אם בני האדם יוכלו לראות בבהירות את הנתיב הנכון של החיים האנושיים וכן את מטרת ניהולו של אלוהים את האנושות, הם לא יוקירו בלבם כאוצר את עתידם וגורלם האישיים. הם כבר לא ירצו לשרת את הוריהם, הגרועים מחזירים ומכלבים. האין עתידו וגורלו של האדם כיום זהים למה שהיו "הוריו" לכאורה של פטרוס? הם פשוט כמו בשרו ודמו של האדם. מה בדיוק יהיו היעד והעתיד של הבשר? האם הם יהיו לראות את אלוהים בעוד האדם בחיים, או שמא שנפש האדם תפגוש באלוהים לאחר המוות? האם הבשר יגיע מחר לכבשן אדיר של ייסורים, או שמא הוא יגיע לאש הבוערת? סוגיות כאלה, הנוגעות לשאלה אם בשרו של האדם יסבול פורענות או סבל, הן החדשות הגדולות ביותר, המדאיגות יותר מכול כל אדם בר דעת ושפוי שנמצא בזרם הזה, הלא כן? (כאן, המילה "סבל" מתייחסת לקבלת ברכות. סבל פירושו שהניסיונות העתידיים יועילו ליעדו של האדם. המילה "פורענות" מתייחסת לחוסר יכולת לעמוד איתן, או לנפילה בפח. לחלופין, פירוש הדבר שהאדם ייקלע למשברים מצערים ויאבד את חייו בזמן אסון, ושאין יעד ראוי לנפש האדם.) למרות שבני האדם מצוידים בהיגיון בריא, אולי מחשבותיהם אינן תואמות לגמרי את מה שההיגיון שלהם צריך להיות מצויד בו. הסיבה לכך היא שהם מבולבלים למדי ודבקים בדברים בעיוורון. צריכה להיות לכולם תפיסה יסודית של הדברים שעליהם להיווכח בהם, ובייחוד הם צריכים לברר במה עליהם להיווכח במהלך המצוקה (כלומר במהלך הזיכוך בכבשן), ובמה עליהם להיות מצוידים בניסיון האש. אל תשרתו תמיד את הוריכם (כלומר את הבשר), שהם כמו חזירים וכלבים ואף גרועים מנמלים ומרמשים. מה הטעם להתייסר בשל כך, לשקוע במחשבות ולשבור את הראש? הבשר לא שייך לך, אלא נתון בידיו של אלוהים, שלא רק שולט בך, אלא גם מפקד על השטן. (פירוש הדבר שהבשר שייך במקור לשטן. משום שהשטן נתון גם כן בידיו של אלוהים, ניתן היה לנסח זאת רק כך. זאת מכיוון שזה משכנע יותר לומר זאת כך – זה מרמז על כך שבני האדם אינם נמצאים לגמרי בתחומו של השטן, אלא נתונים בידיו של אלוהים.) אתה חווה את ייסורי הבשר, אך האם בשרך שייך לך? האם הוא נתון לשליטתך? לשם מה לטרוח לשבור את הראש בשלו? לשם מה לטרוח להתחנן באובססיביות בפני אלוהים למען בשרך המצחין, אשר גונה, קולל וחולל זה מכבר בידי רוחות טמאות? מה הטעם לשמור תמיד על מקורביו של השטן קרוב כל כך ללבך? האם אינך חושש שהבשר יהרוס את עתידך בפועל, את תקוותיך המופלאות ואת היעד האמיתי של חייך?

אין זה קל לצעוד בנתיב של ימינו. ניתן לומר שקשה למצוא אותו ושלאורך העידנים היה נדיר מאוד למוצאו. עם זאת, מי היה מאמין שדי בבשרו של האדם כדי להביא לחורבנו? העבודה של היום בהחלט רבת ערך כמו גשם באביב ויקרת ערך כמו אדיבותו של אלוהים כלפי האדם. יחד עם זאת, אם האדם אינו יודע את תכלית עבודתו של אלוהים כיום, או אם אינו מבין את מהות האנושות, כיצד ניתן יהיה לדבר על חשיבותה וערכה? הבשר אינו שייך לבני האנוש עצמם, ולכן איש אינו יכול להבין בבירור מה יהיה יעדו בפועל. אף על פי כן, עליך לדעת היטב שאדון הבריאה ישיב את האנושות שאותה ברא למעמדה המקורי, וישחזר את צלמה המקורי ממועד בריאתה. הוא ייקח בחזרה לחלוטין את נשמת החיים שהוא נפח באדם, ייטול לעצמו בחזרה את עצמותיו ואת בשרו, וישיב את הכול אל אדון הבריאה. הוא ישנה את האנושות לגמרי ויחדש אותה לחלוטין, וייקח בחזרה מהאדם את כל ירושת האל, שאינה שייכת לאנושות, אלא שייכת לאלוהים, ושוב לא ייתן אותה לאנושות. זאת מכיוון שאף אחד מהדברים האלה לא היה שייך לאנושות במקור. אלוהים ייקח את כולם בחזרה – לא מדובר בגזלה לא הוגנת אלא בהשבת השמיים והארץ למצבם המקורי, ובשינוי וחידוש של האדם. זה היעד ההגיוני של האדם, על אף שאולי הוא לא יהיה נטילה מחודשת של הבשר לאחר שזה יעבור ייסורים, כפי שבני האדם אולי מדמיינים. אלוהים אינו רוצה את שלדי הבשר אחרי השמדתו של הבשר. הוא רוצה את יסודותיו המקוריים של האדם שהיו שייכים לאלוהים בראשית. לפיכך, אלוהים לא יחסל את האנושות או ישמיד לחלוטין את בשרו של האדם, מכיוון שבשרו של האדם אינו רכושו הפרטי של האדם. תחת זאת, מדובר בספח של אלוהים, אשר מנהל את האנושות. איך ייתכן שאלוהים יחסל את בשרו של האדם למען "הנאתו" שלו? כעת, האם הרפית באמת מהטוטליות של בשרך, שאפילו אינו שווה פרוטה? אילו יכולת לתפוס אפילו שלושים אחוזים מהעבודה של אחרית הימים (שלושים האחוזים הללו פירושם תפיסה של עבודתה של רוח הקודש כיום, וכן את העבודה שדבר האל עושה באחרית הימים), הרי שלא היית ממשיך "לשרת" או "לכבד כבן" את בשרך, בשר אשר הושחת זה שנים, כפי שאתה עושה כיום. עליך לראות בבירור שבני האנוש התקדמו כעת למצב חסר תקדים, ושהם יחדלו לנוע קדימה כמו גלגלי ההיסטוריה. בשרך המעופש כוסה זה מכבר בזבובים, אז איך יוכל להיות לו הכוח להשיב לאחור את גלגלי ההיסטוריה, שאלוהים אפשר להם להמשיך עד היום? איך הוא יוכל יגרום לשעון האילם של אחרית הימים לתקתק שוב ולהמשיך להניע את מחוגיו עם כיוון השעון? איך הוא יוכל לשנות את העולם שנראה כאפוף בערפל סמיך? האם בשרך יכול להחיות את ההרים והנהרות? האם בשרך, שתפקודו שולי בלבד, יכול באמת לשחזר עולם אנושי כמו זה שכמהת אליו? האם אתה באמת יכול לחנך את צאצאיך להפוך ל"בני אנוש"? האם אתה מבין עכשיו? למה בדיוק שייך הבשר שלך? כוונתו המקורית של אלוהים לישועת האדם, להפיכת האדם למושלם ולשינוי האדם לא הייתה לתת לכם מולדת יפהפייה או להעניק מנוחה שלווה לבשרו של האדם. הוא שאף לעשות זאת למען תהילתו ועדותו, למען ההנאה המשופרת של האנושות בעתיד, וכדי שבני האדם יוכלו לנוח בקרוב. ובכל זאת, זה לא היה למען בשרך, מכיוון שהאדם הוא ההון של ניהולו של אלוהים, ובשרו של האדם הוא בסך הכול ספח. (האדם הוא אובייקט עם רוח וגוף גם יחד, ואילו הבשר הוא רק פריט מתכלה. משמעות הדבר היא שהבשר הוא כלי שמשמש בתוכנית הניהול.) עליך לדעת שהפיכת בני האדם למושלמים על ידי אלוהים, השלמתם והזכייה בהם אינם מביאים אלא חרבות ומכות לבשרם, ואף סבל אינסופי, שריפה באש, שיפוט חסר רחמים, ייסורים וקללות, וניסיונות אין קץ. זהו הסיפור הפנימי וזו האמת מאחורי העבודה של ניהול האדם. עם זאת, כל הדברים האלה מכוונים לבשרו של האדם, וכל חיצי העוינות מכוונים ללא רחמים אל עבר בשרו של האדם (מכיוון שהאדם חף מפשע). כל זה נועד למען תהילתו ועדותו של אלוהים, ולמען ניהולו. זאת משום שעבודתו לא נועדה רק למען האנושות, אלא גם למען התוכנית בכללותה, כמו גם כדי להגשים את רצונו המקורי של אלוהים בבוראו את האנושות. לפיכך, אולי תשעים אחוזים ממה שהאדם חווה הם סבל וניסיונות של אש, ויש מעט מאוד, אם בכלל, ימים מתוקים ושמחים שבשרו של האדם כמה להם. האדם מסוגל עוד פחות מכך ליהנות מרגעים שמחים בבשרו, ולבלות תקופות יפות עם אלוהים. הבשר מטונף, ולכן בשרו של האדם רואה רק את הייסורים שאלוהים ממיט, ונהנה רק מהם, והאדם אינו מקבל אותם ברצון, כאילו אין בהם היגיון רגיל. זאת משום שאלוהים יבטא את טבעו הצודק, שהאדם אינו מקבל אותו ברצון, משום שאלוהים אינו סובלני כלפי עבירותיו של האדם והוא מתעב אויבים. אלוהים חושף בגלוי את טבעו המלא בכל אמצעי שנדרש, וכך אלוהים חותם את העבודה של הקרב בן ששת אלפי השנים כנגד השטן – העבודה של הושעת האנושות כולה ושל השמדת השטן!