אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

הדבר מופיע בבשר

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

פירושים לאמירה השמונה עשרה

כל דברי האל מכילים חלק מטבעו. אי-אפשר לבטא את טבעו במילים באופן מלא, ולכן זה מוכיח כמה עושר יש בו. אחרי הכל, מה שבני האדם יכולים לראות ולמשש הוא מוגבל, וכך גם יכולתם של בני האדם. על אף שדברי האל ברורים, בני האדם לא מסוגלים להבין לגמרי. ממש כמו המילים האלה: "לאורו של ברק, כל בעל חיים מתגלה בדמותו האמיתית. בדומה לכך, תחת אורי, בני האנוש השיבו לעצמם את הקדושה שפעם הייתה להם. הו, העולם המושחת של העבר סוף-סוף קרס אל המים המזוהמים, טבע בהם, והתמוסס לכדי בוץ!" כל דברי האל כוללים את הווייתו, ואפילו שכל בני האדם מודעים למילים האלה, הם מעולם לא ידעו את פירושן. בעיני אלוהים, כל מי שמתנגד לו הוא אויבו, כלומר מי ששייך לרוחות רעות הוא חיה. מכך אפשר לראות את מצב הכנסייה בפועל. מבלי לעבור את ההטפה או המטת הייסורים של בני האדם, מבלי לעבור את הסילוק הישיר של בני האדם או חלק מהשיטות האנושיות, ומבלי שבני האדם מצביעים על כך, כל בני האדם בוחנים את עצמם תחת הארתם של דברי האל ורואים בבירור מנקודת המבט של "מיקרוסקופ" כמה חולי יש בהם באמת. בדברי האל, כל סוג של רוח מסווג והצורה המקורית של כל רוח נחשפת. רוחות המלאכים זכו ליותר ויותר הארה ונאורות, ולכן אמירתו של אלוהים שהם "השיבו לעצמם את הקדושה שפעם הייתה להם" מבוססת על התוצאות הסופיות שאלוהים משיג. כמובן, לא ניתן להשיג אותן באופן מלא כרגע – זה רק ניסיון מוקדם. רצונו של אלוהים ניבט בכך והוא מוכיח שבני אדם רבים ייפלו בדברי האל ויובסו בתהליך שבו כל בני האדם הופכים בהדרגה לקדושים. המילים "התמוסס לכדי בוץ" שמופיעות כאן לא סותרות את העובדה שאלוהים ישמיד את העולם באש, והמילה "ברק" מתייחסת לחרון אפו של אלוהים. כשאלוהים יפלוט את חרון אפו הרב, העולם כולו יחווה אסונות מסוגים שונים כתוצאה מכך, כגון התפרצות של הר געש. בעמידה מעל כיפת הרקיע, אפשר לראות שעל פני האדמה, אסונות מסוגים שונים סוגרים על כל האנושות, יום אחר יום. במבט מלמעלה, פני האדמה הם כמו מגוון התרחשויות לפני רעידת אדמה. מים בוערים ממהרים לכל עבר, לבה זורמת בכל מקום, ההרים זזים ואור קר מנצנץ בכל פינה. העולם כולו שוקע באש. כך הדבר נראה כשאלוהים פולט את חרון אפו, וזו עת המשפט שלו. כל מי שעשוי בשר ודם לא יוכל להימלט. לפיכך, לא יהיה צורך במלחמות בין מדינות וסכסוכים בין בני אדם כדי להחריב את העולם כולו, אך הוא "ייהנה ביודעין"" מהידיים המלטפות של הייסורים שאלוהים ממיט. איש לא יהיה מסוגל להימלט מכך, וכולם יעברו זאת בזה אחר זה. לאחר מכן, התבל כולה תנצנץ שוב באור קדוש, והאנושות כולה תפתח שוב בחיים חדשים. ואלוהים ינוח מעל התבל כולה ויברך את האנושות כולה מדי יום. השמיים לא יהיו שוממים באופן בלתי נסבל, אלא ישיבו לעצמם את החיוניות שלא הייתה להם מאז בריאת העולם, ו"היום השישי" יהיה העת שבו אלוהים יפתח בחיים חדשים. אלוהים והאדם יגיעו אל המנוחה והנחלה, והתבל כולה כבר לא תהיה עכורה או מטונפת, אלא תזכה בחידוש. זו הסיבה לכך שאלוהים אמר, "הארץ כבר לא דוממת ושקטה, והשמיים כבר לא שוממים ועצובים." במלכות השמיים, מעולם לא היו רשעות או רגשות אנושיים, או אף טבע מושחת של האנושות, משום שהפרעתו של השטן לא נוכחת. כל בני האדם מסוגלים להבין את דברי האל, והחיים בשמיים מלאים באושר. כל מי שנמצא בשמיים ניחן בחוכמה ובכבוד של אלוהים. משום ההבדלים בין השמיים והארץ, אלוהים לא קורא לאזרחי השמיים "בני אדם", אלא "רוחות". שני המונחים האלה נושאים הבדלים מהותיים, וכעת השטן השחית את כל אלה המכונים "בני אדם", אך לא את "הרוחות". בסופו של דבר, אלוהים ישנה את כל בני האדם על פני האדמה כדי שיהיו להם התכונות של הרוחות שבשמיים, והם כבר לא יעברו את ההפרעה של השטן. זו המשמעות האמיתית של המילים "הארץ במצבה הקדמוני שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ." "הארץ במצבה הקדמוני שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ. האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ, והודות לקדושתו והודות להתחדשותו, השמיים כבר לא נסתרים מהארץ, והארץ כבר לא שותקת כלפי השמיים." הדבר נאמר בהתייחסות לבני אדם שיש להם רוח של מלאך, וזה יהיה הזמן שבו המלאכים יוכלו להתקיים שוב בשלום לצד בני האדם ולזכות שוב במצבם המקורי, וזה יהיה הזמן שבו כבר לא תהיה הפרדה בין שני המישורים של השמיים והארץ משום הבשר והדם. המלאכים על פני האדמה יהיו מסוגלים לתקשר עם המלאכים בשמיים, בני האדם על פני האדמה יכירו את תעלומות השמיים, והמלאכים בשמיים יכירו את סודות העולם האנושי. השמיים והארץ יתאחדו ללא כל מרחק ביניהם. זה היופי של התממשות המלכות. זה מה שאלוהים רוצה להגשים, וזה גם דבר שכל בני האנוש והרוחות כמהים אליו. אולם בני האדם מהעולם הרוחני לא יודעים על כך דבר. הם פשוט מחכים שישוע המושיע על ענן לבן ייקח את נשמתם ויותיר מאחור את ה"אשפה" בכל מקום על פני האדמה (המילה "אשפה" מתייחסת לגוויות). האין זו תפיסתם של כל בני האנוש? זו הסיבה לכך שאלוהים אמר, "העולם הדתי – איך ייתכן שסמכותי על פני האדמה לא תשמיד אותו?" משום השלמת בני עמו של אלוהים על פני האדמה, העולם הדתי יעבור הפיכה. זו המשמעות האמיתית של ה"סמכות" שאלוהים דיבר עליה. אלוהים אמר: "האם יש בני אדם כלשהם שממיטים חרפה על שמי ביומי? כל בני האנוש שולחים אליי את מבטם המעריץ, ובלבם הם קוראים לי בסתר." זה מה שהוא אמר על ההשלכות של השמדת העולם הדתי, שכולו ישתחווה בפני כס מלכותו של אלוהים משום דבריו ולא ימתין עוד לירידת הענן הלבן או יביט ברקיע, אלא ייכבש בפני כס מלכותו של אלוהים. לפיכך, "בלבם הם קוראים לי בסתר" – זו התוצאה של העולם הרוחני שאלוהים יכבוש את כולו, ורק זה נקרא כול יכולתו של אלוהים – הפלת בני האדם הדתיים, המרדניים באנושות, אפיים ארצה, כדי שהם לעולם לא ישובו לדבוק באומות שלהם, אלא יכירו את אלוהים.

על אף שדברי האל ניבאו פעם אחר פעם את יופייה של המלכות, דנו בהיבטים השונים שלה ותיארו אותה מנקודות מבט שונות, הם לא יכולים לבטא באופן מלא כל תנאי של עידן המלכות, משום שיכולת הקבלה של בני האדם לקויה מדי. כל המילים באמירות האל נאמרו, אך בני האדם לא הביטו בהן מבעד לעדשה, וזה גרם לכך שבני האדם לא מבינים ושהדברים עדיין לא ברורים להם, והם אפילו מבולבלים ונבוכים. זה הפגם הגדול ביותר של הבשר והדם. על אף שבלבם, בני האדם רוצים לאהוב את אלוהים, הם מתנגדים לו משום הפרעתו של השטן, ולכן אלוהים נוגע פעם אחר פעם בלבם קהה החושים ורפה השכל של בני האדם כדי להחיות אותם. כל מה שאלוהים חושף הוא כיעורו של השטן, ולכן ככל שדברי האל מחמירים יותר, כך השטן מבויש יותר, כך לבם של בני האדם יותר מסוגל לא להיות כבול, וכך ניתן יותר לעורר לחיים את אהבתם של בני האדם. כך אלוהים עובד. משום שהשטן נחשף ומשום שהוא הבין זאת, הוא כבר לא מעז להשתלט על לבם של בני האדם, ולכן המלאכים כבר לא חווים הפרעה. כך, הם אוהבים את אלוהים בכל לבם ובכל דעתם. רק אז הם מוכיחים שטבעם האמיתי שייך לאלוהים ושהוא טבע של אהבה לאלוהים. רק בנתיב הזה, הם יכולים להגשים את רצונו של אלוהים. "כל בני האנוש ... פינו בלבם מקום בשבילי. בני האדם כבר לא יסלדו ממני ויתכחשו אליי, משום שכבר השלמתי את עבודתי האדירה ודבר לא מעכב אותה עוד." זו הייתה המשמעות הנלווית של מה שתואר לעיל. משום הפרעתו של השטן, בני האדם לא מסוגלים למצוא זמן לאהוב את אלוהים, הם תמיד מסתבכים בענייני העולם, והשטן משלה בהם, כך שהם פועלים מתוך בלבול. זו הסיבה לכך שאלוהים אמר שבני האנוש "חוו כל כך הרבה מצוקות בחיים, כל כך הרבה עוולות בעולם, כל כך הרבה עליות ומורדות בעולם, אך כעת הם שוכנים באורי. מי לא בוכה על עוולות העבר?" אחרי שבני האדם שומעים את המילים האלה, הם מרגישים כאילו אלוהים הוא שותפם לאומללות, שהוא משתתף בצערם, ושהוא שופך באותה עת את בעיותיו עם האדם. לפתע, הם מרגישים את כאב העולם האנושי וחושבים: "האין זה נכון שמעולם לא נהניתי משום דבר בעולם? מאז שיצאתי מרחמה של אמי ועד היום, חוויתי חיים אנושיים ולא זכיתי בדבר, אך סבלתי באופן משמעותי. הם באמת ריקים מתוכן! וכעת, משום השטן, אני כל כך מושחת! הו! אלמלא ישועתו של אלוהים, כשהיה מגיע המוות שלי, הרי שכל חיי היו לשווא, הלא כן? האם יש משמעות כלשהי לחיים האנושיים? מה הפלא שאלוהים אמר שהכל ריק מתוכן מתחת לשמש. אלמלא אלוהים הפך אותי לנאור היום, עדיין הייתה שורה עליי חשכה. זה כזה עלוב!" כשהם חושבים על כך, הם שוקלים את הדברים בלבם: "אם לא אוכל לזכות בהבטחתו של אלוהים, איך אוכל להמשיך לחוות את החיים?" כל מי שיקרא את המילים האלה יבכה כהוגן בתפילתו. זו הפסיכולוגיה האנושית. אם אתם אומרים שמישהו יכול לקרוא זאת ולא להגיב כלל, זה פשוט בלתי אפשרי, אלא אם יש להם מחלת נפש. אלוהים מגלה את מצביהם של אנשים שונים מדי יום. לפעמים הוא נותן ביטוי לתלונותיהם בשמם. לפעמים הוא עוזר לבני האדם להתגבר ולעבור סביבה מסוימת. לפעמים הוא מצביע על השינויים שבני האדם עוברים כדי שהם ישימו לב לכך. אחרת, בני האדם לא ידעו כמה גדולים חייהם. לפעמים אלוהים מצביע על חוויותיהם של בני האדם במציאות, ולפעמים הוא מצביע על הליקויים והפגמים שלהם. לפעמים הוא מציב להם דרישות חדשות, ולפעמים הוא מצביע על מידת הבנתם אותו. אולם אלוהים גם אמר: "שמעתי את הדברים שאמרו בני אדם כה רבים מהלב, את הסיפורים שסיפרו בני אדם כה רבים על חוויות הסבל בעיצומם של הייסורים; ראיתי בני אדם כה רבים ששמרו על נאמנות אליי גם במצוקות הקשות ביותר, וצפיתי בבני אדם כה רבים צועדים בדרך חתחתים ומתקשים למצוא מוצא." זה ביטוי של דמויות חיוביות. בכל פרק ב"דרמה ההיסטורית", היו דמויות חיוביות וכן דמויות שליליות. לכן, אחרי כל זה, אלוהים גילה גם את הכיעור של הדמויות השליליות. כך, רק על דרך הניגוד מול "בוגדים", מתגלה נאמנותם הבלתי מתפשרת ועוזם ללא חת של "צדיקים". לאורך חייהם של בני האדם, יש גורמים שליליים, וללא יוצא מן הכלל, יש גם גורמים חיוביים. אלוהים מגלה את האמת בנוגע לכל בני האדם משני ההיבטים האלה, כדי שהבוגדים ירכינו ראש ויודו בחטאיהם, וכדי שהצדיקים ימשיכו להיות נאמנים לאור העידוד הזה. המשמעות המשתמעת מדברי האל עמוקה מאוד. לעתים בני האדם מתפקעים מצחוק לאחר קריאתם, ולעתים הם מרכינים ראש בדממה. לעתים הם מעלים זכרונות, לעתים הם בוכים בכי תמרורים ומכירים בחטאיהם, לעתים הם מגששים, ולעתים הם מחפשים. בסך הכל, מתחוללים שינויים בתגובותיהם של בני האדם משום הרקע השונה של דברי האל. כשאדם קורא את דברי האל, לפעמים עוברי אורח אפילו חושבים בטעות שהאדם הזה הוא חולה נפש. אתם יכולים להעיף מבט: "לכן אין עוד ויכוחים פולמוסיים, ובעקבות הדברים שאני אומר, 'כלי הנשק' המגוונים של העידן המודרני חוזרים גם הם לנדנם." המילים "כלי נשק" הן בדיחה מספיק טובה עבורכם ליום שלם, ומבלי לשים לב לכך, כשבני האדם יחשבו על "כלי נשק" הם יצחקו בסתר. נכון? האם ייתכן שלא תצחקו משום כך?

כשאתם צוחקים, אל תשכחו לתפוס את הדרישות שאלוהים מציב לאנושות, ואל תשכחו לראות את הנסיבות של הכנסייה בפועל: "האנושות כולה חזרה לעצמה והתחילה חיים חדשים. מפני שזוהי סביבה חדשה, בני אדם רבים מביטים סביב ומרגישים כאילו הם נכנסו לעולם חדש לחלוטין, ומשום כך, הם לא מסוגלים להסתגל מיד לסביבה הנוכחית או לעלות מיד על דרך הישר." אלה הנסיבות הנוכחיות של הכנסייה בפעול. אל תהיו קצרי רוח ותרצו שכל בני האדם יעלו על דרך הישר תכף ומיד. ברגע שעבודתה של רוח האל תתקדם עד לשלב מסוים, כל בני האדם יעלו על דרך הישר מבלי לשים לב לכך. כשתתפסו את מהותם של דברי האל, אתם תדעו לאיזה שלב הגיעה רוח האל בעבודתה. רצונו של אלוהים הוא: "אני רק 'מחנך' אותו במידה הראויה על סמך מעשיו החוטאים, כדי לאפשר לכולם לעלות על דרך הישר." זו השיטה שאלוהים נוקט בדיבור ובעבודה, וזה גם נתיב הנוהג הספציפי של האנושות. לאחר מכן, אלוהים ציין מצב נוסף של האנושות בפני בני האדם: "אם בני האנוש לא מוכנים ליהנות מהאושר המצוי בי, אני יכול רק לשתף פעולה עם רצונותיהם ולשלוח אותם אל בור התהום." אלוהים דיבר באופן מקיף ולא הותיר לבני האדם אפילו שמץ הזדמנות להתלונן. זהו בדיוק ההבדל בין אלוהים והאדם. אלוהים תמיד מדבר אל האדם בפתיחות ובחופשיות. אפשר להיווכח בכנות שלו מכל אחד מדבריו, אך בני האדם צריכים להיכנס לנעליו והם צריכים להיות מסוגלים "לדבר בגילוי לב", כדי שאלוהים יראה באיזה צבע מהקשת צבוע לבם. אלוהים מעולם לא הריע על אמונתו או אהבתו של אף אדם, אלא שהוא תמיד הציב דרישות לבני האדם וחשף את כיעורם. זה מוכיח איזה שיעור קומה נמוך יש לבני האדם ועד כמה "אופיים" לקוי. עליהם "להתאמן" יותר כדי לפצות על כך, וזו הסיבה לכך שאלוהים תמיד מתרגז על בני האדם. יום אחד, אחרי שאלוהים יגלה את האמת המלאה על האנושות, בני האדם יושלמו, ואלוהים ירגע. בני האדם כבר לא יוליכו את אלוהים שולל והוא כבר לא "יחנך" אותם. מאותו רגע ואילך, בני האדם יהיו מסוגלים "לחיות באופן עצמאי", אך היום הוא לא הזמן הזה. עדיין יש הרבה דברים "מזויפים" בבני האדם, ולכן הם צריכים לעבור כמה בדיקות, וצריך להקים "מחסומי ביטחון" נוספים כדי שה"מיסים" של האנושות ישולמו בכל אחד מהמחסומים. אם עדיין יהיו סחורות מזויפות, הן יוחרמו ולא יורשו להימכר, ואז סדרת הסחורות המוברחות האלה תושמד. האין זה דבר טוב לעשות?

קודם:פירושים לאמירה השבע עשרה

הבא:פירושים לאמירה התשע עשרה

ייתכן שתאהב גם...