דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

מאז שהאנושות הגתה את מדעי החברה, המדע והידע מילאו את מחשבותיו של האדם. הם הפכו לכלים לשליטה באנושות, וכבר לא נותרו לאדם די מקום או תנאים הולמים לסגוד לאל. מעמדו של האל בלבו של האדם הלך ושקע. ללא מקום לאל בלבו של האדם, עולמם הפנימי של בני האדם אפל, חסר תקווה וריק. כתוצאה מכך, חוקרים בתחום מדעי החברה, היסטוריונים ופוליטיקאים רבים עברו אל קדמת הבמה והציגו תיאוריות במדעי החברה, את תורת האבולוציה האנושית ותיאוריות אחרות הסותרות את האמת בנוגע לבריאת האדם על ידי האל, וזאת כדי למלא את לבם ואת נפשם של בני האדם. וכך, מספרם של המאמינים בכך שהאל ברא את הכול הלך ופחת, ומספרם של המאמינים בתורת האבולוציה הלך וגדל. יותר ויותר אנשים מתייחסים לתיעוד עבודתו של האל ודבריו בעידן הברית הישנה כאל מיתוסים ואגדות. בלבם, בני האדם נעשים אדישים לכבודו ולגדולתו של האל, לקיומו, ולעיקר שלפיו האל ריבון על כל הדברים. הישרדותה של האנושות וגורלן של מדינות ואומות אינם חשובים להם עוד, והאדם חי בעולם חלול שעניינו רק אכילה, שתייה ורדיפת תענוגות... מעטים הם האנשים הנוטלים על עצמם לחפש היכן האל עושה את עבודתו כיום, או לחקור כיצד הוא אוחז בריבונות על יעדו של האדם וקובע אותו. וכך, מבלי שהאדם יודע זאת, הציוויליזציה האנושית הולכת ומתרחקת מהתאמה למשאלותיו של האדם, וישנם אף רבים החשים שמעצם כך שהם חיים בעולם כזה, הם פחות מאושרים מאלה שכבר מתו. אפילו בני אומות שנחשבו בעבר למתורבתות מאוד משמיעים קובלנות כאלה. גם אם שליטים וסוציולוגים מאמצים את מוחם כדי לשמר את הציוויליזציה האנושית, הרי שללא הנחיית האל אין בכך כל תועלת. איש אינו יכול למלא את הריקנות שבלב האדם, כי איש אינו יכול להיות חייו של האדם, ושום תיאוריה חברתית אינה יכולה לשחרר את האדם ממצוקת הריקנות. מדע, ידע, חופש, דמוקרטיה, תענוגות ונוחות מביאים לאדם נחמה זמנית בלבד. גם עם הדברים האלה, באופן בלתי נמנע האדם עדיין חוטא ומתלונן על חוסר ההוגנות בחברה. קיומם של דברים אלה אינו יכול לעצור את כמיהתו ואת רצונו של האדם לחקור. זאת משום שהאדם נברא בידי האל, והקורבנות והחיפושים חסרי ההיגיון של האדם יכולים רק להביא עליו יותר ויותר מצוקה, ולגרום לו להיות במצב מתמיד של חרדה, מבלי לדעת כיצד להתמודד עם עתיד האנושות או כיצד להתמודד עם הנתיב שלפניו, עד כדי כך שהאדם אף נעשה מפוחד מהמדע ומהידע, קל וחומר שהוא מפחד מתחושת הריקנות. בעולם הזה, בין שאתה חי במדינה חופשית או במדינה ללא זכויות אדם, אתה חסר יכולת לחלוטין לחמוק מגורל האנושות. בין שאתה השליט ובין שאתה הנשלט, אתה חסר יכולת לחלוטין לחמוק מהרצון לחקור את הגורל, התעלומות והיעד של האנושות, קל וחומר שאינך מסוגל לחמוק מתחושת הריקנות המבלבלת. תופעות כאלה, המשותפות לכל האנושות, מכונות בפי סוציולוגים תופעות חברתיות, אך שום אדם דגול אינו יכול להתייצב ולפתור בעיות כאלה. אחרי הכול, אדם הוא אדם, ושום אדם אינו יכול להחליף את מעמדו ואת חייו של האל. האנושות זקוקה לא רק לחברה הוגנת שבה כולם שבעים, שווים וחופשיים; האנושות זקוקה לישועת האל ולאספקת החיים שלו לאדם. רק כאשר האדם יקבל את אספקת החיים של האל ואת ישועתו, אזי צרכיו, רצונו לחקור והריקנות שבלבו ייפתרו. אם אנשיה של מדינה או אומה אינם מסוגלים לקבל את ישועתו והשגחתו של האל, אזי מדינה או אומה כזו תתדרדר לשקיעה, לאופל, וכתוצאה מכך היא תושמד על ידי האל.

אולי ארצך משגשגת כעת, אבל אם תאפשר לעמך להתרחק מהאל, אזי ארצך תגלה שיותר ויותר מברכותיו של האל נשללות ממנה, הציוויליזציה שלה תירמס יותר ויותר על ידי האדם, ובמהרה עמה יקום נגד האל ויקלל את השמיים. כך, מבלי דעת, ייהרס גורלה של מדינה. האל יקים אומות חזקות כדי להתמודד עם אותן אומות שקילל, ואף עשוי למחות אותן מעל פני האדמה. המפתח לשגשוגה או לחורבנה של מדינה או אומה הוא השאלה אם שליטיה סוגדים לאל, ואם הם מובילים את עמם להתקרבות לאל ולסגידה לו. אך בעידן הסופי הזה, מכיוון שאלה המחפשים את האל וסוגדים לו בכנות הולכים ומתמעטים, האל מעניק חסד מיוחד למדינות שבהן הנצרות היא דת המדינה. הוא אוסף את המדינות האלה יחד כדי ליצור את המחנה הצודק יחסית בעולם, בעוד שהמדינות האתאיסטיות ואותן מדינות שאינן סוגדות לאל האמיתי הופכות ליריבותיו של המחנה הצודק. כך, לא רק שיש לאל מקום בקרב האנושות שבו הוא יכול לבצע את עבודתו, אלא שהוא גם זוכה במדינות המפעילות סמכות צודקת, ומאפשר להטיל סנקציות והגבלות על אותן מדינות המתנגדות לו. למרות זאת, האל עדיין אינו מסוגל לזכות ביותר אנשים שיסגדו לו, כי האדם התרחק ממנו יותר מדי, ושכח את האל למשך זמן רב מדי, ועל פני האדמה הזאת ישנן רק מדינות הנוקטות צדק ומתנגדות לאי-צדק. אך הדבר הזה רחוק מלהגשים את משאלותיו של האל, כי אף שליט של מדינה כלשהי לא יתיר לאל למלוך על עמו, ושום מפלגה פוליטית של מדינה כלשהי לא תאסוף את אנשיה כדי לחלוק כבוד לאל; האל איבד את מקומו הראוי בלב כל מדינה, אומה, מפלגה שלטת, ואף בלב כל אדם. על אף שקיימים כוחות צדק בעולם הזה, כל שלטון שבו אין לאל מקום בלב האדם הוא שברירי מאוד, והזירה הפוליטית, החסרה את ברכת האל, שרויה באי-סדר ואינה מסוגלת לעמוד ולו במכה אחת. עבור האנושות, קיום בהיעדר ברכת האל שקול לקיום נטול שמש. בלי קשר למידת השקדנות שבה שליטים תורמים לעמם, בלי קשר למספר הוועידות הצודקות שהאנושות מקיימת יחד, שום דבר מזה לא יהפוך את הגלגל או ישנה את גורל האנושות. האדם מאמין שמדינה שבה אנשים שבעים ולבושים, ושבה הם חיים יחד בשלום, היא מדינה טובה, ושיש לה מנהיגות טובה. אך האל אינו חושב כך. הוא מאמין שמדינה שבה איש אינו סוגד לו היא מדינה שהוא ישמיד. מחשבותיו של האדם תמיד שונות מאוד מאלה של האל. לכן, אם ראש מדינה אינו סוגד לאל, אזי גורלה של מדינה זו יהיה טרגי מאוד, ולמדינה זו לא יהיה יעד.

האל אינו נוטל חלק בפוליטיקה של האדם, אך הוא שולט בגורלה של כל מדינה ואומה, הוא שולט בעולם הזה וביקום כולו. גורל האנושות ותוכניתו של האל קשורים זה בזה בקשר הדוק, ושום אדם, מדינה או אומה אינם יכולים לחמוק מריבונותו של האל. אם אדם רוצה לדעת את גורלו, עליו לבוא בפני האל. האל יגרום לאלה ההולכים אחריו וסוגדים לו לשגשג, ויביא דעיכה והכחדה על אלה המתנגדים לו ודוחים אותו.

היזכרו בסצנה המתוארת בכתבי הקודש, שבה המיט האל חורבן על סדום. וחישבו גם כיצד הפכה אשת לוט לנציב מלח. היזכרו כיצד אנשי נינוה חזרו בתשובה והתוודו על חטאיהם בשק ואפר. היזכרו איזה סוף היה ליהודים לאחר שצלבו את ישוע לפני 2,000 שנה – הם גורשו מארץ ישראל ונמלטו למדינות ברחבי העולם, רבים נהרגו, והאומה היהודית כולה הייתה נתונה לכאב חסר התקדים של חורבן ארצם. הם צלבו את האל – ביצעו חטא מתועב – ופגעו בצביון האל. נגזר עליהם לשלם על מעשיהם ולשאת בכל השלכות מעשיהם. הם גינו את האל, דחו את האל, ולכן היה להם רק גורל אחד: להיענש על ידי האל. זו הייתה התוצאה המרה והאסון שהמיטו שליטיהם על ארצם ואומתם.

כיום, האל שב לעשות את עבודתו בקרב בני האדם, והתחנה הראשונה בעבודתו היא הדיקטטורה בהתגלמותה: סין, המעוז האיתן של האתאיזם. דרך חוכמתו ועוצמתו, האל זכה בקבוצה של אנשים. במהלך תקופה זו, הוא נרדף על ידי המפלגה השלטת בסין בכל האמצעים והיה נתון לכל סוגי הסבל, ללא מקום להניח את ראשו, וללא מקום למצוא בו מחסה. למרות זאת, האל עדיין ממשיך בעבודה שהוא מתכוון לעשות: הוא מדבר ואומר דברים, והוא מפיץ את הבשורה. איש אינו יכול לתפוס את כול-יכולתו של האל. האל מעולם לא הפסיק את עבודתו בסין, מדינה הרואה באל אויב. במקום זאת, יותר אנשים קיבלו את עבודתו ודברו, כי האל מושיע כל אחד ואחד מבני האדם במידה הרבה ביותר האפשרית. כולנו מאמינים ששום מדינה או כוח אינם יכולים לעכב את מה שהאל רוצה להשיג, ושאלה המנסים לחסום את עבודת האל, המתנגדים לדבר האל, והמפריעים והמנסים לפגוע בתוכניתו של האל, ייענשו בסופו של דבר על ידי האל. כל אדם שיתנגד לעבודת האל יגורש על ידי האל לגיהינום; כל מדינה שתתנגד לעבודת האל תושמד על ידי האל; כל אומה שתקום להתנגד לעבודת האל תימחה מעל פני האדמה הזו ותחדל מלהתקיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נספח 2: האל אוחז בריבונות על גורל האנושות כולה

הכרת ההיסטוריה והתרבות העתיקות בנות כמה אלפי השנים חסמה את חשיבתו, את תפיסותיו ואת השקפתו המנטלית של האדם באופן כה הדוק עד שדעתו של האדם בלתי חדירה ובלתי ניתנת לפירוק.^[1] בני האדם חיים במעגל השמונה עשר של הגיהינום, כאילו שאלוהים גירש אותם אל הצינוק והם לא יראו עוד אור יום. החשיבה הפאודלית דיכאה את האדם עד כדי כך שהאדם בקושי מצליח לנשום והוא הולך ונחנק. אין לו כוח כלל להתנגד והוא רק נושא את סבלו בדממה... איש מעולם לא העז להיאבק או להתקומם בשם הצדק וההוגנות. בני האדם פשוט חיים באופן גרוע מבעלי חיים וסובלים יום אחר יום ושנה אחרי שנה ממכות ומהתעללות מצד האתיקה הפאודלית. האדם מעולם לא חשב לחפש את אלוהים כדי ליהנות מאושר בעולם האנושי. נדמה שהאדם הוכה אפיים ארצה עד שהוא נדמה לעלי שלכת, קמולים יבשים וצהבהבים. האדם איבד זה מכבר את זיכרונו והוא חי בחוסר ישע בגיהינום הידוע בשם "העולם האנושי", בהמתנה ליומו האחרון, כדי שיגווע יחד עם הגיהינום הזה, כאילו שהיום האחרון שהוא מחכה לו הוא היום שבו הוא ייהנה משלווה רגועה. האתיקה הפאודלית הובילה את חיי האדם אל "השאול" והחלישה עוד יותר את יכולתו להתנגד. סוגים שונים של דיכוי דחקו את האדם בהדרגה עמוק יותר ויותר אל תוך השאול ויותר ויותר רחוק מאלוהים, עד כדי כך שכיום אלוהים זר לגמרי לאדם והאדם נחפז לחמוק ממנו כשהם נפגשים. האדם אינו נשמע לאלוהים ונוטש את אלוהים בצד כאילו שמעולם לא הכיר אותו או ראה אותו... הידע של האדם אודות התרבות העתיקה גזל מהאדם בסתר את נוכחותו של אלוהים ומסר את האדם לידי שר השדים וצאצאיו. ארבעת הספרים וחמשת הקבצים הקלאסיים^[א] לקחו את החשיבה ואת התפיסות של האדם אל עידן אחר של מרד וגרמו לו לעבוד אף יותר את בני האדם שכתבו את הספרים ואת הקבצים הקלאסיים, וכתוצאה מכך, להזיק עוד יותר לתפיסותיו לגבי אלוהים. ללא ידיעתו של האדם, שר השדים גירש את אלוהים באכזריות מלבו של האדם ואז השתלט בעצמו על לב האדם בשמחת ניצחון. מאותו רגע ואילך, האדם נמלא בנפש מכוערת ובחזותו של מלך השדים. חזהו נמלא שנאה לאלוהים והזדוניות של שר השדים התפשטה באדם יום אחר יום, עד שאיכלה אותו לגמרי. האדם חדל להיות בן חורין וכבר לא היה מסוגל להתנתק מאחיזתו של מלך השדים. לא נותרה לאדם ברירה אלא להילכד מיד, להיכנע לשר השדים ולהפוך לנתין שלו. זה מכבר, כשלבו ונפשו של האדם היו עוד בינקותם, נטע בהם שר השדים את זרע הגידול האתאיסטי, ולימד את האדם רעיונות מופרכים, כגון: "למד מדע וטכנולוגיה, ממש את ארבע המודרניזציות, ואין אלוהים בעולם". יתר על כן, בכל הזדמנות שר השדים קורא בקול: "הבה נבנה מולדת יפהפייה באמצעות עמלנו וחריצותנו", והוא דורש מכל אדם להתכונן מילדותו לשרת נאמנה את מדינתו. האדם הובא בפניו באופן לא מודע, ושר השדים ניכס לעצמו ללא היסוס את הקרדיט (כלומר, את הקרדיט המגיע לאלוהים על אחיזת האנושות כולה בידיו). שר השדים מעולם לא חש כל בושה. יתרה מזאת, הוא לכד בחוסר בושה את אנשיו של האל וגרר אותם אל ביתו, שם הוא זינק כעכבר על השולחן וגרם לאדם לעבוד אותו כאילו היה אלוהים. איזה פושע נואש! הוא קורא דברים שערורייתיים ומזעזעים כגון: "אין אלוהים בעולם. הרוח נובעת משינויים בהתאם לחוקי הטבע. הגשם הוא לחות שמתעבה, פוגשת בטמפרטורה קרה ונושרת אל פני האדמה. רעידת אדמה היא תזוזה של פני האדמה משום שינויים גאולוגיים. בצורת נובעת מיובש באוויר שנגרם מהפרעה גרעינית על פני השמש. אלה הן תופעות טבע. היכן יש בכל אלה את מעשה ידיו של אלוהים?" ישנם אפילו כאלה שזועקים דברים כגון: "האדם התפתח בזמנים הקדומים מקופי אדם והעולם של ימינו נוצר משורה של חברות פרימיטיביות שהחלו לפני עידן ועידנים. השאלה אם מדינה תשגשג או תקרוס נתונה אך ורק בידי אנשיה". הוא גורם לאדם לתלות אותו על הקיר ולהניח אותו על השולחן כדי להוקיר אותו ולהקריב לו מנחות. בה בשעה שהוא קורא בקול "אין אלוהים", הוא מתייחס אל עצמו כאל אלוהים ודוחק ללא גינונים את אלוהים אל מחוץ לפני האדמה, בעוד הוא תופס את מקומו של אלוהים ומתנהג כשר השדים. כמה חסר הגיון! הוא מעורר שנאה ארסית כלפיו. נראה שהוא ואלוהים אויבים מושבעים שאינם יכולים להתקיים זה לצד זה. הוא זומם להבריח את אלוהים תוך שהוא עצמו משוטט חופשי, מחוץ להישג ידו של החוק.^[2] שר שדים שכזה! איך ייתכן שנסבול את קיומו? הוא לא ינוח ולא ישקוט עד שיהפוך לגמרי את עבודתו של אלוהים ויחריב אותה לחלוטין.^[3] נראה שהוא רוצה להתנגד לאלוהים עד הסוף המר, עד שהכלב ימות או הפריץ ימות. הוא מתנגד לאלוהים במכוון ומתקרב יותר ויותר. פרצופו הדוחה נחשף זה מכבר וכעת הוא חבול ומוכה^[4] ובמצב אומלל, אך הוא אינו מוותר על שנאתו לאלוהים, כך שאילו היה יכול לטרוף את אלוהים לגמרי בנגיסה אחת, הוא היה משחרר את השנאה שהצטברה בלבו. איך ייתכן שנסבול זאת, את האויב הזה של אלוהים? רק השמדתו וחיסולו הגמורים יגשימו את משאלת חיינו. איך ייתכן שניתן לו להמשיך להשתולל כפרא? הוא השחית את האדמה ברמה כזו שהאדם אינו מכיר את השמש שבשמיים ונעשה קהה חושים ונטול רגשות. האדם איבד את ההיגיון האנושי הרגיל. מדוע שלא נקריב את כל הווייתנו כדי להרוס אותו ולשרוף אותו, על מנת להסיר את דאגותינו באשר לעתיד ולאפשר לעבודתו של אלוהים לזכות מוקדם יותר בתפארת חסרת תקדים? חבורת הנבלים הזו הגיעה אל עולמם של בני האדם והפכה אותו לתוהו ובוהו. הם הביאו את בני האדם כולם אל סף תהום, ותוכניתם הסודית היא לדחוף אותם מטה כדי שייקרעו לגזרים וכדי שהם יוכלו לטרוף את גופותיהם. הם מקווים לשווא להפריע את תוכניתו של אלוהים ולהתחרות באלוהים, כשהם שמים את כל הקלפים שלהם על הימור אחד.^[5] אין זה קל בשום אופן! אחרי הכול, הצלב מוכן עבור שר השדים, אשר אשם בפשעים הנתעבים ביותר. אלוהים אינו שייך לצלב. הוא כבר השליך אותו הצדה עבור השטן. אלוהים נחל זה מכבר ניצחון וכבר אינו חש צער על חטאי האנושות, אלא הוא יביא ישועה לאנושות כולה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודה והיווכחות (7)

הערות שוליים:

1. המילים "בלתי ניתנת לפירוק" משמשות כאן באופן סטירי, במשמעות שבני האדם נוקשים בידע שלהם, בתרבותם ובהשקפתם הרוחנית.

2. המילים "משוטט חופשי, מחוץ להישג ידו של החוק" מתייחסות לכך שהשטן משתולל ומתפרע ללא רסן.

3. המילים "יחריב אותה לחלוטין" מתייחסות לאופן שבו התנהגותו האלימה של השטן בלתי נסבלת למראה.

4. המילים "חבול ומוכה" מתייחסות לפרצופו המכוער של שר השדים.

5. המילים "שמים את כל הקלפים שלהם על הימור אחד" משמען לשים את כל הכסף על הימור בודד בתקווה לזכות בסופו של דבר. זו מטאפורה למזימות הבוגדניות והזדוניות של השטן. ביטוי זה נאמר בלעג.

א. ארבעת הספרים וחמשת הקבצים הקלאסיים הם הספרים המוסמכים בסין של התורה הקונפוציאנית.

לאחר כמה אלפי שנים של שחיתות, האדם הפך קהה חושים ורפה שכל; הוא הפך לשד שמתנגד לאל, עד כדי כך שמרדנותו של האדם כלפי האל תועדה בספרי ההיסטוריה, ואפילו האדם עצמו אינו מסוגל לתת דין וחשבון מלא על התנהגותו המרדנית – כי האדם הושחת עמוקות בידי השטן, והשטן הוליך אותו שולל עד כדי כך שהוא אינו יודע לאן לפנות. גם כיום, האדם עדיין בוגד באל: כשהאדם רואה את האל, הוא בוגד בו, וכשהוא אינו יכול לראות את האל, גם אז הוא בוגד בו. ישנם אפילו כאלה שעדיין בוגדים באל לאחר שחזו בקללותיו ובזעמו. ולכן אני אומר שהגיונו של האדם איבד את תפקודו המקורי, וגם מצפונו של האדם איבד את תפקודו המקורי. האדם שאני רואה הוא חיה בלבוש אדם, הוא נחש ארסי, ולא משנה כמה מעורר רחמים הוא מנסה להיראות בעיניי, לעולם לא ארחם עליו, כי האדם אינו תופס את ההבדל בין שחור ולבן, את ההבדל בין אמת לאי-אמת. הגיונו של האדם קהה כל כך, ובכל זאת הוא רוצה לזכות בברכות; אנושיותו שפלה כל כך, ובכל זאת הוא רוצה למלוך וליטול ריבונות. עם היגיון שכזה, מלך של מי הוא יוכל להיות? איך יוכל לשבת על כס המלכות עם אנושיות כזו? באמת אין לו בושה! הוא יצור יהיר ועלוב! לאלה מכם שרוצים לזכות בברכות, אני מציע שתמצאו קודם מראה ותביטו בהשתקפותכם המכוערת – האם יש לך את מה שדרוש כדי להיות מלך? האם יש לך פנים של מי שיכול לזכות בברכות? בצביונך לא חל ולו השינוי הקל ביותר, ולא יישמת שום אמת, ובכל זאת אתה עדיין מייחל למחר נפלא. אתה משלה את עצמך! האדם, שנולד בארץ כה טמאה, נדבק במידה חמורה מהחברה, ספג את ההתניות של המוסר הפיאודלי, וקיבל את החינוך של "מוסדות להשכלה גבוהה". המחשבה הנחשלת, המוסר המושחת, השקפת החיים השפלה, הפילוסופיה הבזויה להתנהלות בעולם, הקיום חסר הערך לחלוטין, והמנהגים והחיים היומיומיים השפלים – כל הדברים האלה מסתננים בצורה חמורה ללבו של האדם, ופוגעים ותוקפים בחומרה את מצפונו. כתוצאה מכך, האדם מתרחק מהאל יותר ויותר, ומתנגד לו יותר ויותר. צביונו של האדם נעשה אכזרי יותר מיום ליום, ואין ולו אדם אחד שמוכן לוותר על דבר מה למען האל, ולו אדם אחד שמוכן להתמסר לאל מרצון, וקל וחומר שאין ולו אדם אחד שמוכן לחפש את הופעת האל. במקום זאת, האדם רודף אחר תענוגות כאוות נפשו תחת השפעתו של השטן, ומשחית את בשרו בבוץ ללא מעצורים. לאלה החיים באופל אין רצון ליישם את האמת בפועל גם כשהם שומעים אותה, והם אינם נוטים לחפש גם כשהם רואים שהאל כבר הופיע. איך ייתכן שלאנושות כה מושחתת יהיה סיכוי כלשהו לישועה? איך ייתכן שאנושות כה מנוונת תחיה באור?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מי שצביונו אינו משתנה הוא אויב האל

בני האדם אינם אלא אויביי. בני האדם הם אותם הרעים שמתנגדים לי ומורדים בי. בני האדם אינם אלא צאצאיו של הרע הזה שאותו קיללתי. בני האדם אינם אלא צאצאי הארכי-מלאך שבגד בי. בני האדם אינם אלא המורשת של השד, שאותו דחיתי בתיעוב לפני זמן רב ואשר מאז הוא האויב הבלתי מתפשר שלי. משום שהרקיע מעל האנושות כולה קודר ואפל ללא שמץ של בהירות והעולם האנושי שרוי בעלטה מוחלטת, כזו שמי שחי בה אינו יכול לראות את ידו המושטת אל מול פניו או את השמש כשהוא מרים את ראשו. הדרך תחת רגליו בוצית ומלאת מהמורות והיא מתעקלת ומתפתלת. הארץ כולה זרועה גוויות. הפינות החשוכות מלאות בשרידי המתים ובפינות הקרות והמוצללות דחוסים המוני שדים המתגוררים שם. בנוסף, בכל מקום בעולמם של בני האדם, המוני שדים באים והולכים. צאצאיהם של בהמות שונות מכוסים בזוהמה נלחמים במאבק אכזרי שקולותיו מעוררים אימה בלב. בזמנים כאלה, בעולם כזה, וב"גן עדן ארצי" כזה, היכן אדם יחפש את רגעי האושר שבחיים? לאן יילך אדם כדי למצוא את אחרית חייו? האנושות, שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, הייתה מלכתחילה שחקן המגלם את דמותו של השטן. יתר על כן, האנושות היא התגלמות השטן ומשמשת ראיה שנושאת עדות רמה וברורה על השטן. איך ייתכן שגזע אנושי כזה, חלאות אדם מנוונות כאלה, צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת יישאו עדות על האל? מהיכן מגיע כבודי? היכן ניתן להתחיל לדבר על עדותי? זאת מכיוון שהאויב שניצב נגדי כבר השחית את האנושות, כבר לקח את האנושות – את האנושות שבראתי לפני זמן רב ואשר הייתה מלאה בכבודי ובביטוי שלי – והכתים אותה. הוא חטף ממני את כבודי וכל מה שהוא הטמיע באדם הוא רעל עם מנה גדושה של כיעורו של השטן ומיץ מפרי עץ הדעת טוב ורע. בראשית בראתי את האנושות, כלומר בראתי את אבי האנושות, אדם. הייתה לו דמות והיה לו צלם והוא היה גדוש חיוניות ומלא חיים ובנוסף, כבודי היה לו לחברה. זה היה היום המהולל שבו בראתי את האדם. לאחר מכן, נוצרה חוה מגופו של אדם וגם היא הייתה אם האנושות. כך מלאו האנשים שבראתי בנשמת החיים שלי והיו גדושים בכבודי. בראתי את אדם במו ידיי והוא היה ייצוג של צלמי. לכן, הפירוש המקורי של "אדם" היה היותו ברוא שלי, שהוטמעו בו החיוניות והכבוד שלי, בעל צורה וצלם, עם רוח ונשמת חיים. הוא היה היציר הנברא היחידי שניחן ברוח ושיכול היה לייצג אותי, להיות בצלמי ולקבל את נשמת אפי. בראשית, חוה הייתה בת האנוש השנייה בעלת נשמת החיים שהחלטתי לברוא, כך שהפירוש המקורי של "חוה" היה היותה ברייה שתמשיך את כבודי, שתהיה מלאה בחיוניות שלי ויתרה מזאת, שכבודי מוטמע בה. חוה נוצרה מאדם וגם היא הייתה בצלמי, מפני שהיא הייתה בת האנוש השנייה שנבראה בצלמי. הפירוש המקורי של "חוה" היה היותה בת אנוש חיה עם רוח, עור ועצמות, העדות השנייה שלי וכן צלמי השני בקרב האנושות. הם היו אבי האנושות ואם האנושות, האוצר הטהור והיקר של האדם, ומהרגע הראשון הם היו ברואים חיים בעלי רוח. אולם השטן רמס ושבה את צאצאי אבות האנושות, ודרדר את העולם האנושי לעלטה גמורה וגרם לצאצאים אלה לחדול להאמין בקיומי. הדבר המתועב עוד יותר הוא העובדה שכאשר השטן משחית ורומס בני אדם, הוא גוזל באכזריות את כבודי, את עדותי, את החיוניות שהענקתי לבני האדם, את הנשמה והחיים שנפחתי בהם, את כל כבודי בעולם האנושי ואת כל דם לבי שהשקעתי באנושות. האנושות אינה נמצאת עוד באור. בני האדם איבדו את כל מה שהענקתי להם והשליכו מעליהם את הכבוד שנתתי להם. איך הם יוכלו להכיר בכך שאני אדון כל הברואים? איך הם יוכלו להמשיך להאמין בקיומי בשמיים? איך הם יוכלו לגלות את הביטויים של כבודי על פני האדמה? איך יוכלו הנכדים והנכדות האלה לקבל את האל שאבותיהם יראו אותו כאדון שברא אותם? הנכדים והנכדות מעוררי הרחמים האלה "העניקו" לשטן בנדיבותם את הכבוד, את הצלם ואת העדות שהענקתי לאדם וחוה ואת החיים שהוענקו לאנושות ואשר בהם היא תלויה כדי להתקיים. הם כלל אינם שמים לב לנוכחותו של השטן ונותנים לו את כל כבודי. האין זה המקור להגדרת המילים "חלאת אדם"? איך אנושות כזו, שדים רשעים שכאלה, גוויות מהלכות שכאלה, דמויות כאלה של השטן, אויבים כאלה שלי יכולים להכיל את כבודי? אני אשיב לעצמי את כבודי, אשיב לעצמי את העדות שלי הקיימת בקרב בני האדם ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב – אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליך לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים שנשאו את צלמי ואת כבודי. במקור, הם לא השתייכו לשטן ולא נרמסו, אלא היו ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. על כן, אני מודיע לאנושות שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הקדושים האהובים שלי שאינם שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, הם יסבו לי עונג ואראה בהם את כבודי. אולם אינני חפץ באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן כיום, זו שכבר איננה הבריאה המקורית שלי. מאחר שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אני אכבוש לחלוטין את הניצולים מקרב האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה רק בעדותי מימוש של עצמי ומושא הנאה שלי. זו כוונתי.

לקח לאנושות עשרות אלפי שנים של התפתחות עד שהיא הגיעה למקום שבו היא נמצאת היום. אולם האנושות שבראתי בראשית התנוונה זה מכבר. האנושות איננה עוד זו שחפצתי בה ולכן בעיניי בני האדם אינם ראויים עוד להיקרא אנושות. תחת זאת, הם חלאות אדם שהשטן שבה, גוויות רקובות מהלכות שהשטן חי בקרבן ועוטה כלבוש. בני האדם אינם בוטחים כלל בקיומי ואינם מקבלים בברכה את בואי. האנושות רק מגיבה בטינה לבקשותיי, מסכימה איתן באופן זמני ואינה חולקת איתי בכנות את השמחה והעצב שבחיים. כיוון שבני אדם רואים בי דבר בלתי נתפס, הם מחייכים אליי בטינה ונוקטים בגישה של חנופה לסמכות. זאת משום שבני האדם אינם מכירים את עבודתי, קל וחומר שלא את כוונותי כיום. אדבר אליכם בכנות: בבוא היום, הייסורים של כל מי שסוגד לי יהיו קלים לעומת ייסוריכם. למעשה, מידת אמונתכם בי אינה עולה על זו של איוב – אפילו אמונתם של הפרושים היהודים גוברת על אמונתכם – ולפיכך, אם יום האש יגיע, הסבל שלכם יהיה חמור יותר מזה של הפרושים כשישוע נזף בהם, חמור יותר מזה של 250 המנהיגים שהתנגדו למשה וחמור יותר מזה של סדום בלהבות החורכות שבהן היא נחרבה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מה פירושו להיות אדם אמיתי

האנשים השייכים לשטן חיים כולם למען עצמם. השקפתם על החיים ועקרונות היסוד שלהם מגיעים בעיקר מאמירות של השטן, כגון: "כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון", "האדם ימות למען עושר, כפי שהציפורים מתות בשביל מזון" ואמרות מופרכות נוספות כגון אלה. כל אותם דברים של אותם מלכי שדים, אנשים בעלי שם ופילוסופים הפכו ליסוד חייהם של אותם אנשים. בייחוד, רוב דבריו של קונפוציוס, שהסינים מפרסמים כ"חכם", הפכו ליסוד חייהם של בני האדם. קיימים גם הפתגמים הידועים של הבודהיזם והטאואיזם והאמרות הקלאסיות מפי אנשי שם המצוטטות לעיתים קרובות; כל אלה הם סיכומים של הפילוסופיה של השטן ושל טבעו. הם גם ההמחשות וההסברים הטובים ביותר לטבעו של השטן. הרעלים האלה שהוחדרו ללב האדם מקורם כולם בשטן. אפילו שמץ מהם אין מקורו באלוהים. מילים שטניות כאלה גם עומדות בניגוד מוחלט לדבר האלוהים. ברור לחלוטין שאלוהים הוא המקור של המציאות של כל הדברים החיוביים ושכל הדברים השליליים שמרעילים את בני האדם מקורם בשטן. לפיכך, ניתן לזהות את טבעו של אדם ולדעת למי הוא שייך על ידי בחינת השקפתו על החיים וערכיו. השטן משחית בני אדם באמצעות החינוך ובאמצעות השפעתם של ממשלות לאומיות ושל אנשים דגולים ומפורסמים. המילים השטניות שלהם הפכו לחייהם ולטבעם של בני האדם. "כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון" היא מימרה שטנית ידועה שהוחדרה בכולם והפכה לחייהם של בני האדם. קיימות אמירות נוספות דומות של פילוסופיות להתנהלות בעולם. השטן משתמש בתרבות המסורתית של כל אומה ואומה כדי לחנך, להוליך שולל ולהשחית את בני האדם וגורם לאנושות ליפול ולהיבלע בתהומות של הרס ללא תחתית, ובסופו של דבר, אלוהים משמיד את בני האדם מפני שהם משרתים את השטן ומתנגדים לאלוהים.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד להכיר את טבע האדם

לצד השימוש בכל הממצאים והמסקנות המדעיים השונים כדי לרמות את האדם, השטן גם משתמש במדע כאמצעי להרס וניצול משולחי רסן של סביבת החיים שאלוהים העניק לאדם. הוא עושה זאת תחת האמתלה שאם האדם יבצע מחקרים מדעיים, סביבת החיים של האדם תשתפר עוד ועוד ותנאי חייו ישתבחו בהדרגה, ויתר על כן, שפיתוח מדעי מתבצע כדי לענות על צרכיו החומריים הגוברים והולכים של האדם ועל צרכו להמשיך ולשפר את איכות חייו. זה הבסיס התיאורטי של השטן לפיתוח המדע. אולם מה הביא המדע לאנושות? האין זה נכון שסביבת המגורים שלנו – וסביבת המגורים של האנושות כולה – טומאה? האין זה נכון שהאוויר שהאדם נושם טומא? האין זה נכון שהמים שאנו שותים טומאו? האם האוכל שאנו אוכלים עדיין אורגני וטבעי? רוב הדגנים והירקות עברו שינוי גנטי. הם גודלו בעזרת דשן, ומקצתם הם וריאנטים שנוצרו באופן מדעי. אפילו הפירות והירקות שאנחנו אוכלים כבר לא טבעיים. בני האדם מתקשים למצוא ביצה טבעית למאכל. ואפילו טעמן של הביצים השתנה, משום שה"מדע" של השטן עיבד אותן. אם נביט בתמונה הגדולה, האטמוספירה כולה נהרסה וזוהמה; "הישגים" מדעיים החריבו הרים, אגמים, יערות, נהרות, אוקיינוסים וכל דבר על פני האדמה או מתחתיה. במילים אחרות, ה"מדע" הרס והחריב את המערכת האקולוגית כולה, את כל הסביבה החיה שאלוהים העניק לאנושות. על אף שישנם בני אדם רבים שהשיגו את איכות החיים שהם רוצים ובכך סיפקו את תאוותיהם ואת בשרם ודמם, ה"הישגים" השונים של המדע הרסו והחריבו הלכה למעשה את הסביבה שהאדם חי בה. כעת, כבר אין לנו זכות לנשום נשימה אחת של אוויר נקי. האם זהו צערה של האנושות? האם האדם עדיין מפיק אושר כלשהו מהחיים במרחב המחייה הזה? האדם חי במרחב המחייה הזה וכבר מבראשית, אלוהים ברא את סביבת המחייה הזו עבור האדם. המים שבני האדם שותים, האוויר שבני האדם נושמים, המזונות השונים שבני האדם אוכלים, כמו גם צמחים ויצורים חיים, ואפילו ההרים, האגמים והאוקיינוסים – כל חלק וחלק בסביבת המחייה הזו ניתן על ידי אלוהים. היא טבעית ופועלת בהתאם לחוק הטבעי שקבע אלוהים. אם לא היה מדע, אנשים עדיין היו מצייתים לשיטות שאלוהים העניק להם, הם היו מסוגלים ליהנות מכל מה שטהור וטבעי והם היו מאושרים. עם זאת, השטן השמיד והחריב את כל זה. מרחב המחייה היסודי של האדם כבר לא מצוי במצבו הבתולי. אולם איש לא מסוגל לזהות מה גרם להשלכות הללו או מדוע הדבר קרה, ויתרה מזאת, אפילו יותר בני אדם מבינים את המדע וניגשים אליו בשימוש ברעיונות שהשטן הטמיע בהם. האין הדבר נתעב ועלוב? כעת, מאחר שהשטן לקח את המרחב שבו קיימת האנושות ואת סביבת המחייה שלה והשחית אותם עד למצב הזה, וכשהאנושות ממשיכה להתפתח כך, האם יש כל צורך שיד האל תשמיד את האנושות? אם האנושות תמשיך להתפתח בדרך הזו, באיזה כיוון היא תפנה? (היא תושמד). כיצד היא תושמד? בנוסף לחיפושו תאב הבצע של האדם אחר הפרסום והרווח, הוא ממשיך לחקור מדעית ולקיים מחקרים מעמיקים, ולאחר מכן הוא מספק את צרכיו ותאוותיו החומריים עד אין קץ. אם כן, מה ההשלכות על האדם? ראשית, כבר אין שום שיווי משקל אקולוגי, ובד בבד, הסביבה הזו מזהמת ופוגמת את גוף האדם וכל מיני מחלות זיהומיות ומגיפות מתפשטים בכל מקום. זה מצב שהאדם כבר לא שולט בו כלל, הלא כן? עכשיו שאתם מבינים זאת, אם האנושות לא תלך בעקבות אלוהים, אלא תמיד תלך כך בעקבות השטן – תוך שימוש בידע כדי להעשיר את עצמה ללא הרף, תוך שימוש במדע כדי לחקור ללא הפסק את עתיד חיי האדם, תוך שימוש בשיטות כאלה כדי להמשיך לחיות – האם תוכלו לזהות מה יהיה הסוף של הדבר בעבור האנושות? האנושות תיכחד באופן טבעי: צעד אחר צעד, האנושות מתקדמת לעבר חורבן, לעבר החורבן שלה! האין זו המטת חורבן על עצמה? והאין זו התוצאה של הקידמה המדעית? כעת נדמה שהמדע הוא מעין שיקוי קסמים שהשטן הכין לאדם, כדי שתהיו אפופים בערפל כשתנסו להבחין בדברים – גם אם תאמצו את עיניכם בכל מאודכם, לא תוכלו לראות את הדברים בבירור, וגם אם תתאמצו בכל מאודכם, לא תוכלו להבין אותם. לעומת זאת, השטן עדיין משתמש בשם המדע כדי לעורר בכם תיאבון ולהוביל אתכם באף, עקב בצד אגודל, אל התהום ואל המוות. ומאחר שזה כך, בני האדם יראו בבירור שלמעשה החורבן שהושת עליהם הוא מעשה ידי השטן – שהשטן הוא ראש הכנופייה.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

מזמורים קשורים

אלוהים שולט בגורלה של כל מדינה ואומה

על המתגרים בטבעו של האל להיענש