אמירותיו של המשיח של אחרית הימים-קטעים נבחרים

תוכן

האמירה העשרים ושש

מי ציית בביתי? מי קם על רגליו למעני? מי סבל בשמי? מי נדר נדר בפניי? מי היה חסיד שלי עד היום אך לא הפך לאדיש? מדוע כל בני האנוש קרים ונוקשים? מדוע האנושות נטשה אותי? מדוע האנושות מאסה בי? מדוע אין חמימות בעולם האנושי? כשהייתי בצִיון, טעמתי מהחמימות שבשמיים, וכשהייתי בציון נהניתי מהברכה שבשמיים. שוב, חייתי בקרב בני האדם, טעמתי את המרירות שבעולם האנושי, ראיתי במו עיניי את כל המצבים השונים הקיימים בקרב בני האדם. בהיסח הדעת, האדם השתנה לצד השינויים שלי, ורק כך הוא הגיע עד היום. אני לא דורש שהאדם יהיה מסוגל לעשות כל דבר למעני, ואני לא דורש שהוא ישקיע מאמץ מיוחד עבורי. אני רק רוצה שהוא יהיה מסוגל לקבל את תוכניתי, ושהוא לא ימרה את פי או להפוך לאות קלון שלי, ושיישא עליי עדות חוצבת להבות. בין בני האדם, היו כאלה שנשאו עליי עדות טובה והיללו את שמי, אבל איך ייתכן שהנוהגים של האדם והתנהלותו של האדם יוכלו לְרַצות את לבי? איך ייתכן שהוא לעמוד בייחוליי ויגשים את רצוני? כל ההרים והמים שעל פני האדמה, והפרחים, העשב והעצים על פני האדמה הם כולם דוגמאות למעשי ידיי, והם כולם קיימים למען שמי. אולם מדוע האדם לא יכול לעמוד באמות המידה שאני מציב? האם ייתכן שהדבר נובע מעליבותו המתועבת? האם ייתכן שהדבר נגרם מכך שרוממתי אותו? האם ייתכן שאני אכזרי מדי אליו? מדוע האדם תמיד מפחד מדרישותיי? מבין ההמונים שבמלכות כיום, מדוע אתם רק מקשיבים לקולי, אך אינכם רוצים לראות את פניי? מדוע אתם רק מביטים בדבריי מבלי לנסות להתאים אותם לרוחי? מדוע אתם מפרידים אותי לשמיים שמעל ולארץ שמתחת? האם ייתכן שכאשר אני בארץ אני שונה מכפי שאני בשמיים? האם ייתכן שכאשר אני בשמיים אני לא יכול לרדת אל הארץ? האם ייתכן שכאשר אני בארץ אני לא ראוי לעלות לשמיים? נדמה שכאשר אני בארץ, אני יצור נחות, וכשאני בשמיים, אני ישות מרוממת, ושבין השמיים והארץ יש תהום שאי-אפשר לגשר עליה. אולם בעולמם של בני האדם, נדמה שהם לא יודעים דבר על מקורותיהם של הדברים האלה, אך שהם היו מנוגדים לי מאז ומתמיד, כאילו לדבריי יש רק קול ואין להם משמעות. כל בני האדם מתאמצים להבין את דבריי, מקיימים חקירות משל עצמם בחיפוש אחר חזותי החיצונית, אבל כולן נכשלות ולא נושאות פרי, ודבריי מכים אותן ארצה אחת ולתמיד.

כשאני בוחן את אמונתה של האנושות, אף בן אנוש לא מסוגל אפילו לאדם אחד אין היכולת לשאת עדות אמיתית ואף אחד לא מסוגל להעלות את כל כולו כקורבן מנחה. במקום זאת, האדם ממשיך להסתתר ומסרב להיפתח, כאילו אני עומד לחטוף את לבו. אפילו איוב לא באמת עמד בניסיון, ואף לא נבעה ממנו מתיקות במהלך הניסיון. כל מה האנושות מסוגלת לעשות הוא להפיק שמץ של ירקרקות בחמימות של האביב – היא אף פעם לא נשארה ירוקת-עד תחת רוח הפרצים הקרה של החורף. שיעור קומתו של האדם גרום וכחוש והוא לא יכול להגשים את כוונתי. בכל האנושות, אין אפילו אדם אחד שיכול להיות מופת לאחרים, מפני שבני האדם זהים זה לזה בעיקרו של עניין, הם לא שונים זה מזה וכמעט דבר לא מבדיל ביניהם. זו הסיבה שאפילו כיום בני האדם עדיין אינם לא מסוגלים להכיר את עבודותיי לגמרי. רק כשהייסור שלי ירד על האנושות האנושות, מבלי משים, בני האדם יהפכו למודעים לעבודותיי, ומבלי שאעשה דבר או אכפה על איש, בני האדם יכירו אותי, וכך הם יצליחו לראות את עבודותיי. זו התוכנית שלי – זהו ההיבט הגלוי של עבודותיי וזה מה שהאדם צריך לדעת. במלכות, שפע הדברים הברואים מתחילים לשוב לחיים וזוכים מחדש בכוח החיים שלהם. עקב שינויים במצב העולם, הגבולות בין ארץ לארץ מתחילים להשתנות גם הם. בעבר ניבאתי: כשארצות יופרדו אלה מאלה וכשארצות יתאחדו אלה עם אלה, זה יהיה הזמן שבו אנפץ את האומות לרסיסים. בשלב הזה, אחדש את הבריאה ואחלק מחדש את התבל כולה, ובכך אשליט סדר בתבל, ואהפוך את מצבה הישן למצב חדש. זוהי תוכניתי. אלה עבודותיי. כשהאומות והעמים בעולם ישובו כולם בפני כס מלכותי, אקח את כל השפע שבשמיים ואעניק אותו לעולם האנושי, כדי שהודות לי, הוא יהיה מלא עד גדותיו בשפע שאין כמוהו. אולם כל עוד העולם הישן ממשיך להתקיים, אשלח את זעמי על אומותיו, ואכריז בגלוי על הצווים המנהליים שלי בכל רחבי תבל, ואמיט ייסורים על כל מי שיפר אותם:

כשאני מפנה את פניי אל התבל כדי לשאת דברים, האנושות כולה שומעת את קולי, וכתוצאה מכך היא רואה את כל העבודות שביצעתי בכל רחבי תבל. אטיל ייסורים ואפיל ארצה כל מי שפועל בניגוד לרצוני, כלומר כל מי שמתנגד לי במעשי אדם. אקח את הכוכבים הרבים שבשמיים ואחדש אותם, והודות לי, השמש והירח יתחדשו – הרקיע כבר לא יהיה כפי שהיה. שפע הדברים על הארץ יתחדשו. הכל יושלם באמצעות דבריי. האומות הרבות שבתבל יחולקו מחדש והאומה שלי תתפוס את מקומן, כך שהאומות שעל פני האדמה ייעלמו לנצח ויהפכו לאומה שתעבוד אותי. כל אומות העולם יושמדו ויפסיקו להתקיים. מבין כל בני האנוש שבתבל, כל בני האדם השייכים לשטן יחוסלו. האש הבוערת תשטח את כל מי שעובד את השטן – כלומר, חוץ ממי שמצוי כעת בזרם, כל האחרים ייהפכו לאפר. כשאמיט ייסורים על העמים הרבים, בני האדם בעולם הדתי ישובו למלכותי במידה כזו או אחרת, לאחר שעבודותיי כבשו אותם, מפני שהם יראו את ביאת אלוהים הקדוש, הרוכב על ענן לבן. כל בני האנוש ילכו איש איש אחר סוגו, ואני אמיט עליהם ייסורים שונים בהתאם למעשיהם. כל מי שקם עליי יושמד. באשר לבני האדם שמעשיהם על פני האדמה לא היו קשורים אליי, בזכות האופן שבו הם ניקו את עצמם מאשמה, הם ימשיכו להתקיים על פני האדמה תחת פיקוחם של בניי ועמי. אתגלה לשפע העמים ולשפע האומות, אשמיע את קולי על פני האדמה ואכריז על השלמת עבודתי הגדולה שהאנושות כולה תוכל לראות במו עיניה.

כשקולי מעמיק בעוצמתו, אני גם צופה במצבה של התבל. באמצעות דבריי, שפע הברואים מתחדשים. השמיים משתנים והארץ גם היא משתנה. האנושות מתגלה בדמותה המקורית, ואט-אט, בני האדם שבים מבלי משים לחיק משפחתם, כל אחד לפי סוגו. כשזה יקרה, אהיה מרוצה מאוד. אני פנוי מהפרעות, ועבודתי הגדולה מושלמת, לגמרי מבלי משים. שפע הברואים משתנים, לגמרי מבלי משים. כשבראתי את העולם, עיצבתי את כל הדברים לפי סוגם, וקיבצתי כל דבר בעל דמות גשמית עם בני סוגו. מכיוון שהולך וקרב סופה של תוכנית הניהול שלי, אשחזר את המצב הקודם של הבריאה, אשחזר כל דבר לאופן שבו הוא היה במקור ואשנה הכל באופן מהותי כדי שהכל יחזור אל חיק תוכניתי. הגיע הרגע! השלב האחרון בתוכניתי עומד להתבצע. הו, עולם ישן ומזוהם! אתה תקרוס לבטח לשמע דבריי! תוכניתי תשטח אותך לבטח! הו, שפע הברואים! כולכם תזכו לחיים חדשים בתוך דבריי – עכשיו יש לכם אדון ריבון! הו, עולם חדש וטהור וללא דופי! אתה תשוב לתחייה לבטח בתוך כבודי! הו, הר ציון! לא תהיה עוד שקט. חזרתי כמנצח! מתוך הבריאה, אני בוחן בקפידה את כל העולם. על פני האדמה, האנושות החלה בחיים חדשים וזכתה בתקווה חדשה. הו, עמי! איך אתם יכולים שלא לשוב לחיים בתוך האור שלי? איך אתם יכולים שלא לצהול תחת הכוונתי? הארצות צועקות בצהלה, המים צוחקים צחוק עליז וצורם! הו, עם ישראל ששב לחיים! איך אתה יכול שלא להתגאות בייעודי מראש? מי בכה? מי התייפח? עם ישראל הישן כבר לא קיים, ועם ישראל של היום קם על רגליו בעולם, זקוף ותמיר, קם בלבה של האנושות כולה. עם ישראל של היום ודאי ירכוש את מקור הקיום באמצעות עמי! הו, מצרים השנואה! את כבר לא מתנגדת לי, נכון? איך את יכולה לנצל את רחמיי ולנסות להימלט מהייסורים שאני מטיל? איך את יכולה שלא להתקיים בעיצומם של הייסורים שאני מטיל? כל בני האדם שאני אוהב אותם לבטח יחיו לנצח, וכל בני האדם שקמים עליי לבטח יסבלו מייסוריי לנצח. זאת משום שאני אני אל קנא, ואני לא חס על בני אדם בקלות על כל מה שהם עשו. אני אשגיח על העולם כולו, וכשאופיע במזרח העולם, עם צדק, מלכותיות, חרון אף וייסור, אתגלה לאנושות על המוניה!

29 במרץ, 1992