כחלק מהמין האנושי וכנוצרים אדוקים, זוהי אחריותנו ומחויבותנו להקדיש את נפשנו ואת גופנו למילוי שליחות האל, שכן כל הווייתנו באה מהאל, והיא מתקיימת בזכות ריבונותו. אם נפשנו וגופנו אינם מוקדשים לשליחות האל ולעניינה הצודק של האנושות, אזי נשמותינו יבושו בפני אלה שמסרו את נפשם למען שליחות האל, ועל אחת כמה וכמה בפני האל, המספק לנו הכול.

האל ברא את העולם הזה, הוא ברא את האנושות הזו, ויתרה מכך, הוא היה האדריכל של תרבות יוון העתיקה ושל הציוויליזציה האנושית. רק האל מנחם את האנושות הזו, ורק האל דואג לה יומם ולילה. התפתחות האדם והתקדמותו הם בלתי נפרדים מריבונות האל, וההיסטוריה והעתיד של האנושות אינם יכולים לחמוק מהסידורים שנעשו בידיו. אם אתה נוצרי אמיתי, אתה בוודאי תאמין שעלייתה ונפילתה של כל מדינה או אומה נתונות לסידוריו של האל. האל לבדו יודע את גורלה של כל מדינה או אומה, והאל לבדו שולט במהלך קיומה של האנושות הזו. אם האנושות רוצה גורל טוב, אם מדינה רוצה גורל טוב, על האדם להשתחוות לאל בסגידה, ולבוא בפניו כדי להכות על חטא ולהתוודות, אחרת גורלו ויעדו של האדם יהיו אסון בלתי נמנע.

הביטו לאחור אל התקופה שבה נח בנה את התיבה: האנושות הייתה מושחתת עד היסוד, בני האדם סטו מברכת האל, האל חדל לדאוג להם, והם איבדו את הבטחותיו. הם חיו באופל, ללא אורו של האל. אז הם הפכו להוללים מטבעם והתמסרו לשחיתות נתעבת. בני אדם כאלה לא יכלו עוד לקבל את הבטחת האל; הם לא היו ראויים לחזות בפני האל או לשמוע את קולו, כי הם נטשו את האל, השליכו הצדה את כל מה שהעניק להם, ושכחו את תורתו. לבם התרחק מהאל יותר ויותר, וככל שעשה זאת, הם התנוונו מעבר לכל היגיון ואנושיות והפכו לרעים יותר ויותר. אז הם התקרבו יותר ויותר למוות וזעמו ועונשו של האל ניחתו עליהם. רק נח סגד לאל וסר מרע, ולכן הוא היה מסוגל לשמוע את קולו של האל ולשמוע את הוראותיו. הוא בנה את התיבה על פי הוראות דברו של האל, ואסף אליה את כל מיני היצורים החיים. וכך, לאחר שהכול הוכן, האל המיט את חורבנו על העולם. רק נח ושבעת בני משפחתו האחרים שרדו את החורבן, כי נח סגד ליהוה וסר מרע.

כעת הביטו על העידן הנוכחי: אנשים צדיקים כמו נח, שיכלו לסגוד לאל ולסור מרע, חדלו מלהתקיים. אך האל עדיין רב חסד כלפי האנושות הזו ועדיין מוחל לה בעידן הסופי הזה. האל מחפש את אלה הכמהים להופעתו. הוא מחפש את אלה המסוגלים לשמוע את דבריו, את אלה שאינם שוכחים את שליחותו ושמוסרים לו את לבם וגופם. הוא מחפש את אלה הכנועים לפניו כתינוקות ואינם מתנגדים לו. אם אתה מקדיש את עצמך לאל, בלי ששום כוח יעצור בעדך, אזי האל יביט בך בעין יפה ויעניק לך את ברכותיו. אם יש לך מעמד רם, מוניטין רב, ידע רב, נכסים רבים ותמיכה של אנשים רבים, אך אתה נותר חופשי מהשפעתם של דברים אלה ועדיין בא בפני האל כדי לקבל את קריאתו ואת שליחותו, וכדי לעשות את מה שהאל מבקש ממך, אזי כל מה שתעשה יהיה המפעל המשמעותי ביותר עלי אדמות והמפעל הצודק ביותר של האנושות. אם אתה דוחה את קריאתו של האל למען מעמד ולמען מטרותיך שלך, כל מה שתעשה יהיה מקולל ואף מתועב בעיני האל. אולי אתה נשיא, מדען, כומר או בכיר, אבל לא משנה כמה רמה משרתך, אם בפועליך אתה מסתמך על הידע והיכולת שלך, אזי תמיד תהיה כישלון ולעולם יישללו ממך ברכות האל, כי האל אינו מקבל דבר ממה שאתה עושה, והוא לא מכיר בכך שהמפעל שלך צודק, או מקבל את העובדה שאתה פועל לטובת האנושות. הוא יאמר שכל מה שאתה עושה אינו אלא שימוש בידע ובכוח של האנושות כדי להדוף את הגנת האל מהאדם, ושאתה מכחיש את ברכותיו של האל. הוא יאמר שאתה מוביל את האנושות לעבר האופל, לעבר המוות, ולעבר תחילתו של קיום אינסופי שבו האדם איבד את האל ואת ברכתו.

מאז שהאנושות הגתה את מדעי החברה, המדע והידע מילאו את מחשבותיו של האדם. הם הפכו לכלים לשליטה באנושות, וכבר לא נותרו לאדם די מקום או תנאים הולמים לסגוד לאל. מעמדו של האל בלבו של האדם הלך ושקע. ללא מקום לאל בלבו של האדם, עולמם הפנימי של בני האדם אפל, חסר תקווה וריק. כתוצאה מכך, חוקרים בתחום מדעי החברה, היסטוריונים ופוליטיקאים רבים עברו אל קדמת הבמה והציגו תיאוריות במדעי החברה, את תורת האבולוציה האנושית ותיאוריות אחרות הסותרות את האמת בנוגע לבריאת האדם על ידי האל, וזאת כדי למלא את לבם ואת נפשם של בני האדם. וכך, מספרם של המאמינים בכך שהאל ברא את הכול הלך ופחת, ומספרם של המאמינים בתורת האבולוציה הלך וגדל. יותר ויותר אנשים מתייחסים לתיעוד עבודתו של האל ודבריו בעידן הברית הישנה כאל מיתוסים ואגדות. בלבם, בני האדם נעשים אדישים לכבודו ולגדולתו של האל, לקיומו, ולעיקר שלפיו האל ריבון על כל הדברים. הישרדותה של האנושות וגורלן של מדינות ואומות אינם חשובים להם עוד, והאדם חי בעולם חלול שעניינו רק אכילה, שתייה ורדיפת תענוגות... מעטים הם האנשים הנוטלים על עצמם לחפש היכן האל עושה את עבודתו כיום, או לחקור כיצד הוא אוחז בריבונות על יעדו של האדם וקובע אותו. וכך, מבלי שהאדם יודע זאת, הציוויליזציה האנושית הולכת ומתרחקת מהתאמה למשאלותיו של האדם, וישנם אף רבים החשים שמעצם כך שהם חיים בעולם כזה, הם פחות מאושרים מאלה שכבר מתו. אפילו בני אומות שנחשבו בעבר למתורבתות מאוד משמיעים קובלנות כאלה. גם אם שליטים וסוציולוגים מאמצים את מוחם כדי לשמר את הציוויליזציה האנושית, הרי שללא הנחיית האל אין בכך כל תועלת. איש אינו יכול למלא את הריקנות שבלב האדם, כי איש אינו יכול להיות חייו של האדם, ושום תיאוריה חברתית אינה יכולה לשחרר את האדם ממצוקת הריקנות. מדע, ידע, חירות, דמוקרטיה, הנאה ונוחות מביאים לאדם נחמה זמנית בלבד. גם עם הדברים האלה, באופן בלתי נמנע האדם עדיין חוטא ומתלונן על חוסר ההוגנות בחברה. קיומם של דברים אלה אינו יכול לעצור את כמיהתו ואת רצונו של האדם לחקור. זאת משום שהאדם נברא בידי האל, והקורבנות והחיפושים חסרי ההיגיון שלו יכולים רק להביא עליו יותר ויותר מצוקה, ולגרום לו להיות במצב מתמיד של חרדה, מבלי לדעת כיצד להתמודד עם עתיד האנושות או כיצד להתמודד עם הנתיב שלפניו, עד כדי כך שהאדם אף נעשה מפוחד מהמדע ומהידע, קל וחומר שהוא מפחד מתחושת הריקנות. בעולם הזה, אתה חסר יכולת לחלוטין לחמוק מגורל האנושות, ולא משנה אם אתה חי במדינה חופשית או במדינה ללא זכויות אדם. בין שאתה השליט ובין שאתה הנשלט, אתה חסר יכולת לחלוטין לחמוק מהרצון לחקור את גורלה, תעלומותיה ויעדה של האנושות, קל וחומר שאינך מסוגל לחמוק מתחושת הריקנות המבלבלת. תופעות כאלה, המשותפות לכל האנושות, מכונות בפי סוציולוגים תופעות חברתיות, אך שום אדם דגול אינו יכול לקום ולפתור בעיות כאלה. אחרי הכול, אדם הוא אדם, ושום אדם אינו יכול להחליף את מעמדו ואת חייו של האל. האנושות זקוקה לא רק לחברה הוגנת שבה כולם שבעים, שווים וחופשיים; האנושות זקוקה לישועת האל ולאספקת החיים שלו לאדם. רק כאשר האדם יקבל את אספקת החיים של האל ואת ישועתו, אזי צרכיו, רצונו לחקור והריקנות שבלבו ייפתרו. אם אנשיה של מדינה או אומה אינם מסוגלים לקבל את ישועתו והשגחתו של האל, אזי מדינה או אומה כזו תתדרדר לשקיעה, לאופל, וכתוצאה מכך היא תושמד על ידי האל.

אולי ארצך משגשגת כעת, אבל אם תאפשר לעמך להתרחק מהאל, אזי ארצך תגלה שיותר ויותר מברכותיו של האל נשללות ממנה, הציוויליזציה שלה תירמס יותר ויותר על ידי האדם, ובמהרה עמה יקום נגד האל ויקלל את השמיים. כך, מבלי דעת, ייהרס גורלה של מדינה. האל יקים אומות חזקות כדי להתמודד עם אותן אומות שקילל, ואף עשוי למחות אותן מעל פני האדמה. המפתח לשגשוגה או לחורבנה של מדינה או אומה הוא השאלה אם שליטיה סוגדים לאל, ואם הם מובילים את עמם להתקרבות לאל ולסגידה לו. אך בעידן הסופי הזה, מכיוון שאלה המחפשים את האל וסוגדים לו בכנות הולכים ומתמעטים, האל מעניק חסד מיוחד למדינות שבהן הנצרות היא דת המדינה. הוא אוסף את המדינות האלה יחד כדי ליצור את המחנה הצודק יחסית בעולם, בעוד שהמדינות האתאיסטיות ואותן מדינות שאינן סוגדות לאל האמיתי הופכות ליריבותיו של המחנה הצודק. כך, לא רק שיש לאל מקום בקרב האנושות שבו הוא יכול לבצע את עבודתו, אלא שהוא גם זוכה במדינות המפעילות סמכות צודקת, ומאפשר להטיל סנקציות והגבלות על אותן מדינות המתנגדות לו. למרות זאת, האל עדיין אינו מסוגל לזכות ביותר אנשים שיסגדו לו, כי האדם התרחק ממנו יותר מדי, ושכח את האל למשך זמן רב מדי, ועל פני האדמה הזאת ישנן רק מדינות הנוקטות צדק ומתנגדות לאי-צדק. אך הדבר הזה רחוק מלהגשים את משאלותיו של האל, כי אף שליט של מדינה כלשהי לא יתיר לאל למלוך על עמו, ושום מפלגה פוליטית של מדינה כלשהי לא תאסוף את אנשיה כדי לחלוק כבוד לאל; האל איבד את מקומו הראוי בלב כל מדינה, אומה, מפלגה שלטת, ואף בלב כל אדם. על אף שקיימים כוחות צדק בעולם הזה, כל שלטון שבו אין לאל מקום בלב האדם הוא שברירי מאוד, והזירה הפוליטית, החסרה את ברכת האל, שרויה באי-סדר ואינה מסוגלת לעמוד ולו במכה אחת. עבור האנושות, קיום בהיעדר ברכת האל שקול לקיום נטול שמש. בלי קשר למידת השקדנות שבה שליטים תורמים לעמם, בלי קשר למספר הוועידות הצודקות שהאנושות מקיימת יחד, שום דבר מזה לא יהפוך את הגלגל או ישנה את גורל האנושות. האדם מאמין שמדינה שבה אנשים שבעים ולבושים, ושבה הם חיים יחד בשלום, היא מדינה טובה, ושיש לה מנהיגות טובה. אך האל אינו חושב כך. הוא מאמין שמדינה שבה איש אינו סוגד לו היא מדינה שהוא ישמיד. מחשבותיו של האדם תמיד שונות מאוד מאלה של האל. לכן, אם ראש מדינה אינו סוגד לאל, אזי גורלה של מדינה זו יהיה טרגי מאוד, ולמדינה זו לא יהיה יעד.

האל אינו נוטל חלק בפוליטיקה של האדם, אך הוא שולט בגורלה של כל מדינה ואומה, הוא שולט בעולם הזה וביקום כולו. גורל האנושות ותוכניתו של האל קשורים זה בזה בקשר הדוק, ושום אדם, מדינה או אומה אינם יכולים לחמוק מריבונותו של האל. אם אדם רוצה לדעת את גורלו, עליו לבוא בפני האל. האל יגרום לאלה ההולכים אחריו וסוגדים לו לשגשג, ויביא דעיכה והכחדה על אלה המתנגדים לו ודוחים אותו.

היזכרו במתואר בכתבי הקודש, עת המיט האל חורבן על סדום, וחישבו גם כיצד הפכה אשת לוט לנציב מלח. היזכרו כיצד אנשי נינוה חזרו בתשובה והתוודו על חטאיהם בשק ואפר. היזכרו איזה סוף היה ליהודים לאחר שצלבו את ישוע לפני 2,000 שנה – הם גורשו מארץ ישראל ונמלטו למדינות ברחבי העולם, רבים נהרגו, והאומה היהודית כולה הייתה נתונה לכאב חסר התקדים של חורבן ארצם. הם צלבו את האל – ביצעו חטא מתועב – והכעיסו את צביון האל. הם נאלצו לשלם על מעשיהם ונאלצו לשאת בכל השלכות מעשיהם. הם גינו את האל, דחו את האל, ולכן היה להם רק גורל אחד: להיענש על ידי האל. זו הייתה התוצאה המרה והאסון שהמיטו שליטיהם על ארצם ואומתם.

כיום, האל שב לעשות את עבודתו בקרב בני האדם, והתחנה הראשונה בעבודתו היא הדיקטטורה בהתגלמותה: סין, המעוז האיתן של האתאיזם. דרך חוכמתו ועוצמתו, האל זכה בקבוצה של אנשים. במהלך תקופה זו, הוא נרדף על ידי המפלגה השלטת בסין בכל האמצעים והיה נתון לכל סוגי הסבל, ללא מקום להניח את ראשו, וללא מקום למצוא בו מחסה. למרות זאת, האל עדיין ממשיך בעבודה שהוא מתכוון לעשות: הוא מדבר ואומר דברים, והוא מפיץ את הבשורה. איש אינו יכול לתפוס את כול-יכולתו של האל. האל מעולם לא הפסיק את עבודתו בסין, מדינה הרואה באל אויב. במקום זאת, יותר אנשים קיבלו את עבודתו ודברו, כי האל מושיע כל אחד ואחד מבני האדם במידה הרבה ביותר האפשרית. כולנו מאמינים ששום מדינה או כוח אינם יכולים לעכב את מה שהאל רוצה להשיג, ושאלה המנסים לחסום את עבודת האל, המתנגדים לדבר האל, והמפריעים והמנסים לפגוע בתוכניתו של האל, ייענשו בסופו של דבר על ידי האל. כל אדם שיתנגד לעבודת האל יגורש על ידי האל לגיהינום; כל מדינה שתתנגד לעבודת האל תושמד על ידי האל; כל אומה שתקום להתנגד לעבודת האל תימחה מעל פני האדמה הזו ותחדל מלהתקיים. אני מפציר באנשי כל האומות, כל המדינות, ואף כל התעשיות להקשיב לקולו של האל, לחזות בעבודתו של האל, ולשים לב לגורל האנושות, ובכך להפוך את האל למושא הסגידה הקדוש ביותר, המכובד ביותר, הגבוה ביותר והיחיד בקרב האנושות, ולאפשר לאנושות כולה לחיות בתוך ברכותיו של האל, בדיוק כפי שצאצאי אברהם חיו תחת הבטחתו של יהוה, ובדיוק כפי שאדם וחווה, שהאל ברא בראשית, חיו בגן עדן.

עבודתו של האל גואה קדימה כגל אדיר. איש אינו יכול לעכב אותו, ואיש אינו יכול לבלום את צעדתו. רק אלה המקשיבים היטב לדבריו, והמחפשים אותו וכמהים לו, יכולים ללכת בעקבותיו ולקבל את הבטחתו. אלה שלא יעשו כן יהיו נתונים לאסון כבד ולעונש ראוי.