האם אתה יכול לבטא באופן קונקרטי את הטבע שאלוהים מביע בכל עידן בשפה שמעבירה את החשיבות של העידן? האם אתה, שחווית את עבודתו של אלוהים באחרית הימים, מסוגל לתאר בפרוטרוט את טבעו הצודק של אלוהים? האם אתה יכול להעיד באופן ברור ומדויק על טבעו של אלוהים? כיצד תעבירו הלאה את התובנות והחוויות שלכם אל המאמינים העלובים, האומללים והאדוקים שרעבים וצמאים לצדק וממתינים לכם שתרעו אותם כצאן? אילו טיפוסים ממתינים שתרעו אותם? האם אתם יכולים להעלות בדעתכם? האם אתם מודעים לעול שאתם נושאים על כתפיכם, לשליחותכם ולאחריותכם? איפה תחושת השליחות ההיסטורית שלכם? כיצד תשרתו כמדריכים לעידן הבא? האם יש לכם תחושה חזקה של מדריכים? כיצד תסבירו את אדון הכל? האם הוא באמת אדון כל היצורים החיים וכל החומר בעולם? אילו תוכניות יש לכם להתקדמות של שלב העבודה הבא? כמה בני אדם מחכים לכם שתרעו אותם? האם המטלה שהוטלה עליכם כבדת משקל? אנשים אלה עניים, מעוררי רחמים, עיוורים ומבולבלים המייללים בחשכה, "איפה הדרך?" כמה הם משתוקקים שהאור ירד פתאום, כמו כוכב נופל, ויפזר את כוחות החושך שדיכאו את בני האדם מזה שנים כה רבות. מי יודע באיזה קוצר רוח הם מייחלים לכך, ועד כמה הם משתוקקים לכך יומם ולילה? אנשים אלה שסובלים עמוקות נותרים כלואים במרתפי החשכה ללא תקווה להשתחרר גם ביום שהאור מבזיק. מתי הם יפסיקו לבכות? נורא הוא מזלן הרע של הנפשות השברירות, שמעולם לא זכו למנוח. החבלים האכזריים וההיסטוריה הקפואה כובלים אותם במצב זה לאורך זמן. מי שמע אי-פעם את יללותיהם? מי ראה אי-פעם את פניהם האומללים? האם אי-פעם חשבתם כמה צער וחרדה שוכנים בלבו של אלוהים? כיצד הוא מסוגל לראות את האנושות התמימה שברא במו ידיו סובלת כאלה עינויים? אחרי הכל, האנושות היא אותם יצורים חסרי מזל שהורעלו. על אף שהם שרדו עד היום הזה, מי היה מעלה על דעתו שֶׁהָרָשָׁע הרעיל אותם זה מכבר? האם שכחתם שאתם נמנים עם הקורבנות? מתוך אהבתכם לאלוהים, אתם לא מוכנים לחתור להושיע את הניצולים? האם אינכם מוכנים להקדיש את כל האנרגיה שלכם כדי לגמול לאלוהים, אשר אוהב את האנושות כילדיו? כיצד אתם מפרשים את היותכם כלים המשמשים את אלוהים כדי לחיות את חייכם יוצאי הדופן? האם אתם באמת נחושים ובטוחים מספיק כדי להביא לידי ביטוי חיים משמעותיים של אדם אדוק המשרת את אלוהים?