פרק 37
אתם באמת לא מאמינים בנוכחותי, ואתם לעתים קרובות מסתמכים על עצמכם במעשיכם. "אתם לא יכולים לעשות דבר בלעדיי!" אך דבריי תמיד נכנסים מאוזן אחת ויוצאות מהשנייה בקרב בני אדם מושחתים כמותכם. החיים כיום הם חיים של מילים. ללא מילים, אין חיים, אין חוויה וקל וחומר שאין צורך לומר שאין אמונה. האמונה מצויה במילים. רק באמצעות מזיגה של יותר מעצמכם לדברי האל תוכלו לקבל את הכול. אל תדאגו שמא לא תתבגרו. החיים מתפתחים, ולא בשל הדאגות של בני האדם.
אתם תמיד עלולים ללקות בחרדה ואינכם מקשיבים להנחיות שלי. אתם תמיד רוצים להתקדם בקצב מהיר משלי. מדוע? האם אלה השאיפות של בני האדם? עליכם להבחין בבירור בין מה שמגיע מאלוהים לבין מה שמגיע מכם. התלהבות לעולם לא תזכה בשבחים בנוכחותי. אני רוצה שתוכלו להיות חסידים שלי עד הסוף, בלי לשנות את נאמנותכם כל הזמן. אתם מאמינים שהתנהגות כזו היא מסירות לאלוהים. עיוורים שכמותכם! מדוע אינכם מתייצבים בפני לעיתים קרובות יותר ומחפשים ובמקום זאת תועים אנה ואנה לבדכם? עליכם להבין! מי שפועל כעת הוא בהחלט לא בן אנוש, אלא זה שמושל בכול, האל האמיתי היחידי – האל הכול-יכול! אסור לכם להזניח דבר, אלא תמיד להיאחז בכל מה שיש לכם, משום שיומי קרוב. האם באמת לא תתעוררו בשעה הזו? האם טרם הבנתם? אתם עדיין מתחברים אל העולם ולא יכולים להתנתק ממנו. מדוע? האם אתם אוהבים אותי באמת? האם אתם מסוגלים לחשוף את לבכם בפניי? האם אתם יכולים להקריב עבורי את כל הווייתכם?
חשבו יותר על דבריי ותמיד תבינו אותם בבירור. אל תהיו נבוכים ומבולבלים או חצויים. בלו זמן רב יותר בנוכחותי, קבלו יותר את דבריי הטהורים ואל תפרשו את כוונותיי שלא כהלכה. מה עוד תרצו שאומר לכם? לבם של בני האדם קשה. בני האדם מלאים מדי בתפיסות. הם תמיד חושבים שמספיק רק לשרוד והם תמיד הופכים את חייהם לבדיחה. ילדים טיפשים! כבר מאוחר. זה לא הזמן לחפש שעשועים. עליכם לפקוח את עיניכם ולראות מה השעה. השמש עומדת לחצות את האופק ולהאיר את פני האדמה. פקחו את עיניכם לרווחה והתבוננו. אל תהיו פזיזים.
זה עניין חשוב, אולם אתם מקלים בו ראש ונוהגים בו בהתאם! אני חרד, אך רק מתי מעט מתחשבים בלבי ומסוגלים לשמוע את דברי התוכחה הטובים שלי ולהקשיב לעצתי! המשימה מפרכת, אך רק מעטים מכם יכולים לשאת חלק מהמעמסה שלי למעני. הגישה שלכם עדיין כזו. על אף שהתקדמתם במידת מה בהשוואה לעבר, אינכם יכולים להישאר תמיד במצב הזה! צעדיי מתקדמים במהירות, אך המהירות שלכם נשארת כפי שהייתה. איך תוכלו לעמוד בקצב של האור של ימינו ובקצב צעדיי? אל תהססו עוד. הדגשתי בפניכם שוב ושוב: יומי לא יתעכב עוד!
האור של ימינו שייך לימינו ואי-אפשר להשוות אותו לאור של אתמול ואי-אפשר להשוות אותו לאור של מחר. בכל יום שחולף יש גילויים חדשים ואור חדש מתחזק ומתבהר. חדלו להיות מסונוורים, חדלו להיות טיפשים, הפסיקו להיאחז בדרכי העבר ואל תעכבו או תבזבזו עוד את זמני.
הביטו! הביטו! התפללו אליי יותר ובלו זמן רב יותר בנוכחותי ולבטח תשיגו הכול! האמינו שכך לבטח תשיגו הכול!