מהותו וזהותו של האדם

למען האמת, בני ישראל אינם מאוכזבים – הם ראו את העבודה שאלוהים עשה במשך ששת אלפים שנה עד היום הזה, מכיוון שלא נטשתי אותם. במקום זאת, משום שאבותיהם אכלו את פרי עץ הדעת טוב ורע שאותו השטן הגיש להם, הם נטשו אותי ואימצו חיים של חטא. הטוב שייך לי, ואילו הרוע שייך לשטן אשר משדל אותי למען החטאים. אני לא מאשים את האדם, ואני לא משמיד אותו ללא רחמים או מטיל עליו ייסורים ללא כל חמלה, מכיוון שהרשע לא היה שייך לאנושות, במקורו של דבר. לפיכך, אף על פי שבני ישראל ההם צלבו אותי, בני האדם שממתינים למשיח וליהוה ואשר כמהים לבואו של ישוע המשיח, לא שכחו את הבטחתי. זאת משום שלא זנחתי אותם. אחרי הכל, לקחתי דם כראיה לברית שכרתי עם האדם. העובדה הזו הפכה לברית הדמים החרוטה בלבם של בני אדם צעירים ותמימים כפי שבהמות מסומנות בברזל מלובן וכמו הדו-קיום הנצחי של השמיים והארץ. מעולם לא רימיתי את הנפשות המסכנות שגאלתי, שזכיתי בהן, ואשר אוהבות אותי יותר מאשר את השטן, אחרי שהועדתי אותם מראש ובחרתי אותן. לפיכך, בני האדם האלה מצפים בלהיטות לשובי וממתינים בקוצר רוח לפגוש אותי. מאחר שמעולם לא מחקתי את הברית שכרתי איתם בדם, אין זה פלא שהם מחכים לי בלהטות. אני אלכוד את השיים האלה שאבדו לפני שנים, מכיוון שתמיד אהבתי את בני האדם. העניין הוא רק שיסודות של רוע נוספו לטוב בבני האדם. אני אזכה בנפשות המסכנות שאוהבות אותי ואשר כבר אהבתי בעבר, אך איך ייתכן שאכניס לביתי את הרשעים שמעולם לא אהבו אותי ואשר התנהגו אליי כאויבים? לא אכניס למלכותי את צאצאיו של השטן ואת צאצאיו של הצפעוני ששונאים אותי, מתנגדים אליי, מתקיפים אותי ומקללים אותי, אף על פי שכרתי ברית דמים עם האדם. עליכם לדעת מדוע אני מבצע את העבודה, ולמען מי אני עושה זאת. האם אהבתכם מלאה בטוב או ברע? האם אתם באמת מכירים אותי כפי שהכירו אותי דוד ומשה? האם אתם באמת משרתים אותי כפי שאברהם שירת אותי? נכון שאני הופך אתכם למושלמים, אך עליכם לדעת את מי תייצגו ולמי תהיה תוצאה זהה לזו שלכם. בחייכם, האם יש לכם קציר משמח ועשיר באמצעות חוויה של עבודתי? האם הוא שופע ופורה? עליכם לבחון את עצמכם. במשך שנים עמלתם למעני, אך האם אי-פעם זכיתם בדבר? האם שיניתם דבר הוא השגתם דבר? בתמורה לכך שאתם חווים קשיים, האם אתם הופכים להיות כמו פטרוס שנצלב, או כמו פאולוס שהוכה אפיים ארצה וקיבל אור גדול? עליכם להיות מודעים לדברים האלה. אני לא מדבר וחושב ללא-הרף על חייכם, הקטנים יותר מגרגיר החרדל, אשר גודלו כגודלו של גרגיר חול. למען הכנות, האנושות הוא מושא הניהול שלי. יחד עם זאת, אני לא מתייחס לחיי האדם, שאותו שנאתי בעבר, אך לאחר מכן אימצתי אותו שוב לחיכי, כאל חלק חשוב של הניהול שלי. עליכם להבין בבירור מה באמת הייתה הזהות הקודמת שלכם, ואת מי שירתם כעבדים? לפיכך, אני לא משתמש בפניהם של בני האדם כפניו של השטן בתור חומרי גלם לניהול, מכיוון שבני האדם הם לא חפצים שבריריים. עליכם להיזכר בגישתי כלפיכם בראשית, ובאופן שבו התייחסתי אליכם באותה עת, שהייתה לה חשיבות מעשית לא מבוטלת. עליכם לדעת שה"כובעים" שעל ראשיכם לא חסרי בסיס. אני מניח שכולכם יודעים שלא הייתם שייכים במקור לאלוהים, אלא שהשטן לכד אתכם לפני זמן רב וששירתם בביתו כמשרתים נאמנים. שכחתם אותי זה מכבר, מכיוון שאתם לא נמצאים בביתי מזה זמן רב, אלא שאתם שרויים בידיו של השטן. בני האדם שהושעתי הם אלה שהועדתי מזמן ושאותם גאלתי, ואילו אתם נפשות אומללות שהוצבו בקרב בני האדם כיוצאות מן הכלל. עליכם לדעת שאתם לא שייכים לבית דוד או לבית יעקב, אלא שאתם שייכים לבית מואב, שבניו הם צאצאים לשבט גויים. זאת מכיוון שלא כרתי איתכם ברית, אלא רק ביצעתי עבודה ודיברתי בקרבכם, והובלתי אתכם. דמי לא נשפך למענכם. אני רק מבצע עבודה בקרבכם למען העדות שלי. האם לא ידעתם זאת? האם עבודתי היא באמת כמו ישוע המדמם למוות במקומכם? עברתי השפלה אדירה כזו למענכם שלא לצדק. אלוהים, הנקי מכל חטא, בא ישירות למקום מתועב ודוחה במיוחד, לעולם של חזירים וכלבים שאינו ראוי למגורי אדם. יחד עם זאת, סבלתי את כל ההשפלות האכזריות האלה למען כבודו של אבי ולמען עדות נצחית. עליכם להכיר את התנהלותכם ולהבין שאתם לא ילדים שנולדו ל"משפחות עשירות ורבות השפעה", אלא רק צאצאיו חסרי הכל של השטן. אתם לא חלוצים מקרב בני האדם, ואין לכם זכויות אדם או חירות. במקור, לא היה לכם שום חלק גם בברכות מהאנושות וגם באלה ממלכות שמיים. זאת מפני שאתם בני האדם בני המעמד הנמוך ביותר מכל האנושות, ומעולם לא הקדשתי מחשבה לעתידכם. לפיכך, על אף שתוכניתי המקורית דורשת שתהיה לי היום האמונה להפוך אתכם למושלמים, זו עבודה חסרת תקדים, מפני שמעמדכם עלוב מדי, ומשום שבמקור, לא היה לכם חלק באנושיות. האין זאת ברכה לבני האדם?

בני האדם שהושעתי הם נפשות שחילצתי מכור המצרף לפני זמן רב – הנבחרים שאותם ביקרתי לפני זמן רב – מכיוון שהם כמהים להופעתי המחודשת בקרבם. הם אוהבים אותי, והם חרטו על לבם את הברית שלי, שאותה כרתי בדם, משום שאני אוהב אותם. הם כמו השיים האבודים שמחפשים אותי מזה שנים רבות, והם טובים, ולפיכך, אני קורא להם בני ישראל טובים ומלאכים קטנים ושובי לב. לא הייתי סובל כזו השפלה אילו הייתם בקרבם. זאת מפני שהם אוהבים אותי יותר מאשר הם אוהבים את חייהם שלהם, ומפני שאני אוהב אותם כדבר היפה ביותר מכל הדברים. זאת משום שבראתי אותם ושהם שייכים לי. הם מעולם לא שכחו אותי. אהבתם עולה על אהבתכם, והם אוהבים אותי במסירות רבה יותר מאשר אתם אוהבים את חייכם שלכם. הם נשמעים לי כמו שיוני שלום קטנות נשמעות לרקיע, ובמסירות רבה יותר מאשר אתם נשמעים לי. וזאת מפני שהם צאצאיו של יעקב, מזרע אדם, ומפני שהם נמנים על נבחריי, מפני שאני אוהב אותם מזה זמן רב, ואפילו יותר מאשר אני אוהב אתכם, ומפני שאתם מרדניים מדי, מפני שהתנגדותכם חמורה מדי, מפני שאתם מזלזלים בי יותר מדי, מפני שאתם קרים אליי, מפני שאתם אוהבים אותי מעט מדי, ומפני שאתם שונאים אותי יותר מדי. אתם בזים לעבודתי ומתעבים את מעשיי יותר מדי. בניגוד אליהם, אתם מעולם לא התייחסתם אל מעשיי כאל אוצר. במקום זאת, אתם מתעבים אותם בעיניים אדומות מרוב חרדה, ממש כמו השטן. איפה הציות שלכם? איפה האופי שלכם? איפה האהבה שלכם? מתי הפגנתם את יסוד האהבה הטמון בכם? מתי התייחסתם ברצינות לעבודתי? רחמו על המלאכים החביבים האלה שמצפים לי בכיליון עיניים וסובלים רבות בהמתנה לבואי בכיליון עיניים, מכיוון שאני אוהב אותם כל כך. עם זאת, מה שאני רואה היום הוא עולם כל כך בלתי אנושי שאין לו שום קשר אליהם. אינכם חושבים שמצפונכם נעשה קהה חושים ואדיש לפני זמן רב? אינכם חושבים שאתם הזוהמה שמונעת את האיחוד ביני לבין המלאכים החביבים שלי? מתי לא המתנתם לשובי? מתי לא חיכיתם להתאחד איתי? מתי לא ציפיתם לבלות ביחד איתי ימים יפים ולסעוד איתי? האם אי-פעם הבנתם מה אתם עושים היום? כלומר, משתוללים ברחבי העולם, זוממים זה נגד זה, מוליכים שולל איש את רעהו, מתנהגים בבוגדניות, בסודיות וללא בושה, לא יודעים את האמת, מתאפיינים בשחיתות ובהונאה, מנהיגים חנופה, רואים בעצמכם כנכונים וטובים יותר מהזולת, ניחנים ביהירות ופועלים בפראות, כמו חיות פרא, ובקשיחות, כמו מלך החיות – האם זה צלמו של בן אנוש? אתם חצופים וחסרי היגיון. מעולם לא התייחסתם אל דברי כאל אוצר, אלא אימצתם גישה מלאת בוז. כך, מהיכן יבואו הישגים, חיים אנושיים אמיתיים ותקוות יפהפיות? האם הדמיון הראוותני שלכם באמת יחלץ אתכם בלוע הטיגריס? האם הוא באמת יחלץ אתכם מהאש הבוערת? האם הייתם נופלים עד למיקומכם הנוכחי אילו באמת התייחסתם לעבודתי כאל אוצר שלא יסולא בפז? האם ייתכן שבאמת לא ניתן לשנות את גורלכם? האם אתם מוכנים למות עם חרטה כזו?

קודם: התכלית של ניהול האנושות

הבא: מהי הזהות הטבעית של האדם ומהו ערכו?

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

לגבי כתבי הקודש (4)

בני אדם רבים סבורים שהיכולת להבין ולפרש את כתבי הקודש כמוה כמציאת הדרך האמיתית, אך האם הדברים אכן פשוטים כל כך? איש לא מכיר את המציאות של...

פרק 23

כשקולי נישא ועיניי יורות אש, אני משגיח על כל פני האדמה ומשקיף על התבל כולה. האנושות כולה מתפללת אליי, נושאת עיניים אליי, מפצירה בי להפסיק...

הנתיב... (3)

בחיי שלי, אני תמיד מוכן להעניק את כל דעתי ואת כל גופי לאלוהים. כך, אין לי נקיפות מצפון ואני יכול לזכות במעט שלווה. אדם שמחפש חיים חייב...

אלוהים עצמו, הייחודי ג'

סמכותו של אלוהים (ב')היום, נמשיך בשיתוף שלנו בנושא "אלוהים עצמו, הייחודי". היו לנו כבר שני שיתופים בנושא זה, הראשון עסק בסמכותו של אלוהים...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה