פסוקים מכתבי הקודש

"רָאִיתִי שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, כִּי הַשָּׁמַיִם הָרִאשׁוֹנִים וְהָאָרֶץ הָרִאשׁוֹנָה עָבְרוּ וְהַיָּם אֵינֶנּוּ עוֹד. רָאִיתִי אֶת עִיר הַקֺּדֶשׁ, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, מוּכָנָה כְּכַלָּה מְקֻשֶּׁטֶת לְבַעֲלָהּ. וְשָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַכִּסֵּא – אוֹמֵר: 'הִנֵּה מִשְׁכַּן הָאֱלֹהִים עִם בְּנֵי אָדָם וְיִשְׁכֺּן עִמָּהֶם; הֵמָּה יִהְיוּ לוֹ לְעַם וְהוּא הָאֱלֹהִים יִהְיֶה עִמָּהֶם, וְיִמְחֶה כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם וְהַמָּוֶת לֹא יִהְיֶה עוֹד; גַּם אֵבֶל וּזְעָקָה וּכְאֵב לֹא יִהְיוּ עוֹד, כִּי הָרִאשׁוֹנוֹת עָבְרוּ'" (ההתגלות כ"א 1-4).

"וְהָעִיר אֵינֶנָּה צְרִיכָה לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ שֶׁיָּאִירוּ בָּהּ, כִּי כְּבוֹד אֱלֹהִים הֵאִיר אוֹתָהּ וְהַשֶּׂה הוּא מְנוֹרָתָהּ. הַגּוֹיִם יֵלְכוּ לְאוֹרָהּ וּמַלְכֵי הָאָרֶץ מְבִיאִים אֶת כְּבוֹדָם אֵלֶיהָ. שְׁעָרֶיהָ לֹא יִסָּגְרוּ בַּיּוֹם; וַהֲרֵי לַיְלָה לֹא יִהְיֶה שָׁם. אֶת כְּבוֹד הַגּוֹיִם וִיקָרָם יָבִיאוּ אֵלֶיהָ, וְלֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ כָּל טָמֵא וְעוֹשֵׂה תּוֹעֵבָה וָשֶׁקֶר, כִּי אִם הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל הַשֶּׂה. הוּא הֶרְאָה לִי נְהַר מַיִם חַיִּים, מַבְהִיק כִּבְדֺלַח, יוֹצֵא מִכִּסֵּא הָאֱלֹהִים וְהַשֶּׂה. בְּאֶמְצַע רְחוֹב הָעִיר וְעַל שְׂפַת הַנָּהָר מִזֶּה וּמִזֶּה – עֵץ חַיִּים עוֹשֶׂה פֵּרוֹת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פְּעָמִים, בְּתִתּוֹ בְּכָל חֺדֶשׁ וְחֺדֶשׁ אֶת פִּרְיוֹ, וַעֲלֵה הָעֵץ לְמַרְפֵּא הַגּוֹיִם. שׁוּם קְלָלָה לֹא תִּהְיֶה עוֹד. כִּסֵּא אֱלֹהִים וְהַשֶּׂה יִהְיֶה בָּהּ וַעֲבָדָיו יְשָׁרְתוּהוּ. הֵם יִרְאוּ אֶת פָּנָיו, וּשְׁמוֹ עַל מִצְחוֹתָם. וְלַיְלָה לֹא יִהְיֶה עוֹד וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְאוֹר מְנוֹרָה וּלְאוֹר שֶׁמֶשׁ, כִּי יהוה אֱלֹהִים יָאִיר עֲלֵיהֶם וְיִמְלְכוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים" (ההתגלות כ"א 23-כ"ב 5).

דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

עם השלמת דבריי, המלכות מיוסדת בהדרגה על פני האדמה והאדם חוזר לעצמו בהדרגה, וכך מיוסדת על פני האדמה המלכות שבלבי. במלכות, כל אנשי האל זוכים מחדש בחיים של אדם רגיל. החורף הקפוא חולף, ומוחלף בעולם של ערי אביב, שבהן האביב נמשך כל השנה. אנשים כבר לא חשופים לקדרות העולם האנושי, והם כבר לא צריכים לסבול את הקור של עולמו של האדם. בני האדם לא רבים זה עם זה, מדינות לא יוצאות למלחמה זו בזו, ואין עוד קטל ואין עוד שפיכת דמים כתוצאה מקטל; כל הארצות מלאות באושר, וכל מקום שופע בחמימות בין בני אדם. אני נע ברחבי העולם, אני נהנה על כס מלכותי ואני שוכן בין הכוכבים. המלאכים מגישים לי כמנחה שירים וריקודים חדשים. שבריריותם כבר לא גורמת להם להזיל דמעות. אני כבר לא שומע את המלאכים בוכים בפניי, ואיש כבר לא מתלונן בפניי על מצוקה. כיום, כולכם חיים בפניי, ומחר כולכם תתקיימו במלכותי. האין זו הברכה הגדולה ביותר שהענקתי לאדם?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 20

כשהמלכות תרד ארצה במלואה, כל בני האדם ישובו לדמותם המקורית. לפיכך, אלוהים אומר, "אני נהנה על כס מלכותי ואני שוכן בין הכוכבים. המלאכים מגישים לי כמנחה שירים וריקודים חדשים. שבריריותם כבר לא גורמת להם להזיל דמעות. אני כבר לא שומע את המלאכים בוכים בפניי, ואיש כבר לא מתלונן בפניי על מצוקה". זה מוכיח שהיום שבו אלוהים ישיג כבוד גמור הוא גם היום שבו האדם יבוא אל המנוחה והנחלה. בני האדם כבר לא יתרוצצו כתוצאה מהפרעתו של השטן, העולם יפסיק להתקדם הלאה, ובני האדם יבואו אל המנוחה והנחלה – מכיוון ששפע כוכבי המרום יתחדשו, והמאור הגדול, המאור הקטן, הכוכבים וכן הלאה, וכל ההרים והנהרות בשמיים ובארץ ישתנו כולם. ומשום שהאדם השתנה ומשום שאלוהים השתנה, ישתנו גם כל הדברים. זו המטרה הסופית של תוכנית הניהול של אלוהים, וזה מה שיושג בסופו של דבר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה, פרק 20

לאורו של ברק, כל בעל חיים מתגלה בצורתו האמיתית. בדומה לכך, תחת אורי, האדם השיב לעצמו את הקדושה שהייתה לו בעבר. הו, העולם המושחת של העבר! סוף-סוף הוא קרס אל המים המזוהמים, שקע בהם והתמוסס בבוץ! הו, כל האנושות שבראתי! סוף-סוף היא שוב קמה לתחייה באור, מצאה את יסוד קיומה, והפסיקה להיאבק בבוץ! הו, שפע יצירי הבריאה שבידיי! מדוע הם לא מתחדשים באמצעות דבריי? מדוע הם לא באים לידי ביטוי באור? הארץ כבר אינה דוממת ושקטה כמוות, והשמיים כבר אינם שוממים ועצובים. תוהו ובוהו כבר לא מפריד בין השמיים והארץ, הם מאוחדים והם לעולם לא ייפרדו שוב. באירוע המשמח הזה, ברגע זה של עליזות, הצדק והקדושה שלי מתפשטים ברחבי היקום, וכל האנושות מהללת אותם ללא הפסק. ערי השמיים צוחקות בעליצות וממלכות הארץ רוקדות בשמחה. מי לא צוהל ברגע הזה? ומי לא בוכה ברגע הזה? הארץ במצבה הקדמוני שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ. האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ, והודות לקדושתו של האדם והודות להתחדשותו, השמיים כבר אינם נסתרים מהארץ והארץ כבר אינה דוממת כלפי השמיים. פני האנושות מעוטרים בחיוכים מסופקים, ולבה כולו מתיקות ללא גבול. בני האדם לא רבים זה עם זה, ובני האדם לא מכים זה את זה. האם יש בני אדם כלשהם שלא חיים בשלום עם הזולת לאורי? האם יש בני אדם כלשהם שממיטים חרפה על שמי ביום שלי? כל בני האנוש מפנים אליי את מבטם מלא היראה, ובלבם הם קוראים לי בסתר. חקרתי כל מעשה של האנושות: בין בני האנוש שהתנקו, אין כאלה שמורדים בי, ואין כאלה המותחים עליי ביקורת. האנושות כולה אפופה בטבעי. כולם מתחילים להכיר אותי, מתקרבים אליי ומעריצים אותי. אני עומד איתן ברוח האדם, אני מרומם יותר מכל בעיני האדם ואני זורם בעורקיו. התרוממות הרוח השמחה בלבם של בני האדם ממלאת כל מרחב על פני האדמה, האוויר קר וצלול, ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, והשמש זורחת וזוהרת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 18

באורי, בני האדם רואים שוב את האור. בדבריי, בני האדם מוצאים את תענוגם. אני מגיע מהמזרח, אני בוקע מהמזרח. כאשר זוהר תהילתי זורח, כל העמים מתמלאים באור, הכול מוצף באור, ודבר לא נותר בחשכה. במלכות, החיים שאנשיו של האל חיים עם האל מאושרים עד אין קץ. מקווי המים מרקדים בשמחה לנוכח חייהם המבורכים של בני האדם, ההרים מתענגים עם בני האדם על השפע שלי. כל בני האדם עמלים, עובדים קשה, מפגינים את נאמנותם במלכותי. במלכותי, אין עוד מרדנות, אין עוד התנגדות. השמיים והארץ סומכים זה על זה, האדם ואני מתקרבים זה לזה ברגש עמוק, דרך שמחות החיים המתוקות, נשענים זה על זה... בעת הזו, אני מתחיל רשמית את חיי בשמיים. הפרעת השטן נעלמת, ובני האדם נוכחים בשלווה. בכל מרחבי היקום, אנשיי הנבחרים חיים בתפארתי, מבורכים עד אין קץ, לא כבני אדם החיים בקרב בני אדם אלא כבני אדם החיים עם האל. כל האנושות עברה את השחתת השטן, ושתתה עד כלות את מרורי החיים ואת מתיקותם. כעת, כשהאדם חי באורי, איך יוכל שלא לשמוח? איך יוכל אדם לוותר בקלות ראש על הרגע היפיפה הזה ולאפשר לו לחמוק ולחלוף? בני אדם! שירו את השיר בלבבכם וריקדו בשמחה למעני! רוממו את לבבותיכם הכנים והציעו לי אותם! הכו בתופיכם ונגנו בעליזות למעני! אני מקרין את אושרי ברחבי היקום כולו! אני מגלה את פניי מלאי הפאר לבני האדם! אקרא בקול גדול! אתנשא מעל היקום! אני כבר שולט בקרב בני האדם! בני האדם מרוממים אותי! אני משוטט בשמיים הכחולים מעל ובני האדם מהלכים עימי. אני מהלך בקרב בני האדם ואנשיי מקיפים אותי! לבות בני האדם מלאים שמחה, שיריהם מרעידים את היקום, סודקים את הרקיע! לא עוד עטוף היקום בערפל. אין עוד בוץ, אין עוד מקווי שופכין. בני האדם הקדושים של היקום! תחת עיניי הבוחנות, אתם מראים את פניכם האמיתיים. אינכם אנשים מכוסים בטינופת אלא קדושים טהורים כאבן ירקן. כולכם אהוביי, כולכם משוש לבי! כל הדברים חוזרים לחיים! כל הקדושים חזרו לשרתני בשמיים, נכנסו לחיבוק החם שלי, לא עוד מתייפחים, לא עוד חרדים, מתמסרים לי, שבים לביתי, ובמולדתם, הם יאהבוני עד אין קץ! ללא שינוי לעולם ועד! איפה הצער! איפה הדמעות! איפה הבשר! האדמה חולפת אך השמיים קיימים לעד. אני מופיע בפני כל העמים, וכל העמים מהללים אותי. החיים האלו, היופי הזה, מאז ומקדם ועד קץ הזמן, לא ישתנו. אלו הם חיי המלכות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, שימחו, בני האדם!

"אני נע מעל כל בני האדם וצופה בכל מקום. דבר לעולם לא נראה ישן, ואף אדם איננו כשהיה. אני נח על כס מלכותי, רכון מעל כל התבל..." זו התוצאה של העבודה הנוכחית של אלוהים. כל בני עמו הנבחר של אלוהים חוזרים לצורתם המקורית, ומשום כך, המלאכים, שסבלו במשך שנים כה רבות, משוחררים, בדיוק כפי שאלוהים אמר, "פניו של כל אחד מהם הוא כפנים הקדושים המצויים בלבו של האדם." משום שהמלאכים עובדים על פני האדמה ומשרתים את אלוהים על פני האדמה, ומשום שכבודו של אלוהים מתפשט בכל רחבי העולם, השמיים באים אל הארץ, והארץ מרוממת אל השמיים. לפיכך, האדם הוא החולייה שמקשרת את השמיים והארץ. השמיים והארץ כבר אינם נפרדים, כבר אינם מופרדים, אלא מחוברים זה לזה כיחידה אחת. בכל רחבי העולם, רק אלוהים והאדם קיימים. אין כל אבק או עפר, וכל הדברים מתחדשים, כמו שה קטן השכוב באחו ירוק מתחת לרקיע ונהנה מכל חסדו של אלוהים. ומשום בואו של הירוק הזה, רוח החיים מאירה, מכיוון שאלוהים בא אל העולם כדי לחיות לצד האדם לנצח נצחים, כפי שנאמר מפיו של אלוהים, "אני יכול לשכון שוב בציון לבטח." זה הסמל של תבוסת השטן והוא יום מנוחתו של אלוהים. כל בני האדם יכריזו על היום הזה, יהללו אותו וינציחו אותו. הזמן שבו אלוהים נח על כס מלכותו הוא גם הזמן שבו אלוהים חותם את עבודתו על פני האדמה, וזה גם בדיוק הרגע שבו כל תעלומותיו של אלוהים מוצגות לאדם. אלוהים והאדם יהיו בהרמוניה לעד, ולעולם לא ייפרדו – אלה המראות היפהפיים של המלכות!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה, פרק 16

חיים במנוחה פירושם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה וללא כל אי-צדק מתמשך. כלומר, אלה חיים נטולי הפרעות של השטן (כאן "השטן" מתייחס לכוחות אויב) וללא שחיתותו של השטן, והם גם אינם מועדים לפלישה של כל כוח שמתנגד לאל; אלה חיים שבהם כל דבר מתנהל לפי סוגו ויכול לעבוד את הבורא, ושבהם השמיים והארץ שרויים בשלווה גמורה – זוהי משמעות הביטוי "חיי מנוחה של בני האדם". כשהאל ינוח, אי-צדק יחדל להתקיים על פני האדמה, ולא תהיה עוד פלישה של כוחות אויב, והמין האנושי ייכנס לממלכה חדשה – זו לא תהיה עוד אנושות שהשטן השחית, אלא אנושות שנושעה לאחר שהושחתה על ידי השטן. יום המנוחה של המין האנושי יהיה גם יום המנוחה של האל. האל איבד את מנוחתו בשל חוסר יכולתו של המין האנושי להיכנס למנוחה, ולא משום שהוא לא היה מסוגל לנוח מלכתחילה. כניסה למנוחה אין פירושה שכל הדברים יפסיקו לנוע או יחדלו להתפתח, ואין פירושה שהאל יפסיק לעבוד או שבני האדם יפסיקו לחיות. הסימן לכניסה למנוחה יהיה השמדתו של השטן, הענשתם והשמדתם של הרשעים שהצטרפו אליו במעשיו הרעים, וקצם של כל הכוחות העוינים לאל. כניסתו של האל למנוחה פירושה שהוא לא ימשיך עוד בעבודת הישועה של המין האנושי. כניסתו של המין האנושי למנוחה פירושה שכל המין האנושי יחיה באורו של האל ותחת ברכותיו, ללא שחיתותו של השטן, ושלא יתרחש עוד אי-צדק. תחת השגחתו של האל, בני האדם יחיו חיים רגילים על פני האדמה. כשהאל והמין האנושי ייכנסו יחד למנוחה, פירוש הדבר הוא שהמין האנושי נושע ושהשטן הושמד, שעבודתו של האל בבני האדם הושלמה לחלוטין. האל לא ימשיך עוד לעבוד בבני האדם, והם לא יחיו עוד תחת השפעתו של השטן. לפיכך, האל לא יהיה עוד עסוק, ובני האדם לא יהיו עוד בתנועה מתמדת; האל והמין האנושי ייכנסו למנוחה בעת ובעונה אחת. האל ישוב למקומו המקורי, וכל אדם ישוב למקומו-הוא. אלה היעדים שבהם ישכנו האל ובני האדם לאחר שכל ניהולו של האל יסתיים. לאל יש יעד משלו, ולמין האנושי יש יעד משלו. במנוחתו, האל ימשיך להנחות את כל בני האדם בחייהם על פני האדמה, ובאורו, הם יעבדו את האל האמיתי האחד שבשמיים. האל לא יחיה עוד בקרב המין האנושי, וגם בני האדם לא יוכלו לחיות עם האל ביעדו. האל ובני האדם לא יכולים לחיות בתחומי אותה ממלכה; לכל אחד מהם יש אורח חיים משלו. האל הוא המנחה את כל המין האנושי, וכל המין האנושי הוא הזיקוק של עבודת הניהול של האל. בני האדם הם המונהגים, ומהותם אינה זהה למהותו של האל. "לנוח" פירושו חזרה למקום המקורי. לכן, כשהאל נכנס למנוחה, פירוש הדבר הוא שהוא חזר למקומו המקורי. הוא לא יחיה עוד על פני האדמה או בקרב המין האנושי כדי לחלוק עמו את שמחותיו וייסוריו. כשבני האדם נכנסים למנוחה, פירוש הדבר שהם הפכו ליצירי בריאה אמיתיים; הם יעבדו את האל על פני האדמה, ויחיו חיים אנושיים רגילים. בני האדם לא ימרדו עוד באל או יתנגדו לו, וישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה. אלה יהיו חייהם ויעדיהם של האל ושל בני האדם לאחר שייכנסו למנוחה. תבוסתו של השטן היא מגמה בלתי נמנעת במלחמה בינו ובין האל. לפיכך, כניסתו של האל למנוחה לאחר השלמת עבודת הניהול שלו, כמו גם ישועתו המלאה של המין האנושי וכניסתו למנוחה הפכו גם הן למגמות בלתי נמנעות. מקום המנוחה של המין האנושי הוא על פני האדמה, ומקום המנוחה של האל הוא בשמיים. בעת שבני האדם יעבדו את האל במנוחה, הם יחיו על פני האדמה, ובעת שהאל יוביל את שארית המין האנושי במנוחה, הוא יוביל אותם מהשמיים, לא מהארץ. האל עדיין יהיה הרוח, ואילו בני האדם עדיין יהיו בשר ודם. האל ובני האדם נחים כל אחד באופן שונה. כשהאל ינוח, הוא יבוא ויופיע בקרב בני האדם; כשבני האדם ינוחו, האל יוביל אותם לביקור בשמיים, וכן להנאה מהחיים שם. לאחר שהאל והמין האנושי ייכנסו למנוחה, השטן יחדל להתקיים; כמו כן, גם אותם אנשים רעים יחדלו להתקיים. אותם אנשים רעים שרדפו בעבר את האל על פני האדמה, וכן האויבים שמרדו בו שם, יושמדו עוד לפני שהאל והמין האנושי ינוחו; הם יושמדו בקטסטרופות הגדולות של אחרית הימים. לאחר שאותם אנשים רעים יושמדו כליל, הארץ לא תדע עוד את הפרעותיו של השטן. רק אז יזכה המין האנושי לישועה מלאה, ועבודתו של האל תסתיים לחלוטין. אלה הם תנאי הסף לכניסתם של האל ושל המין האנושי למנוחה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם יבואו יחד למנוחה

כשהאדם ייווכח ביעד הנצחי, הוא יעבוד את הבורא, ומשום שהאדם זכה בישועה ונוכח בנצח, הוא לא יעסוק במטרות כלשהן, ויתרה מזאת, הוא לא יצטרך לדאוג עוד שהשטן יצוּר עליו. באותה עת כל אדם יידע את מקומו ויבצע את חובתו, ואפילו אם בני האדם לא יעברו ייסורים ושיפוט, כל אחד מהם ימלא את חובתו. בעת הזו, האדם יהיה יציר בריאה, הן בזהותו והן במעמדו. לא תתקיים עוד הבחנה בין בכירים וזוטרים. כל אדם פשוט ימלא תפקיד שונה. עם זאת, האדם עדיין יחיה ביעד מסודר והולם עבור האנושות. האדם ימלא את חובתו על מנת לעבוד את הבורא, ואנושות כזו תהיה האנושות של הנצח. באותה עת, האדם יזכה בחיים שמוארים באורו של האל, חיים תחת השגחתו והגנתו של האל, חיים יחד עם האל. האנושות תקיים חיים רגילים על פני האדמה וכל בני האדם ייווכחו בדרך הישר. תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תביס את השטן לחלוטין, ופירושו שהאל ישיב את צלמו המקורי של האדם לאחר בריאתו על פני האדמה, ובכך האל ירצה את כוונותיו המקוריות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

כאשר בני האדם יושבו לצלמם המקורי, וכאשר יוכלו למלא את חובותיהם, לשמור על מקומם הראוי ולהתמסר לכל סידוריו של האל, האל יזכה בקבוצת אנשים על פני האדמה העובדת אותו, והוא גם יכונן על פני האדמה מלכות העובדת אותו. הוא יזכה בניצחון נצחי על פני האדמה, וכל המתנגדים לו יאבדו לנצח נצחים. הדבר ישיב את כוונתו המקורית בבריאת האנושות; הוא ישיב את כוונתו בבריאת כל הדברים, וכן יכונן מחדש את סמכותו על פני האדמה, בקרב כל הדברים, ובקרב אויביו. אלה יהיו סמלי ניצחונו המוחלט. מאז ואילך, המין האנושי ייכנס למנוחה ויתחיל חיים במסלול הנכון. גם האל ייכנס למנוחה נצחית עם המין האנושי, ויחל בחיי נצח המשותפים לו ולבני האדם. הזוהמה והמרדנות ייעלמו מעל פני האדמה, כל הקינות יתפוגגו, וכל דבר בעולם הזה המתנגד לאל יחדל מלהתקיים. רק האל ואותם אנשים שהוא הושיע ייוותרו; רק בריאתו תיוותר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם יבואו יחד למנוחה

קטעים מסרטים קשורים

היכן נמצא המקום שהכין לנו ישוע אדוננו?

מזמורים קשורים

הברכה הגדולה ביותר שאלוהים העניק לאדם

המנון המלכות (ג) כל האנשים, קוראים בשמחה

מלכות האל מוקמת בין בני האדם

האנושות משיבה לעצמה את הקדושה שפעם הייתה לה

החיים במנוחה