הדבר מופיע בבשר

תוכן

אלוהים עצמו, הייחודי ז'

(א') מבט כללי על סמכותו של אלוהים, טבעו הצודק של אלוהים וקדושתו של אלוהים

אחרי שסיימתם להתפלל, האם לבכם רגוע בנוכחות האל? (כן.) אם לבו של אדם יכול להירגע, הוא יהיה מסוגל לשמוע ולהבין את דבר האל והוא יהיה מסוגל לשמוע ולהבין את האמת. אם לבכם לא יכול להירגע, אם לבכם תמיד נודד או תמיד חושב על דברים אחרים, הדבר ישפיע על התכנסותכם יחד לשמוע את דבר האל. אם כן, מה נמצא בלב הדבר שאנחנו דנים בו כעת? בואו ניזכר בנקודה המרכזית. בנוגע להכרת אלוהים עצמו, הייחודי, מה החלק הראשון שדיברנו עליו? (סמכותו של אלוהים.) מה היה השני? (טבעו הצודק של אלוהים.) והשלישי? (קדושתו של אלוהים.) כמה פעמים דיברנו על סמכותו של אלוהים? האם הייתה לכך השפעה? (פעמיים.) מה באשר לטבעו הצודק של אלוהים? (פעם אחת.) סביר להניח שמספר הפעמים שדנו בקדושתו של אלוהים הותיר בכם רושם, אך האם לתוכן הספציפי שבו דנו בכל פעם הייתה השפעה? בחלק הראשון, "סמכותו של אלוהים," מה הותיר את הרושם העמוק ביותר עליכם, איזה חלק היה בעל ההשפעה הרבה ביותר עליכם? (הסמכות של דבר האל ואלוהים כמושל הכל.) דברו על הנקודות החשובות. (ראשית, אלוהים תקשר את הסמכות והעוצמה של דבר האל. אלוהים עומד בדברו ודברו יתגשם. זהו עצם מהות האל.) (סמכותו של אלוהים טמונה בבריאתו את השמיים והארץ וכל צבאם. איש לא יכול לשנות את סמכותו של אלוהים. אלוהים מושל בכל והוא שולט בכל.) (אלוהים משתמש בקשת בענן ובבריתות עם האדם.) זה התוכן הספציפי. היה עוד משהו? (פקודותיו של אלוהים על שטן שמותר לו לפתות את איוב, אך לא לקחת את חייו. בכך אנחנו רואים את הסמכות של דבר האל.) זוהי הבנה שרכשתם לאחר ששמעתם את השיתוף, נכון? האם יש עוד משהו להוסיף? (אנחנו בעיקר מכירים בכך שסמכותו של אלוהים מייצגת את מעמדו ועמדתו הייחודיים של אלוהים ולאף יציר נברא או ישות שלא נבראה לא יכולה להיות סמכותו של אלוהים.) (אלוהים מדבר כדי לכרות ברית עם האדם והוא מדבר כדי להעניק את ברכתו לאדם. כל אלה הן דוגמאות לסמכות של דבר האל.) (אנחנו רואים את סמכותו של אלוהים בבריאתו בדברו את השמיים והארץ וכל צבאם, ומהאל בהתגלמותו כבשר ודם אנחנו רואים שדבריו נושאים גם הם את סמכותו של אלוהים. שני אלה הם סמלים של ייחודיותו של אלוהים. אנחנו רואים זאת כשהאדון ישוע פקד על אלעזר לקום מקברו: החיים והמוות נתונים לשליטת האל שלשטן אין שליטה באף כוח. בין שעבודת האל נעשית כבשר ודם ובין שהיא נעשית כרוח, סמכותו ייחודית.) האם יש לכם עוד משהו להוסיף? (אנחנו רואים שאלוהים מכתיב את ששת צמתי החיים.) טוב מאוד! מה עוד? (ברכות האל לאדם מייצגות גם הן את סמכותו.) כשאנחנו מדברים על סמכותו של אלוהים, כיצד אתם מפרשים את המילה "סמכות"? במסגרת תחום סמכותו של אלוהים, במה שאלוהים עושה וחושף, מה רואים בני אדם? (אנחנו רואים את כל-יכולתו של אלוהים ואת חוכמתו.) (אנחנו רואים שסמכותו של אלוהים נוכחת תמיד ושהיא קיימת באמת.) (אנחנו רואים את סמכותו של אלוהים בקנה מידה גדול בריבונותו על התבל ואנחנו רואים אותה בקנה מידה קטן כשהוא משתלט על חיי אדם. מששת צמתי החיים אנחנו רואים שאלוהים למעשה מתכנן את כל היבטי חיינו ושולט בהם.) (יתר על כן, אנחנו רואים שסמכותו של אלוהים מייצגת את אלוהים עצמו, הייחודי, ואף יציר נברא או ישות שלא נבראה לא יכולים להחזיק בה. סמכותו של אלוהים מסמלת את מעמדו.) "סמלים של מעמדו של אלוהים ושל עמדתו של אלוהים," נראה שאתם מבינים דרך הדוקטרינה את הדברים האלה. איזו שאלה שאלתי אתכם זה עתה? תוכלו לחזור עליה? (מה אנחנו רואים במה שאלוהים עושה וחושף?) מה אתם רואים? האם יכול להיות שאתם רואים רק את סמכותו של אלוהים? האם הרגשתם רק את סמכותו של אלוהים? (אנחנו רואים את מציאות האל, את אמיתיות האל, את נאמנות האל.) (אנחנו רואים את חוכמת האל.) נאמנות האל, אמיתיות האל, ויש כאלה שאמרו חוכמת האל. מה יש עוד? (כל-יכולתו של אלוהים.) (לראות את צדקו וטובו של אלוהים.) עוד לא ממש קלעתם למטרה, אז חשבו עוד קצת. (סמכותו ועוצמתו של אלוהים מתגלות ומשתקפות בשליטתו, הובלתו וניהולו את האנושות. זה מציאותי ואמיתי מאוד. הוא תמיד עושה את עבודתו ואף יציר נברא או ישות שלא נבראה יכולים להחזיק בסמכות והעוצמה האלה.) האם כולכם מביטים בסיכומים שלכם? האם באמת יש לכם ידע כלשהו על סמכותו של אלוהים? האם מישהו מכם באמת תופס את סמכותו? (אלוהים השגיח עלינו והגן עלינו עוד מצעירותנו, ואנחנו רואים בכך את סמכותו של אלוהים. לא תמיד הבנו את המצבים שפקדו אותנו, אך אלוהים תמיד הגן עלינו מאחורי הקלעים. זוהי גם סמכותו של אלוהים.) טוב מאוד, יפה אמרתם!

כשאנחנו מדברים על "סמכותו של אלוהים," היכן המוקד, הנקודה המרכזית? מדוע עלינו לדון בתוכן הזה? ראשית, בני אדם מסוגלים להבין, לראות ולחוש את סמכותו של אלוהים. מה שאתם רואים ומה שאתם חשים הם ממעשי האל, דברי האל, ושליטת האל על התבל. אם כן, כל מה שבני האדם רואים באמצעות סמכותו של אלוהים, כל מה שהם לומדים באמצעות סמכותו של אלוהים, או מה שהם מזהים באמצעות סמכותו של אלוהים – איזו הבנה אמיתית מתקבלת מהדברים הללו? ראשית, מטרת הדיון בתוכן הזה היא שבני האדם יבססו את מעמדו של אלוהים כבורא ואת עמדתו בקרב הכל. שנית, כשבני אדם רואים את כל מה שאלוהים עשה ואמר ושלט בו באמצעות סמכותו, הדבר מאפשר להם לראות את עוצמתו ואת חוכמתו של אלוהים. הדבר מאפשר להם לראות את עוצמתו האדירה של אלוהים לשלוט בכל ולראות כמה הוא חכם כשהוא עושה זאת. האין אלה המוקד והנקודה המרכזית של סמכותו הייחודית של אלוהים שדנו בה בעבר? לא חלף זמן רב, אך חלקכם שכחתם זאת, מה שמוכיח שלא הבנתם לחלוטין את סמכותו של אלוהים. אפשר אפילו לומר שלא ראיתם את סמכותו של אלוהים במלואה. האם אתם מבינים זאת כעת במידת מה? כשתראו את סמכותו של אלוהים בפעולה, מה תרגישו באמת? האם הרגשתם באמת בעוצמתו של אלוהים? (כן.) כשאתם קוראים את דברי האל על בריאתו את התבל, אתם מרגישים בעוצמתו, אתם מרגישים בכל-יכולתו. כשאתם רואים את ריבונותו של אלוהים על גורל האדם, מה אתם מרגישים? האם אתם מרגישים בעוצמתו ובחוכמתו? (כן.) אם לא הייתה לאלוהים העוצמה הזו, אם לא הייתה לו החוכמה הזו, האם הוא היה כשיר להיות בעל ריבונות על התבל ועל גורל האדם? (לא.) אם אין למישהו היכולת לעשות את עבודתו ואין לו הכוחות הדרושים והוא חסר את הכישורים והידע הראויים, האם הוא יהיה כשיר לעשות את עבודתו? הוא בהחלט לא יהיה כשיר – הפוטנציאל של בן אדם לעשות מעשים דגולים תלוי בגודל יכולותיו. יש לאלוהים עוצמה כזו וחוכמה כזו, ולכן יש לו הסמכות – זה דבר ייחודי. האם אי-פעם הכרתם יצור אחד או אדם אחד בתבל שיש להם עוצמה כמו זו שיש לאלוהים? האם יש מישהו או משהו עם העוצמה לברוא את השמיים והארץ וכל צבאם וכן למשול ולהיות בעל ריבונות עליהם? האם יש מישהו או משהו שיכול למשול באנושות כולה או להוביל אותה ולהיות גם נוכח תמיד וגם נוכח בכל? (לא.) האם אתם מבינים כעת את המשמעות האמיתית שכל מה שכלול בסמכותו הייחודית של אלוהים? האם אתם מבינים במידה כלשהי? (כן.) סקרנו כעת את הנקודות הנוגעות לסמכותו הייחודית של אלוהים.

מה החלק השני שדיברנו עליו? (טבעו הצודק של אלוהים.) לא דנו בדברים רבים בנוגע לטבעו הצודק של אלוהים. מדוע? יש סיבה אחת לכך: עבודתו של אלוהים בשלב הזה היא בעיקר שיפוט וייסור. טבעו הצודק של אלוהים התגלה בבירור בעידן המלכות, באופן ספציפי מאוד. הוא אמר את הדברים שהוא מעולם לא אמר מאז הבריאה, ובדבריו, כל בני האדם – כל מי שראה את דברו וכל מי שחווה את דברו – ראו את טבעו הצודק מתגלה. נכון? אם כן, מהי הנקודה המרכזית של מה שאנחנו דנים בו בנוגע לטבעו הצודק של אלוהים? האם פיתחתם תפיסה עמוקה של מה שלמדתם? האם רכשתם הבנה מאיזושהי מחוויותיכם? (אלוהים שרף את סדום מפני שאנשי התקופה הפכו למושחתים מאוד ולכן עוררו את חמת האל. בכך אנחנו רואים את טבעו הצודק של אלוהים.) ראשית, בואו נראה: אם אלוהים לא היה מחריב את סדום, האם הייתם מסוגלים לדעת על טבעו הצודק? עדיין הייתם מסוגלים לדעת עליו. נכון? אתם יכולים לראות זאת בדברים שהוא הביע בעידן המלכות וכן מתוך השיפוט, הייסור והקללות שהוא הטיל על האדם. האם אתם רואים את טבעו הצודק של אלוהים מכך שחס על נינווה? (כן.) בעידן זה, אנחנו יכולים לראות קצת מהרחמים, האהבה והסובלנות של אלוהים. אנחנו יכולים לראות זאת כשבני אדם מכים על חטא ואלוהים משנה את דעתו עליהם. באמצעות שתי הדוגמאות האלה כבסיס לדיון בטבעו הצודק של אלוהים, אנחנו רואים בבירור רב שטבעו הצודק התגלה. עם זאת, במציאות, הדבר לא מוגבל למה שמתועד בשני הסיפורים האלה מכתבי הקודש. ממה שלמדתם וראיתם כעת באמצעות דבר האל ועבודתו, מתוך האופן שבו אתם חווים אותם כיום, מהו טבעו הצודק של אלוהים? דונו בכך מתוך חוויותיכם האישיות. (בסביבות שאלוהים יצר עבור בני האדם, כשהם מסוגלים לחפש את האמת ולפעול על פי רצון האל, הם רואים את אהבתו ורחמנותו. אלוהים מנחה אותם, הופך אותם לנאורים ונותן להם לחוש את האור שבתוכם. כשבני אדם פועלים נגד אלוהים, ומתנגדים לו והולכים נגד רצונו, יש חשיכה בתוכם, כאילו אלוהים זנח אותם. מכך חווינו את קדושת טבעו הצודק של אלוהים. אלוהים מופיע במלכות הקודש והוא נסתר במקומות מטונפים.) (מחוויותינו, אנחנו רואים את טבעו הצודק של אלוהים בעבודתה של רוח הקודש. כשאנחנו פסיביים, או אפילו פועלים נגד אלוהים ומתנגדים לו, רוח הקודש שם, נסתרת ולא פועלת. לפעמים אנחנו מתפללים ולא מרגישים את אלוהים, או אפילו מתפללים ולא יודעים מה לומר לו. עם זאת, כשמצבו של בן אדם משתנה והוא נעשה מוכן לשתף פעולה על אלוהים ולשים בצד את תפיסותיו ודמיונותיו שלו ולשאוף להשתפר, זה המקום שבו פניו המחייכים של אלוהים מתחילים להופיע בהדרגה.) האם יש לכם עוד משהו להוסיף? (אלוהים נסתר כשהאדם בוגד בו והוא מתעלם מהאדם.) (אני רואה את טבעו הצודק של אלוהים בדרך שבה הוא נוהג בבני האדם. אחינו ואחיותינו שונים באיכותם ובשיעור קומתם, וגם מה שאלוהים דורש מכל אחד מאיתנו שונה. כולנו מסוגלים לזכות בנאורות האל במידות שונות, וכך אני רואה את צדקת האל. זאת משום שהאדם לא יכול לנהוג באדם באותו אופן – רק אלוהים יכול לעשות זאת.) מממם, אתם כולכם דיברתם על ידע מעשי כלשהו.

האם אתם מבינים את הנקודה המרכזית בנוגע להכרת טבעו הצודק של אלוהים? בנוגע לכך, יש לנו מילים רבות מניסיון, אך יש כמה נקודות מרכזיות שעליי לספר לכם עליהן. כדי להבין את טבעו הצודק של אלוהים, יש להבין קודם את רגשותיו של אלוהים: מה הוא שונא, מה הוא מתעב ומה הוא אוהב. יש לדעת את מי הוא סובל, על מי הוא מרחם, ויש לדעת איזה סוג של בן אדם מקבל את הרחמים האלה. זו נקודה שחשוב לדעת. יתרה מזאת, יש להבין שבלי קשר לשאלות כמה אלוהים אוהב וכמה רחמים ואהבה יש לו כלפי בני אדם, אלוהים לא סובל שאיש פוגע במעמדו ובעמדתו ולא סובל שאיש פוגע בכבודו. על אף שאלוהים אוהב בני אדם, הוא לא מפנק אותם. הוא נותן לבני אדם את אהבתו, את רחמיו, את סובלנותו, אך הוא מעולם לא התחנף אליהם – יש לו עקרונות ויש לו גבולות. בלי קשר לשאלות כמה הרגשתם את אהבת האל בקרבכם וכמה עמוקה האהבה הזו, לעולם אין להתייחס לאלוהים כמו שמתייחסים לאדם אחר. אמנם נכון שאלוהים מתייחס אל בני אדם כמקורבים אליו, אך אם בן אדם רואה באלוהים בן אדם אחר כאילו היה רק עוד יציר נברא, כגון חבר או מושא להערצה, אלוהים יסתיר ממנו את פניו ויזנח אותו. זה טבעו והוא לא יסבול אף אדם שיתייחס אליו ברשלנות כך. לכן לרוב נאמר שטבעו של אלוהים הוא דברו: לא משנה בכמה דרכים צעדתם, כמה עבודה עשיתם או כמה סבלתם עבור אלוהים – ברגע שאתם פוגעים בטבעו של אלוהים, הוא יגמול לכל אחד מכם בהתאם למעשיכם. האם ראיתם זאת? (כן.) ראיתם זאת, נכון? פירוש הדבר הוא שלאלוהים מותר לראות בני אדם כמקורבים אליו, אך לבני האדם אסור להתייחס אל אלוהים כחבר או קרוב משפחה. אל תתייחסו אל אלוהים כאל ידידכם. גם אם קיבלתם ממנו אהבה רבה וגם אם הוא היה איתכם סובלני מאוד, אף פעם אסור לכם להתייחס אל אלוהים כאל סתם חבר. זהו טבעו הצודק של אלוהים. אתם מבינים, נכון? (כן.) האם אני צריך להוסיף בנושא? האם יש לכם הבנה קודמת בנושא? באופן כללי, זו הטעות שהכי קל לבני אדם לעשות, בין שהם מבינים את הדוקטרינות ובין שהם מעולם לא חשבו על כך קודם. כשבני אדם פוגעים באלוהים, הדבר לא תמיד נובע ממקרה אחד או מדבר אחד שהם אומרים, אלא נובע מגישה שיש להם ומצב שהם מצויים בו. זה דבר מפחיד ביותר. יש בני אדם שמאמינים שהם מבינים את אלוהים, שהם מכירים אותו; אולי הם אפילו עושים דברים שמרצים את אלוהים. הם מתחילים להרגיש שווים לאלוהים ושהם הצליחו בחוכמתם להפוך לחברים של אלוהים. תחושות כאלה הן שגויות ביותר. אם אתם לא מבינים זאת עמוקות, אם אתם לא מכירים בכך בבירור, קל מאוד לפגוע באלוהים ולפגוע בטבעו הצודק. אני מניח שאתם מבינים זאת עכשיו, נכון? (כן.) נכון שטבעו הצודק של אלוהים הוא ייחודי? האם הוא שווה לאישיות של האנושות? האם הוא שווה לתכונותיו האישיות של אדם? לעולם לא, נכון? (כן.) לכן אסור לכם לשכוח שבלי קשר לאופן שבו אלוהים מתייחס לבני האדם ובלי קשר לאופן שבו הוא חושב על בני האדם, עמדתו, סמכותו ומעמדו של אלוהים לא משתנים לעולם. עבור האנושות, אלוהים הוא תמיד אדון הכל והבורא! אתם מבינים, נכון? (כן.)

מה למדתם על קדושתו של אלוהים? מלבד היותה ההיפך הגמור של רוע השטן, מה היה הנושא המרכזי בדיון בקדושתו של אלוהים? האם הוא לא היה מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו? האם מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו ייחודיים לאלוהים עצמו? (כן.) שום דבר בבריאה שלו לא מכיל אותה, לכן אנחנו אומרים שקדושתו של אלוהים ייחודית, וזה דבר שאתם יכולים ללמוד. היו לנו שלושה מפגשים על קדושתו של אלוהים. האם תוכלו לתאר במילים שלכם, על פי ההבנה שלכם, מה אתם מאמינים שהיא קדושתו של אלוהים? (בפעם האחרונה שאלוהים תקשר איתנו, עשינו דבר מה: קדנו בפניו. שמענו איפה הוא עומד וראינו שאנחנו לא עומדים בדרישותיו. קידתנו הכוחנית בפני אלוהים לא עלתה בקנה אחד עם רצונו ומתוך זה ראינו את קדושתו של אלוהים.) נכון מאוד, הלא כן? יש עוד משהו? (בדבר האל לאנושות, אנחנו רואים שהוא מדבר בפשטות ובבירור – הוא מדבר ישר ולעניין. השטן מדבר בעקיפין והוא מלא שקרים. ממה שקרה בפעם הקודמת, כשהשתחווינו בפני אלוהים, ראינו שדבריו ומעשיו הם תמיד עקרוניים. הוא תמיד ברור ותמציתי מאוד כשהוא אומר לנו כיצד עלינו לנהוג, למה עלינו לציית וכיצד עלינו לפעול. אולם בני אדם הם לא כאלה – לאחר שהשטן השחית את האנושות, בני האדם שאפו להשיג את מטרותיהם ורצונותיהם האישיים במעשיהם ובדבריהם. מהאופן שבו אלוהים משגיח על אנושות, מהדאגה וההגנה שהוא מקדיש לה, אנחנו רואים שכל מה שאלוהים עושה הוא חיובי – זה ברור מאוד. כך אנחנו רואים את גילוי המהות של קדושתו של אלוהים.) יפה אמרת! האם מישהו אחר יכול להוסיף על כך? (אנחנו רואים את קדושתו של אלוהים כשהוא חושף את רוע השטן וברגע שאלוהים מראה לנו את מהותה, כדאי שנזהה אותה, ואנחנו יכולים להבחין במקור לכל הסבל של האנושות. בעבר, לא היינו מודעים לסבל בתחומו של השטן. רק כשאלוהים גילה זאת ברבים, ראינו שכל הסבל שנובע מעיסוק בחיפוש פרסום ועושר נוצר כולו על ידי השטן. רק בזכות זאת אנחנו מרגישים שקדושתו של אלוהים היא הישועה האמיתית של האנושות. יתרה מזאת, אלוהים מכין את התנאים כדי שנקבל ישועה. גם אם הוא לא מוליד אותנו למשפחה אמידה, הוא מוודא שניוולד למשפחה הולמת ובסביבה הולמת. יתר על כן, הוא לא מאפשר לנו לסבול פגיעה ודיכוי מצד השטן, כדי שיהיו לנו התנאים וכדי שיהיו לנו מחשבות רגילות והיגיון רגיל בקבלת ישועת האל באחרית הימים. בכל זאת אנחנו גם רואים את הדיוק שבתוכניות האל, בהסדריו, ובאופן שבו הוא מוציא אותם לפועל. לכן אנחנו מסוגלים לראות טוב יותר את העבודה המפורטת של אלוהים כשהוא מושיע אותנו מהשפעת השטן, ואנחנו רואים את קדושתו של אלוהים ואת אהבתו כלפי האנושות.) האם יש עוד משהו להוסיף? (משום שאנחנו לא מבינים את מהותה של קדושתו של אלוהים, השתטחותנו בפניו לשם עבודתו היא מדוללת, יש לה מטרה נסתרת והיא מכוונת, מה שמרגיז את אלוהים. גם מכך אנחנו רואים את קדושתו של אלוהים. אלוהים שונה מאוד מהשטן – השטן רוצה שבני האדם יעריצו אותו, ויתחנפו אליו ויעבדו אותו. השטן נעדר עקרונות.) טוב מאוד! ממה ששיתפנו על קדושתו של אלוהים, האם ראיתם את שלמות האל? (אנחנו רואים זאת.) מה עוד אתם רואים? האם אתם רואים את האופן שבו אלוהים הוא מקור כל הדברים החיוביים? האם אתם מסוגלים לראות את האופן שבו אלוהים הוא התגלמות האמת והצדק? האם אתם רואים את האופן שבו אלוהים הוא מקור האהבה? האם אתם רואים את האופן שבו כל מה שאלוהים עושה, כל מה שבא ממנו וכל מה שהוא מגלה הם ללא רבב? (אנחנו רואים זאת.) מספר הדוגמאות האלה הן כולן נקודות מרכזיות שאני אומר על קדושתו של אלוהים. אולי תראו בדברים האלה דוקטרינות ותו לא, אך יום אחד כשתחוו באל האמיתי מדברו או מעבודתו ותחזו בו, אתם תאמרו מלב לבכם שאלוהים קדוש, שאלוהים שונה מהאנושות ושלבו קדוש, וטבעו קדוש ומהותו קדושה. הקדושה הזו מאפשרת לאדם לראות את שלמותו וכן מאפשרת לאדם לראות שמהותה של קדושתו של אלוהים היא ללא דופי. מהותה של קדושתו קובעת שהוא אלוהים הייחודי עצמו, והיא מראה לאדם שהוא אלוהים הייחודי עצמו ומוכיחה זאת. האין זו הנקודה המרכזית? (כן.)

היום סקרנו כמה חלקים של התוכן ממפגשים קודמים. נחתום את סקירתנו כאן. אני מקווה שכולכם תפנימו את הנקודות המרכזיות של כל נושא ועניין. אל תחשבו עליהם רק כדוקטרינות – קראו אותם באמת ונסו לפענח אותם כשיהיה לכם זמן. זכרו אותם בלבכם והנהיגו אותם. כך תלמדו באמת את כל מה שאמרתי על הגילוי האמיתי של טבעו של אלוהים ושל מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. עם זאת, לעולם לא תבינו אותם אם רק תכתבו אותם ולא תקראו אותם במלואם או תחשבו עליהם. אני בטוח שאתם מבינים! לאחר שבני אדם יבינו את שלושת הנושאים האלה, תהיה להם הבנה כללית – או אפילו ספציפית – של מעמדו, מהותו וטבעו של אלוהים. אולם האם אתם מבינים את אלוהים באופן מלא? (לא.) ובכן, בהבנתכם את אלוהים, האם יש עוד תחומים שבהם אתם מרגישים שאתם זקוקים להבנה עמוקה יותר? כלומר, לאחר שרכשתם הבנה של סמכותו, טבעו הצודק וקדושתו של אלוהים, אולי ביססתם בדעתכם הכרה במעמדו ועמדתו הייחודיים. עם זאת, על מנת לרכוש הבנה עמוקה יותר, עליכם להכיר את מעשיו, את עוצמתו ואת מהותו ולהעריך אותם באמצעות חוויותיכם שלכם. כעת הקשבתם לשיתופים האלה, ולכן אתם יכולים לקבוע בלבכם את יסוד האמונה הבא: אלוהים קיים באמת והוא פוקד על הכל – זו עובדה. אסור לאיש לפגוע בטבעו הצודק של אלוהים, וקדושתו ודאית מעבר לכל ספק. אלה הן עובדות. השיתופים האלה מאפשרים להשתית יסוד למעמדו ועמדתו של אלוהים בלבם של בני האדם. לאחר השתתת היסוד הזה, בני האדם צריכים לחפש הבנה מעמיקה יותר כדי להכיר את אלוהים באמת.

(ב') אלוהים הוא מקור החיים של הכל

היום אשתף אתכם בנושא חדש. מה יהיה הנושא? כותרת הנושא תהיה "אלוהים הוא מקור החיים של הכל." האין זה נושא די רחב לדיון? האם אתם מרגישים שהוא קצת מחוץ להישג ידכם? העובדה שאלוהים הוא מקור החיים של הכל אולי נראית כמו נושא שבני אדם מרגישים מנותקים ממנו, אך כל חסידי האל חייבים להבין אותו. זאת מכיוון שהנושא הזה קשור הדוקות ליכולתו של כל אדם להכיר את אלוהים, לְרַצות אותו ולירוא אותו. לפיכך, יש לתקשר את הנושא הזה. יכול להיות שישנם בני אדם שמבינים את הנושא הזה באופן בסיסי, ואולי ישנם בני אדם שמודעים אליו: יכול להיות שהם מכירים אותו באופן פשטני בלבם ומבינים אותו באופן שטחי בלבד. יכול להיות שלאחרים מכירים אותו באופן מיוחד – הם מבינים אותו באופן מעמיק בלבם בזכות חוויותיהם הייחודיות. אך בין שההכרה הזו מעמיקה או שטחית, עבורכם היא חד-צדדית ולא מספיק ספציפית. לכן יש לתקשר את הנושא הזה, שמטרתו היא לאפשר לכם להבין באופן מעמיק וספציפי יותר – זה דבר חיוני ביותר. אשתמש בשיטה מיוחדת כדי לשתף אתכם בנושא הזה – שיטה שלא השתמשנו בה בעבר ואשר עשויה להיראות לכם קצת מוזרה או מעט לא נוחה. בכל זאת, תהיה השיטה אשר תהיה, לאחר שתשמעו את הדברים, תדעו זאת. האם אתם אוהבים להקשיב לסיפורים? (כן.) אילו סיפורים אתם אוהבים לשמוע? אגדות, משלים או מדע בדיוני? (משלים.) (סיפור על אלוהים והאדם.) האם יש סיפור על אלוהים והאדם? (כן.) יש סיפורים על אלוהים והאדם המתרחשים סביבכם בכל יום. האם עליי בכלל להזכיר אותם? מי שאוהב סיפורים, שירים בבקשה את ידו, ואז אוכל לראות כמה בני אדם אוהבים לשמוע סיפורים. נראה שצדקתי כשבחרתי בשיטת הסיפור. כולכם אוהבים לשמוע סיפורים. אם כן, בואו נתחיל! אין צורך לסכם את הדברים. אני מבקש שתהיו רגועים ולא תנועו באי-שקט. אתם רשאים לעצום את העיניים אם אתם מרגישים שדעתכם תוסח על ידי סביבתכם או בני האדם הסובבים אתכם אם תשאירו אותן פקוחות. יש לי סיפור קטן ונפלא לספר לכם. זה סיפור על זרע, האדמה, עץ, אור השמש, ציפורי השיר והאדם. אל תירדמו. אתם שומעים? מהן הדמויות המרכזיות בסיפור שאני עומד לספר? (זרע, האדמה, עץ, אור השמש, ציפורי השיר והאדם.) האם אלוהים יופיע בסיפור? (לא.) לא שמעתם אותו, נכון? אבל אני בטוח שלאחר שהסיפור יסופר תהיו רגועים ומסופקים. בסדר, אתם יכולים להקשיב בשקט.

סיפור 1. זרע, האדמה, עץ, אור השמש, ציפורי השיר והאדם

זרע קטן נפל אל האדמה. לאחר שחלף גשם כבד, הזרע הצמיח נבט רך ושורשיו התחפרו אט-אט באדמה שמתחת. הנבט צמח וגבה עם הזמן, כשהוא גובר על רוחות אכזריות וגשם עז ורואה את חלוף העונות כשהירח מתמלא ונחסר. בקיץ, האדמה הביאה מתנות של מים, כך שהנבט יכול היה לעמוד בחום הקופח. ובגלל האדמה, הנבט לא הרגיש בחום וכך הוא שרד את החום של הקיץ. עם בוא החורף, האדמה עטפה את הנבט בחיבוקה החמים והם נאחזו זה בזה בחוזקה. ובזכות חמימות האדמה, הנבט שרד את הקור הקשה ועבר ללא פגע את סופות החורף ואת השלג של העונות. האדמה הגנה על הנבט והוא נעשה אמיץ והיה מאושר. הוא גבה ונעשה גאה מהטיפוח חסר האנוכיות שהעניקה לו האדמה. הנבט גדל בשמחה. הוא שר כשהגשם התיז ורקד והתנדנד כשהרוח נשבה. וכך הנבט והאדמה תלויים זה בזה...

שנים חלפו והנבט נהיה לעץ מיתמר. הוא הצמיח ענפים עבותים עמוסים באינספור עלים ועמד איתן על האדמה. שורשי העץ התחפרו באדמה כמו בעבר, אך כעת הם צללו אל מעמקי העפר שמתחת. מה שהגן על הנבט בעבר הפך כעת לתשתית של העץ האימתני.

קרן אור האירה על העץ וגזעו רעד. העץ הושיט את ענפיו הרחבים וגמע עמוקות מהאור. האדמה מתחת נשמה עם העץ בקצב אחיד והאדמה הרגישה מחודשת, ובדיוק אז, משב רוח רענן עבר בענפים והעץ רטט מעונג, שופע מרץ. וכך העץ ואור השמש תלויים זה בזה...

בני אדם ישבו בצלו הקריר של העץ והתענגו באוויר הרענן והריחני. האוויר ניקה את לבם ואת ריאותיהם וניקה את הדם שבתוכם. בני האדם כבר לא הרגישו בעייפות או בעול יומם. וכך בני האדם והעץ תלויים זה בזה...

להקת ציפורי שיר צייצה ונחתה על ענפי העץ. אולי הן חמקו מאיזה אויב, או שהן התרבו וגידלו את צאצאיהן, או אולי רק רצו לנוח לרגע. וכך הציפורים והעץ תלויים זה בזה...

שורשי העץ המתפתלים והסבוכים התחפרו עמוק באדמה. גזעו הגן על האדמה מהרוח והגשם והוא פרש את ענפיו האדירים והגן על האדמה שמתחתיו. העץ עשה זאת משום שהאדמה היא אמו. הם חיים יחד, תלויים זה בזה, ולעולם לא יחיו בנפרד...

כך מסתיים הסיפור. אתם יכולים לפקוח את העיניים. סיפרתי לכם סיפור על זרע, האדמה, עץ, אור השמש, ציפורי השיר והאדם. הסיפור מורכב רק מחלקים ספורים. אילו תחושות הוא עורר בכם? לאחר שסיפרתי אותו כך, האם אתם מבינים אותו? (אנחנו מבינים.) אתם יכולים לדבר על רגשותיכם. אם כן, מה אתם מרגישים אחרי ששמעתם את הסיפור הזה? (הוא מרגש מאוד ונראה שזה סיפור על אלוהים והאדם ושזה האופן שבו אלוהים מטפח את האדם ומגן על האדם כדי שלאחר מכן האדם יוכל לגדול ולהתחזק. כשבן אדם הופך לאדם אמיתי, הוא יכול להבין את אהבת האל ולאהוב אותו בחזרה. אלוהים קשור לאדם הדוקות.) ראשית אומר לכם שאת כל הדברים שהזכרתי, אתם יכולים לראות במו עיניכם ואתם יכולים לגעת בהם במו ידיכם – אלה דברים אמיתיים ולא מטאפורות. אני רוצה שתחשבו על מה שדנתי בו. דבר ממה שדיברתי עליו לא היה עמוק וישנם כמה משפטים שמרכיבים את הנקודה המרכזית של הסיפור. (אלוהים הוא מקור חייו של כל צמח, בהמה, בעל-כנף או אדם.) מה עוד? (על אף שהאירועים בסיפור הם דברים שמתרחשים קרוב אלינו, אנחנו בכל זאת מזניחים לעתים קרובות את שלטון האל. אלוהים אומר זאת בטבעיות רבה והדבר קורה ממש לידנו בטבעיות רבה, אך בתוך כך מגולם שלטון האל. אלוהים מושל בכל והוא מקור החיים של הכל.) (הדברים שאלוהים אמר הם פשוטים. הם נאמרים כדי שנבין וכדי ליידע אותנו ששלטון האל הוא זה שהסדיר את הכל.) האם יש עוד משהו להוסיף? (הסיפור ששמענו מצייר תמונה יפהפייה: הזרע מתעורר לחיים ותוך צמיחתו הוא חווה את ארבע עונות השנה: אביב, קיץ, סתיו וחורף. האדמה היא כמו אם באופן שבו היא מטפחת. היא מעניקה חום בחורף כדי שהנבט ישרוד את הקור. לאחר שהנבט התבגר והפך לעץ, קרן אור נוגעת בענפיו ומביאה לעץ אושר רב. אנחנו רואים שמקרב כל ברואי האל, האדמה חיה והיא תלויה בעץ. אנחנו רואים גם שאור השמש מביא חמימות כה רבה לעץ, ועל אף שציפורי שיר הן מחזה נפוץ, אנחנו רואים את האופן שבו הציפורים, העץ ובני האדם כולם משתלבים באופן הרמוני. כשאנחנו שומעים את הסיפור הזה, זו התחושה שאנחנו מרגישים בלבנו, שלמעשה כל ברואי האל חיים.) יפה אמרת! האם יש למישהו עוד משהו להוסיף? (בסיפור, כשהזרע נובט וגדל לעץ מיתמר, אנחנו רואים את הדברים הנפלאים שאלוהים ברא. אלוהים הפיח חיים בכל הדברים והם תלויים זה בזה וכולם קשורים זה לזה. אנחנו רואים את חוכמתו של אלוהים ואת נפלאותיו, ואנחנו רואים שכל ברואי האל משרתים זה את זה ושהוא מקור החיים של הכל.)

כל הדברים שדיברתי עליהם זה עתה הם דברים שראיתם בעבר, כמו זרעים. אתם יודעים על כך, נכון? זרע שצומח לעץ הוא אולי לא תהליך שאתם רואים בפירוט, אבל אתם יודעים שזו עובדה, נכון? (כן.) אתם יודעים על האדמה ועל אור השמש, נכון? דמותן של ציפורי שיר העומדות על עץ היא דבר שכולם ראו, נכון? (כן.) ובני אדם הנרגעים בצלו של עץ – כולכם ראיתם זאת, נכון? (ראינו זאת.) אם כן, איזו תחושה אתם מרגישים כשאתם רואים את כל הדוגמאות האלה בתמונה אחת? (הרמוניה.) האם כל הדוגמאות שקיימות בתמונה הזו מגיעות מאלוהים? (כן.) מכיוון שהן מגיעות מאלוהים, אלוהים יודע את הערך והחשיבות של קיומן המשותף של מספר הדוגמאות האלה על פני האדמה. כשאלוהים ברא את הכל, הייתה לו תוכנית לכל דבר, וכל דבר שהוא ברא מראה את כוונותיו והוא מפיח חיים בכל דבר כזה. הוא ברא את סביבת החיים של האנושות, שנידונה בסיפור ששמענו זה עתה. הסיפור דן בתלות ההדדית בין הזרע והאדמה – האדמה מזינה את הזרע והזרע קשור לאדמה. אלוהים קבע את היחסים ביניהם מראש מבראשית, נכון? (כן.) האם העץ, אור השמש, ציפורי השיר והאדם בתמונה הזו הם דוגמאות של סביבת החיים שאלוהים ברא עבור האנושות? (כן.) ראשית, האם יכול העץ לעזוב את האדמה? (לא.) האם העץ יכול להתקיים ללא אור שמש? (לא.) אם כן, מה הייתה מטרתו של אלוהים כשהוא ברא את העץ, האם אפשר לומר שהוא עשה זאת רק למען האדמה? האם אפשר לומר שהוא עשה זאת רק למען ציפורי השיר? האם אפשר לומר שהוא עשה את רק למען בני האדם? (לא.) מה היחסים ביניהם? היחסים ביניהם הם יחסי תלות הדדית ואי אפשר להפריד ביניהם. האדמה, העץ, אור השמש, ציפורי השיר ובני האדם תלויים אלה באלה לקיומם והם מזינים אלה את אלה. העץ מגן על האדמה, ואילו האדמה מזינה את העץ; אור השמש מקיים את העץ, ואילו העץ יוצר אוויר רענן מאור השמש ועוזר להקל על האדמה את חום השמש. למי הדבר מועיל, בסופו של דבר? הדבר מועיל לאנושות, נכון? (כן.) וזה אחד העקרונות שבגללם אלוהים ברא את סביבת החיים של האנושות וזו ואחת המטרות העיקריות של סביבת החיים הזו. על אף שזו תמונה פשוטה, אנחנו יכולים לראות את חוכמתו וכוונותיו של אלוהים. האנושות לא יכולה לחיות בלי האדמה, או בלי עצים, או בלי ציפורי שיר ואור שמש, נכון? על אף שזה היה סיפור, זהו עולם בזעיר אנפין של האופן שבו אלוהים ברא את התבל והעניק לאדם את סביבת החיים.

אלוהים ברא את השמיים והארץ וכל צבאם למען האנושות והוא ברא גם את סביבת החיים. ראשית, הנקודה העיקרית שדנו בה בסיפור היא היחסים המחוברים והתלות ההדדית של הכל. על פי העיקרון הזה, סביבת החיים של האנושות היא מוגנת, שורדת ומתמשכת. משום שסביבת החיים הזו קיימת, האנושות יכולה לשגשג ולהתרבות. ראינו בתמונה את העץ, את האדמה, את אור השמש, את ציפורי השיר ואת בני האדם. האם גם אלוהים היה שם? יכול להיות שבני אדם לא יראו זאת, נכון? למראית עין, נדמה אולי שאלוהים לא היה שם, אבל בני אדם יכולים לראות את כללי היחסים המחוברים בין הדברים בתמונה. באמצעות הכללים הללו, בני אדם יכולים לראות שאלוהים קיים ושהוא השולט. נכון? אלוהים משתמש בעקרונות האלה ובכללים האלה כדי לשמר את חייהם וקיומם של כל הדברים. כך הוא מקיים את הכל ואת מקיים את האנושות. האם יש לסיפור הזה קשר כלשהו לנושא הכללי שדנו בו זה עתה? (כן.) למראית עין, נדמה שאין קשר, אך למעשה, הכללים שאלוהים קבע בתור הבורא וריבונותו על הכל קשורים בחוזקה לעובדה שהוא מקור החיים של הכל. הם קשורים הדוקות. נכון? (כן.) למדתם דבר מה, נכון?

אלוהים הוא אדון הכללים השולטים בתבל, הוא שולט בכללים המושלים בהישרדות הכל, והוא גם שולט בתבל ובכל כדי שהם יוכלו לחיות יחד. הוא גורם לכך שהם לא יכחדו או ייעלמו כדי שהאנושות תוכל להמשיך להתקיים. האדם יכול לחיות בסביבה כזו בזכות מנהיגותו של אלוהים. הכללים האלה המושלים בכל נמצאים תחת ריבונותו של אלוהים, אך האנושות לא יכולה להתערב בהם או לשנות אותם. רק אלוהים עצמו יודע את הכללים האלה ורק הוא עצמו מנהל אותם. מתי ינבטו העצים, מתי ירד הגשם, כמה מים וכמה תזונה תיתן האדמה לצמחים, באיזו עונה ינשרו העלים, באיזו עונה יישאו העצים פרי, כמה אנרגיה ייתן אור השמש לעצים, מה ינשפו העצים מהאנרגיה שהם מקבלים מאור השמש – כל אלה הם דברים שאלוהים כבר הסדיר כשהוא ברא את התבל והם חוקים שהאדם לא יכול להפר. הדברים שאלוהים ברא– בין אם הם חיים, ובין אם לא נראים חיים לבני אדם – כולם בידי אלוהים ותחת ריבונותו. איש לא יכול לשנות או להפר את הכלל הזה. כלומר, כשאלוהים ברא את הכל, הוא הגה את טיב קיומם. העץ לא יכול להכות שורש, לנבוט ולגדול ללא האדמה. מה היה קורה לאדמה ללא עצים? היא הייתה מתייבשת, הלא כן? (כן.) בנוסף לכך, העץ הוא ביתן של ציפורי השיר – הוא המקום שבו הן תופסות מחסה מפני הרוח. האם העץ היה בסדר ללא אור השמש? (הוא לא היה בסדר.) אם לעץ הייתה רק האדמה, הדברים לא היו עובדים. כל זה הוא למען האנושות ולמען הישרדותה של האנושות. האדם מקבל אוויר צח מהעץ וחי על פני האדמה שהעץ מגן עליה. האדם לא יכול לחיות בלי אור השמש, האדם לא יכול לחיות בלי כל שפע היצורים החיים. על אף שהיחסים בין כל הדברים האלה מורכבים, על בני האדם להבין בבירור שאלוהים ברא את הכללים המושלים בכל כדי שהדברים יוכלו להתקיים ביחסים מחוברים ובתלות הדדית. כל דבר שאלוהים ברא הוא בעל ערך וחשיבות. אם אלוהים היה בורא דבר חסר חשיבות, אלוהים היה מניח לו להיעלם. אתם מבינים? (כן.) זו אחת השיטות שאלוהים השתמש בהן כדי לקיים את הכל. למה מתייחסת המילה "לקיים" בסיפור הזה? האם אלוהים יוצא ומשקה את העצים בכל יום? האם העץ זקוק לעזרתו של אלוהים כדי לנשום? (לא.) במקרה הזה, המילה "לקיים" מתייחסת לאופן שבו אלוהים מנהל את הכל לאחר הבריאה. הוא רק הזדקק לכללים כדי לדאוג שהדברים ימשיכו לתפקד כראוי. העץ צמח בעצמו לאחר שניטע באדמה. אלוהים יצר את כל התנאים לצמיחתו. הוא ברא את אור השמש, את המים, את העפר, את האוויר ואת הסביבה, את הרוח, את הכפור, את השלג ואת הגשם ואת ארבע עונות השנה. אלה התנאים שהעץ זקוק להם כדי לצמוח ואלה הדברים שאלוהים הכין. אם כן, האם אלוהים הוא המקור של סביבת החיים הזו? (כן.) האם על אלוהים לצאת מדי יום ולספור את כל העלים על העצים? אין צורך, נכון? אלוהים גם לא צריך לעזור לעץ לנשום. אלוהים גם לא צריך להעיר את אור השמש בכל יום ולומר, "הגיע הזמן לזרוח על העצים." הוא לא צריך לעשות זאת. אור השמש זורח מעצמו, כפי שנקבע בכללים, הוא זורח על העץ והעץ סופג אותו. זה האופן שבו הדברים חיים במסגרת הכללים. אולי זו תופעה שלא מוכרת לכם, אך זו עובדה שכולם ראו וקיבלו. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להכיר בכך שהכללים לקיומם של כל הדברים באים מאלוהים ולדעת שצמיחתם והישרדותם נמצאות תחת ריבונותו של אלוהים. הדבר מוכיח שאלוהים הוא מקור כל החיים.

האם יש שימוש במטאפורות בסיפור הזה, כפי שבני אדם מכנים זאת? (לא.) האם יש פה האנשה? (לא.) מה שדיברתי עליו הוא אמת. כל דבר חי, כל דבר שקיים, נמצא תחת ריבונותו של אלוהים. כל דבר קיבל חיים לאחר שאלוהים ברא אותו. אלה הם חיים שאלוהים נתן והם מצייתים לחוקים ולדרך שהוא יצר עבור כל דבר. אין צורך שהאדם ישנה זאת ואין צורך שהאדם יסייע לכך. זה האופן שבו אלוהים מקיים את הכל. אתם מבינים, נכון? האם יש הכרח לדעתכם שבני האדם יכירו בכך? (כן.) אם כן, האם יש לסיפור הזה קשר כלשהו לביולוגיה? האם יש לו קשר כלשהו לאיזשהו תחום של ידע או מדע? (לא.) אנחנו לא דנים כאן בביולוגיה ובהחלט לא עוסקים כאן במחקר ביולוגי. מהי הנקודה המרכזית שאנחנו מדברים עליה כאן? (שאלוהים הוא מקור כל החיים.) מה אתם רואים בכל הברואים? האם ראיתם עצים? האם ראיתם את האדמה? (כן.) ראיתם את אור השמש, נכון? האם ראיתם ציפורים נחות על העצים? (כן.) האם האנושות שמחה לחיות בסביבה כזו? (היא שמחה.) אלוהים משתמש בכל – בדברים שהוא ברא כדי לשמר את ביתה של האנושות להישרדות וכדי להגן על ביתה של האנושות. זה האופן שבו הוא מקיים את הכל.

איך אתם מרגישים לגבי האופן שבו דנתי בדברים ולגבי האופן שבו תקשרתי? האם הם טובים? (הם בסדר. הם מציאותיים.) מה בסדר בהם? (הם קלים להבנה והם כוללים דוגמאות מעשיות.) זו דרך ממשית לדון בדברים, נכון? האם הסיפור הזה נחוץ כדי לסייע לבני אדם להכיר בכך שאלוהים הוא מקור החיים של הכל? (כן.) אם נחוצים סיפורים, נמשיך עם הסיפור הבא. התוכן של הסיפור הבא שונה במקצת והנקודה המרכזית גם היא שונה במקצת. כל הדברים בסיפור הם מה שראינו בבריאת האל. אשתמש שוב בשיטה של סיפור, וכולכם יכולים להקשיב לו בשקט ולחשוב על מה אני מדבר. לאחר שאסיים את הסיפור, אשאל אתכם כמה שאלות כדי לראות כמה למדתם. הדמויות המרכזיות בסיפור הן הר גדול, נחל קטן, רוח עזה וגל עצום.

סיפור 2. הר גדול, נחל קטן, רוח עזה וגל עצום

היה נחל קטנטן שהתפתל הלוך ושוב ולבסוף הגיע למרגלות הר גדול. ההר חסם את דרכו של הנחל הקטנטן, ולכן הנחל ביקש מההר בקולו הקטן והחלוש, "אנא תן לי לעבור. אתה עומד בדרכי וחוסם את התקדמותי." אז שאל ההר, "לאן אתה מתקדם?" והנחל הקטן ענה לו, "אני מחפש את ביתי." ההר אמר, "בסדר, אתה מוזמן לזרום מעליי!" אך מכיוון שהנחל הקטנטן היה צעיר מדי וחלש מדי, לא הייתה לו היכולת לזרום על פני הר כה גדול. לכן לא הייתה לו ברירה אלא להמשיך לזרום למרגלות ההר...

רוח עזה נשבה ונשאה עמה חול ואבק למקום שבו ההר עמד. הרוח שאגה על ההר, "תן לי לעבור!" ההר שאל, "לאן את מתקדמת?" הרוח שאגה בחזרה, "אני רוצה לעבור לצד השני של ההר." ההר אמר, "בסדר, אם את יכולה לפרוץ דרך המרכז שלי, את יכולה לעבור!" הרוח העזה שאגה אנה ואנה, אך גם במלוא עוצמתה, היא לא הייתה יכולה לפרוץ דרך מרכז ההר. הרוח התעייפה ועצרה לנוח. לכן בצד הזה של ההר, נשבה רק רוח חלושה לפרקים, מה ששימח את בני האדם שם. זו הייתה הברכה שההר העניק לבני האדם...

בחוף הים, קצף הגלים הכה בעדינות על פני השונית. לפתע, גל עצום עלה ושאג אל ההר. "זוז!" צעק הגל העצום. ההר שאל, "לאן אתה מתקדם?" הגל העצום לא עצר והמשיך לגאות קדימה כשהוא ענה, "אני מרחיב את השטח שלי ואני רוצה למתוח קצת את זרועותיי." ההר אמר, "בסדר, אם אתה יכול לעבור מעל הפסגה שלי, אתן לך לעבור." הגל העצום נע מעט לאחור ואז גאה שוב לעבר ההר. אך חרף כל ניסיונותיו, הוא לא יכול היה לעבור מעל להר. לא הייתה לו ברירה אלא לסגת אט-אט למקומו...

במשך מאות שנים, הנחל הקטנטן טפטף בעדינות מסביב למרגלות ההר. בכך שזרם בנתיב שיצר ההר, הנחל הקטנטן הגיע בחזרה אל ביתו – הוא התחבר לנהר וזרם אל הים. תחת השגחת ההר, הנחל הקטנטן מעולם לא איבד את דרכו. הנחל הקטנטן וההר הגדול הסתמכו זה על זה, הם ריסנו זה את זה והיו תלויים זה בזה.

במשך מאות שנים, הרוח העזה לא שינתה את הרגלה לשאוג על ההר. הרוח העזה השיבה מערבולות חול אדירות כשהיא "ביקרה" את ההר, בדיוק כפי שעשתה בעבר. היא איימה על ההר, אך מעולם לא פרצה דרך מרכז ההר. הרוח העזה וההר הגדול הסתמכו זה על זה, הם ריסנו זה את זה והיו תלויים זה בזה.

במשך מאות שנים, גם הגל העצום לא נח והוא מעולם לא הפסיק להתרחב. הוא היה שואג וגואה שוב ושוב לעבר ההר, אך ההר מעולם לא זז אפילו סנטימטר. ההר השגיח על הים וכך היצורים שבים התרבו ושגשגו. הגל העצום וההר הגדול הסתמכו זה על זה, הם ריסנו זה את זה והיו תלויים זה בזה.

זה סוף הסיפור שלי. ראשית, מה אתם יכולים לומר לי על הסיפור הזה? מה היה התוכן המרכזי? קודם כל היה הר, ומה אז? (נחל קטנטן, רוח עזה וגל עצום.) מה קרה בחלק הראשון עם הנחל הקטנטן וההר הגדול? אתם זוכרים? (הנחל הקטנטן זרם למרגלות ההר הגדול.) הנחל הקטנטן זרם למרגלות ההר הגדול – האם זה הסיפור שהתרחש ביניהם? לאן זרם הנחל? למה שנדבר על ההר הגדול והנחל הקטן? (מפני שההר הגן על הנחל, הנחל מעולם לא איבד את דרכו. הם הסתמכו זה על זה.) האם לדעתכם ההר הגן על הנחל הקטנטן, או הפריע לו בדרכו? (הגן עליו.) האם יכול להיות שהוא הפריע לו בדרכו? ההר והנחל הקטנטן היו ביחד – ההר הגן על הנחל וגם היה מכשול בדרכו. ההר הגן על הנחל כדי שהוא יוכל לזרום אל הנהר, אך הוא גם מנע ממנו לזרום לכל עבר ולגרום להצפות ואסונות לבני אדם. האם זו הנקודה המרכזית של הסיפור? (כן.) הגנת ההר על הנחל ותפקידו כמחסום המגן על בתי בני האדם. אם כך, הנחל הקטנטן מתחבר לנהר למרגלות ההר ואז זורם אל הים. האין זה הכרח עבור הנחל הקטנטן? (כן.) כשהנחל זרם אל הנהר ואז אל הים, על מה הוא הסתמך? האם הוא לא הסתמך על ההר? הוא הסתמך על ההר שיגן עליו והסתמך על ההר שישמש לו מחסום. האין זו הנקודה המרכזית? (כן.) האם אתם מבינים את חשיבות ההרים למים במקרה הזה? (כן.) האם הם חשובים? (כן.) האם יש לאלוהים תכלית בבריאת הרים גדולים כקטנים? (כן.) יש לכך תכלית, נכון? זה חלק קטן מהסיפור, ורק מנחל קטנטן והר גדול, אנחנו מסוגלים לראות את הערך והחשיבות של שני הדברים האלה בכך שאלוהים ברא אותם. אנחנו יכולים גם לראות את חוכמתו ואת תכליתו באופן שבו הוא מושל בשני הדברים האלה. הלא כן?

במה עוסק החלק השני של הסיפור? (ברוח עזה והר גדול.) האם הרוח היא דבר טוב? (כן.) לא בהכרח, מפני שלפעמים, אם הרוח חזקה מדי, היא יכולה להיות הרסנית. איך הייתם מרגישים אם הייתם צריכים להישאר בחוץ ברוח העזה. תלוי כמה היא חזקה, נכון? אם זה היה משב רוח קל, או אם הייתה זו רוח בדרגה 2-3, או רוח בדרגה 3-4, היא הייתה עדיין נסבלת –לכל היותר בן אדם יתקשה לפקוח עיניים. אך האם אתם הייתם מסוגלים להתמודד בכך אם הרוח הייתה נושבת חזק מספיק כדי להפוך לטורנדו? לא הייתם מסוגלים לעמוד בכך. לכן לא נכון לומר שהרוח היא תמיד דבר טוב, או שהיא תמיד דבר רע, משום שהדבר תלוי בעוצמת הרוח. אם כן, במה מועיל כאן ההר? האם הוא משמש מעין מסנן לרוח? (כן.) ההר לוקח את הרוח ומקטין אותה למה? (למשב רוח קליל.) למשב רוח קליל. רוב בני האדם יכולים לגעת בה ולהרגיש אותה בסביבה שבה הם חיים – האם הם הרגישו רוח עזה או משב רוח קל? (משב רוח קל.) האין זו אחת התכליות לכך שאלוהים ברא הרים? האין זו כוונתו? איזו חוויה תהיה לבני האדם החיים בסביבה בה הרוח העזה מעיפה חלקיקי חול ללא כל מחסום או מסנן? האם ייתכן שכשחול ואבנים עפים לכל עבר, בני אדם לא יוכלו לחיות בארץ? חלק מבני האדם עלולים להיפגע בראשם מהאבנים המתעופפות וחול עלול לעוף אל תוך עיניהם של בני אדם אחרים כך שהם לא יוכלו לראות. בני האדם עלולים להישאב אל האוויר והרוח עלולה לנשוב כל כך חזק עד שהם לא יוכלו לעמוד. בתים יהרסו ויתרחשו כל מיני אסונות. האם יש ערך לרוח העזה? (כן.) מהו הערך הזה? כשאמרתי שהיא רעה, ייתכן שבני האדם יחשבו בעקבות כך שאין לה ערך, אך האם זה נכון? האם אין ערך להפיכתה למשב רוח קל? למה זקוקים בני האדם יותר מכל כשהאוויר לח וחנוק? הם זקוקים למשב רוח קליל שינשוב עליהם ברוך, כדי לרענן ולנקות את דעתם, להרגיע את מצב רוחם ולשפר את הלך חשיבתם. לדוגמה, כולכם ישובים בחדר על בני אדם רבים והאוויר חנוק, ומה אתם צריכים יותר מכל? (משב רוח קל.) במקומות שבהם האוויר עכור ומלא לכלוך, הדבר יכול להאט את חשיבתנו, להפחית את זרימת הדם ולטשטש את דעתנו. עם זאת, האוויר יתרענן אם תהיה לו הזדמנות לנוע ולהתמחזר, ובני אדם ירגישו הרבה יותר טוב. על אף שהנחל הקטן והרוח העזה היו יכולים להפוך לאסון, כל עוד ההר ניצב במקומו, הוא יהפוך אותם לדברים שבעצם מועילים לבני אדם, הלא כן?

במה עוסק החלק השלישי של הסיפור? (בהר הגדול והגל העצום.) ההר הגדול והגל העצום. הנוף כאן הוא של הר ליד הים ואנחנו יכולים לראות את ההר, את קצף הגלים וגם גל עצום. מהו ההר ביחס לגל במקרה הזה? (מגן ומחיצה.) הוא גם מגן וגם מחיצה, נכון? מטרת הגנתו היא למנוע מהחלק הזה של הים להיעלם, כדי שהיצורים החיים בו יוכלו לשגשג. כמחיצה, ההר מונע ממי הים – ממקווה המים הזה – לעלות על גדותיהם ולגרום לאסון שיפגע בבתי בני האדם ויהרוס אותם. נכון? אם כן, אנחנו יכולים לומר שההר הוא גם מחיצה וגם מגן. הדבר מראה את החשיבות של ההסתמכות ההדדית בין ההר והנחל, בין ההר והרוח העזה ובין ההר והגל העצום, ומראה את האופן שבו הם מרסנים זה את זה ותלויים זה בזה.

יש כלל וחוק המושלים בהישרדות הדברים הללו שאלוהים ברא. האם אתם יכולים לראות מה אלוהים עשה ממה שקרה בסיפור? האם אלוהים ברא את התבל ואז התעלם ממה שקרה לאחר מכן? האם הוא נתן להם כללים ועיצב את הדרכים שבהן הם יתפקדו ואז התעלם מהם לאחר מכן? האם זה מה שקרה? (לא.) אם כן, מה קורה כאן? (אלוהים נמצא בשליטה.) אלוהים עדיין שולט במים, ברוח ובגלים. הוא לא מאפשר להם להתפרע ולא מאפשר להם לפגוע בבתי בני האדם ולהרוס אותם, וזו הסיבה שבני האדם יכולים להמשיך לחיות ולשגשג על חלקת האדמה הזו. פירוש הדבר הוא שאלוהים כבר תכנן מראש את כללי הקיום כשהוא ברא את התבל. כשאלוהים ברא את הדברים האלה, הוא הבטיח שהם יועילו לאנושות והוא גם שלט בהם כדי שהם לא יהוו מטרד או יגרמו לאסון לאנושות. אם אלוהים לא היה מנהל אותם, האם המים לא היו זורמים לכל מקום? האם הרוח לא הייתה נושבת לכל עבר? אלמלא אלוהים ניהל אותם, שום כלל לא היה שולט בהם, והרוח הייתה מייללת והמים היו גואים וזורמים לכל מקום. אם הגל העצום היה גבוה מההר, האם האזור הזה של הים עדיין היה יכול להתקיים? הים לא יכול היה להתקיים. אם ההר לא היה גבוה כמו הגל, האזור הזה של הים לא היה קיים וההר היה מאבד את ערכו ואת חשיבותו.

האם אתם רואים את חוכמת האל בשני הסיפורים האלה? (כן.) אלוהים ברא את התבל והוא אדונה – הוא אחראי עליה והוא מקיים אותה בעודו משגיח על כל מילה ופעולה. הוא גם מפקח על כל פינה בחיים האנושיים. אם כן, אלוהים ברא את התבל, והוא מכיר את החשיבות והערך של כל דבר, וכן את תפקידו, אופיו וכללי הישרדותו כמו את כף ידו. אלוהים ברא את התבל – האם אתם חושבים שהוא צריך לערוך מחקר על הכללים האלה המושלים בתבל? (לא.) האם אלוהים צריך ללמוד מקריאה על ידע אנושי או על מדע כדי לערוך מחקר ולהבין זאת? האם יש מישהו בקרב האנושות שהוא מלומד וחכם די הצורך כדי להבין את הכל כמו שאלוהים מבין? אין מישהו כזה. נכון? האם יש אסטרונומים או ביולוגים שמבינים באמת את האופן שבו כל היצורים חיים וגדלים? (לא.) האם הם יכולים להבין באמת את הערך שבקיום של כל דבר? (לא.) מדוע? אלוהים ברא את הכל, וגם אם האנושות תעמיק מאוד בלמידת הידע הזה, וגם אם היא תנסה ללמוד אותו במשך זמן רב, היא לעולם לא תוכל להעלות על דעתה את המסתורין והתכלית של העובדה שאלוהים ברא את הכל, הלא כן? (כן.)

לאחר שדנו בדברים הללו עד כה, האם אתם מרגישים שאתם מבינים באופן חלקי את הקונוטציה של הביטוי "אלוהים הוא מקור החיים של הכל"? (כן.) ידעתי שכשאדון בנושא הזה, בני אדם רבים יחשבו מיד על כך שאלוהים הוא האמת ועל כך שדברו מקיים אותנו, אבל שהם יחשבו על כך רק ברמה הזו. ידעתי שאפילו יהיו כאלה שיחשבו שהעובדה שאלוהים מקיים את החיים האנושיים בכך שהוא מספק מזון ומשקה מדי יום ואת כל הצרכים היומיומיים לא נחשבת לקיום האדם. האם יש בני אדם שחושבים כך? (כן.) האין כוונתו של אלוהים ברורה מאוד באופן שבו ברא את הכל כדי שהאנושות תוכל להתקיים ולחיות חיים רגילים? אלוהים מתחזק את הסביבה שבה חיים בני האדם ומספק את כל הדברים שהאנושות צריכה. יתר על כן, הוא מנהל את הכל ומחזיק בריבונות על הכל. כל זה מאפשר לאנושות לחיות באופן רגיל ולשגשג באופן רגיל. זה האופן שבו אלוהים מקיים את הכל ואת האנושות. האם בני אדם צריכים להכיר בדברים האלה ולהבין אותם? (כן.) אולי יש כאלה שיאמרו, "הנושא הזה מרוחק מדי מהכרתנו את אלוהים האמיתי עצמו, ואנחנו לא רוצים לדעת זאת מפני שלא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי אלוהים." האם זה נכון? (לא.) מה לא נכון פה? האם אתם יכולים להבין את אלוהים באופן מלא אם אתם יודעים רק את הדברים שאלוהים אמר? אם תקבלו רק את עבודתו ואת משפטו ואת ייסורו, האם תבינו את אלוהים באופן מלא? אם תכירו רק חלק קטן מטבעו של אלוהים, חלק קטן מסמכותו של אלוהים, זה יספיק כדי להשיג הבנה של אלוהים, נכון? (לא.) מדוע? (זה יותר מדי חד-צדדי, מפני שהידע שלנו נבוב. אולם מכל אחת מעבודותיו של אלוהים המשתלבות בדברים החיים ושאינם חיים, כמו ההרים והנחלים, האגמים, הזרעים, אור השמש והגשם שאנחנו רואים, סוקרים וחווים, אנחנו רוכשים הבנה מעשית של אלוהים. כשההבנה שלנו מתעוררת כמו ילדים, אנחנו מתחילים לראות את הדברים האלה ולהרגיש שהם אמיתיים.) מעשי האל מתחילים בבריאתו את התבל והם ממשיכים היום, כשמעשיו ניכרים לעין בכל עת ובכל רגע. אם בני אדם מאמינים שאלוהים קיים רק מפני שהוא בחר בכמה בני אדם לעשות עליהם את עבודתו ולהושיע, ואם הם מאמינים שדברים אחרים לא נוגעים לאלוהים, לסמכותו, למעמדו ולמעשיו, האם אפשר לומר שהם מכירים את אלוהים באמת? בני אדם שמכירים כך את אלוהים "בכאילו", על סמך מבט חד-צדדי שאלוהים מוגבל רק לקבוצה של בני אדם, הם קצרי-רואי. האם זו הכרה אמיתית של אלוהים? האין בני אדם המכירים את אלוהים כך מתכחשים לכך שהוא ברא את הכל ולריבונותו על הכל? יש בני אדם שלא רוצים להכיר בכך, והם אולי חושבים לעצמם: "אני לא רואה את ריבונות האל על הכל – זה דבר שיותר מדי מרוחק ממני ואני לא רוצה להבין אותו. אלוהים עושה כאוות נפשו וזה לא קשור אליי בשום אופן. הדבר היחיד שמעניין אותי הוא קבלת מנהיגותו של אלוהים וקבלת דברו ואלוהים יהפוך אותי למושלם ויושיע אותי. אני אשים לב רק לדברים האלה, אבל לא אנסה להבין שום דבר אחר ולא אקדיש מחשבה לשום דבר אחר. יהיו אשר יהיו הכללים שאלוהים קבע כשהוא ברא את הכל ויהיו אשר יהיו מעשיו לקיום הכל ולקיום האנושות, זה לא קשור אליי בשום אופן." מהו הדיבור הזה? האין הוא מחפיר לחלוטין? האם מישהו מכם חושב כך? אני יודע שרוב-רובכם חושבים כך, אפילו אם לא תגידו זאת. אדם כזה, המשחק לפי הכללים, אולי ישתמש בעמדתו הרוחנית "בכאילו" באופן שבו הוא רואה את הכל. הוא רוצה להגביל את אלוהים לספרי הקודש, להגביל את אלוהים לדברים שהוא אמר ולהגביל את אלוהים רק לפשט של המילה הכתובה. הוא לא רוצה לדעת עוד על אלוהים והוא לא רוצה שאלוהים יקדיש עוד תשומת לב לעשיית דברים אחרים. צורת החשיבה הזו היא ילדותית ומאוד דוגמטית. האם בני אדם שזו השקפתם יכולים להכיר את אלוהים? הם יתקשו להכיר את אלוהים. היום סיפרתי לכם את שני הסיפורים האלה ודנתי בשני ההיבטים האלה. לאחר ששמעתם אותם זה עתה, ולאחר שבאתם איתם במגע זה עתה, יכול להיות שאתם חושבים שהם עמוקים או אפילו מעט מופשטים וקשים להבנה ולתפיסה. אולי תתקשו אף יותר לקשר בינם לבין מעשיו של אלוהים ואלוהים עצמו. עם זאת, כל אדם וכל מי ששואף להכיר את אלוהים צריכים להכיר בבהירות ובדיוק את כל מעשיו של אלוהים את כל מה שהוא עשה בקרב כל הדברים ובקרב כל האנושות. ההכרה הזו תאמת עבורכם את דבר קיומו האמיתי של אלוהים ותקנה לכם אמונה בכך. היא גם תאפשר לכם להכיר באופן מדויק את חוכמתו של אלוהים, את עוצמתו ואת האופן שבו הוא מקיים את הכל. היא תאפשר לכם לתפוס בבירור את קיומו האמיתי של אלוהים ולראות שהוא לא בדיה ולא מיתוס. כך אתם יכולים להבין שהוא לא מעורפל, ולא רק תיאוריה ושאלוהים הוא בהחלט לא סתם מזון רוחני, אלא שהוא קיים באמת. יתר על כן, כך אתם יכולים להכיר אותו כאלוהים באופן שבו הוא תמיד קיים את הכל וקיים את האנושות – הוא עושה זאת בדרך שלו עצמו ועל פי הקצב שלו עצמו. אם כן, אפשר לומר שמשום שאלוהים ברא את הכל ונתן כללים לכל דבר, כל אחד מהם מבצע לפקודתו את מה שמוטל עליו, ממלא את חובותיו ומשחק את התפקיד שהוא קיבל. כל דבר ממלא את תפקידו למען האנושות, והם עושים זאת במרחב, בסביבה שבה בני אדם חיים. אלמלא אלוהים עשה את הדברים כך ואלמלא סביבת האנושות לא הייתה כפי שהיא, האופן שבו בני האדם מאמינים באלוהים והולכים בעקבותיו לא היה מתאפשר כלל. הכל היה דיבורי סרק, הלא כן?

בואו נבחן שוב את הסיפור ששמענו זה עתה. בנוגע להר הגדול והנחל הקטן, מהו ההר? יצורים חיים משגשגים על ההר, ולכן יש ערך לקיומו בפני עצמו. בו בזמן, ההר חוסם את הנחל הקטן ומוודא שהוא לא יזרום לאן שירצה וימיט אסון על בני האדם. הלא כן? הודות לקיומו של ההר, הוא מאפשר לדברים חיים כמו העצים והדשא וכל הצמחים ובעלי החיים האחרים שעל ההר לשגשג, תוך שהוא גם מכוון את זרימת הנחל הקטן. ההר אוסף את מי הנחל ומכוון אותם בטבעיות מסביב למרגלותיו אל הנהר ולבסוף אל הים. הטבע הוא לא שיצר את הכללים כאן – אלוהים הוא שהסדיר אותם במיוחד בעת הבריאה. באשר להר הגדול והרוח העזה, ההר זקוק לרוח גם הוא. ההר זקוק לרוח כדי שתלטף את הדברים החיים שחיים עליו, ובו בזמן, ההר מגביל את עוצמת הרוח כך שהיא לא מתגברת יתר על המידה וממיטה הרס. במידת מה, הכלל הזה מגלם את חובתו של ההר הגדול. אם כן, האם הכלל הזה בכל הנוגע לחובת ההר נוצר מעצמו? (לא.) במקום זאת, אלוהים הוא שקבע אותו. להר הגדול יש חובה משלו וגם לרוח העזה יש חובה משלה. עכשיו, באשר להר הגדול ולגל העצום, בהיעדר ההר, האם המים היו מוצאים בעצמם כיוון לזרום בו? (לא.) המים היו גם הם מתגברים יתר על המידה וממיטים הרס. להר יש ערך משלו כהר, ולים יש ערך משלו כים. כך, בנסיבות האלה שבהן אף אחד מהם לא מפריע לאחר והם מסוגלים להתקיים ביחד באופן רגיל, הם גם מגבילים זה את זה – ההר הגדול מגביל את הים כדי שלא יעלה על גדותיו ובכך הוא מגן על בתי בני האדם, והדבר גם מאפשר לים לטפח את היצורים החיים בו. האם הנוף הזה נוצר מעצמו? (לא.) אלוהים יצר גם אותו. אנחנו רואים מהתמונות האלה שכשאלוהים ברא את התבל, הוא קבע מראש היכן יעמוד ההר, היכן יזרום הנחל, מאיזה כיוון תחל לנשוב הרוח העזה ולאן וכן מה יהיה גובהם של הגלים העצומים. כוונותיו ותכליתו של אלוהים מגולמות בכל הדברים האלה והן מעשי ידו. כעת, האם אתם מבינים שמעשיו של אלוהים נוכחים בכל? (כן.)

מהי תכלית הדיון שלנו בדברים הללו? האם היא שבני אדם יוכלו לחקור את הכללים שמאחורי האופן שבו אלוהים ברא את התבל? האם היא שבני אדם יתעניינו באסטרונומיה ובפיזיקה? (לא.) אם כן, מהי? היא שבני אדם יבינו את מעשיו של אלוהים. ההיבט החשוב ביותר של הבנת מעשיו של אלוהים הוא שהבנת מעשיו מאפשרת לבני אדם לאשר ולאמת שאלוהים הוא מקור החיים של הכל. אם אתם מסוגלים לזהות את הנקודה הזו, תוכלו באמת לאשר שאלוהים דומיננטי בלבכם ותוכלו לאשר שאלוהים הוא אלוהים הייחודי עצמו, בורא השמיים והארץ וכל צבאם. אם כן, האם הכרת מעשיו של אלוהים תועיל להבנתכם את אלוהים? (כן.) כמה היא תועיל? זו שאלה חשובה מאוד. ראשית, כשתבינו את המעשים האלה של אלוהים, האם עדיין תתעניינו באסטרונומיה ובפיזיקה? האם עדיין יהיה לכם לב ספקן ועדיין יהיו לכם ספקות שאלוהים הוא בורא הכל? האם עדיין יהיה לכם לב של חוקר ועדיין יהיו לכם ספקות שאלוהים הוא בורא הכל? כשתבינו שאלוהים הוא בורא התבל וכן תכירו את הכללים של בריאתו, האם תאמינו בלבכם באמת שאלוהים מקיים את התבל? האם המילה "מקיים" משמשת בכל מובן, או שמא היא נאמרת בנסיבות מיוחדות? יש פירוש רחב מאוד ויישום רחב מאוד לכך שאלוהים מקיים את התבל, נכון? אלוהים לא מספק לבני אדם רק את צרכיהם היומיומיים למזון ומשקה, הוא מספק לאנושות כל דבר שהיא זקוקה לו, לרבות כל מה שגלו לבני האדם ודברים שנסתרים מעיניהם. אלוהים מתחזק את סביבת החיים שהאנושות זקוקה לה, מנהל אותה ומושל בה. אלוהים הכין כל סביבה שהאנושות צריכה בכל עונה. גם כל אטמוספירה או טמפרטורה המתאימות לקיום האדם נמצאות תחת שליטתו של אלוהים ואך אחד מהכללים הללו לא מתרחש מעצמו או באקראי – הם כולם תוצאה של שלטונו ומעשיו של אלוהים. אלוהים עצמו הוא המקור של כל הכללים הללו והוא מקור החיים של הכל. זוהי עובדה מבוססת ומעל לכל ספק, בין אם אתם מאמינים בה או לא, בין אם אתם יכולים לראות זאת או לא ובין אם אתם יכולים להבין זאת או לא.

אני יודע שרוב רובם של בני האדם מאמינים רק במה שאלוהים אמר ועשה בספרי הקודש. עבור מיעוט קטן של בני אדם, אלוהים גילה את מעשיו כדי שבני אדם יוכלו לראות את הערך של קיומו וגם אפשר להם להבין את מעמדו ולדעת שהוא קיים באמת. עם זאת, עבור הרבה יותר בני אדם, העובדה שאלוהים ברא את התבל ושהוא מנהל ומקיים את הכל נראית מעורפלת או משתמעת לשתי פנים, ולכן הם מחזיקים בגישה של ספק. גישה מעין זו גורמת לבני אדם להאמין בעקביות שחוקי העולם הטבעי נוצרו מעצמם, שהשינויים, המהפכים והתופעות של העולם הטבעי, וכן עצם החוקים המושלים בטבע הופיעו מעצמם. פירוש הדבר הוא שבדעתם של בני האדם, הם לא יכולים לתפוס שאלוהים ברא את הכל ומושל בכל. הם לא יכולים להבין שאלוהים מנהל ומקיים את הכל. משום מגבלותיה של הנחת היסוד הזו, בני אדם לא מאמינים בכך שאלוהים ברא את הכל ושהוא מולך על הכל ומקיים את הכל. אפילו המאמינים פשוט מוגבלים לעידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. כלומר, מעשיו של אלוהים וכן קיומו את האנושות מוגבלים איכשהו רק לנבחריו. זהו דבר שאני ממש שונא לראות והוא גורם לכאב רב, מכיוון שהאנושות נהנית מכל מה שאלוהים מביא, אך בעת ובעונה אחת מתכחשת לכל מה שהוא עושה וכל מה שהוא נותן לה. בני אדם רק מאמינים שהשמיים והארץ וכל צבאם מצייתים לכללים טבעיים משלהם ולחוקים טבעיים משלהם ושאין להם כל מושל ששולט בהם או מקיים אותם ושומר עליהם. אפילו אם אתם מאמינים באלוהים, ייתכן שאתם לא מאמינים שכל אלה הם מעשיו. זהו אחד התחומים המוזנחים ביותר עבור כל מי שמאמין באלוהים, עבור כל מי שמקבל את דבר האל ועבור כל חסידי האל. לכן, ברגע שאני מתחיל לדון בדבר מה שלא נוגע לספרי הקודש או לעולם המושגים הרוחני לכאורה, יש כאלה שמתבלבלים, מתעייפים או שאפילו מתחיל להיות להם לא נוח. נדמה שהתחום הזה התרחק מבני אדם רוחניים ומדברים רוחניים. זה דבר רע. בכל הנוגע להכרת מעשיו של אלוהים, על אף שאנחנו לא מזכירים אסטרונומיה, גיאוגרפיה או ביולוגיה, אנחנו מכירים את מלוכתו של אלוהים על הכל, אנחנו מכירים את העובדה שהוא מקיים את הכל ושהוא המקור של הכל. זוהי מטלה חיונית שיש ללמוד, מבינים? (כן.)

בשני הסיפורים שדנו בהם זה עתה, על אף שאולי יש להם תכנים מעט יוצאי דופן ושהם אולי סופרו והובעו בפניכם בסגנון ייחודי, בכל זאת רציתי להשתמש בשפה ישירה ובשיטה פשוטה כדי שתוכלו לתפוס ולקבל דבר מה עמוק יותר. זו הייתה המטרה היחידה שלי: רציתי שתבינו ותאמינו מהסיפורים והתמונות הקטנים האלה שאלוהים הוא מושל הכל. מטרת הסיפורים האלה היא לאפשר לכם להבין ולהכיר את מעשיו האינסופיים של אלוהים במסגרת גבולותיו הסופיים של סיפור. באשר לשאלה מתי תגיעו לתוצאה הזו במלואה בתוככם, הכל תלוי בחוויות שלכם עצמכם ובעיסוקכם האישי. אם אתם מחפשים אמת ואם אתם שואפים להכיר את אלוהים, הדברים האלה יזכירו לכם היטב ובדרך קבע. הם יעניקו לכם מודעות עמוקה יותר והבנה בהירה יותר, ואתם תתקרבו בהדרגה למעשיו הממשיים של אלוהים – תתקרבו אליהם ללא ריחוק וללא שגיאה. עם זאת, אם אתם לא שואפים להכיר את אלוהים, הסיפורים האלה ששמעתם הם רק סיפורים והם לא יכולים לפגוע בהם. אם כן, אתם יכולים לראות בהם סיפורים אמיתיים בלבד.

האם הבנתם דבר מה משני הסיפורים האלה? אתם מוזמנים לדבר. (מכך שאלוהים סיפר לנו את שני הסיפורים האלה, אנחנו יכולים להרגיש באמת שהוא מושל הכל, בורא הכל, ומנהל הכל. אנחנו רואים את מעשיו של אלוהים, את כל-יכולתו ואת חוכמתו, ומכך אנחנו מרגישים עוד יותר את האהבה העזה של אלוהים כלפי האנושות. אלוהים עושה את כל מה שהוא עושה למען האנושות.) ובכן, ראשית, האם שני הסיפורים האלה נבדלים מהדיון הקודם שלנו על דאגתו של אלוהים כלפי לאנושות? האם יש קשר בלתי נמנע? (כן.) מהו הקשר הזה? האם הקשר הוא שבשני הסיפורים האלה אנחנו רואים את מעשיו של אלוהים ואת האופן שבו הוא מתכנן הכל ומטפל בכל למען האנושות? האם הקשר הוא שכל מעשיו ומחשבותיו של אלוהים מוכוונים לקיומה של האנושות? (כן.) האם לא ניכר מאוד במחשבתו ודאגתו הזהירות למען האנושות? (כן.) האנושות לא צריך לעשות דבר. אלוהים הכין למען בני האדם אפילו את האוויר שהם נושמים. אתם יכולים לראות שהירקות והפירות שהם אוכלים זמינים בשפע. מצפון ועד דרום, ממזרח ועד מערב, לכל אזור ישנם משאבי הטבע שלו ויבולים שונים, ואלוהים הכין את הפירות והירקות למען בני האדם כדי שהם יוכלו לחיות בשלום. כל הדברים האלה יכולים להוכיח שכל מה שאלוהים ברא הוא טוב. אם כבר מדברים על הסביבה הרחבה יותר, אלוהים ברא את כל הדברים עם יחסים הדדיים, קשרים הדדיים ותלות הדדית. הוא השתמש בשיטה הזו ובכללים האלה כדי לשמר את הישרדותם וקיומם של כל הדברים, וכך האנושות חייתה בשקט ובשלווה וגדלה והתרבתה מדור לדור בסביבת החיים הזו עד ליום הזה. אלוהים מאזן את הסביבה הטבעית כדי להבטיח את הישרדות האנושות. אלמלא הפיקוח והשליטה של אלוהים, איש לא יכול היה לשמר ולאזן את הסביבה, אפילו אם אלוהים הוא זה שברא אותה מלכתחילה – עובדה זו לבדה לא יכולה להבטיח את הישרדות האנושות. אם כן, אתם יכולים לראות שאלוהים מטפל בכל באופן מושלם! אם האדם היה יוצר זרע וזורע אותו בעפר, האם הוא היה נובט? אם האדם היה יוצר עץ ונוטע אותו בקרקע, גם בעוד מאות שנים הוא לא היה מצמיח אף עלה. האדם לא יכול ליצור זרעים חיים. על האדם לציית לתוכניתו של אלוהים. במקומות מסוימים אין אוויר כלל, ולכן בני אדם לא יכולים לחיות שם ואלוהים לא יאפשר לכם ללכת לשם. אם כן, אל תחרגו מגבולותיכם – הם נועדו להגן על האנושות והדברים האלה מסתוריים מאוד. אלוהים הכין ותכנן כל פינה של הסביבה, לאורכה ולרוחבה של הארץ, וכל יצור חי על פני האדמה, גם החיים וגם המתים: מדוע זה נחוץ? מדוע זה לא נחוץ? מה התכלית שלשמה הדבר הזה כאן ומדוע דבר אחר צריך להיות שם? אלוהים כבר תכנן את כל זה ואין צורך שבני אדם יחשבו על כך. כל בריאת האל כל כך מושלמת! ישנם בני אדם אווילים שתמיד חושבים על הזזת הרים, אך במקום לעשות זאת, למה לא לעבור אל המישור? אם אתם לא אוהבים הרים, למה שתעברו לגור על ידם? האין זה אווילי? מה יקרה אם תזיזו את ההר הזה? סופת הוריקן תעבור במקום או שגל עצום ישטוף ובתיהם של בני האדם יהרסו. זה יהיה דבר אווילי לעשות, הלא כן? (כן.) בני אדם יכולים רק להרוס והשטן פשוט מעודד את ההריסה הזו. השטן תמיד חושב על תוכניות גדולות ותמרונים כדי לבסס את מעמדו ולהנציח את המוניטין שלו. השטן אפילו הרס את המקום היחיד שבו הוא יכול לחיות, אך הוא רוצה לקיים ולנהל את הכל. כמה נבער ואווילי לגמרי!

אלוהים מאפשר לאדם לנהל את הכל ולהיות אדון על הכל, אך האם האדם עושה עבודה טובה? (לא.) כיצד האדם עושה עבודה גרועה? האנושות נוטה להרס – האנושות לא רק לא הייתה מסוגלת לשמר את הדברים כפי שאלוהים ברא אותם, היא ממש הרסה אותם. האנושות הפכה את ההרים לחצץ, חנקה את הימים באדמה והפכה את המישורים למדבריות שבהן איש לא יכול לחיות. אולם שם במדבר, האדם הקים תעשייה ובנה בסיסים גרעיניים, וההרס שורר בכל עבר. הנהרות הם כבר לא נהרות, הים הוא כבר לא ים –הם שופעים בזיהום. כשהאנושות מפרה את האיזון ואת כללי הטבע, יום האסון והמוות שלה לא רחוק וזה בלתי נמנע. כשיבוא האסון, אתם תדעו כמה בריאת האל יקרת ערך וכמה הכל חשוב לאנושות. האנושות מתחילה להבין את העובדה הזו. הבינו, חיי האדם בסביבה עם אקלים נעים הם כמו חיים בגן העדן. בני האדם לא מזהים את הברכה הזו, אך ברגע שהם יאבדו הכל, הם יבינו כמה הכל נדיר ויקר ערך. כיצד האדם יחזיר לעצמו את כל זה? מה יוכלו בני האדם לעשות אם אלוהים לא היה מוכן לברוא את הכל שוב? מה תוכלו לעשות? (לא נוכל לעשות דבר.) למעשה, יש דבר שתוכלו לעשות והוא פשוט מאוד, וכשאומר לכם מהו, תבינו מיד שהוא ניתן לביצוע. מדוע האדם נקלע לבעיה הסביבתית הנוכחית? בגלל תאוות הבצע וההרסנות של האדם? אם האדם ישים קץ להרס הזה, האם סביבת החיים לא תחזור לעצמה בהדרגה? אם אלוהים לא יעשה דבר, אם אלוהים לא מעוניין עוד לעשות דבר למען האנושות – כלומר, אם הוא לא רוצה להתערב – השיטה הטובה ביותר תהיה שהאנושות תשים קץ להרס הזה ותשיב את הדברים לקדמותם. סיום כל ההרס הזה פירושו להפסיק לבזוז ולהחריב את כל הדברים שאלוהים ברא. הדבר יאפשר לסביבה שהאדם חי בה להשתפר בהדרגה. אם זה לא ייעשה, התוצאה תהיה המשך הריסת הסביבה והיא תחמיר. אתם רואים שהשיטה שלי פשוטה? (כן.) היא פשוטה וניתנת לביצוע. בהחלט פשוטה, והיא באמת ניתנת לביצוע לבני אדם מסוימים, אך האם היא ניתנת לביצוע עבור רוב רובם של בני האדם עלי אדמות? (לא.) לפחות עבורכם, האם היא ניתנת לביצוע? (כן.) ממה נובעת אמירתכם "כן"? האם אפשר לומר שהיא נוגע להנחת תשתית להבנה של מעשיו של אלוהים? האם אפשר לומר שהיא נוגעת לציות לכלליו ולתוכניתו של אלוהים? (כן.) יש דרך לשנות את כל זה, אך זה לא הנושא שאנחנו דנים בו כעת. אלוהים אחראי לחייו של כל אדם והוא אחראי עד הסוף. אלוהים מקיים אתכם – גם אם הסביבה שהשטן הרס גרמה לכם לחלות, או שנפגעתם מזיהום או נגרם לכם נזק אחר, זה לא משנה – אלוהים מקיים אתכם והוא יאפשר לכם להמשיך לחיות. האם יש לכם אמונה בכך? (כן!) אלוהים לא מתייחס בקלות דעת לאובדן חיי אדם, נכון?

האם התחלתם להרגיש את החשיבות שבהכרה באלוהים כמקור כל החיים? אילו הרגשות יש לכם? דברו ואני אקשיב. (בעבר, מעולם לא חשבנו לקשר את ההרים, את הים ואת האגמים למעשיו של אלוהים. היום, באמצעות השיתוף של אלוהים, אנחנו מבינים עכשיו שהם תמיד היו מעשיו של אלוהים ושהם נבעו מחוכמתו. לכן אנחנו רואים שהאופן שבו אלוהים ברא את הכל נקבע נקבעה מראש עוד מבראשית, ושכל הדברים מכילים את רצונו הטוב של אלוהים. כל הדברים קשורים זה לזה והאנושות היא המוטב הסופי. מה ששמענו היום מרגיש מאוד טרי וחדש, והרגשנו כמה אמיתיים מעשיו של אלוהים. במציאות ובחיי היום-יום שלנו, אנחנו באמת רואים את הדברים כפי שהם כשאנחנו באים במגע עם יצורים חיים.) אתם רואים זאת באמת, נכון? האופן שבו אלוהים מקיים את האנושות תמיד מבוסס על תשתית יציבה – הוא לא סתם ממלמל כמה מילים וזהו. אלוהים עושה כל כך הרבה – הוא עושה לטובתכם אפילו דברים שאתם לא רואים. האדם חי בסביבה הזו, בתבל הזו שאלוהים ברא. בסביבה הזו, בני אדם ודברים אחרים תלויים זה בזה, בדיוק כפי שהגז שפולטים צמחים מטהר את האוויר ומועיל לבני האדם שנושמים אותו. עם זאת, ישנם צמחים שהם רעילים לאדם, אך הרי צמחים אחרים מתחרים בצמחים האלה? זהו אחד מפלאי הבריאה של אלוהים! לא דנו בנושא הזה היום. במקום זאת, דנו בעיקר בתלות ההדדית בין האדם לבין דברים אחרים, באופן שבו האדם לא יכול לחיות בלי דברים אחרים ובחשיבות של העובדה שאלוהים ברא את הכל. האדם לא יכול לחיות ללא דברים אחרים, בדיוק כפי שהאדם זקוק לאוויר כדי לחיות, ואם היו שמים אתכם בריק, הייתם מתים במהירה. זהו עיקרון בסיסי מאוד שמאפשר לכם להבין שהאדם זקוק לדברים אחרים. אם כן, איזו מין גישה צריך האדם לנקוט כלפי כל הדברים? (לנצור אותם.) לנצור אותם, להגן עליהם, להשתמש בהם ביעילות, לא להרוס אותם, לא לבזבז אותם ולא לשנות אותם לפי גחמה. זאת משום שאלוהים הוא זה שמעניק לאנושות את כל הדברים ועל האנושות להתייחס אליהם באופן מצפוני. היום סיפרתי לכם שני סיפורים קטנים ואני מקווה שתחזרו ותהרהרו בהם לעומק. בפעם הבאה נדון בכמה דברים בפירוט רב יותר. בכך יסתיים השיתוף שלנו להיום. שלום! (שלום!)

18 בינואר, 2014