הבנת רצוני לא נועדה רק כדי שתוכלו לדעת מהו, אלא גם כדי שתוכלו לפעול בהתאם לכוונתי. בני האדם פשוט אינם מבינים ללבי. כשאני אומר "זה המזרח," הם שוקלים זאת ומהרהרים, "האם זה באמת המזרח? אולי לא. אני לא יכול להאמין לכך. אני צריך לראות זאת בעצמי." עד כדי כך קשה להתמודד אתכם, ואתם לא יודעים מהו ציות אמיתי. כשאתם יודעים מהי כוונתי, עליכם ליישם אותה ללא היסוס – אין צורך לחשוב על כך! אתם תמיד מטילים ספק בדבריי ומקבלים אותם באופן מגוחך. על כן, איך ייתכן שיהיו לכם תובנות אמיתיות כלשהן? לעולם אינכם שואפים להיווכח בדבריי. כפי שאמרתי בעבר, אני רוצה רק נבחרים מעטים, ולא אנשים רבים. אלה שאינם מייחסים חשיבות להיווכחות בדבריי אינם ראויים להיות החיילים הטובים של המשיח. במקום זאת, הם משמשים כמשרתי השטן ומפריעים לעבודתי. אל תחשבו שזה עניין פעוט. כל מי שמפריע לעבודתי פוגע בצווים המנהליים שלי, ואין ספק שאטיל משמעת חמורה על האנשים האלה. כלומר, מעתה ואילך, אם תפנה לי את גבך לזמן מה, אזי המשפט שלי יפקוד אותך. אם אינך מאמין לדבריי, נסה זאת בעצמך, ובחן את הרגשתך, לאור זיו פניי, ומהו מצבך כשאתה עוזב אותי.

אינני מוטרד מכך שלא תחייה ברוח. עבודתי המשיכה עד השלב הנוכחי. מה, אם כן, אתה יכול לעשות? אני עושה דברים בשלבים, ולכן אין צורך שתהיה חרד. אני אעשה את עבודתי בעצמי. כשאני עושה משהו, בני האדם משתכנעים לגמרי. ובאלה שלא ישתכנעו אטפל על ידי הטלת ייסורים חמורים יותר. הדבר נוגע יותר לצווים המנהליים שלי. אפשר לראות שהצווים המנהליים שלי כבר החלו להיות מופצים ומיושמים והם כבר אינם נסתרים. עליך לראות זאת בבירור! הכול נוגע כעת לצווים המנהליים שלי, וכל מי שפוגע בהם חייב לחוות אובדן. זה בהחלט לא עניין פעוט. האם באמת יש לכם תובנה לגבי זה? האם אתם מבינים את ההיבט הזה בבירור? כעת אני מתחיל לתקשר כדלקמן: כל האומות וכל העמים בעולם מנוהלים בידיי, ובלי קשר לדת שלהם, עליהם לנהור אל כס מלכותי. כמובן, חלק מאלה שיישפטו יושלכו אל בור תהום ללא תחתית (הם ייהרסו, יישרפו לחלוטין ולא יישארו עוד), ואחרים שיקבלו את שמי לאחר השיפוט יהפכו לאנשי המלכות שלי (אולם, הם ייהנו רק במשך אלף שנים). ואילו אתם תמלכו איתי לעולמים, ומשום שסבלתם בעבר למעני, אחליף את סבלכם בברכות שאעניק לכם עד אין קץ. אנשיי פשוט ימשיכו לשרת את המשיח. ה"הנאה" אינה מתייחסת רק להנאה, אלא גם לבני האדם המוגנים מפני אסונות. זו הסיבה הפנימית לדרישות המחמירות שלי מכם כעת ולכך שהכול נוגע כעת לצווים המנהליים שלי. זאת משום שאם לא קיבלתם את ההדרכה שלי, אין דרך שבה אוכל להעניק לכם את מה שאתם אמורים לרשת. אף על פי כן, אתם עדיין חוששים לסבול וחוששים שנפשכם תיפצע, ואתם תמיד חושבים על הבשר ותמיד מכינים לכם הסדרים ותוכניות. האם לא הכנתי לכם הסדרים הולמים? אם כן, מדוע אתם שוב ושוב מכינים הסדרים לעצמכם? אתם מכפישים אותי! האין זה כך? אני מסדיר משהו למענכם, ואילו אתם מתנערים מכך לחלוטין ועורכים תוכניות משל עצמכם.

אתם אולי רהוטים, אך למעשה, אינכם מתייחסים לרצוני כלל וכלל. הקשיבו לי, בשום אופן לא אומַר שיש ביניכם מישהו שמסוגל באמת להתחשב ברצוני. גם אם המעשים שלכם יתאמו את רצוני, בשום אופן לא אשבח אתכם. זו שיטת הישועה שלי. על אף שכך הדבר, אתם עדיין שאננים לפעמים – אתם חושבים שאתם מדהימים ושכל שאר בני האדם בזויים. זה היבט אחד של טבעו המושחת של האדם. כולכם מכירים את הנקודה הזו שאני מציג, אך רק באופן שטחי. כדי להיות באמת מסוגלים להשתנות, אתם צריכים להתקרב אליי. תקשרו איתי, ואני אעניק לכם חסד. יש כאלה שרוצים לשבת בבטלה ולקצור את מה שאחרים זרעו. הם חשים שעליהם רק לפשוט את זרועותיהם כדי להתלבש או לפתוח את פיהם כדי לאכול, ואפילו ממתינים שאחרים ילעסו את מזונם לפני שהם מוכנים לבלוע אותו. אלה הטיפשים הגדולים ביותר שאוהבים לאכול את מה שאחרים כבר לעסו, וזהו ביטוי של ההיבט העצל ביותר של האדם. למשמע הדברים האלה שלי, אסור לכם עוד לפסוח עליהם. עליכם להקדיש יותר תשומת לב. רק כך תוכלו לרצות אותי. זהו הציות הטוב ביותר.