מעל לכול, התוצאה המיועדת של עבודת הכיבוש היא שבשרו של האדם יחדל למרוד. כלומר, שהאדם ישיג בשכלו הכרה חדשה של האל, שלבו יתמסר לאל לחלוטין וששאיפתו תהיה להתקיים למען האל. כאשר מזגו או בשרו של אדם משתנים, אין זה נחשב שהאדם נכבש; אלא כאשר חשיבתו, תודעתו והגיונו משתנים, כלומר, כאשר כל גישתך הנפשית משתנה – או-אז נכבשת על ידי האל. כאשר גמרת אומר להתמסר ואימצת דפוס חשיבה חדש, כאשר אינך מביא עוד שום תפיסות או כוונות משלך לדברי האל ולעבודתו, וכאשר מוחך יכול לחשוב באופן רגיל – כלומר, כאשר אתה יכול להתאמץ למען האל בכל לבך – אז אתה אדם שנכבש לחלוטין. בדת, אנשים רבים סובלים סבל רב לאורך כל חייהם: הם מכניעים את גופם ונושאים את הצלב שלהם, ואף ממשיכים לסבול ולעמוד בסבל כשהם על סף מוות! יש שעדיין צמים בבוקר יום מותם. כל חייהם הם מונעים מעצמם אוכל טוב ובגדים נאים, ומתמקדים רק בסבל. הם מסוגלים להכניע את גופם ולמרוד בבשרם. רוחם, המאפשרת להם לעמוד בסבל, ראויה לציון. אך חשיבתם, תפיסותיהם, גישתם הנפשית, ולמעשה כל טבעם הישן, לא עברו ולו שמץ של גיזום. אין להם שום הכרה אמיתית של עצמם. דימוי האל שקיים במחשבותיהם הוא אותו דימוי מסורתי של אל מעורפל. נחישותם לסבול למען האל נובעת מקנאותם ומן האופי הטוב של אנושיותם. על אף שהם מאמינים באל, הם לא מבינים אותו ולא יודעים את כוונותיו. הם רק עובדים וסובלים בעיוורון למען האל. הם אינם מייחסים כל ערך להבחנה, ולא אכפת להם כלל כיצד להבטיח ששירותם אכן מגשים את כוונות האל, וקל וחומר שאינם מודעים כיצד להשיג את הכרת האל. האל שהם משרתים אינו האל בדימויו האינהרנטי, אלא אל פרי דמיונם, אל ששמעו עליו או קראו אודותיו באגדות. לאחר מכן הם משתמשים בדמיונם הפורה ובאדיקותם כדי לסבול למען האל ולקחת על עצמם את העבודה שהאל רוצה לעשות. שירותם כל כך לא מדויק, עד שכמעט אף אחד מהם אינו מסוגל באמת לשרת בהתאם לכוונות האל. בלי קשר למידת נכונותם לסבול, נקודת המבט המקורית שלהם על השירות ודימוי האל שבשכלם נותרים ללא שינוי, מפני שהם לא עברו את המשפט, הייסור, הזיכוך וההבאה לידי שלמות של האל, ואיש גם לא הנחה אותם באמצעות האמת. גם אם הם מאמינים בישוע המושיע, איש מהם מעולם לא ראה את המושיע. הם יודעים עליו רק מאגדות ומשמועות. כתוצאה מכך, שירותם אינו אלא שירות אקראי בעיניים עצומות, כמו עיוור המשרת את אביו. מה בסופו של דבר ניתן להשיג משירות כזה? ומי יאשר אותו? מתחילתו ועד סופו, שירותם נותר זהה לחלוטין; הם מקבלים רק לקחים מעשה ידי אדם ומבססים את שירותם רק על טבעיותם ועל העדפותיהם האישיות. איזה גמול יכול הדבר להביא? אפילו פטרוס, שראה את ישוע, לא ידע כיצד לשרת בהתאם לכוונות האל; הוא הגיע לידיעה זו רק בסוף, בזקנתו. ומה נאמר על אותם עיוורים שלא חוו ולו שמץ של גיזום, ושלא היה איש שינחה אותם? האין שירותם של רבים מכם כיום כמו זה של העיוורים האלה? כל אלה שלא קיבלו משפט, לא קיבלו גיזום, ולא השתנו – האין הם כולם כאלה שלא נכבשו במלואם? איזו תועלת יש באנשים כאלה? אם בחשיבתך, בהכרתך את החיים ובהכרתך את האל לא חל כל שינוי חדש, ואם אינך משיג דבר מה אמיתי, לעולם לא תגיע להישג יוצא דופן בשירותך! ללא חזון והכרה חדשה של עבודת האל, אינך נכבש. נהייתך אחר האל תהיה אז כמו זו של הסובלים והצמים: בעלת ערך מועט! דווקא משום שאין כמעט עדות במעשיהם, אני אומר ששירותם הוא לשווא! לאורך כל חייהם, אנשים אלה סובלים ומבלים זמן בכלא; הם תמיד סבלניים, אוהבים, ותמיד נושאים את הצלב, העולם לועג להם ודוחה אותם, הם חווים כל קושי, ועל אף שהם צייתנים עד הסוף, הם עדיין לא נכבשים, ואינם יכולים לספק שום עדות על כך שנכבשו. הם סבלו סבל רב, אך בתוכם הם אינם מכירים את האל כלל. לא נעשה גיזום של אף אחת ממחשבותיהם ותפיסותיהם הישנות, ולא של נוהגיהם הדתיים, הידע שלהם מעשה ידי אדם ורעיונותיהם האנושיים. אין בהם ולו שמץ של הכרה חדשה. אף לא שמץ מהכרתם את האל הוא אמיתי או מדויק. הם הבינו לא נכון את כוונות האל. האם זה משרת את האל? לא משנה מה הייתה הכרתך את האל בעבר, אם היא נשארת כפי שהיא היום ואתה ממשיך לבסס את הידע שלך אודות האל על תפיסותיך ורעיונותיך שלך, בלי קשר למה שהאל עושה, כלומר, אם אין לך הכרה חדשה ואמיתית של האל ואם אינך מצליח להכיר את תדמיתו ואת צביונו האמיתיים של האל, אם הכרתך את האל עדיין מונחית על ידי חשיבה פיאודלית ואמונות טפלות ועדיין נובעת מדמיון ותפיסות אנושיים, אזי לא נכבשת. כל הדברים הרבים שאני אומר לך כעת נועדו לאפשר לך לדעת, ולאפשר להכרה זו להוביל אותך להכרה חדשה ומדויקת יותר; הם נועדו גם לגזום ממך את התפיסות הישנות ואת ההכרה הישנה שבך, כדי שתהיה ניחן בהכרה חדשה. אם באמת תאכל ותשתה את דבריי, הכרתך תשתנה במידה ניכרת. כל עוד תאכל ותשתה את דברי האל בלב של התמסרות, אזי נקודת המבט שלך תתהפך. כל עוד תהיה מסוגל לקבל את הייסורים החוזרים ונשנים, דפוס החשיבה הישן שלך ישתנה בהדרגה. כל עוד דפוס החשיבה הישן שלך יוחלף לחלוטין בחדש, גם הנוהג שלך ישתנה בהתאם. באופן זה, שירותך יהפוך מדויק יותר ויותר, ויהיה מסוגל יותר ויותר לעמוד בכוונות האל. אם תוכל לשנות את אורח חייך, את הכרתך את חיי האדם, ואת תפיסותיך הרבות לגבי האל, אזי טבעיותך תפחת בהדרגה. זו, התוצאה כאשר האל כובש אנשים, ולא פחות מכך. זהו השינוי המתרחש באנשים. אם באמונתך באל, כל מה שאתה יודע הוא להכניע את גופך ולסבול ולהתאפק, ואינך יודע אם הדבר נכון או לא, וקל וחומר שאינך יודע למען מי הדבר נעשה, כיצד נוהג כזה יכול להוביל לשינוי?

עליכם להבין שמה שאני מבקש מכם אינו לכבול את בשרכם או למנוע ממוחכם לחשוב מחשבות שרירותיות. זו אינה מטרת העבודה, וגם לא העבודה שצריך לעשות כעת. כעת, עליכם להחזיק בידע מההיבט החיובי כדי שתוכלו לשנות את עצמכם. הפעולה הנחוצה ביותר היא שתצטיידו בדברי האל, כלומר שתצטיידו באופן מלא באמת ובחזון של ההווה, ואז תצאו ותיישמו אותם בפועל. זוהי אחריותכם. אינני מבקש מכם לחפש ולהשיג הארה גדולה עוד יותר. כיום, פשוט אין לכם את שיעור הקומה לכך. מה שנדרש מכם הוא לעשות כל שביכולתכם כדי לאכול ולשתות את דברי האל. עליכם להבין את עבודת האל ולהכיר את טבעכם, את מהותכם ואת חייכם הישנים. בפרט, עליכם להכיר את אותם נוהגים מופרכים מהעבר ואת אותם מעשים אנושיים שעסקתם בהם. כדי להשתנות, עליכם להתחיל בשינוי חשיבתכם. ראשית, החליפו את חשיבתכם הישנה בחדשה, והניחו לחשיבתכם החדשה לשלוט בדבריכם, במעשיכם ובחייכם. זה מה שנדרש מכל אחד מכם כיום. אל תיישמו בפועל בעיוורון, ואל תנהו בעיוורון. צריך שיהיה לכם בסיס ומטרה. אל תשטו בעצמכם. עליכם לדעת לשם מה בדיוק אתם מאמינים באל, מה יש להשיג מכך, ואל מה עליכם להיכנס כעת. שומה עליך לדעת את כל זה.

מה שעליכם להיכנס אליו כעת הוא רוממות חייכם והעלאת איכותכם. בנוסף, עליכם לשנות את אותן נקודות מבט ישנות מעברכם, לשנות את חשיבתכם, ולשנות את תפיסותיכם. כל חייכם זקוקים להתחדשות. כאשר הכרתך את מעשי האל משתנה, כאשר יש לך הכרה חדשה של האמת שבכל מה שהאל אומר, וכאשר ההכרה שבתוכך מתעלה, אז חייך ישתנו לטובה. כל הדברים שאנשים עושים ואומרים כעת הם מעשיים. אלה אינן דוקטרינות אלא הדברים שאנשים צריכים עבור חייהם ומה שעליהם להחזיק בו. זהו השינוי המתרחש באנשים במהלך עבודת הכיבוש, השינוי שאנשים צריכים לחוות, וזוהי התוצאה לאחר שהם נכבשים. כאשר שינית את חשיבתך, אימצת גישה נפשית חדשה, הפכת את תפיסותיך וכוונותיך ואת ההיגיון שלך מהעבר, השלכת את אותם דברים המושרשים עמוק בתוכך, ורכשת הכרה חדשה של האמונה באל, אז העדויות שתיתן יתעלו, וכל הווייתך תשתנה באמת. כל אלה הם הדברים המעשיים ביותר, המציאותיים ביותר, והבסיסיים ביותר – דברים שאנשים לא יכלו לתפוס בעבר, ודברים שהם לא היו מסוגלים לעסוק בהם. הם עבודתה האמיתית של הרוח. כיצד בדיוק הבנת את כתבי הקודש בעבר? השווה זאת להיום ותדע. בעבר רוממת במחשבותיך את משה, פטרוס, פאולוס, או את כל אותן הצהרות ונקודות מבט מכתבי הקודש, והעלית אותם על נס. כעת, אם היית מתבקש להעלות את כתבי הקודש על נס, האם היית עושה זאת? היית רואה שכתבי הקודש מכילים יותר מדי רשומות שנכתבו על ידי אדם, ושכתבי הקודש אינם אלא תיעוד של האדם על שני שלבים של עבודת האל. זהו ספר היסטוריה. האין זה אומר שהכרתך אותו השתנתה? אם היית מסתכל היום על אילן היוחסין של ישוע המובא בבשורה על פי מתי, היית אומר, "אילן היוחסין של ישוע? שטויות! זהו אילן היוחסין של יוסף, לא של ישוע. אין קשר בין ישוע ליוסף." כשאתה מסתכל על כתבי הקודש כעת, הכרתך אותם שונה, כלומר נקודת המבט שלך השתנתה, ואתה מביא אליהם רמה גבוהה יותר של הכרה מאשר פרשנים דתיים בכירים. אם מישהו יאמר שיש משהו באילן היוחסין הזה, תשיב, "מה יש בו? קדימה, תסביר. לישוע וליוסף אין קשר. אינך יודע זאת? האם יכול להיות לישוע אילן יוחסין? איך יכולים להיות לישוע אבות קדמונים? איך הוא יכול להיות צאצא של אדם? בשרו נולד ממרים; רוחו היא רוח האל, לא רוח של אדם. ישוע הוא בנו האהוב של האל, אז האם יכול להיות לו אילן יוחסין? בהיותו על פני האדמה הוא לא היה חלק מהאנושות, אז איך יכול להיות לו אילן יוחסין?" כשאתה מנתח את אילן היוחסין ומסביר את האמת הפנימית בבירור, ומשתף את מה שהבנת, אותו אדם יישאר ללא מילים. יש אנשים שיתייחסו לכתבי הקודש וישאלו אותך, "לישוע היה אילן יוחסין. האם לאל שלך של היום יש אילן יוחסין?" אז תספר להם על הכרתך, שהיא האמיתית מכולן, ובדרך זו, הכרתך תשיג תוצאה. למען האמת, לישוע לא היה כל קשר ליוסף, וקל וחומר שלא לאברהם; הוא פשוט נולד בארץ ישראל. אולם, האל אינו בן ישראל או צאצא של בני ישראל. העובדה שהאל נולד בארץ ישראל אינה אומרת בהכרח שהוא אלוהיהם של בני ישראל בלבד. הוא ביצע את עבודת ההתגלמות אך ורק למען עבודתו. האל הוא אלוהי כל הבריאה בכל רחבי היקום. הוא פשוט ביצע תחילה שלב מעבודתו בארץ ישראל, ולאחר מכן החל לעבוד בקרב אומות הגויים. אולם, אנשים החשיבו את ישוע לאלוהי בני ישראל, ויתרה מכך מיקמו אותו בקרב בני ישראל וצאצאי דוד. כתבי הקודש אומרים שבאחרית הימים, שמו של יהוה יגדל בקרב אומות הגויים, כלומר האל יעבוד בקרב אומות הגויים באחרית הימים. העובדה שהאל התגלם ביהודה אינה מעידה על כך שהאל אוהב רק את היהודים. זה קרה רק מפני שהעבודה דרשה זאת; אין זה המקרה שהאל יכול היה להתגלם רק בארץ ישראל (מפני שבני ישראל היו אנשיו הנבחרים). האין אנשיו הנבחרים של האל נמצאים גם בקרב אומות הגויים? רק לאחר שישוע סיים לעבוד ביהודה, העבודה התרחבה לאומות הגויים. (בני ישראל כינו את כל האומות מלבד ישראל "אומות הגויים".) למען האמת, היו אנשים נבחרים של האל גם באותן אומות גויים; אלא שבאותה עת עדיין לא נעשתה שם עבודה. אנשים שמים דגש כה רב על ישראל מפני ששני שלבי העבודה הראשונים התרחשו בארץ ישראל, בעוד שלא נעשתה כל עבודה באומות הגויים. העבודה בקרב אומות הגויים מתחילה רק היום, ולכן אנשים מתקשים כל כך לקבל זאת. אם תוכל להבין בבירור את כל זה, אם תוכל להבין ולהתייחס לכך נכונה, אזי תהיה לך הכרה מדויקת של האל של היום ושל העבר, והכרה חדשה זו תהיה גבוהה יותר מהכרת האל שהייתה לכל הקדושים לאורך ההיסטוריה. אם אתה חווה את העבודה של היום ושומע את אמירותיו האישיות של האל היום, אך אין לך כל הכרה של האל במלואו, והחתירה שלך נשארת כפי שהייתה תמיד ואינה מוחלפת בשום דבר חדש, ובמיוחד אם אתה חווה את כל עבודת הכיבוש הזו, אך בסופו של דבר לא ניתן לראות בך שום שינוי, האין אמונתך כמו זו של אלה המבקשים רק לאכול לשובע? במקרה כזה, עבודת הכיבוש לא תשיג בך שום תוצאה. האם לא תהפוך אז לאחד מאלה שיסולקו?

בסיומה של כל עבודת הכיבוש, הכרחי שכולכם תבינו שהאל אינו רק אלוהי הישראלים, אלא אלוהי כל יצירי הבריאה. הוא ברא את כל האנושות, לא רק את בני ישראל. אם אתה אומר שהאל הוא אלוהי הישראלים בלבד או שאי אפשר שהאל יתגלם באומה כלשהי מחוץ לישראל, אזי עדיין לא רכשת כל הכרה במהלך עבודת הכיבוש, ואינך מכיר ולו במעט בכך שהאל הוא אלוהיך; אתה רק מכיר בכך שהאל עבר מארץ ישראל לסין והוא נאלץ להיות אלוהיך. אם כך אתה עדיין רואה את הדברים, אזי עבודתי בך הייתה לשווא, ולא הבנת דבר ממה שאמרתי. אם בסופו של דבר תכתוב לי אילן יוחסין נוסף כפי שעשה מתי, תמצא לי אב קדמון מתאים, ותמצא את אבי המוליד הנכון – כך שלאל יהיו שני אילנות יוחסין לשתי התגלמויותיו – האם זו לא תהיה הבדיחה הגדולה ביותר בעולם? האם אתה, אותו "אדם בעל כוונות טובות" שמצא לי אילן יוחסין, לא תהפוך לאדם שפילג את האל? האם אתה מסוגל לשאת את עול החטא הזה? אחרי כל עבודת הכיבוש הזו, אם אינך מאמין עדיין שהאל הוא אלוהי כל יצירי הבריאה, אם אתה עדיין חושב שהאל הוא אלוהי בני ישראל בלבד, האינך אדם המתנגד לאל בגלוי? מטרת כיבושך היום היא לגרום לך להכיר בכך שהאל הוא אלוהיך וגם אלוהי אחרים, וחשוב מכל הוא אלוהי כל האוהבים אותו, ואלוהי כל יצירי הבריאה. הוא אלוהי הישראלים ואלוהי אנשי מצרים. הוא אלוהי הבריטים ואלוהי האמריקאים. הוא לא רק אלוהי אדם וחווה, אלא גם אלוהי כל צאצאיהם. הוא אלוהי כל אשר בשמיים וכל אשר על הארץ. כל המשפחות נתונות בידי אל אחד, בין אם הם מישראל או מהגויים. לא רק שהוא עבד בקרב ישראל במשך כמה אלפי שנים ונולד פעם ביהודה, אלא שהיום הוא יורד בסין, אותו מקום שבו הדרקון הגדול האדום כאש שוכן מכורבל. אם הולדתו ביהודה הופכת אותו למלך היהודים, האין ירידתו היום בקרב כולכם הופכת אותו לאל של כולכם? הוא הוביל את בני ישראל ונולד ביהודה, והוא גם נולד בארץ גויים. האין כל עבודתו נעשית למען כל האנושות שהוא ברא? האם הוא אוהב את הישראלים פי מאה ומתעב את הגויים פי אלף? האין זו התפיסה שלכם? זה לא שהאל מעולם לא היה אלוהיכם, אלא שאתם פשוט לא מכירים בו; זה לא שהאל אינו רוצה להיות אלוהיכם, אלא שאתם פשוט דוחים אותו. מי מבין יצירי הבריאה אינו בידי הכול יכול? בכיבושכם היום, האין המטרה לגרום לכם להכיר בכך שהאל אינו אלא אלוהיכם? אם אתם עדיין טוענים שהאל הוא אלוהי הישראלים בלבד, ועדיין טוענים שבית דוד שבישראל הוא מקור הולדתו של האל, וששום אומה אחרת מלבד ישראל אינה ראויה "להוליד" את האל, וקל וחומר ששום משפחה גויה אינה יכולה לקבל באופן אישי את עבודת יהוה – אם אתה עדיין חושב כך, האין זה הופך אותך למתנגד עקשן? אל תתמקדו תמיד בישראל. האל נמצא כאן ביניכם היום. וגם אל לך להמשיך להביט השמיימה. הפסק להתגעגע לאלוהיך שבשמיים! האל בא אל קרבכם, אז איך הוא יכול להיות בשמיים? לא האמנת באל זמן רב, אך יש לך תפיסות רבות לגביו, עד כדי כך שאינך מעז לחשוב לרגע שאלוהי הישראלים יואיל בטובו לכבד אתכם בנוכחותו. קל וחומר שאינכם מעזים לחשוב כיצד תוכלו לראות את האל מופיע באופן אישי, בהתחשב בכך בהיותכם טמאים באופן בלתי נסבל. גם מעולם לא חשבתם כיצד האל יכול לרדת באופן אישי בארץ גויים. הוא היה צריך לרדת על הר סיני או על הר הזיתים ולהופיע בפני בני ישראל. האין הגויים (כלומר, אנשים מחוץ לישראל) כולם מושאי תיעובו? כיצד יכול היה לעבוד באופן אישי בקרבם? כל אלה הן התפיסות המושרשות שפיתחתם במשך שנים רבות. מטרת כיבושכם היום היא לנפץ את התפיסות הללו שלכם. וכך אתם חוזים בהופעתו האישית של האל ביניכם – לא על הר סיני או על הר הזיתים, אלא בקרב אנשים שהוא מעולם לא הוביל לפני כן. לאחר שהאל ביצע את שני שלבי עבודתו בישראל, בני ישראל וכל הגויים כאחד החלו לטפח את התפיסה שאף על פי שנכון שהאל ברא את כל הדברים, הוא מוכן להיות רק אלוהי ישראל, לא אלוהי הגויים. בני ישראל מאמינים בדברים הבאים: האל יכול להיות רק אלוהינו, לא האל שלכם הגויים, ומכיוון שאינכם יראים את יהוה, לכן יהוה – אלוהינו – מתעב אתכם. אותם יהודים מאמינים גם בדברים הבאים: האדון ישוע לבש את דמותנו, והוא אל הנושא את סימן ההיכר של העם היהודי. האל עובד בקרבנו. דמות האל ודמותנו דומות; דמותנו קרובה לדמות האל. האדון ישוע הוא המלך שלנו, היהודים; הגויים אינם ראויים לקבל ישועה כה גדולה. האדון ישוע הוא קורבן החטאת עבורנו, היהודים. בני ישראל והעם היהודי יצרו את כל התפיסות האלה אך ורק על בסיס שני שלבי העבודה הללו. הם טוענים ביהירות לבעלות על האל, ואינם מרשים שהאל יהיה גם אלוהי הגויים. באופן זה, האל הפך לחלל ריק בלבבות הגויים. זאת מפני שכולם החלו להאמין שהאל אינו רוצה להיות אלוהי הגויים ושהוא אוהב רק את בני ישראל – עמו הנבחר – ואת העם היהודי, במיוחד את התלמידים שהלכו אחריו. האינכם יודעים שהעבודה שיהוה וישוע עשו היא למען הישרדותה של כל האנושות? האם אתה מכיר כעת בכך שהאל הוא אלוהי כל אלה מכם שנולדו מחוץ לישראל? האין האל כאן ביניכם היום? זה לא יכול להיות חלום, נכון? האינכם מקבלים את המציאות הזו? אינכם מעזים להאמין בה או לחשוב עליה. בלי קשר לאופן שבו אתם רואים זאת, האין האל כאן ביניכם? האם אתם עדיין חוששים להאמין במילים אלה? מהיום והלאה, האין כל האנשים הנכבשים וכל הרוצים להיות חסידי האל הם אנשיו הנבחרים של האל? האין כולכם, החסידים של היום, האנשים הנבחרים מחוץ לישראל? האין מעמדכם זהה לזה של בני ישראל? האין כל זה מה שעליכם להכיר בו? האין זו המטרה של עבודת כיבושכם? מכיוון שאתם יכולים לראות את האל, הוא יהיה אלוהיכם לנצח, מההתחלה ולתוך העתיד. הוא לא ינטוש אתכם, כל עוד כולכם תהיו מוכנים ללכת אחריו ולהיות יצירי בריאה נאמנים ומסורים שלו.

בלי קשר למידת שאיפתם של אנשים לאהוב את האל, עד היום הם היו לרוב מסורים בנהייתם. רק בסוף, כאשר שלב העבודה הזה יסתיים, הם יחזרו בתשובה שלמה. אז אנשים ייכבשו באמת. כרגע, הם רק בתהליך של כיבוש. ברגע שהעבודה תסתיים, הם ייכבשו לחלוטין, אך אין זה המצב כעת! גם אם כולם משוכנעים, אין זה אומר שהם נכבשו לחלוטין. זאת מפני שנכון להיום, אנשים ראו רק מילים ולא אירועים עובדתיים, והם נותרים חסרי ודאות, בלי קשר לעומק אמונתם. לכן, אנשים ייכבשו לחלוטין רק עם אותו אירוע עובדתי אחרון, כאשר המילים יהפכו למציאות. כרגע, האנשים האלה נכבשים מפני שהם שומעים תעלומות רבות שמעולם לא שמעו עליהן קודם. אך בתוך תוכו, כל אחד ואחד מהם עדיין צופה וממתין למאורעות עובדתיים שיאפשרו להם לראות כל מילה של האל מתממשת. רק אז הם יהיו משוכנעים לחלוטין. רק כאשר בסופו של דבר כולם יראו את המציאויות העובדתיות המתממשות הללו, והמציאויות הללו יגרמו להם להרגיש ודאות, הם יפגינו שכנוע בלבם, בדיבורם ובעיניהם, ויהיו משוכנעים לחלוטין מעומק לבם. כזה הוא טבע האדם: אתם צריכים לראות את כל הדברים מתגשמים, אתם צריכים לראות מאורעות עובדתיים מתרחשים ולראות אסון פוקד אנשים מסוימים, ואז תהיו משוכנעים לחלוטין עמוק בתוככם. כמו היהודים, אתם טרודים בצפייה באותות ובמופתים. אך שוב ושוב אינכם מצליחים לראות שיש אותות ומופתים ושהמציאויות מתרחשות במטרה לפקוח לרווחה את עיניכם. בין אם זה מישהו היורד מהשמיים, או עמוד ענן המדבר אליכם, או אני המבצע גירוש שדים באחד מכם, או קולי המתגלגל כרעם ביניכם, תמיד רציתם ותמיד תרצו לראות מאורע מסוג זה. ניתן לומר שבאמונה באל, משאלתכם הגדולה ביותר היא לראות את האל בא ומראה לכם אות כלשהו באופן אישי. אז תהיו מרוצים. כדי לכבוש אתכם, עליי לבצע עבודה הדומה לבריאת השמיים והארץ, ונוסף על כך, להראות לכם אות כלשהו. או-אז, לבבכם ייכבש לחלוטין.