לחייהם של בני אדם. והמישורים כוללים גם ערבות – משטחים עצומים של ערבות. הערבות הן הצמחייה של העולם. הן מגינות על הקרקע ומזינות את הבקר, הצאן והסוסים שחיים בערבות. גם המדבר מבצע תפקיד משלו. אין זה מקום מחייה עבור בני אדם, תפקידו הוא לגרום לסוגי אקלים לחים להיות יבשים יותר. זרמי הנהרות והאגמים נוחים למי השתייה של בני האדם ולצורכי המים של כל היצורים. בכל מקום שבו הם זורמים, יהיו לבני האדם מים לשתייה. אלה הם הגבולות שקבע אלוהים לפני השטח השונים. בזכות הגבולות האלה שקבע אלוהים, שטחים שונים יצרו סביבות הישרדות שונות, וסביבות הישרדות אלה היו נוחות לסוגים שונים של עופות וחיות, וכן יצרו מרחב להישרדות. מתוך כך התפתחו הגבולות לסביבות ההישרדות של היצורים החיים השונים. זהו בדיוק הדבר הבא שעליו נדבר.

דבר שני, בתוך איזו מין סביבה חיים העופות, בעלי החיים והחרקים? מלבד קביעת הגבולות לסביבות הגיאוגרפיות השונות, אלוהים קבע גבולות גם לעופות ולבעלי החיים השונים, לדגים, לחרקים ולכל הצמחים. הוא אף קבע חוקים. בזכות ההבדלים בין הסביבות הגיאוגרפיות השונות ובזכות קיומן של סביבות גיאוגרפיות שונות, לסוגים שונים של עופות וחיות, דגים, חרקים וצמחים, יש סביבות הישרדות שונות. העופות, החיות והחרקים חיים בין הצמחים השונים, הדגים חיים במים והצמחים גדלים באדמה. מה כוללת האדמה? אזורים שונים, כגון הרים, מישורים וגבעות. כך, לעופות ולחיות יש בתי גידול קבועים משלהם והם אינם משוטטים בכל מקום. בתי הגידול שלהם הם היערות וההרים. אם באחד הימים בתי הגידול שלהם יהרסו, הסדר הזה יהפוך לתוהו ובוהו. מיד לאחר שהסדר הזה הופך לתוהו ובוהו, מהן ההשלכות? מיהם הראשונים שנפגעים? (בני האדם.) אלה הם בני האדם! האם ראיתם תופעות משונות כלשהן במסגרת החוקים והגבולות האלה שאלוהים קבע? לדוגמה, פילים המשוטטים להם סתם במדבר. האם ראיתם זאת? אילו כך היה, זו הייתה תופעה מוזרה מאוד. הסיבה לכך היא, שהסביבה שבה חיים פילים היא היער, והיער הוא סביבת החיים וההישרדות שאלוהים הכין להם. לפיל יש סביבת הישרדות משלו ובית קבוע משלו, מדוע אם כן שיתרוצץ במרחב? האם מישהו ראה אריות או טיגריסים משוטטים על שפת האוקיינוס? בית הגידול של האריות והטיגריסים הוא היער וההרים. האם מישהו ראה לווייתנים או כרישים מן האוקיינוס מסתובבים במדבר? ביתם של לווייתנים וכרישים הוא באוקיינוס והם אינם יכולים לחיות ביבשה. בסביבת החיים של בני האדם, האם יש בני אדם שחיים לצד דובים חומים? האם יש בני אדם המוקפים תמיד בטווסים ועופות אחרים, בתוך בתיהם ומחוץ לבתיהם? האם מישהו ראה בקר וצאן בתוך יערות? האם מישהו ראה עיטים או אווזי בר משחקים עם קופים? אם כך היה, כל התופעות האלה היו משונות מאוד. זוהי הסיבה לכך שאני מדבר על הדברים האלה שנתפשים בעיניכם כתופעות משונות. הסיבה היא כדי שתבינו שכל הישויות שאלוהים ברא – בין אם הן מקובעות למקום אחד או שיש להן נשימה והן יכולות ללכת – לכולן יש חוקים להישרדותן. זמן רב בטרם ברא אלוהים את היצורים החיים האלה, הוא ברא להם את בתי הגידול שלהם, את סביבות ההישרדות שלהם. ליצורים החיים האלה יש סביבות הישרדות קבועות משלהם, מזון משלהם, בתי גידול קבועים משלהם, מקומות משלהם המתאימים להישרדותם, מקומות עם טמפרטורות המתאימות להישרדותם. בצורה זו הם לא ישוטטו לכל עבר ולא יערערו את הישרדותה של האנושות או ישפיעו על חייהם של בני האדם. כך מנהל אלוהים את כל היצורים. מטרתו היא לספק לאנושות את סביבת ההישרדות הטובה ביותר. לכל אחד מן היצורים החיים יש מזון המקיים את חייו בתוך סביבת ההישרדות שלו. המזון הזה הוא שמקבע אותם בתוך סביבת ההישרדות שבה נולדו. הם מקובעים לסביבתם. בסביבה מסוג זה, הם עדיין שורדים, מתרבים וממשיכים הלאה בהתאם לחוקים שקבע להם אלוהים. בזכות החוקים הללו, בזכות הגזרה הקדומה של אלוהים, כל הישויות מקיימות יחסי גומלין הרמוניים עם האנושות, והאנושות וכל הישויות תלויים זה בזה.

אלוהים ברא את כל הישויות, קבע להן גבולות, וטיפח בקרבן את כל מיני היצורים החיים. בזמן שכל הישויות טיפחו כל מיני יצורים חיים, הוא אף הכין שיטות הישרדות שונות לבני האדם, ומכאן ניתן לראות שלבני אדם אין דרך הישרדות אחת בלבד. כמו כן, אין להם סוג אחד בלבד של סביבת הישרדות. דיברנו קודם לכן על כך שאלוהים ברא סוגים שונים של מקורות מזון ומים לבני האדם, דבר בעל חשיבות מכרעת ביחס לאפשרות הימשכותם של חיי האנושות כבשר ודם. אולם, בקרב האנושות הזו, לא כל בני האדם מתקיימים על דגנים. לבני אדם יש שיטות הישרדות שונות בשל הבדלים בסביבות גיאוגרפיות ובפני השטח. את כל שיטות ההישרדות האלה הכין אלוהים. לכן לא כל בני האדם עוסקים בעיקר בחקלאות. כלומר, לא כל בני האדם מקבלים את מזונם מגידול יבולים. זהו הדבר השלישי שעליו נדבר: גבולות פותחו מתוך אורחות חייהם השונים של בני האדם. אם כן, אילו סוגים נוספים של אורחות חיים יש לבני אדם? אילו סוגים נוספים של מקורות מזון יש לבני אדם? יש כמה סוגים עיקריים:

הראשון הוא אורח חייו של הצייד. הוא ידוע לכל. האם מישהו מכם צד לפרנסתו? כולכם בני אדם מודרניים – אינכם יודעים לצוד או כיצד לשאת רובה. מקורות המזון שלכם מופקים מן האדמה. מה אוכלים בני אדם החיים מציד? (בשר ציד.) הם אוכלים את עופות וחיות היער. "בשר ציד" הוא ביטוי מודרני. ציידים אינם חושבים עליו כעל בשר מיוחד, אלא כעל מזונם הרגיל והיום-יומי. לדוגמה, הם ישמחו אם יתפסו אייל. "נהדר, האייל הזה יספק די מזון למשפחה לכמה ימים." כשהם תופסים אייל, הדבר דומה בדיוק לחקלאי המוציא יבול מן האדמה. חקלאי מוציא יבולים מן האדמה, וכשהוא רואה את יבולו הוא שמח ומרגיש רגוע. "לעת עתה, יש משהו לאכול, איננו צריכים לחשוש שנרעב". המשפחה לא תרעב כשיש לה יבול לאכול. לבו רגוע והוא חש סיפוק. וגם צייד חש רוגע וסיפוק, כשהוא מביט במה שלכד, מפני שהוא אינו מוכרח לדאוג עוד בקשר למזון. יש משהו לאכול בארוחה הבאה, אין צורך לרעוב. זהו אדם אשר צד למחייתו. באילו סוגי סביבות בדרך כלל חיים בני אדם המתקיימים מציד? הם חיים ביערות שבהרים. לרוב, הם אינם מעבדים את האדמה ואינם שותלים יבולים. הם חיים ביערות שבהרים. האם יש קרקע הניתנת לעיבוד ביערות שבהרים? לא קל למצוא שם קרקע הניתנת לעיבוד, ולכן הם שורדים מיצורים חיים שונים, סוגים שונים של טרף. זהו אורח החיים הראשון, השונה מזה של בני אדם רגילים.

הסוג השני הוא אורח חייו של הרועה. מי שרועה לפרנסתו, אינו מעבד את האדמה. מה הוא עושה אם כן? רק רועה? אם יש כאן מישהו ממוצא מונגולי, תוכלו לדבר מעט על אורח חייכם כנוודים. (לרוב, אנו רועים בקר וצאן למחייתנו, אין חקלאות, ובחורף אנו שוחטים ואוכלים את המקנה שלנו. מזוננו העיקרי מורכב מבשר בקר וכבש, אנו שותים תה חלב, אוכלים אורז קלוי ומעט מאוד ירקות. כיום, כל סוגי התחבורה נוחים ויש לנו כל מיני ירקות ודגנים. המונגולים שותים תה חלב, והטיבטים שותים תה חמאה. אף שהרועים עסוקים בכל ארבע העונות, הם אוכלים היטב. לא חסר להם חלב, מוצרי חלב או בשר. בעבר הם חיו באוהלי יורט, אך כיום הם בונים בתים.) המונגולים אוכלים בעיקר בשר בקר וכבש, שותים חלב ורוכבים על סוסים כדי לרעות את הצאן שלהם. זהו אורח חייו של הרועה. אורח חייו של הרועה אינו רע – הם רוכבים בשדות על פרים וסוסים כשהרוח בשיערם, השמש על פניהם, ואין להם לחצים כפי שיש בחיים המודרניים. במשך כל היום, הם רואים רק את מרחבי השמיים הכחולים ומישורי העשב. בני אדם המטפלים בעדרים למחייתם, חיים כולם בערבות ויכולים להמשיך באורח חייהם כנוודים דור אחר דור. אף שהחיים בערבות הם חיי בדידות במידה מסוימת, אלה הם גם חיים מאושרים מאוד. אין זה אורח חיים רע!

הסוג השלישי הוא אורח חייו של הדייג. יש מעט בני אדם החיים על חוף האוקיינוס או על איים קטנים. הם מוקפים מים, כשפניהם אל האוקיינוס. אנשים מסוג זה דגים למחייתם. על מה מסתמכים אנשים אלה שדגים למחייתם כעל מזון? מהו מקור המזון שלהם? מזונם הוא כל סוגי הדגים ופירות הים. כשהונג קונג הייתה רק כפר דייגים קטן, האנשים שחיו שם דגו למחייתם. הם לא עיבדו את האדמה – הם יצאו לדוג מדי יום. מזונם העיקרי היה סוגים שונים של דגים, בשר ופירות ים. מדי פעם הם גם סחרו בדגים תמורת אורז, קמח ומוצרים בסיסיים של יום יום. בני אדם המתקיימים על דייג חיים כולם על חוף האוקיינוס, וחלקם חיים על סירות. זהו אורח חיים שונה של בני אדם החיים לצד המים. מי שחי לצד המים, נשען על דיג. זהו מקור פרנסתו וכן מקור מזונו.

פרט למי שמעבד את האדמה למחייתו, יש בעיקר את שלושת אורחות החיים שהוזכרו לעיל. פרט למי שמתקיים מרעייה, דיג וציד, רוב בני האדם מעבדים את האדמה למחייתם. ולמה זקוקים בני אדם המעבדים את האדמה למחייתם? הם זקוקים לקרקע. אלה שנשענים על חקלאות לפרנסתם, מגדלים בעיקר יבולים במשך דורות. הם מקבלים את מזונם מן האדמה. בין אם הם שותלים ירקות, פירות או דגנים, כל האנשים האלה מקבלים את צורכיהם הבסיסיים והיום-יומיים מן האדמה.

מהם תנאי היסוד לאורחות החיים האנושיים השונים האלה? האין הם דורשים לשם הישרדות תחזוקה בסיסית של סביבתם? כלומר, אילו הציידים היו מאבדים את היערות שבהרים או את העופות והחיות, לא הייתה להם עוד פרנסה. מכאן שאם בני אדם המתקיימים על ציד יאבדו את היערות שבהרים ולא יהיו להם עוד עופות וחיות, אזי לא יהיה להם עוד מקור פרנסה. לאיזה כיוון היה פונה עם כזה, לאן היו הולכים בני אדם מסוג זה? האפשרות שישרדו או שלא ישרדו היא ערך לא ידוע, והם יכולים פשוט להיעלם. ואלה הרועים לפרנסתם – הם נשענים על הערבות. הדבר שבו הם תלויים באמת אינו המקנה שלהם, אלא הסביבה שבה המקנה שלהם שורד – הערבות. לולא היו ערבות, היכן הם היו רועים את עדריהם? מה היו אוכלים הבקר והצאן? ללא מקנה, איזו פרנסה יכולה הייתה להיות לעמים הנוודים? לא הייתה להם פרנסה. ללא מקור מחיה, לאן היה העם הולך? המשך ההישרדות היה נעשה קשה מאוד, לא היה להם עתיד. ללא מקורות מים, נהרות ואגמים היו מתייבשים. האם כל הדגים הזקוקים למים כדי לחיות היו עדיין קיימים? הדגים האלה לא היו קיימים. האם אותם בני אדם הנשענים על המים והדגים למחייתם היו ממשיכים לשרוד? לולא היה להם מזון, לולא היה להם מקור פרנסה, העמים האלה לא היו יכולים להמשיך לשרוד. מיד כשהייתה מתעוררת בעיה בפרנסתם או בהישרדותם, הגזעים האלה היו נכחדים. הם לא היו יכולים לשרוד – הם היו יכולים להיעלם, להימחק מעל פני האדמה. ואילו אלה המעבדים את האדמה למחייתם היו מאבדים את הקרקע שלהם, מה הייתה התוצאה? הם לא היו יכולים לשתול דברים, הם לא היו יכולים לקבל את מזונם מצמחים שונים. מה הייתה התוצאה? ללא מזון, האם בני אדם לא היו גוועים ברעב? אילו בני אדם גוועו ברעב, האם סוג זה של בני אדם לא היה נכחד? זוהי אם כן מטרתו של אלוהים בשמירה על סביבות אקולוגיות שונות. יש לו מטרה אחת בלבד בשמירה על סביבות ומערכות אקולוגיות שונות, בשמירה על היצורים החיים השונים בתוך כל סביבה, והיא לטפח את כל סוגי בני האדם, לטפח בני אדם החיים בסביבות גיאוגרפיות שונות.

אילו כל הישויות היו מאבדות את חוקיהן, הן היו חדלות להתקיים. אילו אבדו החוקים של כל הישויות, אזי היצורים החיים בין כל הישויות לא היו יכולים להמשיך הלאה. גם בני האדם היו מאבדים את סביבות ההישרדות שלהם, שבהן הם תלויים להישרדותם. אילו בני האדם היו מאבדים את כל אלה, הם לא היו יכולים להמשיך לחיות ולהתרבות מדור לדור. הסיבה לכך שבני האדם שרדו עד היום, היא כי אלוהים סיפק לאנושות את כל הישויות שיזינו אותם, שיטפחו את האנושות בדרכים שונות. רק מפני שאלוהים מטפח את האנושות בדרכים שונות, היא שרדה עד כה, עד עצם היום הזה. עם סוג זה של סביבת הישרדות קבועה, מיטיבה ומסודרת, כל סוגי בני האדם על פני האדמה, כל סוגי הגזעים, יכולים לשרוד בתוך התחומים שהוכתבו להם. איש אינו יכול לחרוג מן התחומים או הגבולות האלה, מפני שאלוהים הוא שקבע אותם. מדוע שאלוהים יקבע אותם כך? הדבר חשוב מאוד לאנושות כולה – חשוב מאוד! אלוהים קבע את התחום לכל סוגי היצורים החיים וקבע את שיטת ההישרדות לכל סוגי האדם. הוא אף חילק את סוגי בני האדם והגזעים השונים על פני האדמה וקבע את תחומיהם. זהו הדבר הבא שברצוננו לדון בו.

דבר רביעי, אלוהים קבע גבולות בין גזעים שונים. על פני האדמה יש אנשים לבנים, אנשים שחורים, אנשים חומים ואנשים צהובים. אלה הם סוגים שונים של בני אדם. אלוהים אף קבע את התחום לחייהם של סוגים שונים אלה של בני אדם, ומבלי שיהיו מודעים לכך, בני אדם חיים בסביבה המתאימה להישרדותם תחת ניהולו של אלוהים. איש אינו יכול לחרוג מכך. לדוגמה, הגזע הלבן – כלומר, אנשים לבנים – באילו אזורים הם חיים לרוב? הם חיים לרוב בארצות אירופה ואמריקה. אנשים שחורים חיים בעיקר באפריקה. ובאילו אזורים חיים אנשים חומים? בעיקר בדרום-מזרח אסיה, במדינות כגון תאילנד, הודו, מיאנמר, וייטנאם ולאוס. כלומר, אזורים בדרום-מזרח אסיה. אנשים צהובים חיים בעיקר באסיה, כלומר, בסין, יפן, דרום קוריאה ומדינות דומות אחרות. אלוהים פיזר כראוי את כל סוגי הגזעים השונים האלה, כדי שהגזעים השונים האלה יופצו בין חלקים שונים של העולם. בחלקים שונים אלה של העולם, אלוהים הכין זה מכבר סביבת הישרדות המתאימה לכל אחד מגזעי בני אדם. בתוך סוגי סביבות ההישרדות האלה, אלוהים הכין להם את צבע הקרקע והרכבה. המרכיבים בגופם של אנשים לבנים ואנשים שחורים אינם זהים, והם אף שונים מן המרכיבים בגופם של בני אדם בצבעים אחרים. כשאלוהים ברא את כל הישויות, הוא כבר הכין סביבת הישרדות כזו. מטרתו בכך הייתה, שכאשר סוג זה של בני אדם יתחיל להתרבות, כשמספרם יתחיל לגדול, הם יוכלו להיות מקובעים בתחום זה. בטרם ברא אלוהים את בני האדם, הוא כבר חשב על כל הדברים האלה – הוא ייתן אזור מסוים לאנשים הלבנים כדי לאפשר להם להתפתח ולשרוד. לכן, כאשר אלוהים ברא את הארץ, כבר הייתה לו תוכנית, הייתה לו כוונה ומטרה בכל הקשור למה שהכניס לחלקת אדמה זו, ולמה שיטופח על חלקת אדמה זו. לדוגמה, אלוהים קבע לפני זמן רב את ההרים, את מספר המישורים, את מספר מקורות המים, את סוגי העופות והחיות, את הדגים ואת הצמחים שיהיו על האדמה הזו. כאשר הכין סביבת הישרדות לסוג מסוים של בני אדם, לגזע מסוים, אלוהים שקל היבטים רבים של הסוגיות: את הסביבה הגיאוגרפית, את הרכב הקרקע, את סוגי העופות והחיות, את גודלם של סוגי הדגים השונים, את המרכיבים שבדגים, את תכונות המים השונות, וכן את כל סוגי הצמחים השונים... אלוהים הכין את כל הדברים האלה לפני זמן רב. סביבה מסוג זה היא סביבת הישרדות מקומית שאלוהים ברא והכין לאנשים הלבנים.

עליכם להבין, שכאשר אלוהים ברא את כל הישויות, הוא השקיע בכך מחשבה רבה. הוא עשה את הדברים על פי תוכנית. כעת, אתם יכולים להבין זאת, נכון? (שיקוליו של אלוהים ביחס לסוגי בני האדם השונים היו מלאי מחשבה. הוא קבע את סוגי העופות, החיות והדגים, את מספר ההרים ומספר המישורים שיהיו בכל סביבות ההישרדות של סוגי בני האדם השונים. את כל הדברים האלה הוא שקל במחשבה רבה ובדיוק רב.) לדוגמה, איזה מזון אוכלים אנשים לבנים בעיקר? (אלה הם בעיקר מזונות עשירים בחלבון – סוגים שונים של בשר, מוצרי חלב ומזונות על בסיס חיטה.) המזונות שאנשים לבנים אוכלים שונים מאוד מן המזונות שאוכלים אסיאתים. המזונות העיקריים שאנשים לבנים אוכלים הם בעיקר בשר, ביצים, חלב ועוף. דגנים כגון חיטה ואורז הם בדרך כלל מזונות שאינם עיקריים, אלא מונחים בצלחת כתוספת. גם כשהם אוכלים סלט, העשוי מירקות, הם מכניסים לתוכו מעט בשר או עוף צלוי. גם אם הם אוכלים מזונות המבוססים על חיטה, הם מוסיפים להם גבינה, ביצים או בשר. כלומר, מזונותיהם העיקריים אינם עשויים בעיקר ממזונות המבוססים על חיטה או אורז. הם אוכלים די הרבה בשר וגבינה. הם לעתים קרובות שותים מי קרח מפני שהם אוכלים מזונות עתירי קלוריות. כשהם אוכלים ארוחה, כולם שותים כוס מי קרח לפני שהאוכל מוגש, מכאן שאנשים לבנים הם חסונים מאוד. אלה הם מקורות חייהם, סביבת המחיה שהכין להם אלוהים, שמאפשרים להם לקיים אורח חיים מעין זה. אורח החיים הזה שונה מאורחות חייהם של בני אדם בצבעים אחרים. אין באורח החיים הזה נכון או לא נכון – הוא מולד, נקבע מראש על ידי אלוהים, ונובע כתוצאה משלטונו והסדריו של אלוהים. לבני גזע זה יש אורח חיים מסוים ומקורות פרנסה מסוימים, הנובעים כתוצאה מגזעם, וכן מסביבת ההישרדות שאלוהים הכין להם. ניתן לומר שסביבת ההישרדות שאלוהים הכין לאנשים הלבנים והמזון היום-יומי שהם מקבלים מן הסביבה הזו, הם עשירים ושופעים.

אלוהים אף הכין את הסביבות הנחוצות להישרדותם של גזעים אחרים. יש גם אנשים שחורים – היכן ממוקמים האנשים השחורים? הם ממוקמים בעיקר במרכז אפריקה ובחלקה הדרומי. מה הכין להם אלוהים למחייה בסביבה הזו? יערות גשם טרופיים, כל מיני עופות וחיות, מדבריות וכל מיני צמחים הבאים יחד עמם. יש להם מקורות מים, פרנסה ומזון. אלוהים לא הפלה אותם. אין זה משנה מה הם עשו אי-פעם, הישרדותם מעולם לא הייתה בעיה. גם הם יושבים במיקום מסוים ובאזור מסוים באחד מחלקי העולם.

כעת, הבה נדבר מעט על אנשים צהובים. אנשים צהובים ממוקמים בעיקר במזרח. מהם ההבדלים בין הסביבות והמיקומים הגיאוגרפיים של המזרח והמערב? במזרח, מרבית הקרקע פורייה ועשירה בחומרים ומרבצי מינרלים. כלומר, כל סוגי המשאבים שמעל ומתחת לקרקע מצויים בשפע. וגם לקבוצה זו של בני אדם, לגזע זה, אלוהים הכין את הקרקע והאקלים המתאימים, וכן את הסביבות הגיאוגרפיות השונות המתאימות להם. על אף שיש הבדלים גדולים בין סביבה גיאוגרפית זו לבין הסביבה במערב, מזונם, פרנסתם ומקורות הישרדותם ההכרחיים של בני האדם הוכנו על ידי אלוהים. זוהי פשוט סביבת חיים שונה מזו שיש לאנשים הלבנים במערב. אך מהו הדבר האחד שעלי להביא לתשומת לבכם, שעלי לספר לכם? מספרם של בני גזע המזרח גבוה יחסית, ולפיכך הוסיף אלוהים גורמים רבים בחלקת אדמה זו, השונים מן המערב. בחלק זה של העולם, הוא הוסיף נופים רבים ושונים וכל מיני חומרים המצויים בשפע. משאבי הטבע שם מצויים בשפע רב, וגם פני השטח מגוונים ומתאימים לטיפוח מספרם הרב של בני גזע המזרח. דבר-מה השונה מן המערב הוא, שבמזרח – מן הדרום עד לצפון, מן המזרח עד למערב – האקלים טוב יותר מאשר במערב. ארבע העונות מוגדרות בבירור, הטמפרטורות נוחות, משאבי הטבע מצויים בשפע, והנוף הטבעי וסוגי פני השטח טובים הרבה יותר מאשר במערב. מדוע אלוהים עשה זאת? אלוהים ברא איזון רציונלי מאוד בין האנשים הלבנים לאנשים הצהובים. מה משמעות הדבר? כל היבט בדברים שמהם יכולים האנשים הלבנים ליהנות טוב הרבה יותר מן הדברים שמהם יכולים האנשים הצהובים ליהנות. המזון שלהם והדברים שבהם הם משתמשים טובים הרבה יותר. אולם אלוהים אינו מפלה שום גזע. אלוהים נתן לאנשים הצהובים סביבת הישרדות יפה וטובה יותר. זהו האיזון. אז כעת אתם מבינים, נכון?

אלוהים קבע מראש אילו סוגים של בני אדם יחיו באיזה חלק של העולם, ובני האדם אינם יכולים לצאת מתחום שנקבע להם. זהו דבר מופלא! גם אם יש מלחמות או הסגות גבול במהלך תקופות שונות או בזמנים מסוימים, המלחמות והסגות הגבול האלה בהחלט אינן יכולות להרוס את סביבות ההישרדות שאלוהים הועיד מראש לכל גזע. כלומר, אלוהים קיבע בני אדם מסוג מסוים בחלק מסוים של העולם, והם אינם יכולים לצאת מן התחום הזה. גם אם יש לבני אדם שאיפה מסוג כלשהו לשנות או להרחיב את שטחם, ללא רשות מאלוהים, יהיה להם קשה מאוד להשיג זאת. יהיה להם קשה מאוד להצליח. לדוגמה, האנשים הלבנים רצו להרחיב את שטחם והתיישבו בארצות אחרות. הגרמנים פלשו לכמה ארצות, אנגליה כבשה את הודו. מה הייתה התוצאה? בסופו של דבר, הם נכשלו. מה אנו מבינים מן הכישלון הזה? שאין רשות להרוס את מה שאלוהים קבע מראש. לכן, אין זה משנה עד כמה גדולה התנופה שראיתם בהתרחבותה של אנגליה, בסופו של דבר התוצאה היא שבכל זאת היה עליה לסגת, והארץ עדיין הייתה שייכת להודו. תושבי הארץ הזו הם עדיין הודים, ולא אנגלים. הסיבה לכך היא שזהו דבר שאלוהים אינו מאפשר. היו חוקרי היסטוריה או פוליטיקה שהעלו על כך השערות. הם נתנו סיבות לכך שאנגליה נכשלה, ואמרו שייתכן שהסיבה היא כי לא ניתן לכבוש עם מסוים, או שייתכן שיש לכך סיבה אנושית אחרת כלשהי... אלה אינן סיבות אמיתיות. הסיבה האמיתית היא בזכות אלוהים – הוא אינו מאפשר זאת. אלוהים קבע שעם מסוים יחיה בארץ מסוימת ויישב אותו שם, ואם אלוהים אינו מאפשר לו לעבור משם, הוא לעולם לא יוכל לעבור. אם אלוהים מגדיר תחום לעם הזה, הוא יחיה בתחום הזה. האנושות אינה יכולה להשתחרר או לפרוץ מתוך התחומים האלה. זהו עניין ודאי. אין זה משנה עד כמה גדולים כוחותיהם של מסיגי הגבול או עד כמה חלשים אלה שגבולם מוסג, הצלחתם בסופו של דבר תלויה באלוהים. הוא כבר קבע זאת מראש ואיש אינו יכול לשנות זאת. כך פיזר אלוהים את הגזעים השונים. איזו עבודה עשה אלוהים כדי לפזר את הגזעים? דבר ראשון, הוא הכין את הסביבה הגיאוגרפית הרחבה, הסביבה הרחבה, והקצה לבני האדם מיקומים שונים, ואחר כך, דור אחר דור שורד שם. הדבר הוסדר – תחום הישרדותם הוסדר. ותזונתם, חייהם, הדברים שהם אוכלים, הדברים שהם שותים, פרנסתם – אלוהים הסדיר את כל אלה זה מכבר. וכאשר אלוהים ברא את כל הישויות, הוא ערך הכנות שונות לסוגים שונים של בני אדם: יש הרכבי קרקע שונים, סוגי אקלים שונים, צמחים שונים וסביבות גיאוגרפיות שונות. במקומות שונים יש אפילו עופות וחיות שונים, בסוגים שונים של מים יש סוגים שונים של דגים ומוצרי ים, ואף סוגי החרקים נקבעים על ידי אלוהים. לדוגמה, באסיה יש עקעקים, אך כנראה לא בארצות הברית. זהו דבר מיוחד מאוד. ובארצות הברית, הדרורים שונים מן הדרורים שבסין היבשתית. הדברים אשר גדלים ביבשת אמריקה גדולים מאוד, גבוהים מאוד וחסונים מאוד. שורשי העצים שביערות אינם חודרים עמוק כלל, אך הם צומחים לגובה רב. הם אף יכולים להגיע לגובה של למעלה משלושים מטרים, אך העצים שביערות אסיה לרוב אינם כה גבוהים. אני בטוח שכולכם שמעתם על צמחי אלווי. ביפן, הם צרים מאוד, דקים מאוד, אך צמחי האלווי בארצות הברית גדולים מאוד. הם שונים. זהו אותו סוג של צמח, בעל שם זהה, אך ביבשת אמריקה הוא גדול יחסית – יש הבדל ממשי. ייתכן שבני אדם אינם רואים את ההבדלים בהיבטים שונים אלה או אינם תופשים אותם, אך כשאלוהים ברא את כל הישויות, הוא הגדיר אותם והכין סביבות גיאוגרפיות שונות, שטחים שונים ויצורים חיים שונים לגזעים השונים. מכיוון שאלוהים ברא את סוגי בני האדם השונים, הוא יודע למה זקוק כל אחד מהם ומהו אורח חייו. לפיכך, הדברים שאלוהים ברא טובים מאוד. כעת הדבר צריך להיות ברור לכם.

לאחר שדיברנו על חלק מן הדברים האלה, האם יש לכם כעת היכרות מסוימת עם הנושא העיקרי שדנו בו זה עתה? האם אתם מבינים אותו קמעה? יש סיבה לכך שדיברתי על הדברים האלה במסגרת הנושא הרחב יותר – כעת צריכה להיות לכם סקירה כללית אך בסיסית בנושא. אתם יכולים לומר לי כמה מתוך זה הבנתם. (כל האנושות טופחה רק על ידי החוקים שקבע אלוהים לכל הדברים. כאשר אלוהים קבע את החוקים האלה, הוא סיפק לגזעים השונים סביבות שונות, אורחות חיים שונים, מזונות שונים וסוגים שונים של אקלים וטמפרטורה. הדבר היה כדי שכל האנושות תוכל להתיישב על פני האדמה ולשרוד. מתוך כך אני רואה את תוכנית הניהול של אלוהים ואת הסדריו הקפדניים, כמו כן את חוכמתו ושלמותו.) (אלוהים קבע לנו את החוקים האלה והכין סביבות גיאוגרפיות וסוגים שונים של מזונות כדי לטפח את האנושות הוא הכין מקומות שונים לחיות בהם כדי שנשרוד טוב יותר בתוך סביבה מסוג זה. מתוך כך אני רואה, שעבודתו ותוכניותיו של אלוהים מדויקות מאוד, ואני גם רואה את אהבתנו אלינו, בני האדם). האם למישהו יש דבר-מה להוסיף? (החוקים והתחומים שקבע אלוהים אינם ניתנים כלל לשינוי על ידי שום אדם, מאורע או דבר. הכול תחת שלטונו.) מנקודת המבט של החוקים שקבע אלוהים לצמיחתם של כל הדברים, האין האנושות כולה, יהיה אשר יהיה סוג בני האדם, חיה במסגרת הדברים שאלוהים מספק – האין כולם חיים במסגרת טיפוחו? אילו החוקים האלה הושמדו או אילו אלוהים לא היה קובע חוקים מעין אלה לאנושות, מה היה עתידה? לאחר שהיו מאבדים את סביבות ההישרדות הבסיסיות שלהם, האם היה לבני האדם מקור כלשהו של מזון? ייתכן שמקורות המזון היו נעשים בעיה. אילו בני האדם איבדו את מקורות המזון שלהם, כלומר, לא הייתה להם אפשרות להשיג דבר למאכל, ייתכן שהם לא היו יכולים להחזיק מעמד ולו למשך חודש אחד. הישרדותם של בני האדם הייתה נעשית בעיה. לפיכך, כל דבר ודבר שאלוהים עושה למען הישרדותם של בני האדם, למען המשך קיומם והתרבותם, הוא חשוב מאוד. כל דבר ודבר שאלוהים עושה בקרב כל הדברים, קשור בקשר הדוק להישרדותם של בני האדם ובלתי נפרד ממנה. הוא בלתי נפרד מהישרדותם. אילו הישרדותם של בני האדם הייתה נעשית בעיה, האם ניהולו של אלוהים יכול היה להימשך? האם ניהולו של אלוהים היה עדיין קיים? לפיכך, ניהולו של אלוהים מתקיים יחד עם הישרדותה של האנושות כולה שאותה הוא מטפח, ואין זה משנה מה מכין אלוהים לכל הדברים ומה הוא עושה למען בני האדם, שכן הדבר הכרחי עבורו, ויש לו חשיבות מכרעת להישרדותה של האנושות. אילו הייתה חריגה מן החוקים האלה שאלוהים קבע לכל הדברים, אילו חוקים אלה הופרו או שובשו, כל הדברים לא יכולים היו להתקיים עוד, סביבת ההישרדות של בני האדם לא הייתה מוסיפה להתקיים, ואף לא אמצעי המחייה היום-יומיים שלהם, ואף לא הם עצמם. מסיבה זו, ניהול ישועתה של האנושות על ידי אלוהים לא היה מתקיים עוד אף הוא. זהו דבר שעל בני האדם להבין בבירור.

כל דבר שדנו בו, כל דבר ודבר, כל פריט, קשור בקשר הדוק להישרדותו של כל אדם ואדם. תוכלו לומר, "הדברים שעליהם אתה מדבר גדולים מדי, איננו יכולים לראותם", ואולי יהיו מי שיאמרו "לדברים שאתה מדבר עליהם אין שום קשר אלי". אולם אל תשכחו שאתם חיים רק כחלק מכל הדברים. אתם שותפים לכל הדברים במסגרת שלטונו של אלוהים. לא ניתן להפריד את כל הדברים משלטונו של אלוהים, ואין ולו אדם אחד שיכול להפריד את עצמו משלטונו של אלוהים. משמעות אובדן שלטונו ואובדן הדברים שהוא מספק, תהיה שחייהם של בני האדם, חייהם כבשר ודם, ייעלמו. זוהי החשיבות בכך שאלוהים קבע סביבות הישרדות לאנושות. יהיו אשר יהיו הגזע שלכם או חלקת האדמה שעליה אתם חיים, בין אם זה במזרח או במערב – אינכם יכולים להפריד את עצמכם מסביבת ההישרדות שאלוהים קבע לאנושות, ואינכם יכולים להפריד את עצמכם מן הדברים שמספקת סביבת ההישרדות שהוא קבע לבני האדם. יהיו אשר יהיו פרנסתכם, הדברים שעליהם אתם נשענים למחייתכם, והדברים שעליהם אתם נשענים כדי לקיים את חייכם כבשר ודם, אינכם יכולים להפריד את עצמכם משלטונו וניהולו של אלוהים. יש האומרים: "איני חקלאי, איני שותל גידולים למחייתי. איני נשען על השמיים כדי לקבל את מזוני, ולכן אני יכול לומר שאיני שורד בסביבת ההישרדות שאלוהים קבע. סביבה מסוג זה לא נתנה לי דבר". אך אין זה נכון. ומדוע לא? אתה אומר שאינך שותל גידולים למחייתך, אך האם אינך אוכל דגנים? האם אינך אוכל בשר? האם אינך אוכל ביצים? האם אינך אוכל ירקות ופירות? כל דבר שאתה אוכל, כל הדברים האלה שאתה זקוק להם, אינם נפרדים מסביבת ההישרדות שאלוהים קבע לאנושות. והמקור של כל הדברים הדרושים לאנושות אינו ניתן להפרדה מכל הדברים שברא אלוהים, מסביבות ההישרדות האלה. המים שאתם שותים, הבגדים שאתם לובשים וכל הדברים שבהם אתם משתמשים – מה מכל אלה אינו מתקבל מבין כל הדברים? יש האומרים: "יש פריטים מסוימים שאינם מתקבלים מכל הדברים". מה למשל? תנו לי דוגמה. יש האומרים: "אתה מבין, פלסטיק אינו מתקבל מכל הדברים. זהו דבר כימי, מעשה ידי אדם". אך אין זה נכון. מדוע לא? פלסטיק הוא מעשה ידי אדם, זהו דבר כימי, אך מאין באים המרכיבים המקוריים של הפלסטיק? (הם באו מן הדברים שנבראו במקור על ידי אלוהים.) המרכיבים המקוריים התקבלו מחומרים שאלוהים ברא. הדברים שמהם אתם נהנים, שאותם אתם רואים, כל דבר ודבר שבו אתם משתמשים, כולם התקבלו מכל הדברים שנבראו על ידי אלוהים. כלומר, יהיה אשר יהיה הגזע, תהיה אשר תהיה הפרנסה או סוג סביבת ההישרדות שבה חיים בני האדם, הם אינם יכולים להפריד את עצמם מן הדברים שאלוהים מספק. אם כך, האם הדברים האלה שבהם דנו היום קשורים לנושא שלנו, "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים"? אם כך, האם הדברים שבהם דנו היום משתייכים לנושא הרחב הזה? רק בשל הקשר הזה אמרתי את כל הדברים האלה. ייתכן שחלק מן הדברים שעליהם דיברתי היום מופשטים מעט וקשים מעט לדיון. אולם, אני חושב שאתם בוודאי מבינים את הנושא מעט יותר טוב כעת.

בפעמים האחרונות בשיתוף, טווח הנושאים שבהם שיתפנו היה רחב למדי, והיקפם היה רחב, לכן דרוש מאמץ מסוים מצדכם כדי לקלוט הכול. הסיבה לכך היא שהנושאים האלה הם דברים שאנשים לא נתקלו בהם קודם לכן באמונתם באלוהים. יש השומעים זאת כמסתורין ויש ששומעים זאת כסיפור – איזו נקודת מבט היא הנכונה? מאיזו נקודת מבט אתם שומעים את כל זה? מה קיבלתם מכל זה? שמישהו יאמר לי. (זיהיתי היבט של סמכות אלוהים וכן ראיתי את כבודו, ומתוך כך אני יכול לראות גם את אהבתו לאנושות. כל דבר ודבר שהוא עושה כולל את הסדריו הקפדניים ואת תוכניותיו הקפדניות לאנושות. הוא אוהב ומוקיר אותנו כל כך, עד שהוא אף סיפק לנו את מזוננו מתוך התחשבות.) (ראינו את מעשיו של אלוהים, וכן כיצד הוא סידר באופן שיטתי את כל הדברים ושלכל הדברים יש חוקים, ודרך המילים האלה אנו יכולים להבין יותר על מעשיו של אלוהים ועל הסדריו הקפדניים למען ישועת האנושות.) האם בפעמים האלה בשיתוף, הבנתם מהו היקף ניהולם של כל הדברים על ידי אלוהים? (האנושות כולה, הכול.) האם אלוהים הוא אלוהיו של גזע אחד? האם הוא אלוהיהם של בני אדם מסוג אחד? האם הוא אלוהיו של חלק קטן מהאנושות? (לא.) מכיוון שאין זה כך, האם נקודת המבט המסתמכת על הכרתם של בני האדם את אלוהים, לפיה הוא אלוהיו של חלק קטן בלבד מן האנושות או אלוהיכם בלבד, נכונה? מכיוון שאלוהים מנהל את כל הדברים ושולט בהם, על בני האדם לראות את מעשיו, את חוכמתו ואת כול-יכולתו, אשר מתגלים בשלטונו על כל הדברים. זהו דבר שעל בני האדם לדעת. אם אתם אומרים שאלוהים מנהל את כל הישויות, שולט בכל הישויות, ושולט באנושות כולה, אך אין לכם כל הבנה או תובנה על שלטונו באנושות, כלום יכולים אתם באמת להכיר בכך שהוא שולט בכל הדברים? האם אתם יכולים? ייתכן שאתם חושבים בלבכם, "אני יכול, מפני שאני רואה שכל חיי נשלטים על ידי אלוהים". אך האם אלוהים אכן כה קטן? לא! אתם רואים את ישועת אלוהים למענכם ואת עבודתו בכם בלבד, ומתוך הדברים האלה אתם רואים את שלטונו. זהו היקף ראייה קטן מדי ויש לו השפעה על הידע האמיתי שלכם אודות אלוהים. הוא אף מגביל את הידע האמיתי שלכם אודות שלטונו של אלוהים על כל הדברים. אם אתם מגבילים את הידע שלכם לתחום הדברים שאלוהים מספק לכם ולישועתכם על ידו, לעולם לא תוכלו להכיר בכך שהוא שולט בכול, שהוא שולט בכל הדברים, ושולט באנושות כולה. כשאינכם מכירים בכל זה, האם יכולים אתם באמת להכיר בעובדה שאלוהים שולט בגורלכם? אינכם יכולים. בלבכם, לעולם לא תוכלו להכיר בהיבט הזה – לעולם לא תוכלו להכיר ברמה הזו. אתם מבינים, נכון? (כן.) למעשה, אני יודע באיזו מידה אתם יכולים להבין את הנושאים האלה, את התוכן הזה שעליו אני מדבר, מדוע אם כן אני ממשיך לדבר על כך? הסיבה היא שנושאים אלה הם דברים שעל כל אחד ואחד מחסידיו של אלוהים, על כל אדם ואדם שמבקש שאלוהים יושיע אותו, להבינם – עליהם לדעת על הנושאים האלה. על אף שבעת הזו, ברגע זה, אינכם מבינים אותם, באחד הימים כשחייכם וניסיונכם עם האמת יגיעו לרמה מסוימת, כשהשינוי בטבע חייכם יגיע לרמה מסוימת ושיעור קומתכם יגדל במידה מסוימת, הדברים האלה – הנושאים האלה שאני מעביר לכם בשיתוף – רק אז הם יספקו באמת את חיפושכם אחר הכרת אלוהים. אם כך, מטרת הדברים האלה הייתה להניח יסודות, להכין אתכם להבנתכם העתידית שאלוהים שולט בכל הדברים, ולהבנתכם את אלוהים עצמו.

מידת ההבנה שיש בלבם של בני האדם אודות אלוהים, היא שקובעת איזו עמדה הוא תופס בלבם. כמות הידע שיש בלבם של בני האדם אודות אלוהים, היא שקובעת כמה רם מעמדו בלבם. אם האל שאתם מכירים נבוב ומעורפל, האל שבלבכם אף הוא נבוב ומעורפל. אם האל שאתם מכירים מוגבל לתחום שלכם בלבד, זהו אל קטן מאוד – האל הזה אינו קשור לאל האמיתי ואין לו כל קשר אליו. לכן הכרת מעשיו האמיתיים של אלוהים, הכרת ממשותו של אלוהים ויכולתו האינסופית, הכרת זהותו האמיתית של אלוהים עצמו, הידיעה אודות מה שיש לו ומה שהוא, הידיעה אודות הדבר אותו הוא מדגים בקרב כל הדברים – כל אלה חשובים מאוד לכל אדם ואדם המחפש להכיר את האל. דברים אלה הם בלתי נפרדים מחייו של כל אדם, מחייו המעשיים של כל אדם המחפש את האמת. אם אתם מגבילים את הבנת האל למילים בלבד, אם אתם מגבילים אותה לחוויותיכם הקטנות בלבד, לחסד האל שאתם מונים או לעדויות הקטנות שאתם נושאים לאל, אזי אני אומר שהאל שלכם בהחלט אינו האל האמיתי. הוא בהחלט אינו האל האמיתי, ואף ניתן לומר, שהאל שבו אתם מאמינים אינו אלוהים. הסיבה לכך היא שהאל שעליו אני מדבר הוא האל האחד ששולט בכול, שמתהלך בקרב כל הדברים, שמנהל הכול. הוא האל האחד שאוחז בידיו את גורל האנושות כולה – האל האחד שאוחז בידיו את גורל הכול. עבודתו ומעשיו של האל שעליו אני מדבר, אינם מוגבלים רק לחלק קטן מבני האדם. כלומר, הם אינם מוגבלים רק לבני האדם שהם חסידיו בעת הנוכחית. מעשיו מודגמים בקרב כל הדברים, בהישרדותם של כל הדברים, ובחוקי ההשתנות של כל הדברים. אם אינכם רואים או אינכם מזהים מעשים כלשהם של אלוהים בקרב כל הדברים, אינכם יכולים לשאת עדות לשום מעשה ממעשיו. אם אינכם יכולים לשאת עדות לאלוהים, אם אתם ממשיכים לדבר על האל-כביכול, האל הקטן שאתם מכירים, אותו האל המוגבל לרעיונות שלכם ולמוחכם הצר, אם אתם ממשיכים לדבר על אל מעין זה, אזי אלוהים לעולם לא ישבח את אמונתכם. כאשר תישאו עדות לאלוהים, אם תסתמכו בעדותכם רק על האופן שבו אתם נהנים מחסדו של אלוהים, מקבלים את המשמעת והתוכחה של אלוהים, ונהנים מברכותיו, הדבר בהחלט אינו מספק, ורחוק מלהשביע את רצונו. אם ברצונכם לשאת עדות לאלוהים בדרך המתאימה לרצונו, לשאת עדות לאל האמיתי עצמו, עליכם להבין מתוך מעשיו של אלוהים מה יש לו ומה הוא. עליכם להבין את סמכותו של אלוהים מתוך שליטתו בכול, ולהיווכח באמת לפיה הוא מספק את צורכי האנושות כולה. אם תכירו רק בכך שהמזון והשתייה היום-יומיים שלכם וכן הצרכים הבסיסיים שלכם בחיים מגיעים מאלוהים, אך לא תבינו את האמת שאלוהים מספק לאנושות כולה באמצעות כל הדברים, שהוא מוביל את האנושות כולה באמצעות שלטונו בכל הדברים, אזי לעולם לא תוכלו לשאת עדות לאלוהים. כעת אתם מבינים את כל זה, נכון? מהי מטרתי באמירת כל הדברים האלה? המטרה היא שלא תקלו ראש בכך, שלא תאמינו שהנושאים האלה שעליהם דיברתי אינם רלוונטיים להיווכחותכם האישית בחיים, ושלא תתייחסו לנושאים האלה רק כאל סוג של ידע או דוקטרינה. אם תקשיבו לדברים אלה מתוך גישה כזו, לא תזכו ולו בדבר. אתם תאבדו את ההזדמנות הנהדרת הזו להכיר את אלוהים. אם כך, האם אתם מבינים כעת?

מהי מטרתי בכך שאני מדבר על כל הדברים האלה? מטרתי היא שבני אדם יכירו את אלוהים, שיבינו את פעולותיו המעשיות של אלוהים. לאחר שאתם מבינים את אלוהים ומכירים את פעולותיו, רק אז יש לכם הזדמנות או אפשרות להכירו. אם, לדוגמה, ברצונכם להבין אדם, כיצד תעשו זאת? האם על ידי התבוננות בהופעתו החיצונית? האם על ידי התבוננות בבגדים שהוא לובש, בצורת הלבוש שלו? האם על ידי התבוננות בצורת הליכתו? האם על ידי התבוננות בהיקף הידע שלו? בהחלט לא. כיצד אם כן אתם מבינים אדם? אתם שופטים על פי מחשבותיו, על פי דיבורו והתנהגותו, על פי הדברים שהוא מביע והדברים שהוא מגלה. כך אתם מכירים אדם, כך אתם מבינים אדם. בדומה לכך, אם ברצונכם להכיר את אלוהים, אם ברצונכם להבין את צדו המעשי, את צדו האמיתי, עליכם להכיר אותו על פי מעשיו ועל פי כל דבר מעשי שהוא עושה. זוהי הדרך הטובה ביותר, והדרך היחידה. אם כך, האם אתם מבינים כעת? אלוהים מביא לידי ביטוי את מעשיו בקרב כל הדברים, ובקרב כל הדברים הוא שולט בחוקים של כל הדברים ואוחז ובהם. הכרחי עד מאוד שבני אדם יבינו ויכירו את אלוהים.

2. אלוהים מאזן את הקשרים בין כל הדברים כדי לספק לאנושות סביבת הישרדות יציבה

זה עתה דיברנו על כך שאלוהים שולט בחוקים של כל הדברים, ועל כך שהוא מספק את צרכיה של האנושות כולה ומטפח אותה באמצעות חוקיו לכל הישויות ובמסגרת חוקים אלה. זהו היבט אחד. כעת, נדבר על היבט נוסף, והוא אחת הדרכים שבהן יש לאלוהים שליטה בכול. כך אלוהים איזן את הקשרים בין כל הדברים לאחר שברא אותם. גם זה נושא רחב למדי עבורכם. איזון הקשרים בין כל הדברים – האם זהו דבר שבני אדם יכולים לעשות? בני האדם עצמם אינם יכולים. בני אדם יכולים רק להרוס. הם אינם יכולים לאזן קשרים בין כל הדברים – אין להם סמכות או עוצמה כה רבה. רק לאלוהים עצמו יש עוצמה המאפשרת לעשות דבר מעין זה. מהי מטרתו של אלוהים בעשיית דבר כזה? בדיוק אותו הדבר, היא קשורה בקשר הדוק להישרדותה של האנושות. כל דבר ודבר שאלוהים רוצה לעשות הוא הכרחי – אין דבר שהוא רשאי או אינו רשאי לעשות. למען יבטיח את הישרדותה של האנושות וייתן לבני האדם סביבת הישרדות מיטיבה, עליו לעשות מספר דברים חשובים והכרחיים שיבטיחו את הישרדותם.

מתוך משמעותו המילולית של הביטוי "אלוהים מאזן בין כל הדברים", מסתמן שזהו נושא רחב מאוד. תחילה, הוא נותן לכם מושג כדי שתדעו שהאיזון בין כל הדברים הוא בדיוק שליטתו בכל הדברים. מה פירוש המילה "איזון"? קודם כל, המילה "איזון" מתייחסת לכך שלא מאפשרים לדבר-מה להיות לא מאוזן. הכול יודעים על מאזניים. כאשר משתמשים במאזניים כדי לשקול דבר-מה, מניחים אותו בצד אחד של המאזניים ובצד השני מניחים משקולות. הכמות הסופית של המשקולות קובעת את משקלו של הדבר הזה – זה נקרא איזון. כדי לאזן, על משקלם של שני הצדדים להיות זהה. אלוהים ברא דברים רבים בקרב כל הדברים – הוא ברא דברים קבועים, דברים שנעים, דברים חיים ודברים נושמים, וכן דברים שאינם נושמים. הוא ברא מספר רב של דברים – האם קל לכל הדברים האלה להשיג קשר של תלות הדדית, של תמיכה והגבלה הדדית, של קשר הדדי? יש בוודאות עיקרון בכל זה. אף שהדבר מסובך מאוד, הוא אינו קשה לאלוהים. אולם, לבני אדם קשה מאוד לחקור זאת. נדמה שזוהי מילה פשוטה מאוד – איזון. אולם, אילו בני האדם חקרו זאת, אילו היה על בני האדם ליצור איזון, אזי כל אנשי האקדמיה המבריקים היו עובדים על כך – ביולוגים, אסטרונומים, פיסיקאים, כימאים ואף היסטוריונים. מה הייתה התוצאה הסופית של המחקר הזה? תוצאתו הייתה שום דבר. הסיבה לכך היא שבריאתם של כל הדברים על ידי אלוהים היא דבר שלא ייאמן, והאנושות לעולם לא תגלה את סודותיה. כשאלוהים ברא את כל הישויות, הוא קבע ביניהן עקרונות, קבע דרכי הישרדות שונות לריסון, השלמה ותמיכה הדדיים. השיטות השונות האלה מסובכות מאוד, הן אינן פשוטות ואינן חד-כיווניות. כשבני אדם נעזרים במוחם, בידע שלהם ובתופעות שראו כדי לאשר או לחקור את העקרונות שמאחורי שליטתו של אלוהים בכל הדברים, קשה מאוד לגלות את הדברים האלה. קשה מאוד לגלות או לקבל תוצאה כלשהי. ניתן לומר שקשה מאוד לבני אדם לקבל תוצאות. קשה מאוד לשמור על איזון על ידי הסתמכות על מוחם של בני אדם והידע שלהם כדי לשלוט בכל הישויות שאלוהים ברא. מכיוון שבני אדם אינם מכירים את עקרונות הישרדותן של כל הישויות, הם אינם יודעים כיצד להבטיח איזון כזה. לפיכך, אילו היה על בני האדם לנהל את כל הישויות ולשלוט בהן, סביר מאוד להניח שהם היו הורסים את האיזון הזה. מיד לאחר שהיה נהרס, סביבת ההישרדות שלהם הייתה נהרסת, וכשדבר זה היה מתרחש, היה בא בעקבותיו משבר להישרדותם. הדבר היה מביא לאסון. כאשר האנושות חיה בתוך אסון, מה היה מונח לפניה? זו הייתה תוצאה שקשה לנחש, קשה לנבא. זוהי בדיוק הסכנה שבפניה עומד העולם בעת הנוכחית.

אם כן, כיצד מאזן אלוהים את הקשרים בין כל הדברים? דבר ראשון, יש מקומות בעולם המכוסים בקרח ושלג לאורך כל השנה, ואילו במקומות אחרים, כל ארבע העונות דומות לאביב. לעולם לא רואים שם משטח קרח או פתית שלג. אין שם חורף – מזג האוויר דומה תמיד בדיוק לאביב. זוהי דרך אחת – מנקודת המבט של האקלים הרחב יותר. הסוג השני הוא כשבני אדם רואים הרים המלאים צמחייה שופעת, שם כל מיני צמחים מכסים את הקרקע. יש שם רצועות של יערות, וכאשר הולכים בתוכם, לא רואים אפילו את השמש. בהרים אחרים, לא צומח אפילו עשב – יש שם שכבה על גבי שכבה של הרים צחיחים ופראיים. במבט מבחוץ, שניהם הרים העשויים ערימות אדמה. קבוצה אחת של הרים מלאה צמחייה שופעת, והקבוצה השנייה ריקה אף מעשב. זהו הסוג השני. בסוג השלישי, ניתן לראות ערבות אינסופיות, שדה של גלים ירוקים. ניתן גם לראות מדבר שנפרש עד האופק, שאין בו שום דבר חי, לא כל שכן מקור מים כלשהו, רק הרוח השורקת על פני החול. בסוג הרביעי, מקום אחד מכוסה בים, העשוי שטחים עצומים של מים, ואילו במקום אחר קשה למצוא מי מעיין כלשהם. בסוג החמישי, בארץ אחת גשם דק הוא דבר שכיח ומזג האוויר ערפילי ולח, ואילו בארץ אחרת ימי שמש עזה שכיחים מאוד ולא רואים ולו טיפת גשם אחת. בסוג השישי, מקום מסוג אחד הוא רמה שבה האוויר דליל וקשה לנשום, ובמקום מסוג אחר יש ביצות ועמקים המשמשים כבתי גידול לסוגים שונים של ציפורים נודדות. אלה הם סוגים שונים של אקלים, או של אקלים וסביבה, המתאימים לסביבות גיאוגרפיות שונות. כלומר, אלוהים מאזן את סביבות ההישרדות הבסיסיות של האנושות מן ההיבטים של הסביבה הרחבה יותר, מן האקלים עד לסביבה הגיאוגרפית, מן המרכיבים השונים של הקרקע עד למספר מקורות המים, כדי להשיג איזון באוויר, בטמפרטורה ובלחות של הסביבות שבהן שורדים בני אדם. בעזרת הניגודים האלה בין סביבות גיאוגרפיות שונות, יש לבני האדם אוויר יציב, והטמפרטורה והלחות תהיה יציבה בעונות שונות. הדבר מאפשר לבני אדם להמשיך לחיות כתמיד בסביבת הישרדות מסוג זה. זאת מנקודת המבט של הסביבה הרחבה יותר. קודם כל, על הסביבה הרחבה יותר להיות מאוזנת. הדבר נעשה בעזרת שימוש במיקומים גיאוגרפיים שונים ושיטות שונות, וכן בעזרת מעברים בין סוגי אקלים שונים לשם ריסון הדדי, כדי להשיג את האיזון שאלוהים רוצה ואשר דרוש לאנושות. זאת מנקודת המבט של הסביבה הרחבה יותר.

כשמתבוננים בפרטים, כגון צמחייה, כיצד ניתן להשיג איזון בכך? כלומר, כיצד ניתן לאפשר לצמחייה להמשיך לשרוד בסביבת הישרדות מאוזנת? התשובה היא, על ידי ניהול אורך החיים, שיעורי הצמיחה ושיעורי הרבייה של סוגי הצמחים השונים כדי לשמור על סביבת ההישרדות שלהם. ניקח לדוגמה את העשב הזעיר – יש נביטת האביב, פריחת הקיץ ופירות הסתיו. הפרי נושר לאדמה והעשב הזה מת. בשנה שלאחר מכן, הזרע מן הפרי נובט וממשיך על פי אותם חוקים. אורך חייו של העשב קצר מאוד – הוא חי מן האביב עד הסתיו, ואז הוא מת. כל זרע נופל לאדמה, מצמיח שורשים ונובט, פורח ומניב פירות – תהליך זה מתרחש רק במהלך האביב, הקיץ והסתיו, וגם לכל סוגי העצים יש אורך חיים משלהם ותקופות שונות של נביטה ונשיאת פרי. יש עצים שמתים כעבור 30 עד 50 שנה בלבד – יש להם אורך חיים של 30 עד 50 שנה, אך הפרי שלהם נושר לאדמה ואחר כך מצמיח שורשים, נובט, פורח ונושא פרי, וחי עוד 30 עד 50 שנה. זהו שיעור ההישנות שלו. עץ זקן מת ועץ צעיר צומח – לכן רואים תמיד עצים הגדלים ביער. אך יש להם גם מחזור ותהליך הולם משלהם של לידה ומוות. יש עצים שיכולים לחיות במשך למעלה מאלף שנה, ויש שיכולים לחיות אף שלושת אלפים שנה. זהו צמח מסוג כזה. אין זה משנה מהו סוג הצמח או כמה ארוכה תוחלת חייו, באופן כללי, אלוהים מנהל את האיזון שלו על סמך אורך חייו, יכולת הרבייה שלו, מהירות הרבייה שלו וכן מידת הרבייה שלו וקצב הרבייה שלו. הדבר מאפשר להם, החל מעשב וכלה בעצים, להיות מסוגלים להמשיך לשגשג, לצמוח בסביבה אקולוגית מאוזנת. לכן, כשאתם מביטים ביער על פני האדמה, בין אם אלה עצים או עשבים, הוא מתרבה וצומח בהתמדה על פי החוקים שלו. הוא אינו זקוק לעזרת האדם, הוא אינו זקוק לעבודה נוספת כלשהי מצד האנושות. רק תודות לכך שיש להם איזון כזה, הם יכולים לשמור על סביבת הישרדות משלהם. רק מפני שיש להם סביבת הישרדות מתאימה, יכולים היערות והערבות האלה להמשיך לשרוד על פני האדמה. קיומם מטפח דור אחר דור של בני אדם, וכן דור אחר דור של כל מיני יצורים חיים שיש להם בתי גידול ביערות ובערבות – עופות וחיות, חרקים וכל מיני מיקרואורגניזמים.

אלוהים אף שולט באיזון בין כל סוגי בעלי החיים. כיצד נשלט האיזון הזה? הדבר דומה לצמחים – הוא מנהל את האיזון ביניהם וקובע את מספרם על סמך יכולתם להתרבות, מספרם וקצב הרבייה שלהם והתפקידים שהם ממלאים בין בעלי החיים. לדוגמה, אריות אוכלים זברות, מכאן שאם מספר האריות יעלה על מספר הזברות, מה יהיה גורלן של הזברות? הן ייכחדו. ואם כמות הרבייה של הזברות תהיה פחותה בהרבה מזו של האריות, מה יהיה גורלן? גם אז הן ייכחדו. לפיכך, על מספר הזברות להיות גבוה הרבה יותר ממספר האריות. הסיבה לכך היא שהזברות אינן מתקיימות למען עצמן בלבד, הן מתקיימות גם למען האריות. ניתן לומר גם שכל זברה היא חלק מן הזברות, אך היא גם מזון לאריות. מהירות הרבייה של האריות לעולם אינה יכולה לעלות על זו של הזברות, כך שמספרם לעולם אינו יכול להיות גדול ממספר הזברות. רק כך ניתן להבטיח את מקור מזונם של האריות. על אף שהאריות הם אויביהן הטבעיים של הזברות, בני אדם לעתים קרובות רואים אותם כשהם רובצים בנחת באותו אזור. מספרן של הזברות לעולם לא יקטן והן לא ייכחדו מפני שהאריות צדים ואוכלים אותן, ומספרם של האריות לעולם לא יגדל בשל מעמדם כ"מלכים". האיזון הזה הוא דבר שאלוהים קבע לפני זמן רב. כלומר, אלוהים קבע חוקי איזון בין כל בעלי החיים, כדי שהללו יוכלו להגיע איזון, וזהו דבר שבני האדם יכולים לראות. האם האריות הם אויביהן הטבעיים היחידים של הזברות? גם תנינים אוכלים זברות. האם ראיתם אי-פעם תנין האוכל זברה? גם מראהו של תנין האוכל זברה הוא מראה אכזרי. נדמה שהזברות הן בעל חיים חסר ישע ממש. הן אינן עזות כאריות, וכשהן עומדות מול אריה, האויב המאיים הזה, הן יכולות רק לברוח. הן אינן יכולות אפילו להתנגד. כשאין ביכולתן לרוץ מהר יותר מן האריה, הן יכולות רק לאפשר לעצמן להיאכל על ידו. ניתן לראות זאת לעתים קרובות בעולם החי. מהו הרושם שלכם כשאתם רואים דבר כזה? האם אתם מרחמים על הזברה? האם אתם מתעבים את האריה? לזברות יש מראה כה יפה! אך האריות תמיד מביטים בהן בתאוותנות. ולמרבה טיפשותן, הזברות אינן מרחיקות לרוץ. הן רואות את האריה המחכה להן, מחכה לו במקרה בצלו של עץ. מי יודע, מתי יאכל אותן. האם הן יודעות זאת בלבן? הן יודעות, אך הן בכל זאת אינן עוזבות את חלקת האדמה הזו. זהו דבר מופלא. הדבר המופלא הזה כולל את קביעתו מראש של אלוהים, את שלטונו. אתם מרחמים על הזברה, אך אינכם יכולים להצילה, ואתם חשים כי האריה מתועב, אך אינכם יכולים להיפטר ממנו. הזברה היא מזון שאלוהים הכין לאריה, אך גם אם יאכלו אותן האריות ככל שיאכלו, הזברות לא יימחו מעל פני האדמה. מספר הצאצאים שהאריות מולידים קטן ממש, והם מתרבים לאט מאוד, לכן מספרם אינו יכול לעלות על מספר הזברות. יאכלו ככל שיאכלו, מספרם לא יהיה גדול ממספר הזברות. זהו סוג של איזון.

מהי מטרתו של אלוהים בשמירה על איזון מעין זה? היא קשורה לסביבות ההישרדות של בני האדם וכן להישרדותה של האנושות. אם זברות או טרף דומה אחר של האריה – צבאים או בעלי חיים אחרים – יתרבו לאט מדי ומספר האריות יגדל באורח חד, מול איזו מין סכנה יעמדו בני האדם? בראש ובראשונה, התרנגולות, הברווזים, האווזים והכלבים שבני אדם מגדלים יהיו טרף לאריות. הסיבה לכך היא שהם חיים בחוץ, ולכן הם יהיו טרפם הראשון של האריות. האם הדברים האלה מספיקים לאריות למאכל? יש משקי בית שיש בהם שני חזירים. אילו אריה היה יורד מן ההרים ואוכל אותם, האם הוא היה פשוט עוזב לאחר שסיים? הוא היה חושב: "אין שום דבר לאכול בהרים, פשוט אשאר כאן. למשפחה הזו יש חזירים – עתה, משאכלתי אותם, יהיו כמה בני אדם. אין שום דבר לארוחה הבאה – האין הכול מוכן? בני האדם פשוט יושבים בפנים – הם לא יכולים להישאר שם לנצח!" מיד כשבני האדם ייצאו, הוא יאכל אותם בנקישה אחת של לסתותיו. לבני אדם אין יכולת להתנגד. האם לא יהיה זה דבר טראגי? אריות האוכלים זברות הם תופעה רגילה, אך אילו אריה היה אוכל בני אדם, זו הייתה טרגדיה. הטרגדיה הזו אינה דבר שאלוהים קבע מראש, היא אינה במסגרת שלטונו, לא כל שכן מה שהוא נתן לאנושות, אלא מה שבני האדם הביאו על עצמם. כפי שאלוהים רואה זאת, לאיזון בין כל הדברים יש חשיבות מכרעת להישרדותה של האנושות. בין אם אלה צמחים או בעלי חיים, הם אינם יכולים לאבד את האיזון ההולם ביניהם. צמחים, בעלי חיים, הרים ואגמים מספקים לאנושות סביבה אקולוגית רגילה. רק כשלבני האדם יש סביבה אקולוגית כזו – סביבה מאוזנת – הישרדותם מובטחת. אילו יכולת הרבייה של עץ או עשב לא הייתה טובה כל כך או אילו מהירות הרבייה שלו הייתה איטית מאוד, מה הייתה עושה האדמה? האם האדמה הייתה מאבדת את הלחות שבה? אילו האדמה איבדה את הלחות שבה, האם זו הייתה בעיה? אילו האדמה איבדה את הצמחייה שעליה ואת הלחות שבה, היא הייתה נסחפת במהירות רבה, ובמקומה היה נוצר חול. הקרקע לא הייתה עוד בריאה ונעשית חולית, וכאשר הקרקע מידרדרת, סביבת ההישרדות של בני האדם נהרסת אף היא. יחד עם ההרס הזה, היו מתרחשים אסונות. ללא איזון אקולוגי מעין זה, ללא סביבה אקולוגית כזו, בני האדם היו סובלים לעתים קרובות מאסונות בגלל חוסר האיזון הזה בין כל הדברים. לדוגמה, חוסר איזון סביבתי המוביל לעלייה במספר הצפרדעים במקום מסוים – סביבתן האקולוגית נהרסת, כולן מתקבצות יחד, מספרן גדל באורח חד, ובני אדם אף רואים צפרדעים החוצות את הרחובות בערים ומספרים גדולים של צפרדעים בכבישים. אילו מספרים גדולים של צפרדעים היו תופסים את סביבת ההישרדות של בני האדם, כיצד היינו קוראים למצב הזה? אסון. מדוע היינו קוראים לו אסון? בעלי החיים הקטנים האלה מועילים לאנושות כשהם נותרים במקום המתאים להם. הם שומרים על איזון סביבת ההישרדות של בני האדם. ברגע שהן יהוו אסון, הם ישפיעו על הסדר בחייהם של בני האדם. כל הדברים וכל הגורמים שצפרדעים מביאות עמן יכולים להשפיע על איכות חייהם של בני אדם. גם איבריהם הגופניים יכולים להיות מותקפים – זהו אחד מסוגי האסונות.

סוג נוסף של אסון, שבני אדם חווים לעתים קרובות, הוא הופעת ארבה במספרים גדולים. האין זה אסון? זהו אסון מפחיד. אין זה משנה עד כמה בני האדם בעלי יכולת – בני אדם יכולים לייצר מטוסים, תותחים ופצצות אטום – אך כאשר ארבה מסיג את גבולם של בני האדם, איזה פתרון יש להם? האם הם יכולים להשתמש נגדם בתותחים? האם הם יכולים לירות בהם בתת-מקלע? הם אינם יכולים. אם כך, האם הם יכולים לרסס קוטל חרקים כדי לסלקם? גם זה אינו קל. אם כך, מדוע באים החרקים הקטנטנים האלה? כדי לאכול דגנים. בכל מקום שאליו מגיע הארבה, היבולים מושמדים לחלוטין. הוא אוכל בפרט יבולים ודגנים. בכל מקום שבו הוא עובר, כל הדגנים פשוט נעלמים! תחת פלישת ארבה, המזון שהחקלאים נשענים עליו – דגנים לשנה שלמה – יכול להיאכל כולו כהרף עין על ידי ארבה. ומהי המשמעות של הופעת הארבה לבני האדם? אין זה רק מטרד – זהו אסון.

ארבה הוא סוג של אסון, ומה באשר לעכברים? אם העכברים יתרבו במהירות רבה מדי ולא יהיו ינשופים או נצים שיאכלו אותם, הם יתרבו במהירות רבה, מהר יותר מכפי שאתם יכולים לדמיין. ואם העכברים יתפשטו באופן בלתי מרוסן, האם בני האדם יוכלו לנהל חיים טובים? הם לא יוכלו. מול מה יעמדו בני האדם, אם כן? (מתקפת מזיקים.) רק מתקפת מזיקים? העכברים יאכלו כל דבר! הם מכרסמים אפילו עץ. אם יש בבית שני עכברים, יהיה זה מטרד לכל בני הבית. לעתים הם גונבים שמן ואוכלים אותו, לעתים הם אוכלים את הדגנים ולועסים בגדים – זוהי הצרה שמביאים עמם העכברים לבני האדם. הם רק עכברים קטנטנים, אך לבני האדם אין דרך להתמודד עמם. הם אפילו מפחדים מהם. לעתים, הם מטפסים על המתקן לייבוש כלים – האם עדיין ניתן להשתמש בכלים האלה? לא ניתן להשתמש בכלים, חיטוי אינו עוזר, וגם אם תחטאו אותם, לא תרגישו בנוח, ולכן אתם פשוט זורקים אותם. את הדברים שהם אינם אוכלים, הם פשוט קורעים לגזרים וכך גורמים לבלגן מוחלט. הם לועסים בגדים, נעליים, עץ, רהיטים – הם לועסים כל דבר. אין אפילו צורך לדבר על קבוצה שלמה של עכברים – די בזוג עכברים בלבד כדי לגרום הפרעה. אילו עכברים היו הופכים לאסון, לא היה ניתן להעלות על הדעת את ההשלכות.

אם כך, אם נמלים זעירות יהפכו לאסון, כיצד ייראה המצב הזה? לא יהיה ניתן להתעלם מן הנזק שהן יגרמו לאנושות. בית שמתמוטט משום שנמלים לעסו את העץ שממנו הוא עשוי, אינו דבר מוזר. לא ניתן להתעלם מכוחן. לכן, אם מתגלים טרמיטים או ביצי טרמיטים בתוך בית מעץ בארצות הברית, זהו מאורע רציני. עליכם למצוא חברה מקצועית עם צוות טכני, שיש לה אמצעים מקצועיים להרוג אותם. אם לא תהרגו אותם, יהיה קשה למכור את הבית הזה וזו תהיה בעיה ענקית. האם שמעתם על מושבת הנמלים שאכלה סוס? הייתה מושבת נמלים שהסתערה כנחיל על פני סוס גדול, וכל שנותר מן הסוס היה שלד. האין זה מפחיד? וכאשר רוכבו של הסוס ראה זאת, לאן הוא נמלט? היה אגם בקרבת מקום, והוא רץ אל האגם ושחה אל העבר השני. כך הוא שרד. אך לאחר שראה זאת, במשך כל שארית חייו הוא לא הצליח לשכוח כיצד לנמלים הזעירות האלה היה באופן לא צפוי כוח שכזה. הן כמעט אכלו אותו. לולא היה לו סוס, הנמלים בוודאי היו אוכלות אותו תחילה, ומכיוון שהיו מים ביניהם, הנמלים לא הצליחו ליצור גשר בזמן כדי ללכת ולאכול אותו. לולא היו שם מים, הן הסוס והן האדם היו נאכלים יחד. לא ניתן להתעלם מכוחן של הנמלים.

ואילו סוגים שונים של ציפורים היו הופכים לאסון, גם זה היה דבר מפחיד. כלומר, יהיו אשר יהיו סוגי בעלי החיים או היצורים החיים, ברגע שהם מאבדים את האיזון שלהם, הם גדלים, מתרבים וחיים בתחום חריג, תחום לא תקין. דבר כזה יכול לגרום לאנושות השלכות שלא ניתן לדמיין. דבר כזה היה משפיע לא רק על הישרדותם וחייהם של בני האדם, אלא אף מביא אסון על האנושות, עד כדי כך שבני האדם היו עוברים השמדה מוחלטת, נתונים לגורל של הכחדה.

כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא נעזר בכל מיני שיטות ודרכים כדי לאזן ביניהם, לאזן את תנאי המחיה של ההרים והאגמים, לאזן את תנאי המחייה של הצמחים וכל מיני בעלי החיים, העופות, החרקים – מטרתו הייתה לאפשר לכל סוגי היצורים החיים לחיות ולהתרבות במסגרת החוקים שהוא קבע. אין ישות שיכולה לחרוג מן החוקים האלה ולא ניתן להפר אותם. רק בתוך סביבה בסיסית מסוג זה יכולים בני האדם לשרוד ולהתרבות בביטחון, מדור לדור. אם יצור חי כלשהו יחרוג מהכמות או התחום שקבע אלוהים, או אם הוא יחרוג מקצב הצמיחה, התכיפות או המספר תחת שלטונו, סביבת ההישרדות של האנושות תסבול מדרגות שונות של הרס. ויחד עם זאת, הישרדותה של האנושות תהיה מאוימת. אם מספרם של יצורים חיים מסוג מסוים יהיה גדול מדי, הם יגזלו מבני האדם את מזונם, ישמידו את מקורות המים של בני האדם, ויהרסו את מולדתם. בצורה זו, התרבותם או מצב הישרדותם של בני האדם יושפעו מיד. לדוגמה, המים חשובים מאוד לכל הדברים. אם יהיו בעלי חיים רבים מדי – אם מספר העכברים, הנמלים, הארבה והצפרדעים יהיה גדול מדי ויהיה עליהם לשתות מים – כשיהיה מספר מוגזם של בעלי חיים, גם כמות המים שהם ישתו תגדל. ככל שכמות המים שהם ישתו תגדל, במסגרת היקף קבוע זה של מקורות מים ואזורים מימיים, מי השתייה ומקורות המים של בני האדם יפחתו, ויחסרו להם מים. אם מי השתייה של בני האדם יושמדו, יזוהמו או יפחתו במידה ניכרת מפני שמספרם של כל מיני בעלי חיים גדל, בסביבת הישרדות קשה מעין זו, הישרדותה של האנושות תהיה תחת איום חמור. אם יהיו סוג אחד או כמה סוגים של יצורים חיים שיחרגו ממספרם ההולם, האוויר, הטמפרטורה, הלחות, ואף תכולת האוויר במרחב ההישרדות של האנושות, יורעלו ויושמדו בדרגות שונות. באופן דומה, הישרדותם וגורלם של בני האדם בנסיבות אלה יהיו עדיין נתונים לאיום מצד הסביבה הזו. לפיכך, אם בני האדם יאבדו את האיזונים האלה, האוויר שהם נושמים ייהרס, המים שהם שותים יזוהמו והטמפרטורות הדרושות להם ישתנו אף הן, יושפעו בדרגות שונות. אם הדבר יתרחש, סביבות ההישרדות הטבעיות של האנושות יהיו נתונות להשפעות ואתגרים עצומים. בנסיבות כאלה שבהן סביבות ההישרדות הבסיסיות של בני האדם הושמדו, מה יהיו גורלה של האנושות והאפשרויות שיעמדו בפניה? זוהי בעיה חמורה מאוד!

מכיוון שאלוהים יודע מהם כל הדברים לאנושות, מהו תפקידו של כל דבר מכל סוג שהוא ברא, מהי ההשפעה שיש לו על בני אדם, וכמה רבה התועלת שהוא מביא לאנושות – בלבו של אלוהים יש תוכנית לכל הדברים האלה והוא מנהל כל היבט והיבט בכל הדברים שברא, ולכן כל דבר ודבר שהוא עושה חשוב מאוד לבני האדם – הכול הכרחי. מכאן שאם תראו תופעה אקולוגית כלשהי בקרב כל הדברים או חוקים טבעיים כלשהם בקרב כל הדברים, לא תטילו עוד ספק בצורך שבכל דבר ודבר שנברא על ידי אלוהים. אתם לא תשתמשו עוד במילים נבערות כדי לשפוט באופן שרירותי את הסדריו של אלוהים לכל הדברים ואת הדרכים השונות שבהן הוא מספק את צורכי האנושות. כמו כן, לא תסיקו מסקנות שרירותיות על חוקיו של אלוהים לכל הדברים שברא. האין זה כך?

מהם כל הדברים האלה, שזה עתה דיברנו עליהם? חישבו על כך. לאלוהים יש כוונות משלו בכל דבר ודבר שהוא עושה. על אף שבני האדם אינם יכולים לראות את הכוונות האלה, הן תמיד קשורות במידה רבה מאוד להישרדותה של האנושות. הן קשורות אליה באופן שאינו ניתן להפרדה – לא ניתן לוותר עליהן. הסיבה לכך היא שאלוהים מעולם לא עשה דבר חסר תועלת. לכל דבר ודבר שהוא עושה, תוכניתו היא במסגרת התיאוריות והעקרונות שלה, אשר כוללים את חוכמתו. המטרה שמאחורי תוכנית וכוונה זו היא להגן על האנושות, ולעזור לאנושות למנוע אסון, הסגת גבול על ידי יצור חי כלשהו וכל סוג של נזק לבני אדם מצד כל הדברים. אם כך, על סמך מעשיו של אלוהים שאותם ראינו בנושא זה שבו אנו דנים, האם ניתן לומר שאלוהים מספק את צורכי האנושות בדרך נוספת? האם ניתן לומר שאלוהים מאכיל ורועה את האנושות בדרך זו? בהחלט ניתן לומר זאת. כעת עליכם להבין, האם יש קשר חזק בין נושא זה לבין כותרת השיתוף שלנו, "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים"? (כן.) יש קשר חזק, והנושא הזה הוא היבט אחד שלו. בטרם דיברו על הנושאים האלה, היה לבני האדם רק דמיון מעורפל על אלוהים, אלוהים עצמו ומעשיו – לא הייתה להם הבנה אמיתית של הדברים האלה. אולם כאשר מספרים לבני אדם על מעשיו ועל הדברים שעשה, הם יכולים להבין ולתפוש את עקרונות הדברים שאלוהים עושה ויכולים לקבל עליהם מושג ברור, נכון? (כן.) על אף שבלבו של אלוהים, התיאוריות, העקרונות והכללים שלו מסובכים מאוד כשהוא עושה דבר-מה, כשהוא ברא את כל הדברים, וכשהוא שולט בכל הדברים, אם לוקחים דבר אחד בלבד לשיתוף עמכם, האם לא תוכלו להבין בלבכם שאלה הם מעשיו של אלוהים, ושהם מוחשיים מאוד? (כן.) אם כן, במה שונה הבנתכם הנוכחית את אלוהים מבעבר? היא שונה במהותה. הדברים שהבנתם בעבר היו חלולים מדי, מעורפלים מדי, והדברים שאתם מבינים כעת כוללים כמות רבה של עדויות מוחשיות למעשיו של אלוהים, הניתנות להשוואה עם מה שיש לאלוהים ומה שאלוהים הינו. אם כן, כל הדברים שאמרתי הם חומר נהדר להבנתכם את אלוהים.

זה הכול לכינוס של היום. להתראות! ערב טוב! (להתראות, האל הכול יכול).

9 בפברואר, 2014