במהלך חוויותיו של פטרוס, הוא עמד במאות ניסיונות. אף על פי שבני האדם מודעים כיום למונח "ניסיון", הם כלל מבולבלים באשר למשמעותו האמיתית או לנסיבותיו. אלוהים מחשל את הנחישות של האדם, מזכך את ביטחונו העצמי והופך את כל חלקיו למושלמים, והוא עושה את כל זה בעיקר באמצעות ניסיונות. ניסיונות הם גם עבודתה הנסתרת של רוח הקודש. נדמה שאלוהים זנח את האדם, ולכן אם האדם לא ייזהר, הוא יראה בניסיונות אלה פיתוי של השטן. למעשה, אפשר לומר שניסיונות רבים הם פיתויים, וזה העיקרון והכלל של עבודתו של אלוהים. אם האדם יחיה בפני אלוהים באמת ובתמים, הוא יראה אותם כניסיונות מאלוהים ולא יניח להם לחמוק. אם מישהו אומר שמכיוון שאלוהים איתו, השטן לבטח לא יתקרב אליו, הוא אינו לגמרי מדייק. לו זה היה כך, מה ההסבר לכך שישוע ניצב בפני פיתויים לאחר שהוא צם במדבר במשך ארבעים יום? על כן, אם האדם באמת ובתמים הסדיר את השקפותיו על האמונה באלוהים, הוא יבין דברים רבים באופן הרבה יותר ברור והבנתו לא תהיה מעוותת ושגויה. אם האדם באמת ובתמים גמר בדעתו להפוך למושלם בידי אלוהים, עליו לגשת לכל הדברים שהוא מתמודד איתם מזוויות רבות ושונות ולא לנטות ימינה או שמאלה. אם אין לך ידע כלשהו על עבודתו של אלוהים, לא תדע איך לשתף פעולה עם אלוהים. אם לא תכיר את עקרונות העבודה של אלוהים ולא תהיה מודע לאופן שבו השטן עובד על האדם, לא יהיה לך נתיב של נוהג. עיסוק קנאי לכשעצמו לא יאפשר לכם לבדו להשיג את התוצאות שאלוהים דורש. אמצעי כזה לחוות דברים דומה לדרכו של לורנס הקדוש, שלא עשה אבחנות כלשהן והתרכז רק בחוויה, בלי שהיה מודע למהות עבודתו של השטן, למהות עבודתה של רוח הקודש, למצבו של האדם ללא נוכחותו של אלוהים ולשאלה איזה סוג של בני אדם אלוהים רוצה להפוך למושלמים. אילו עקרונות יש לאמץ כאשר מטפלים בבני אדם שונים, כיצד לתפוס את רצונו הנוכחי של אלוהים, כיצד להכיר את טבעו של אלוהים וכלפי אילו בני אדם, נסיבות ועידנים מכוונים רחמיו של אלוהים, מלכותיותו והצדק שלו – הוא אינו מבחין בכל אלה. אם אין לאדם חזיונות רבים בבסיסו וכבסיס לחוויותיו, אזי חייו אינם באים בחשבון, ועל אחת כמה חוויותיו. הוא יכול להמשיך לציית בטיפשות לכל דבר ולשאת את הכול. קשה מאד להפוך בני בני אדם כאלה למושלמים. אפשר לומר שאם אין לך דבר מאותם חזיונות שהוזכרו קודם לכן, זו הוכחה מספקת לכך שאתה טיפש, שהנך דומה לנציב מלח שניצב לעד בישראל. בני אדם כאלה הם חסרי תועלת, לא-יוצלחים! יש כאלה שתמיד מצייתים בעיוורון. הם תמיד מכירים את עצמם ותמיד משתמשים בדרכי ההתנהלות שלהם בעת טיפול בעניינים חדשים, או שהם משתמשים ב"חוכמה" כדי לטפל בעניינים שוליים שאינם ראויים לציון. אלה בני אדם שנעדרים יכולת הבחנה, ודומה שאופיים הוא להיכנע להטרדות, והם נשארים תמיד כמו שהם ואינם משתנים לעולם. אנשים כאלה הם שוטים חסרי כל יכולת הבחנה. הם אינם מנסים לעולם לנקוט באמצעים בהתאם לנסיבות או לאנשים אחרים. לבני אדם כאלה אין חוויות. ראיתי בני אדם אחדים הכבולים כל כך לידע שלהם על עצמם עד שכאשר הם ניצבים בפני אלה שמכילים את עבודתן של רוחות רעות, הם מרכינים את ראשם ומתוודים על חטאיהם ואינם מעזים לעמוד על שלהם ולגנות אותם. גם כשהם ניצבים בבירור בפני עבודתה של רוח הקודש, הם אינם מעזים לציית. הם מאמינים שרוחות רעות נמצאות גם הן בידיו של אלוהים ואין להם טיפת אומץ לעמוד על שלהם ולהתנגד להן. בני אדם כאלה ממיטים חרפה על אלוהים והם בהחלט אינם מסוגלים לשאת בעול כבד למענו. שוטים כאלה אינם מבחינים בין דברים. לפיכך, יש לטהר אמצעי זה של חוויה היות שהוא אינו תקף בעיני אלוהים.

אלוהים אכן עושה עבודה רבה על בני האדם. לעתים הוא מנסה אותם, לעתים הוא יוצר סביבות שנועדו לחשל אותם, ולעתים הוא מדבר במילים כדי להנחות אותם ולתקן את חסרונותיהם. לעתים, רוח הקודש מובילה את בני האדם לסביבות שאלוהים הכין להם, כדי שבלי משים, הם יגלו דברים רבים שחסרים בהם. באמצעות הדברים שבני האדם עושים ואומרים, יחסם לזולת והאופן שבו הם מתמודדים עם דברים, רוח הקודש מעניקה להם נאורות, בלי שהם מודעים לכך, לגבי דברים רבים שהם לא הבינו קודם לכן. כך, היא מאפשרת להם להבין יותר לעומק דברים או בני אדם, ולהבין לעומקם דברים שמרביתם לא היו מודעים להם בעבר. אם אתה מתמודד עם העולם, אתה מבחין בהדרגה בענייני העולם, ובטרם יגיע קצך, ייתכן שתגיע למסקנה: "באמת קשה להיות אדם". אם תקדיש זמן מה לחוות בנוכחותו של אלוהים ותצליח להבין את עבודתו של אלוהים ואת טבעו, תרכוש תובנות רבות בלא יודעין, ושיעור קומתך יגדל בהדרגה. אתה תבין טוב יותר דברים רוחניים רבים, ובפרט, תבין באופן ברור יותר את עבודתו של אלוהים. תקבל את דברי האל, את עבודתו של האל, את כל מעשיו של האל, את טבעו של האל, את מה ששייך לאלוהים ואת מה שאלוהים הינו – כחייך. אם אך ורק תשוטט בעולם, כנפיך יתקשו יותר ויותר, והתנגדותך לאלוהים תלך ותתעצם. כיצד, אם כן, אלוהים יוכל להשתמש בך? משום שיש בך יותר מדי "לדעתי", אלוהים אינו משתמש בך. ככל שתשהה יותר במחיצתו של אלוהים, כך יהיו לך חוויות רבות יותר. אם אתה עדיין חי בעולם כמו בהמה – פיך מצהיר על אמונה באלוהים אך לבך נמצא במקום אחר – ואם אתה עדיין לומד תורות חיים ארציות, אזי כל העבודה הקודמת שלך הייתה לחינם, הלא כן? לכן, ככל שבני אדם נמצאים יותר במחיצתו של אלוהים, כך קל יותר לאלוהים להפוך אותם למושלמים. זה הנתיב שבו רוח הקודש עושה את עבודתה. אם לא תבין זאת, לא תוכל לעלות על דרך הישר, ובשום אופן לא תהפוך למושלם בידי אלוהים. לא יוכלו להיות לך חיים רוחניים תקינים, תהיה כמו נכה ותיוותר רק עם העבודה הקשה שלך ובלי שמץ מעבודתו של אלוהים. יהיה בכך פגם בחוויה שלך, הלא כן? אינך חייב בהכרח להתפלל כדי להימצא במחיצתו של אלוהים. לעתים אתה שוהה במחיצתו של אלוהים כשאתה מהרהר בו או הוגה בעבודתו, לעתים זה קורה כשאתה מטפל בעניין כלשהו, ולעתים זה קורה כאשר אתה באירוע מסוים. מרבית בני האדם אומרים, "האין אני נמצא במחיצתו של אלוהים, מאחר שאני מרבה להתפלל?" בני אדם רבים מתפללים ללא הפסק "במחיצתו של אלוהים". התפילות אומנם שגורות על שפתיהם תמיד, אך הם לא באמת חיים במחיצתו של אלוהים. בני אדם כאלה יכולים רק כך לשמר את מצבם במחיצתו של אלוהים. הם אינם מסוגלים כלל ליצור קשר עם אלוהים בלבם בכל עת, או להשתמש באמצעי של חוויות כדי לשהות במחיצתו של אלוהים, בין באמצעות הגות, הרהורים שקטים בלב, או שימוש במחשבתם כד ליצור קשר עם האל שבלבם, על ידי שימת לב לעול של אלוהים. הם רק נושאים בפיהם תפילות לאל שבשמיים. מרבית בני האדם אינם נושאים את אלוהים בלבם, ואלוהים נמצא שם רק כשהם מתקרבים לאלוהים. רוב הזמן אלוהים אינו שם כלל. האין זה ביטוי של לב שאלוהים אינו מצוי בו? אילו אלוהים באמת היה בלבם, האם הם היו עושים מעשים של שודדים או בהמות? אם אדם מסוים באמת ירא אלוהים, הוא ייצור קשר עם אלוהים בלבו הכן, ומחשבותיו ורעיונותיו יעסקו תמיד בדברי האל. הוא לא יטעה בדיבור או במעשה ולא יעשה דבר שמנוגד במפורש לאלוהים. זו אמת המידה להיותכם מאמינים.