ב-2012, כשהייתי מנהיג כנסייה, ז'נג שין משך אליו אחים ואחיות והטעה אותם כדי שיוכל להתמודד על תפקיד ההנהגה, לשפוט אותי כמנהיג שקר ולקרוא לסילוקי, מה שהוביל למהומה בכנסייה. באותו זמן, ואנג צ'ן הבחין במתרחש ודיווח לי על כך מיד, ויחד שיתפנו עם האחים והאחיות כדי להבחין ולנתח את טבע מעשיו של ז'נג שין. האחים והאחיות נקטו ביכולת הבחנה לגבי ז'נג שין, והמהומה שככה. מאותו הרגע והלאה, הייתי אסיר תודה לוואנג צ'ן. ללא עזרתו בסיום המהומה, ייתכן שהייתי חווה דיכוי וסבל, והייתי מסולק מתפקידי ומאבד את חובתי. ב-2019, אשתי ואני נרדפנו בידי המשטרה, לא יכולנו לתקשר עם האחים והאחיות, ואיבדנו קשר עם הכנסייה. רק ב-2021, האחים והאחיות יצרו עימי קשר והעבירו אותי לכנסייה אחרת. מנהיג הכנסייה שבא אז לאסוף אותנו היה לא אחר מאשר ואנג צ'ן, והוא דאג שנוכל להשתתף בכינוסים ונתחיל לבצע את חובותינו. זה גרם לי להכיר לו תודה עוד יותר, הרגשתי שהוא תמיד בעדי, והחשבתי אותו כבן משפחה. חשבתי לעצמי, "אני לא יודע איך אוכל להודות לו על כך. עליי לגמול לו כראוי כשתהיה לי הזדמנות."

מאוחר יותר, נבחרתי להיות מנהיג כנסייה וצורפתי לוואנג צ'ן ולצ'ן מו. לאחר זמן מה, שמתי לב שוואנג צ'ן תמיד מנתח אנשים ודברים יתר על המידה ונהנה לעשות בעיות. הוא התעמת עם צ'ן מו ואף פעם לא הרהר בעצמו ולא ניסה להכיר את עצמו, ובמהלך הכינוסים אפילו חשף את דעותיו הקדומות לגבי צ'ן מו ואת חוסר שביעות רצונו ממנו, ובכך גרם לאחים ולאחיות להיות מעורבים בוויכוח, לבחור בצד שלו ולשפוט את צ'ן מו. הוא גם מעולם לא יישם את האמת בפועל, ותמיד תקשר עם אחרים על בסיס פילוסופיות להתנהלות בעולם. כשהאחים והאחיות נתקלו בקשיים בביצוע חובותיהם, הוא לא שיתף על האמת כדי לפתור זאת, ובמקום זאת התייחס רק לבשרם ואמר להם לא להיות קשוחים מדי עם עצמם, מה שגרם להם להכיל את חולשתם ולרצות אותה. הבחנתי גם שוואנג צ'ן שואל על העבודה ובודק אותה רק לעתים רחוקות, ולא פותר בעיות כשהוא נתקל בהן. כשחברים חדשים לא יכלו להגיע לכינוסים, זה לא הפריע לו. הוא לא ארגן מפיצי בשורה כמו שצריך, וכדי להתמודד עם המנהיגים שמעליו, הוא נקט בתחבולות ושיקר להם בזמן שהסתיר דברים מהכפופים לו. כשהאחים והאחיות הצביעו על הבעיות שלו, הוא לא הסכים לשמוע, והשמיע תירוצים שונים בניסיון להצדיק את מעשיו. הוא אפילו הפיץ שליליות בקרב האחים והאחיות, ואמר שבמהלך השנים הוא סבל רבות במילוי חובתו ולא השיג דבר, ושכנראה עדיף שלא להאמין באל ובמקום זאת ליהנות מחיי הבשר הגשמיים. באותו זמן, חלק מהמאמינים החדשים לא הצליחו לנקוט ביכולת הבחנה בעניינו ולכן הוטעו וסירבו להמשיך לבצע את חובותיהם. כל אותה תקופה, וואנג צ'ן המשיך להפריע לחיי הכנסיה, והשפיע על כל האחים והאחיות במילוי חובותיהם. באותו זמן, המנהיגים הבכירים הבינו שוואנג צ'ן הוא מנהיג שקר שלא מבצע עבודה אמיתית והחלו להתכונן לפטר אותו. אבל דרך האינטראקציות שלי עם ואנג צ'ן, הבנתי שהוא לא רק מנהיג שקר, אלא גם חסר אמונה. הבעיות שלו היו חמורות, והיה צריך לפטר ולהרחיק אותו במהירות. כדי שלא ימשיך להפריע לחיי הכנסיה. חשבתי לדווח על חוסר האמונה שלו למנהיגים הבכירים. אבל אז, זיכרונות מהתקופה שוואנג צ'ן עזר לי להשקיט את המהומה בכנסייה ולמלא את חובתי החלו להציף אותי, וגרמו לי להסס. חשבתי, "אם אדווח על בעיותיו, האם הוא יאשים אותי בכך שאני חסר מצפון וכפוי טובה?" כשחשבתי על כך, לבי התקשה למצוא שלווה במשך זמן מה. אם הוא יורחק לחלוטין, משמעות הדבר תהיה סוף דרכו באמונה, והוא לבטח ינטור לי טינה! חשתי קרוע מבפנים, ולא הצלחתי לכתוב את הדוח. חשבתי, "אולי כדאי שאעזור לו שוב? אם הוא יוכל להשתנות במעט ויפסיק לגרום לשיבושים והפרעות, אולי לא יהיה צורך להרחיקו?" המחשבות הללו מנעו ממני לדווח על בעיותיו של ואנג צ'ן. כשנפגשתי שוב עם ואנג צ'ן, שיתפתי עימו על דברי האל, ודחקתי בו שיהרהר בעצמו וינסה להכיר את עצמו יותר כשהוא חווה דברים מסוימים. אבל לא משנה כמה שיתפתי, הוא לא התייחס לכך ברצינות והמשיך להפריע לחיי הכנסייה כמו קודם כשהוא מונע מהאחים והאחיות לנהל חיי כנסייה רגילים ומשפיע על היווכחותם בחיים. הרגשתי נורא והאשמתי את עצמי. חשבתי, "איך אני יכול להיות כה מבולבל? למה אני לא יכול לעמוד לצד האל ולהגן על עבודת הכנסייה?" אז התחלתי לחפש אחר האמת ולהרהר בעצמי.

יום אחד, נתקלתי בקטע מדברי האל: "מה מאפיין רגשות? ללא ספק, שום דבר חיובי. זו התמקדות בקשרים פיזיים ובריצוי נטיותיו של הבשר. העדפה, הגנה על חסרונותיהם של אנשים אחרים, הערצה, טיפוח ופינוק משתייכים כולם לרגשות. יש אנשים שמסתמכים במידה רבה מאוד על רגשות, הם מגיבים לכל מה שקורה להם על בסיס רגשותיהם. בתוך לבם הם יודעים היטב שזה שגוי, ובכל זאת הם אינם מסוגלים להיות אובייקטיביים, קל וחומר לפעול בהתאם לעיקרון. כאשר אנשים מוגבלים תמיד על ידי רגשות, האם הם מסוגלים ליישם בפועל את האמת? זה קשה עד מאוד! חוסר יכולתם של אנשים רבים ליישם בפועל את האמת נובע מרגשות; הם מתייחסים לרגשות כחשובים במיוחד ונותנים להם עדיפות. האם אלה אנשים שאוהבים את האמת? בהחלט לא. מהם רגשות, בעיקרון? הם סוג של צביון מושחת. ניתן לתאר גילויים של רגשות באמצעות מספר מילים: העדפה, הגנה חסרת מצפון על אחרים, שמירה על קשרים פיזיים ודעה קדומה; אלה הם רגשות" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, מהי מציאות-האמת?). לאחר שקראתי מדברי האל, חוויתי התעוררות. בתקופה הזו הייתי מוצף רגשות ופעלתי ללא עקרונות. הרי הבנתי בבירור שוואנג צ'ן הוא לא רק מנהיג שקר שלא מבצע עבודה אמיתית, אלא שהוא גם חסר אמונה. היה עליי לחשוף את התנהגותו בפני המנהיגים הבכירים. אבל המשכתי לחשוב על הטובה שהוא עשה לי ועל החברות שהייתה בינינו לכאורה, לכן לא דיווחתי על בעיותיו, ואפשרתי לו להמשיך לעשות רע בכנסייה ולהפריע לחיים בה. מעשיי הוכתבו בידי הרגשות שלי, ובכך גוננתי עליו וחיפיתי עליו. בכך שרציתי להשאיר מישהו חסר אמונה בכנסייה, שיתפתי פעולה עם השטן והפכתי לעושה דברו. אין ספק שבכך עשיתי רע! הדרקון הגדול האדום כאש מבצע מעצרים ורדיפות ומפריע לחיי הכנסייה, ואני מגונן על חסר אמונה בתוך הכנסייה, ועושה את העבודה שהדרקון הגדול האדום כאשר רוצה לעשות, אבל לא יכול. האם בכך לא מרדתי באל ופעלתי נגדו? שימשתי כמגן עבור השטן! העובדות שנחשפו גרמו לי להבין סוף סוף איך חייתי על בסיס רגשות, לא הצלחתי להבדיל בין נכון ללא נכון ובין טוב לרע, הייתי נטול כל תחושת צדק, ואפשרתי לחסר אמונה להפריע לחיי הכנסייה. נהגתי במרדנות כלפי האל! אני זוכר שהאל אמר, "הרגש הוא אויבו" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה, פרק 28). חשתי חרטה עמוקה והלקאה עצמית, והחלטתי לדווח על בעיותיו של ואנג צ'ן למנהיגים הבכירים.

כמה ימים לאחר מכן, כשהמנהיגים הבכירים הגיעו כדי לפטר את ואנג צ'ן, דיווחתי להם על מצבו. לאחר שאימתו זאת בעצמם, הם גילו שוואנג' צ'ן הוא אכן חסר אמונה, וביקשו ממני לכתוב להם על התנהגותו כדי לאסוף חומרים שיאפשרו להרחיקו. כשחשבתי על הרחקתו של ואנג צ'ן, לא יכולתי שלא להיזכר בכל הפעמים שהוא עזר לי בעבר, וחשבתי, "הוא עזר לי, וכעת אני עומד לכתוב הערכה שתגרום להרחקתו. אם הוא ישמע על כך, האם הוא יאשים אותי בכך שגמלתי בעוינות על טוב ליבו ושאני חסר מצפון? איך אוכל לעמוד מולו לאחר מכן?" אבל כשחשבתי על האופן שבו חוסר אמונתו התבטא, המודעות המצפונית שלי אמרה לי שעליי לדבוק בעקרונות ולכתוב על התנהגותו. אולם, התקשיתי מאוד להתגבר על המכשול הפנימי הזה והייתי שרוי בדילמה. ככל שחשבתי על כך יותר, כך חשתי יותר כאב, ואפלה וייאוש מילאו אותי מבפנים. וכך חלפו יותר מ-10 ימים, ועדיין לא כתבתי על התנהגותו של ואנג צ'ן. המשכתי לדחות זאת. בתקופה הזו, סבלתי מכאב שיניים חריף, ולפעמים זה כאב כל כך שהתחלתי להזיע. לא העזתי לאכול ולא יכולתי לישון. הבנתי שייתכן שזה קורה כי האל מטיל בי משמעת, והתפללתי לאל: "אלוהים, ואנג צ'ן הוא חסר אמונה, ועליי לדווח על התנהגותו בכתב כדי שיורחק על פי העקרונות. אבל כשאני חושב על הטובה שהוא עשה לי, איני רוצה לכתוב זאת. ליבי עיקש ומרדני מדי! אלוהים, אני רוצה לשוב אליך. אנא הענק לי נאורות והנחה אותי כדי שאוכל להכיר את עצמי, ואוכל לדבוק בעקרונות ולהגן על טובת הכנסייה."

לאחר מכן, הרהרתי על כך בהתמדה וחשבתי, "מה מונע ממני לדבוק בעקרונות ולהגן על טובת הכנסייה?" במהלך אחד הכינוסים, מצאתי את התשובה בדברי האל. האל הכול יכול אומר: "במעמקי ליבם של בני האדם קיימים עדיין רעיונות ודמיונות, מחשבות שונות, השקפות ורעלים מהתרבות המסורתית, ודברים רבים שעוינים את אלוהים. דברים אלו חבויים בתוכם ועדיין לא נחשפו. כל אלו הם מקור הטבע המושחת, והם נובעים ממהות טבעו של האדם. לכן, כשאלוהים עושה דבר מה שלא עולה בקנה אחד עם דעותיך, אתה תתנגד לו. אתה לא תבין מדוע האל נוהג כך, ואף שאתה יודע שיש אמת בכל מעשיו של האל ואתה רוצה להישמע לו, תגלה שאינך מסוגל לעשות זאת. מדוע אינך מסוגל להישמע לו? מה הסיבה להתנגדותך? זה מפני שברעיונותיו והשקפותיו של האדם קיימים דברים רבים שעוינים את אלוהים, את העקרונות על פיהם אלוהים נוהג, ואת מהותו. אלו דברים שאנשים מתקשים להכיר בהם" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק זיהוין של השקפות פסולות מאפשר שינוי אמיתי). "אני אומר זאת כדי לגרום לאנשים להבין שהשורש והמהות של טבעו המרדני של האדם מגיעים בעיקר ממחשבותיהם והשקפותיהם של בני האדם, שבתורן נובעות מהחינוך שקיבלו מהוריהם ומהחברה, כמו גם מהתרבות המסורתית. לאחר שדברים אלו ניטעים עמוק ובהדרגה בליבות בני האדם, באמצעות הרגלים במשפחה, והשפעת החברה והחינוך האקדמי, מתחילים האנשים לחיות על פיהם. הם מתחילים להאמין באופן תת-מודע שהתרבות המסורתית הזו צודקת, שאין לערער עליה ושאין לבקרה, ושרק אם נתנהג לפי דרישות החברה המסורתית נוכל להיות בני אדם אמיתיים. אם האנשים לא יעשו זאת, הם יחושו נטולי מצפון, מנוגדים לאנושיות וחסרים אותה, והם לא יצליחו לקבל זאת. האם לא נכון יהיה לומר שמחשבות והשקפות אלו של האנושות רחוקות מהאמת? הדברים בהשקפות ובמחשבות של האדם, והיעדים אליהם האדם חותר, מכוונים כולם לעבר העולם, לעבר השטן. דרישתו של האל מהאדם שיחתור אל האמת מכוונת לעבר האל, לעבר האור. אלו שני כיוונים שונים, שני יעדים שונים. אם תפעל לפי המטרות והדרישות של האל מהאדם, האנושיות שלך תהפוך רגילה יותר, יהיה לך יותר צלם אנוש, ואתה תתקרב לאל. אם תפעל לפי המחשבות וההשקפות של התרבות המסורתית, תאבד יותר ויותר ממצפונך ומההיגיון שלך, תהפוך להיות יותר ויותר מזויף ומלאכותי, תנהה עוד יותר אחר ענייני העולם העכשוויים ותהפוך להיות לחלק מכוחות הרשע. ואז תחיה כולך באפלה, נתון לכוחו של השטן. בעשותך כך אתה תחלל לחלוטין את האמת ותבגוד באל" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק זיהוין של השקפות פסולות מאפשר שינוי אמיתי). דברי האל הבהירו לי זאת. הבנתי שפעלתי על בסיס תחושות ושלא רציתי לתעד את התנהגותו של ואנג צ'ן מחשש שהוא יורחק, בעיקר כי הרעיונות וההשקפות שהשטן החדיר בי כבלו אותי והגבילו אותי. למשל, "עליך להיות נאמן", "אסור להיות חסר רגישות וכפוי טובה," "יש לגמול בהוקרה על טובה שהתקבלה" וכן הלאה. בגלל שהרעיונות וההשקפות הללו שלטו בי, תמיד שמתי את טוב ליבם של אנשים במקום הראשון, וזה היה לי חשוב יותר מהאינטרסים של הכנסייה ומיישום האמת בפועל. כששקלתי לדווח על ביטויי חוסר האמונה של ואנג צ'ן, לא יכולתי שלא להיזכר איך הוא עזר לי בעבר, וחשבתי שאם אדווח על התנהגותו זה יהיה אכזרי וכפוי טובה ושאחרים יבוזו לי על כך. בגלל שהרעיונות וההשקפות הללו הגבילו אותי, לא הצלחתי אף פעם ליישם את האמת בפועל או לקיים את העקרונות. אפילו כשהמנהיגים ביקשו ממני לדווח בכתב על התנהגותו של ואנג צ'ן, היססתי בגלל הטובה שהוא עשה לי פעם, ואפשרתי לו להמשיך לעשות רע ולהפריע לחיי האחים והאחיות בכנסייה. הכנסייה היא מקום שבו האחים והאחיות מבצעים את חובותיהם וחותרים אל האמת. רק אם נרחיק מידית את חסרי האמונה מהכנסייה, נגן על חיי הכנסייה של האחים והאחיות. אם אכתוב על ביטויי חוסר האמונה של ואנג צ'ן, הרי שאיישם בפועל את האמת וזה יהיה דבר חיובי. אבל אני ראיתי זאת בתור בגידה וחוסר מצפון מצדי. לא הצלחתי להבדיל בין טוב לרע או להבין מה יש לאהוב ומה יש לשנוא, ולא היו לי עקרונות או עמדה ברורה. אם הייתי מדווח מיד על בעיותיו של ואנג צ'ן, אולי הוא היה מורחק מהכנסייה מוקדם יותר, אבל בגלל שלא יישמתי את האמת בפועל ולמעשה גוננתי עליו, זה אפשר לו להמשיך לשבש את חיי הכנסייה ולהפריע לה, מה שהזיק להיווכחות בחיים של האחים והאחיות ועיכב את עבודת הכנסייה. בתור מנהיג, לא רק שלא התחשבתי בחיי האחים והאחיות ולא הגנתי על האינטרסים של הכנסייה, אלא שגם חיפיתי על ואנג צ'ן על בסיס תחושותיי, וגיליתי נאמנות ומצפון כלפי אדם חסר אמונה. בכך שעזרתי למישהו מבחוץ ירקתי לבאר שממנה אני שותה, ושימשתי כעבדו הנרצע של השטן. בעבר, חייתי על פי הרעיונות וההשקפות שהשטן החדיר בי, וחשבתי שאני אדם אצילי ונאמן. רק כעת הבנתי שהרעיונות וההשקפות הללו מהווים התנגדות לאל. הם מנעו ממני ליישם את האמת בפועל במחיר המצפון וההיגיון שלי, והפשיטו מעליי את האנושיות שלי. כשחייתי לפי הרעיונות וההשקפות האלה, יכולתי רק לעשות רע, להתנגד לאל ולגרום לו לדחות אותי בתיעוב ולהיפטר ממני. אם האל לא היה מטיל בי משמעת וגורם לי לחלות, לא הייתי חושב להרהר בעצמי. לא יכולתי יותר להמשיך למרוד. הייתי חייב לשוב לאל במהרה.

קראתי קטע נוסף מדברי האל שעזר לי קצת לשנות את השקפותיי המופרכות. האל הכול יכול אומר: "לפעמים האל משתמש בשירותי השטן כדי לעזור לאנשים, אבל במצבים כאלה עלינו להקפיד להודות לאל ולא לגמול על טובה שעשה השטן – זו שאלה של עיקרון. כאשר הפיתוי מגיע בדמותו של אדם רע שמרעיף נדיבות, תחילה עליך להבין בבירור מי עוזר לך ומספק סיוע, מהו מצבך שלך ואם יש נתיבים נוספים שבאפשרותך לבחור. עליך להתמודד עם מקרים כאלה באופן גמיש. אם האל רוצה להושיע אותך, תחילה עליך להודות לאל ולקבל זאת ממנו, ולא משנה באילו שירותים הוא משתמש כדי להשיג זאת. אל לך להפנות את הכרת התודה שלך כלפי אנשים בלבד, קל וחומר להקדיש את חייך למישהו מתוך הוקרה. זו טעות חמורה. הדבר המכריע הוא שעל לבך להיות אסיר תודה לאל, ועליך לקבל זאת מידו" (הדבר, כרך שישי: על החתירה אל האמת, מהי המשמעות של חתירה אל האמת (7)). אחר שקראתי את דברי האל, הבנתי סוף סוף שתמיד החשבתי את עזרתו של ואנג צ'ן כמעשה של טוב לב אנושי. לא החשבתי זאת כמשהו שמקורו באל ולא הכרתי בריבונותו או חשבתי לגמול לאל על אהבתו. אין ספק שהייתי מבולבל כל כך! במהלך המהומה בכנסייה, ואנג צ'ן עזר לי להשקיט את המצב ומאוחר יותר סידר עבורי חובה שמתאימה לי. אלה היו החובה והאחריות שהיה עליו למלא; אין לכך קשר לטוב לב. יתרה מכך, האל היה זה שתזמר וסידר את כל זה. היה עליי להכיר בכך, להודות לאל ולגמול לו על אהבתו, אבל החשבתי את אהבת האל ואת הגנתו כמעשה של טוב לב אנושי. הייתי כה עיוור. כשהבנתי זאת, חשתי חרטה עמוקה והתפללתי לאל, מוכן להכות על חטא וליישם את האמת בפועל על מנת לרצותו.

מאוחר יותר, גיליתי בדברי האל את עקרונות היישום בפועל ולמדתי להבין מה הופך אדם לבעל אנושיות טובה באמת. האל הכול יכול אומר: "חייב להיות רף כלשהו לאנושיות טובה. הרף הזה אינו מצריך בהכרח בחירה באורח מתון, דבקות בעקרונות, מאמץ לא לפגוע באיש, השגת טובות הנאה בעזרת חנופה בכל מקום, נעימות הליכות כלפי כל מי שפוגשים וסחיטת שבחים מהזולת. זהו אינו הרף. אם כן, מהו הרף? הרף הוא היכולת להתמסר לאלוהים ולאמת, לנקוט בגישה עקרונית ואחראית כלפי החובה וכלפי כל סוגי האנשים, האירועים והדברים. קל לכולם לראות זאת, כולם מבינים זאת היטב בליבם. יתרה מכך, אלוהים בוחן את ליבותיהם של בני האדם ומודע למצבו של כל אחד ואחד מהם. לא משנה באיזה סוג אדם מדובר, איש אינו יכול לשטות באלוהים. יש שמתרברבים בכך שהם ניחנים באנושיות טובה, בכך שהם לא מדברים סרה באחרים ובכך שהם לעולם לא פוגעים בטובתם האישית של אחרים, כמו גם הטענה שהם מעולם לא חמדו את רכושו של הזולת. כאשר מתגלע ויכוח בנוגע לטובות אישיות, הם אף מעדיפים לספוג הפסד מאשר לנצל אחרים, וכך כולם חושבים שהם אנשים טובים. עם זאת, כשהם מבצעים את חובותיהם בבית האל, הם מתגלים כערמומיים וחלקלקים ותמיד זוממים לזכות בטובות אישיות. הם כלל לא משקיעים מחשבה בטובתו של בית האל, כלל לא מתעדפים את אותם הדברים שאלוהים מתעדף או חושבים כפי שאלוהים חושב, ובשום אופן לא מוכנים להניח בצד את טובתם האישית כדי למלא את חובותיהם. הם לעולם מוכנים להניח בצד את טובתם האישית. גם אם הם מבחינים בחורשי רעה, הם לא חושפים אותם. אין להם שום עיקרון על פיו הם חיים. איזו מין אנושיות זו? זו אינה אנושיות טובה. אל תתייחסו למה שאנשים כאלה אומרים. עליכם לבחון כיצד הם מתנהלים בחייהם, מה הם חושפים כלפי חוץ ומהי גישתם במהלך מילוי חובותיהם, כמו גם מהו הלך הרוח שלהם ומה שהם אוהבים. אם אהבתם לתהילתם ולתועלתם האישית עולה על נאמנותם לאלוהים, אם אהבתם לתהילתם ולתועלתם האישית עולה על טובתו של בית האל, או אם אהבתם לתהילתם ולתועלתם האישית עולה על ההתחשבות שהם מפגינים כלפי אלוהים, האם הם אנושיים? הם אינם אנושיים. התנהגותם חשופה לכול ולאלוהים ולאנשים שכאלה קשה מאוד לזכות באמת" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, מי שמוסר את ליבו לאלוהים, יכול להשיג את האמת). לפני כן, תמיד חשבתי שמי שגומלים על טוב לב ושמעריכים נאמנות הם אנשים בעלי אנושיות טובה. רק לאחר שקראתי את דברי האל הבנתי שהשקפתי בעניין הזה הייתה אבסורדית למדי. אדם בעל אנושיות טובה באמת הוא אדם ששותף למחשבותיו ודאגותיו של האל, אדם בעל לב ישר, אדם הגון, שאוהב את כל מה שחיובי, ניחן בחוש צדק, ומסוגל לקיים את עקרונות-האמת ולהבין מה צריך לאהוב ומה צריך לשנוא. באשר אליי, בניסיון לשמר את תדמיתי החיובית כאדם נאמן בעיניהם של אחרים, לא היססתי לפגוע בטובת הכנסייה. העדפתי לראות איך ואנג צ'ן מפריע לחיי הכנסייה ומונע מהאחים ומהאחיות לבצע את חובותיהם במקום לדאוג להרחקתו. איך אפשר לכנות אותי אדם בעל אנושיות טובה? הייתי אדם נטול אנושיות, אדם אנוכי ומתועב. כשהבנתי זאת, כבר לא חשבתי שאני ניחן באנושיות טובה. ואז, נתקלתי בקטע נוסף מדברי האל וזכיתי במספר נתיבים ליישום בפועל. האל הכול יכול אומר: "איזה עיקרון בדברי האל עוסק באופן שבו על כל אדם להתייחס לרעהו? אהבו מה שאלוהים אוהב ושנאו מה שאלוהים שונא: זהו העיקרון שאותו יש לקיים. אלוהים אוהב את אלו המשחרים לאמת ומסוגלים למלא אחר רצונו. אלו גם האנשים שאותם עלינו לאהוב. אלו שאינם ממלאים אחר רצון האל, ששונאים את אלוהים ומורדים בו, אלו האנשים שאותם אלוהים מתעב, ולכן גם עלינו לתעב אותם. זה מה שמבקש האל מהאדם" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק זיהוין של השקפות פסולות מאפשר שינוי אמיתי). כשקראתי את דברי האל, זכיתי בהבנה מסוימת לגבי כוונתו. האל דורש שאנשים יאהבו את מה שהוא אוהב וישנאו את מה שהוא שונא. שיהיו בצד שלו כשקורה משהו ושיקיימו את עקרונות-האמת. כשיש אחים ואחיות שמאמינים בכנות באל וחותרים אל האמת, אז כשמישהו נתקל בבעיות בביצוע חובותיו, הם ישתפו עימו על האמת ויתמכו בו באהבה ויגזמו אותו כשצריך. באשר לאנשים רעים, לחסרי אמונה ולצוררי משיח, יש לחשוף אותם ולדווח עליהם, לסור מהם ולדחות אותם. רק התנהגות שכזו תואמת לרצון האל. כעת כשוואנג צ'ן נחשף כחסר אמונה וכדמוי שטן, השארתו בכנסייה רק תפריע לעבודתה. לא יכולתי להמשיך לפעול על פי תחושות בלבד. היה עליי להעלות על הכתב את התנהגותו כחסר אמונה ולהרחיקו מהכנסייה בהקדם האפשרי. לאחר מכן, התפללתי לאל: "אלוהים, הרעפת עליי טובות והענקת לי הזדמנות להפוך למנהיג, אבל אני לא הגנתי על טובת הכנסייה ולו במעט. אני מוכן להכות בפניך על חטא, ליישם את האמת בפועל ולהגן על עבודת הכנסייה." לאחר שהתפללתי, העליתי על הכתב את התנהגותו של ואנג צ'ן. לאחר חקירה, המנהיגים הבכירים גילו שוואנג צ'ן הוא אכן חסר אמונה והרחיקו אותו מהכנסייה. הקץ הזה הביא שלווה ללבי והייתי מאושר. כי סוף סוף הצלחתי ליישם את האמת בפועל בהתאם לכוונות האל.

מאוחר יותר, כשהמנהיגים הבכירים ניתחו את הסיבות שמאחורי התוצאות הגרועות שלנו בעבודה, נזכרתי שוב בכל הפעמים שלא הגנתי על עבודת הכנסייה. בתור מנהיג כנסייה, העובדה שהתנהגתי על בסיס תחושות ואפשרתי לחסר אמונה להישאר בכנסייה ולהפריע לחייה כנסייה, הייתה בבחינת עבירה וחרפה בפני האל. כמנהיג כנסייה, כשלתי אפילו בהשלמת חובתי ואחריותי. כשחשבתי על כך, חשתי אשמה והאשמתי את עצמי, וחשבתי שאני לא ראוי לשמש כמנהיג כנסייה, ולכן אמרתי למנהיגים הבכירים שבכוונתי להתפטר. לאחר שאחד מהם שמע זאת, הוא שיתף עימי ואמר, "האל שופט וחושף בני אדם כדי לטהר אותם מהצביון השטני שבתוכם שמתנגד לאל, וכדי לאפשר להם להכות על חטא באמת ובתמים. זו כוונתו הכנה של האל. אל תבין אותו לא נכון." חשתי באמת אסיר תודה לאל. כשהייתי עקשן ומרדן, האל הטיל בי משמעות באמצעות חולי כך שאוכל להרהר בעצמי, וכעת, לאחר שהראיתי רצון מסוים להכות על חטא, האל גילה כלפיי רחמים ונתן לי הזדמנות להמשיך לבצע את חובתי. כל זה ריגש אותי מאוד.

באמצעות חוויה זו, הבנתי שרבות מהשקפתיי אינן עולות בקנה אחד עם האמת. ושאני זקוק נואשות לשיפוט האל ולטיהורו. בחוויותיי העתידיות ארצה ליישם את האמת בפועל עוד יותר, לחתור להיות אדם שמתמסר לאל ולבצע את חובתי היטב.