בכינוס האחרון שיתפנו על נושא מרכזי הנוגע לחתירה אל האמת: "ויתור על המחסומים בין אדם לאל ועל עוינותו כלפי האל". במסגרת נושא מרכזי זה, דיברנו על ויתור על תפיסות ודמיונות אנושיים בנוגע לעבודת האל, ונגענו בנושאים של תנאים מולדים, אנושיות וצביונות מושחתים של אנשים, ובמסגרת נושאים אלה הוזכרו סוגיות הקשורות לאיכות. בפעם הקודמת שיתפנו מעט על הסוגיות הקשורות לאיכות וטיפלנו בחלק מהתפיסות של אנשים. לאחר ששמעתם זאת, האם יש לכם הגדרה מדויקת לאיכות? מהי איכות בדיוק? כיצד יש להבין את האיכות? כיצד ניתן לשפוט אם איכותו של אדם היא טובה, ממוצעת או ירודה? על בסיס אילו היבטים יש לשפוט זאת? האם חיפשתם והרהרתם בשאלות אלה? (הרהרתי בהן מעט. בכינוס האחרון האל שיתף שכדי להעריך את איכותו של אדם עלינו לבחון את יעילותו ואת האפקטיביות שלו בעשיית דברים. קודם לכן, לא הייתה לי הבנה רבה בהיבט זה ואף הייתי מבלבל בין חוזקות לאיכות. לדוגמה, כשהייתי רואה מישהו שמשיג תוצאות אקדמיות טובות במיוחד או שולט בכמה שפות, הייתי חושב שהדבר מעיד על איכות טובה. רק דרך ההקשבה לשיתוף של האל השגתי שיפוט ברור לגבי השאלה מהי איכות טובה באמת ומה אינו אלא כמה חוזקות. אם אדם נראה כלפי חוץ פיקח למדי, אך יש לו יעילות נמוכה מאוד בביצוע חובתו והוא תמיד לא מסוגל להבין את עקרונות-האמת, האיכות שלו ירודה יחסית). הערכת איכותו של אדם לפי יעילותו והאפקטיביות שלו בעשיית דברים – זוהי דרך כללית לנסח זאת. מעבר לבחינת יעילותו והאפקטיביות שלו בעשיית דברים, יש סטנדרטים ספציפיים להערכת איכותו של אדם: הראשון, יכולת למידה. השני, יכולת להבין דברים. השלישי, יכולת תפיסה. הרביעי, יכולת לקבל דברים. החמישי, יכולת קוגניטיבית. השישי, יכולת שיפוט. השביעי, יכולת לזהות דברים. השמיני, יכולת תגובה. התשיעי, יכולת קבלת החלטות, שיכולה להיקרא גם יכולת ביצוע. העשירי, היכולת להעריך ולהוקיר דברים. אחד עשר, יכולת חדשנות. האם אתה זוכר אותם? (כן). כמה יש בסך הכול? (אחד עשר). קרא אותם בקול רם. (אחת, יכולת למידה. שתיים, היכולת להבין דברים. שלוש, יכולת תפיסה. ארבע, יכולת לקבל דברים. חמש, יכולת קוגניטיבית. שש, יכולת שיפוט. שבע, יכולת לזהות דברים. שמונה, יכולת תגובה. תשע, יכולת קבלת החלטות. עשר, היכולת להעריך ולהוקיר דברים. אחת עשרה, יכולת חדשנות). כדי לשפוט את איכותו של אדם באופן כללי, עליך לבחון את שני ההיבטים האלה: יעילותו והאפקטיביות שלו בעשיית דברים. כדי להעריך את יעילותו ואת האפקטיביות שלו בעשיית דברים באופן ספציפי, יש לקבוע זאת באופן מקיף על בסיס אחד עשר הסטנדרטים האלה. בדרך זו תוכל לשפוט במדויק מהי באמת איכותו של אדם. כמובן, כדי להעריך איכות של אדם, הצעד הראשון הוא לבחון את יכולותיו הכוללות בהיבטים שונים, ולאחר מכן את יעילותו והאפקטיביות שלו בעשיית דברים. אם יש לו איכות ויכולת בהיבטים שונים, אזי הוא בוודאי יעשה דברים ביעילות ובאפקטיביות. אם יעילותו של אדם בעשיית דברים גבוהה והאפקטיביות שלו טובה, אזי כשאתה מעריך את יכולותיו בכל תחום על פי אחד עשר הסטנדרטים, הן בוודאי יהיו טובות גם כן. לא ניתן לקבוע באופן מלא אם איכותו של אדם טובה או לא על פי יכולת אחת בלבד מתוך אחת עשרה היכולות הללו – יש לשפוט זאת באופן מקיף. כמובן, מבין אחת עשרה היכולות הללו, אילו הן החשובות ביותר? החשובות ביותר הן יכולת השיפוט, היכולת לזהות דברים, יכולת התגובה ויכולת קבלת ההחלטות – אלה כרוכות ביכולת לפעול לאחר הבנת תיאוריה מסוימת. שאר היכולות נוגעות להבנה וללמידה, הכרוכות בשכל האנושי. כעת נשתף על אחת עשרה היכולות הללו אחת לאחת.

היכולת הראשונה היא יכולת למידה. יכולת למידה לא מתייחסת אך ורק ללמידת תחום ידע; היא כוללת גם למידת שפה, מיומנות טכנית ספציפית, למידה וקבלה של דבר חדש, וכן הלאה – כל אלה נכללים בתחום של יכולת למידה. לדוגמה, בנסיבות רגילות, כשאדם לומד מיומנות טכנית, הוא יכול לשלוט בה באופן בסיסי בתוך שישה חודשים ולאחר מכן לעסוק בה באופן עצמאי. אם גם אתה יכול לשלוט בה ולעסוק בה באופן עצמאי לאחר שישה חודשי למידה, זה נחשב שיש לך יכולת למידה. אם לוקח לך פי שניים יותר זמן מהאדם הממוצע כדי ללמוד – אם לאחר שישה חודשים טרם שלטת בה ואתה זקוק לשישה חודשים נוספים כדי ללמוד – הדבר מעיד על איכות ירודה. כלומר, בנוגע ליכולת למידה, אם אתה יכול לשלוט במיומנות הטכנית או בידע במסגרת הזמן הרגילה, פירוש הדבר שהאיכות שלך ממוצעת או מעל הממוצע. אולם, אם אתה חורג ממסגרת זמן זו וזקוק לפי שניים או אפילו פי שלושה יותר זמן מאחרים כדי ללמוד את המיומנות הטכנית או הידע, אזי האיכות שלך ירודה. אם אתה משקיע פי שניים או שלושה יותר זמן מאדם ממוצע ועדיין אינך יכול ללמוד זאת, וחסרה לך יכולת למידה, מה הדבר אומר על איכותך? ללא יכולת למידה אינך עומד אפילו בסטנדרט הכללי של איכות אנושית רגילה. אתה גרוע יותר מבעל איכות ירודה – אתה חסר איכות לחלוטין. לאיזו קטגוריה משתייך מי שאין לו איכות? היעדר איכות פרושו שאדם משתייך לקטגוריה של אנשים מוגבלים בשכלם ואווילים, שאין להם שום יכולת למידה. זה מה שכרוך ביכולת למידה.

היכולת השנייה היא היכולת להבין דברים. היכולת להבין דברים מתייחסת ליכולתו של אדם לפענח את העקרונות ואת 'הסוד' שבדבר שהוא רואה או נתקל בו לעתים קרובות. לדוגמה, כשאתה לומד מיומנות מקצועית, אם אתה מקשיב להוראה תיאורטית וצופה בהדגמות מעשיות, ובתוך מסגרת זמן רגילה אתה יכול לפענח את 'הסוד' ואת העקרונות הכרוכים במיומנות זו, הדבר נחשב שיש לך איכות טובה ויכולת מסוימת להבין דברים. אם אינך יכול להבין זאת מיד, וגם אם מישהו ישתף איתך שוב עדיין לא תוכל להבין; וגם כשהוא יתן לך רמזים חוזרים ונשנים עדיין לא תוכל להבין מהו 'הסוד' לביצוע הדבר הזה ומהם העקרונות הכרוכים בכך – אזי יכולתך להבין דברים ירודה. אולי לאחר זמן מה תוכל ללמוד מעט על ידי גישושים איטיים תוך כדי יישום בפועל, אך הדבר מוגבל לכך. בלי קשר לכמות הזמן שאתה משקיע – בין אם שלוש שנים ובין אם חמש שנים – אם מה שאתה יכול להבין נשאר מוגבל להיקף מצומצם, וכשאתה עושה דברים אתה דבק רק בתקנות ובכללים מסוימים, מבלי להיות מסוגל להבין את היסודות הכרוכים בכך וליישם אותם בפועל, פירוש הדבר שיכולתך להבין דברים ירודה; לאנשים כאלה יש איכות ירודה. לדוגמה, אנשים מסוימים מבצעים עבודת כנסייה, ולאחר שאתה משתף איתם על עקרונות-האמת, הם מרגישים שכל מה שאמרת נכון ואין להם ספקות לגבי מה ששיתפת. אולם, הם פשוט לא יכולים להבין מדוע יש לעשות דברים בדרך זו ואינם מסוגלים להבין את העקרונות הכרוכים בכך. במיוחד כשהם מתמודדים עם בעיות שונות או מצבים מיוחדים בחיים האמיתיים, או בעת ביצוע חובתם, הם לא יודעים כיצד ליישם עקרונות או כיצד לגשת לבעיות שהם נתקלים בהן ולטפל בהן על פי העקרונות. הדבר מעיד על חוסר יכולת להבין דברים. אנשים שחסרה להם היכולת להבין דברים לא מבינים גם לאחר ששמעו שיתוף על האמת, ותמיד מבקשים בקשות כמו: "האם תוכל לתת דוגמה נוספת?" או "האם תוכל להסביר זאת בפירוט רב יותר?" רק לאחר שאתה נותן דוגמה ומסביר בפירוט הם יכולים להבין מעט. אך אם תשתף על דבר מה עמוק יותר, שוב הם לא יוכלו להבין ויבקשו ממך לתת דוגמה נוספת. מדוע הם מבקשים ממך שוב ושוב לתת דוגמאות? כדי שתסביר מצבים דומים בחיים האמיתיים באמצעות דוגמאות, כך שהם יוכלו פשוט לזכור גישה או תקנה מסוימות. מדוע הם עושים זאת? מפני שיכולתם להבין דברים ירודה מאוד – אפשר גם לומר שאין להם יכולת להבין דברים; הם לא יודעים כיצד ליישם עקרונות בחיים האמיתיים או בעת ביצוע חובתם. לא משנה איך תשתף איתם, לא משנה כמה דוגמאות ספציפיות תיתן וכמה עקרונות תסביר בבירור, ואפילו אם תתייחס לעקרונות לטיפול במצבים מיוחדים, הם יכולים להקשיב כל היום ועדיין לא לקלוט זאת. הם מרגישים שדבריך הם רק תיאוריה ועדיין אינם יודעים כיצד לטפל בבעיות השונות שהם מתמודדים איתן בחיים האמיתיים. הדבר מעיד על חוסר יכולת להבין דברים. בלי קשר לאופן שבו אחרים מסבירים להם דברים, אנשים שחסרה להם היכולת להבין דברים לא יכולים לקלוט זאת – זוהי איכות ירודה. האם לאנשים בעלי איכות ירודה יש גם יעילות ואפקטיביות ירודות כשהם עושים דברים? (כן). אם יכולתו של אדם להבין דברים ירודה, אזי יעילותו והאפקטיביות שלו בעשיית דברים בוודאי יהיו ירודות; הוא לא יידע אילו עקרונות מעורבים כשהוא יתמודד עם דבר מה, והוא לא יידע כיצד ליישם עקרונות בחיים האמיתיים. הדבר מעיד על איכות ירודה. יש סוג נוסף של אנשים, שנעשים מבולבלים יותר ככל שהשיתוף של אחרים מפורט וספציפי יותר, והם לא מסוגלים להבין אותו. לדוגמה, כשבית האל משתף על הבחנה במנהיגי שקר ובצוררי משיח, לאחר ההקשבה הם אומרים: "למה אני לא קולט את זה? יש שיתוף על עקרונות, ניתנו דוגמאות ופירוט של מצבים מיוחדים, אבל הכול נשמע לי כל כך מבולבל. מה בדיוק נאמר כאן? באיזה סוג של אנשים אנחנו אמורים לטפל? האם עלינו לטפל במנהיגי שקר או בצוררי משיח? האם מנהיג הכנסייה שלנו הוא צורר משיח? האדם הזה נראה קצת רע – האם הביטויים שלו נובעים מצביון מושחת או מאנושיות רעה? מיהו בדיוק, מנהיג שקר או צורר משיח? אני עדיין לא מבין". הם אפילו לא מבינים מהם עקרונות-האמת שאתה משתף עליהם; ככל שהם מקשיבים יותר, כך הם נעשים מבולבלים יותר. לא זו בלבד שהם לא מצליחים לקשר את עקרונות-האמת הללו למצבים ממשיים, אלא שהם גם נעשים כל כך מבולבלים עד שהם אפילו לא יודעים מהו הנושא שעליו אתה מדבר. האם זה לא מראה על חוסר יכולת להבין דברים? (כן). לדוגמה, דמיינו מצב שבו כולם התכנסו כדי לשתף על נושא אחד, כשכל אדם תורם את מחשבותיו. אתה משתף על הבנתך, אני מביע את הבנתי; אדם אחד מעלה שאלה, אדם אחר מעלה שאלה אחרת – הכול סובב סביב נושא זה. אלה שאין להם איכות מקשיבים לדיון מסוג זה ואינם מצליחים להבין אותו. בליבם הם חושבים: "על מה כולכם מדברים? למה אני לא מצליח להבין?" הם נעשים מבולבלים. הם לא יכולים להבין את ההיגיון שבבסיס השאלות הסבירות שאחרים מעלים, או מדוע השאלות האלה נשאלות – הם לא יכולים לפענח את הסיבות לכך; הם גרועים אפילו מצופה מן הצד. אלה שהם בעלי איכות, אפילו כשהם רק צופים מהצד, יכולים לומר מי צודק ומי טועה, מה הסיבה לכך שמישהו שואל שאלה מסוימת, אם השאלות עמוקות או שטחיות, כיצד עונים על השאלות – אך אלה שאין להם איכות לא יכולים להבין דבר מכל זה ואינם יכולים להבין את ההיגיון שבבסיס הדברים. הדבר מראה שאין להם את היכולת להבין דברים. כשאחרים משתפים על משהו, הם לא יכולים להבחין לאחר ההקשבה. הם לא יודעים אם מה שנאמר הוא אמיתי ואובייקטיבי, וגם לא יכולים לראות לאשורם את הרקע ואת מהות העניין – הם אובדי עצות לחלוטין. באשר לשאלה מדוע נושא זה נדון, מדוע יש להדגיש שוב ושוב את העקרונות הכרוכים בנושא זה, וכן אילו שאלות נוגעות לעקרונות אלה ואילו לא, הם לא יכולים להבין או לפענח דבר מכל אלה. ככל שהם ממשיכים להקשיב הם נעשים מנומנמים; הם מתחילים לראות את עצמם כצופים מהצד בלבד בשיתוף זה וליבם מתערפל. אצל אנשים אחרים, ככל שמשתפים יותר על עקרונות-האמת, כך דעתם נעשית צלולה ובהירה יותר. אך אלה שהם חסרי איכות, ככל שהם מקשיבים יותר כך הם נעשים מבולבלים יותר ומחשבותיהם נעשות מעורפלות יותר. הדבר מעיד על חוסר יכולת להבין דברים. האין זה מעיד על איכות ירודה ביותר? אנשים כאלה יכולים להיקרא גם אנשים חסרי איכות. איזה סוג של אנשים הם אלה שאין להם איכות? (אנשים מוגבלים שכלית). אנשים שהם מוגבלים שכלית, אווילים, טיפשים – זוהי קטגוריית האנשים בעלי האיכות הירודה ביותר. זהו ההיבט השני: היכולת להבין דברים.

ההיבט השלישי הוא יכולת תפיסה. יכולת תפיסה דומה ליכולת להבין דברים אך היא צעד אחד קדימה. מה ההבדל ביניהן? יכולת תפיסה מתמקדת יותר באופן שבו יש להתאים את עקרונות-האמת ואת נתיבי היישום בפועל לבעיות השונות בחיים האמיתיים ולאחר שהאדם הבין את העקרונות והנתיבים הללו ושלט בהם, ליישם אותם בעבודה ממשית. כאן טמון ההבדל. לאחר שאנשים בעלי יכולת תפיסה הבינו את היסודות והעקרונות של דבר מה, יש בליבם נתיב ליישום בפועל, וכן היקף, כיוון ומטרה מדויקים. הם יודעים כיצד ליישם את היסודות והעקרונות הללו וגם מכירים את העקרונות ליישום בפועל הכרוכים במצבים מיוחדים מסוימים. נניח שאדם יכול לזהות את מהותן של בעיות מסוימות לאחר ששמע שיתוף על עקרונות-אמת מסוימים, ולאחר מכן הוא יכול להשתמש באמת כדי לפתור בעיות ממשיות מסוימות בחיים האמיתיים. כלומר, לאחר שהוא שומע את העקרונות הללו, הוא מבין מיד כיצד היה עליו ליישם בפועל בתגובה למצב קודם, וכשמצבים מתעוררים שוב, הוא גם יודע כיצד ליישם את העקרונות כדי לגשת למצבים האלה, ומיד יש בליבו נתיב ליישום בפועל; תפיסתו את העקרונות והיסודות פועלת כאור מנחה, המאפשר לו לדעת במהירות כיצד לטפל בבעיות שונות בחיים או בעבודה, ומאפשר שיהיו לו נתיב, כיוון ועקרונות ליישום בפועל. במקרה זה, לאדם כזה יש יכולת תפיסה, שהיא, כמובן, ביטוי לאיכות טובה. נניח שלאחר שאדם שמע שיתוף כלשהו על עקרונות-האמת, הוא יודע כיצד עליו ליישם בפועל ולטפל בדברים מחייו הממשיים שהם נפוצים ואוניברסליים או בדברים שהוא חווה. אולם הוא לא יודע כיצד ליישם את עקרונות-האמת הללו במצבים מיוחדים ומורכבים, במצבים בלתי צפויים, או בבעיות ותופעות לא נפוצות שהוא לא חווה, והוא עדיין צריך לחפש ולשאול כדי לקבל תשובה מדויקת או תוכנית ספציפית ליישום בפועל לפני שיידע כיצד לטפל בהם ולפתור אותם. אחרת, גם לאחר ששמע את עקרונות-האמת, הוא עדיין לא יודע כיצד לטפל בעניינים או בבעיות כאלה. הדבר מעיד שיש לו יכולת תפיסה בינונית; או, אפשר גם לומר שאדם כזה הוא בעל איכות בינונית. אנשים מסוימים עבדו עשר או עשרים שנה, ועם ניסיון עבודה כלשהו בשילוב עם השיתוף הברור על עקרונות-האמת מבית האל, הם יודעים כיצד לטפל במצבים נפוצים, וקיבלו אישור לכך שטיפול בהם בדרך זו הוא נכון. אולם, כשהם מתמודדים עם בעיות מסוימות מורכבות, מיוחדות ולא נפוצות, שאף פעם הם לא חוו בעבודתם, הם לא יודעים כיצד לטפל בהן וחייבים לברר כדי לקבל תשובה ברורה לפני שהם יכולים להתחיל לטפל בהן. אם המצב משתנה ונעשה מורכב יותר ממה שדמיינו או מהנסיבות שהם מכירים, הם נעשים מבולבלים, אינם יודעים כיצד עליהם להתמודד עם זה, ויודעים עוד פחות כיצד עליהם ליישם בפועל ולטפל בזה באופן שתואם לעקרונות. כשהם לא יודעים כיצד ליישם בפועל, בין אם הם פועלים על סמך דמיונותיהם, שאיפותיהם ורצונותיהם, או פשוט מניחים זאת בצד ומתעלמים מכך – בלי קשר לאופן שבו הם פועלים – כשהם מתמודדים עם מצב כזה הם נעשים מבולבלים ואינם יודעים כיצד ליישם עקרונות כדי לטפל בו – עובדה זו מוכיחה שהאיכות שלהם בינונית. אם אדם יכול לטפל במצבים כלליים אך אינו יודע כיצד לטפל במצבים מיוחדים, הדבר מעיד על איכות בינונית. אם היתקלות במצבים מיוחדים מסוימים גורמת להם להיות כל כך מבולבלים עד שהם לא יכולים אפילו לטפל בבעיות שבדרך כלל היו מסוגלים לטפל בהן, הדבר מעיד על איכות ירודה. לאדם בעל איכות ירודה יש גם יכולת תפיסה ירודה. האם יש הבחנה בין אדם בעל יכולת תפיסה ירודה לבין מישהו שיש לו יכולת תפיסה מספקת? (כן).

יש אנשים, שלא משנה כיצד אחרים משתפים, אינם יכולים לתפוס את העקרונות. הם מבינים רק דוקטרינות ותקנות, ויכולים להשמיע כמה סיסמאות, אך הם לא יודעים כיצד לבצע עבודה אמיתית ולפתור בעיות. אתה מבין, לאחר שהקשיבו לשיתוף, הם מדברים בבהירות רבה ובצורה מובנית, כאילו הם באמת מבינים. אך למעשה, הם כלל לא הבינו את מה שנאמר. כשמדובר בביצוע עבודה קונקרטית, הם נעשים מבולבליםואינם יודעים היכן להתחיל. כשהם נתקלים בבעיות, הם לא יודעים כיצד לפתור אותן. הם עדיין לא יכולים לבצע עבודה קונקרטית. בטיפול באנשים ובעניינים שונים ובהתנהלות מולם, עדיין חסרים להם עקרונות. בליבם הם חושבים: "הבנתי את עקרונות-האמת כשהקשבתי לדרשות – מדוע איני יכול ליישם אותם בסביבות החיים האמיתיים? מדוע מה שאני מבין ולעתים קרובות מדבר עליו לא עובד?" הם שוב אובדי עצות. אנשים בעלי איכות ירודה יודעים רק לדבר על דוקטרינות ולדבוק בתקנות, אך כשהם מתמודדים עם מצבים, הם לא יכולים לראותם בבירור, הדוקטרינות שהם יכולים לדבר עליהן חסרות תועלת לחלוטין, הם לא יכולים אפילו לדבוק בתקנות, והם לא יכולים לפתור שום בעיות. הם לא יודעים כיצד ליישם בפועל כשמתעוררים קשיים. לדוגמה, כשמישהו מפריע לעבודת הכנסייה ומשבש אותה, ואומר דברים אבסורדיים, הם לא יכולים להבחין מה טבעו של העניין הזה. הם לא יודעים אילו דברים נחשבים שיבושים והפרעות או מה טבעם; קל וחומר, אם כך, שהם לא יודעים כיצד יש לפתור את הבעיה. מישהו שואל אותם: "האם אינך יודע כיצד להבחין באנשים רעים? מדוע חסרים לך עקרונות כשמדובר בטיפול באנשים רעים?" הם עונים: "אני מבין את הדוקטרינות האלה, אך איני יודע לאילו בעיות הן מתאימות לפתרון או על אילו אנשים מתאים ליישם אותן". הדבר מעיד על חוסר יכולת תפיסה, הלא כן? (כן). אתה מבין, לאחר ששמעו את העקרונות, הם היו מסוגלים לסכם אותם היטב נקודה אחר נקודה על פי משמעותם המילולית, לזכור אותם בדייקנות רבה ואף לדקלם אותם בשטף, מבלי להחמיץ מילה אחת. אולם למרבה הצער, בחיים האמיתיים, כשמדובר בהתבוננות באנשים ובדברים ובהתנהלות ובפעולה, אין להם שום נתיב ליישום בפועל, הם יודעים רק להשמיע סיסמאות, לדבר על דוקטרינות ולדבוק בתקנות. בין אם בחיים האמיתיים ובין אם בביצוע חובתם, לא משנה במה הם נתקלים, הם לא יודעים כיצד לחפש את האמת או ליישם בפועל על פי עקרונות. הדבר מעיד על חוסר יכולת תפיסה. אנשים שחסרה להם יכולת תפיסה אומנם קוראים לעתים קרובות את דברי האל, אך הם לא יכולים להבין מהי האמת בדברי האל או מהם העקרונות. לכן, כשקורה משהו, הם לא יכולים למצוא את דברי האל הרלוונטיים כדי להבחין בעניין ולפתור אותו וחייבים שאחרים ימצאו עבורם את דברי האל הרלוונטיים. במה הם תמיד מתמקדים כשהם קוראים את דברי האל? הם מחפשים אם יש דוגמאות ספציפיות שיסבירו את העניין. אם אין דוגמאות, הם לא יכולים להבין את משמעות דברי האל. לדוגמה, בנוגע לדברי האל החושפים את מהות הטבע של אנשים, אם לא ניתנות דוגמאות, הם לא יכולים להבין אותם. הם לא יכולים ליישם בפועל אבחנה על ידי השוואה בין המצבים שלהם לבין דברי האל. רק אם מישהו משתף על האמת ומבחין בהם ומנתח אותם על פי המצבים הממשיים שלהם, הם יכולים להבין. ללא שיתוף כזה הם לא יכולים להבין את דברי האל. אנשים כאלה תמיד מתלוננים כשהם קוראים את דברי האל, ואומרים: "מדוע אין דוגמאות ספציפיות? כיצד אני אמור לקשר זאת לעצמי? המילים האלה קשות מדי להבנה; לא משנה איך אני קורא אותן, אני לא מצליח להתאים אותן לעצמי!" הדבר מראה שהם לא יכולים להבין את דברי האל, קל וחומר להבין את האמת או להביא את דברי האל לחיים האמיתיים. הם מבינים רק דוקטרינות ותקנות פשוטות, אך הדוקטרינות והתקנות הללו חסרות תועלת בחיים האמיתיים. כשדברים קורים, עדיין אין להם נתיב ליישום בפועל. הדבר מעיד שאין להם יכולת תפיסה. האם אנשים ללא יכולת תפיסה הם בעלי איכות ירודה? (כן). האנשים בעלי האיכות הירודה ביותר הם אלה שאין להם איכות כלל; אנשים כאלה לא יכולים להבין את העקרונות השונים שהם שומעים; הם לא יודעים מדוע ניתנות דוגמאות כאלה ואחרות, מדוע נאמרים דברים מסוימים, או מדוע לאנשים יש ביטויים מסוימים – הם לא יכולים להבין דברים כאלה, הדברים הללו הם מעבר להשגתם. גם אם תיתן להם כמה דוגמאות, הם ירגישו כאילו אתה רק מספר סיפורים או בדיחות, כאילו הם ילדים המקשיבים לסיפורמעניין ומשעשע. אם מישהו ישאל אותם אם הם מבינים את מה ששמעו, הם יאמרו שכן, והם יכולים אפילו לחקות את ההומור שבדברי אחרים או לחקות את האופן שבו הם נזפו באנשים. אם תשאל אותם: "האם אתה מכיר את העקרונות הרלוונטיים שאנשים צריכים לדבוק בהם?" הם יענו: "הא? יש עקרונות? לא קלטתי את זה". האם לאנשים כאלה יש יכולת תפיסה? (לא). אין להם יכולת תפיסה והם לא יכולים להבין את דברי האל. אנשים שאין להם יכולת תפיסה אוכלים ושותים כמה קטעים או פרקים מדברי האל מדי יום, באופן שגרתי ולפי לוח זמנים, והם לומדים מזמורים וגם משתתפים בכינוסים בזמנים קבועים. אך ברגע שהם סוגרים את ספריהם או מכבים את הקלטות המזמורים שלהם, כל מה שנותר להם ממה שאכלו ושתו אלה כמה ביטויים רוחניים וכמה מילים מתות, כמו הביטויים שאנשים אומרים לעתים קרובות – "האל הוא ריבון על הכול", ו"התמסר לאל בכל הדברים"; או "גורלו של האדם נקבע על ידי האל" ו"פשוט יישם בפועל את אהבת האל". במצבי סבל ממשיים, הם יכולים רק לבטא ביטויים בעלי רוחניות מדומה, כמו "אני סובל בגלל רגשות" או "אני סובל בגלל הבשר". באשר לעקרונות כלשהם הקשורים להתנהלות עצמית, לחיי היומיום, לעבודה, ועקרונות אמת שונים אחרים, הם לא מכירים אותם ואינם מבינים אף אחד מהם. הדברים האלה נעדרים מליבם והם לא יכולים להכיל אותם. מדוע הם לא יכולים להכיל את הדברים האלה? כי מבחינת איכותם, אנשים כאלה פשוט לא יכולים להבין את עקרונות-האמת הללו, ועקרונות-האמת הללו הם מעבר להשגתם; ולכן, הדברים האלה לא יכולים להכות שורש בליבם. מה שאדם מחזיק בתוכו ומה שהוא מסוגל לקבל מעיד על מה שהוא יכול להבין ומה שאינו מעבר להשגתו. אם לאדם אין איכות כלל, חסרה לו יכולת תפיסה, והוא לא יכול להבין את המשמעות המדויקת של דברי האל, גם אם יוצב בַּשָּׁמַיִם או ברקיע השלישי, האם יוכל להבין את דברי האל? האם יוכל ליישם את האמת בפועל? האם יוכל להתמסר לאל? (לא). הוא יישאר בדיוק כפי שהוא. איכותו תישאר כפי שהייתה תמיד. אנשים בעלי איכות ירודה יכולים לתפוס רק טווח מוגבל מאוד של דברים. אלה שהם בעלי איכות טובה יכולים לתפוס יותר, עם עומק רב יותר וברמה גבוהה יותר. אנשים בעלי איכות בינונית תופסים הרבה פחות מאלה שהם בעלי איכות טובה; מה שהם יכולים לתפוס מוגבל לתחום בינוני, ולא יכול לחרוג מתחום זה מכיוון שאיכותם מגבילה אותם. הגרועים ביותר הם אלה שאין להם איכות כלל. לאנשים כאלה, רק מבחינת איכותם, אין שום יכולת תפיסה. לכן, הביטוי שלהם בחיים האמיתיים ובביצוע חובתם הוא שהם לא מבינים כלום; בין אם האמינו באל עשר שנים, עשרים שנה, או אפילו עד זקנה, הדוקטרינות הנוגעות לאמונה באל והביטויים הרוחניים שהם מדברים עליהם הם עדיין אותם דברים ישנים שהבינו כשהחלו להאמין לראשונה. לא משנה כמה שנים הם מאמינים, הם לא מתקדמים כלל. מדוע הם לא מתקדמים? כי אין להם יכולת תפיסה, ולא משנה כמה שנים הם מאמינים באל, הדברים שהם יכולים לקלוט הם רק אותן מילים מתות. גם לאחר שנים רבות של אמונה, יכולת הלמידה שלהם, היכולת להבין דברים, יכולת התפיסה, ויכולות אחרות לא משתפרות. איזה סוג של אנשים הם? הם אנשים בעלי איכות ירודה ביותר. מכיוון שאיכותם ירודה ויכולותיהם השונות לא משתפרות, גם אם אנשים כאלה יחיו עד גיל ארבעים, חמישים, שישים או שבעים, יכולתם לדאוג לעצמם עדיין תהיה חלשה מאוד. על ידי התבוננות ביכולת ההישרדות שלהם וביכולתם לדאוג לעצמם, אתה יכול לדעת מהי איכותם של אנשים כאלה. אדם מסוג זה הוא מוגבל שכלית, אוויל וטיפש, ויכולתו לדאוג לעצמו ירודה מאוד. מדוע אני אומר שיכולתו לדאוג לעצמו ירודה? כי יכולת הלמידה שלו, היכולת להבין דברים, ויכולת התפיסה שלו כולן ירודות, הניסיון, השכל הישר, הדפוסים והמיומנות לעשיית דברים שהוא רוכש בחיים מוגבלים מאוד. גם בגיל שישים או שבעים הם נשארים אותו הדבר. אנשים בעלי איכות טובה, בהגיעם לשנות השלושים לחייהם, כבר פיתחו ידע כלשהו על הבעיות השונות שהם מתמודדים איתן בחיים ובנתיב חייהם, לאחר שרכשו הבנה, תובנה וניסיון כלשהו בדברים אלה. באמצעות ניסיון זה הם יודעים מה לעשות כשהם נתקלים בבעיות שונות כדי שיוכלו לחיות טוב יותר ולהגן על עצמם בצורה יעילה יותר. אולם אנשים בעלי איכות ירודה, מכיוון שיכולותיהם בכל ההיבטים חלשות, לא משנה בני כמה הם, יכולת ההישרדות שלהם נשארת ירודה מאוד. עד כמה היא ירודה? היא כל כך ירודה עד שאין להם היכולת לחיות באופן עצמאי. יש שיאמרו: "תראה, הם אוכלים בתיאבון, ישנים בשקט, ובריאותם הפיזית טובה – איך אתה יכול לומר שחסרה להם היכולת לחיות באופן עצמאי?" יכולת ההישרדות שאנו מדברים עליה לא מתייחסת לשאלה אם מישהו יכול לאכול או לישון. אם אדם אפילו לא יודע לאכול כשהגיע הזמן לכך, אין זה אדם רגיל אלא אדם עם מוגבלות שכלית – ואין אפילו צורך לשקול את איכותם של אנשים כאלה. תחום הערכתנו לגבי איכותם של אנשים כולל בעיקר את אלה שנחשבים כלפי חוץ כרגילים. הוא לא כולל אנשים עם מוגבלויות פיזיות, מוגבלות שכלית, מחלת נפש, או אלה שחסרה להם היכולת לדאוג לעצמם. אנו רואים לעתים קרובות אנשים מסוימים שלא יכולים אפילו למצוא דפוסים, עקרונות או מיומנות כלשהי בניהול ענייני המזון, הלבוש, הדיור והתחבורה שלהם. לא משנה בני כמה הם, הם לא יודעים כיצד לטפל בהיבטים אלה של החיים באופן שתואם לעקרונות ולאנושיות. לדוגמה, הם לא יודעים אילו בגדים הם המתאימים ביותר לעונות השונות ופשוט מחקים את מה שאחרים עושים. כשקר בחוץ, הם לובשים בגדים קלים מדי ומצטננים, אך אינם מבינים מדוע; או, הם חולים מאכילת מזון לא היגייני, אך אינם יודעים מה גרם לכך. הם לא יכולים להסיק מסקנות כלשהן מחוויות אלה. האין הם מוגבלים שכלית? האם לא חסרה להם היכולת לחיות באופן עצמאי? (כן). לא משנה בני כמה הם, הם לא יודעים כיצד לחיות ופשוט מתנהלים בחיים בבלבול. כאשר לאדם רגילנולד ילדו הראשון, ייתכן שחסר לו ניסיון, אך עד שיוולד ילדו שני, הוא ירכוש ניסיון כלשהו בטיפול בילדו ובהאכלתו. אולם יש אנשים שאפילו לאחר שיש להם שניים או שלושה ילדים, עדיין אין להם ניסיון. כששואלים אותם כיצד הם מטפלים בילדיהם, הם אומרים: "אני לא יודע, פשוט הסתדרתי. בכל מקרה, כשהילדים רעבים אני מאכיל אותם, וברגע שהם שבעים, זהו". כל ילד שיופקד בידיהם יהיה בר מזל אם ישרוד. עם יכולת ההישרדות שלהם, אף ילד לא היה שורד תחת השגחתם. יש אנשים שלא מבינים כיצד לטפל בבעיות השונות שמתעוררות בחיים או בהישרדות. לאנשים כאלה חסרה יכולת הישרדות. לדוגמה, כששתי בעיות מתעוררות בו זמנית, הם נעשים מבולבלים ואינם יודעים מה לעשות או באיזו בעיה לטפל קודם. הם נעשים נסערים, עצבניים ומפוחדים, והם מתלוננים ואומרים: "מדוע שתי הבעיות האלה קרו בו זמנית? מה עליי לעשות עכשיו?" הם דואגים כל כך עד שהם לא יכולים לאכול או לישון. כך הם מגיבים בשנות השלושים לחייהם, ואפילו בשנות השישים לחייהם, שיעור קומתם נשאר זהה. כשמצבים מתעוררים והם לא יכולים למצוא פתרון, הם מתחילים לבכות. אחרים אומרים: "למה אתה בוכה? זה לא עניין גדול – אלה כמה מהבעיות הנפוצות ביותר. אתה רק צריך לתעדף אותן ולטפל בהן על פי חשיבות". אם מישהו לא יכול לטפל בעניינים אלה, ומדלג על ארוחות ומאבד שינה בגללם, או אפילו שוקל לשים קץ לחייו, האין הוא חלש אופי ביותר? הם אפילו מתלוננים: "מדוע זה לא קרה למישהו אחר? מדוע זה קרה לי?" זה קרה לך, אז טפל בזה. אם אינך יכול לטפל בזה, בקש ממישהו סביבך שמבין. ברגע שהבהרת את העניין, האם לא תדע אז כיצד לטפל בו? כששום דבר לא קורה, אנשים כאלה די טובים בדיבורים ומציגים מערכת דוקטרינות אחת אחרי השנייה. אך כשקורה משהו, הם נבהלים, נעשים מבולבלים, מתחילים לייבב, דעתם מתרוקנת, ומחשבותיהם מתערבלות – הם לא יודעים מה לעשות. טבעי שאדם צעיר שלא עבר הרבה בחיים ואין לו ניסיון, יילחץ וייבהל כשדברים קורים. אולם, אנשים שהגיעו לשנות השלושים או הארבעים לחייהם, לאחר שעברו דברים רבים בעולם וצברו ניסיון, הם נעשים בוגרים ומנוסים יחסית, ומטפלים בעניינים ביציבות ובביטחון רב יותר. צעירים הרואים זאת מתרשמים, וחושבים שהם יכולים לסמוך על אנשים כאלה. אם לאנשים אין איכות ויכולת הישרדות, חסרה להם גם היכולת לדאוג לעצמם. ללא מבוגרים או אנשים מנוסים סביבם שיסייעו להם ויפקחו על דברים עבורם, כל מה שהם מטפלים בו הופך לאי-סדר מוחלט. לאנשים כאלה יש איכות ירודה ביותר. עד כמה ירודה איכותם של אנשים מסוימים? קחו לדוגמה עקרות בית מסוימות, שלא יודעות כמה אורז או כמה מנות נדרשות לארוחה למשפחה בת מספר נפשות – יש כאלה שמבשלות עשרים או שלושים שנה ועדיין אינן יודעות כמה להכין לכל ארוחה או מה צריכה להיות מליחות המנות, ולפעמים אינן יכולות אפילו לקבוע במדויק אם האוכל מבושל כראוי. איכותן ירודה עד כדי כך. האם לאנשים כאלה לא חסר מוח מתפקד? יש להם מוח של חזירים! לאנשים כאלה חסרה היכולת לחיות באופן עצמאי. אין להם נתיב לעשות שום דבר והם טועים בקלות. כשקורה משהו, אם אין מישהו שיפקח על דברים עבורם, כל מה שהם עושים הופך לתוהו ובוהו מוחלט, והכול שרוי באי-סדר גמור. הם מוגבלים שכלית ואווילים. אדם מסוג זה, בעל יכולת התפיסה הגרועה ביותר, לא משנה כמה שיתוף הוא שומע על עקרונות-האמת, הוא מבין רק דוקטרינות. בחיים האמיתיים, הוא עדיין לא יודע כיצד ליישם את העקרונות הללו. במילים אחרות, הדוקטרינות שהוא מבין לא יכולות לספק לו מטרות, כיוון או נתיב כלשהם בחיים האמיתיים. אלה הם האנשים בעלי יכולת התפיסה הירודה ביותר. בכך מסתיים השיתוף שלנו על יכולת התפיסה, היכולת השלישית.

מהי היכולת הרביעית? יכולת לקבל דברים. יכולת לקבל דברים שונה במקצת מיכולת להבין דברים ומיכולת תפיסה. יכולת קבלה נוגעת לשאלה האם, כשמופיעים דברים חדשים, אתה יכול להבחין אם הם חיוביים או שליליים, איזו תועלת או נזק יש בהם לחייך, לעבודתך ולהישרדותך, וכן כיצד אתה רואה אותם, מתייחס אליהם ומיישם אותם. אם אתה בעל איכות טובה, אזי כשדברים חדשים מופיעים תהיה רגיש במיוחד ובעל תפיסה חדה במיוחד. לאחר שתקבל במהירות מידע על דבר חדש כלשהו, תוכל לזהות איזו תועלת או נזק יש בו לאנשים, או אילו חסרונות יש לו. אם הוא מועיל לסוגיה מסוימת בחייך האמיתיים, תוכל ליישם מיד את חוזקותיו; אם הוא מזיק, תוכל גם להימנע מהנזק או מהחסרונות שהוא גורם לאנשים. כלומר, יש לך מידה מסוימת של קבלה כלפי דברים חדשים, ואתה יכול לעמוד במהירות על טיבם של דברים חדשים שליליים, המזיקים לאנשים ובעלי חסרונות – פירוש הדבר שניחנת ביכולת קבלה. כאן טמון ההבדל בין יכולת קבלה לבין יכולת הבנה ויכולת תפיסה. יכולת קבלה מתייחסת בעיקר לרגישות של אדם כלפי דברים חדשים וליכולת ההבחנה שלו. אם אתה מבחין בדברים חדשים במהירות, מסוגל לקבל במהירות את החוזקות ואת התועלות שלהם וליישם אותם בחיים האמיתיים כדי שישרתו את חייך או את עבודתך, ולאחר מכן לוותר על הדברים הישנים שהדברים החדשים החליפו או לסלק אותם, פירוש הדבר הוא שניחנת ביכולת קבלה ושאתה אדם בעל איכות טובה. אחריהם באים אנשים בעלי איכות בינונית. אנשים כאלה איטיים במיוחד בקבלת דברים חדשים שכבר החליפו דברים ישנים, וכן בקבלת דעות חדשות וטכנולוגיות חדשות. למה מתייחסת ה"איטיות" הזאת? הכוונה היא שהם יכולים לקבל דבר חדש רק לאחר שהוא כבר הפך לנפוץ, נמצא בשימוש נרחב מאוד, והמונח המתאר אותו הפך לשגור. אין להם כל תפיסה לגבי דברים חדשים והם לא יכולים להבחין אם מדובר בדברים חיוביים או שליליים. אפילו כשמופיעים דברים חדשים חיוביים, הם מתנגדים להם ובזים להם בליבם; תמיד יש להם תפיסות וגישות משלהם, הם תמיד מיישרים קו עם המגמות העולמיות, והם סגורים, אינם מקבלים דברים חדשים ודוחים אותם. רק כאשר דבר חדש כלשהו מתפשט באופן נרחב, ואנשים רבים חוו אותו, הבינו את יתרונותיו והפיקו ממנו תועלת, הם מתחילים לקבל וליישם אותו. הדבר מעיד על איכות בינונית. אנשים כאלה מקבלים דברים חדשים באופן פסיבי מאוד; זו אינה קבלה פעילה. זאת משום שמצד אחד, אין להם רגישות כלפי דברים חדשים; הם קהי חושים, מיושנים וסגורים. ומצד שני, גם מפני שיש להם תפיסות ודעות מסוימות לגבי דברים חדשים, והם נוקטים כלפיהם גישה של בוז וזלזול. הסיבה הסובייקטיבית לכך היא שהאיכות שלהם בינונית ויכולת הקבלה שלהם בינונית, מה שהופך אותם לקהי חושים מאוד; כשדברים חדשים מופיעים לפניהם, אין להם מודעות לכך, הם לא חשים דבר ואין להם גישה של קבלה פעילה כלפיהם. בנוסף, הם מטבעם מיושנים במיוחד, וקהי חושים ואטומי מחשבה במיוחד. שתי הסיבות האלה גורמות להם להיות איטיים בקבלת דברים חדשים. רק לאחר שאנשים רבים כבר משתמשים בדבר כלשהו, מדברים על יתרונותיו, נוחותו, השפעתו על אנשים ועל התועלת שהוא מאפשר להם להשיג, ורק לאחר שהם ראו את כל זאת במו עיניהם – וגם ראו את האנשים סביבם חווים זאת באופן אישי במידה מסוימת – רק אז הם מקבלים זאת לאט בליבם ומתחילים להשתמש בו. על איזה סוג של איכות הדבר מעיד? יכולת הקבלה של אנשים כאלה היא בינונית. יכולת קבלה בינונית פירושה איכות בינונית. לדוגמה, בהטפת הבשורה או בביצוע עבודה מקצועית כלשהי, יש אחים ואחיות המובילים בניסיון ויישום של שיטה חדשה או טכניקה מקצועית. הם חשים במהירות שהשימוש בטכניקה המקצועית הזו טוב מאוד, שכן יעילותם בביצוע חובתם טובה למדי והאפקטיביות שלהם אף היא גדלה. לפיכך הם מקדמים מיד את הטכניקה או השיטה החדשה הזו, ומעודדים אחים ואחיות אחרים ללמוד וליישם אותה. אנשים בעלי איכות טובה מיומנים בחיפוש אחר טכניקות ושיטות חדשות בביצוע חובתם. הם יכולים לתפוס בבירור ולהעריך במדויק דבר חדש מהר מאוד, לנצל את ההזדמנות, לקבל באופן מלא טכניקה או שיטה חדשה, וליישם אותה בעבודה המעשית. הם יכולים להסיק מסקנות ללא הרף לגבי חוזקותיו וחולשותיו של הדבר החדש הזה ולגבי התוצאות שהוא יכול להשיג, ולאחר מכן לערוך התאמות. לאחר תקופה של בחינה, הם תופסים בהדרגה אילו היבטים של המקצוע הטכני הזה או של המידע הזה ניתן ליישם בעבודת הכנסייה ואילו לא. לאחר מכן הם משפרים בהדרגה את הדבר החדש הזה בעבודתם, בהתאם לעקרונות ולדרישות של בית האל. ככל שהם משפרים יותר את הדבר החדש, כך הוא משתפר, ובסופו של דבר נושא פרי. זהו ביטוי של איכות טובה. אולם, יש אנשים שבהטפת הבשורה עדיין דבקים בנוקשות בשיטה המקורית, ומטיפים בשיטה של אחד על אחד או שניים על אחד, או מסתמכים על יתרון מספרי בלבד. הם קהי חושים, אטומי מחשבה ואיטיים בקבלת השיטה המתקדמת. אף על פי שהם מודים מילולית שהשיטה המתקדמת נשמעת טובה למדי ובת-ביצוע, בליבם תמיד יש להם חששות. הם חוששים שאם יישמו את השיטה הזו היא תניב תוצאות גרועות, ולכן הם לא מעזים לנסות. אחרים משדלים אותם ואומרים: "אתה לא צריך לדאוג לגבי כל זה. כבר ניסינו את זה; יישום בדרך הזו מניב תוצאות טובות במיוחד". אך הם עדיין לא מעזים לנסות, וממשיכים לדבוק בשיטה המקורית. רק לאחר שאנשים רבים משתמשים בשיטה החדשה להטפת הבשורה, משיגים יותר אנשים מדי חודש ומגבירים את יעילותם, הם מחליטים באי-רצון לנסות את השיטה, אך עדיין נוקטים רק צעדים קטנים ולא מעזים לשנות לחלוטין את תוכניותיהם ואת האסטרטגיות שלהם. זוהי איטיות רבה מדי בקבלת דברים חדשים; הדבר מעיד על איכות בינונית. לאנשים בעלי איכות ירודה יש יכולת קבלה גרועה עוד יותר. הם לא יכולים לתפוס בבירור דבר חדש, אינם יכולים לשפוט אותו, ואינם יודעים כיצד להתייחס אליו. בליבם הם מתנגדים, וחושבים שאנשים המאמינים באל לא צריכים לקבל דברים חדשים, ולא צריכים לקבל מידע וטכנולוגיות חדשים. אתה מבין, הם חסומים למדי. עד היום יש אנשים מזרמים מסוימים שלא משתמשים בחשמל, אינם צופים בטלוויזיה, ואינם משתמשים במחשבים או במוצרים אלקטרוניים אחרים. כשהם יוצאים, הם לא משתמשים בתחבורה מודרנית; הם אפילו לא רוכבים על אופניים. על מה הם רוכבים? על עגלות שוורים וכרכרות רתומות לסוסים, ומעלים ענני אבק בדרכם. יש אנשים ששואלים: "למה אתה לא רוכב על אופניים או נוסע במכונית?" הם עונים: "הדברים האלה הם מעשה ידי אדם. אנחנו חוששים שאם נשתמש בהם האל לא יאהב את זה ". זוהי יכולת קבלה ירודה. אנשים בעלי יכולת קבלה ירודה מתייחסים לדברים רבים בצורה לא נכונה. הם תקועים בדרכיהם הישנות, דבקים בנקודות המבט שלהם, ומתנגדים לכל הדברים החדשים. עצם התנגדותם היא בעיה בפני עצמה בחשיבתם ובדעתם. על מה מעידה בעיה כזו? בלשון המעטה ניתן לומר שהדבר מראה שהאיכות של אנשים כאלה היא בינונית מדי. אם הם לא מסוגלים באופן עקבי לקבל דברים חדשים, אזי האיכות שלהם ירודה והם בעלי חשיבה נוקשה. הם מאמינים שעבודת האל לא משתנה, ושהדברים שהאל אמר, הוא יאמר לנצח רק את אותם דברים, ושכל עבודה שהאל עשה, הוא יעשה לנצח רק את אותה העבודה. באשר לאנושות הזו ולעידן הזה, הם מאמינים שמה שראו וחוו בתחילה יישאר לנצח ללא שינוי ותמיד יהיה כך. לדוגמה, לפני עשרים או שלושים שנה, לאנשים הייתה תפיסה מסוימת לגבי הבנתם בבגדים. הם האמינו שחומרי כותנה הם טבעיים לחלוטין ושכל מיני מוצרי טקסטיל מכותנה הם טובים; בין אם מדובר במעילים מרופדי כותנה, חולצות טריקו או תחתונים, כל עוד זה היה עשוי מכותנה, זה היה טוב יותר מסיבים סינתטיים. הם פשוט דבקו באמונה זו בתוקף. אולם, עשרים או שלושים שנה מאוחר יותר, תעשיית הטקסטיל התפתחה, והופיעו בדים רבים הדומים לכותנה, לצד בגדים שונים מסיבים סינתטיים. יש אריגים רבים טובים יותר מבדי כותנה; הם אווריריים יותר, מנדפים חום מהר יותר, סופגים לחות מהר יותר, ואינם מתעוותים, מתכווצים או דוהים, ולא משנה איך מכבסים אותם. בנוסף, הם נוחים וקלילים במיוחד ללבישה, ולא גורמים כל נזק לעור. אך יש אנשים שעדיין לא יכולים לקבל סיבים סינתטיים. הם עדיין מאמינים שרק אריגי כותנה הם טובים, כי כותנה גדלה מהאדמה, נבראה על ידי האל, והיא טבעית, בעוד שסיבים סינתטיים הם מעשה ידי אדם. הם לא מבינים שאף על פי שהכותנה הוכנה על ידי האל והיא הטובה ביותר, האדמה זוהמה, ותולעי הכותנה המזיקות התחזקו מדור לדור. חומרי הדברה רגילים לא יכולים לפתור את הבעיה. בסופו של דבר, הכותנה חייבת לעבור טיפולי חיטוי מיוחדים כדי שבגדי כותנה לא יגרמו לגירוד כשלובשים אותם. אם הכותנה מטופלת היטב, עלות הבגד נעשית גבוהה, מה שמחייב מחיר מכירה יקר במיוחד. אם היא לא מטופלת היטב, היא פחות טובה ללְבוּשׁ מבגדים העשויים מסיבים סינתטיים. איכותם של בגדי הסיבים הסינתטיים טובה במיוחד כיום; ספורטאים מקצועיים רבים לובשים אותם, והתגובות כולן חיוביות למדי. אך יש אנשים שלאחר ששמעו זאת, לא מקבלים את העניין ועדיין משוכנעים שאריגי כותנה טובים יותר. אנשים כאלה הם בורים ועקשנים, הלא כן? (כן). הבורות והעקשנות הללו הן בעיה של אנושיותם. אם כן, מהי האיכות שלהם? (האיכות שלהם לא טובה). כאשר דבר חדש מופיע בפני מישהו, גישתו בשיפוט אם הדבר נכון או לא נכון – כדי להחליט אם לקבל או לדחות אותו – תלויה באיכות שלו. אם רוב האנשים חושבים שהדבר החדש נכון, והם הולכים עם הזרם ומקבלים אותו באופן פסיבי, אזי אנשים כאלה הם לכל היותר בעלי איכות בינונית. אם הם לא יכולים להבחין אם דבר חדש הוא נכון או לא נכון, אם הוא מועיל לאנשים, ומהן חוזקותיו וחסרונותיו בהשוואה לדברים הישנים שהם האמינו בהם בתוקף קודם לכן, ואינם מסוגלים להבחין או להבדיל בין ההבדלים שבין דברים חדשים לישנים – אם הם לא יכולים לשפוט דבר מכל אלה, אזי הדבר מוכיח שאין להם יכולת לקבל דברים חדשים; כלומר, אין להם יכולת תפיסה. אנשים כאלה הם בעלי איכות ירודה. בתחילה, כאשר דבר מה חדש מופיע, חסרה להם מידה מסוימת של כושר הבחנה. כשהם שומעים על הדבר הזה, אין להם גם שום יכולת לקבל אותו. גם כשהם מקבלים לבסוף את הדבר החדש באי-רצון, זה קורה רק בעזרתם של אחרים ועם שכנוע שלהם, והם אף נאלצים להשוות עבורם בין היתרונות והחוזקות של הדבר החדש לבין הדברים הישנים, כדי שיראו במו עיניהם שיש הבדלים ברורים, ושהדבר החדש עדיף בבירור על הדברים הישנים. רק אז הם מסוגלים לקבל אותו. אולם בליבם, האנשים האלה עדיין לא יכולים לראות בבירור מה טוב בדברים חדשים רבים אחרים ועדיין חשים שהדברים הישנים טובים ושיש לדבוק בהם. רק בנסיבות שבהן אין להם ברירה הם מקבלים באי-רצון ובפסיביות דברים חדשים. האנשים האלה הם בעלי איכות ירודה. אדם בעל איכות בינונית הוא כזה שדי לו ברמזים ספורים כדי להבין מיד ולהיווכח שנקודת מבטו הייתה מעוותת ומיושנת. זוהי איכות בינונית. לעומת זאת, אדם בעל איכות ירודה זקוק לרמזים ולתזכורות חוזרים ונשנים ולשכנוע קולקטיבי מכולם – לצד כמה עובדות ודוגמאות קונקרטיות המראות כיצד הדבר החדש הזה מועיל לאנשים לאחר שאומץ באופן נרחב – לפני שהוא מקבל ומשתמש בו באי-רצון. אולם, באופן פרטי, הוא עדיין בוחר בדבר הישן. זהו אדם בעל איכות ירודה מאוד. איכות ירודה פירושה שאנשים כאלה לא מכירים באופן עקבי בהשפעות החיוביות של דברים חדשים על אנשים; הם לא מוצאים את ההבדלים בין חדש לישן, אינם מגלים את היתרונות והקידמה שבחדש ואת החסרונות וההתישנות שבישן, ותמיד דבקים במחשבותיהם ובהשקפותיהם הישנות. לכן, יכולת הקבלה שלהם ירודה מאוד. אנשים בעלי יכולת קבלה ירודה הם בעלי איכות ירודה. אנשים בעלי איכות ירודה לא יכולים לראות לאשורם את המהות או את שורש הבעיות, ולא משנה איך אתה מסביר להם את הדברים. באשר לאותם אנשים בעלי האיכות הירודה ביותר, לא ניתן אפילו לומר שיש להם יכולת קבלה כלשהי. כשהם מתמודדים עם דברים חדשים, העניין הוא לא אם יש להם רצון סובייקטיבי ללמוד ולקבל אותם, אלא הבעיה היא שאין להם כל תפיסה לגביהם. אין להם כל תפיסה ומודעות, בין אם בחיים האמיתיים ובין אם בביצוע חובה, ולא משנה אילו דברים חדשים מופיעים, אילו דברים מתקדמים, או אילו דברים משתפרים. האם בורותם לגבי הדברים האלה נגרמת מכך שהם לא קוראים חדשות או עיתונים? לא, הסיבה היא שמבחינת האיכות שלהם פשוט אין להם יכולת לקבל דברים. זה כאילו שאין להם כל כושר קליטה. באשר להופעה של דברים חדשים כלשהם, הם קהי חושים, אטומי מחשבה וחסרי רגישות. גם אם הם חיים בעיר שוקקת חיים, זה כאילו שהם חיים בכפר הררי נידח. הם לא מודעים כלל למאורעות גדולים או קטנים המתרחשים בחיי האדם. לכן, בתחום חייהם, אין שום דבר חדש שיכול להשפיע על האכילה, הלבוש, המגורים והתחבורה שלהם. הם ממש כמו בהמות. תחום המחשבה שלהם מוגבל לטווח הצר של הדברים שבתחום חייהם – כלומר, לדברים שלמדו להכיר בגיל שבו החלו להתבונן בעולם. מעבר לכך, לשום דבר מהעולם החיצון אין כל השפעה עליהם, ואין להם עניין בו. איזה מין אנשים אלה? האם הם מוגבלים שכלית? (כן). כמובן, העניינים שעליהם אנו מדברים כאן הם היבטים קטנים ושוליים מאוד של חיי היומיום; איננו מתייחסים לעניינים לאומיים או לחדשות עולמיות חשובות. אפילו להופעתו של דבר חדש קטן מאוד-גם לזה הם לא מודעים ולא מראים כל מידה של קבלה. "קבלה" זו מתייחסת לאופן שבו הופעתו של דבר חדש משנה את מחשבותיהם והשקפותיהם, מביאה שיפורים מסוימים לחייהם – כולל סגנון חיים, ידע בסיסי בחיים, וכן הלאה – ומובילה לשיפור ולהתקדמות מסוימים ביכולתם לטפל בבעיות בחיים. אנשים ללא יכולת קבלה תמיד שומרים על דרך חייהם השגרתית והמקורית. לדוגמה, בעבר אנשים נהגו לומר שתבשיל טופו עם תרד הוא דבר טוב, המספק גם ברזל וגם סידן, ומי שאוכל כך גדל. מאוחר יותר, היו שאמרו שחוקרי מזון גילו שתרד מכיל חומצה אוקסלית, ואכילתו עם טופו לאורך זמן יכולה להוביל בקלות להיווצרות אבנים בגוף. לאחר ששמע זאת, אותו אדם חושב: "מהי חומצה אוקסלית? מי אי פעם ראה חומצה אוקסלית בתרד? אכלתי את זה כל כך הרבה שנים ולא קרה כלום. אני אמשיך לאכול את זה!" הוא לא מקבל זאת. זהו אדם שאין לו כל מידה של קבלה כלפי דברים חדשים או השקפות חדשות. לעומת זאת, אנשים בעלי יכולת קבלה, ברגע שהם מאמתים שתרד מכיל חומצה אוקסלית, יחשבו כיצד להסיר את החומצה האוקסלית, ובאמצעות בירור נוסףיגלו שחליטת התרד במים רותחים מסלקת את החומצה האוקסלית. כשאותם אנשים בעלי יכולת קבלה שומעים מידע חדש, הם יבחינו באמצעות בירור באמיתות המידע ואם הוא מועיל לאנשים, ואז יחליטו אם לקבל או לדחות אותו. הם ישאלו שאלות, ילמדו על הפרטים הכרוכים בכך, ואז יישמו את המידע הזה בחיים האמיתיים, תוך הימנעות מהחסרונות או מהנזק שעלול להיגרם לאנשים על ידי הדבר החדש המדובר. לעומת זאת, אותם אנשים מבולבלים שאין להם לחלוטין את יכולת הקבלה, לא משנה איזה מידע חדש הם שומעים, לא אכפת להם ממנו ולא מבררים לגביו, אלא דוחים אותו ישירות, ודבקים רק בדברים ישנים ומיושנים. בסופו של דבר, הכול מסתכם בבעיית האיכות שלהם. כשמדובר בדברים חדשים, הם לא יודעים כיצד לגשת אליהם או אילו עקרונות עליהם לתפוס, והם גם לא שוקלים אילו השלכות עלולות להיות על חייהם או על עבודתם כשהם דוחים דברים חדשים. בקיצור, הם תמיד מחזיקים בגישה חשדנית כלפי דברים חדשים ומידע חדש, ואינם מעזים לקבל אותם. אנשים כאלה הם בעלי איכות ירודה.

אנשים בעלי איכות ירודה לא יכולים לפתור באופן עצמאי את הבעיות שהם נתקלים בהן בחיים, ולא משנה כמה בעיות כאלה יתעוררו. לאנשים כאלה אין יכולת קיום עצמאית. לא משנה מה העניין, הם ממשיכים לפעול באותה הדרך שירשו מאבותיהם; הם לא משנים דבר ודבקים בכך בנוקשות עד הסוף. אם תעביר עליהם ביקורת ותאמר להם שזו דרך שגויה לעשות דברים, הם לא יקשיבו ואף יהפכו לעקשנים ביותר, ויתווכחו איתך: "כך זה עבר בירושה מאבותינו. דור סבי ודור הוריי כולם עשו זאת כך, וכך זה נמסר הלאה!" האם דברים שעוברים בירושה הם בהכרח נכונים? הם לא שוקלים את השאלה הזו, מה שמוכיח את איכותם הירודה. אילו ניחנו באיכות של אדם רגיל, הם היו חושבים על השאלה הזו, וכשהיו שומעים מידע על דברים חדשים, היו מפגינים מידה מסוימת של קבלה. אם הם לא מפגינים את הביטויים האלה, פירוש הדבר שאין להם מידה של קבלה. לאנשים כאלה אין יכולת לחיות באופן עצמאי. לא משנה עד איזה גיל הם יחיו, הם תמיד יאמרו: "בימי אבי זה היה כך. בזמן סבי וסבא-רבא שלי זה היה כך. לכן, בדור שלי, זה עדיין חייב להיות כך". אנשים אלה הם בבירור מקובעים. הם כמו בולי עץ רקובים – בעלי חשיבה נוקשה! אין להם יכולת לקבל דברים חדשים כלשהם, מה שמראה שהם בעלי איכות ירודה מאוד. לא משנה איך תסביר את הקידמה של דברים חדשים, הם לא יקבלו אותם. לאנשים כאלה אין יכולת לחיות באופן עצמאי. על פני השטח, ייתכן שהם נראים כאנשים שמטפלים באכילה שלהם, בלבוש, במגורים ובתחבורה שלהם בעצמם, אך הדרכים והשיטות שבהן הם משתמשים הן ירודות. הם לא מתאימים את סגנון חייהם לרוח התקופה או לצמיחה בתחומים השונים של השכל הישר והידע שהאנושות רכשה. אנשים כאלה הם בעלי איכות ירודה. אף על פי שהם לא גוועים ברעב, לא קופאים מקור, ולא סבלו ממחלות קשות כלשהן, אם נשפוט מנקודת מבטם על הישרדות ועל סגנון חייהם, אנשים כאלה פשוט חיים בצורה מבולבלת, וניתן לסווגם גם כמוגבלים שכלית, אווילים או טיפשים. יש אנשים שמרגישים לא בנוח כשמכנים אותם מוגבלים שכלית או אווילים, אך גם אם הם מרגישים לא בנוח, זו האמת. האיכות שלהם באמת ירודה עד כדי כך. באמת הייתי רוצה לומר משהו שיגרום לך להרגיש בנוח, אבל פשוט אין לך את האיכות לכך. חסרה לך יכולת בכל היבט ואין לך מחשבות או השקפות נכונות ומדויקות התואמות לחשיבה של אנושיות רגילה, כלפי כל עניין. האין זה חוסר איכות? זה כבר חסד מספיק שלא מכנים אותך אדם חסר תועלת. אדם מסוג זה שאין לו איכות נמצא רק צעד אחד מלהיות מוגבל שכלית. לאנשים בעלי מוגבלות שכלית אין אפילו יכולת לדאוג לעצמם, והם נסמכים לחלוטין על עזרתם של אחרים. בזמן הארוחה, הוריהם עדיין צריכים להאכיל אותם ביס אחר ביס, והם אפילו לא יודעים אם הם שבעים או לא. אנשים בעלי איכות ירודה הם מוגבלים שכלית; הם אווילים, ורחוקים רק צעד אחד מלהיות מוגבלים שכלית. עד כדי כך ירודה האיכות שלהם. אמור לי, האם אנשים כאלה אינם עלובים? האין הם מרגיזים למדי? לאנשים בעלי איכות ירודה אין יכולת למידה, אין יכולת הבנה, ואין יכולת תפיסה; וקל וחומר שאין להם יכולת קבלה – אין להם יכולות בשום היבט. לא משנה איך תסביר להם דברים או תתן להם דוגמאות, הם עדיין לא יצליחו לקלוט או להבין את הנאמר. האין זו מוגבלות שכלית? לא משנה איך תסביר, הם לא יוכלו להבין. גם אם תדבר בצורה ברורה מאוד ותסביר ביסודיות, הם עדיין לא יבינו, ואף יחשבו שמה שאתה אומר מאוד מוזר. חסרה להם החשיבה של אנושיות רגילה והם אף ממציאים מערכת של טענות שווא כדי להפריך את דבריך. אין דרך לדבר בהיגיון עם אנשים כאלה; אפשר לסכם זאת בשלוש מילים: "אין לכם היגיון!" האיכות שלהם ירודה עד כדי כך. איך אפשר שלא לחוש חרדה ותסכול כלפיהם? לא משנה מה תאמר לאנשים כאלה, זה יהיה חסר תועלת. לא משנה איך תנסה להאיר את עיניהם, הם לא יבינו. אפילו בעניין קטן נדרש יום שלם להאיר את עיניהם, ואם תדבר בצורה מעט יותר עמוקה, הם לא יבינו; עליך להשתמש במונחים הפשוטים ביותר ולומר הרבה לפני שהם יוכלו להבין. גם לאחר שהם מבינים עניין אחד, כאשר מתעוררת סוגיה דומה, הם עדיין לא מבינים. האין זו מוגבלות שכלית? אולם אדם מוגבל שכלית מסוג זה לא חושב שהוא טיפש. הוא אומר: "אל תחשוב שאני טיפש. אם תציע לתת לי עשרה יואן או עשרה דולר אמריקאי, תראה במה אני אבחר – בהחלט אבחר בדולרים כי אני יודע שהם שווים יותר". אחרים אומרים: "אתה עדיין טיפש". מדוע אחרים אומרים שאנשים כאלה הם טיפשים? כי אדם רגיל לא היה משתמש בדוגמה מסוג זה כדי להוכיח שהוא לא טיפש, וגם לא היה משתמש בשיטה נחותה כל כך כדי להדגים זאת. אנשים כאלה אף פעם לא מחשיבים את עצמם לטיפשים בדיוק מכיוון שיש להם איכות ירודה ביותר, אין להם אמות מידה להערכת אנשים, מאורעות או דברים כלשהם, והם לא יודעים כיצד להעריך אותם. אנשים פיקחים באמת, לאחר שהם מתאמצים ונאבקים בעקביות בתוך קבוצת אנשים במשך שלוש עד חמש שנים, יבינו שבכל קבוצה יש אנשים טובים מהם, כאלה שנעלים עליהם. הם תמיד מרגישים שהאיכות שלהם לא טובה מספיק, שהיכולות והאינטליגנציה שלהם לא טובות מספיק. הם תמיד מסוגלים לגלות את הליקויים של עצמם, להכיר בחסרונותיהם בהשוואה לאחרים, ולזהות את בעיותיהם; הם תמיד יכולים לראות את נקודות החוזק של אחרים. אדם כזה הוא פיקח ובעל איכות. לעומת זאת, אלה שאין להם איכות, כשהם חיים בקרב קבוצת אנשים, תמיד מרגישים שאחרים נחותים מהם. הם רואים שיש אנשים שלא יודעים אפילו לאיית מילים מסוימות או לא יודעים להקליד, והם מזלזלים בהם כאילו הם בעלי איכות ירודה. הם משתמשים בדברים קטנים וחסרי חשיבות כאלה, שהם עצמם יכולים לעשות, כדי לאשר שהאיכות שלהם טובה. יש גם אנשים שכאשר הם רואים אחרים שלא מקפידים במיוחד על היגיינה אישית או שלא יודעים להתלבש היטב, הם אומרים שיש להם איכות ירודה. הם עצמם קצת יותר נקיים, יכולים להעמיד פני מעודנים, או שיש להם ידע וחוזקות מסוימים, ולכן הם מחשיבים את האיכות שלהם לטובה. האם אנשים כאלה הם פיקחים או טיפשים? הם טיפשים. שימו לב כיצד אנשים פיקחים מדברים: "למה נכשלתי שוב? אני מבין שאני טיפש!" אלה שאומרים לעתים קרובות שהם טיפשים ושיש להם חסרונות הם פיקחים באמת. אלה שאף פעם לא מודים שהם טיפשים ותמיד אומרים: "אתה חושב שאני טיפש? נסה לבקש ממני כסף ותראה אם אתן לך!" הם טיפשים באמת. במונחים עממיים, טיפשות פירושה שמשהו לא בסדר בראש. עצם העובדה שהם מסוגלים לומר דברים טיפשיים כאלה, האין זו טיפשות? האין זה אומר ש"חסר להם בורג"? (כן). כשהם רואים מישהו עם פגמים או ליקויים כלשהם, או שמשאיר קצוות פתוחים במה שהוא עושה, הם צוחקים מאחורי גבו ואומרים: "איך הוא יכול להיות כל כך טיפש?" כשהם רואים מישהו מלא בחישובים של ניצול הזדמנויות ושימוש בתחבולות ערמומיות, הם מחשיבים אותו לפיקח ולבעל איכות טובה. אנשים פיקחים באמת מעריכים את איכותו של אדם ואם הוא פיקח או טיפש על בסיס יכולותיו השונות. אנשים טיפשים, לעומת זאת, מסתכלים רק על מי שמחושב, מי שמנצל הזדמנויות ותמיד נמנע מהפסדים, ומי שמיומן בשירות של עצמו באמצעות תחבולות, ומאמינים שכל האנשים האלה הם פיקחים ובעלי איכות טובה. למעשה, כל האנשים מסוג זה הם טיפשים. הערכת איכותו של אדם על בסיס מידת התככנות שלו – אנשים כאלה הם טיפשים בעצמם. קודם לכן הזכרנו את אחד הביטויים הטיפשיים ביותר: הם אומרים: "אם תציע לי עשרה דולר אמריקאי או עשרה יואן, תראה במה אני אבחר. אני בוודאי לא אבחר ביואן – אל תחשוב שאני לא יודע שדולרים אמריקאיים שווים יותר! אם תציע לי בשר או טופו, תראה מה אני אוכל. אתה חושב שאני טיפש עד כדי כך שאוכל טופו ולא בשר? אני יודע שבשר טעים יותר!" למעשה, אנשים כאלה הם טיפשים. אם אתה באמת לא רוצה שאחרים יראו את טיפשותך, בשום אופן אל תשתמש בדוגמאות כאלה. מובן? (כן). האם אנשים טיפשים עושים לעתים קרובות את הטעות הזו? (כן). הם אפילו חושבים: "תראה כמה אני טוב במתן דוגמאות! רואה כמה אני פיקח? אני נראה לך טיפש? אתה הטיפש!" סוג האדם הטיפש ביותר הוא זהשמפיץ טיפשות ללא הרף. בכך מסתיים השיתוף על יכולת זו: היכולת לקבל דברים.

היכולת החמישית היא יכולת קוגניטיבית. למה מתייחסת יכולת קוגניטיבית? הדגש העיקרי שלה הוא על מידת ההבנה של אדם את הדברים עצמם. כדי להעריך את יכולתו הקוגניטיבית של אדם, יש לבחון את מידת הבנתו לגבי דבר מסוים ואת מסגרת הזמן שהוא זקוק לה כדי להגיע להבנת מהותו של הדבר. אם מסגרת הזמן שהוא זקוק לה קצרה מאוד ומידת הבנתו עמוקה מספיק, ומגיעה לרמה של הבנת מהות הדבר, הוא ניחן ביכולת קוגניטיבית. אם מסגרת הזמן שאדם זקוק לה כדי להבין דבר מסוים נמצאת בטווח הנורמלי, והוא יכול להבין את מהותו של הדבר עצמו, יכול לראות בבירור את הסיבות והתוצאות, ואת השורשןוהמהות של הבעיות הטמונות בו, ואז יש בליבו הבנה של הדבר הזה – ועדיף, אם הוא יכול להגדיר את הדבר ולהסיק מסקנה לגביו – פירוש הדבר שהוא ניחן באיכות טובה. כלומר, כאדם רגיל בעל חשיבה של אנושיות רגילה, לא משנה אם אתה גבר או אישה, אם זה עתה הגעת לבגרות או שכבר הגעת לגיל העמידה או לזקנה, אם אתה משיג הבנה לגבי מהותו של הדבר הזה עצמו בטווח הזמן הנורמלי, אזי האיכות שלך נחשבת לטובה. אם מסגרת הזמן שאתה זקוק לה כדי להבין את הדבר הזה חורגת פי שלושה או ארבעה מזו של אדם רגיל – כלומר, אם אדם בעל איכות טובה זקוק לשלושה ימים, אבל אתה זקוק לעשרה ימים או אפילו לחודש – ורק לאחר שהבנת בבירור את כל רצף המאורעות של העניין, וכאשר הנזק וההשלכות השליליות שכבר נגרמו הופיעו, אם רק אז אתה מבין את חומרת העניין הזה ומהם שורשו ומהותו, אזי לכל היותר האיכות שלך היא בינונית. במילים אחרות, אם העניין הזה עדיין לא גרם להשלכות חמורות אך כמה השלכות שליליות כבר הופיעו ברציפות, ורק בתהליך זה אתה מתחיל בהדרגה להיות מודע לשורשו ולמהותו של העניין הזה, ומגיע להגדרה ולמסקנה, אזי האיכות שלך נחשבת לבינונית. אך אם רק לאחר שהעניין הזה הביא להשלכות שליליות או חמורות אתה חווה הארה פתאומית ומבין מהו טבעו של העניין הזה, אזי האיכות שלך ירודה ביותר. אם העניין הזה כבר גרם להשלכות שליליות ואתה עדיין לא יודע מה הבעיה או מהו שורש הבעיה, ואתה עדיין לא יכול להסיק מסקנה לגביו, אזי אין לך כלל איכות. יכולת קוגניטיבית מחולקת לארבע רמות אלה. ראשית, אנשים בעלי איכות טובה. כלומר, כאשר משהו זה עתה התעורר ודורש ממך להסיק מסקנה מיד, בתוך שעות ספורות – וזהו מצב דחוף שאם לא תשפוט אותו מיד ולא תפתח תוכנית לטיפול ולפתרון העניין, או אפילו לא תגבש תוכנית לבקרת נזקים כדי לעצור את התפתחותו הנוספת, יהיו לו השלכות שליליות – אם תוכל בתוך פרק זמן זה להיות מודע לשורשו של העניין הזה, ותוכל לשפוט במדויק מיד ובנחישות, לקבל החלטה מדויקת ולהסיק מסקנה, ואז לגבש תוכנית סבירה לטיפול בו, פירוש הדבר שניחנת באיכות טובה. נניח, לעומת זאת, שאתה רק מרגיש שיש בעיה כלשהי בעניין הזה, אך אינך יודע היכן הבעיה טמונה או מהו השורש שלה, ובתוך פרק הזמן הנורמלי לטיפול בעניין הזה, אין לך מסקנות, הכרעות או תוכניות לטיפול בו. במקום זאת, אתה רק מחכה באופן פסיבי וצופה בהתפתחותו הנוספת, ורק דרך התפתחותו הנוספת אתה מנסה לזהות מהי מהותו של העניין הזה למעשה ואתה שופט בצורה לא מדויקת במיוחד, ולאחר מכן אתה ממשיך לחכות ולצפות, ולפני שהעניין התפתח במלואו, ייתכן שתצליח רק בקושי לראות את מהות הבעיה לאשורה או רק בקושי להעלות פתרון, אך הטיפול שלך עדיין לא מיידי. אם זה המצב, אזי האיכות שלך בינונית מאוד. אם העניין הזה התפתח במלואו והשלכות כבר הופיעו, כאשר מהות הבעיה כבר צפה במלואה, ורק אז אתה מבין שהעניין הזה רע, ורואה מהו השורש העומד ביסודו – או אולי אינך יכול אפילו לראות את השורש כלל אלא פשוט סובל באופן פסיבי או מתמודד עם התוצאה הסופית של העניין הזה – פירוש הדבר שהאיכות שלך ירודה. ביטוי נוסף של אנשים בעלי איכות ירודה הוא שאם עניינים כאלה קורים שוב, עדיין יש להם אותה הגישה, אותה שיטת טיפול, והם מטפלים בכך באותה המהירות. כלומר, בכל פעם שעניינים כאלה מתרחשים, הם תמיד מטפלים בהם באותה הדרך, באותה המהירות ובאותה היעילות. לא משנה כמה דברים מתרחשים, הם לא מסוגלים להבחין במהותם, וגם אינם משנים בהתאם אף אחת מדעותיהם או מהשקפותיהם על ענייני העולם. אלה הם אנשים בעלי איכות ירודה. בדיוק מפני שהם אנשים בעלי איכות ירודה, חסרה להם היכולת לחיות באופן עצמאי; כלומר, אין להם תפיסה לגבי הישרדות או לגבי החיים. זהו סימן לאיכות ירודה. הביטוי של אנשים חסרי איכות הוא זה: כאשר עניין כבר התרחש, ואולי אף הופיעו השלכות, הם עדיין לא יודעים מה קרה, כאילו הם חולמים. זהו חוסר איכות וחוסר יכולת קוגניטיבית. האם אתם מבינים? (כן). יכולת קוגניטיבית מתייחסת בעיקר להבנת מהותם של אנשים ומאורעות שונים ושל שורשי בעיותיהם; זוהי יכולת קוגניטיבית. פירוש הדבר הוא שכאשר אתה רואה את הביטויים, הגילויים והאנושיות של סוג מסוים של אנשים, אתה יכול לדעת עם אילו בעיות הם מתמודדים, מהו שורש בעיותיהם בסביבת חייהם, וכן מהי מהות המאורעות שאתה צופה בהם והיכן טמון שורש הבעיות שבהם. יכולת קוגניטיבית מתייחסת בעיקר לשני היבטים: האחד, לראות את מהותם של אנשים, מאורעות ודברים לאשורה, והשני, לראות את שורש בעיותיהם לאשורו. מה עוד אתם יכולים להבין לגבי יכולת קוגניטיבית? האם מישהו מבין זאת כיכולת להבין וללמוד ידע? (לא). היכולת הקוגניטיבית שאנו מדברים עליה כרוכה בעיקר ביכולת להתבונן באנשים ובמאורעות. אם הסטנדרט שבאמצעותו אתה מתייחס לאנשים ולמאורעות נמוך מאוד, הבנתך שטחית מאוד, או שאינך יכול להבין את מהותם של אנשים, מאורעות או דברים כלשהם, אזי יכולתך הקוגניטיבית ירודה מאוד, או אפילו לא קיימת. ללא קשר למספר המילים השגויות בעליל או לנקודות המבט המוטעות שהאנשים סביבך מבטאים, כמה פעולות שגויות הם מבצעים, או כמה שחיתות ברורה הם חושפים, אם אינך יכול לגלות את מהות הבעיה, אינך יודע איזה סוג של אנשים הם, אם הם אנשים ישרים, אם הם אנשים החותרים אל האמת, מה אופיים, או מהי מהותם של אנשים כאלה – אם אינך יודע אף אחד מהדברים האלה – אזי אין לך יכולת קוגניטיבית. כאשר אתה מתמודד עם אדם או עניין כלשהו, אין לך אמת מידה להערכה. לאחר שהעניין חלף, אין לך מסקנה לגבי מהותן של בעיות כאלה, וקל וחומר שאין לך כל הבנה לגביהן; וכמובן, אין לך עקרונות לטיפול בעניינים כאלה או נתיבים ליישום בפועל עבורם – זו המשמעות של חוסר יכולת קוגניטיבית. יכולת קוגניטיבית מתייחסת בעיקר ליכולתו של אדם להבין אנשים, מאורעות ודברים. בכך מסתיים דיוננו על יכולת זו.

היכולת השישית היא יכולת שיפוט. יכולת שיפוט פירושה שכאשר אתה נתקל בעניין, אתה יכול לשפוט אם הוא נכון או לא נכון, צודק או שגוי, וחיובי או שלילי, ואז להשתמש בשיפוטך כדי לקבוע את הדרך המתאימה לגשת אליו ולטפל בו. כשאדם נתקל בדרך כלל בעניין כלשהו, בין שראה אותו בעבר ובין שלא, בין אם חווה אותו ובין שלא, ובין אם העניין חיובי יחסית או שלילי יחסית, איזו גישה עליו לאמץ כלפיו? האם עליו לדחות אותו או לאמץ אותו? אם לאחר שאתה רואה את העניין בבירור יש לך עמדה משלך ואתה מחזיק בהשקפות מדויקות העולות בקנה אחד עם עקרונות-האמת, הדבר מוכיח שניחנת ביכולת שיפוט. לדוגמה, כשאתה שומע אדם אומר דבר מה, לאחר שחשבת על כך, אתה יכול לקבוע מה משמעות הדבר, איזו מטרה הדובר רוצה להשיג, מדוע הוא אומר את הדברים האלה, מדוע הוא משתמש בניסוח ובטון כאלה, ומדוע יש לו מבט מסוים בעיניו כשהוא אומר זאת. אתה יכול לראות את הכוונות, המטרות והמניעים הסמויים מאחורי דבריו. בלי קשר לאופן שבו תטפל בכוונות ובמניעים הסמויים האלה לאחר מכן, אתה יכול להבחין בכמה מהבעיות הסמויות מאחורי העניין המתרחש לנגד עיניך. אתה יודע מה הוא רוצה לעשות, מדוע הוא רוצים לעשות זאת כך, מהי המטרה שהוא רוצה להשיג, מהי ההשפעה שהוא מתכוון שתהיה לדבריו, ומהם האמצעים, התוכניות והמזימות הנסתרים הכרוכים בכך. אתה יכול לראות כמה סימנים, להיות מודע לכך שהבעיה כאן היא לא בעיה רגילה, ואולי אפילו לחוש דריכות בליבך. הדבר מוכיח שניחנת ביכולת שיפוט. אם יש לך יכולת שיפוט, פירוש הדבר שאתה אדם בעל איכות טובה. לא משנה כמה נעימים דבריו של אדם, עד כמה הם עולים בקנה אחד עם האמת מבחינת הדוקטרינה, עד כמה גישתו נראית ישרה בעיני אחרים, או עד כמה עמוק מטרתו מוסתרת, אתה עדיין יכול לשפוט את הבעיה באמצעות הגילויים החיצוניים שלו, התופעות או דבריו – הדבר מוכיח שניחנת באיכות טובה וביכולת שיפוט. לדוגמה, כשאתה נתקל בעניין כלשהו, לא משנה לאיזו רמה הוא התפתח, אתה יכול לראות את מהות העניין לאשורו ואת שורש הבעיה על ידי הבנת תהליך התרחשותו. פירוש הדבר הוא שניחנת ביכולת שיפוט. למשל, בכנסייה, כאשר יש צוררי משיח ואנשים רעים המשבשים ומפריעים, אתה יכול לגבש שיפוט לגבי המצב כולו על ידי הבנת הנסיבות הבסיסיות של העניין – מי מבין האנשים האלה הוא המסית הראשי, מי הם ההולכים אחריו, מי ממלא את התפקיד המרכזי בעניין זה ומי פסיבי, וכן איזו השפעה תהיה לעניין עצמו על אנשים, ואילו השלכות שליליות ייווצרו אם העניין ימשיך להתפתח. גם אם לשיפוט שלך באותו זמן תהיה מידה מסוימת של סטייה מהאופן שבו העניין יתברר בסופו של דבר, לכל הפחות, יהיו לך נקודת מבט, גישה ועקרונות מדויקים לטיפול בעניין זה. די בכך כדי להוכיח שיש לך יכולת שיפוט בנוגע לעניין זה. כלומר, יש לך את היכולת לשפוט מיהו המסית הראשי או היוזם של עניין מסוים, או לאיזו רמה עניין זה יתפתח בעתיד, ובאיזו גישה ובאילו עקרונות עליך להשתמש כדי לגשת אליו ולמנוע ממנו להוביל להשלכות שליליות. כל עוד יש לך יכולת שיפוט, ההיגיון והשיטה של שיפוטך נכונים, ובסיס השיפוט שלך תואם לפחות לאנושיות, או טוב מכך – תואם לעקרונות-האמת, הדבר מוכיח שניחנת ביכולת שיפוט. גם אם לשיפוטך יש מידה מסוימת של סטייה מהעניין עצמו, כל עוד יש בסיס לשיפוטך, והוא תואם לדפוסי ההתפתחות של העניין עצמו, ועולה בקנה אחד עם השורש והמהות של בעיות דומות או מקבילות – ויתרה מכך, עולה בקנה אחד עם עקרונות-האמת – אפשר גם לומר שניחנת ביכולת שיפוט. היכולת לשפוט מוכיחה שאתה יכול לחשוב על בעיות. אם שיפוטיך עולים בקנה אחד עם השורש, המהות וכל שאר ההיבטים של העניין עצמו, אזי הדבר מוכיח שאתה אדם בעל איכות טובה.

לא משנה באילו אנשים או עניינים אדם נתקל, רק כשיש לו חשיבה נכונה, ורק על סמך שיפוט אם עניין הוא נכון או לא נכון, צודק או שגוי, או אם הוא חיובי או שלילי, יכולה להיות לו תוכנית להמשך טיפול ולפתרון. אם אדם לא יודע כיצד לחשוב על בעיות – ובאופן ספציפי, אם הוא לא יכול לשפוט בעיות – אזי הוא גם לא יכול לטפל בבעיות, כלומר, חסרה לו היכולת לטפל בבעיות. כל אדם המטפל בבעיות עושה זאת על בסיס שיפוט אם עניין הוא נכון או לא נכון; אחרת, תוכניתו לפתרון הבעיה והנתיב שלו ליישום בפועל יהיו חסרי בסיס. לדוגמה, מישהו מדווח לך שבכנסייה מסוימת חיי הכנסייה אינם טובים; רוב האנשים שליליים ואדישים, ואינם מוכנים להתאסף או לבצע את חובתם. כיצד אתה שופט תופעה כזו? האם זוהי בעיה מהחיים האמיתיים? (כן). מכיוון שזוהי בעיה מהחיים האמיתיים, עליך להציג תוכנית ספציפית ליישום בפועל כדי לטפל בה ולפתור אותה. לפני פתירת הבעיה, עליך לשפוט מהם שורש הבעיה ומהותה, ואילו אנשים גורמים לה, הלא כן? האם אינך צריך לשפוט את הדברים האלה? (כן). רק באמצעות חשיבה אתה יכול לגבש שיפוט, ורק לאחר שיפוט אתה יכול לזהות את שורש הבעיה. על בסיס שורש הבעיה ומהותה, אתה יכול אז לקבוע שיטות טיפול מתאימות ותוכניות לפתרון הבעיה. אם נודע לך שחיי הכנסייה בכנסייה מסוימת אינם טובים אך אינך יודע את הסיבה לכך, כיצד היית ניגש לשפוט היכן טמון שורש הבעיה? (ראשית הייתי חושב שהבעיה הזו קשורה ישירות למנהיג הכנסייה. אם למנהיג הכנסייה אין הבנה רוחנית, אם הוא מאמין באל במשך שנים אך אינו מבין את האמת, לא יכול לטפל בבעיות שהוא נתקל בהן, ןלא יודע כיצד להנהיג את אנשיו הנבחרים של האל לאכול ולשתות את דברי האל או לשתף על האמת, אזי בכנסייה עם מנהיג שקר כזה בהכרח לא יהיו חיי כנסייה טובים). זהו שיפוט אחד. בדרך כלל, לגבי בעיות פשוטות, אם שיפוט אחד הוא מדויק, הוא עשוי לאפשר לך לתפוס את שורש הבעיה. אולם, בעיות מסוימות הן מורכבות, ואם המידע שאתה מבין לא שלם, ייתכן שהשיפוט היחיד שלך לא יאפשר לך לתפוס את שורש הבעיה. אם כן, האם יש גם שיפוט שני ושלישי? (כן). לאחר שיש שלושה שיפוטים, ייתכן שאחד מהם הוא המדויק ביותר. על אילו שיפוטים אחרים אתם יכולים לחשוב, אם כן? (מה שאני יכול לחשוב עליו הוא שלאנשים בכנסייה הזו יש באופן כללי איכות ירודה ויכולת ירודה להבין את האמת, והם לא אוהבים את האמת. לכן תוצאות חיי הכנסייה ירודות). האם זה תואם את המצב במציאות? זהו השיפוט השני. האם יש שיפוטים אחרים? (הייתי חושב גם האם יש אנשים רעים שמפריעים בכנסייה הזו). זהו השיפוט השלישי. איזה משלושת השיפוטים הללו תואם יותר למצב האמיתי ומציאותי יותר, ואיזה מהם חלול? (אני מרגיש שהשיפוט השני מעט חלול. למעשה, אם לכנסייה יש אדם מתאים כמנהיג האחראי על העבודה, תוצאות חיי הכנסייה יהיו טובות. באמצעות אכילה ושתייה של דברי האל והבנת האמת, לאחים ולאחיות בוודאי יהיה הדחף לבצע את חובותיהם. אני מרגיש שהשיפוט הראשון והשלישי מציאותיים יותר). השיפוט השני הוא דוקטרינה חלולה. השיפוט הראשון והשיפוט השלישי עולים בקנה אחד עם המצב האמיתי והם מדויקים. מצד אחד, שני השיפוטים הללו משתמשים בחשיבה הגיונית; מצד שני, הם מבוססים על תופעות נפוצות בחיים האמיתיים. אם אתה יכול לתפוס תופעות נפוצות, הדבר מוכיח שהחשיבה שלך נכונה ותואמת להיגיון. אם אינך יכול לתפוס את המצב האמיתי, והשיפוט שלך מנותק מהחיים האמיתיים, הדבר מוכיח שהחשיבה שלך חסרת היגיון, שיש בה בעיות, ושאתה רואה בעיות באופן לא מציאותי ולא אובייקטיבי. השיפוט הראשון והשיפוט השלישי הם אובייקטיביים. מצב אחד עשוי להיות שמנהיג הכנסייה לא יודע כיצד לבצע את העבודה. הוא עצמו חסר נתיב להיווכחות בחיים, וכך, על אחת כמה וכמה שאין לו נתיב כשמדובר בהנהגת הכנסייה והאחים והאחיות. כתוצאה מכך, חיי הכנסייה שם לא משתפרים. למעשה, רוב האנשים בכנסייה מאמינים בכנות באל ויש להם דחף, אך חיי הכנסייה לא נושאים פרי של ממש. כל כינוס מתנהל באותה שגרה: שירה, תפילה, קריאת דברי האל, ואז המנהיג או הדיקן חולקים הבנות או דוקטרינות שטחיות. מעטים האנשים שם שיכולים לדבר על הבנה חווייתית של ממש. נוסף על כך, למנהיג הכנסייה יש איכות ירודה וניסיון רדוד, והוא לא מסוגל לשתף על האמת כדי לפתור בעיות. חיי הכנסייה נראים אפוא משעממים ולא מהנים. התקיימו כינוסים רבים אך איש לא הפיק מהם תועלת, ולכן רוב האנשים מרגישים שהשתתפות בכינוסים כאלה מועילה פחות מקריאת דברי האל בבית, והם מאבדים את הרצון להשתתף. לאחר שאנשים מסוימים האמינו באל במשך שנה או שנתיים והבינו קצת אמת, הם רוצים לבצע חובות. אולם מנהיגי כנסייה מסוימים לא יודעים אילו אנשים מתאימים לאיזו חובה או לאיזה סוג עבודה. הם לא מסוגלים לסדר אנשים או להשתמש בהם באופן סביר, וגם לא להשתמש בניסיונם האישי כדי לתמוך באנשים ולעזור להם למלא את חובותיהם. הדבר יכול להוביל לכך שאנשים מסוימים יהפכו לשליליים ולא ירצו לבצע את חובותיהם. למעשה, רוב האנשים שרוצים לבצע את חובתם יכולים לבצע אותה היטב; פשוט אין להם תמיכה ועזרה. אם מנהיגי כנסייה ודיקנים יוכלו לתמוך ולעזור לאנשים בהתאם לדברי האל, מספר האנשים בכנסייה שירצו לבצע את חובתם יגדל, והם יוכלו לבצע את חובתם באופן רגיל. מכיוון שמנהיגי כנסייה ודיקנים לא יודעים כיצד לבצע את העבודה, חיי הכנסייה מניבים תוצאות ירודות ובעיות מסוימות נותרות ללא פתרון במשך זמן רב. לאחר זמן מה, אנשים רבים הופכים לשליליים ואין להם עוד כל דחף; הדבר משפיע על אנשיו הנבחרים של האל בביצוע חובתם. אם תוצאות חיי הכנסייה ירודות, הדבר נובע בעיקר מכך שמנהיגי כנסייה ודיקנים לא יודעים כיצד לבצע את עבודת הכנסייה. זהו מצב אחד. מצב אחר הוא כאשר צוררי משיח ואנשים רעים מחזיקים בשליטה וגורמים להפרעות בכנסייה, וזה קורה מעת לעת. כאשר מנהיגי כנסייה לא יודעים כיצד לבצע את העבודה, ויש גם צוררי משיח ואנשים רעים המחזיקים בשליטה, מקימים כל הזמן קליקות, מקימים מלכויות עצמאיות, ומייסרים ומדכאים אחרים, הדבר מוביל לכך שאחים ואחיות מסוימים המאמינים בכנות באל ורוצים לבצע את חובתם-מדוכאים, מיוסרים ומודרים. הם רוצים לבצע את חובתם אך אין להם הזדמנות, מה שמותיר אותם שליליים וחלשים. האנשים האלה, המאמינים בכנות באל, לא חווים הנאה כשהם מתכנסים עם צוררי משיח וחבורתם. צוררי משיח תמיד רוצים להחזיק בשליטה ולבסס את עצמם. כשאלה המאמינים בכנות באל מצטרפים לכינוסים, הם רוצים להבין יותר מהאמת ולחלוק את חוויותיהם, אך צוררי המשיח מדכאים אותם ולא נותנים להם את ההזדמנות לכך. כתוצאה מכך, חיי הכנסייה הופכים לתוהו ובוהו; אנשים מתפזרים לכל עבר והכינוסים אינם מהנים עוד. מעט ההתלהבות והאהבה שהיו לאנשים אובדות, והם לא רוצים עוד לבצע את חובתם. התוצאות הירודות של חיי הכנסייה עשויות לנבוע מאחת משתי הסיבות הללו. זה מה שאתם יכולים לשקול ולשפוט. אם המסקנה שאתה מגיע אליה באמצעות שיפוט קשורה למצב האמיתי, גם אם היא קשורה רק באופן חלקי או מזהה רק בעיה אפשרית, זהו עדיין ביטוי לכך שניחנת ביכולת שיפוט. לכל הפחות, המסקנה והדעה שאתה מגיע אליהן באמצעות שיפוט קשורות למצב האמיתי, ואינן דוקטרינה, דבר חלול או משהו שאינו קיים כלל. הדבר מוכיח שניחנת ביכולת שיפוט. אם המסקנות שאתה מסיק לגבי כל עניין לא עולות בקנה אחד עם דפוסי ההתפתחות הרגילים של דברים או עם האופן שבו כל עניין בחיים האמיתיים מתברר, והן פרי דמיון לחלוטין, חלולות, לא מציאותיות ולא אמיתיות, ואין להן כל קשר למצבים האמיתיים, אזי פירוש הדבר הוא שאין לך יכולת שיפוט או שאתה מרבה לעשות טעויות בשיפוט. אם כן, מה לגבי השיפוט השני שהזכרתם קודם, שתוצאותיהם הירודות של חיי הכנסייה נובעות מכך שלאנשים בכנסייה הזו יש איכות ירודה והם לא אוהבים את האמת – איזה מין שיפוט זה? (זוהי טעות בשיפוט). זה נקרא לטעות בשיפוט. אם אינך יכול לתפוס במלואם את המצבים המתרחשים לעתים קרובות בעניינים כאלה – כלומר, את המצבים המעטים שסביר ביותר שיתרחשו – ואתה מעלה רק מצב אחד באמצעות שיפוט, או שאתה יכול לחשוב על מצבים אפשריים אך גם על מצבים בלתי אפשריים, מה הדבר מוכיח? הוא מוכיח שיכולת השיפוט שלך בינונית. לאדם בעל יכולת שיפוט בינונית יש מחשבות מסוימות על עניין אך הוא לא יכול להיות בטוח. במקרים כאלה, השיפוט שהוא עושה אינו מדויק. אם שיפוטיו של אדם נכונים לעתים ושגויים לעתים, וחלקם עולים בקנה אחד עם המצב האמיתי בעוד אחרים לא, אך השגויים שבהם תכופים יחסית, הדבר מצביע על כך שיכולת השיפוט שלו ירודה. נניח שהמסקנות שהוא מגיע אליהן באמצעות שיפוט הן חלולות לחלוטין, אינן תואמות כלל את דפוסי ההתפתחות של דברים, וקל וחומר שאינן עולות בקנה אחד עם תופעות נפוצות או תופעות המתרחשות לעתים קרובות, והן מנותקות לחלוטין מהעובדות. שיפוטיו אינם אלא פנטזיות, אין להם כל קשר לדפוסי ההתפתחות של דברים או למהות האנושית עצמה, והם לא תואמים כלל להקשר של החיים האמיתיים ולסביבה. כלומר, נניח ששיפוטיו מנותקים מהמציאות – מה שהוא מעלה באמצעות שיפוט לעולם לא יוכל להתרחש בחיים האמיתיים, ומה שהוא אומר כלל לא נוגע למהות הבעיה. אם זה המצב, אזי לאדם זה אין יכולת שיפוט.

כדי להעריך אם לאדם יש יכולת שיפוט, העיקר הוא לראות אם שיפוטיו על סוגים שונים של אנשים ועל סוגים שונים של דברים הם מדויקים. לדוגמה, נניח שאתה רואה אדם בוכה ואינך יודע מדוע. אתה יכול לראות שהוא בוכה בתחושת עלבון עמוקה ובעצב רב, והוא גם מתפלל וקורא את דברי האל מעת לעת, ואינו מגיב לאיש המדבר אליו. אתה מתבקש לשפוט מה קורה עם האדם הזה, ואתה אומר: "אולי הוא מתגעגע הביתה. אמו חלתה לפני זמן מה, אז הוא רוצה ללכת הביתה". האם השיפוט הזה מדויק? יש האומרים: "אולי הוא מרגיש שלילי. רוב הזמן כשאנשים בוכים זה מפני שרגשותיהם נפגעו. למשל, אנשים בוכים כשמתעמרים בהם או מרמים אותם. כשהוא מתמודד עם בעיה כלשהי ומתייחסים אליו בחוסר הוגנות, הוא תמיד בוכה, ואינו מוכן לדבר עם אחרים או לתקשר איתם. זהו ביטוי לתחושה שלילית". אחרים מציעים את השיפוט הזה: "הוא נהג להטיף את הבשורה ולבצע את חובתו בחוץ לעתים קרובות, אבל עכשיו הוא מבצע את חובתו בתוך הבית במשך זמן רב, ואולי הוא לא רגיל לזה ומרגיש מחנק". האם יש אפשרויות אחרות? יש האומרים: "אולי הוא לא אכל בשר אתמול וזה הרגיז אותו ולכן הוא בוכה". אחרים אומרים: "אתמול הוא בא לדבר איתי. חשבתי שהוא רק עובר במקרה, אז הבטתי בו חטופות ולא אמרתי כלום. יכול להיות שזה הכעיס אותו? יכול להיות שהוא בוכה בגלל זה?" כיצד יש לשפוט את העניין הזה באופן שתואם למצב הממשי? האם זה קל לשיפוט? (אני יכול לגבש כמה שיפוטים. הסיבות המעטות שהוזכרו כרגע – געגועים הביתה, רגשות פגועים, או מצב רוח קודר ומחניק – כל המצבים האלה יכולים לגרום לאדם לבכות. אולם, דברים קטנים כמו לא לאכול בשר או שמתעלמים ממך כשאתה מדבר עם מישהו, לא אמורים לגרום לאדם לבכות). מהן הסיבות שיכולות לגרום לאדם לבכות בכי מר? תחושת עלבון, עצב, געגועים למישהו או למשהו, תחושת חובה. לכן, עליך לשאול אותו: "מדוע אתה בוכה? האם אתה בוכה כי התייחסו אליך בחוסר הוגנות ואתה מרגיש עצוב, או כי אתה מהרהר בעצמך ומרגיש שאתה חב לאל כה רבות?" בשיחה כנה שכזו איתו, תדע מדוע הוא בוכה. בקיצור, לא ייתכן שהוא בוכה כי לא אכל טוב או לא יכול היה לאכול בשר, וגם לא ייתכן שהוא בוכה כי אחרים התעלמו ממנו או התייחסו אליו בביטול. כמובן, בנסיבות רגילות, מעט סבל לא יגרום לאדם לבכות, וגם מצב רוח לא כל כך טוב מדי פעם לא יגרום לו לבכות. הדברים שיכולים לגרום לאדם לבכות הם בדרך כלל רק אותם מצבים ספורים שהוזכרו לעיל. אתה יכול לשפוט את הסיבה לבכיו על סמך אותם מצבים רגילים, ואז תוכל לגבש שיפוט על בסיס ביטוייו העקביים והרגילים – כמו העובדה שהוא בדרך כלל לא בוכה אלא אם כן הוא נתקל במשהו עצוב או במשהו שנוגע בנקודה רגישה, שהוא לא מזיל דמעות בקלות, ושהוא בוכה רק כשהוא מדבר על עניינים מרגיזים במיוחד ודברים הנוגעים במיוחד בנשמתו, או כשהוא עשה משהו לא בסדר או ביצע טעות חמורה ומרגיש שהוא חב לאל – על ידי שיפוט המבוסס על הקשר זה תוכל להבין פחות או יותר מדוע הוא בוכה. מצב אחד הוא שהוא יבכה אם בן משפחה חלה במחלה קשה או נפטר, מצב אחר הוא אם הוא עצמו סבל ממחלה קשה והרגיש מיוסר. לחלופין, הוא עשוי לבכות כי עשה משהו לא בסדר ובכך ביצע עבירה, והרגיש שהוא חב לאל, ורצה לעשות כמיטב יכולתו כדי לשנות כיוון אך עדיין היו לו חולשות והוא לא הצליח להתגבר עליהן; הרגשות המורכבים הללו, כשהם מעורבבים יחד, יובילו אותו לבכות. שיפוטים אלה תואמים יחסית את המצב הממשי. על ידי שיפוט המבוסס על ביטוייו העקביים ועל מאפייני אישיותו, אתה יכול להבין את שורש הסיבה לבכיו כעת. בדרך זו, השיפוט יהיה מדויק יחסית. על ידי הבנה של שיעור הקומה של אנשים כאלה ושל כמה מהבעיות שהם חווים כעת מצד אחד, ועל ידי הבנה של הפגמים באנושיות שלהם, וכן של השחיתות והחולשות שהם חושפים לעתים קרובות מצד שני, תוכל לצמצם באופן בסיסי את ההיקף, ולשפוט מהו שורש הסיבה לבעיה של אדם זה במסגרת היקף זה. שיפוט באופן זה יהיה מדויק יחסית.

סיימנו כעת לשתף על הביטויים של אנשים בעלי איכות טובה, איכות בינונית ואיכות ירודה מבחינת יכולת השיפוט שלהם, הלא כן? (כן). יש גם הקטגוריה של אנשים בעלי האיכות הגרועה ביותר. לא משנה מה קורה או מה הם רואים שמישהו עושה, אנשים כאלה לא יודעים כיצד לגבש שיפוט. מדוע לא? כי האיכות שלהם ירודה מאוד, אין להם יכולת שיפוט, והם לא יודעים כיצד לשפוט דברים. לדוגמה, נניח שהם שומעים מישהו אומר דבר מה שלילי. כשמדובר במהות ובטבע של אמירה שלילית זו, הם לא יודעים על מה לבסס את השיפוט שלהם, אין להם מושג. פירוש הדבר הוא שהם לא יודעים כיצד לחשוב על בעיות וכיצד לשפוט דברים. כשהם רואים מישהו עושה דבר מה, הם לא יכולים לשפוט מהו טבעו של עניין זה או מהו אופיו של אדם זה על סמך מהות העניין; הם לא יודעים כיצד לשפוט את הדברים האלה על סמך ניסיונם בהתנהלות עצמית, וקל וחומר שלא על סמך דברי האל. לכן, אין להם יכולת שיפוט. מהו שורש הסיבה לחוסר היכולת לשפוט דברים? הסיבה היא שאנשים מסוג זה לא יודעים כיצד לחשוב על בעיות, וכשמדובר בהתייחסות לאנשים ודברים, הם לא יודעים על איזה היבט שלהם להסתכל, כיצד להתייחס אליהם, או על איזה בסיס לבחון אותם. והם לא יודעים אילו מסקנות להסיק לאחר מכן, כיצד להסיק מסקנות, או כיצד לגשת ולטפל בסוג זה של אדם או עניין לאחר שהגיעו למסקנה. מוחם ריק או מעורפל. זהו חוסר יכולת שיפוט. הבעיה העיקרית של אנשים חסרי יכולת שיפוט היא שהם לא מבינים או קולטים אף אחד מהעקרונות, ואף חסר להם ניסיון בהתנהלות עצמית. לכן, כשהם מתקשרים עם סוגים שונים של אנשים, הם לא יודעים עם אילו סוגים של אנשים ראוי להתחבר ועם אילו לא; הם לא יודעים אילו אנשים אדיבים יחסית ויש להם גם נקודות חוזק שהם יכולים ללמוד מהן כדי לפצות על חסרונותיהם ואשר יכולים לעזור ולהועיל להם; אילו סוגי אנשים ניתן לסבול ולהסתדר איתם באי רצון; ולאילו סוגי אנשים יש אנושיות רעה כל כך שהתחברות איתם עלולה לזמן בקלות צרות או סכסוכים, ולכן יש להתרחק מהם – הם בורים בכל אלה. בקיצור, האנשים האלה שאין להם יכולת שיפוט לא יודעים כלום ואינם יכולים לשפוט אף אדם או עניין. אבל יש להם גם גישה משלהם, כלל קבוע שהם פועלים לפיו. הם אומרים: "לא משנה עם מי אני מטפל בעניינים או עם מי אני מדבר, אני פשוט מתחמק מהם בבדיחות דעת. אין לי איבה כלפי איש. בין שהם אנשים טובים או רעים, בין שהם מאמינים באמת באל ובין שלא, בין שהם אוהבים את האמת או סולדים ממנה – אני מסתדר איתם ואיני פוגע באיש. כשאני רואה אנשים רעים, אני נמנע מהם; כשאני רואה אנשים כנועים, אני מתעמר בהם". זהו בדיוק ההיגיון השטני שלהם. הם לא יודעים עם אילו סוגי אנשים עליהם להתחבר, מאילו סוגי אנשים עליהם להתרחק, ועם אילו סוגי אנשים אל להם אף פעם להתחבר או להתעסק. הם לא מפעילים ולו הבחנה קלה שבקלות, רואים את כולם כשווים, ומתייחסים לכל האנשים באופן אחיד. לא משנה מי האדם, כל עוד אין להם דעה חיובית עליו, הם יראו בו אדם זר או אויב. לא משנה כמה טוב אדם, כל עוד הוא כלל לא מועיל להם, הם יתייחסו אליו בחשדנות. הם לא פותחים את ליבם בפני איש ונוקטים גישה חשדנית כלפי כולם. האם אנשים כאלה הם בעלי איכות טובה או ירודה? (איכות ירודה). מכיוון שיש להם איכות ירודה, כיצד ייתכן שעדיין יש להם מחשבות כאלה? אנשים כאלה הם פשוט קטנוניים. מה ההבדל בין אנשים חסרי איכות לבין מוגבלים שכלית? אנשים חסרי איכות הם מוגבלים שכלית ואווילים. מלבד לדאוג לעצמם למזון ולבוש, לשמור על כבודם, ולתכנן תחבולות ולחשב איך לנצל אחרים ולא לסבול הפסדים, אין להם כל איכות. לעומת זאת, לאנשים מוגבלים שכלית אין אפילו תחבולות כדי להגן על האינטרסים האישיים שלהם או כדי לנצל אחרים – פשוט אין להם מחשבות כלל. לאנשים מוגבלים שכלית ואווילים, מלבד כמה תחבולות, אין כל יכולת הישרדות, אין איכות, ואין יכולת שיפוט. לכן, אין עקרונות לאופן שבו הם מתייחסים לאדם כלשהו; הם פשוט פועלים לפי רגשותיהם. כל עוד הם מרגישים שאתה לא טוב אליהם, הם ימנעו ממך, יהיו מלאי התנגדות כלפיך, ישנאו אותך בליבם וידחו אותך. לא משנה כמה רצון טוב יהיה לך כלפיהם או כיצד תעזור להם, כל עוד הם לא יוכלו לתפוס זאת בבירור, הם לא ירגישו שאתה ידידותי כלפיהם או שאינך מזיק להם כלל. הם לא יכולים לזהות אם אנשים, מאורעות ודברים הם נכונים או לא נכונים, צודקים או שגויים, חיוביים או שליליים – הם לא יכולים לשפוט את הדברים האלה. יש להם רק כמה תחבולות. כשהם מנצלים אחרים, הם מרגישים שמחה; כשהם לא מנצלים אחרים, הם מרגישים שהם סובלים הפסד, שמתייחסים אליהם בחוסר הוגנות, ושאחרים צוחקים עליהם, והם מחליטים שבפעם הבאה לא יאפשרו לאחרים לנצל אותם, או לא יאפשרו לאחרים להתרברב מולם או להשיג יתרון עליהם – הם לא יתנו לאחרים שום הזדמנויות. אימרו לי, האם עצם קיומן של תחבולות אלה במוחם מעיד על איכות? זה רק מעט טוב יותר מלהיות מוגבל שכלית, אך כשמדובר ביכולות, אין להם כלום – אין להם אף אחת מהיכולות השונות לטיפול בסוגים שונים של עניינים. הם פשוט אווילים ומוגבלים שכלית. לאנשים כאלה אין איכות. אתם מבינים? (כן). הדבר היחיד שיש לאנשים האלה ושאין לאנשים מוגבלים שכלית הוא התחבולות האלה; לאנשים מוגבלים שכלית אין אפילו תחבולות. כשאנשים כאלה שומעים זאת, הם לא משתכנעים; הם אומרים: "אתה טוען שאין לי יכולת שיפוט? שים יחד כמה דולרים אמריקאים וזהב, ונראה אם אני לא מזהה אותם. אני יכול להבחין ביניהם! זהב הוא צהוב, ודולרים אמריקאים הם שטרות נייר! שים יחד פלטינה וכסף, ונראה אם אני לא יכול לגבש שיפוט! פלטינה וכסף הם גוונים שונים של לבן – אני יכול להבחין בזה!" האין זה טיפשי? זה טיפשי למדי. הם מסוגלים להבחין רק בין הדברים האלה, ובכל זאת הם רוצים להתרברב בכך ולהוכיח שהם לא טיפשים. הם עשו כל כך הרבה דברים טיפשיים, כל כך הרבה דברים המעידים על חוסר איכות – מדוע הם לא מדברים על כך ומנסים להבין זאת? בדיוק מפני שאין להם איכות, מפני שהאיכות שלהם ירודה כל כך, והם לא יכולים לזהות או להבחין בדברים האלה, הם מביאים אחד או שניים מהדברים שאנשים מוגבלים שכלית לא יכולים לעשות, כדי להוכיח שהם לא מוגבלים שכלית, כדי להוכיח שיש להם קצת שכל ואיכות. האין זה טיפשי? הדבר מוכיח עוד יותר את טיפשותם. סיימנו כעת לשתף גם על הביטויים של אנשים חסרי איכות. מהו המדד העיקרי לבחינת יכולת שיפוט של אדם? המדד הוא אם יש לו חשיבה של אנושיות רגילה. אם אין לך חשיבה של אנושיות רגילה, לא תוכל לשפוט דבר. אם יש לך חשיבה של אנושיות רגילה, שיפוטיך עשויים עדיין להיות שגויים, אך לכל הפחות הדבר מראה שיש לך יכולת שיפוט ושיש לך יכולת חשיבה של אנושיות רגילה. השיפוטים שאתה עושה אינם ספקולציה, אינם הנחה, אינם היפותזה, וגם אינם היסק. אלא, הם המסקנות והדעות השונות הנובעות מבחינת כל ההיבטים של עניין מסוים. זה מה שנקרא יכולת שיפוט.

סיימנו לדון ביכולת השיפוט, ונעבור כעת לדבר על היכולת לזהות דברים. למה מתייחסת היכולת לזהות דברים? הכוונה היא בעיקר לזיהוי אם אנשים, מאורעות ודברים הם חיוביים או שליליים, נכונים או לא נכונים, וצודקים או שגויים; הכוונה היא לאפיון או לסיווג של אנשים, מאורעות ודברים – כלומר, לקטלג לקטגוריות שונות את האנשים, המאורעות והדברים שאתה ניצב בפניהם. הכוונה והמטרה של הזיהוי היא למיין אנשים לפי סוגיהם ולמיין דברים חיוביים ושליליים לפי סוגיהם. סיווג, כמובן, אין פירושו קיבוץ ציפורים לקטגוריית הציפורים, בעלי חיים לקטגוריית בעלי החיים, או צמחים לקטגוריית הצמחים. היכולת לזהות דברים לא מתייחסת ליכולת לזהות את הדברים האלה, אלא ליכולת לזהות את התכונות של אנשים, מאורעות ודברים שונים. לדוגמה, האם אתה יכול לקטלג את הביטויים, הגילויים והמהות של אנשים שונים? האם אתה יכול להגדיר את התכונות של האנשים, המאורעות והדברים השונים שאתה נתקל בהם? למשל, בזיהוי חסרי אמונה, האם אתה יכול לזהות את הגילויים שלהם המאפשרים לך לזהות בבירור שהם חסרי אמונה? אם אתה יודע אילו מאפיינים ותכונות יש לחסרי אמונה, אילו גילויים של אנושיות הם מפגינים, אילו מילים הם אומרים, אילו פעולות הם נוקטים, ואילו מחשבות והשקפות יש להם, הרי שאתה אמור להיות מסוגל לזהות חסרי אמונה. כאשר מופיעים אנשים, מאורעות ודברים שונים, אדם בעל איכות טובה יכול לזהות אם הם דברים חיוביים או דברים שליליים, אם הם אנשים חיוביים או אנשים שליליים, אם הם צודקים או רעים, ואם הם נכונים או שגויים. הוא יכול להגדיר את התכונות של אנשים, מאורעות ודברים שונים ולזהות אם הם עולים בקנה אחד עם האנושיות ועם האמת. זהו אדם בעל איכות טובה. ומה לגבי אנשים בעלי איכות בינונית? הם יכולים לזהות את האנשים, המאורעות והדברים השונים שיש להם תכונות ברורות. לדוגמה, יש אנשים שאומרים: "איך ייתכן שיש אלוהים? איפה הוא? למה אני לא יכול לאמת שהוא קיים?" לגבי מילים כאלה השוללות בבירור את קיום האל, יש להם מידה מסוימת של הבחנה והם יכולים לזהות שאנשים כאלה הם חסרי אמונה ובעלי אופי שלילי. הם יכולים לזהות רוע ברור, ודברים שליליים, לא צודקים ומרושעים באופן ברור, אך לגבי דברים מסוימים שהם מטעים, ושכמעט אף אחד לא שמע עליהם והם נופלים לתחום ביניים או לתחום אפור, הם לא יכולים להבחין ביניהם, וגם אינם מסוגלים להתייחס אליהם באופן שונה. יש להם את היכולת להבחין באנשים רעים המבצעים מעשים רעים ברורים. הם יודעים שאדם כזה הוא רע, ושאם אדם רע כמותו יהפוך למנהיג ויזכה למעמד, הוא יהיה צורר משיח. אך אם לאדם זה יש אופי ירוד ועם זאת הוא עדיין לא ביצע מעשים רעים, הם לא יוכלו לזהות אם ניתן לקטלג אותו כאדם רע ואילו מעשים רעים הוא עלול לבצע, וגם לא יוכלו להגדיר את תכונותיו של אדם זה. זוהי איכות בינונית. התנהגותם של אנשים מסוימים ברורה למדי, כגון התנהגות מופקרת, עבודת אלילים, הליכה אחר דברים גשמיים, אהבת רכילות, דיכוי והתעמרות תכופים באחרים, או ביצוע מעשי רצח והצתה. אנשים בעלי איכות בינונית יאמרו שאנשים אלה אינם אנשים טובים והם אנשים שהאל מתעב; הם יכולים לעשות את ההבחנה הזאת. אך באשר לאנשים מסוימים שלעתים קרובות נותנים נדבות ועוזרים לאחרים, מגלים סבלנות כלפי אנשים, מסתדרים היטב עם אחרים כך שהאנושיות שלהם נראית טובה למדי מבחוץ, אך דבריהם ופעולותיהם רוב הזמן לא תואמים לאמת ופעולותיהם מפרות לעתים קרובות את עקרונות-האמת, הם לא יוכלו להבחין אם מדובר באנשים שחותרים אל האמת, או לאיזו קטגוריה בדיוק הם שייכים. לגבי אותם אנשים, מאורעות ודברים שהם ברורים וקלים לתיוג, הם יכולים להבחין אם הם נכונים או לא נכונים, צודקים או שגויים, אם הם צודקים או רשעים, ואם הם דברים חיוביים או שליליים. הם יכולים להבחין בעניינים חיצוניים כאלה, אך הם לא יכולים להבחין כשמדובר באותם אנשים, מאורעות ודברים שבאמת כרוכים בעקרונות וקשורים לאמת. הם לא יכולים להבחין אילו מהם תואמים בבירור לאמת ואילו מהם מפרים את האמת. זוהי איכות בינונית. לדוגמה, יש אנשים שלובשים בגדים העשויים מבד טוב יחסית, שנראים אלגנטיים ואיכותיים, והם נראים דומים לאותן דמויות רמות דרג או לאליטות ה"צווארון לבן" בעולם. כשאנשים בעלי איכות בינונית רואים זאת, הם אומרים: "אלה בגדים שכופרים אוהבים. כאנשים המאמינים באל, אל לנו לאהוב אותם; אלה לא דברים חיוביים". אמירה זו אינה נכונה. הבגדים האלה לא נראים מפתים או מושכים, אלא אלגנטיים, מכובדים והגונים, והלובש אותם נראה אצילי. אך האנשים האלה מתייחסים לפריטי לבוש כאלה – המקנים ללובש אותם מראה אצילי ואלגנטי, ושהם גם אופנתיים כיום – כאל דברים שליליים, ואומרים שהם מרושעים. זהו חוסר יכולת לזהות את הדברים האלה, נכון? (כן). אם כן, מהי יכולת הזיהוי של אנשים כאלה? לכל היותר, היא בינונית. זוהי איכות בינונית. אנשים כאלה לא מסוגלים אפילו להבחין בדברים מסוימים שכופרים יכולים להבחין בהם – כופרים בעלי איכות טובה יכולים להבחין בין אנושיות טובה לרעה, אך האנשים האלה לא יכולים. אף על פי שהם מבינים כמה דוקטרינות מאז שהתחילו להאמין באל, אנשים כאלה לא יכולים להבחין בין דברים חיוביים לשליליים. הם יכולים להבחין בדברים ברורים, אך אינם יכולים להבחין בדברים שאינם ברורים. הם מסוגלים להבחין באנשים שהם רעים באופן ברור, במקרים ברורים שבהם נגרמים שיבושים והפרעות, ובמקרים ברורים של הפרת עקרונות, אך כשמדובר באנשים, מאורעות ודברים מסוימים שהם מיוחדים יחסית, זדוניים וביזאריים, ומוסתרים בצללים, הם לא יכולים לזהותם. רק באמצעות שיתוף והנחיות של אחרים, או כאשר האנשים עצמם עושים דבר מה ברור, הם יכולים לזהותם. אחרת, הם לא יכולים. הדבר מעיד על כך שיכולתם לזהות דברים בינונית. יש גם אנשים שלא משנה מהן הנסיבות, אינם יכולים לזהות שום אדם, מאורע או דבר, וגם לא להגדיר את תכונותיהם. לדוגמה, כשמדובר בהערכה מהן בדיוק התכונות של קטגוריה מסוימת של אנשים – אם הם מאמינים אמיתיים או חסרי אמונה, אם הם אנשים שחותרים אל האמת, או אם הם מתאימים לטיפוח – הם לא יודעים ואינם יכולים לראות את הדברים האלה. גם כשאנשים כאלה מפגינים ביטויים רבים ויש להם בעיות ברורות מאוד, הם עדיין לא יכולים לזהות את האנשים האלה או להגדיר את תכונותיהם. זהו חוסר יכולת לזהות דברים. גם אם מופיעים אנשים, מאורעות ודברים רגילים וקלים להבחנה, הם לא יכולים לומר בבירור אם האנשים האלה הם אנשים טובים או אנשים רעים, או אם אלה עניינים צודקים או מרושעים. הם לא יודעים כיצד להבחין בהם או לקטלג אותם, וגם אינם יודעים כיצד לסווג אותם. גם לאחר קריאת דברי האל ושיתוף עם אחרים, הם עדיין לא יכולים לזהותם. בסופו של דבר, הם גורמים לאחרים להחליט עבורם, ואומרים: "איך שאתה מאפיין אותם, כך הם. אם אתה מאפיין אותם כצודקים, אז הם צודקים; אם אתה מאפיין אותם כמרושעים, אז הם מרושעים". בקיצור, הם עצמם לא יכולים לקבוע הגדרות או להסיק מסקנות. לא משנה מה המצב, בכל פעם שמדובר בהסקת מסקנה, הם אובדי עצות ואין להם מה לומר. האין זה חוסר יכולת לזהות דברים? (כן). אפילו מול התופעה החיצונית הפשוטה ביותר, אם תבקש מהם לזהות מה טבעה ומה תכונותיה, הם לא ידעו. עם זאת, יש להם טריק אחד: הם יכולים לקשקש בלי סוף ולספר בפירוט מה אדם אמר ועשה. אך אם אתה שואל אותם: "האם האדם הזה הוא באמת מאמין אמיתי או לא? האם הוא אדם שיש לו שאיפה אדירה לאל?" הם עונים: "ובכן, הוא מאמין באל יותר מעשר שנים והוא נטש את משפחתו ואת הקריירה שלו. כשילדתו הייתה בת שלוש או ארבע, הוא הפקיד אותה בידי האחים והאחיות ועזב את הבית כדי לבצע את חובתו". יש להם את החישובים שלהם; הם נמנעים מלהסיק מסקנות בעצמם, ובמקום זאת מניחים לך להחליט. אם אתה שואל אותם: "אם כן, האם האדם הזה הוא מישהו שמקבל את האמת?" הם עונים: "ובכן, מאז שהוא הפך למנהיג כנסייה הוא קם מוקדם מאוד והולך לישון מאוחר מאוד. באשר לשאלה אם הוא מישהו שמקבל את האמת, כשהאחים והאחיות הצביעו פעם על כמה מהבעיות שלו, הוא פרץ מיד בבכי ואמר שהוא חייב לאל ולא פעל כראוי". "והאם הוא הכה על חטא לאחר מכן?" "ובכן, באותו זמן, הגישה שלו הייתה די טובה". הם אוהבים להעמיס עליך מידע, להראות לך שיש בהם משהו, שהם יודעים הכול ויודעים איך להסתכל על אנשים, ורוצים למנוע ממך לזלזל בהם. למעשה, הם לא יכולים להבחין באנשים, וגם אינם יכולים להסיק מסקנות. הם פשוט מספרים לך אוסף של תופעות ומידע, ומשאירים לך לזהות איזה מין אדם זה, להסיק מסקנות לגביו ולהגדיר את תכונותיו. אתה אומר: "אפשר בעיקרון להחשיב את האדם הזה כמי שמקבל את האמת. יש לו דחף באמונתו באל והוא מאמין אמיתי. רק שבגלל שיש לו איכות ירודה והוא חסר יכולת תפיסה, הוא אף פעם לא מסוגל למצוא את העקרונות ליישום בפועל, ואינו יכול ליישם את האמת בפועל, למרות העובדה שהוא מוכן לקבל את האמת". הם עונים: "הוא לא נראה לי כמו מישהו עם יכולת תפיסה. בכל פעם שהוא מדבר על משהו לא נעים, הוא בוכה – זו תמיד אותה גישה". אתם מבינים? להם עצמם אין יכולת לזהות דברים, אך הם די טובים בהסתמכות על דבריהם של אחרים. האין זה בעייתי? הביטוי הנפוץ ביותר של אנשים שאין להם יכולת לזהות דברים הוא שהם אוהבים לספר לך על שלל תופעות, מידע, בעיות קשות, מהלכי אירועים, או כל מה שהבחינו בו במצב כלשהו, ואז הם מחכים שתגדיר זאת, ולאחר שאתה מגדיר, הם חושבים שההגדרה שלך טובה ויכולים לקבל אותה. לאחר שקיבלו אותה, הם עדיין לא יודעים מדוע הגדרת זאת כך. הם לא יודעים מהו הבסיס או העקרונות מאחורי מסקנתך, וגם לא כיצד להתייחס או לטפל בסוג האדם המדובר. הם לא יודעים דבר מכל הדברים האלה. גם לאחר שיתוף ולימוד, הם עדיין לא מבינים. הדבר מראה שאין להם יכולת לזהות דברים; זהו ביטוי לחוסר איכות. הם גם מרבים לטעות בכך שהם מעוותים עובדות ומבלבלים בין דבר אחד למשנהו. לא משנה על איזו סוגיה הם מגיבים, הם לא מצליחים לתפוס את שורש העניין או את מהותו, ובמקום זאת מסיקים מסקנות על בסיס תופעות חיצוניות בלבד. לדוגמה, הם מתארים את מעשיו הרעים של צורר משיח כעבירה, ומאמינים שכל עוד צורר המשיח מכיר בכך, הוא יכול לשנות את דרכיו. אם הם רואים אדם ישר משקר, הם מאפיינים אותו כאדם ערמומי. אם הם רואים אדם גאוותן וצדקן, הם מאפיינים אותו כאדם רע. אלה סוגי הטעויות שאנשים חסרי יכולת לזהות דברים עושים בדרך כלל. על כל אדם להיות בעל יכולת לזהות דברים כסוג אחד של איכות שעליו להחזיק בה כשהוא מתמודד עם אנשים, מאורעות ודברים שונים בחיים. היכולת לזהות דברים כרוכה לא רק בזיהוי מהותם של אנשים, מאורעות ודברים שונים, אלא גם בקביעת תכונותיהם. ככל שתוכל לקבוע את התכונות האלה בצורה מדויקת יותר, כך יוכח שיש לך יכולת גבוהה יותר לזהות דברים. אם קביעותיך לא מדויקות במיוחד ויש פער בינן לבין מהות העניין ושורשו, הדבר מוכיח שהיכולת שלך לזהות דברים בינונית. אם אינך יכול לקבוע את תכונותיהם של אנשים, מאורעות ודברים, וגם לא לראות את התכונות האלה לאשורן, הדבר מוכיח שאין לך יכולת לזהות דברים. לדוגמה, נניח שכאשר מדובר באדם, אתה יכול רק לתאר את ביטוייו וגילוייו הרבים אך אינך יכול לראות את מהותו לאשורה. כלומר, אתה יכול רק לדבר על כך שהאדם הזה נוטה להיות שלילי או אילו חוזקות יש לו, אתה יכול לדבר רק על דברים רבים שקרו לאדם הזה, אך אינך יודע מה אופיו, איכותו או גישתו כלפי האמת, אינך יכול לראות את הסוגיות המהותיות האלה לאשורן, ואין לך שום הגדרה לאנשים, למאורעות ולדברים המופיעים או מתרחשים סביבם. בלי קשר לשאלה אם דברים כאלה נכונים או שגויים, צודקים או מרושעים, אם אלה דברים חיוביים או שליליים, ביטויים של אנושיות טובה או של אנושיות רעה, אינך יכול לראות אף אחד מהדברים האלה לאשורם או להבחין בהם. לא משנה כמה אמיתות שמעת או לכמה עדויות חווייתיות האזנת, אתה עדיין לא יכול לזהות או להבחין בין אנשים, מאורעות ודברים שונים; בליבך, אין לך שום הגדרה לשום קטגוריה של אנשים, מאורעות או דברים. זהו חוסר יכולת לזהות דברים, וזהו גם ביטוי לחוסר איכות.

אם לאנשים חסרי יכולת לזהות דברים אין מודעות עצמית והם גם גאוותנים וצדקנים, מהי הטעות שצפוי ביותר שיעשו? הם יטעו בכך שייאחזו בכמה ביטויים שאנשים אחרים מפגינים ואז יתייגו אותם ויגדירו אותם באופן שרירותי. לדוגמה, הם רואים אנשים מסוימים שהם קצת עקשנים ואז אומרים שהם כמו אנשים רעים, שהם שדים – האין זו טעות עצומה? אותם אנשים הם רק קצת עקשנים, ובגלל תנאים משפחתיים או בגלל הסביבה שבה גדלו, הם יצרו כמה הרגלי חיים ירודים או פיתחו כמה הרגלים ופגמים רעים. בסך הכול, לאנשים האלה אין אופי טוב לב, אך הוא גם לא אופי רע, ולכן אי אפשר לכנותם אנשים רעים. אך אלה שחסרה להם יכולת לזהות דברים נאחזים בכמה דברים שאחד מהאנשים האלה אומר או בדבר אחד או שניים שהוא עושה, ואז מגדירים אותו בעיוורון, ואומרים: "לאדם הזה יש אישיות מוזרה, לא חברותית ועקשנית. הוא אדם רע". הגדרה זו שגויה. אנשים רעים באמת יאמרו מילים נעימות ויחניפו לאנשים; יש להם טקטיקות, הם יסתירו וירמו, והם ישתעשעו באנשים. אנשים רעים מסוימים יכולים אפילו לתת נדבות, לעזור לאחרים ולהפגין סבלנות. אלה שחסרה להם יכולת לזהות דברים יאמרו על אדם כזה: "האדם הזה כל כך טוב, הוא מאמין אמיתי", אך למעשה, אותו אדם הוא פרוש צבוע. אלה שחסרה להם יכולת לזהות דברים לא יכולים לראות לאשורה את המהות של אנשים – במהלך בחירות, הם אפילו מצביעים לאנשים רעים כדי שיהפכו למנהיגים. למה זה שקול? זה שקול לסיוע ולתמיכה ברוע. אנשים רעים מסוימים לא מפגינים את הרוע שלהם בהתנהגותם, והם לא חושפים אותו. הרוע שלהם נמצא בליבם. כל הדברים שהם עושים מכוונים, ולכוונותיהם יש אופי סמוי. הדברים שאתה רואה שהם עושים לא משקפים למעשה את כוונותיהם האמיתיות. כוונותיהם האמיתיות, מטרותיהם האמיתיות ורשעותם חבויות כולן בליבם. אם לאדם חסרה יכולת לזהות דברים והוא לא יכול להבחין באנשים כאלה, סביר להניח שהוא יראה אותם כאנשים טובים, כאנשים שחותרים אל האמת. לאנשים מסוימים יש אישיות ישירה והם לא משתמשים בשום טקטיקה כשהם מתרועעים עם אחרים. הם מדברים באופן ישיר, והם קצת רגזנים מבחינת האישיות והמזג שלהם. למעשה אין בעיות גדולות באנושיותם, רק שלפעמים טון הדיבור שלהם בוטה. עם זאת, מה שהם חושפים הוא בדיוק מה שהם חושבים בתוכם – ומה שהם חושבים בתוכם הוא מה שהם חושפים כלפי חוץ. אחרים חושבים לעתים קרובות שאנשים אלה לא יודעים כיצד לתקשר עם כולם או כיצד להתרועע, והם לא רגילים לאופן הדיבור שבו אנשים אלה משתמשים. אנשים כאלה מדברים בצורה בוטה וישירה במיוחד, והם תמיד פוגעים באחרים מבלי להתכוון לכך. עם הזמן, הם פוגעים בכולם בסופו של דבר, ואנשים לא רוחשים רגשות טובים כלפיהם. יש אנשים חסרי הבחנה שאומרים שאדם כזה הוא רע, אך למעשה, הוא לא רע. אתה אומר שהוא רע – אם כך, הצג את העובדות המראות כיצד הוא ייסר אחרים: את מי הוא ייסר או דיכא? במי הוא פגע או את מי הוא רימה? אם יש באמת בסיס עובדתי המוכיח שאדם זה הוא אדם רע – שלא רק שהוא פוגע באחרים במילותיו, אלא שיש גם רוע בעמקי ליבו, ושהוא באמת מזיק לאחרים – אז אפשר לאפיין אותו כאדם רע. אם אין לו כל כוונה לפגוע באחרים, אזי הוא לא אדם רע. יש לו פשוט אישיות ישירה והוא מדבר בצורה בוטה – זה מולד. דיבור בוטה, לכל היותר, הוא פגם וליקוי באנושיותו. הוא לא יודע כיצד להיות בעל טקט ולהעמיד את עצמו במעמד שווה לאחרים כשהוא מדבר, הוא לא יודע כיצד להפגין סובלנות כלפי אנשים אחרים, להיות מתחשב וסבלני כלפי אחרים, להתחשב ברגשותיהם של אחרים. הוא לא יודע דבר מכל אלה. יש דברים שחסרים באנושיותו. אך יש אנשים חסרי הבחנה הרואים באנשים כאלה אנשים רעים. למעשה, כשהאנשים האלה עושים דברים, הם שומרים על האינטרסים של בית האל רוב הזמן. אף על פי שטון דיבורם קצת בוטה כשהם מדברים עם אחרים, הם לא פגעו באיש, וגם אין להם כוונה לפגוע באנשים. פשוט אין להם טקט כשהם מדברים והם לא מתחשבים במצב כשהם מדברים. בגלל פגמים וליקויים מסוימים באנושיותם של אנשים כאלה, אנשים רבים אחרים חושבים בטעות שהם אנשים רעים, אך אינם יכולים להציג שום ראיה לכך שהם עושים רע. זוהי טעות בשיפוט, אפיון שגוי של אנשים כאלה. אנשים רעים באמת עשויים שלא לפגוע באחרים כלפי חוץ, הם עשויים לתת נדבות ולעזור לאחרים, ודבריהם עשויים להראות הבנה, דאגה, אכפתיות והתחשבות, ואפילו להפגין סובלנות ואהבה כלפי אחרים – דבריהם ופעולותיהם עשויים להיראות טובים למדי – אך בנסיבות מיוחדות מסוימות או בעניינים מיוחדים, ובעניינים הכרוכים באינטרסים האישיים שלהם, הם יכולים לדכא אחרים, לפגוע בהם ולתכנן נגדם מזימות בסתר, והם אפילו לא ישמרו כלל על האינטרסים של בית האל. גם אם דבר מה לא כרוך באינטרסים שלהם, אפילו אם נדרש מהם מאמץ מזערי בלבד, הם עדיין לא ישמרו על האינטרסים של בית האל. מה שאנשים כאלה מביאים לידי ביטוי כלפי חוץ נראה טוב במיוחד, ומבחינה חיצונית אי אפשר לראות פגמים או ליקויים באנושיותם, אך למעשה הם אנשים רעים לחלוטין. אנשים רבים לא מצליחים להבחין באנשים כאלה והם מסונוורים מהטקטיקות שלהם, מהפילוסופיות שלהם להתנהלות בעולם, ומהמזימות והתככים שלהם. אם מהות טבעו של אדם מסוג זה והעובדות של מעשיו הרעים נחשפות, לא זו בלבד שהאנשים האלה לא מקבלים זאת, אלא שהם גם מחשיבים את אותו אדם כאדם טוב, כמישהו שבית האל צריך לטפח ולתת לו תפקיד חשוב. חסרה להם הבחנה לגבי אנשים כאלה. בואו לא נדבר על השאלה אם אנשים אלה יכולים להעריך אדם על פי דבר האל או עקרונות-האמת, ורק נסתכל על איכותם – הם רואים אפילו באנשים האלה, שהם רעים באופן ברור, אנשים טובים, וגם כשיש עובדות על המעשים הרעים של אנשים אלה, הם עדיין מחשיבים אותם לאנשים טובים – פירוש הדבר שהם מבולבלים לחלוטין. אנשים חסרי יכולת לזהות דברים אינם רק לקויים מבחינה שכלית ואווילים, אלא גם מבולבלים. האנשים הרעים האלה דיכאו וייסרו אחרים, והשתמשו בטקטיקות שונות כדי לשחק באנשים, אך אנשים אלה לא רואים בכך רוע ואינם יכולים לראות שזה רוע. בנוסף, יש ביטוי ברור אחד של אנשים רעים, והוא שהם אף פעם לא שומרים על האינטרסים של בית האל – אפילו לא פעם אחת. גם אם יצטרכו לומר מילה רק אחת או להתאמץ ולו במעט, הם עדיין לא ישמרו עליהם, קל וחומר כשמדובר בעניינים הכרוכים בביטחונם האישי או במעמדם ובמוניטין שלהם – במקרים כאלה, על אחת כמה וכמה שהם לא ישמרו על האינטרסים של בית האל. יש אנשים שלא יכולים לראות לאשורם את האנשים האלה שהם רעים באופן ברור. אימרו לי, האם לאנשים כאלה יש איכות? לאנשים רעים יש מהות רעה; הם ידכאו כל אחד. לא משנה מי האדם, כל עוד הוא פוגע במעמדם או באינטרסים שלהם, אותו אדם הופך למטרת הדיכוי שלהם. אלה שחסרה להם הבחנה לא יכולים לראות את העניינים האלה לאשורם. אנשים חסרי הבחנה הם אנשים מבולבלים, הלא כן? (כן). הם אפילו לא יודעים אם אנשים רעים ידכאו אותם – אימרו לי, עד כמה אנשים כאלה מבולבלים? האין הם מבולבלים לחלוטין? (כן). לאחר שכמה אנשים רעים מודחים, אנשים מסוימים ללא שום יכולת לזהות דברים קמים אפילו לדבר בשמם, להגן עליהם ולזעוק על העוול שנגרם להם, רק בגלל שאותם אנשים רעים מאמינים באל שנים רבות, ניחנים בכמה כישרונות, הם רהוטים, יש להם טקטיקות, וכלפי חוץ הם נוטשים דברים, משקיעים מעצמם וסובלים קשיים. אנשים אלה לא מדברים על כמה רוע עשו אותם אנשים רעים. במקום זאת, הם אומרים: "הם האמינו באל שנים רבות, הלכו אחר האל במסירות חד-משמעית, וסבלו קשיים רבים. הם אפילו נעצרו על ידי הדרקון הגדול האדום כאש, סבלו עינויים וריצו עונש מאסר, והם גם עזרו לאח ולאחות פלוני ואלמונית". הם מסתכלים רק על הדברים האלה ומתעלמים ממעשיהם הרעים של אותם אנשים, ואינם מזכירים כמה רוע הם עשו. הם כל כך מבולבלים, הלא כן? (כן). לאלה שמבולבלים לחלוטין אין סיכוי לגאולה, הם חשוכי מרפא. אנשים שאין להם יכולת לזהות דברים הם אנשים חסרי איכות – אין להם שום יכולות. אנשים כאלה לא יודעים ואינם יכולים לזהות אם משהו נכון או שגוי, או אם אדם הוא דמות חיובית או דמות שלילית. הם לא יכולים לראות בבירור את מהותו וטבעו של אדם, או לסכם את תכונותיו של אותו אדם באמצעות התנהגותו, ביטוייו, גילויי השחיתות שלו והעובדות הרבות של מעשי הרוע שלו. כל עוד אותו אדם עדיין בכנסייה, האנשים האלה יתייחסו אליו כאח או אחות ובאהבה מהלב. אין להם שום הבחנה לגבי אף אחד והם לא יכולים להתייחס לאיש על פי העקרונות. לאנשים כאלה אין יכולת לזהות דברים. הם לא יודעים ואינם יכולים לזהות אם עניינים שונים הם צודקים או מרושעים, אם יש להם השפעה חיובית או שלילית על אנשים, ואם יש להתייחס אליהם כנכונים ולקבלם, או להתייחס אליהם כשגויים ולהבחין בהם, לדחותם ולהתנגד להם. כשאתה נותן להם דוגמה כדי להסביר עניין כלשהו, הם יודעים שעניינים כאלה אינם טובים, שהם לא תואמים לעקרונות-האמת, ושהם לא ישימים בבית האל. אך בפעם הבאה שמתעורר עניין דומה, הם עדיין לא יודעים כיצד לגשת אליו ואינם יכולים ליישם את העקרונות – הם מבינים רק אם אתה נותן להם דוגמה נוספת. כדי שיבינו, עליך להסביר להם עניינים אחד לאחד, בשיטה שבה מלמדים ילד ללמוד. זהו חוסר יכולת לזהות דברים. לא משנה אם זה אדם או דבר, הם לא יודעים אם הוא צודק או מרושע, נכון או שגוי, דבר חיובי או דבר שלילי, אם הוא תואם לאמת ולצורכי האנושיות או לא, וגם לא כיצד מאמינים באל צריכים להתייחס אליו – הם לא יודעים דבר מכל אלה. זהו חוסר יכולת לזהות דברים. אם כן, מהו הבסיס להערכת רמת היכולת של אדם לזהות דברים? ההערכה מבוססת על השאלה אם הגדרותיך לתכונות של דברים שונים מדויקות. אם הגדרותיך מדויקות, אזי יש לך יכולת לזהות דברים. אם דיוק הגדרותיך לתכונות של דברים שונים הוא מעל חמישים אחוז, אזי יכולת הזיהוי שלך היא בינונית או מעל הממוצע. אם היא לא מגיעה לחמישים אחוז, אזי יכולת הזיהוי שלך ירודה. אם הדיוק אינו אפילו אחוז אחד, אזי אין לך יכולת לזהות דברים ואתה אדם חסר איכות. כך מבחינים אם למישהו יש יכולת לזהות דברים. לא אתן עוד דוגמאות לגבי יכולת זו. אתם יכולים לשתף על כך בעצמכם, אשאיר לכם את הנושא הזה.

כעת נדון ביכולת השמינית, היכולת להגיב לדברים. היכולת להגיב לדברים היא האופן שבו אדם מתמודד עם עניין – בין אם העניין כבר התרחש, בין אם הוא מתרחש בפתאומיות, ובין אם הגורמים השונים שלו השתנו; האופן שבו אדם מתמודד עם עניין זה הוא יכולת התגובה שלו. אם כן, למה מתייחסת בעיקר יכולת התגובה? היא מתייחסת ליכולתך לזהות עניין, לשפוט אותו, להתייחס אליו ולטפל בו. כשאתה נתקל באדם, מאורע או דבר כלשהו, מה טבעו? האם זהו דבר חיובי או דבר שלילי? כיצד יש להתמודד עם דבר מעין זה ולטפל בו? כשהוא מתרחש בפתאומיות, אילו לקחים יש ללמוד? מהן כוונותיו הטובות של האל? אם דבר מעין זה עלול להסב נזק לעבודת הכנסייה, כיצד יש לטפל בו באופן שעולה בקנה אחד עם העקרונות ומתקן את תוצאות הנזק שנגרם, כך שהוא לא יסב עוד נזק לעבודת הכנסייה, וכן יעצור את התפתחותה של ההשפעה השלילית? כשאתה מתמודד עם אדם, מאורע או דבר כלשהו, אם אתה מסוגל – בהתבסס על עקרונות ההבחנה שרכשת ועל עקרונות-האמת המוכרים לך – לשפוט במדויק את המהות והשורש של עניינים כאלה, וְאת העקרונות והתוכנית לטיפול בהם, הרי שאתה אדם שניחן ביכולת להגיב לדברים, ופירוש הדבר הוא גם שניחנת באיכות טובה. לדוגמה, כשעניין מתרחש לפתע מולך, כיצד עליך להתמודד איתו? ראשית, עליך לראות בבירור לאיזה כיוון הוא עלול להתפתח, אילו השלכות הוא יביא אם ימשיך להתפתח, היכן טמון שורש התרחשותו, ומהי מהותו – עליך להיות מסוגל להבחין ולראות בבירור את כל הדברים האלה. אפיין את העניין באמצעות הבחנה, ולאחר מכן מצא מיד תוכנית לטיפול בו. עליך להבין את כל הסוגיות האלה: כיצד יש לטפל בעניין, מיהו המסית הראשי, מיהם החסידים, מיהו הגורם האחראי העיקרי, מי צריך לשאת באחריות העיקרית, כיצד לטפל בגורמים האחראים. בנוסף, בעת טיפול בבעיות, עליך למזער את ההפסדים וכן לארגן מחדש ולהתאים את כוח האדם. רק כך ניתן לתקן טעויות ללא דיחוי, לפתור את הבעיות ביסודיות ולתקן את המצב, ולאפשר לדברים להתפתח בכיוון הנכון והמועיל. בקיצור, אם אתה מסוגל לשקול את כל הגורמים הכרוכים בעניין, למצוא דרך נכונה להתמודד איתו, וליישם עקרונות טיפול נכונים ומדויקים – הרי שהדבר נקרא להיות ניחן ביכולת להגיב לדברים, ופירוש הדבר שניחנת באיכות טובה. כמובן, ייתכן ששיטת ההתמודדות עם העניין והעקרונות לטיפול בו הם מסקנות והגדרות שאליהן תגיע באמצעות קשר ושיתוף עם אנשים שמכירים את המצב, או באמצעות שיתוף פעולה ודיון עם כולם. אם תוכל, באמצעות בחינת מהלך המצב בפועל ולאחר מכן בקשת הצעות מאחים ואחיות שמבינים בעניין מסוג זה, להגיע לבסוף להגדרה, להסיק מסקנה, לקבוע פתרון ולטפל כראוי בסוגיה, להשלים את התאמות כוח האדם, לפצות על ההפסדים שנגרמו כתוצאה מהעניין, ולאחר מכן להתאים את עבודת הכנסייה כך שהיא לא תתפתח עוד בכיוון מזיק, הרי שהדבר נקרא להיות ניחן ביכולת תגובה. אם אתה יכול לטפל בעניינים ברמה כזו, ניתן להחשיב אותך כבעל איכות טובה. כמובן, אדם שניחן באיכות טובה אין פירושו שהוא יכול לעמוד על טיבו של עניין מיד כשהוא נתקל בו, לקבל החלטות מהירות ולטפל בו באופן מקיף והולם – אין זה בהכרח המצב. נדרש תהליך כדי שאנשים יטפלו בבעיות; הכרחי שהם יבינו את ההיבטים השונים של העניין כדי שיוכלו לעמוד על מהות הדברים לאשורם. אנשים הם בשר ודם, הם עושים דברים במסגרת האנושיות, ונדרש תהליך. אין זה דומה לפעולתה של רוח האל – רוח האל בוחנת את כל פני האדמה, ובחינתה מקיפה הכול; האל תמיד יכול לראות את המהות והשורש של כל הדברים וכל הבעיות. כשאנשים לא מסוגלים לעמוד לאשורם על טיבם של הדברים הנסתרים שמאחורי העניינים, קל להטעותם ולעוור אותם. בדיוק משום כך אנשים צריכים לחקור לעומק את מצב העניינים האמיתי שמאחורי המקרים. לאחר שהבנת את המצבים הממשיים הנסתרים מאחורי עניין כלשהו, אם אתה יכול לטפל בבעיות ללא דיחוי, לפתור סטיות, לערוך התאמות נדרשות בקרב האחראים הישירים וצוות העובדים, ולהבטיח את תפעולה התקין של העבודה, הרי שהדבר מוכיח שניחנת ביכולת תגובה. במיוחד כשאתה נתקל בתקריות פתאומיות, אם אתה יכול לטפל באנשים, מאורעות ודברים שונים בהתאם לעקרונות, הדבר מוכיח שניחנת באיכות טובה. כשאנשים בעלי יכולת תגובה בינונית יכולים לעשות דברים מסוימים בהתאם לנהלים ובאופן שגרתי כשהם נתקלים במצבים רגילים ושכיחים, אך התוצאות שהם משיגים הן בינוניות – הם לא מגיעים לפריצות דרך ולא משיגים התקדמות משמעותית. ברגע שהם נתקלים במצבים מיוחדים או בתקריות פתאומיות, הם אובדי עצות ואינם מסוגלים לטפל בהם. לדוגמה, כשאנשים מסוימים מטיפים את הבשורה, הם יכולים להשיג כמה אנשים מדי חודש בנסיבות רגילות. הדבר משקף איכות בינונית, וגם התוצאות שלהם בהטפת הבשורה בינוניות, לא טובות במיוחד. אם מתעוררת לפתע בכנסייה תקרית של צוררי משיח המטעים אנשים, עובדי הבשורה האלה נעשים מבולבלים ואינם יודעים מה לעשות. עבודת הבשורה נעצרת, והם לא יודעים אם עליהם להמשיך להטיף או להמתין לסידורי עבודה. הם לא יודעים לחפש את עקרונות העבודה של הטפת הבשורה. בסידורי העבודה של בית האל נאמר לעתים קרובות: "אסור שעבודת הבשורה תיפסק בשום זמן ובשום נסיבות". אך רק בשל היתקלות בתקרית שבה צוררי משיח מטעים אנשים, הם עוצרים את עבודת הבשורה. האם הם מבצעים את חובתם בנאמנות? הם לא עומדים בכך. האם הם מתמסרים לתיזמורים ולסידורים של האל? הם לא עומדים גם בכך. כשהם נתקלים בצוררי משיח או במנהיגי שקר המבצעים מעשים רעים בפזיזות וגורמים לשיבושים ולהפרעות, הם נעשים מבולבלים. הם לא יודעים לשאול את אלה שמבינים את האמת כיצד עליהם לטפל בעניין שנתקלו בו, וקל וחומר שאינם יודעים לחפש בדברי האל עקרונות ונתיב ליישום בפועל. אין להם את היכולת הזו להגיב לדברים. כאשר מנהיגי כנסייה מסוימים רואים צורר משיח המפיץ דברי כפירה כדי להטעות אנשים, הם לא יודעים כיצד לשתף על האמת כדי לסתור את דברי הכפירה. הם לא יודעים מה לעשות, אלא רק ממשיכים להתפלל: "הו, אלוהים, אנא כבול את השטן, אנא סתום את פיו של השטן ועצור בעדו מלהפיץ דברי כפירה שמטעים אנשים. אנא הושע את האנשים הנבערים והטיפשים, ומנע מהם ללכת שולל אחר צורר המשיח. הו, אלוהים, אנא השב אותם!" האם תפילה בלבד, ללא חיפוש אחר האמת, יכולה לפתור את הבעיה? אם אנשים לא משתפים פעולה ואינם מבצעים את חובתם, אין בכך תועלת. יש דברים רבים שאנשים צריכים לעשות. ראשית, עליהם לבדוק איזה רקע יש לצורר המשיח הזה, אילו מאפיינים הוא מפגין, ועל מה הוא מסתמך כדי להטעות אנשים; עליהם גם לראות אם בקרב אלה שהוטעו יש אנשים בעלי איכות טובה שיכולים לקבל את האמת, ולמהר להשיבם לדרך הנכונה. זוהי העבודה שיש לעשות תחילה. אך מנהיגי הכנסייה האלה לא יודעים זאת, ואינם יודעים לעבוד באופן זה. הם פשוט נעשים מבולבלים ורוקעים ברגליהם מרוב חרדה. כמה אנשים חסרי תועלת אף בוכים מרוב חרדה. איזו תועלת יש בבכי? האם בכי יכול להשיב לדרך הנכונה את אלה שהוטעו? בכי אינו ביצוע עבודה, והוא גם לא מעיד שאתה נושא עול. זהו ביטוי של חוסר יכולת. כשאנשים בעלי איכות נתקלים בעניינים כאלה, הם נרגעים תחילה. לאחר תפילה, חיפוש, ניתוח ושיפוט, ולאחר מכן שיתוף, הם מקבלים לבסוף החלטה. כשאנשים בעלי איכות ירודה נתקלים בעניינים, הם אובדי עצות: הם לא יודעים להתפלל ולחפש, וגם לא למצוא כמה אנשים שמבינים את האמת כדי לשתף איתם; הם פשוט מחכים באופן סביל. הדבר מעכב את העניינים יותר מכול. לך אין פתרון, אך אולי לאחרים יש – מדוע לא למצוא אחרים ולחפש אצלם עזרה? אנשים חכמים, גם בזמן שהם ממתינים, אינם שוכחים למלא את חובתם ואחריותם. מילוי זה של חובה ואחריות הוא פעולה יזומה, לא סבילה. לא מדובר בהמתנה שהאל ייתן פקודות או יפעל בעצמו כדי לשנות את המצב. במקום זאת, מדובר בעשיית מאמץ עליון להשיב את אלה שניתן להשיבם במהלך תקופת ההמתנה. אשר לאלה שלא ניתן להשיבם – כמו הטיפשים המבולבלים לחלוטין, אלה שאחוזים ברוחות רעות, וחסרי האמונה שמאמינים באל רק כדי להיסחף אחר אחרים ולקבל ארוחה – אין צורך להתעסק איתם. עבור אלה שלא התעוורו, יש לערוך במהירות סידורים כדי שמישהו ישתף איתם על האמת וידבר איתם על הבחנה בצורר המשיח. האין זו תוכנית לטיפול במצב? זהו אמצעי תגובה. לאנשים בעלי איכות ירודה אין אֶמְצָעֵי תגובה כאלה; הם יודעים רק לבכות ולהתלונן. זהו חוסר ביכולת תגובה. אם אדם מסוגל לבצע עבודה באופן תקין במצבים רגילים, אך ברגע שהוא נתקל במצבים מיוחדים הוא המום ואובד עצות, אזי יכולת התגובה של אדם כזה היא לכל היותר בינונית. אם אדם לא יכול להתמודד אפילו עם מצבים רגילים, אין לו יכולת תגובה. לדוגמה, אם שולחים אותו לכנסייה כדי לארגן את בחירת מנהיג הכנסייה, הוא לא יודע איזה סוג של אדם לבחור או כיצד לכנס אנשים ולארגן את הבחירות. הוא אפילו לא מבין את הנהלים הבסיסיים לבחירות. נוסף על כך, יש אנשים בכנסייה בעלי צביונות מושחתים חמורים – אלה המשתייכים לקטגוריה של בריונים, פרחחים ונבלים – ואנשים אלה מנצלים את ההזדמנות כדי לשבש את הבחירות. אלה שאין להם יכולת תגובה, לא כל שכן שאינם מסוגלים לטפל במצב כזה, הם פשוט נופלים בשבי ונכנעים. בסופו של דבר, הם יכולים רק לומר לאחים ולאחיות: "אתם תבחרו בעצמכם. נלך עם מי שתבחרו". איזה מין יצורים הם? האין הם חסרי תועלת? אין להם כל יכולת להגיב לדברים. לאנשים ללא יכולת תגובה אין גם יכולת עבודה. כשקורה משהו, בין אם במצבים רגילים ובין אם במצבים מיוחדים, הם קורסים ונסוגים; כשקורה משהו, הם אובדי עצות ומתחילים לבכות. כשלא קורה כלום, הם יכולים לומר כמה מילים ודוקטרינות, אך כשקורה דבר מה והם מתבקשים לטפל בבעיה, הם לא מסוגלים לעשות זאת. לדוגמה, כשאנשים מסוימים מתנהלים כלאחר יד בביצוע חובתם, אלה שאין להם יכולת תגובה יודעים רק לדון בכך איתם, באומרם: "בבקשה אל תתנהל כלאחר יד – אנא בצע את חובתך היטב!" האם זה יכול לפתור את הבעיה של אותם אנשים? עליהם לשתף עם אותם אנשים על בעיית ההתנהלות כלאחר יד. אם אותם אנשים לא מבינים את האמת ואינם יכולים להכיר בבעיה שלהם, עליהם לשתף איתם על האמת. אם אותם אנשים פועלים כך למרות שהם יודעים שזה שגוי, עליהם לנתח ולגזום אותם. אם זה נובע מסוגיה אחרת, עליהם לשתף על בסיס אותה סוגיה. עליהם לקבוע דרך פעולה הולמת בהתבסס על סוג הבעיה שהתעוררה, ואז לפעול בהתאם. אם אינך יכול לעשות זאת, אין לך יכולת תגובה. הבנת? (כן). כשאתה נתקל בעניין כלשהו, אם אין לך פתרון, אין לך דרך להתמודד איתו, ואין לך עקרונות לטיפול בו, הרי שאין לך יכולת תגובה. לאנשים כאלה יש את יכולת התגובה הירודה ביותר, הלא כן? (כן).

לאנשים בעלי יכולת התגובה הטובה ביותר יש את היכולת לשפוט ולזהות ללא דיחוי עניינים מיוחדים או מצבים מיוחדים כשהם נתקלים בהם, ולאחר מכן לגבש תוכניות הולמות יחסית לטיפול בהם. אנשים בעלי יכולת תגובה בינונית יכולים לטפל בעניינים רגילים ושגרתיים כשהם נתקלים בהם. הם יכולים לעבוד בהתאם לנהלים כדי לתחזק ולנהל את המצב, או להתאים ולהחליף כוח אדם – הם מסתדרים עם עבודה מסוג זה. אך כשהם נתקלים במצבים פתאומיים, הם לא יכולים לטפל בהם. גם אם אומרים להם את העקרונות, הם לא יכולים ליישם אותם; גם אם נותנים להם סמכות ומבקשים מהם לטפל בעניין, הם עדיין לא מסוגלים לעשות זאת. זוהי יכולת תגובה בינונית. אנשים בעלי יכולת תגובה ירודה לא מטפלים היטב אפילו בעניינים שגרתיים. הם יודעים רק לומר דוקטרינות ולהיצמד לתקנות, ובסופו של דבר, שורש הבעיה לא נפתר כלל. די בצורר משיח הגורם להפרעות ומטעה אנשים כדי לגרום להם לוותר על הטפת הבשורה; די גם במנהיג שקר המדבר שטויות כדי לגרום להם לעצור את עבודת הבשורה. האם אלה אנשים הנוהים אחר רצון האל? הם לא עומדים בכך. יכולת התגובה של אנשים כאלה ירודה מדי. לא משנה איזה מצב מתעורר, אנשים בעלי יכולת תגובה ירודה לא יכולים לטפל בו. לדוגמה, אם פורצת שרפה בחדר, הם נתקפים בבהלה ומחפשים במהירות מטף כיבוי. לאחר שמצאו את המטף, הם לא יודעים כיצד להשתמש בו וצריכים לחפש את ההוראות. כתוצאה מכך השרפה מתגברת. הדבר קורה מכיוון שהם לא יודעים כיצד להשתמש במטף ובכך מעכבים את העניינים, וזה נובע גם מחוסר היכולת שלהם להגיב לדברים. הם לא מסוגלים להתמודד אפילו עם מצב דחוף כמו שרפה; זהו חוסר ביכולת תגובה. דוגמה נוספת, אם ילד נחנק בזמן אכילה, אינו יכול לנשום ועיניו מתגלגלות לאחור, האנשים האלה נתקפים בבהלה. הם לא יודעים אם לקחת את הילד לבית החולים, ואינם יודעים אם לתת לו לשתות מים. הם כל כך חרדים שהם מזיעים ומאדימים, אך פשוט אינם יודעים מה לעשות. לאחר זמן מה, הילד משתעל כמה פעמים ומצליח סוף סוף לנשום שוב. הם היו מבוהלים במשך זמן רב כל כך אך לא היה להם שום פתרון להתמודד עם הבעיה. למרבה המזל, הילד ניצל; אחרת, הוא היה מת תחת השגחתם. לאנשים בעלי איכות ירודה אין שום יכולות והם לא יכולים לעשות שום דבר היטב. הדוקטרינות המעטות שהם מבינים אינן אלא תקנות וסיסמאות. הן במצבים שגרתיים והן במצבים מיוחדים, הם לא מסוגלים באופן גורף לטפל בהם או להתמודד איתם. לכן, לא כל שכן שלאנשים כאלה אין לחלוטין יכולת להגיב לדברים – אין להם שום יכולת כזו. בכל מצב שהם נתקלים בו, הם לא יכולים להגיב אליו או לטפל בו – הם לא יכולים להבין את העניינים האלה. הם חושבים שמספיק שהם מסוגלים לומר כמה מילים ודוקטרינות ולהשמיע כמה סיסמאות, שזה אומר שיש להם הון ושהם מגשימים את עצמם בחייהם. למעשה, כשקורה משהו, הדוקטרינות שהם מכירים לא מועילות כלל. למרות זאת הם לא מבינים שזה משקף איכות ירודה – האיכות שלהם כל כך ירודה, אך הם לא מודעים לכך בעצמם. האין זו איכות ירודה ביותר? (כן). האם אנשים כאלה אינם טיפשים? (כן). לאנשים טיפשים "חסר בורג". למה מתייחס הביטוי "חסר להם בורג"? פירוש הדבר שלא משנה כמה דוקטרינות הם מבינים או כמה תקנות הם יכולים לקיים, כשקורה משהו, אף אחת מהתקנות או הדוקטרינות הללו לא יכולה לפתור את הבעיה הממשית. ובכל זאת הם עדיין לא יכולים להבין זאת, וחושבים: "מדוע הדוקטרינות והתקנות הללו לא יעילות?" גם אם יאמצו את מוחם, לא תהיה בכך תועלת – לא משנה כמה יהרהרו, הם עדיין לא יוכלו להבין כיצד לטפל בבעיה או לפתור אותה. יש אנשים שכאשר הם מטפלים בתקריות הקשורות לצורר משיח, אינם מצילים תחילה את אלה שהוטעו על ידי צוררי המשיח, וגם לא תומכים באלה שנעשו שליליים ולא רוצים להגיע לכינוס עקב ההטעייה של צוררי המשיח. מה הם עושים תחילה? הם מקיימים כינוסים גדולים כדי לדבר על הביטויים שיש לצוררי משיח, אילו סוגי אנשים הם צוררי משיח, על ההבדלים בין צוררי משיח לבין אלה בעלי צביון של צוררי משיח, כיצד בדיוק להבחין בצוררי משיח, וכיצד בדיוק להבחין באלה בעלי צביון של צוררי משיח – עד שהם מסיימים לשתף על כל הדברים האלה, חלק מהאנשים שהוטעו על ידי צוררי המשיח כבר מזמן עזבו את הכנסייה, וחלק מהשליליים והחלשים כבר לא מגיעים לכינוסים. הם החמיצו את הזמן הטוב ביותר להציל את האנשים האלה, ובכך הסבו להם נזק רב! לסיכום, לאלה בעלי איכות ירודה יש גם פגם גדול ביכולת התגובה שלהם – הם נטולי יכולת זו לחלוטין. אל תסתכלו על מידת הרהיטות של אדם או כמה טוב הוא יכול לומר מילים ודוקטרינות ולדבר על תיאולוגיה בנסיבות רגילות – פשוט ראו אם יש לו את היכולת לטפל בבעיות כשהוא מתמודד עם מצבים ממשיים; במיוחד כשמתעוררות תקריות פתאומיות, ראו אם יש לו יכולת שיפוט ויכולת לזהות דברים, ואם יש לו תוכניות לטפל בבעיות ולפתור אותן. אם כן, הדבר מוכיח שהוא אדם בעל דעות משלו ויודע לחשוב על דברים. אך אם אין לו יכולת לזהות דברים ויכולת שיפוט, וכשקורה משהו הוא נבהל ונעשה חרד, ומסוגל רק לומר דוקטרינות נעלות ולהשמיע סיסמאות, אזי אדם זה לא יכול לפתור בעיות והוא חסר תועלת. לא משנה כמה קשיים, בעיות או פגמים יש לאדם אחר, אדם זה משתמש באותה מערכת של תיאוריות כדי להסביר את הבעיות ולטפל בהן, וממשיך לשתף איתו באופן זה, אך אף פעם אינו מסוגל לפתור בעיות – זהו חוסר מוחלט ביכולת תגובה. חוסר יכולת לטפל בבעיות הוא בדיוק חוסר יכולת תגובה. אלה שאין להם יכולת תגובה הם חסרי איכות. במונחים עממיים, הם טיפשים, אווילים ומוגבלים שכלית. לא משנה כמה דוקטרינות הם יכולים לומר, אין בכך תועלת – פשוט אי אפשר להשתמש בהן. בכך מסתיים השיתוף שלנו על היכולת השמינית, היכולת להגיב לדברים.

כעת, הבה נבחן את היכולת התשיעית, יכולת קבלת החלטות. יכולת קבלת החלטות בוחנת במידה רבה את איכותו של אדם; האדם הממוצע לא ניחן בה. אנשים שניחנו באמת באיכות וביכולת לקבל החלטות הם אלה הנמנים עם דרג מקבלי ההחלטות. אם כן, למה יכולת קבלת החלטות מתייחסת בעיקר? היא מתייחסת לכך שכאשר צצים אנשים, מאורעות ודברים שונים ורוב האנשים לא מצליחים לעמוד על טיבם, יש אנשים שמסוגלים להבחין בבעיות מסוגים שונים ולטפל בהן, וכן לטפל באנשים מסוגים שונים, על בסיס דברי האל והאמת. יכולת זו לטפל בבעיות נקראת יכולת קבלת החלטות. אלה שניחנו ביכולת זו לטפל בדברים, ניחנו ביכולת קבלת החלטות; אלה שלא ניחנים ביכולת זו לטפל בדברים, אינם ניחנים ביכולת קבלת החלטות. מה כוללת יכולת קבלת החלטות? היא כוללת יכולת תפיסה, יכולת שיפוט, יכולת לזהות דברים ויכולת להגיב לדברים. כל אלה יחד נקראות יכולת קבלת החלטות. אלה שניחנו ביכולת קבלת החלטות יכולים הן לשפוט את מהות הבעיות והן לזהות את תכונותיהן. כמובן, וחשוב מכך, הם מסוגלים לתפוס את העקרונות והכיוון לטיפול בבעיות שונות. רק אלה שמסוגלים לעשות זאת הם אנשים שניחנו ביכולת קבלת החלטות. לדוגמה, נניח שכולם מדברים בזה אחר זה על שלל תופעות, עובדות, וכן על גורמים, נסיבות ותנאים קיימים, וכולי. על בסיס מגוון הגורמים והתנאים הללו, אלה שניחנו ביכולת קבלת החלטות מחליטים בסופו של דבר כיצד בדיוק לפעול, מה צריכים להיות אמצעי הפעולה וכיוונה, מהי הרמה הטובה ביותר שניתן להשיג, ומהי הרמה המינימלית המקובלת – יש להם קו תחתון. לאחר מכן, על בסיס עקרונות-האמת שהם מבינים, הם מטפלים בבעיות. אלה שניחנו ביכולת זו הם אנשים בעלי יכולת קבלת החלטות, ואנשים כאלה הם בעלי האיכות הטובה ביותר. לא משנה עם איזה סוג של מיומנות מקצועית הם מתמודדים או באיזו בעיה הם מטפלים, ולא משנה אם הבעיה שהתגלתה היא חד-ממדית או רב-ממדית, פשוטה או מורכבת, הם יכולים להשתמש בפרטי המידע השונים שעולים מכל ההיבטים כדי לשפוט את מהות הבעיה, לאחר מכן לנתח את שורש הבעיה, ולבסוף להחליט כיצד לפעול על סמך הבעיה והתנאים הקיימים. החלטה זו מתקבלת בעיקר על סמך מה שניתן להשיג בתנאים הקיימים, ונתיב הפעולה שהם בוחרים הוא הפתרון הטוב ביותר. אלה שמסוגלים לטפל בבעיות באופן זה הם אנשים בעלי יכולת קבלת החלטות. אנשים בעלי יכולת קבלת החלטות מסוג זה הם בעלי איכות טובה מאוד. רק אנשים כאלה מתאימים להיות מנהיגים ולמלא חובה בקבוצת קבלת ההחלטות. כשאנשים בעלי איכות ירודה או איכות בינונית מתמודדים עם בעיה כלשהי, הם יכולים רק לעסוק בעניין לגופו ולומר כמה דברים שטחיים, והם לא מסוגלים לפתור את הבעיה כלל. גם אם הם מתייעצים עם אחרים וחוקרים את הנושא, בסופו של דבר הם עדיין לא יכולים להגיע להגדרה ואינם יודעים כיצד לפעול. פירוש הדבר הוא שהם לא ניחנים ביכולת קבלת החלטות. לא משנה כמה מורכב המצב הנוכחי, כמה קשה הבעיה שיש לטפל בה, או כמה גדול המכשול שעלול לעמוד בדרכם, אנשים בעלי יכולת קבלת החלטות יכולים לטפל בה כראוי על פי העקרונות, והטיפול שלהם הולם ואמין יחסית. אלה הם אנשים שניחנו ביכולת קבלת החלטות. כאשר בעלי יכולת קבלת החלטות בינונית נתקלים במצבים רגילים ובכמה אירועים שכיחים בכנסייה, הם יכולים לטפל בהם. אך אם הם נתקלים באנשים, מאורעות ודברים מיוחדים, הם מתבלבלים ואינם יודעים כיצד להתמודד איתם או לטפל בהם. לאחר מחשבה רבה, הם עדיין לא יכולים להגיע לשיפוט ברור או לקבל החלטה. אנשים בעלי יכולת קבלת החלטות יודעים לחפש את עקרונות-האמת המכוונים לשורש הבעיה. אנשים חסרי יכולת קבלת החלטות לא יודעים היכן טמון שורש הבעיה, כיצד לחפש או מה לחפש. זהו ההבדל ביניהם. אם אדם יודע מה לעשות באמצעות חיפוש, הדבר מעיד שהוא ניחן באיכות בינונית. באשר לאנשים בעלי איכות ירודה, גם אם הם מבינים כמה עקרונות-אמת באמצעות חיפוש ומרגישים באותו רגע שהם יודעים כיצד לטפל בעניין, הם עדיין לא מסוגלים לעשות זאת כשמגיע הזמן לפעול. הם נעשים נבוכים: "מדוע איני יכול ליישם את עקרונות-האמת שזה עתה הבנתי? מה חסר לי?" שוב הם חשים בלבול, ובסופו של דבר, עדיין אינם מסוגלים לפתור את הבעיה. פירוש הדבר שהם לא ניחנים ביכולת קבלת החלטות; זוהי איכות ירודה. אנשים בעלי האיכות הירודה ביותר פשוט עושים כל מה שאתה אומר להם. אם אתה לא אומר להם מה לעשות, הם לא יודעים כיצד לפעול. כאשר אנשים ברמת קבלת ההחלטות מסמיכים אותם, מטילים עליהם משימה או מורים להם לבצע אותה, הם יוכלו לבצע אותה רק כפי שנאמר להם. אולם, באשר לשאלה מדוע בדיוק יש לבצע את המשימה בדרך זו, אילו תוצאות היא אמורה להשיג, או מה לעשות וכיצד לטפל במצבים בלתי צפויים השונים מהתרחיש המקורי, הם לא יודעים דבר מכל אלה, והם חייבים לשאול ולחכות שאחרים יעזרו לפתור את הבעיה. פירוש הדבר שהם לא ניחנים ביכולת קבלת החלטות. אנשים כאלה הם כמו רובוטים – אחרים יכולים לתמרן אותם ולשלוט בהם, ואין להם שום אוטונומיה. אין מה לדבר על יכולת קבלת החלטות אצל אדם מסוג זה שאין לו איכות – הם כה רחוקים מיכולת זו, הם פשוט לא ניחנים בה. יכולת קבלת החלטות מתחלקת לשלוש רמות בלבד: גבוהה, בינונית ונמוכה. הרמות הללו: גבוהה, בינונית ונמוכה, מקבילות לטובה, בינונית וירודה. אין אפילו טעם לדבר על יכולת קבלת החלטות כשמדובר באנשים שאין להם איכות; לא משנה מה הם עושים, הם לא יכולים לקבל החלטות. לדוגמה, הם לא יודעים מה בדיוק מתאים ללבוש כשהסתיו מגיע ומזג האוויר מתקרר, ומה מתאים ללבוש כשהחורף מגיע ומזג האוויר נעשה קר – אין להם אפילו את הידע הבסיסי ביותר הזה, אז האם זו לא תהיה בדיחה לבקש מהם לקבל החלטות בעניינים חשובים הנוגעים לעבודת הכנסייה? אין מה לדבר על יכולת קבלת החלטות אצל אנשים שאין להם איכות. יכולת קבלת החלטות יש בעיקר לאלה שנמצאים ברמת המנהיגים, העובדים והמפקחים. יש מעט מאוד אנשים בעלי יכולת קבלת החלטות גבוהה. מה עוד כוללת יכולת קבלת החלטות? היא כוללת את ההשלכות של העניין שלגביו קיבלת החלטה – עליך להבין אם ההשלכות הללו יועילו לאנשים או אם תהיה להן השפעה שלילית, ואם תהיה להן השפעה טובה על אנשים בהבנת האמת ועל פעולתם לפי עקרונות. אין זה נכון שעצם היכולת לקבל החלטות, להיות החלטי ולקבוע דברים במהירות זהה ליכולת קבלת החלטות. הדבר תלוי גם בשאלה אם הפתרון, המטרה והכיוון שעליהם החלטת נכונים. אם התוצאות המושגות הן חיוביות, אזי באמת ניחנת ביכולת קבלת החלטות. אם התוצאות המושגות הן שליליות – אם הן מוליכות אנשים שולל, גורמות להם נזק רב או הורסות אותם – אזי אין זו יכולת קבלת החלטות כלל. לכן, אמונתם של אנשים שכל המנהיגים והאישים הבולטים ניחנו ביכולת קבלת החלטות, ושכל המנהיגים ניחנו באיכות גבוהה יחסית וביכולת קבלת החלטות גבוהה יחסית, אינה השקפה מדויקת; זוהי דעה שגויה לחלוטין. השאלה אם ההחלטות שאתה מקבל נכונות תלויה גם בעקרונות, במטרות ובכיוונים העומדים מאחוריהן. אם המטרות והכיוונים מועילים לאנושות, ואם הם מסייעים ותורמים באופן חיובי להתנהלותם של אנשים, ליישום האמת בפועל, להשגת ישועה ולשינוי בצביון, ואם הם יראים את האל וסרים מרע, אזי יכולת קבלת ההחלטות שלך באמת גבוהה. אך אם אתה מקבל החלטות עיוורות שבסופו של דבר פוגעות באנשים באופן חמור, גורמות להם נזק רב, מוליכות אותם שולל וגורמות להם להתרחק מהאל ולאבד את דרכם, אזי אתה מזיק לאנשים ואי אפשר לומר שניחנת ביכולת קבלת החלטות. בכך מסתיים דיוננו על יכולת קבלת החלטות.

היכולת הבאה היא היכולת להעריך ולהוקיר דברים. האם אתם יודעים מה פירוש הדבר? זהו נושא פחות נפוץ. היכולת להעריך ולהוקיר דברים פירושה שכאשר אתה ניגש לאדם, למאורע או לדבר כלשהו, אם אתה מסוגל להעריך ולהוקיר את נקודות החוזק, היתרונות וההיבטים בעלי הערך שבו מתוך המידע שאתה יכול לראות ולתפוס, ולאחר מכן ליישם אותם בחייך, בהתנהלותך ובמעשיך. אם אינך מסוגל להעריך ולהוקיר דבר מה, לא תוכל להבחין בין יתרונותיו לחסרונותיו, לא תבין את מהותו, ולא תוכל להפיק ממנו כל תועלת. פירוש הדבר שאינך ניחן ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. אולם, אם אתה מסוגל להעריך ולהוקיר דברים, ללמוד משהו מועיל מעניינים מסוימים וליישם אותו בחייך האמיתיים, ואם מה שלמדת יכול לסייע במידה מסוימת לחייך האנושיים ולבחירת נתיב חייך, אזי הדבר מוכיח שניחנת במידה מסוימת ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. ככל שיכולתך בתחום זה גבוהה יותר, כך הדבר מוכיח שניחנת באיכות טובה. הבה ניקח דוגמה פשוטה: התבוננות בציור. גם אם לא למדת אמנות, אם אתה יכול להתבונן בקומפוזיציה של ציור ולהבין את המשמעות הגלומה בו מנקודת מבט אנושית – ונקודת המבט שלך אף מדויקת מאוד וקשורה לאנושיות – ואתה יכול לראות בציור עצמו דברים ממשיים הקשורים להיותו של האדם אנושי, ולאחר מכן ליישם אותם בחייך או בעבודתך, ביטוי זה מוכיח שניחנת ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. תחום היכולת להעריך ולהוקיר דברים מתייחס לדברים ממשיים יחסית, ולא לדברים מופשטים. דברים מופשטים כוללים צבעים, יצירות אמנות וכולי. מכיוון שהדברים האלה לא קשורים להיותו של האדם אנושי, אינם ממשיים מספיק, והם רחוקים מהחשיבה האנושית הרגילה ומדברים מסוימים הקיימים בחיי האדם, ואינם קשורים קשר הדוק לחיים, איננו מסווגים אותם בתחום היכולת להעריך ולהוקיר דברים. באשר לדברים מסוימים הקרובים יותר לחיים, המכילים משמעויות נסתרות או קשורים להיותו של אדם אנושי, אם אתה מסוגל להעריך, להבחין וליישם אותם; אם אתה יכול לראות את יתרונותיהם וגם את חסרונותיהם, ויש לך מחשבות והשקפות משלך עליהם, ואתה יכול להבין את ההיבטים המועילים לאנושיות של אנשים; ואם אתה יכול להבחין בכל יסוד מעוות ונוקשה הנוגד את האמת כאשר הוא קיים; אזי פירוש הדבר שניחנת ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. אם אינך יכול להעריך את הדברים האלה, וכשאתה מתבונן בדבר ממשי אתה יכול להבחין בנקודות החוזק והחולשה שלו רק במונחים של דוקטרינה, אך אינך יכול לראות בדיוק לאילו היבטים של האנושיות הוא קשור בחיי היומיום, אזי היכולת שלך להעריך ולהוקיר דברים היא בינונית. אם אתה מתבונן ביצירת אמנות, ולאחר בחינה חוזרת ונשנית עדיין אינך יודע מה היא מנסה לבטא, או מדוע היוצר יצר אותה כך, ולא משנה אם יצירת האמנות קשורה לאנושיות או לא, אינך יכול לראות אילו דברים מהותיים היא מכילה, ואינך יכול לראות את מהותה, אזי פירוש הדבר שאתה חסר את היכולת להעריך ולהוקיר דברים. היעדר יכולת להעריך ולהוקיר דברים פירושו שאין לך השקפות על שום דבר ושמגמות חברתיות או דברים שליליים מסוימים שאנשים דוגלים בהם מוליכים אותך שולל בקלות – כלומר, אתה עלול להתייחס למשהו שהוא שלילי מטבעו כאילו היה חיובי ולקבל אותו. התוצאה היא שדבר זה ירעיל אותך, ואם הוא יישאר בך זמן רב וישתרש בך עמוקות, הוא יפריע לך ויעכב אותך בקבלת האמת. הבה נספק דוגמה נוספת בנוגע ליכולת להעריך ולהוקיר דברים. למשל, נניח שחומר הגלם של סרט הוא באורך שלוש שעות, ולאחר העריכה, אורך הסרט הוא שעתיים וארבעים דקות. האם זהו האורך המקובל לסרט? (לא). על מה הדבר מעיד? (הדבר מעיד על כך שיוצרי הסרט לא ניחנים ביכולת להעריך ולהוקיר דברים). למה בדיוק הכוונה בהיעדר יכולת להעריך ולהוקיר דברים בהקשר של סרט? (הכוונה היא שהם לא יכולים לבחור את חומרי הגלם הטובים יותר, ואינם יכולים לשפוט במדויק אילו חומרים יש לשמור ואילו יש להשליך). הם לא יודעים מהו הנושא שהסרט שואף להעביר או אילו סצנות קשורות קשר הדוק לנושא. כתוצאה מכך, הם לא יכולים להחליט מה לשמור ומה להשליך. כלומר, הם לא יודעים אילו סצנות או נקודות עלילה ניתנות להשמטה, קשורות רק באופן שטחי לנושא וניתן להסירן, ואילו סצנות או נקודות עלילה קשורות ביותר לנושא ויש לשמרן. מכיוון שהם לא ניחנים ביכולת להעריך ולהוקיר דברים, במהלך העריכה הם "נוהגים ברחמים", ומרגישים שאי אפשר לחתוך את הקטע הזה ואי אפשר לחתוך את הקטע ההוא. בסופו של דבר, לאחר מאמץ ניכר, הם מסירים רק סצנות עם בעיות ברורות או חומר גלם שצולם בצורה גרועה. באשר לתוכן שלא קשור קשר הדוק לנושא, הם משאירים את כולו. פירוש הדבר שהם לא ניחנים ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. אין להם הבנה ברורה לגבי הגדרת הסרט; באשר לצורות הספציפיות ולטכניקות הביטוי של הקולנוע וליחסים בין כל סצנה וסצנה, וכן באשר לשאלה אילו סצנות הן באמת סצנות קולנועיות, הם לא מבינים דבר מכל אלה. פירוש הדבר שהם לא ניחנים ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. ולכן, במהלך הצילומים הם מלאי ביטחון; במהלך העריכה, מצוקה ניכרת על פניהם; וכשמגיע שלב הביקורת, הם מודאגים עד מוות. לאחר הביקורת הם בטוחים מאוד כיצד להמשיך, כי באמצעות הנחיית העליון הם למדו אילו סצנות להשליך, ואז הם חתכו אותן באומץ. עד כמה הם קיצרו את הסרט בסופו של דבר? הם קיצרו אותו לאורך של שעה וארבעים דקות. הצלמים ממורמרים מאוד: "האין זה בזבוז של פרי עמלנו? השקענו שישה חודשים בצילומים מפרכים של חומר גלם רב כל כך, אבל גרמת לכך שיקצצו ללא רחמים בזה ובזה – האם זה בכלל עדיין סרט?"תגובתי היא שקיצוץ כה רב הוא נכון לחלוטין – כך צריך להיראות סרט. מה שהיה לך לא היה סרט; במקרה הטוב, זו הייתה דרמה טלוויזיונית. האמת היא מעבר להישג ידם של אנשים בעלי יכולת ירודה להעריך ולהוקיר דברים – שיתוף על האמת איתם לא ישיג שום תוצאות. כשמדובר בדברים כלשהם או ברעיונות ובהשקפות כלשהם, הם לא יכולים להעריך אילו מהם עולים בקנה אחד עם הצרכים והסטנדרטים של אנושיות רגילה, אילו נוגדים אנושיות רגילה, אילו אמיתיים ומעשיים, אילו חלולים ודמיוניים, אילו תואמים לדרישות האל, ואילו נוגדים את כוונות האל. כשמדובר בסרט, הם לא יכולים להבחין אילו סצנות ממלאות תפקיד תומך לנושא, ניגשות ישר לעניין ומעבירות ישירות את הנושא, והן חיוניות לביטוי של ליבת הנושא, ואילו סצנות הן חיצוניות או מיותרות – הם לא מבינים דבר מכל אלה. כשמדובר בעריכה, הם תמיד "נוהגים ברחמים" ואינם ששים לקצץ בחומר הגלם. פירוש הדבר שהם לא ניחנים ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. אם לאחר צילום החומר, באמצעות שיקול דעת בנוגע לרעיונות שהסרט נועד להעביר ולכיוון שהוא נועד לתקשר, אתה יודע אילו סצנות אין לכלול, אילו סצנות חסרות השפעה מספקת, ואילו סצנות הן צילומי גיבוי שמעולם לא נועדו לשימוש אך הוכנו כגיבוי למקרה שיצוצו נסיבות מיוחדות – אם שקלת בליבך את העניינים האלה, ויש לך תוכניות לטפל בהם ופתרונות עבורם, פירוש הדבר שניחנת ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. אם אינך יכול לעשות דבר מכל אלה, וההשקפות והשיטות שבהן אתה משתמש כדי לשקול בעיות ולהתבונן בהן חסרות בסיס, ואינך יכול להגיע למסקנה נכונה בסופו של דבר, פירוש הדבר שאינך ניחן ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. כמובן, רוב האנשים בכנסייה לא ניחנים ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. היכולת להעריך ולהוקיר דברים לא נוגעת רק למידה שבה אתה יכול לעמוד על טיבה של יצירה, יצירה אמנותית, או דבר מה המשמש כמזון רוחני או כתיאוריה פילוסופית על אנושיותם של אנשים – המפתח הוא שחייבת להיות לך גם השקפה מדויקת על הדברים האלה. מצד אחד, השקפתך חייבת לעלות בקנה אחד עם העובדות ועם צורכי האנושות. מצד שני, מה שאתה מבין או תופס חייב לעלות בקנה אחד עם דברים חיוביים ועם חוקי כל הדברים; אסור שהבנתך תהיה חלולה או מעוותת, ובסופו של דבר, הכל מסתכם בהתאמה לעקרונות-האמת. אם אתה יכול לראות לא רק את הרעיונות וההשקפות שמועברים, אם אינך נתקע רק ברמה הזו, אלא יכול גם לראות אם הרעיונות וההשקפות האלה אכן נכונים, אם הם אכן עולים בקנה אחד עם צורכי האנושיות, אם הם אכן טהורים, ואם הם אכן תואמים לאמת – אם אתה יכול לראות את כל הדברים האלה – אזי אתה אדם בעל יכולת טובה להעריך ולהוקיר דברים. אנשים בעלי יכולת טובה להעריך ולהוקיר דברים הם אלה שניחנו באיכות טובה. אם אינך יכול להשיג את כל הדברים האלה או יכול להשיג אותם רק במידה ממוצעת, אזי יכולתך להעריך ולהוקיר דברים היא בינונית בלבד. אם אינך יכול להבין כלל את העניינים האלה – לדוגמה, אם אינך יכול להבין שום יצירה אורקולית, יצירה ספרותית ואמנותית, יצירת אמנות וכולי, בין אם הן מופשטות או ממשיות, ולדעתך הן בלתי מובנות לחלוטין, כמו שפה זרה, וחסרה לך היכולת במסגרת אנושיותך להעריך ולהוקיר דברים כאלה, אזי אינך ניחן ביכולת להעריך ולהוקיר דברים; אתה אדם חסר איכות. אם באמצעות התבוננות בהתנהגות או במצב הפסיכולוגי ובביטוי הכולל של המצב הנפשי של דמות בתוך סצנה עם צבעים מסוימים, תאורה מסוימת וסביבה מסוימת, אתה יכול לדעת מה תהיה ההשפעה של סצנה זו על נפשו של הצופה, אזי אתה ניחן ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. אולם, אנשים שלא ניחנים ביכולת להעריך ולהוקיר דברים לא יכולים לראות זאת. הם אומרים: "מה זה משנה אם התאורה עמומה או לא, או אם הצבעים יפים או לא? האם הדמות היא לא אותה דמות? איך אתה יכול לדעת מה מצבה הנפשי? למה אני לא יכול לראות את זה?" פירוש הדבר שהם לא ניחנים ביכולת להעריך ולהוקיר דברים. לא משנה איך תסביר להם, הם עשויים לטעון שהם מבינים, אך למעשה, בליבם הם עדיין לא מבינים. תחום זה תמיד יישאר זר להם. אנשים שלא ניחנים ביכולת להעריך ולהוקיר דברים, ולא משנה איזה סוג של עבודה הם עושים או באיזה סוג של יצירות ספרותיות או אמנותיות הם צופים, אינם מסוגלים לבטא את מחשבותיהם והשקפותיהם האישיות. במיוחד כשמדובר בעבודה או ביצירות הדורשות הבעת משמעות עמוקה, הבעת נושא, או מתן הדרכה רוחנית, הם לא יכולים לעשות זאת היטב ואינם יכולים להיות כשירים למשימות כאלה. אם אתה ניחן ביכולת להעריך ולהוקיר דברים, ובנוסף לכך אתה גם מבין את האמת, אזי תוכל לבצע היטב את עבודת בית האל הקשורה לקולנוע, לספרות ולאמנות, הכוללת את היכולת להעריך ולהוקיר דברים, תוכל להיות כשיר לכך ולמלא חובה מסוג זה. אם אינך ניחן ביכולת להעריך ולהוקיר דברים, אזי יש לך איכות ירודה ואינך יכול להיות כשיר לסוג זה של עבודה. יש אנשים שאומרים: "הקשבתי לאמת כל כך הרבה שנים ואני מבין את עקרונות-האמת. האם זה אומר שאני יכול להיות כשיר לסוג זה של עבודה?" זה עדיין לא יספיק. גם אם אתה מבין קצת מהאמת, ללא היכולת להעריך ולהוקיר דברים כהשלמה, תוכל לבצע רק עבודות כגון הטפת הבשורה או השקיית הכנסייה. אולם, לעבודה הכוללת את היכולת להעריך ולהוקיר דברים, לא תהיה כשיר. לכן, אם אנשים מסוימים נבחרו בטעות לסוג זה של עבודה וכעת מבינים שאין להם פוטנציאל בתחום זה והם מטבעם חסרי יכולת להעריך ולהוקיר דברים, עליהם להתפטר מיד ולומר: "איני יכול לבצע את העבודה הזו. האנושיות שלי לא ניחנה ביכולת להעריך ולהוקיר דברים". כמובן, בין אם אתה ניחן ביכולת להעריך ולהוקיר דברים ובין אם לאו, זהו אחד הסטנדרטים להערכת איכותו של אדם. אף על פי שזהו לא סטנדרטי עיקרי, עבור עבודות מיוחדות מסוימות, גם היכולת להעריך ולהוקיר דברים היא הכרחית. בכך מסתיים השיתוף שלנו על היכולת להעריך ולהוקיר דברים. יש יכולת נוספת, יכולת חדשנות, שעליה נשתף בפעם הבאה.

האם שיתוף כזה מבהיר לכם את הדברים? (כן). אם הייתי מדבר רק במונחים כלליים ואומר: "איכותו של אדם מוערכת על פי היעילות והאפקטיביות שלו בעשיית דברים", הייתם יכולים רק לדקלם את הדוקטרינה הזו, אך עדיין לא היה לכם ברור לאילו היבטים ספציפיים האיכות מתייחסת. מאוחר יותר, חשבתי שעדיף לשתף באופן ספציפי יותר; כאשר תשיגו בהירות בנושא זה, תוכלו להעריך במדויק ולהבין בבירור את איכותכם. הדבר יעזור לכם למצוא את מקומכם הראוי ולא להפריז בהערכת יכולותיכם. ראייה ברורה והבנה של יכולותיכם, קביעה אם איכותכם טובה, בינונית, ירודה או לא קיימת, וזיהוי הקבוצה שאליה אתם שייכים – מציאת מקומכם הראוי באופן זה מאפשרת לכם לפעול ולהתנהל כיאות. מצד אחד, הדבר מאפשר לכם להבין את עצמכם באופן מדויק. מצד שני, בכל הנוגע לפתרון הצביונות המושחתים שלכם, הוא גם מסייע במידה מסוימת לשינוי הצביון הגאוותן שלכם. האין זה נכון? (כן). נסיים את השיתוף כאן להיום. היו שלום!

4 בנובמבר 2023