דתיים רבים מקבלים את דבריו אלה של פאולוס כבסיס: "מִתְפַּלֵּא אֲנִי שֶׁכָּל כָּךְ מַהֵר אַתֶּם סָרִים מִמִּי שֶׁקָּרָא אֶתְכֶם בְּחֶסֶד הַמָּשִׁיחַ וְעוֹבְרִים אֶל בְּשׂוֹרָה אַחֶרֶת. וְאֵין אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה אֲנָשִׁים הַמְבַלְבְּלִים אֶתְכֶם וַחֲפֵצִים לְעַוֵּת אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ. אַךְ אִם מִישֶׁהוּ, אֲפִלּוּ אֲנַחְנוּ אוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, יְבַשֵּׂר לָכֶם בְּשׂוֹרָה שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁבִּשַּׂרְנוּ לָכֶם, חֵרֶם יִהְיֶה!" (גלטים א' 6-8). משום כך, אנשים הנמצאים בדת אומרים שהאמונה באל כול יכול היא סטייה משמו ומדרכו של ישוע אדוננו, ושעבורם המעבָר לאמונה בבשורה אחרת יש בו משום כפירה ובגידה באדון.

פסוקים מכתבי הקודש

"לִפְנֵי יְהוָה כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ" (תהילים צ"ו 13).

"וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים" (ישעיהו ב' 4).

"אִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתָם, אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אוֹתוֹ; כִּי לֹא בָּאתִי לִשְׁפֺּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם. מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן" (יוחנן י"ב 47-48).

"שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים" (פטרוס א' ד' 17).

"רָאִיתִי מַלְאָךְ אַחֵר מְעוֹפֵף בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לוֹ בְּשׂוֹרַת עוֹלָם לְבַשֵּׂר לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וּלְכָל אֻמָּה וְשֵׁבֶט וְלָשׁוֹן וְעַם, וְהוּא קוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל: 'יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים וּתְנוּ לוֹ כָּבוֹד, כִּי בָּאָה עֵת מִשְׁפָּטוֹ'" (ההתגלות י"ד 6-7).

"עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת, כִּי לֹא יְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר הוּא שׁוֹמֵעַ יְדַבֵּר וְאֶת הַבָּאוֹת יוֹדִיעַ לָכֶם" (יוחנן ט"ז 12-13).

"מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת" (ההתגלות ב' 7).

"בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה, 'הִנֵּה הֶחָתָן, צְאֶינָה לִקְרָאתוֹ!'" (מתי כ"ה 6).

"צֺאנִי שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלִי וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָן; הֵן הוֹלְכוֹת אַחֲרַי" (יוחנן י' 27).

"אֵלֶּה הֵם הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַשֶּׂה לְכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ" (ההתגלות י"ד 4).

דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

אף על פי שישוע בא בקרב בני האדם ועבד רבות, הוא השלים רק את העבודה של גאולת האנושות כולה ושימש כקורבן החטאת של האדם; הוא לא פטר את האדם מכל צביונו המושחת. על מנת להושיע את האדם באופן מלא מהשפעתו של השטן, לא זו בלבד שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שהאל צריך היה לבצע עבודה אדירה אף יותר כדי לפטור את האדם לחלוטין מצביונו שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שחטאיו של האדם נמחלו לו, האל חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן החדש, והתחיל את עבודת הייסור והשיפוט. העבודה הזו הביאה את האדם לתחום נעלה יותר. כל מי שמתמסר לריבונותו של האל ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות גדולות יותר. הוא יחיה באמת באור, ויזכה באמת, בדרך ובחיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש באדם טבע שמתנגד לאל. לפיכך כשהאדם נגאל, אין זו אלא גאולה. כלומר, האדם נקנה במחיר גבוה, אך הטבע הרעיל שבתוכו לא הוסר. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי בטרם ייעשה ראוי לשרת את האל. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסור, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של האל. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסור של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, שלב זה הוא גם עבודת הכיבוש, כמו גם השלב השני בעבודת הישועה. האדם נופל בנחלתו של האל דרך המשפט והייסור של דבר האל, ובאמצעות הזיכוך, השיפוט והחשיפה על ידי דבר האל – כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נגלים לחלוטין. על אף שהאדם נגאל וחטאיו נמחלו, המשמעות היחידה של הדבר היא שהאל אינו זוכר את העבירות שהאדם ביצע ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם, כאשר האדם שחי כבשר ודם לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הצביון השטני המושחת שלו. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ומתוודים בערב. באופן זה, גם אם קורבן החטאת יעיל לעולם עבור האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה... לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. אין לו דרך לזהות את הטבע שמושרש בו עמוקות, ועליו להסתמך על השיפוט באמצעות דבר האל כדי להשיג תוצאה זו. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה ולהתקדם מנקודה זו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

אחרי עבודתו של יהוה, ישוע הפך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. עבודתו של ישוע לא בוצעה באופן מבודד, אלא התבססה על עבודתו של יהוה. הייתה זו עבודה לעידן חדש לאחר שהאל חתם את עידן החוק. באותו אופן, לאחר שעבודתו של ישוע הסתיימה, האל המשיך את עבודתו לעידן הבא, משום שכלל ניהולו של האל תמיד ממשיך להתקדם. כשהעידן הישן יחלוף, הוא יוחלף בעידן חדש, וברגע שהעבודה הישנה תושלם, עבודה חדשה תמשיך את ניהולו של האל. ההתגלמות הזו היא התגלמותו השנייה של האל, לאחר שהושלמה עבודתו של ישוע. מובן שההתגלמות הזו לא מתרחשת באופן מבודד; אלא היא שלב העבודה השלישי לאחר עידן החוק ועידן החסד. בכל פעם שהאל מתחיל שלב עבודה חדש, חייבת תמיד להיות התחלה חדשה ועליה תמיד לבשר על עידן חדש. הדבר נכון גם לגבי השינויים המקבילים בצביונו של האל, אופן עבודתו, מיקום עבודתו ושמו. לכן אין זה פלא שהאדם מתקשה לקבל את עבודתו של האל בעידן החדש. אולם גם כשהאדם מתנגד לו מאוד, האל תמיד מבצע את עבודתו, ותמיד מוביל את כלל האנושות קדימה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

העבודה כיום קידמה את העבודה של עידן החסד. כלומר העבודה במסגרת תוכנית הניהול הכוללת בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, חלה התקדמות בעבודתו של האל. מדוע אני אומר שוב ושוב ששלב העבודה הזה בנוי על היסוד של עידן החסד ועידן החוק? משום שהעבודה של היום הזה היא המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והתקדמות מעבר לעבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק, כאשר כל שלב בשרשרת קשור קשר הדוק לזה שאחריו. מדוע אני אומר גם ששלב העבודה הזה בנוי על יסוד השלב שישוע עשה? נניח שהשלב הזה לא היה בנוי על יסוד העבודה שישוע עשה, אזי היה צורך בצליבה נוספת בשלב הזה, ועבודת הגאולה מהשלב הקודם הייתה צריכה להתבצע מחדש. זה היה חסר משמעות. לפיכך, העבודה לא הסתיימה לחלוטין, אלא העידן התקדם הלאה והעבודה רוממה עוד יותר מבעבר. אפשר לומר ששלב העבודה הזה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. עבודת האל נבנית שלב-אחר-שלב והשלב הזה איננו התחלה חדשה. רק השילוב של שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. העבודה של השלב הזה נעשית על יסודות העבודה בעידן החסד. לו שני שלבי העבודה האלה לא היו קשורים זה לזה, אזי מדוע הצליבה לא חוזרת בשלב הזה? מדוע אינני נושא את חטאי האדם, ובמקום זאת אני בא כדי לשפוט ולייסר את האדם באופן ישיר? לולא עשיתי את עבודת המשפט והייסורים על האדם אחרי הצליבה, כאשר בואי עכשיו אינו באמצעות התעברות מרוח הקודש, אזי לא הייתי מוסמך לשפוט ולייסר את האדם. בדיוק מפני שאני וישוע חד הם, אני בא ישירות כדי לשפוט את האדם ולהמיט עליו ייסורים. שלב העבודה הזה מבוסס כולו על השלב שקדם לו. זו הסיבה לכך שרק עבודה כזו יכולה להושיע את האדם, צעד-אחר-צעד. ישוע ואני נובעים מרוח אחת. על אף שאין קשר בין בשרנו, רוחנו אחת. על אף שהדברים שאנחנו עושים והעבודה שאנחנו נוטלים על עצמנו לא זהים, אנו דומים במהותנו. בשרנו מתגלם בדרכים שונות, אך הסיבה לכך היא התחלפות התקופה והשוני בדרישות של עבודתנו. כהונותינו אינן דומות, כך שהעבודה שאנו מבצעים והצביון שאנו חושפים בפני האדם שונים גם כן. זו הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומבין כיום שונים מאלו שבעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שהם שונים במגדר שלהם ובצורה של בשרם ועל אף שהם לא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין בשרם, אי-אפשר להכחיש שאלה התגלמויותיו של האל כבשר ודם בשתי תקופות שונות. זו אמת שלא ניתן לערער עליה שאלה התגלמויותיו של האל כבשר ודם, אולם, הן אינן נצר לאותה שושלת ואינן דוברות שפה אנושית משותפת (האחת הייתה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחרת היא נקבה שמדברת רק סינית). אלה הסיבות לכך שהן חיות במדינות שונות ועושות את העבודה שעל כל אחד מהן לעשות, וכן בתקופות שונות. למרות העובדה שהן אותה רוח ושמהותן זהה, אין דמיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרן ודמן. הדבר היחיד שהן חולקות הוא אותה אנושיות, אך בכל הנוגע למראה החיצוני של בשרן ודמן ולנסיבות לידתן, הו אינן דומות. לדברים אלה אין כל השפעה על העבודה של כל אחת מהן או על הידע של האדם אודותן. כי, בסופו של דבר, הן אותה רוח ואיש אינו יכול להפריד ביניהן. על אף שאין ביניהן קשר דם, רוחן מכוונת את כל הווייתן ומקצה להן עבודה שונה בתקופות שונות, ובשרן ודמן אינם נצר לאותה שושלת. רוח יהוה אינה אביו של רוחו של ישוע, ורוחו של ישוע אינה בנו של רוח יהוה – הן אותה רוח. באופן דומה, אין קשר דם בין האל בהתגלמותו כיום לבין ישוע, אבל חד הם, מפני שרוחם אחת. האל יכול לבצע את עבודת רוחב הלב והחמלה וכן את עבודת המשפט הצודק והייסור על האדם ואת הטלת הקללות על האדם, ובסופו של דבר, הוא יכול לבצע את העבודה של השמדת העולם והענשת הרעים. האין הוא עושה את כל זה בעצמו? האין זו כול יכולתו של האל?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

על אף שהשמות יהוה, ישוע והמשיח מייצגים כולם את רוחי, הם מסמלים רק את העידנים השונים בתוכנית הניהול שלי, והם לא מייצגים את כל כולי. השמות שבהם בני האדם על פני האדמה קוראים לי לא יכולים לבטא את כל צביוני ואת כל מהותי. הם רק שמות שונים שבהם אני נקרא במהלך עידנים שונים. על כן, כשיבוא העידן האחרון – העידן הסופי – שמי ישתנה שוב. לא אקרא יהוה, או ישוע, וקל וחומר שלא אקרא המשיח, אלא אקרא האל הכול יכול רב-העוצמה בכבודו ובעצמו, ובשם הזה אביא את העידן כולו לקצו. פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, באהבה ובכבוד. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני האל עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל צביוני ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא היו איתי במגע, הם מעולם לא הכירו אותי, ומעולם לא הכירו את צביוני. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע בפני אנשים באחרית הימים אך הוא נסתר ביניהם. הוא שוכן בקרב אנשים, אמיתי וממשי, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יישפט על ידי דבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, שלל האומות יבורכו בזכות דבריי, וגם ינופצו לרסיסים בזכות דבריי. כך יראו כל האנשים באחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים הפכתי גם ללהבות השמש הלוהטת ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני נושא בחובי את הצביון הזה כדי שכל האנשים יוכלו להבין שאני האל הצודק, השמש הבוערת והאש הלוהטת. עשיתי זאת כדי שכולם יוכלו לעבוד אותי, את האל האמיתי היחיד, וכדי שהם יראו את פניי האמיתיים: אני לא רק אלוהיהם של בני ישראל, ואני לא רק הגואל – אלא אני אלוהיהם של כל הברואים ברחבי השמיים, והארץ והמים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המושיע כבר חזר על "ענן לבן"

מכיוון שהאדם מאמין באל, עליו לצעוד במדויק בעקבות כל אחד מצעדי האל. עליו לצעוד "אחרי השה אל כל אשר ילך". רק אלה הם האנשים שבאמת ובתמים מחפשים את דרך האמת ורק הם מכירים את עבודתה של רוח הקודש. אנשים שפועלים בעקשנות על פי מילים ודוקטרינות הם אלה שעבודתה של רוח הקודש סילקה. בכל פרק זמן האל יפתח בעבודה חדשה ובכל תקופה תהיה התחלה חדשה בקרב בני האדם. אם האדם יציית רק לאמיתות ש"יהוה הוא האל" וש"ישוע הוא המשיח", שהן אמיתות שכל אחת מהן חלה בעידן יחיד בלבד, האדם לעולם לא יעמוד בקצב עבודתה של רוח הקודש ולעולם לא יהיה מסוגל לזכות בעבודתה של רוח הקודש. בלי קשר לאופן עבודתו של האל, האדם צועד אחריו ללא כל ספק ובמדויק. אם כך, כיצד יכולה רוח הקודש לסלק את האדם? בלי קשר למה שהאל עושה, כל עוד האדם בטוח שזו עבודתה של רוח הקודש וכל עוד הוא משתף פעולה עם עבודתה של רוח הקודש ללא כל חשש ומנסה לעמוד בדרישות האל, כיצד ייתכן שהוא ייענש? עבודתו של האל לא פסקה מעולם, הוא מעולם לא עמד מלכת ולפני השלמת עבודת הניהול שלו, הוא תמיד היה עסוק ולעולם אינו עוצר. אבל האדם שונה: משזכה רק בקמצוץ מעבודתה של רוח הקודש, הוא מתייחס אליה כאילו לא תשתנה לעולם. משזכה במעט ידע, הוא אינו ממשיך לצעוד בעקבות עבודתו החדשה יותר של האל. משראה מעט מעבודתו של האל, הוא מיד רואה באל בובת עץ מסוימת ומאמין שהאל יישאר תמיד בצורה שהוא רואה, שכך היה בעבר ושכך תמיד יהיה בעתיד. משזכה רק בשמץ של ידע ברמה שטחית, האדם כה גאה עד שהוא שוכח את עצמו ומתחיל להכריז בהפקרות על צביון והווייה של האל שפשוט אינם קיימים. מרגע שהאדם בטוח בשלב אחד בעבודתה של רוח הקודש, אין זה משנה מי יכריז על עבודתו החדשה של האל, האדם לא מקבל זאת. אלה בני אדם שאינם יכולים לקבל את עבודתה החדשה של רוח הקודש. הם שמרניים מדי ואינם מסוגלים לקבל דברים חדשים. בני אדם כאלה מאמינים באל אך גם דוחים אותו. האדם מאמין שבני ישראל טעו כש"האמינו רק ביהוה ולא האמינו בישוע", אך מרבית בני האדם מגלמים תפקיד שבו הם "מאמינים רק ביהוה ודוחים את ישוע" ו"כמהים לשיבת המשיח, אך מתנגדים למשיח ששמו ישוע". אם כך, אין זה פלא שבני האדם עדיין חיים תחת השפעתו של השטן לאחר שקיבלו שלב אחד בעבודתה של רוח הקודש ושהם עדיין לא זוכים בברכותיו של האל. האין זו התוצאה של מרדנות האדם? ... רק מי שצועד בעקבות השה עד הסוף יוכל לזכות בברכה הסופית ואילו "הפיקחים", שאינם מסוגלים לצעוד בעקבותיו עד הסוף אך עדיין מאמינים שזכו בכול, אינם מסוגלים להיות עדים להופעתו של האל. כל אחד מהם מאמין שהוא האדם החכם ביותר עלי אדמות, הם קוטעים ללא כל סיבה את התפתחותה המתמדת של עבודת האל ונדמה שהם מאמינים בוודאות גמורה שהאל ייקח אותם לשמיים בהיותם בני האדם "הנאמנים לאל יותר מכול, חסידי אל שמצייתים לדבר האל". למרות שהם "נאמנים יותר מכול" לדברים שהאל אומר, דבריהם ומעשיהם עדיין דוחים ביותר, משום שהם מתנגדים לעבודתה של רוח הקודש ונוקטים עורמה ופעולות מרושעות. מי שלא יכול לצעוד בעקבות האל עד הסוף, שלא יכול לעמוד בקצב עבודתה של רוח הקודש ורק נצמד לעבודה הישנה, לא רק אינו נאמן לאל, אלא נהפוך הוא – הוא נעשה לאחד ממתנגדי האל, מאלה שהעידן החדש דוחה ומאלה אשר ייענשו. היש דבר מעורר רחמים יותר מהם?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

המשיח של אחרית הימים מביא חיים, ומביא את דרך האמת המתמשכת והנצחית. אמת זו היא הנתיב שבאמצעותו האדם זוכה בחיים, והיא הנתיב היחיד שבאמצעותו האדם יכיר את האל, והאל יאשרו. אם אינך מחפש את דרך החיים שהמשיח של אחרית הימים מספק, לעולם לא תזכה באישורו של ישוע, ולעולם לא תהיה ראוי להיכנס בשער מלכות השמיים, שכן אתה בובה ואסיר של ההיסטוריה. אלה הנשלטים על ידי תקנות, על ידי מילים ועל ידי כבלי ההיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים, ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שכל מה שיש להם הוא מים עכורים שהם נאחזו בהם במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. אלה נטולי האספקה של מי החיים יישארו לנצח גוויות, צעצועים בידי השטן ובני הגיהנום. כיצד, אם כן, יוכלו לחזות באל? אתה רק מנסה להיאחז בעבר, רק מנסה לעמוד במקום ולשמר את הדברים כמות שהם, ואינך מנסה לשנות את המצב הקיים ולזנוח את ההיסטוריה, אם כן, האם לא תהיה תמיד עוין כלפי האל? צעדי עבודתו של האל הם אדירים ועצומים, כגלים גועשים וכרעמים מתגלגלים – ובכל זאת אתה יושב וממתין להשמדה באפס מעשה, נאחז באיוולתך ואינך עושה דבר. באופן זה, כיצד תוכל להיחשב כמי שהולך בעקבות הכבש? כיצד תוכל להצדיק את האל שאתה נאחז בו כאל שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן? וכיצד יוכלו המילים שבספריך המצהיבים להעביר אותך לעידן חדש? כיצד יוכלו להוביל אותך לחפש את שלבי עבודתו של האל? וכיצד יוכלו להעלות אותך השמיימה? מה שאתה מחזיק בידיך הן מילים שיכולות לספק נחמה זמנית בלבד, לא אמיתות המסוגלות להעניק לך חיים. הדברים של כתבי הקודש שאתה קורא יכולים רק להעשיר את לשונך, ואינם דברי פילוסופיה שיכולים לעזור לך להכיר את החיים האנושיים, וקל וחומר שאינם הנתיב שיכול להוביל אותך לשלמות. האין פער זה מעורר בך הרהור? האין הוא גורם לך לתפוס את התעלומות הגלומות בו? האם אתה מסוגל להביא את עצמך השמיימה כדי לפגוש את האל בכוחות עצמך? ללא בואו של האל, האם אתה תוכל לקחת את עצמך השמיימה כדי ליהנות מאושר משפחתי עם האל? האם אתה עדיין חולם כעת? אני מציע, אם כן, שתפסיק לחלום ותראה מי פועל כעת – ראה מי מבצע כעת את העבודה של ישועת האדם באחרית הימים. אם לא תעשה זאת, לעולם לא תזכה באמת, ולעולם לא תזכה בחיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח

קטעים מסרטים קשורים

האם שמו של אלוהים באמת לא משתנה?

דרשות קשורות

האם אמונה באל הכול יכול היא בגידה בישוע אדוננו?

מזמורים קשורים

ניהולו של אלוהים תמיד ממשיך להתקדם

על המאמינים לצעוד בזהירות בעקבות אלוהים

האל הוא אדון כל יצירי הבריאה