הדבר מופיע בבשר

תוכן

מי שלא תואם למשיח בוודאי מתנגד לאלוהים

כל בני האדם מבקשים לראות את ארשת פניו האמתיים של ישוע ושואפים להיות עמו. אני מאמין שאף לא אחד מהאחים והאחיות היו אומרים שאינם מוכנים לראות את ישוע או להיות עמו. לפני שתראו את ישוע, כלומר, לפני שתראו את אלוהים בהתגלמותו, יהיו לכם מחשבות רבות, למשל באשר למראהו של ישוע, לדיבורו, לאורח חייו וכן הלאה. עם זאת, כשתראו אותו באמת, מחשבותיכם ישתנו במהרה. מדוע? האם ברצונכם לדעת? בעוד שבהחלט לא ניתן להתעלם מחשיבתו של האדם, יהיה הרבה יותר בלתי נסבל לשנות את מהותו של המשיח. אתם מתייחסים אל המשיח כאל בן אלמוות, כאל חכם גדול, אך איש אינו מתייחס אליו כאל בן תמותה בעל מהות אלוהית. לפיכך, רבים מאלו הכמהים יום ולילה לראות את אלוהים הם למעשה אויבי אלוהים ואינם תואמים לו. האם אין זו עוולה מצדו של האדם? אפילו עתה אתם עדיין חושבים שאמונתכם ונאמנותכם מקנות לכם את הזכות לחזות בארשת פניו של המשיח, אך אני דוחק בכם להצטייד בדברים מוחשיים יותר! שכן בעבר, בהווה ובעתיד, רבים מאלו הבאים במגע עם המשיח כשלו וייכשלו; כולם ממלאים את תפקיד הפרושים. מה הסיבה לכישלונכם? הוא נובע בדיוק מכך שבמושגים שלכם ישנו אל נשגב, נערץ. אך האמת אינה על פי רצונו של האדם. לא רק שהמשיח אינו נשגב, אלא שהוא קטן במיוחד; לא רק שהוא אדם, אלא אדם רגיל; לא רק שאינו יכול לעלות השמיימה, הוא גם אינו יכול לנוע בחופשיות על פני האדמה. וכך בני אדם מתייחסים אליו כאל אדם רגיל; הם עושים כרצונם בקרבתו ומדברים אליו בהפקרות, וכל אותו הזמן ממתינים עדיין לבואו של "המשיח האמיתי". אתם מתייחסים אל המשיח שכבר בא כאל אדם רגיל ואל דבריו כאל דברי אדם רגיל. לפיכך, לא קיבלתם דבר מהמשיח, ובמקום זאת הוצאתם לאור את כיעורכם.

לפני המגע עם המשיח, אתם עשויים להאמין שהטבע שלכם השתנה לחלוטין; אתם עשויים להאמין שאתם חסידים נאמנים של המשיח ושאתם ראויים ביותר לקבל את ברכתו. זאת משום שהלכתם בדרכים רבות, עשיתם עבודה רבה, והנבתם פירות רבים. לכן אתם ודאי תהיו אלו הזוכים בכתר בסופו של דבר. אך ישנה אמת אחת שאינכם יודעים. הטבע המושחת והמרדנות וההתנגדות של האדם נחשפים כאשר הוא רואה את המשיח, והמרדנות וההתנגדות הנחשפות במקרה כזה הן מוחלטות ושלמות יותר מאשר בכל מצב אחר. עצם היותו של המשיח בר אנוש ובעל אנושיות רגילה היא הסיבה שבני האדם אינם מכבדים או מוקירים אותו. מכיוון שאלוהים חי כבשר ודם, מרדנות האדם יוצאת כולה לאור בבירור. לכן אני אומר שביאת המשיח חשפה את כל מרדנותה של האנושות ושפכה אור על אופייה של האנושות. הדבר מכונה "פיתוי נמר במורד ההר" ו"פיתוי זאב לצאת מהמערה." האם תוכלו לומר שאתם נאמנים לאלוהים? האם אתם יכולים לומר שאתם מפגינים ציות מוחלט לאלוהים? האם אתם יכולים לומר שאינכם מרדנים? יש שיאמרו: "בכל פעם שאלוהים בורא את סביבתי, אני תמיד נשמע לו ולעולם איני מתלונן. בנוסף לכך, אין לי תפיסות לגבי אלוהים". יש שיאמרו: "אני עושה כמיטב יכולתי את כל העבודה שאלוהים הטיל עליי ולעולם איני מתרשל." אם כן, אני שואל אתכם: האם באפשרותכם להיות תואמים למשיח כשאתם חיים במחיצתו? וכמה זמן תהיו תואמים לו? יום אחד? יומיים? שעה? שעתיים? אמונתכם אכן ראויה לשבח, אך אין לכם יציבות רבה. כשתחיו באמת עם המשיח, צדקנותכם וחשיבותכם העצמית ייחשפו לאיטן בדבריכם ובמעשיכם, וכך גם תאוותכם המוגזמת ומרדנותכם וחוסר שביעות הרצון שלכם ייחשפו מעצמם. לבסוף, גאוותנותכם תגדל אף יותר, וכשתהפכו להיות מנוגדים למשיח באותה מידה שהמים מנוגדים לאש, הרי שאופייכם יתגלה בשלמותו. באותו הזמן, לא ניתן יהיה להסתיר עוד את תפיסותיכם. תלונותיכם גם הן יתבטאו מעצמן, ואנושיותכם הנלוזה תתגלה במלואה. עם זאת, אתם ממשיכים להתכחש למרד שלכם עצמכם. ואתם מאמינים שלא קל לקבל משיח שכזה ושהוא מחמיר מדי עם האדם, ושאתם הייתם נשמעים לו לחלוטין אם הוא היה משיח שונה ונדיב יותר. אתם מאמינים שישנה סיבה למרדנות שלכם, שאתם מתמרדים נגד המשיח רק לאחר שהוא דחק אתכם לפינה. מעולם לא הבנתם שאינכם מתייחסים אל המשיח כאל אלוהים, ושאין בכוונתכם להישמע לו כלל. במקום זאת, אתם ממשיכים להתעקש שהמשיח יעבוד לפי רצונכם, ושכל עבודה שלא נעשית באופן זה מעידה, לתפיסתכם, שהוא אינו אלוהים, כי אם אדם. האם אין רבים בקרבכם אשר התמודדו עמו באופן זה? במי אתם מאמינים? ואיך תבקשו אותו?

אתם תמיד שואפים לראות את המשיח, אך אני דוחק בכם שלא לרומם את עצמכם כל כך; הכל יכולים לראות את המשיח, אך אני טוען שאיש אינו כשיר לראותו. מכיוון שאופיו של האדם מלא רוע, גאוותנות ומרד, כאשר תראו את המשיח, אופייכם יהרוס אתכם וידון אתכם למוות. קשרכם עם אח (או אחות) עשוי שלא לגלות רבות עליכם, אך הדבר אינו פשוט כל כך כאשר אתם בקשר עם המשיח. בכל עת, תפיסותיכם עלולות להשתרש, גאוותנותכם עלולה ללבלב ומרדנותכם עלולה להניב פרי. כיצד תוכלו להיות כשירים לקשר עם המשיח עם אנושיות שכזו? האם אתם מסוגלים באמת להתייחס אליו כאל אלוהים בכל רגע של כל יום? האם תישמעו לאלוהים במציאות? אתם עובדים את אלוהים הנשגב שבלבכם כיהוה, אך מתייחסים אל המשיח הגלוי לעין כאל אדם. ההיגיון שלכם נחות מדי ואנושיותכם עלובה מדי! אין ביכולתכם להתייחס אל המשיח לנצח כאל אלוהים; במקום זאת, אתם פשוט מושכים אותו אליכם ועובדים אותו כאלוהים, כשמתחשק לכם. לכן אני אומר שאינכם ממאמיניו של אלוהים, אלא שותפים של אלו הנלחמים במשיח. אפילו בני אדם המפגינים רוחב לב כלפי אחרים זוכים לגמול, אך המשיח, העובד כך בקרבכם, אינו נאהב ואינו מתוגמל על ידי בני האדם, ואין הוא זוכה לציות מצד האדם. האין זה מצער ביותר?

ייתכן שבכל שנות אמונתכם באלוהים, מעולם לא קיללתם איש ולא ביצעתם מעשה רע, אך בקשרכם עם המשיח אינכם מסוגלים לדבר אמת, לפעול ביושר או להישמע לדברי המשיח, ולכן אני אומר שאתם הערמומיים והמרושעים ביותר בעולם. אם אתם נעימים ונאמנים במיוחד לקרוביכם, חבריכם, רעייתכם (או בעלכן), בניכם ובנותיכם והוריכם, ולעולם אינכם מנצלים אחרים, אך אינכם יכולים להיות תואמים למשיח ולחיות עמו בשלום, הרי שאפילו אם תתנו הכל כדי לסייע לשכניכם, או שטיפלתם היטב באביכם, באמכם ובמשק ביתכם, עדיין אני אומר שאתם מרושעים וגם ערמומיים. אל תחשבו שאתם תואמים למשיח אם אתם תואמים לאדם או עושים כמה מעשים טובים. האם אתם מאמינים שטוב לבכם יכול לגנוב ברכת שמיים? האם אתם חושבים שמעשים טובים הם תחליף לציות מצדכם? איש מכם אינו יכול לקבל טיפול וגיזום, והכל מתקשים לקבל את האנושיות הרגילה של המשיח. אולם אתם תמיד טוענים לציות לאלוהים. אמונה שכזו תביא עליכם גמול הולם. חדלו משיגיון בהזיות גחמניות ומהשאיפה לראות את המשיח, שכן שיעור קומתכם כה עלוב עד שאינכם ראויים אפילו לראותו. רק לאחר שתשליכו מעליכם את כל מרדנותכם ותוכלו לחיות בשלום עם המשיח, רק אז יופיע אלוהים בפניכם באופן טבעי. אם תלכו לראות את אלוהים מבלי שנגזמתם או נשפטתם, ודאי שתהיו למתנגדי האלוהים ותעמדו בפני כליה. אופיו של האדם מיסודו עוין את אלוהים, שכן השטן השחית כליל את כל בני האדם. לא תיתכן תוצאה טובה לקשר של אדם מושחת עם אלוהים. כל פעולותיו ודבריו של האדם לבטח יחשפו את השחיתות שלו, וכשהוא יתקשר עם אלוהים, מרדנותו תתגלה בכל ההיבטים. אם כן, האדם מתנגד בלא יודעין למשיח, מוליך אותו שולל ודוחה אותו; לכן האדם יהיה במצב מסוכן עוד יותר. אם יימשך הדבר, הוא יהיה נתון לענישה.

יש כאלה שעשויים להאמין שאם הקשר עם אלוהים כל כך מסוכן, יהיה זה נבון לשמור מרחק מאלוהים. אם כן, מה יכולים לקבל אנשים כאלה? האם ביכולתם להיות נאמנים לאלוהים? אכן, הקשר עם אלוהים קשה מאוד, אך הדבר נובע לחלוטין מהיות האדם מושחת ולא מחוסר יכולתו של אלוהים להיות מקושר לאדם. הדבר הטוב ביותר בשבילכם יהיה להשקיע מאמץ רב יותר בהכרת העצמי. מדוע לא מצאתם חסד בעיני אלוהים? מדוע הטבע שלכם כה נתעב בעיניו? מדוע דבריכם מעוררים סלידה בעיניו? אתם משבחים את עצמכם על נאמנותכם המועטה ומבקשים גמול על קורבנותיכם הפעוטים. אתם מתנשאים על אחרים בכל עת שאתם מראים מעט ציות ובזים לאלוהים ברגע שאתם מבצעים עבודה זערורית כלשהי. אתם רוצים עושר ומתנות ומחמאות על שקיבלתם את אלוהים. לבכם דואב כאשר אתם נותנים מטבע או שניים; כאשר אתם נותנים עשרה, אתם רוצים ברכות ומעמד נכבד מאחרים. כשמדברים או שומעים על אנושיות כשלכם, היא מעליבה ממש. מה ראוי לשבח בדבריכם ובמעשיכם? אלו שממלאים את חובותיהם ואלו שלא; אלו שמובילים ואלו שמובלים; אלו שמקבלים את אלוהים ואלו שלא; אלו שנותנים ואלו שלא; אלו שמטיפים ואלו שמקבלים את הדברים, וכן הלאה; כל האנשים האלו משבחים את עצמם. האין הדבר נלעג בעיניכם? אתם ודאי יודעים שאתם מאמינים באלוהים, ובכל זאת אינכם יכולים להיות תואמים לאלוהים. אתם ודאי יודעים שאינכם ראויים, אך אתם ממשיכים להתרברב. אינכם מרגישים שההיגיון שלכם הגיע למצב שבו אין לכם עוד שליטה עצמית? כיצד תוכלו, עם היגיון כזה, להיות כשירים לקשר עם אלוהים? האם כעת אינכם חוששים? טבעכם הידרדר עד כדי כך שלא תוכלו להיות תואמים לאלוהים. האין אמונתכם נלעגת? האין אמונתכם מגוחכת? איך תתמודדו עם עתידכם? איך תבחרו את הדרך שבה תלכו?