התבוננו בעצמכם על מנת לראות אם אתם נוהגים בצדיקות בכל מעשיכם ואם האל צופה בכל המעשים שלכם: זה העיקרון שהמאמינים באל מנהלים לפיו את ענייניהם. אתם תיקראו צדיקים מכיוון שאתם מסוגלים לְרַצות את האל ומכיוון שאתם מקבלים על עצמכם את הדאגה וההגנה של האל. בעיני האל, כל מי שמקבל על עצמו את דאגתו של האל, את הגנתו ואת הפיכתו את בני האדם למושלמים וכל מי שנופל בנחלתו של האל הוא צדיק והאל מוקיר אותו. ככל שתקבלו יותר את דברי האל בהווה, כך תוכלו יותר להבין ולתפוס את כוונות האל וכך תוכלו יותר להביא לידי ביטוי את דברי האל ולעמוד בדרישותיו. זו המטלה שהאל מפקיד בידכם ואשר על כולכם להיות מסוגלים להשיג. אם אתם משתמשים בתפיסות משלכם כדי למדוד ולתחום את האל, כאילו האל היה פסל חימר שאינו משתנה, ואם אתם תוחמים את האל לחלוטין בפרמטרים של כתבי הקודש ומכילים אותו בתוך טווח עבודה מצומצם, הרי שהדבר מוכיח שגיניתם את האל. מאחר שבעידן הברית הישנה, היהודים התייחסו לאל כאל אליל בעל תבנית קבועה שאותה החזיקו בלבם, כאילו שהאל יכול להיקרא רק המשיח ורק מי שמכונה המשיח הוא האל, ומאחר שהאנושות שירתה את האל ועבדה אותו כאילו היה פסל חימר (חסר חיים), הם צלבו את ישוע של אותה תקופה וגזרו עליו מיתה – כך ישוע החף מכל אשמה נדון למוות. האל היה חף מפשע, אך האדם לא חס עליו והתעקש לדון אותו למוות, וכך ישוע נצלב. האדם תמיד מאמין שהאל לא משתנה והוא מגדיר אותו על פי מקור אחד בלבד, כתבי הקודש, כאילו שהאדם מבין באופן מושלם את ניהולו של האל, כאילו שכל מעשיו של האל נתונים בכף ידו של האדם. בני האדם מגוחכים באופן קיצוני, יהירים באופן קיצוני ונוטים להגזים. אין זה משנה עד כמה אתה מכיר את האל, אני בכל זאת אומר שאינך מכיר את האל, שאתה מתנגד חריף לאל ושאתה מגנה את האל, משום שאתה חסר כל יכולת להתמסר לעבודתו של האל וללכת בנתיב של אלה שהאל הפך למושלמים. מדוע האל אף פעם אינו מרוצה ממעשיו של האדם? מכיוון שהאדם אינו מכיר את האל, מכיוון שיש לו יותר מדי רעיונות ומשום שהידע שלו בנוגע לאל אינו תואם בשום צורה את המציאות, אלא חוזר, תחת זאת, באופן מונוטוני על אותו נושא ללא שינוי ומשתמש באותה גישה בכל מצב. לפיכך, לאחר שהאל ירד ארצה כיום, האדם שוב צולב את האל. האנושות האכזרית! האינטריגות והמזימות, הגזלה והמחטפים ההדדיים, המאבק על מוניטין ועושר, הטבח ההדדי – מתי זה ייגמר? למרות שהאל השמיע מאות אלפי מילים, איש לא התעשת. בני האדם פועלים למען משפחותיהם, למען בניהם ובנותיהם, למען הקריירות שלהם, למען סיכוייהם העתידיים, מעמדם, יהירותם וכספם, למען מזון, בגדים ולמען מנעמי הבשר. אך האם יש מישהו שמעשיו הם באמת למען האל? גם בקרב אלה שמעשיהם הם למען האל, רק מתי מעט מכירים את האל. כמה אנשים אינם פועלים מתוך האינטרסים שלהם עצמם? כמה אינם מדכאים או מנדים אחרים כדי להגן על המעמד שלהם? כך נגזר על האל גזר דין מוות בעל כורחו פעמים אין ספור ושופטים ברבריים רבים מספור גזרו את דינו של האל ושוב צלבו אותו. כמה בני אדם יכולים להיקרא צדיקים משום שהם באמת ובתמים פועלים למען האל?

האם קל כל כך להיעשות מושלם בידי האל כאדם קדוש או כצדיק? האמרה "אין צדיק בארץ. הצדיקים אינם בעולם הזה" נכונה. כאשר אתם מתייצבים לפני האל, שקלו מה אתם לובשים, שקלו כל מילה ומעשה שלכם, כל מחשבה ורעיון שלכם ואפילו את החלומות שאתם חולמים בכל יום – הם כולם למענכם בלבד. האין זה מצב העניינים האמיתי? "צדיקות" אין פירושה מתן צדקה לזולת, אין פירושה "ואהבת לרעך כמוך" ואין פירושה להימנע ממריבות וויכוחים, משוד או מגנבה. צדיקות פירושה לקבל על עצמכם את התפקיד שהטיל האל כחובתכם ולהתמסר לתזמור של האל ולהסדריו כייעוד שלם משמיים, ללא תלות בזמן או במקום, בדיוק כמו כל מה שעשה האדון ישוע. זו הצדיקות שהאל דיבר עליה. לוט יכול היה להיקרא צדיק מכיוון שהוא הציל את שני המלאכים שהאל שלח ללא מחשבה על הרווח או ההפסד שלו. מה שהוא עשה בעת ההיא יכול היה להיקרא צדיקות, אבל לא ניתן לקרוא לו צדיק. רק משום שלוט ראה את האל הוא נתן לו את שתי בנותיו תמורת המלאכים, אולם לא כל התנהגותו בעבר מייצגת צדיקות. לכן אני אומר כי "אין צדיק בארץ". גם מקרב אלה שנמצאים ב"זרם ההתאוששות" לא ניתן לקרוא לאיש "צדיק". אין זה משנה כמה טובים מעשיך, אין זה משנה עד כמה נדמה שאתה מאדיר את שמו של האל, ועד כמה אינך מכה ומקלל אחרים ולא שודד ולא גונב מאחרים, עדיין לא ניתן לקרוא לך "צדיק", מכיוון שאלה דברים שאדם רגיל יכול לעשות. הדבר החשוב כעת הוא שאינך מכיר את האל. אפשר לומר רק כי כיום יש לך אך מעט אנושיות רגילה, אך חסרים לך אותם רכיבים של צדיקות שהאל מדבר עליה ולכן דבר שתעשה לא יוכיח שאתה מכיר את האל.

בעבר, כשהאל היה בשמיים, האנשים התייחסו לאל כלאחר יד דרך מעשיהם. כיום, האל בא בקרב בני האדם – איש אינו יודע כמה שנים חלפו – ובכל זאת, האנשים עדיין מתנהלים מולו כלאחר יד בכל מעשיהם. האין האדם נחשל מאוד בחשיבתו? כך היה גם עם יהודה איש קריות: לפני בוא ישוע, יהודה נהג לספר שקרים לאחיו ואחיותיו, ואפילו אחרי שישוע הגיע הוא לא השתנה. הוא לא הכיר את ישוע כלל ובסופו של דבר הוא בגד בישוע. זה היה משום שלא הכיר את האל, הלא כן? אם כיום עדיין אינכם מכירים את האל, אתם עשויים להפוך ליהודה איש קריות ובעקבות זאת, הטרגדיה של צליבתו של ישוע בעידן החסד, לפני אלפיים שנה, תתרחש שוב. אינכם מאמינים בכך? זו עובדה! כיום, רוב בני האדם מצויים בנסיבות דומות – ייתכן שאני אומר זאת מוקדם מדי – וכל בני האדם האלה מגלמים את התפקיד של יהודה איש קריות. אינני מדבר דברי הבל אלא על סמך עובדות ואין לכם ברירה אלא להשתכנע. על אף שבני אדם רבים מתיימרים להיות צנועים, בלבם אין אלא מים עומדים, שלולית מים מצחינה. כיום יש יותר מדי אנשים כאלה בכנסייה ואתם חושבים שאינני יודע דבר על כך? כיום הרוח שלי מחליטה עבורי ומעידה עליי. האם אתם חושבים שאיני יודע דבר? האם אתם חושבים שאינני מבין דבר בנוגע למחשבות התחבולניות שבלבכם ולדברים שאתם שומרים בלבכם? האם ניתן לגבור על האל בקלות כל כך? אתם חושבים שאתם יכולים להתייחס אליו בכל אופן שתרצו? בעבר חששתי שאתם כבולים ולכן נתתי לכם יד חופשית, אבל האנושות לא הצליחה להבין שאני טוב כלפיה. נתתי להם אצבע והם לקחו את כל היד. שאלו אתם האחד את השני: לא גזמתי כמעט אף אחד ולא מיהרתי להוכיח אף אדם – ובכל זאת ברורים לי לגמרי המניעים והתפיסות של בני האדם. האם אתם חושבים שהאל עצמו, שהאל נושא עליו עדות, הוא טיפש? אם כן, אז אומר לכם שאתם עיוורים מדי! לא אחשוף אתכם אלא אניח לכם לראות כמה מושחתים תוכלו להיות. הבה נראה אם התכסיסים הקטנים שלכם יוכלו להציל אתכם או אם אתם מנסים ככל יכולתכם לאהוב את האל על מנת להציל את עצמכם. היום לא אגנה אתכם. הבה נמתין עד למועדו של האל כדי לראות כיצד הוא משיב לכם כגמולכם. אין לי זמן לפטפט איתכם פטפוטי סרק כעת ואינני מוכן לעכב את עבודתי הגדולה למענכם. שרצים כמותכם אינם ראויים לזמן שייקח לאל לגזום אתכם – אז הבה נראה כמה מופקרים תוכלו להיות. בני אדם כאלה אינם שואפים כלל להכיר את האל ואין להם ולו קצה קצהו של לב שאוהב את האל, אך הם רוצים שהאל יקרא להם צדיקים – האין זו בדיחה? מכיוון שלמעשה מעטים הם בני האדם הכנים, אתמקד אך ורק בהענקת חיים לאדם. אעשה רק את אשר יש לעשות היום, אך בעתיד אגמול לכל אדם לפי מעשיו. אמרתי את כל מה שיש לומר, שכן זו בדיוק העבודה שאני עושה. אני עושה רק את מה שעליי לעשות, ולא את מה שאיני צריך לעשות. אולם, אני מקווה שתקדישו יותר זמן להרהורים: עד כמה הידע שלכם על האל נכון? האם אתם אלה ששוב צלבו את האל? לבסוף, אלה דבריי: אבוי לאלה שצולבים את האל.