הזוכה בישועה הוא זה שמוכן להנהיג את האמת

ההכרח לקיים חיי כנסייה הולמים מוזכר לעתים קרובות בדרשות. אם כן, מדוע עדיין לא השתפרו חיי הכנסייה, ומדוע הם בדיוק כמו שהיו? מדוע עדיין אין אורח חיים חדש ושונה לחלוטין? האם ייתכן שראוי שאדם בשנות התשעים יחיה כקיסר של עידנים קודמים? אף על פי שאנשים אוכלים ושותים כיום מטעמים שבקושי נטעמו בעידני העבר, לא חלו תהפוכות משמעותיות בחיי הכנסייה. הדבר משול להעברת יין ישן לבקבוקים חדשים. אם כן, מה הטעם בדבריו הרבים של אלוהים? הכנסיות ברוב המקומות לא השתנו כלל. ראיתי זאת במו עיניי, והדבר ברור בלבי. למרות שאני עצמי איני מנוסה בחיי הכנסייה, אני מכיר כמו את כף ידי את מצבן של האסיפות בכנסייה. הן לא התקדמו כמעט. כמו שאמרתי – הדבר משול להעברת יין ישן לבקבוקים חדשים. דבר לא השתנה! כשמישהו רועה אותם, הם בוערים כמו אש, אך כשאף אחד לא תומך בהם, הם כמו גוש קרח. מעטים בני האדם שיכולים לדבר על דברים מעשיים, ונדיר שמישהו יכול לקחת פיקוד. על אף שהדרשות נשגבות, נדיר שמישהו זכה להיווכח כלל. מעטים בני האדם שמוקירים את דבר האל. עיניהם מתמלאות בדמעות כשהם מאמצים את דבר האל לחיקם, הם מתרוננים כשהם מניחים אותו בצד והופכים לתפלים ונטולי ברק כשהם נפרדים ממנו. למען האמת, אתם פשוט לא מוקירים את דבר האל, ומעולם לא התייחסתם למוצא פיו כיום כאל אוצר. אתם רק מתמלאים בחרדה כשאתם קוראים את דברו, ואתם מרגישים מאומצים כשאתם משננים אותו. כשמגיע הרגע להנהיג את דברו, דומה הדבר כאילו ניסיתם להפעיל משאבת באר על-ידי משיכת הידית בשערה מזנבו של סוס – ככול שתנסו, לא תצליחו לייצר מספיק אנרגיה. אתם תמיד מתמלאים באנרגיה כשאתם קוראים את דבר האל, אך הופכים לשכחנים כשאתם מנהיגים אותו. למעשה, לא צריך לומר את המילים האלה באופן כה קפדני, ולא צריך לחזור עליהן בסבלנות כזו. העובדה שבני האדם רק מקשיבים אך הם לא מנהיגים את דבר אלוהים הפכה למכשולבפני עבודתו. אני לא יכול שלא להעלות את הנושא הזה, ואני לא יכול שלא לדבר על כך. אין לי ברירה אלא לעשות זאת. אני הרי לא נהנה לחשוף את חולשות הזולת. אתם חושבים שהנוהג שלכם פחות או יותר הולם, ואתם חושבים שכאשר הגילויים מגיעים לשיאם, גם אתם מגיעים לשיא הזה? האם הדבר עד כדי כך פשוט? אתם לעולם לא בוחנים את היסודות שעליהם נבנות החוויות שלכם! נכון לרגע זה, בשום אופן אי אפשר לקרוא לאסיפות שלכם חיי כנסייה הולמים, ואלה גם כלל אינם חיים רוחניים הולמים. מדובר רק באסיפות של קבוצות בני אדם שנהנים לפטפט ולשיר. למען הדיוק, אין בהן הרבה מציאות. אומר זאת באופן מעט יותר ברור: אם אתם לא מנהיגים את האמת, איפה המציאות? האין זו התרברבות לומר שיש לכם מציאות? בני האדם שתמיד עושים עבודה הם יהירים ושחצנים, ואילו בני האדם שתמיד נשמעים לאחרים שומרים על השקט ולא בולטים בשטח, ואין להם שום הזדמנות לתרגל. בני האדם שעושים את העבודה אך ורק מדברים, ונושאים ללא-הרף את הנאומים היומרניים שלהם, והחסידים רק מאזינים. אין כל שינוי נראה לעין. אלה רק דרכי העבר! כיום, יכולתכם להיות צייתנים ולא להעז להפריע או להתנהג בזדון נובעת מבואם של הצווים המנהליים של אלוהים. זה לא שינוי שעברתם דרך חוויות. העובדה שאינכם מעזים עוד לעשות דברים שמחללים את הצווים המנהליים העכשוויים נובעת מכך שעבודת הדברים של אלוהים השפיעה מאוד וכבשה בני אדם. הרשה לי לשאול: כמה מההישגים שלך היום הם הרווחת בזעת אפך ובעבודתך הקשה? כמה מהם נאמרו לך ישירות מפיו של אלוהים? מה תהיה התשובה שלכם? האם תהיו מוכי הלם ולא יהיו מילים בפיכם? מדוע בני אדם אחרים מסוגלים לדבר על רבות מהחוויות שלהם בפועל כדי לספק לכם תמיכה, ואילו אתם סתם נהנים מארוחות שאחרים בישלו? האם אינכם חשים בושה? ייתכן שתבצעו חקירה במטרה לאסוף מידע, ותבחנו את בני האדם שמצבם טוב יחסית: כמה אמת אתם מבינים? כמה דברים אתם מנהיגים בסופו של דבר? את מי אתם אוהבים יותר, את אלוהים או את עצמכם? האם אתם נותנים יותר או מקבלים יותר? בכמה הזדמנויות זנחתם את הזהות הישנה שלכם וריציתם את רצונו של אלוהים לאחר שהתברר שהכוונה שלכם הייתה שגויה? די בשאלות המעטות האלה כדי לבלבל בני אדם רבים. עבור רוב בני האדם, אפילו אם הם מבינים שהכוונה שלהם שגויה, הם בכל זאת עושים דברים רעים ביודעין, ואינם מתקרבים אפילו לזניחת בשרם ודמם. רוב בני האדם מניחים לחטא להשתולל בתוכם ומניחים לחטאים לכוון את כל מעשיהם. הם לא מסוגלים לכבוש את החטאים שלהם וממשיכים לחיות חיי חטא. כיוון שהגענו לשלב הנוכחי, מי לא יודע כמה מעשים רעים הוא עשה? אם אתם אומרים שאינכם יודעים, אתם משקרים ללא בושה. למען האמת, מדובר רק בחוסר נכונות שלכם לזנוח את זהותכם הישנה. מה הטעם לומר "מילים מהלב" חסרות תועלת של חרטה? האם זה יעזור לכם לצמוח בחייכם? אפשר להגיד שהכרה עצמית היא עבודה במשרה מלאה שלכם. אני הופך בני אדם למושלמים דרך הציות שלהם והנהגתם את דברי האל. אם אתם רק לובשים את דבר האל כמו שאתם לובשים את בגדיכם, רק כדי להיראות מרשימים ואופנתיים, האינכם מוליכים שולל את עצמכם ואת הזולת? אם כל מה שיש לכם הוא דיבורים ואף פעם לא תנהיגו אותם, מה תשיגו?

בני אדם רבים יכולים לדבר קצת על נוהג, והם יכולים לדבר על הרשמים האישיים שלהם, אך רוב הדברים האלה הם הנאורות בה זכו מדבריהם של בני אדם אחרים. הם לא כוללים דבר מהנהגים האישיים שלהם עצמם ולא את מה שהם הבינו מהחוויות שלהם. ניתחתי את העניין הזה קודם לכן. אל תחשבו שאני לא יודע דבר. אתם בסך הכול נמרים של נייר, אך אתם מדברים על כיבוש השטן, על נשיאת עדויות מנצחות, ועל הבאת צלמו של אלוהים לידי ביטוי. אלה שטויות מוחלטות! האם אתם חושבים שכל המילים שאלוהים אמר היום נועדו להערכתכם? הפה שלכם מדבר על זניחת הזהות הישנה שלכם והנהגת האמת, אך ידיכם מבצעות מעשים אחרים, ולבכם חורש מזימות אחרות – איזה מין בני אדם אתם? מדוע לבכם וידיכם לא שווים? כל כך הרבה הטפה הפכה למילים ריקות מתוכן. האין זה שובר לב? אם אינכם מסוגלים להנהיג את דבר האל, הדבר מוכיח שטרם עליתם על הדרך שבה עובדת רוח הקודש, שטרם אימצתם בתוככם את עבודתה של רוח הקודש ושטרם קיבלתם את הכוונתה. אם אתם אומרים שאתם רק מסוגלים להבין את דבר האל, אך שאתם לא מסוגלים להנהיג אותו, פירוש הדבר הוא שאתם בני אדם שלא אוהבים את האמת. אלוהים לא בא להושיע בני אדם כאלה. ישוע סבל כאב עצום כשהוא נצלב על מנת להושיע את החוטאים, להושיע את העניים, להושיע את בני האדם הצנועים האלה. הצליבה שלו הביאה את קורבן החטאת. אם אתם לא יכולים להנהיג את דבר האל, עליכם לעזוב בהקדם האפשרי. אל תתבטלו בבית האל כאוכלי חינם. בני אדם רבים מתקשים אפילו להימנע מעשיית דברים שמתנגדים לאלוהים באופן מובהק. הם מבקשים למות, הלא כן? איך הם מעזים לדבר על כניסה למלכותו של אלוהים? האם תהיה להם החוצפה לראות את פני האל? אתם אוכלים את המזון שאלוהים מספק לכם, עושים דברים מושחתים שמתנגדים לאלוהים, אתם זדוניים, חתרניים ורוחשים מזימות, אפילו כשאלוהים מאפשר לכם ליהנות מהברכות שהוא מעניק לכם – האם אינכם מרגישים אותן שורפות את ידיכם כשאתם מקבלים אותן? האם אתם לא מרגישים את פניכם מסמיקים? לאחר שפעלתם בניגוד לאלוהים, לאחר שביצעתם מזימות כדי "להתפרע", האם אתם לא מרגישים מפוחדים? אם אתם לא מרגישים דבר, איך אתם יכולים לדבר על איזשהו עתיד? כבר אין עתיד מזה זמן רב, ולכן אילו ציפיות גדולות עוד יכולות להיות לכם? אם אתם מדברים בחוסר בושה אך לא מרגישים שום אשמה, ואם אין ללבכם כל מודעות, פירוש הדבר הוא שאלוהים כבר נטש אתכם, הלא כן? דיבור והתנהגות מפונקים ומשולחי רסן הפכו לאופי שלכם. איך ייתכן שאלוהים יהפוך אתכם אי-פעם למושלמים במצב הזה? האם תהיו מסוגלים לנדוד בכל רחבי העולם? את מי תוכלו לשכנע? בני האדם שמכירים את האופי האמיתי שלכם ישמרו מכם מרחק. האין זה עונשו של אלוהים? בסך הכול, אם יש רק דיבור אך אין נוהג, אין כל צמיחה. על אף שייתכן שרוח הקודש עובדת בכם בעודכם מדברים, אם לא תנהיגו דברים, רוח הקודש תפסיק לעבוד. אם תמשיכו כך, איך אפשר יהיה לדבר על העתיד או על הענקת כל כולכם לעבודתו של אלוהים? אתם יכולים לדבר רק על הקדשת כל הווייתכם, אךאינכם נותנים את אהבתכם האמתית לאלוהים. כל מה שאלוהים מקבל מכם הוא מסירות מילולית. אינכם נותנים לו את כוונתכם להנהיג את האמת. האם ייתכן שזה שיעור קומתכם האמיתי? אם תמשיכו כך, מתי אלוהים יהפוך אתכם למושלמים? האינכם חרדים לעתידכם החשוך והעגמומי? האם אינכם מרגישים שאלוהים התייאש מכם? האינכם יודעים שאלוהים רוצה להפוך למושלמים בני אדם רבים יותר וחדשים יותר? האם יכולים דברים ישנים לעמוד בזכות עצמם? אינכם שמים לב לדברי האל היום: האם אתם מחכים למחר?

קודם: כשאתם מבינים את האמת, עליכם להנהיג אותה

הבא: היכולות שרועה ראוי צריך להיות מצויד בהן

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

הנתיב... (2)

ייתכן שאחינו ואחיותינו יודעים משהו על רצף העניינים, השלבים והשיטות שמאפיינים את עבודתו של אלוהים בסין היבשתית, אך אני עדיין סבור שמוטב...

כיצד פטרוס הכיר את ישוע

במהלך הזמן שפטרוס העביר במחיצתו של ישוע, הוא ראה תכונות נעימות רבות בישוע, היבטים רבים הראויים לחיקוי והיבטים רבים שהעניקו לו כוח. אף...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה