בעבר הייתי חבר בכנסייה הפרסביטראנית של קוריאה. כל בני משפחתי הפכו למאמינים כשבתי חלתה. לאחר מכן, מצבה השתפר מדי יום ביומו. הייתי אסיר תודה מאוד על רחמיו של ישוע אדוננו. נשבעתי ללכת מאותו רגע בנאמנות בעקבות אדוננו, ולעבוד קשה כדי להיות סוג האדם שהוא דורש ושגורם לו אושר. מעולם לא החמצתי תפילה בכנסייה, לא משנה עד כמה הייתי עמוס בעבודה, תמיד נתתי נדבות ומנחות, והשתתפתי באופן אקטיבי בפעילויות הכנסייה. הקדשתי את רוב הזמן שלי לקריאה בכתבי הקודש ולהשתתפות בפעילויות הכנסייה, וכמעט אף פעם לא יצאתי לארוחות ולמפגשים שבני משפחה, חברים ועמיתים לעבודה ארגנו. בגלל זה הם נהיו מתוסכלים ממני. חלק מחבריי, אחרי שהפכתי למאמין, הפסקתי לשתות אלכוהול ולעשן, ולא יצאתי לבלות איתם יותר, הקניטו אותי ואמרו דברים כמו: "אתה כל כך אוהב ללכת לכנסייה, אז תגיד, מה נותנת לך ההליכה לכנסייה כל יום? מה הפואנטה של האמונה הזאת שלך?" לומר את האמת, כשהם שאלו עוד ועוד שאלות בלי הפסקה, לא ממש ידעתי מה לומר. אבל בזכות השאלות שלהם התחלתי לתהות ברצינות: מה באמת הייתה המטרה של האמונה שלי? האם האמנתי כדי לבקש מאלוהים לרפא את הבת שלי, או כדי לשמור על משפחתי? האם אמונה פירושה רק לקרוא בכתבי הקודש וללכת לכנסייה כל יום? ממש לא ידעתי. הפניתי את השאלות האלה לכמרים בכנסייה שלי. כל התגובות שלהם היו פחות או יותר זהות: האמונה שלנו היא עבור חסד הישועה של אדוננו, וכשהוא יחזור הוא ייקח אותנו לשמיים לחיי נצח. התשובה הזו פתרה לכאורה את הלבטים שלי, אבל היא העלתה שאלה אחרת: כיצד אוכל להיכנס לשמיים? הם אמרו לי, "באיגרת אל הרומים י' 10 נאמר: 'הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע.' פירוש הדבר שחטאינו נסלחים על ידי אדוננו, כך שהאמונה מושיעה אותנו, וכשאדוננו יחזור הוא ייקח אותנו מעלה היישר למלכות. אז כל עוד אתה מאמין, אתה לא צריך לדאוג לגבי הגעה לשמיים." חשבתי לעצמי, שאלוהים קדוש, ובכתבי הקודש נאמר "אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן" (עברים י"ב 14). אדוננו דורש מאיתנו שנהפוך לקדושים, אבל אני חייתי בחטא ולא יכולתי ליישם בפועל את דבריו. באיזה מובן הייתי ראוי למלכות? ישוע אדוננו אמר לנו: "וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֺדֶךָ. זֺאת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה. הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לָהּ: 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'" (מתי כ"ב 37-39). אבל בחיי היומיום, הדרישה הפשוטה הזו לאהוב הייתה משהו שלא יכולתי לעשות, לא משנה כמה ניסיתי. אהבתי את משפחתי הרבה יותר מאשר את אדוננו, ולא באמת יכולתי לאהוב אחרים כמו את עצמי. כשחברים ובני משפחה צחקו עליי, נטרתי להם טינה על כך, במקום להיות סבלני וסובלני. חשבתי גם על האיגרת אל העברים י' 26, שם נאמר: "הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים." ידעתי מה אדוננו דורש, אך לא יכולתי לבצע זאת. המשכתי לחיות בחטא, ושכר החטא הוא המוות. במקרה כזה, לא ראיתי איך הסוף שלי יהיה שונה באיזשהו אופן מזה של כופרים. זה גרם לי לחשוב שהכניסה למלכות לא יכולה להיות פשוטה כמו שהכמרים אמרו, אבל עדיין לא ידעתי איך אוכל להיכנס לשמיים ולהשיג חיי נצח. עדיין לא היה לי נתיב. המשכתי לשאול את הכמרים ואת חבריי לכנסייה, אבל לאף אחד מהם לא הייתה תשובה ברורה. הם רק שאלו אותי למה אני שואל פתאום את השאלות המוזרות האלה, ואמרו שככה אנשים יישמו בפועל אמונה במשך שנים רבות מאוד. אני עדיין הייתי מבולבל בדיוק כמו תמיד, אז החלטתי לקרוא מחדש את כל ארבעת ספרי הבשורות, מתוך מחשבה שחייבת להיות תשובה בדברי ישוע אדוננו.

יום אחד, בשנת 2008, קראתי את הפסוקים האלה: "אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: 'אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת. וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. הַאִם מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֶה?'" (יוחנן י"א 25-26). כשקראתי את הפסוקים האלה, הם התמיהו אותי. למה שאדוננו יגיד שעלינו לחיות ולהאמין בו? כמאמינים, כולנו חיים ומאמינים בו, לא? האם אדוננו רואה אותנו כמתים מסיבה כלשהי? זה העלה אצלי המון שאלות. במשך זמן מה ביליתי כל רגע פנוי במחשבה על כך, אבל אף פעם לא הצלחתי לפענח את המשמעות האמיתית. פניתי שוב עם השאלות שלי לכמרים ולחברי כנסייה אחרים, ולא רק שלא הייתה להם תשובה, הם גם צחקו על חשבוני. אבל המשכתי להרגיש שיש משמעות עמוקה יותר שמסתתרת במה שאדוננו אמר.

ואז, קראתי את הדברים הבאים בבשורה על פי מתי: "אִישׁ אַחֵר מִן הַתַּלְמִידִים אָמַר אֵלָיו: 'אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת לִקְבֺּר אֶת אָבִי.' אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: 'לֵךְ אַחֲרַי וְהַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֺּר אֶת מֵתֵיהֶם'" (מתי ח' 21-22). כשראיתי את הביטוי "הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֺּר אֶת מֵתֵיהֶם" הייתי קצת מבולבל. מדוע אדוננו קרא לאנשים, שהיו חיים באותו זמן, מתים? האם אדוננו ראה בנו חיים או מתים? חשבתי על מה שנאמר בכתבי הקודש, ששכר החטא הוא המוות, ואני חייתי בחטא. האם לזה אדוננו התכוון ב"מתים"? אם כן, איך אוכל להתעורר לחיים, ואיך אוכל להיכנס למלכות? לבי התמלא בשאלות שלא יכולתי אפילו להתחיל לענות עליהן. אבל עמוק בפנים, דבר אחד היה לי ברור: כיוון שאדוננו אמר את הדברים האלה, התשובה חייבת להיות אי-שם בכתבי הקודש. אז לא איבדתי את האמונה אלא המשכתי לחפש את התשובה.

אני אסיר תודה על ההנחיה של אדוננו. כעבור מספר חודשים, קראתי דבר נוסף שהוא אמר: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, תָּבוֹא שָׁעָה, וְכָעֵת הִיא, שֶׁהַמֵּתִים יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹל בֶּן־הָאֱלֹהִים וְהַשּׁוֹמְעִים יִחְיוּ" (יוחנן ה' 25). כשקראתי את זה התבהר לי מיד שהמתים חוזרים לחיים כשהם שומעים את קולו של אלוהים. הייתי בטוח שזו התשובה שחיפשתי! אבל עדיין הייתי קצת מבולבל, כי חשבתי ששמעתי את קולו של אדוננו לפני זמן רב, אך עדיין לא הייתי משוחרר מכבלי החטא. האם נחשבתי חי? מה באמת הייתה הכוונה במילים "וְהַשּׁוֹמְעִים יִחְיוּ"? איך אנשים מתעוררים לחיים? האם היו לאדוננו עוד דברים להגיד כשיחזור, שאנחנו היינו צריכים לשמוע? ואם כן, איך נוכל לשמוע את קולו של אלוהים? איפה נוכל לשמוע אותו? לא יכולתי להבין את זה, אז התפללתי לאדוננו, "אדוננו, אנא תן לי לשמוע את קולך מוקדם ככל האפשר. אני לא רוצה להיות מת. אנא עזור לי לחיות."

אחרי זה, כשהלכתי לתפילות בכנסייה, התחלתי לבדוק בתשומת לב אם הכמרים אמרו אי פעם בדרשותיהם משהו בנושא חזרתו של אדוננו או קולו. מה שמאוד אכזב אותי היה שכל מה שהם עשו זה לומר לנו להיזהר מכפירה, לשים לב ולהמתין, ולא אמרו כלום על חזרתו של אדוננו. שאלתי גם כמה מבעלי תפקידי המפתח בכנסייה בקשר לדברים האלה, אבל הם אמרו ששאילת השאלות הבלתי-פוסקת שלי נובעת מחוסר אמונה, שאני בדיוק כמו תומאס. הם התחילו לנדות אותי. לאחר מכן, חברי הכנסייה האחרים, שתמיד הסתדרתי איתם, התחילו להרחיק את עצמם ממני ולהדיר אותי. בסופו של דבר עזבתי את הכנסייה שהייתי חלק ממנה במשך 18 שנים. צפיתי כל היום בתוכניות של רשתות CBS ו-CTS, בתקווה לשמוע את קולו של אלוהים בדרשות של כמרים מפורסמים. עשיתי את זה במשך כמעט שישה חודשים, ממש צפיתי בתוכניות האלה עשר שעות או יותר מדי יום. באמת שמעתי המון דרשות, אבל עדיין לא מצאתי את התשובות שחיפשתי. רק שמעתי אותם כל הזמן אומרים שאדוננו עומד לחזור ממש בקרוב ושעלינו לשים לב ולהמתין. אבל היו לי המון שאלות. כל הכמרים אמרו שאדוננו עומד לחזור, אבל מתי? ומדוע עוד לא קיבלנו את פניו? באותם ימים התפללתי כל הזמן לאדוננו, ואמרתי "אדוננו! חיכיתי לך כל הזמן הזה, קיוויתי כל כך לקבל אותך בימי חיי, לשמוע את קולך. אדוננו, מתי אתה מגיע? אנא תן לי לשמוע את קולך."

יום אחד, במרץ 2013, בכניסה לבניין שלנו, אדם מבוגר שנראה בן שבעים ומשהו הלך לקראתי, ושאל אם אני רוצה לעשות מנוי לעיתון 'צ'וֹסאן אילבּוֹ'. חשבתי לעצמי, עכשיו כשלכולם יש טלפונים סלולריים ומחשבים, מי קורא עיתונים? אז סירבתי לו בלי שום היסוס. אבל במשך כמה ימים בכל פעם שהוא ראה אותי, הוא המשיך לבקש שאעשה מנוי. המשכתי לסרב לו. אבל להפתעתי, אחרי חודש נתקלתי באותו אדם ליד המעלית. זה היה כאילו שהוא חיכה לי. כשהוא ראה אותי הוא חייך ואמר שלום, ואז ביקש ממני לעשות מנוי. תהיתי לעצמי, למה האיש הזה מנסה כל כך הרבה זמן למכור לי עיתון. כדי להיות נחמד, בסופו של דבר באמת עשיתי מנוי, אבל מכל מיני סיבות, במשך תקופה מסוימת לא היה לי זמן לקרוא את העיתון. ואז, בוקר אחד בתחילת מאי, אחרי שהעיתון הגיע, לקחתי אותו ורפרפתי על הכותרות כמו שהייתי עושה תמיד. והייתה שם אחת שממש קפצה לי לעיניים. נאמר שם: "ישוע אדוננו חזר – האל הכול יכול מבטא דברים בעידן המלכות." הייתי בהלם מוחלט – מה? אדוננו חזר? האל הכול יכול? עידן המלכות? יכול להיות שזה אמיתי? באותו רגע הייתי סבך אחד גדול של רגשות – הייתי ממש נסער. סוף כל סוף מצאתי חדשות על חזרתו של אדוננו. אבל אז תהיתי אם יכול להיות שמדובר בפייק ניוז. הסתכלתי על החלק התחתון של הדף וראיתי מספר טלפון וכתובת של כנסיית האל הכול יכול, וכמה שמות של ספרים של הכנסייה. הרגשתי שחשוב לבחון את העניין בתשומת לב, כי חזרתו של אדוננו היא באמת עניין רציני. התקשרתי תיכף ומיד למספר שמצאתי בעיתון. שמעתי את קולה של אחות שענתה לשיחה, ושאלתי אותה: "מותר לי לשאול, האם מה שכתוב בעיתון באמת נכון? האם אדוננו חזר? האם המילים האלה הן באמת דברי האל?" היא ענתה "נכון." האחיות קים ופּיאוֹ מכנסיית האל הכול יכול קבעו איתי פגישה ושיתפו איתי על שלושת שלבי העבודה של אלוהים. האחות קים אמרה: "מאז שאדם וחווה הושחתו בידי השטן, בני האדם חיים בחטא, כפופים לכוחות השטן, השטן משחק בהם ופוגע בהם. אלוהים ביצע שלושה שלבים של עבודה כדי להושיע לגמרי את האנושות מהשפעת השטן, והם עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. אלה שלושה שלבים שונים של עבודה, אבל את כולם מבצע אותו אלוהים. כל שלב בעבודתו של אלוהים מתבסס על מה שהאנושות המושחתת צריכה, וכל שלב נבנה על גבי השלב שקדם לו, כדי לבצע עבודה עמוקה ונשגבת יותר." אחרי זה היא הקריאה קטע מדברי האל הכול יכול. האל הכול יכול אומר, "תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחלקת לשלושה שלבי עבודה. אף שלב לבדו אינו יכול לייצג את העבודה של שלושת העידנים, אלא רק חלק אחד מהשלם. השם יהוה אינו יכול לייצג את כל טבעו של אלוהים. העובדה שהוא ביצע עבודה בעידן החוק אינה מוכיחה שאלוהים יכול להיות אלוהים רק בתקופת החוק. יהוה קבע לאדם חוקים ומסר לו דברות, וביקש מהאדם לבנות את בית המקדש ואת המזבחות. העבודה שהוא עשה מייצגת רק את עידן החוק. העבודה שהוא עשה אינה מוכיחה שאלוהים הוא רק האל שמבקש מהאדם לקיים את החוק, שהוא האל אשר בבית המקדש או האל שנמצא בפני המזבח. אמירה כזאת תהיה שגויה. העבודה שנעשתה בתקופת החוק יכולה לייצג רק עידן אחד. לפיכך, אילו אלוהים עשה את העבודה רק בעידן החוק, אזי האדם היה תוחם את אלוהים בהגדרה הבאה ואומר, 'אלוהים הוא האל שבבית המקדש, ועל מנת לשרת את אלוהים, עלינו ללבוש בגדי כוהנים ולהיכנס לבית המקדש.' אילו העבודה בעידן החסד לא הייתה מתבצעת מעולם ועידן החוק היה נמשך עד עצם היום הזה, האדם לא היה יודע שאלוהים הוא גם רחום ואוהב. לולא נעשתה העבודה בעידן החוק ורק העבודה בעידן החסד הייתה נעשית, האדם היה יודע רק שאלוהים יכול לגאול את האדם ולמחול לו על חטאיו. האדם היה יודע רק שאלוהים קדוש ותמים ושהוא יכול להקריב את עצמו ולהיצלב למען האדם. האדם היה יודע רק זאת ולא הייתה לו הבנה על דבר מלבדם. על כן, כל עידן מייצג חלק אחד מטבעו של אלוהים. באשר לשאלה אילו היבטים מטבעו של האל מייצג עידן החוק, אילו מייצג עידן החסד ואילו העידן הנוכחי – טבעו של אלוהים יכול להתגלות במלואו רק כאשר שלושת השלבים ישתלבו למכלול אחד. רק כשהאדם יכיר את כל שלושת השלבים, הוא יוכל להבין זאת באופן מלא. לא ניתן להשמיט אף אחד משלושת השלבים. אתה תראה את טבעו של אלוהים בשלמותו רק לאחר שתכיר את שלושת שלבי העבודה האלה. העובדה שאלוהים השלים את עבודתו בעידן החוק אינה מוכיחה שהוא רק האל בתקופת החוק, והעובדה שהוא השלים את עבודת הגאולה שלו אין פירושה שאלוהים יגאל את האנושות לעד. כל אלה מסקנות שהאדם מסיק. משהסתיים עידן החסד, אינך יכול לומר שאלוהים שייך רק לצלב ושרק הצלב מייצג את הישועה של אלוהים. אמירה כזאת מהווה הגדרה של אלוהים. בשלב הנוכחי, אלוהים עושה בעיקר את העבודה של דברי האל, אך לא ניתן לומר שאלוהים מעולם לא היה רחום כלפי האדם ושהוא הביא לו רק ייסורים ושיפוט. העבודה באחרית הימים חושפת את עבודתם של יהוה וישוע ואת כל התעלומות שהאדם לא הבין, כדי לגלות את היעד והסוף של האנושות וכדי לסיים את כל עבודת הישועה בקרב האנושות. שלב העבודה הזה באחרית הימים מביא את הכול לידי סיום. יש לחשוף את כל התעלומות שהאדם אינו מבין כדי לאפשר לאדם לרדת לעומקן ולזכות בהבנה ברורה בלבו. רק אז ניתן יהיה לחלק את בני האדם על פי סוגם. רק לאחר שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תושלם, האדם יבין את טבעו של אלוהים בשלמותו, מפני שאז ניהולו של אלוהים יגיע אל סופו" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)). אחר כך האחות קים שיתפה איתי כל כך הרבה ולמדתי שתוכנית הניהול בת 6000 השניים של אלוהים מחולקת לשלושה עידנים, שלושה שלבים – עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. בעידן החוק, יהוה חקק את החוק כדי שאנשים יידעו מהו חטא. בעידן החסד, ישוע אדוננו השלים את עבודת הגאולה. הוא נצלב עבור האנושות, סלח לנו על החטא ואיפשר לנו להשתחרר מהגינוי ומעונש המוות הראויים על פי חוק. בעידן המלכות, האל הכול יכול מבצע את עבודת השיפוט כדי לפתור את שורש חטא האדם, כדי לטהר ולהושיע אותנו לגמרי ולקחת אותנו אל מלכות האלוהים. שלושת שלבי העבודה מתרחשים בעידנים שונים וכוללים דברים שונים, אבל הכול נעשה על ידי אל אחד. זהו אל יחיד שמבצע עבודה שונה בעידנים שונים. ההבנה של זה ממש האירה את עיניי.

אחר כך האחות פיאו שיתפה איתי על הדרך בה האל הכול יכול מטהר אנשים דרך עבודת השיפוט שלו. היא שיתפה קטע מדברי האל הכול יכול. האל הכול יכול אומר, "המשיח של אחרית הימים משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להתמסר לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. אלוהים, בעבודת השיפוט שלו, לא מבהיר את אופי האדם במילים ספורות בלבד, אלא חושף וגוזם לטווח הארוך. כל השיטות השונות האלו של החשיפה והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות שיפוט כזה אפשר להכניע את האדם ולשכנע אותו לגמרי אודות אלוהים, ויותר מכך, להכיר את אלוהים באמת. עבודת השיפוט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת השיפוט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצונו של אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת). ואז האחות פיאו אמרה לי, "האל הכול יכול משתמש באמת כדי לשפוט ולטהר אנשים. הוא ביטא מיליוני מילים שחושפות את תעלומות כתבי הקודש, נושאות עדות לעבודתו של אלוהים וחושפות את שורש נטיית האדם לחטא ואת האמת של שחיתותנו. חלקן עוסקות בשינוי הטבע שלנו ובהיווכחות בחיים, וחלקן מדברות על קביעת סופם של אנשים וכדומה. כל זה הוא האמת וכל זה מגיע מאלוהים. זה מראה לנו את טבעו הצודק והקדוש של אלוהים, ואת חוכמתו. כל מי שקורא את דבריו יכול להרגיש את הסמכות והעוצמה שלהם. אלוהים רואה הכול, ורק אלוהים מכיר את האנושות המושחתת לפני ולפנים. אלוהים חושף כל מחשבה שלנו, כל נקודת מבט, רעיון ומצב מושחת כל כך בבירור, ובמושגים מעשיים כל כך. הוא גם חושף ומנתח את המהות של השחיתות הזו, ופותר מן השורש את נטיית האנושות לחטא ואת התנגדותה לאלוהים." היא גם אמרה, "דרך השיפוט, הגילויים והזיכוכים האלה של דברי האל, אנחנו משיגים הבנה מסוימת של האמת של השחיתות השטנית שלנו. אז אנחנו רואים עד כמה אנחנו יהירים, נכלוליים, אנוכיים ובזויים, שכל דבר שאנחנו אומרים או עושים מבוסס על שחיתות ושאנחנו אפילו לא קרובים למימוש בחיים של צלם אנוש. אנחנו נאבקים למען מוניטין ומעמד, מתעסקים בתככים, משקרים ומרמים, מקנאים ושונאים, מאמינים בלי לציית לאלוהים, מלאים בתשוקות ראוותניות, מאשימים את אלוהים ומתנגדים לו כשאנחנו נתקלים בניסיונות או בקשיים, כל אלה דוגמאות לכך. דרך השיפוט והייסור של אלוהים אנחנו מבינים כמה אמיתות, ומשיגים יכולת הבחנה בין דברים חיוביים ושליליים. אנחנו גם יודעים יותר על טבעו הצודק של אלוהים שאינו סובל פגיעה, ולומדים בהדרגה לירוא את האל ולציית לו. אנחנו מסוגלים לחזור בתשובה, לקבל את השיפוט והייסור שלו, ולבצע את דבריו." היא אמרה גם, "בלי דברי האל שיחשפו אותנו, בהסתמכות רק על תפילות ווידוי, לעולם לא נשיג את ההבנה הזו דרך התבוננות עצמית ולא נפתור את שורש החטא שלנו. דרך ההתנסות אנחנו גם רואים שהשיפוט של אלוהים הוא האהבה האמיתית ביותר שלו והישועה הטובה ביותר עבור האדם, ושללא העבודה המעשית הזו, לעולם לא נוכל לטהר את הטבע המושחת שלנו. זו הסיבה לכך שקבלה של עבודת השיפוט של אלוהים באחרית הימים היא הדרך היחידה אל המלכות." ואז, היא סיפרה לי על העדות האישית שלהן לשיפוט של דברי האל. הכול היה כל כך מעשי. יכולתי לראות שעבודתו של האל הכול יכול הייתה בדיוק מה שהייתי צריך מבחינה רוחנית, שעבודת האל באחרית הימים באמת יכולה לשנות ולטהר אנשים, ושהדרך היחידה להיכנס למלכות היא לקבל את השיפוט של אלוהים.

במשך מספר ימים לאחר מכן האחיות סיפרו לי גם מדוע העולם הדתי כל כך שומם עכשיו, ומדוע דרשות הכמרים ריקות מתוכן. היה גם הסיפור האמיתי מאחורי כתבי הקודש, התעלומות והמשמעות של התגלמויות האל כבשר ודם הרגשתי שדברי האל הכול יכול מכילים כל כך הרבה ושהם פקחו את עיניי לכל כך הרבה תעלומות. אחרי שבחנתי את העניין, קיבלתי בשמחה את ישועת אחרית הימים של האל הכול יכול.

האחיות האלה נתנו לי כמה ספרים של דברי האל. כשהגעתי הביתה פתחתי אחד מהם, הספר שנפתח על ידי השה. הדבר הראשון שראיתי היה כמה מדברי האל בהקדמה: "למרות שבני אדם רבים מאמינים באלוהים, מעטים מבינים את משמעותה של אמונה באלוהים ומה עליהם לעשות כדי לעלות בקנה אחד עם כוונותיו של אלוהים. זאת משום שעל אף שבני האדם מכירים את המילה 'אלוהים' ומכירים צירופים כמו 'עבודתו של אלוהים', הם לא מכירים את אלוהים, קל וחומר שאינם מכירים את עבודתו. לכן, אין פלא שכל אלו שאינם מכירים את אלוהים אוחזים באמונה מבולבלת. בני האדם לא מתייחסים ברצינות לאמונה באלוהים, והסיבה לכך היא אך ורק משום שהאמונה באלוהים זרה ומוזרה מדי עבורם. לפיכך הם לא עומדים בדרישותיו של אלוהים. במילים אחרות, אם בני האדם לא מכירים את אלוהים ולא מכירים את עבודתו, הם לא מתאימים לשימושו של אלוהים, קל וחומר שהם לא יכולים לרצות את כוונותיו של אלוהים. 'אמונה באלוהים' פירושה להאמין שיש אלוהים. זו התפיסה הפשוטה ביותר של אמונה באלוהים. מעבר לכך, האמונה שיש אלוהים אינה זהה לאמונה אמיתית באלוהים. במקום זאת, זוהי מעין אמונה פשוטה הצבועה בגוונים דתיים חזקים. אמונה אמיתית באלוהים פירושה חוויה של דבריו ועבודתו של אלוהים על פי האמונה שאלוהים הוא ריבון הכול. כך תוכלו להשתחרר מצביונכם המושחת, תרצו את כוונותיו של אלוהים ותכירו את אלוהים. רק מסע כזה יכול להיקרא 'אמונה באלוהים'" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה). דברי האל מפורטים ומעשיים, ומראים את המשמעות האמיתית של אמונה באלוהים. הבנתי, שאמונה דורשת התנסות בדברי האל ובעבודתו, כדי שנוכל להשליך מעלינו את השחיתות, להשיג את האמת ולהכיר את אלוהים. רק זו היא אמונה אמיתית. נהגתי לחשוב שאמונה פירושה להתפלל כל יום וללכת הרבה לכנסייה. למרבה הצער, מעולם לא הצלחתי להבין אם אני בנתיב הנכון של אמונה או לא, אז עד אותו רגע פשוט תעיתי בדרך. כשקראתי את דברי האל הכול יכול הבנתי פתאום שהנתיב בו הייתי באמונתי לפני כן היה שגוי לגמרי. אחר כך ראיתי בתוכן העניינים את הכותרת "האם התעוררתם לחיים?" זה משך אותי ומיד דפדפתי לשם. היו שם דברי האל האלה: "אלוהים ברא את האדם, ולאחר מכן השטן השחית את האדם, וההשחתה הזו הפכה את בני האדם לגוויות. על כן, אחרי שתשתנו, תהיו שונים מהגוויות האלה. דברי האל הם שמעניקים חיים לרוחם של בני האדם וגורמים להן להיוולד מחדש, וכשרוח בני האדם תיוולד מחדש, הם יתעוררו לחיים. המילה 'גוויות' מתייחסת לגופות ללא רוח, לבני אדם שרוחם מתה. כשניצוץ החיים ניצת ברוחותיהם של בני אדם, הם מתעוררים לחיים. הקדושים, שדיברנו עליהם קודם, הם בני האדם שהתעוררו לחיים, בני האדם שהיו נתונים להשפעתו של השטן אבל הביסו את השטן...

...'בני האדם המתים' הם אלה שמתנגדים לאלוהים ומתמרדים נגדו. הם אלה שרוחם קהה, שאינם מבינים את דברי האל, שלא מנהיגים את האמת ולא נאמנים כלל לאלוהים. אלה בני האדם שחיים תחת השפעתו של השטן, שהשטן מנצל אותם. בני האדם המתים חושפים את עצמם כשהם מתנגדים לאמת, מורדים באלוהים ומתנהגים בעליבות, בנבזות, בזדון, באכזריות, במרמה ובבוגדנות. למרות שבני אדם כאלה אוכלים ושותים את דבר האל, הם לא מסוגלים להביא לידי ביטוי את דברי האל. הם חיים, אך הם גוויות מהלכות ונושמות. בני האדם המתים כלל לא מסוגלים לְרַצות את אלוהים, קל וחומר שאינם יכולים להתמסר לו. הם יכולים רק לרמות אותו, לחלל את קדושתו ולבגוד בו, וכל שהם מביאים לידי ביטוי מגלה את אופיו של השטן. אם בני האדם רוצים להפוך ליצורים חיים ולשאת עדות על אלוהים, וכן לזכות לאישורו של אלוהים, עליהם לקבל את ישועתו של אלוהים; עליהם להישמע בשמחה למשפטו וייסוריו, ועליהם לקבל בשמחה את הגיזום של אלוהים. רק אז הם יהיו מסוגלים להנהיג את כל האמיתות שאלוהים דורש להנהיג, ורק אז הם יזכו בישועתו של אלוהים ויהפכו באמת ליצורים חיים. בני האדם החיים זוכים לישועתו של אלוהים. אלוהים שופט אותם וממיט עליהם ייסורים. הם מוכנים להקדיש את עצמם ושמחים למות למען אלוהים, והם יקדישו בשמחה את כל חייהם לאלוהים. רק כשבני האדם החיים נושאים עדות על אלוהים, מומטת חרפה על השטן. רק בני האדם החיים יכולים להפיץ את עבודת הבשורה של אלוהים. רק בני האדם החיים תואמים לרצונו של אלוהים, ורק הם בני אדם אמיתיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם התעוררתם לחיים?). אחרי שקראתי את הפסקה הזו, ידעתי בעומק לבי שזו התשובה שחיפשתי במשך כל אותן שנים. סוף כל סוף ידעתי מה המשמעות של להיות "מת" או "חי". כשאלוהים יצר את אדם וחווה, הם יכלו להקשיב לאלוהים, להפגין ולהלל אותו. הם היו אנשים חיים עם נשמות. ואז השטן פיתה אותם לבגוד באלוהים והם התחילו לחיות בחטא, כפופים לכוחו של השטן, וכך האנושות הפכה ליותר ויותר מושחתת, עם עוד ועוד רעלים של השטן שמפעפעים לתוכנו. שקענו עמוק יותר לתוך החטא, הכחשנו את אלוהים, דחינו אותו והתנגדנו לו, תוך כדי שאנחנו מממשים בחיים טבע שטני. אנחנו בכלל לא דומים לאיך שאלוהים ברא אותנו בהתחלה. אלוהים רואה כמת כל מי שחי בחטא וכפוף לכוחו של השטן, והמתים שייכים לשטן, הם מתנגדים לאלוהים. הם אינם ראויים למלכותו. החיים הם אלה שאלוהים הושיע. השחיתות שלהם טוהרה דרך השיפוט והייסור של אלוהים. הם השליכו את החטא, את כוחות השטן, והפסיקו למרוד באלוהים ולהתנגד לו. לא משנה איך אלוהים מדבר ועובד, הם מסוגלים להקשיב ולציית. החיים יכולים לשאת עדות ולהלל את אלוהים, והם היחידים שיכולים להשיג את אישורו של אלוהים ולהיכנס למלכותו. כדי להפוך לחיים, עלינו לקבל את האמיתות שהאל הכול יכול מבטא ולחוות את השיפוט שלו, וכך בסופו של דבר להפוך למטוהרים, להשיג מחדש את המצפון וההיגיון שלנו, לציית לבורא וליישם בפועל את דברי האל, לירוא את אלוהים ולשאת לו עדות. זהו אדם שחזר באמת לחיים, שיכול להיכנס למלכות ולהשיג חיי נצח. בשלב זה באמת הבנתי את כוונתו של אדוננו במילים "אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת. וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם" (יוחנן י"א 25-26). זו המשמעות של הדברים. ברגע שהבנתי את כל זה הרגשתי כאילו הלב שלי מתבהר.

אחר כך קראתי עוד מאמר, שהכותרת שלו הייתה: "רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח." הוא הותיר בי רושם עמוק מאוד. האל הכול יכול אומר, "המשיח של אחרית הימים מביא חיים ומביא את דרך האמת התמידית והנצחית. האמת הזו היא הנתיב שבו האדם יזכה בחיים, הנתיב היחיד שבו האדם יכיר את אלוהים ושבו האל יאשר את האדם. אם אינכם מחפשים את דרך החיים שמעניק המשיח של אחרית הימים, לעולם לא תזכו באישורו של ישוע ולעולם לא תהיו ראויים להיכנס בשערי מלכות השמיים, משום שאתם גם בובות על חוט וגם אסירים של ההיסטוריה. בני אדם שתקנות ומילים שולטים במעשיהם ואשר כבולים להיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שיש להם רק מים עכורים שאליהם נצמדו במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. בני האדם שלא יזכו במי החיים יישארו לנצח גוויות, כלי משחק בידי השטן ובני גיהינום. אם כן כיצד הם יכולים לראות את אלוהים? אם אתם מנסים רק להיאחז בעבר, להותיר את הדברים כפי שהם על ידי עמידה במקום, ואינכם מנסים לשנות את המצב הקיים ולהשליך מעליכם את ההיסטוריה, האם לא תהיו תמיד נגד אלוהים? שלבי עבודתו של אלוהים הם רחבי היקף ורבי עוצמה, כמו גלים נשברים ורעמים מתגלגלים, אך אתם יושבים ומחכים להרס מבלי לפעול, נצמדים לטיפשותכם ונמנעים ממעשה. כיצד תוכלו להיחשב כך למי שהולכים בעקבותיו של השה? כיצד אתם יכולים להצדיק את האל שבו אתם נאחזים כאל שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן? וכיצד יכולות מילות ספריכם המצהיבים להעביר אתכם לעידן חדש? כיצד הן יכולות להוביל אתכם לחיפוש אחר שלבי עבודתו של אלוהים? כיצד הן יכולות להעלות אתכם לשמיים? הדברים שאתם אוחזים בידיכם הם מילים, אשר יכולות לספק רק נחמה זמנית, ולא אמיתות המסוגלות להעניק חיים. הדברים של כתבי הקודש שאתם קוראים בהם יכולים רק להעשיר את שפתכם – לא דברי פילוסופיה שיכולים לסייע לכם להכיר את חיי האדם, ועל אחת כמה וכמה אינם הדרכים שיכולות להוביל אתכם לשלמות. האם הסתירה הזו לא גורמת לכם להרהר? האם היא לא מאפשרת לכם להבין את התעלומות הטמונות בה? האם אתם מסוגלים להביא את עצמכם לשמיים ולפגוש את אלוהים בעצמכם? אם אלוהים לא יבוא, האם אתם יכולים לקחת את עצמכם לשמיים כדי ליהנות משמחה משפחתית עם אלוהים? האם אתם עדיין חולמים כעת? אני מציע, לפיכך, שתפסיקו לחלום ותביטו במי שעובד כעת, במי שמבצע כעת את עבודת הושעת האדם באחרית הימים. אם לא תעשו זאת, לעולם לא תזכו באמת, ולעולם לא תזכו בחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח). הייתה לזה ממש השפעה גדולה מאוד עליי. הרגשתי שזה כל כך סמכותי ורב עוצמה, שהמילים האלה יכלו להגיע רק מאלוהים. נזכרתי באמירה של ישוע אדוננו: "אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים. אֵין אִישׁ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי" (יוחנן י"ד 6). זהו זה. מי חוץ מאלוהים יכול לשלוט בשערי המלכות? אם אנחנו רוצים חיי נצח, עלינו לקבל את הדרך של חיי הנצח שהמשיח של אחרית הימים מביא. הכוונה לאמיתות שבוטאו על ידי ישוע אדוננו שחזר, וזו הדרך היחידה להגשים את התקוות שלנו להיכנס למלכות. הרגשתי כל כך בר מזל שמצאתי את הנתיב אל המלכות, הייתי כל כך נרגש. קראתי את דברי האל כאילו היו מזון לאדם גווע ברעב, והייתה להם השפעה כל כך עמוקה עליי. ככל שקראתי יותר ידעתי יותר שהם האמת, ושהם לא היו יכולים להגיע משום כומר או תיאולוג. דברי האל הכול יכול הזינו את הנפש המשוטטת והרעבה שלי, ונזכרתי באיש המבוגר ההוא שמכר עיתונים. הוא כל הזמן ביקש ממני לעשות מנוי, וזו הסיבה ששמעתי בסופו של דבר את קולו של אלוהים. רציתי להודות לו, אבל לא הצלחתי למצוא אותו שוב. אז הבנתי שאלה היו המעשים הנפלאים של אלוהים שאיפשרו לזה לקרות. האיש ביקש ממני לעשות מנוי, מה שאיפשר לי לשמוע את קולו של אלוהים ולקבל את פני אדוננו בשובו. זו הייתה ההנחיה של אלוהים ואהבתו כלפיי. אני ממש אסיר תודה לאלוהים. אני מרגיש מבורך במידה שלא תיאמן שיכולתי לשמוע את קולו של אלוהים ולהיות עד להופעתו בימי חיי. אלו הם הרחמים והחסד של אלוהים, ויותר מזה, ישועתו עבורי. הודו לאל הכול יכול!