ב-2021 נבחרתי לשמש כמנהיגה. בשל דרישות העבודה, עברתי לפקח על כנסייה אחרת לאחר מכן. כששמתי לב שעבודת הכנסייה לא יעילה במיוחד, חשבתי, "המנהיגים שסידרו שאגיע לכנסייה הזו ודאי מעריכים אותי מאוד והם מקווים שאוכל לשנות לטובה את עבודת הכנסייה הזו, אז אני חייבת לעשות עבודה טובה ולגרום למנהיגים לראות שאני יודעת לבצע עבודה אמיתית." לאחר מכן, ניגשתי לכל קבוצה בכנסייה כדי ללמוד על מצב העבודה ולפתור את הקשיים ואת הבעיות בחובותיהם של האחים והאחיות. חלק מהאחים והאחיות היו במצב לא טוב, אז עזרתי להם ותמכתי בהם באהבה. כשמצאתי אנשים שאינם מתאימים לעבודתם, דנתי בכך עם האחים והאחיות שהיו שותפיי ומיהרתי להעביר או להחליף אותם בהתאם לעקרונות. לאחר זמן מה, חל שיפור מסוים בעבודת הכנסייה. הייתי מרוצה מאוד, ולא יכולתי שלא לחשוב, "נראה שאני מסוגלת לבצע עבודה אמיתית. אני חייבת להמשיך לעבוד קשה ולספק תוצאות טובות יותר כדי שאחיי ואחיותיי יראו שאני מסוגלת לעבוד ויאמרו שאני מנהיגה טובה."

יום אחד, כשעברנו על חלק מענייני העבודה, שמתי לב שחלה ירידה משמעותית ביעילות של עבודת ההשקיה. חלק מהמצטרפים החדשים לא הגיעו לכינוסים. חשבתי, "כל שאר העבודה הרבה יותר יעילה עכשיו, אבל חלה ירידה ביעילות של עבודת ההשקיה. אסור לי לתת לכך להשפיע על איכות כלל התוצאות, אחרת כולם יגידו שאני מנהיגה כושלת, וכבר לא יסתכלו עליי באותה צורה." לכן, מיהרתי לגשת אל צוות עבודה ההשקיה כדי לבחון את העניין. גיליתי שראש הצוות, האחות וו ון, לא התחשבה בקשייהם האמיתיים של החדשים כשהיא סידרה את הכינוסים ואת החובות שלהם. היא סידרה כינוסים בשעה שחלק מהחדשים עבדו, ולכן הם לא יכלו להשתתף. כששמעתי זאת, כעסתי מעט. חשבתי, "אמרתי לה בבירור שעלינו להתחשב בנסיבות של החדשים כשאנו מסדרים עבורם כינוסים וחובות. למה היא לא מבינה את זה כמו שצריך ומגלה גמישות? נראה שחסרה לה האיכות להשקות מצטרפים חדשים. היא מנהיגת הקבוצה, ואם היא לא תיישם בפועל כראוי, זה ישפיע על יעילותה של הקבוצה כולה. יש לפטר אותה לאלתר. אם לא אפטר אותה, לא יחול אף פעם שיפור בתוצאות העבודה. לא רק שזה יעכב את עבודת הכנסייה, אלא שהממונים עליי, והאחים והאחיות, יחשבו שאני לא מסוגלת לעבוד או לפתור בעיות אמיתיות. אני לא יכולה להרשות שאנשים יטילו ספק ביכולתי." לכן, העליתי את עניין פיטוריה של וו ון בפני עמיתיי לעבודה. דיקונית ההשקיה אמרה, "וו ון היתה יעילה בעבר בהשקיית חדשים. יכול להיות שמצבה לא טוב לאחרונה, וייתכן שהיא נחפזה מדי בהכשרת חדשים, מה שגרם לבעיות. עלינו ללמוד על מצבה ואז לשתף עימה ולעזור לה. אם היא לא תשתנה אחרי שיחלוף מעט זמן, נפטר אותה." אבל לא הקשבתי כלל וכלל. רק חשבתי, "וו ון לא התחילה רק עכשיו להשקות חדשים. גם הזכרתי לה על כך בעבר. אני חושבת שהיא לא רוצה לקבל תזכורות ועזרה. אם לא נפטר אותה לאלתר, וייגרמו עיכובים או שהעבודה תיפגע מזה, אני זו שתצטרך לתת דין וחשבון. לא משנה מה, הפעם אני חייבת לגרום להם להסכים איתי ולפטר את וו ון." לכן אמרתי בכעס, "וו ון מבצעת את חובתה בצורה לא יעילה. זה מוכיח שהיא חסרת כישורים ולא מתאימה לחובה הזו. אם תשאירו אותה בתפקיד, ולא יחול שיפור בתוצאות העבודה שלנו, מי מכם יהיה מוכן לקחת אחריות? אתם יכולים לעזור לה בלעדיי!" כשעמיתיי לעבודה ראו את הגישה שלי הם לא אמרו דבר.

מאוחר יותר, שמעתי שוו ון נעשתה שלילית מאוד אחרי שהחליפו אותה. היא הרגישה שפיטרנו אותה על בסיס התנהגות רגעית, ולא על סמך הערכה מאוזנת של התנהגות עקבית מצדה, ושהפיטורים הללו מפרים את העקרונות. ועדיין, לא רק שלא חיפשתי את האמת והרהרתי בעצמי, הרגשתי ששיעור קומתה של וו ון היה נמוך מדי, ושהיא לא הכירה את עצמה או למדה לקחים. אז לא התייחסתי לכך ברצינות.

לאחר שוו ון פוטרה, בחרנו באחות ז'ן שין לתפקיד מנהיגת הקבוצה. חשבתי בשמחה, "כעת עבודת ההשקיה תוכל להיות יעילה יותר." אבל לאחר זמן מה, גיליתי שיכולת העבודה של ז'ן שין הייתה גרועה למדי, והיא גילתה פחות אחריות בהשוואה לוו ון. היא לא הצליחה לחוש בזמן במצבם של מצטרפים חדשים, ולא ידעה איך לשתף כדי לפתור את בעיותיהם. כתוצאה מכך, עבודת ההשקיה עדיין לא השתפרה גם אחרי שחלף זמן מה. התחלתי לחוש אי נוחות, ותהיתי אם פיטוריה של וו ון היו טעות. בעקבות המצב, החלטתי לשתף עם ז'ן שין ולעזור לה יותר, כדי לראות אם ניתן יהיה לשפר את התוצאות.

בזמן שעוד ועוד מצטרפים חדשים הגיעו לכנסייה, העדיפות הראשונה במעלה היתה להכשיר במהירות צוות השקיה נוסף. אז עד מהרה התחלתי לחפש מועמדים. חשבתי על האחות צ'ן צ'ן, שפוטרה לאחרונה. היא הטיפה את הבשורה בעבר והשיגה תוצאות. היא היתה חברותית וידעה לתקשר עם אנשים, אז אם נכשיר אותה, עבודת ההשקיה תשתפר, ואז אין ספק שהממונים עליי יאמרו שאיכותי טובה ושאני מוכשרת בעבודתי. לכן, ביקשתי מדיקונית ההשקיה להתמקד בטיפוחה של צ'ן צ'ן. דיקונית ההשקיה אמרה, "חשבנו לסדר את הדברים בצורה כזו, אבל ראינו שצ'ן צ'ן עדיין היתה חסרת הכרה עצמית לאחר פיטוריה. כשהיא הטיפה לבשורה, היא תמיד ניסתה להשיג תהילה ורווחים, וזרעה קנאה ומדון, מה שלא אפשר לאחרים לבצע את חובותיהם כראוי. אם נכשיר אותה עכשיו להשקות חדשים, היא לא תעשה עוד דברים מרושעים ותגרום עוד שיבושים? עבודת ההשקיה היא אחת המטלות החשובות ביותר. אלו שלומדים לבצעה חייבים להיות ניחנים באנושיות טובה ואסור להם לשבש את עבודת הכנסייה. עלינו לעשות את הדברים בהתאם לעקרונות!" דבריה גרמו לי אי נוחות. חשבתי, "צ'ן צ'ן חברותית ובעלת איכות. הכשרתה להשקות חדשים לבטח תייעל מאוד את העבודה, ומהר. אם נחליט שלא להכשירה כעת כי נראה שהיא לא באמת היכתה על חטא, הממונים עליי לא יוכלו להיווכח ביכולתי לבצע את העבודה. זה לא טוב. אני חייבת לשכנע אותם לעשות כרצוני. אסור לי לוותר." לכן, אמרתי לדיקונית ההשקיה, "האם זה הזמן המתאים לציית באופן עיוור לכללים? העקרונות גם אומרים שאלו שביצעו עבירות בעבר צריכים לקבל הזדמנות להכות על חטא. צ'ן צ'ן היא חברותית ובעלת האיכות המתאימה להשקיית מצטרפים חדשים, אז אפשר להכשיר אותה. עלינו רק להשגיח עליה מקרוב ולא לתת לגרום הפרעות. צ'ן צ'ן היא בעלת איכות טובה והיא לומדת מהר. אם תהיה לנו עוד עובדת השקיה מיומנת, זה יפתור המון בעיות עבור הכנסייה!" כשדיקונית ההשקיה ראתה עד כמה אני מתעקשת על כך, היא לא הוסיפה דבר.

אבל כמה ימים לאחר מכן, דיקונית ההשקיה דיווחה שצ'ן צ'ן לא למדה על התפיסות והבלבול בקרב המצטרפים החדשים לפני שהשקתה אותם, ולא הציעה להם שיתופים ממוקדים ופתרונות. במקום זאת, היא התעקשה לשתף על בסיס רעיונותיה שלה. זה גרם לשני מצטרפים חדשים לגלות התנגדות ולהפסיק להאמין. חשתי חוסר נוחות מסוים... איכותה של צ'ן צ'ן היתה אמורה למנוע התנהגות שכזו. מאוחר יותר, כשדיברתי עם צ'ן צ'ן, הבנתי שהיא נוקטת יוזמה בחובותיה רק כלפי חוץ. היא לא ניחנה בשום הבנה לגבי עבירותיה בעבר, ולאחר שהתגלתה בעיה כה גדולה בעבודת ההשקיה שלה, היא לא הרהרה בעצמה ולא למדה את הלקח. היא היתה אדישה לכך. רק עכשיו עלתה בי המודעות לכך שאולי נחפזתי מדי לטפח אותה, ואולי היא היתה צריכה להמשיך להרהר בעצמה. אבל במחשבה שנייה, צ'ן צ'ן היתה בעלת איכות טובה והיתה מנהיגה, אז אם אמשיך לעזור לה, היא תלמד במהירות להבין את עצמה ותשנה את מצבה. היה עליי רק להכשיר אותה ולשפר את תוצאות עבודת ההשקיה, והממונים עליי יהיו מרוצים מעבודתי.

בדיוק בזמן שקיוויתי לתוצאות טובות, האחות-השותפה שלי אמרה לי בוקר אחד, "האחים והאחיות כתבו לומר שלא ביצעת את חובתך בהתאם לעקרונות. סידרת בכוח שצ'ן צ'ן, שעדיין מבודדת ועוסקת בהתבוננות עצמית, תבצע עבודת השקיה. במהלך הזמן הזה, התגלו בעיות רבות בעבודת ההשקיה של צ'ן צ'ן, והיא לא הרהרה בעצמה או גילתה מודעות עצמית בשום צורה. כשבוחנים את התנהגותה באופן עקבי, רואים שהיא כלל לא מתאימה לטיפוח, והם ממליצים שהיא תמשיך להיות מבודדת ולעסוק בהתבוננות עצמית." כששמעתי את דבריה, ליבי החסיר פעימה. "זה נגמר. זה לא סתם משוב פשוט... הם מדווחים עליי וחושפים אותי כמישהי שלא מבצעת את חובתה בהתאם לעקרונות. אני מאמינה באל כבר שנים, ואיש מעולם לא דיווח עליי. מה יחשבו עליי אחיי ואחיותיי עכשיו?" באותו זמן, הייתי נבוכה מאוד. נטלתי את הכוס שלי ושתיתי כמה לגימות של מים בניסיון להרגיע את עצמי, אבל בליבי התחוללה סערה: "אם הממונים עליי יגלו על מה שכתוב במכתב הזה, הם לבטח יאמרו שאני לא מבצעת את חובתי בהתאם לעקרונות, ושאני משבשת את עבודת הכנסייה. האם זה יגרום להם לפטר אותי?" מחשבותיי השתוללו. לבסוף, שקעתי לתוך כסאי כמו בלון שיצא ממנו האוויר. כששותפתי ראתה אותי כך, היא אמרה, "כשהאחים והאחיות שלנו מפקחים עלינו וחושפים אותנו, זה עוזר לנו. עלייך לקבל זאת כאילו זה הגיע מהאל." הבטחתי שאעשה כך, אבל לא הצלחתי להירגע. במשך כל היום התקשיתי לאכול או לישון. המחשבה על האופן שבו התנהגותי נחשפה במכתב הזה פילחה את ליבי. ירדתי על ברכיי והתפללתי לאל, "אלי! אני יודעת שרצונך הטוב הוא שגרם לזה לקרות לי. אנא, הנחה אותי כיצד להבין את כוונתך וכיצד ללמוד את הלקחים הדרושים."

בשעה שהרהרתי וחיפשתי כך, קראתי בדברי האל וכך זכיתי בידע מסוים לגבי מצבי. האל הכול יכול אומר: "לא משנה מה הם עושים, לצוררי משיח תמיד יש מטרות וכוונות משלהם, הם תמיד פועלים בהתאם לתוכנית האישית שלהם, והגישה שלהם כלפי הסידורים וכלפי העבודה של בית האל היא: 'אלף תוכניות לך, חוק יחיד לי'; כל זה נגזר מטבעם של צוררי משיח. האם צוררי משיח מסוגלים לשנות את צורת החשיבה שלהם ולפעול בהתאם לעקרונות-האמת? דבר זה לא ייתכן בשום אופן... לא משנה איזו חובה צוררי משיח מבצעים, הם תמיד דבקים באותו עיקרון: הם חייבים להפיק רווח כלשהו מבחינת המוניטין, המעמד או האינטרסים שלהם, ואסור שהם יספגו הפסדים כלשהם. סוג העבודה שצוררי משיח אוהבים יותר מכול הוא כשהם לא צריכים לסבול או לשלם מחיר כלשהו וכשיש בכך תועלת למוניטין ולמעמד שלהם. בקיצור, לא משנה מה הם עושים, צוררי משיח קודם כול מתחשבים באינטרסים האישיים שלהם ופועלים רק אחרי שהם חישבו הכול בראשם; הם לא מתמסרים לאמת בלי פשרות, באופן אמיתי, כן ומוחלט, אלא עושים זאת באופן סלקטיבי ועל תנאי. מהו אותו תנאי? התנאי הוא שהמעמד והמוניטין שלהם חייבים להישמר ושהם לא יינזקו בשום אופן. רק אחרי שהתנאי הזה מתמלא הם יחליטו ויבחרו מה לעשות. כלומר, צוררי משיח שוקלים בכובד ראש כיצד להתייחס לעקרונות-האמת, לתפקידים שהאל מטיל ולעבודה בבית האל, או לאופן הטיפול בדברים שהם מתמודדים עימם. הם לא שוקלים כיצד לרצות את כוונות האל, איך להימנע מפגיעה באינטרסים של בית האל, איך לרצות את האל או איך לתרום לאחים ולאחיות; אלה אינם דברים שהם מביאים בחשבון. מה צוררי משיח מביאים בחשבון? אם המעמד והמוניטין שלהם עצמם יושפעו ואם היוקרה שלהם תפחת. אם ביצוע דבר מה בהתאם לעקרונות-האמת תורם לעבודת הכנסייה ולאחים ולאחיות, אבל יפגע במוניטין שלהם עצמם ויגרום לאנשים רבים לעמוד על שיעור הקומה האמיתי שלהם ולהיווכח באיזה מין מהות טבע הם ניחנים, אזי הם בפירוש לא יפעלו בהתאם לעקרונות-האמת. אם ביצוע עבודה אמיתית כלשהי יגרום לעוד אנשים להעריך אותם, לכבדם ולהעריצם, אם הוא יאפשר להם לזכות בעוד יותר יוקרה או יעניק לדבריהם סמכות ויגרום לאנשים רבים יותר להתמסר להם, אזי הם יבחרו לעשות כן בדרך הזאת; אחרת הם לעולם לא יבחרו להתעלם מן האינטרסים האישיים שלהם מתוך התחשבות באינטרסים של בית האל או של האחים והאחיות. זוהי מהות הטבע של צוררי משיח" (הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט תשיעי: הם מבצעים את חובתם רק על מנת להבליט את עצמם ולהזין את האינטרסים והשאיפות האישיים שלהם. הם לעולם לא מתחשבים באינטרסים של בית האל והם אפילו מוכרים את האינטרסים הללו תמורת תהילה אישית (חלק ג')). מהנחשף בדברי האל, הבנתי שכל מה שצוררי משיח עושים, הם עושים כדי להגן על המוניטין והמעמד שלהם. בעניינים שאינם קשורים למוניטין או למעמד שלהם, הם פועלים על פי עקרונות-האמת. אבל אם עקרונות-האמת מאיימים על המוניטין או על המעמד של צוררי משיח, הם יפרו אותם בבוטות וינהגו באופן שרירותי בהתאם לרעיונותיהם שלהם. הם יעדיפו להזיק לאינטרסים של הכנסייה כדי להגן על האינטרסים שלהם. הרהרתי בכל מה שעשיתי מאז שנעשיתי מנהיגה, וראיתי שמה שעשיתי היה זהה להתנהגותם של צוררי המשיח שדברי האל חשפו. תמיד רציתי להגיע להישגים מהירים, כדי להוכיח שאני כשירה ומסוגלת לבצע עבודה אמיתית. בדרך הזו, הממונים עליי, ואחיי ואחיותיי, יוכלו לראות שהפיכתי למנהיגה היתה צעד נכון. לכן, כשבחרתי אנשים והשתמשתי בהם, לא חיפשתי את עקרונות-האמת כלל וכלל. לא חשבתי איך להביא תועלת לעבודת הכנסייה, לא הקשבתי לעצתם של אחרים, והתעקשתי להחליט בעצמי. כשראיתי שוו ון לא ארגנה כינוסים וחובות עבור החדשים בצורה הגיונית בהתאם למצבם האמיתי, לא ביררתי לגבי מצבה ולגבי הקשיים שבהם נתקלה, וגם לא עבדתי איתה כדי למצוא את שורש הבעיות ולהיכנס לעקרונות, כך שהיא תוכל להימנע מלחזור על אותן טעויות. כשראיתי שחובתה לא מניבה תוצאות, ושזה עלול להזיק למוניטין ולמעמד שלי, תייגתי אותה באופן לא הוגן, הדרתי אותה, ורציתי לפטר אותה. כדי להגן על המוניטין ועל המעמד שלי, התעלמתי מהעקרונות ומעצתם של עמיתיי לעבודה וסילקתי אותה בכוח. לא גיליתי כלפיה שום אהבה או סבלנות, ולא שיתפתי עמה על האמת כדי לעזור לה. פשוט פיטרתי אותה וזהו. הייתי באמת נטולת אנושיות! לאחר שפיטרתי אותה, האחות החדשה שבחרתי לא הצליחה לבצע את העבודה, מה שהשפיע באופן ישיר על תוצאות עבודת ההשקיה. ואפילו אז, לא הרהרתי בעצמי. כדי להשיג שיפור מהיר בתוצאות העבודה, וכדי לזכות באהדת המנהיגים, הפרתי שוב את העקרונות... קידמתי וטיפחתי מישהי שהפריעה לעבודת הכנסייה. אפילו הוצאתי דברים מהקשרם, ואמרתי באופן אבסורדי שעלינו לתת לה הזדמנות להכות על חטא. מתחתי ביקורת על דיקונית ההשקיה על כך שמילאה אחר הכללים בצורה עיוורת, וגרמתי לה לפחד לסתור את דבריי. התוצאה היתה שצ'ן צ'ן לא התאימה לתפקיד כלל וכלל, וגרמה נזק לעבודת ההשקיה. ראיתי שלמען המוניטין והמעמד שלי, חיפשתי להשיג הצלחה מהירה בחובתי, והתעלמתי מהעקרונות של בית האל ומתזכורותיהם של אחרים. אפילו אחרי שדיווחו עליי וחשפו אותי, לא הרהרתי בסיבות לכשליי... מה שהדאיג אותי היה האופן שבו המנהיגים ראו אותי. הגנתי בעקשנות על המוניטין ועל המעמד שלי, והעדפתי לפגוע באינטרסים של הכנסייה כדי להגן על האינטרסים שלי. בכך הפגנתי צביון של צורר משיח!

מאוחר יותר, קראתי קטע נוסף מדברי האל שהעניק לי תובנה מסוימת לגבי הטבע של מעשיי. בדברי האל נאמר: "אם אדם אומר שהוא אוהב את האמת ושהוא חותר אל האמת, אבל למעשה המטרה שהוא חותר אליה היא להתבלט, להתרברב, לגרום לאנשים להעריך אותו, לממש את האינטרסים האישיים שלו, ואם ביצוע החובה שלו אינו בשביל להתמסר לאל או לרצותו, אלא נועד להשיג תהילה, רווח ומעמד – אזי החתירה שלו לא לגיטימית. כיוון שכך, כאשר מדובר בעבודת הכנסייה, האם מעשיו מהווים מכשול או שמא הם תורמים לקידומה? הם בבירור מהווים מכשול; הם אינם מקדמים אותה. ישנם אנשים שמנופפים בביצוע של עבודת הכנסייה ועם זאת רודפים אחרי התהילה, הרווח והמעמד האישיים שלהם, מנהלים פעילות משלהם, יוצרים קבוצה קטנה משל עצמם, מלכות קטנה משלהם – האם אדם מעין זה מבצע את חובתו? כל העבודה שהוא עושה בעצם משבשת את עבודת הכנסייה, מפריעה לה ופוגעת בה. מה ההשלכה של המרדף שלו אחרי תהילה, רווח ומעמד? ראשית, הדבר משפיע על האופן שאנשיו הנבחרים של האל אוכלים ושותים את דברי האל באופן תקין ומבינים את האמת, הוא מעכב את ההיווכחות שלהם בחיים, מונע מהם להיכנס אל הנתיב הנכון לאמונה באל ומוביל אותם לנתיב השגוי – דבר שמזיק לאנשיו הנבחרים של האל וממיט עליהם הרס. ואיך זה משפיע בסופו של דבר על עבודת הכנסייה? זו הפרעה, פגיעה ופירוק" (הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט תשיעי: הם מבצעים את חובתם רק על מנת להבליט את עצמם ולהזין את האינטרסים והשאיפות האישיים שלהם. הם לעולם לא מתחשבים באינטרסים של בית האל והם אפילו מוכרים את האינטרסים הללו תמורת תהילה אישית (חלק א')). לאחר שקראתי את דברי האל, הבנתי שכשאנחנו רודפים אחר מוניטין ומעמד אישיים ומכלילים זאת תחת ביצוע חובתנו, אנו למעשה פועלים כמשרתי השטן ומשבשים את עבודת הכנסייה. דברי האל חשפו את התמצית של מעשיי. האל גילה כלפיי חסד בכך שהעניק לי הזדמנות לשמש כמנהיגת כנסייה, וקיווה שאתחשב בכוונותיו ואשקה היטב את אחיי ואחיותיי, אפתור את קשייהם ובעיותיהם בהיווכחות בחיים, ואכשיר אנשים מתאימים לעבודות השונות בכנסייה כדי להבטיח שעבודת הכנסייה תימשך ללא הפרעה. אבל לא התחשבתי בכוונות ובדרישות האל, ולא מילאתי את האחריות שלי כמנהיגה. כשבחרתי אנשים והשתמשתי בהם, התחשבתי רק באינטרסים שלי. כתוצאה מכך, עובדת ההשקיה שקידמתי וטיפחתי לא התאימה לעבודה. לא רק שהחדשים הושקו בצורה גרועה, אלא שעבודת ההשקיה כולה התעכבה, מה שגרם לחדשים להיעשות שליליים ולסגת. איך זה נחשב כביצוע חובתי? שיבשתי את עבודת הכנסייה ועשיתי רע! אפילו כך, לא ניחנתי בשום מודעות... הייתי אנוכית ואדישה מדי! חשבתי על צוררי המשיח ועל הרשעים שגורשו מהכנסייה. הם תמיד זממו מזימות לתועלתם שלהם, הם התעלמו מעקרונות-האמת כדי לשמר את המוניטין והמעמד שלהם, הם ביצעו את חובותיהם בצורה שרירותית וחסרת אחריות והפריעו מאוד לעבודת הכנסייה, ולבסוף, בגלל מעשיהם המרושעים הרבים, האל תיעב אותם וסילק אותם. האם היה הבדל מהותי בין מה שעשיתי ובין מעשיהם של אותם צוררי משיח? כשהבנתי זאת, נעשיתי מבועתת, והתפללתי לאל, "אלי, התרשלתי בביצוע חובתי. רדפתי אחר תהילה, מעמד והצלחה מהירה, ובחרתי בנתיב הלא נכון. אלי, אני רוצה להכות על חטא לפניך. אנא הובל אותי והנחה אותי."

מאוחר יותר, באמצעות הרהור וחיפוש, הבנתי שכדי לבצע את חובתנו בצורה יעילה, הכוונות שלנו צריכות להיות נכונות. עלינו להתמקד בחיפוש האמת ולפעול על פי העקרונות. רק אז נזכה להנחיית האל ונמשיך להשתפר בתוצאות שלנו. כפי שאומר האל: "כאשר אתה מקבל תפקיד מהאל ומתכוון למלא את חובתך ולהשלים את שליחותך, עליך להבין תחילה את כוונת האל. אתה צריך לדעת שהתפקיד הזה בא מהאל, שזו כוונתו, ושעליך לקבל אותו, להתחשב בו, וחשוב מכך, להתמסר לו. שנית, עליך לחפש אילו אמיתות עליך להבין כדי לבצע את החובה הזו, על פי אילו עקרונות עליך לפעול, וכיצד ליישם בפועל באופן שיועיל לאנשיו הנבחרים של האל ולעבודת בית האל. אלו הם עקרונות היישום בפועל. לאחר שתבין את כוונת האל, עליך מיד לחפש ולהבין את האמיתות הקשורות לביצוע חובה זו, ולאחר הבנת האמת, לברר את העקרונות ואת הדרך ליישום בפועל של אמיתות אלו. למה מתייחסים 'עקרונות'? באופן ספציפי, עיקרון מתייחס למשהו שיש להתבסס עליו כדי להשיג יעד או להביא תוצאות בעת יישום בפועל של האמת. ...על האדם לתפוס את העקרונות כדי ליישם בפועל את האמת: העקרונות הם המפתח, האלמנט הבסיסי ביותר. ברגע שהבנת את העקרונות הבסיסיים של ביצוע חובתך, זה מראה שאתה מבין את הסטנדרט הנדרש לביצוע חובה זו. שליטה בעקרונות אלו שוות ערך לידיעה כיצד ליישם בפועל את האמת. אם כך, על מה מתבססת היכולת הזו ליישם בפועל? על בסיס ההבנה של כוונת האל והאמת. אם אתה יודע רק משפט ממה שהאל דורש, האם הדבר נחשב להבנת האמת? לא, זה לא. באילו סטנדרטים יש לעמוד כדי שזה יחשב הבנת האמת? עליך להבין את המשמעות ואת הערך של ביצוע חובתך, ולאחר ששני ההיבטים הללו ברורים לך, הבנת את האמת של מילוי חובתך. יתר על כן, לאחר הבנת האמת, עליך לתפוס גם את העקרונות של מילוי חובתך ואת דרכי היישום בפועל. ברגע שאתה יכול לתפוס וליישם את עקרונות ביצוע חובתך, ולפעמים ליישם מעט חוכמה, תוכל להבטיח את היעילות של ביצוע חובתך. על ידי תפיסת העקרונות הללו ופעולה על פיהם, אתה יכול לעמוד בדרישות של יישום בפועל של האמת. אם אתה מבצע את חובתך מבלי לערבב כוונות אנושיות כלשהן, אם הדבר נעשה על ידי התמסרות מוחלטת לדרישות האל ובהתאם לסידורי העבודה של בית האל, תוך התאמה מלאה לדברי האל, הרי שמילאת את חובתך באופן ראוי לחלוטין, ואפילו אם ייתכנו אי-התאמות מסוימות בתוצאות בהשוואה לדרישות האל, זה עדיין נחשב כהשגת דרישות האל. אם אתה מבצע את חובתך תוך התאמה מלאה לעקרונות ואם אתה נאמן כמיטב יכולתך, אזי ביצוע חובתך תואם לחלוטין את כוונת האל. מילאת את חובתך כיציר בריאה בכל ליבך, נפשך וכוחך, וזו התוצאה המושגת על ידי יישום בפועל של האמת" (הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט ראשון: הם מנסים לכבוש את לבבותיהם של אנשים). דברי האל ברורים מאוד. כשאנו מקבלים את התפקיד שהאל מטיל עלינו, תחילה עלינו לחפש את כוונות האל, לחפש את העקרונות שאליהם עלינו להיכנס במסגרת חובתנו, להצליח להבין את האמת, להתמסר לאל, ולציית באופן מוחלט לעקרונות-האמת במסגרת חובתנו. בנוסף, בביצוע חובתנו, עלינו להתחשב באינטרסים של הכנסייה, לבדוק את עצמנו לעיתים קרובות, ולא לזמום מזימות להשגת רווח אישי. זה מאפשר לשמור על טוהר הרעיונות שלנו ומצמצם את הטעויות שנעשה במסגרת חובתנו. חשבתי על האופן שבו פעלתי רק למען תהילה ומעמד במסגרת חובתי... רק לעיתים רחוקות חיפשתי את עקרונות-האמת, וגם כשידעתי מעט, לא צייתי להם. בבואנו לבחור עובדי השקיה, הכישורים העיקריים הדרושים הם היכולת לשתף על האמת בבהירות, סבלנות ואחריות. וו ון גילתה אחריות במסגרת חובתה, וגילתה אהבה וסבלנות כלפי מצטרפים חדשים. לא משנה אילו מצבים או קשיים התגלו אצל החדשים, היא יכלה לשתף ולפתור בעיות בצורה אקטיבית. היא גם הבינה חלק מעקרונות השקיית החדשים. בעבר, היא ביצעה את חובתה ביעילות, ורק לאחרונה עשתה כמה טעויות בשל כמה קשיים אמיתיים שאיתם לא הצליחה להתמודד. במצב הזה, היה עליי להציע לשתף עימה ולעזור לה באהבה... או זה, או לגזום אותה, לחשוף אותה או לנזוף בה... במקום סתם לפטר אותה בפזיזות. כמו כן, כשראיתי שצ'ן צ'ן נלהבת וחברותית כלפי חוץ, חשבתי שהיא מועמדת מתאימה לטיפוח. כעת הבנתי שזה לא עלה בקנה אחד עם העקרונות. אלו שמבודדים לשם התבוננות עצמית יכולים להישלח להפיץ את הבשורה ולהשקות חדשים אם הם לא גורמים לשיבושים או להפרעות, אבל אנשים בעלי אנושיות לקויה שעושים רע ומפריעים לעבודת הכנסייה לא ניתן לטפח בשום אופן. רצונה של צ'ן צ'ן במוניטין ומעמד היה חזק, והיא הרבתה להילחם על כך בעבר, והפריעה לעבודת הכנסייה. לאחר שפוטרה ובודדה כדי שתחווה התבוננות עצמית, היא מעולם לא הפגינה הבנה אמיתית לגבי עבירותיה הקודמות. אנשים כאלו לא יכולים לשמש מועמדים רציניים לטיפוח. הפרתי את העקרונות בכך שקידמתי וטיפחתי את צ'ן צ'ן, וגרמתי עיכובים בעבודת ההשקיה. לא הבנתי את העקרונות מאחורי פיטורי אנשים ושימוש באנשים, ועבדתי למען תהילה ומעמד. זה שיבש ועיכב את עבודת הכנסייה, והזיק להיווכחות בחיים של אחיי ואחיותיי. כשחשבתי על כך, נמלאתי חרטה. מאוחר יותר, קראתי קטע מדברי האל: "בבית האל, אין זה משנה מה אתה עושה, אתה לא עובד על יוזמה אישית שלך; זו העבודה של בית האל, זו עבודתו של האל. עליך לזכור תמיד את הידע והמודעות הללו ולומר: 'זה לא ענייני האישי; אני מבצע את חובתי וממלא את אחריותי. אני עושה את עבודת הכנסייה. זו משימה שהאל הפקיד בידי ואני עושה אותה למענו. זו חובתי, זה לא ענייני הפרטי'. זהו הדבר הראשון שאנשים צריכים להבין. אם אתה מתייחס לחובה כאל ענייניך האישיים ואינך מחפש את עקרונות-האמת כאשר אתה פועל, ומבצע אותה בהתאם למניעים, להשקפות ולאג'נדה האישיים שלך, סביר להניח שתעשה טעויות. אם כך, כיצד עליך לפעול אם תעשה הבחנה ברורה מאוד בין חובתך לבין ענייניך האישיים, ותהיה מודע לכך שזוהי חובה? (אחפש את מה שהאל מבקש ואחפש עקרונות.) נכון. אם משהו קורה לך ואתה לא מבין את האמת, ויש לך מושג כלשהו אבל הדברים עדיין לא ברורים לך, עליך למצוא אחים ואחיות שמבינים את האמת ולשתף איתם; זהו חיפוש האמת, ולפני הכול, זו הגישה שצריכה להיות לך כלפי חובתך. אתה לא אמור להחליט על דברים על סמך מה שאתה חושב שמתאים, ואז להכות על השולחן ולומר שהתיק נסגר – דבר זה מוביל בקלות לבעיות. חובה היא לא עניינך האישי; ענייני בית האל אינם עסק אישי של איש, בין אם הם גדולים או קטנים. כל עוד הדבר קשור לחובה, זה לא עניין פרטי שלך, זה לא עניין אישי שלך – חובה עוסקת באמת, והיא עוסקת בעיקרון. אם כך, מה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות? עליכם לחפש את האמת ולחפש את העקרונות. ואם אינכם מבינים את האמת, עליכם לחפש תחילה את העקרונות; אם אתה כבר מבין את האמת, יהיה לכם קל לזהות את העקרונות" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, מהו ביצוע הולם של חובה?). דברי האל העניקו לי נתיב ליישום בפועל. החובות הם מטלה ישירות מהאל, ואינן עניינים אישיים, אז אנו לא יכולים לעשותן כרצוננו כדי לספק את האינטרסים האישיים שלנו. בכל דבר, עלינו לחפש את עקרונות-האמת וליישם בפועל בהתאם לדרישות האל. אם איננו מבינים, עלינו לשתף ולחפש עוד יחד עם אחרים. לא משנה מה אחרים חושבים, כל שעלינו לעשות זה לקבל את בחינת האל ולעשות כמיטב יכולתנו. גם אם קורות לפעמים סטיות או שגיאות בעבודתנו, ואנו לא משיגים תוצאות טובות במהירות, אם נעבוד כדי לספק את רצון האל, ולא כדי שאחרים יראו, נלך בנתיב הנכון, והאל ינחה אותנו. מאוחר יותר, נפתחתי לגבי עצמי בפני אחיי ואחיותיי. חשפתי את האופן שבו ביצעתי את חובתי למען מוניטין ומעמד, את רצוני בהצלחה מהירה, את הפרת העקרונות באופן שבו בחרתי אנשים והשתמשתי בהם, וגם הראיתי איך התנהגתי בשרירותיות והשתמשתי במעמדי כדי לגעור באחרים, מה שהזיק להם. התנצלתי בפניהם מקרב ליבי וביקשתי שישגיחו עליי יותר. כשיישמתי כך בפועל, אחיי ואחיותיי לא זלזלו בי, אלא עודדו אותי, ואמרו שנוכל להשגיח זה על זה ולעבוד יחד כדי לבצע את חובתנו היטב.

זמן קצר לאחר מכן, קרה דבר נוסף. דיקונית הבשורה לא הצליחה לבצע את חובתה באופן זמני בגלל הפרעה שמקורה במשפחתה. לאחר ששמעתי את החדשות, נלחצתי מעט. חשבתי, "כל כנסייה עושה כעת כל שביכולתה כדי להטיף לבשורה... בשלב הזה, אם דיקונית הבשורה לא תוכל לבצע את חובתה, זה ישפיע מאוד על העבודה שלנו! אם לא נחליף אותה בזמן, התוצאות שלנו לא ישתפרו לעולם. הממונים עליי יחשבו שאני גרועה בעבודתי, אני בטוחה!" לכן, התייעצתי עם האחות-השותפה שלי האם להעביר את דיקונית הבשורה ולמצוא מישהי אחרת שתחליף אותה. היא אמרה, "דיקונית הבשורה תמיד היתה עובדת מוכשרת ואחראית, ותוצאות עבודת הבשורה היו תמיד טובות. אם תעבירי אותה רק כי היא מתקשה באופן זמני להשתחרר מכבלי המשפחה שלה, זה יהיה מנוגד לעקרונות." בדיוק כשעמדתי לשטוח את טענתי, מיד נזכרתי איך החלפתי את וו ון בכוח. האם אני שוב מנסה לפעול כדי להגן על המוניטין והמעמד שלי? השותפה שלי הזכירה לי שעליי לבצע את חובתי לפי העקרונות. כמעט עשיתי עוד טעות גדולה. בשעה שהודיתי לאל בליבי, אמרתי לה, "כוונותיי היו מוטעות. הייתי מעבירה אותה בניגוד לעקרונות, ושוב עובדת למען תהילה ומעמד. היא בהחלט עובדת אחראית ונכונה לתפקידה. אם היא לא יכולה לבצע את עבודתה כרגע, נעבוד כדי לפצות על כך ונעשה את עבודת הבשורה. בואי גם נלמד עוד על מצבה וננסה לתמוך בה ולעזור לה." לאחר ששותפתי שמעה אותי, היא הנהנה בראשה להסכמה, וחשתי שלווה כשיישמתי כך בפועל.

כעת, כשאני מבצעת את חובתי, אני שואלת את עצמי לעיתים קרובות, "האם ביצעתי היום את חובתי בהתאם לעקרונות-האמת? האם האינטראקציות שהיו לי היום עם אנשים נעשו עם צביון מושחת?" אם אני עושה דבר מה שאינו עולה בקנה אחד עם העקרונות ועם כוונות האל, אני מתפללת לאל כדי לתקן זאת במהרה. כשאני מיישמת כך בפועל, הנחיית האל ברורה לי, עבודת הכנסייה משתפרת מעט, ואחיי ואחיותיי יכולים לבצע את חובותיהם באופן אקטיבי. תודה לאל!