האם אתה יכול לבטא באופן קונקרטי את הטבע שאלוהים מביע בכל עידן בשפה שמעבירה את החשיבות של העידן? האם אתה, שחווית את עבודתו של אלוהים באחרית הימים, מסוגל לתאר בפרוטרוט את טבעו הצודק של אלוהים? האם אתה יכול להעיד באופן ברור ומדויק על טבעו של אלוהים? כיצד תעבירו הלאה את התובנות והחוויות שלכם אל המאמינים העלובים, האומללים והאדוקים שרעבים וצמאים לצדק וממתינים לכם שתרעו אותם כצאן? אילו טיפוסים ממתינים שתרעו אותם? האם אתם יכולים להעלות בדעתכם? האם אתם מודעים לעול שאתם נושאים על כתפיכם, לשליחותכם ולאחריותכם? איפה תחושת השליחות ההיסטורית שלכם? כיצד תשרתו כמדריכים לעידן הבא? האם יש לכם תחושה חזקה של מדריכים? כיצד תסבירו את אדון הכל? האם הוא באמת אדון כל היצורים החיים וכל החומר בעולם? אילו תוכניות יש לכם להתקדמות של שלב העבודה הבא? כמה בני אדם מחכים לכם שתרעו אותם? האם המטלה שהוטלה עליכם כבדת משקל? בני האדם האלה אומללים, עלובים, עיוורים ואובדים המייללים בחשכה, "איפה הדרך?" כמה הם משתוקקים שהאור יירד אליהם כמו כוכב נופל, ויפזר את כוחות החושך שדיכאו את בני האדם מזה שנים כה רבות. מי יודע באיזה קוצר רוח הם מייחלים לכך, ועד כמה הם משתוקקים לכך יומם ולילה? בני האדם האלה, אשר סובלים עמוקות, נותרים כלואים במרתפי החשכה, ללא תקווה להשתחרר, אפילו ביום שבו האור יאיר. מתי הם יפסיקו לבכות? הנפשות השבריריות האלה שמעולם לא זכו למנוח בהחלט סובלות מאוד. החבלים חסרי הרחמים וההיסטוריה הקפואה במקומה בודדו אותם. מי שמע אי-פעם את יללותיהם? מי ראה אי-פעם את פניהם האומללים? האם אי-פעם חשבתם כמה צער וחרדה שוכנים בלבו של אלוהים? כיצד הוא יכול לראות את האנושות התמימה שהוא ברא במו ידיו סובלת כאלה עינויים? אחרי הכל, האנושות היא אותם יצורים חסרי מזל שהורעלו. על אף שהם שרדו עד היום הזה, מי היה מעלה על דעתו שֶׁהָרָשָׁע הרעיל אותם זה מכבר? האם שכחתם שאתם נמנים עם הקורבנות? מתוך אהבתכם לאלוהים, אתם לא מוכנים לחתור להושיע את הניצולים? האם אינכם מוכנים להקדיש את כל האנרגיה שלכם כדי לגמול לאלוהים, אשר אוהב את האנושות כילדיו? כיצד אתם מפרשים את היותכם כלים המשמשים את אלוהים כדי לחיות את חייכם יוצאי הדופן? האם אתם באמת נחושים ובטוחים מספיק כדי להביא לידי ביטוי חיים משמעותיים של אדם אדוק המשרת את אלוהים?