הדבר מופיע בבשר

תוכן
  • אמירותיו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם במהלך ביצוע כהונתו
    • נספח: פירושים של מסתרי דבריו של אלוהים
      • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (א')
        • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (ב')
          • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (ג')
            • דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (ד')
              • חלק ג'

                פירושים לאמירה השלושים ושמונה

                לפי מאפייניה הטבעיים של האנושות, כלומר לפי פניה האמיתיים של האנושות, לא היה קל כלל להמשיך להתקדם עד כה, ורק באמצעות כך התגלתה עוצמתו האדירה של אלוהים. לפי מהות הבשר והדם וכן ההשחתה שגרם התנין הגדול האדום כאש עד כה, אלמלא הכוונתה של רוח האל, כיצד האדם יכול היה לשרוד עד היום? האדם לא ראוי להתייצב בפני אלוהים, אך אלוהים אוהב את האנושות למען ניהולו, ולכן, עבודתו האדירה תוכל להתבצע במלואה בקרוב. למען האמת, אף אדם לא יכול לגמול לאלוהים במהלך חייו על אהבתו לאנושות. ייתכן שיש כאלה שרוצים לגמול לאלוהים על חסדו על ידי הקרבת חייהם, אך אני אומר לכם: האדם לא ראוי למות בפני אלוהים, ולכן מותו של האדם הוא לחינם. זאת מפני שבעיני אלוהים, מותו של אדם אפילו לא ראוי לציון, משום שהוא לא שווה פרוטה, ומשום שהוא משול למותה של נמלה על פני האדמה. אני מציע לבני האדם לא לחשוב את עצמם ליקרי ערך ולא לחשוב שמוות למען אלוהים נושא משקל של הר עצום. למען האמת, מותו של אדם הוא עניין קל כנוצה. הוא לא ראוי לציון. אולם יחד עם זאת, הטבע גוזר על בשרו ודמו של האדם למות, ולכן בסופו של דבר, הגוף המוחשי חייב להסתיים על פני האדמה. זו האמת לאמיתה, ואיש לא יכול להתכחש אליה. זה "חוק טבע" שאני מסכם בו את כל חוויית החיים האנושית. על כן, בלא יודעין, כזהו הסוף שאלוהים גוזר על האדם. אתם מבינים? מה הפלא שאלוהים אומר, "אני מתעב את מרדנותה של האנושות. אני לא יודע מדוע. נראה ששנאתי את האדם מהראשית, ואולם אני רוחש אהדה עמוקה כלפיו. על כן, האדם מביט בי בלב חצוי, מכיוון שאני אוהב את האדם, ואני גם שונא את האדם"?

                מי לא מהלל את אלוהים על נוכחותו או על הופעתו? בו בזמן, נדמה ששכחתי לגמרי את הטומאה והרשעות שבאדם. הצדקנות, החשיבות העצמית, המרדנות, ההתנגדות וכל המרד של האנושות – אני דוחף את כל הדברים האלה לפינה נידחת בדעתי ושוכח מהם. אלוהים לא מוגבל משום הוויה כזו של האנושות. מאחר שאלוהים ואני "שותפים לאותו מכאוב", אשתחרר גם אני מהחידה הזו, פן האדם יגביל אותי עוד יותר. מדוע לטרוח על כך? מאחר שהאדם לא מוכן להימנות על בני ביתו של אלוהים ביחד איתי, כיצד אוכל להשתמש בכוחי כדי להדחיק אותו? אני לא עושה דברים כדי לכפות עליו את כוחי, ואין זה פלא – משום שנולדתי למשפחתו של אלוהים, מובן שהאדם ואני תמיד שונים זה מזה. זה הוביל לתבוסה המוחצת של היום. אולם אני ממשיך לגרש את חולשותיו של האדם. איזו עוד ברירה יש לי? אני אשם בכך שאני חסר אונים. מה הפלא שאלוהים רוצה "לפרוש" מה"סוכנות" של האנושות, ורוצה "פנסיה"? אני מדבר מנקודת המבט של אדם, והאדם לא רוצה להקשיב, אך כשאני מדבר כאלוהים, האם הוא עדיין ממרה את פי? אולי יבוא יום שבו אלוהים באמת "יפרוש" לפתע מה"סוכנות" של האנושות, ובבוא היום הזה, דבר האל יהפוך לעז עוד יותר. היום, יכול להיות שאני הוא הסיבה שאלוהים מדבר כך, ואם יבוא היום הזה, אלוהים כבר לא יהיה כמותי, ולא "יספר לילדים בגנון סיפורים" בסבלנות. אולי מה שאני אומר לא קולע למטרה. רק למען אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אלוהים מוכן להרפות מאחיזתו באדם במקצת. אחרת, הדבר היה נורא מדי מכדי לדמיין. בדיוק כפי שאלוהים אמר, "אני משחרר את אחיזתי בו במידה מסוימת ומאפשר לו לענג את רצונות הבשר והדם שלו, ועל כן הוא העז להיות שלוח רסן, חסר מעצורים, ואפשר לראות בכך שהוא לא אהב אותי באמת כשהוא חי כבשר ודם." מדוע אלוהים אומר כאן "לענג את הרצונות שלו", ו"חי כבשר ודם"? למען האמת, המילים האלה לא דורשות את הפרשנות שלי, ואפשר להבין אותן באופן טבעי. ייתכן שבני אדם מסוימים אומרים שהם לא מבינים, אבל אני אגיד שאתם יודעים את האמת ואתם פשוט מעמידים פנים שאתם לא מבינים. אני מזכיר לכם: מדוע אלוהים אומר "אני רק דורש שהאדם ישתף איתי פעולה"? מדוע אלוהים אומר שקשה לשנות את האופי האנושי? מדוע אלוהים בז לאופי האנושי? מהו בדיוק אופיו של האדם? מה אינו אופיו של האדם? מי הרהר בשאלות האלה? אולי זה נושא חדש עבור האדם, אך כך או כך, אני מפציר באדם להרהר בכך לעומק. אחרת, תמיד תפגעו באלוהים עם מילים כגון "האופי האנושי לא משתנה". מה מועילה פעולה כזו נגדו? האין זה רק חיפוש אחר צרות, בסופו של דבר? האין זה כמו השלכת ביצה כנגד אבן, בסופו של דבר?

                למען האמת, כל הניסיונות והפיתויים שהאדם נתקל בהם הם לקחים שאלוהים דורש מהאדם ללמוד. לפי כוונתו המקורית של אלוהים, אפילו אם האדם יוותר ויסכים להיפרד ממשהו שהוא אוהב, עדיין ניתן יהיה להשיג זאת. הבעיה היא פשוט שהאדם תמיד אוהב את אלוהים, ולכן הוא לא מצליח לשתף פעולה עם אלוהים באמת. אלוהים לא דורש הרבה מהאדם. כל מה שאלוהים דורש מהאדם אמור להיות מושג בקלות ובשמחה. העניין הוא רק שהאדם לא מוכן לסבול קשיים. כמו ילדים, בני האדם יכולים להתקמצן ולאסוף כמה פרוטות כדי לכבד את הוריהם ולמלא את החובה שעליהם למלא. עם זאת, הם מפחדים שהם לא יאכלו מספיק טוב ושבגדיהם יהפכו לפשוטים מדי, ולכן מסיבה כזו או אחרת, הם לוקחים את אהבתם ודאגתם של הוריהם ומשליכים אותן הרחק אל העננים, כאילו הם יתחילו לעשות זאת לאחר שהם ירוויחו כמות גדולה של כסף. אולם אני מבין מכך שאין לבני האדם נאמנות להוריהם האוהבים – הם בנים רעים. אולי זו אמירה קיצונית מדי, אך אני לא יכול לומר שטויות שנוגדות את העובדות. אני לא יכול "לחקות את הזולת" כדי להתנגד לאלוהים על מנת לְרַצות את עצמי. העובדה שאף אדם על פני האדם לא בן טוב היא הסיבה לכך שאלוהים אומר, "בשמיים, השטן הוא אויבי, ובארץ, האדם הוא צרי. משום האיחוד בין השמיים והארץ, תשעה דורות של בני אדם צריכים להיחשב אשמים כשותפים לפשע." השטן הוא אויבו של אלוהים. הסיבה לכך שאני אומר זאת היא שהשטן לא גומל לאלוהים על טובתו ואדיבותו האדירות, אלא "חותר נגד הזרם", ובכך הוא "לא נאמן כבן" לאלוהים. כך גם בני האדם, הלא כן? הם לא מכבדים כלל את "הוריהם" ולעולם לא חוזרים לטיפוח והתמיכה של "הוריהם". די בכך כדי להוכיח שבני האדם על פני האדמה הם צאצאיו של השטן בשמיים. האדם והשטן תמימי דעים נגד אלוהים, ולכן אין זה פלא שאלוהים מרשיע תשעה דורות כשותפים לפשע ושאף אחד לא יכול לזכות בחנינה. בעבר, היה לאלוהים עבד נרצע בשמיים שהוא דרש ממנו לנהל את האנושות, אך העבד לא הקשיב לו ופעל לפי המזג שלו עצמו והתמרד נגד אלוהים. גם בני האנוש המרדנים מתקדמים לקראת הנתיב הזה, הלא כן? גם אם אלוהים יהדק את "המושכות", בני האדם פשוט לעולם לא יוותרו והם לא יכולים לחזור בהם. להשקפתי, אם האדם ימשיך בדרך הזו, הוא ייהרס, ואולי ברגע הזה תבינו את המשמעות האמיתית של המילים האלה: "האדם לא יכול להתנתק מאופיו הישן." אלוהים הזכיר לאדם בהזדמנויות רבות: "מרדנותו של האדם היא הסיבה שעזבתי אותו." מדוע אלוהים אומר את הדברים האלה פעם אחר פעם? האם ייתכן שאלוהים באמת כל כך אכזרי? מדוע אלוהים אומר גם, "אני פשוט לא אנושי"? לאורך ימי הבטלה הרבים, מי חקר לעומק את הנושאים המפורטים האלה? אני מפציר באנושות להשקיע מאמץ רב יותר בדברי האל ולא להתייחס אליה בקלות דעת. זה לא יועיל לכם ולא לאחרים. מוטב שלא לומר את מה שלא צריך להיאמר ולא לחשוב על מה שלא צריך להרהר בו. האין זה פשוט? איזה דבר רע יכול לנבוע מכך? לפני שאלוהים יכריז על סוף עבודתו על פני האדמה, איש לא יפסיק "לנוע". איש לא ישטוף את ידיו מחובותיו. זו לא העת. אני לא משמש מדריך לאלוהים או חיל חלוץ. אני חושב שמוקדם מדי לעצור עכשיו ולהפסיק להתקדם – מה דעתכם?

                אלוהים מכניס את האדם לייסורים, והוא מכניס אותו לאווירה של מוות, אך מצד שני, מה אלוהים רוצה לעשות לאדם על פני האדמה? להשתמש בו כארון בגדים בבית? לא ניתן לאכול אותו או ללבוש אותו, אלא רק להסתכל בו. אם כן, מדוע להשתמש בתהליכים מסובכים כה רבים ולגרום לבני האדם לסבול כל כך כבשר ודם? אלוהים אומר, "אני מלווה אותו ל'מקום ההוצאה להורג', מכיוון שאשמתה של האנושות מצדיקה את הייסורים שאני ממיט." ברגע הזה, האם אלוהים מוליך את בני האדם אל מקום ההוצאה להורג בעצמם? מדוע איש לא מתחנן בשמם למחילה? אם כן, כיצד האדם צריך לשתף פעולה? האם האדם באמת יכול לעשות מעשים שלא מושפעים מרגש כשאלוהים מבצע את שיפוטיו? האפקטיביות של המילים האלה תלויה במעשיו של האדם. כשהאב מרוויח כסף, אִם לאחר מכן, האֵם לא יודעת כיצד לשתף פעולה ולא יודעת כיצד לנהל את משק הבית, מה יהיה מצבו של הבית? הביטו במצב הכנסייה כיום. מה תחשבו כמנהיגים? אתם יכולים לקיים פגישה שבה כולם יוכלו לדבר על הרושם האישי שלהם. האֵם עושה מהומה בבית, אז איך יהיו ילדי המשפחה? יתומים? קבצנים? מה הפלא שאלוהים אומר, "כל בני האדם חושבים שאני אלוהיות שחזרה לה 'איכות של אינטלקט', אך מי יכול להבין שאני מסוגל להבין כל דבר באנושיות?" באשר למצב כזה מובן מאליו, אלוהים לא צריך לדבר מתוך האלוהיות שלו. בדיוק כפי שאלוהים אומר, "אין צורך להכות במסמר במקבת." ברגע הזה, אולי יש בני אדם עם ניסיון מעשי מסוים של הפתגם של אלוהים, "מבין בני האדם, איש לא אוהב אותי." בשלב הזה, הדבר ממש כפי שאלוהים אומר: "כל בני האדם מרכינים את ראשיהם באי-רצון משום המצב הנוכחי, אך לבם עדיין לא השתכנע." המילים האלה הן כמו טלסקופ. בעתיד הקרוב, האדם ייכנס למצב אחר. זה נקרא להיות חסר תקנה. האם אתם מבינים? זו התשובה לשתי השאלות האלה של אלוהים: "בני האדם נמנעים מחטאים משום שהם מפחדים שאני אסתלק, הלא כן? האין זה נכון שהם לא מתלוננים רק משם שהם מפחדים לחוות ייסורים?" למעשה, בני האדם מתרשלים כעת במקצת, נדמה שהם תשושים מדי, אין להם כל עניין בהתייחסות לעבודתו של אלוהים, והם מודאגים אך ורק מההסדרים והתוכניות לבשרם ודמם. האין זה המצב?